שיעור בוקר 14.10.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 179, פתיחה לחכמת הקבלה,

אות ס"ו-ס"ז

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", עמוד 179, "פתיחה לחכמת הקבלה", אות ס"ו.

אות ס"ו

"והנה תיכף בעת הצמצום, דהיינו בעת עלית המלכות לבינה, עוד מטרם העלית מ"ן והזווג שנעשה בנקבי עינים דא"ק, גרם זה שיתחלק פרצוף הנקודות דס"ג דא"ק, לד' חלוקות: א) כח"ב חג"ת עד החזה שלו, הנבחנים למקום אצילות. ב) ב"ש ת"ת שמחזה ולמטה עד סיום הת"ת שנעשה למקום בריאה. ג) ג' הספירות נה"י שלו שנעשה למקום עולם היצירה. ד) המלכות שבו שנעשה למקום עולם העשיה."

אנחנו יכולים לצייר כך, ניקח נקודות דס"ג ונחלק אותן לחלקים. יש את הטבור הכללי, ומטבור עד הסיום שכאן מסתיימים כל העולמות יש חלוקה כזאת, כמו שהוא אומר: "תיכף בעת הצמצום, דהיינו בעת עלית המלכות לבינה, עוד מטרם העלית מ"ן והזווג שנעשה בנקבי עינים דא"ק, גרם זה שיתחלק פרצוף הנקודות דס"ג דא"ק, לד' חלוקות: א) כח"ב חג"ת עד החזה שלו" זאת אומרת, כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, אני כותב תפארת בגדול כי כאן בדרך יש מקום שנקרא "חזה" (ראו שרטוט מס' 1). "כח"ב חג"ת עד החזה שלו, הנבחנים למקום אצילות." זאת אומרת [למעלה מחזה] יהיה המקום של עולם האצילות.

החלוקה השנייה. "ב) ב"ש ת"ת שמחזה ולמטה עד סיום הת"ת" למעלה זה שליש עליון של תפארת. ולמטה שזה שני שליש תפארת איפה שתפארת נגמרת זה יהיה מקום לעולם הבריאה. "עד סיום הת"ת שנעשה למקום בריאה".

"ג)" חלוקה ג' היא ספירות נצח, הוד, יסוד. נצח, הוד, יסוד שייכים לעולם היצירה. "ג' הספירות נה"י שלו שנעשה למקום עולם היצירה." "ד) המלכות שבו שנעשה למקום עולם העשיה." זו בעצם כל החלוקה. ואנחנו צריכים להגיד שמטבור עד הסיום זה מקום נה"י דא"ק, שזה סוף דא"ק. זה בעצם מה שיש לנו עכשיו (ראו שרטוט מס' 1).

שרטוט מס' 1

אות ס"ז

"וטעם הדברים הוא, כי מקום עולם אצילות, פירושו, המקום הראוי להתפשטות אור העליון, ומתוך עלית המלכות המסיימת למקום בינה דגוף הנק' ת"ת, נמצא מסתיים שם הפרצוף, ואין האור יכול לעבור משם ולמטה, הרי שמקום האצילות נסתיים שם בחצי ת"ת על החזה, וכבר ידעת שסיום החדש הזה שנעשה כאן, נקרא בשם פרסא שמתחת עולם האצילות, ובאלו הספירות שהן למטה מהפרסא יש בהם ג' חלוקות." פרסה היא הגבול שלמטה ממנה האור העליון לא יכול להתפשט (ראו שרטוט מס' 1). "והוא מטעם, כי באמת לא היו צריכים לצאת למטה מהאצילות רק ב' הספירות זו"ן דגופא הנקרא נהי"מ, כי מאחר שהסיום נעשה בבינה דגופא, שהוא ת"ת, נמצאים רק הזו"ן שלמטה מת"ת שהם למטה מהסיום, ולא הת"ת, אמנם גם חצי ת"ת התחתון יצא ג"כ למטה מסיום. והטעם הוא, כי הבינה דגוף נכללת ג"כ מע"ס כח"ב זו"ן, ומתוך שהזו"ן הללו דבינה, הם שרשים של הזו"ן דגוף הכוללים שנכללו בהבינה, הם נחשבים כמוהם, וע"כ יצאו גם הזו"ן דבינה למטה מהפרסא דאצילות ביחד עם הזו"ן הכוללים." זה בעצם מה שאנחנו מציירים, ששליש עליון של התפארת נמצא למעלה מפרסה, זה חצי עליון של בינה, ששם יכול להתפשט האור העליון, ושני שליש דתפארת נמצאים למטה מפרסה, שבהם לא יכול להתפשט האור העליון (ראו שרטוט מס' 1).

שאלה: למה הפרסה היא משהו חדש, למה זה לא נחשב שהטבור יורד למטה?

פרסה היא לא טבור. טבור שייך לפרצוף עצמו, והוא נמצא קבוע במקום שלו, הוא שייך לכלים והוא לא יכול להשתנות. מה שאין כן פרסה יכולה לעלות ולרדת. אם אנחנו ניתן מהאור העליון יותר השפעה לכלים של הפרצוף, אז אותו מקום שבו האור העליון יכול להתפשט הוא יעלה או ירד, זו פרסה. טבור לא יכול לעלות ולרדת, טבור שייך לגוף, כמו נגיד בגוף שלי, יש ידיים, יש רגליים, יש את כל החלקים, הם לא יכולים כביכול להשתנות. מה שאין כן הפרסה היא תלויה במצב של הפרצוף, באיזה מקום, באיזה מצב הוא נמצא. זה ההבדל הפרסה לטבור.

תלמיד: הכלים שהם מעל הפרסה, מבחינה מהותית הם כמו הכלים שמעל הטבור, הם מקבלים על מנת להשפיע?

אתה יכול כך להגיד על הרבה כלים שהם מקבלים על מנת להשפיע, אבל מה זה "אותם הכלים"?

תלמיד: מבחינה מהותית אני אומר, לא אותם הכלים.

אני לא מבין את המילים שלך "מבחינה מהותית". אם יש תיקון באיזה כלי, באיזה רצון, הרצון הזה מתוקן ונקרא שהוא נמצא למעלה מפרסה. אם יסתלק האור והוא לא ייתן תיקון לכלים, אז הכלים יפלו למטה מפרסה. מה שאין כן טבור, סיום, ראש, תוך, אלה דברים שקיימים בפרצוף, הם לא יכולים להשתנות.

שאלה: מתחת לפרסה איפה ששולטת המלכות נקבעו מקומות עולמות בי"ע.

מפני שמלכות שולטת בכל המקומות האלה. מלכות שולטת בעשיה, פחות ביצירה ועוד פחות בבריאה, אבל בכל זאת בצורות שונות, כי הכלים הם שונים. כי כלים של עולם הבריאה הם שייכים עדיין לבינה למרות שהם נמצאים כבר בצמצום, כי הם ז"ת דבינה, כלים דקבלה שבבינה. זה עולם הבריאה, כלים דקבלה שבבריאה. מלכות שעולה לבינה, מלכות שעולה לספירות נצח, הוד, יסוד, מצמצמת אותם הרבה יותר, ולכן זה מקום לעולם היצירה. ומלכות שעולה למלכות של הפרצוף, היא עוד יותר מצמצמת את הכלים ולכן זה רק מקום לעולם העשיה.

שרטוט מס' 2

שאלה: האם תוכל להסביר מה זה זו"ן?

זו"ן זה זעיר אנפין ומלכות, (ראו שרטוט מס' 2, (ZON.

שאלה: הפרסה זו המחיצה שמבדילה בין אצילות לעולמות בי"ע. אצילות היא תכונת המסך, הכלים או האור?

זה כוח האור העליון שמעורר את הפרצוף להגביל את קבלת האורות על מנת להשפיע בתוך התפארת של נקודות דס"ג, מפני ששם נגמרת תכונת הבינה. זה נקרא כוח הפרסה. תכונת הבינה היא נגמרת אחרי שליש עליון של התפארת, ולכן האור העליון לא יכול להתפשט יותר למטה כי אין שם כלים דהשפעה.

תלמיד: אז מה זה נקרא שהוא מחזק את היכולת של תפארת לקבל בעל מנת להשפיע?

מה שקורה עם הפרסה, זה כהשפעת האור העליון והרצון לקבל כשהם נפגשים, הם ביניהם מסכמים עד כמה אפשר שהאור העליון יתפשט ועד כמה לא, ומזה נעשית הפרסה.

הפרסה היא לא מקום קבוע, היא יכולה לעלות ויכולה לרדת. אבל זה מקום שהוא גבול בינתיים, לעת עתה, בתנאים האלה, שבינתיים הפרסה הזאת עומדת בתפארת. היא יכולה לעלות ויכולה לרדת, אנחנו עוד נלמד את זה. בקיצור, היא הגבול בין כלים דהשפעה וכלים דקבלה. למעלה מפרסה אלה כלים דהשפעה עד אין סוף, גלגלתא, ע"ב, ס"ג, מ"ה עליון, ב"ן עליון, ולמטה מטבור, אצילות, כולם כלים דהשפעה. תחתיהם עומדת הפרסה, ולמטה ממנה כבר כלים דקבלה, בריאה, יצירה, עשיה.

מתי הם יוכלו לקבל? הם לא יוכלו לקבל אור למטה מפרסה, אבל הם יוכלו לעלות למעלה מפרסה ושם לקבל את האור. וכשהם יעבירו למעלה מהפרסה את כל הכלים שלהם, קודם מעולם הבריאה יעלו כל הכלים לעולם האצילות, אחר כך מעולם היצירה יעלו כל הכלים לעולם האצילות, ואחר כך מעולם העשיה יעלו כל הכלים לעולם האצילות, ובעולם האצילות יהיו כל העולמות האלה, אז זאת תהיה פעולה שנקראת "רב פעלים מקבציאל". האור ישפיע על כל הכלים והם ירדו למטה עד נקודת העולם זה, עד הסיום, וזה יהיה גמר התיקון, קבלת האור בתוך הכלים המתוקנים במקומם. ופרסה תתבטל, לא יהיו שום גבולות. מאין סוף ועד סוף הסיום יהיה הכול רק אור אחד בתוך כלי אחד ללא שום הבדל, זה גמר התיקון.

שאלה: בתחילת סעיף ס"ז כותב בעל הסולם, שמקום עולם האצילות הוא מקום שמתאים להתפשטות האור העליון, וגם ציירת חץ אדום (ראו שרטוט מס' 2). מה זה האור הזה, חכמה או חסדים?

גם אור חכמה. גם אור חכמה וגם אור חסדים יכולים להתפשט עד הפרסה.

תלמיד: מה עם צמצום ב'?

צמצום ב' לא פועל בעולם האצילות, הוא פועל למטה מחזה, למטה מפרסה, רק במקומות עולמות בריאה, יצירה, עשיה. למעלה מפרסה הם כלים דהשפעה. שליש עליון דתפארת וכלים כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, הם כלים דהשפעה, עליהם לא פועל צמצום ב', לא שולט צמצום ב'.

שאלה: למה דווקא עליית מלכות לבינה היא מגלה פתאום את המקום החדש הזה לעולמות?

העליות האלה של מלכות לבינה מגלות צמצומים שיש לנו בכלים. את הכלים שהם שני שליש תפארת של נקודות דס"ג, [כשמטבור עד הסיום] זה הכול נקודות דס"ג, מלכות עולה ומצמצמת. אז כשהיא מצמצמת חצי תחתון של בינה, זה המקום שבו בינה משפיעה למטה. והכלים של זעיר אנפין, של עולם היצירה, הם כלים יותר מצומצמים, יותר מושפעים ממלכות. וכלים דעשיה הם כולם מלכות. לכן מלכות דגלגלתא כשהיא פועלת על כל הכלים [מתחת לחזה], אמנם היא פועלת בכלל גם למעלה, אבל מצמצמת רק את הכלים מאמצע התפארת ולמטה כי אלה כלים דקבלה.

תלמיד: הוא כותב, איך שנעשה הצמצום עוד לפני שהיה זיווג בנקבי עיניים כבר היה מקום של החלוקה הזאת.

כן. כי זיווג בנקבי עיניים זה זיווג איך למלאות את הכלים, וכאן מדובר על הצמצום.

שאלה: הכלים שהם מעל לפרסה הם כלים של מלכות. למה אתה קובע שהם כלים של השפעה?

אני לא רואה שהם כלים של מלכות. עשר ספירות שמתפשטות למטה מטבור יש בהן כלים שמסוגלים להיות בהשפעה וכלים שלא מסוגלים להיות בהשפעה, תלוי מי משפיע עליהם, באיזה תנאים הם נמצאים.

תלמיד: למה בפרצוף של ע"ב וגלגלתא לא התגלתה ההשפעה?

כי הם פועלים רק מאור החכמה, ולאור החכמה אסור להופיע למטה מפרסה.

תלמיד: תוספת חסדים, כשנקודות דס"ג ירדו למטה, היא הכשירה את האפשרות להשפיע שם?

נכון, כן.

שאלה: במה שימשה תפארת, מה היא עשתה שדווקא בה נבנתה הפרסה? למה לא במקום אחר? למה לא בעולמות? למה דווקא תפארת, ולמה דווקא באמצע שלה?

תפארת זה בינה שבגוף הפרצוף. יש לנו כתר, חכמה, בינה, זה ראש. חסד, גבורה, תפארת. חסד כמו כתר, גבורה כמו חכמה, ותפארת כמו בינה. בינה מלכתחילה, עוד מהמבנה שלה שהיא רוצה להיות דומה לכתר, משפיעה, היא מתחלקת בזה לשני חלקים. חלק עליון שייך לכלים דהשפעה, לכתר וחכמה, והחצי התחתון שייך לכלים התחתונים כדי לקבל את אור החכמה ולמסור לתחתונים. זה התפקיד של בינה.

שוב, עד הפרסה זה כלים דהשפעה (ראו שרטוט מס' 3), כולל הכלים של התפארת, החצי העליון של תפארת שגם היא מקבלת את אור החסדים כדי לתת בחזרה. אין לה מה לתת, אבל רצון להשפיע זה השליש העליון של התפארת.

ואחר כך יש כלים דקבלה של התפארת שהיא רוצה לקבל, אבל בשביל מה? כדי להשפיע למטה. לכן אלו כלים דקבלה, כמו זו"ן, זעיר אנפין ומלכות שבתפארת. אלו כלים דקבלה, שהיא מקבלת כדי להשפיע למטה.

ולכן המקום הזה מצטמצם כבר ממנו ולמטה והוא מקום לעולם הבריאה. בינה שפועלת כבר בכלים דקבלה שלה כדי לתת לתחתונים היא מצומצמת כמו התחתונים. אפשר להכשיר אותה והיא תקבל את האור ואז תשפיע אותו לתחתונים, ואם לא מעוררים אותה לזה אז היא לא משפיעה. עוד נלמד את ההבחנות הללו.

שרטוט מס' 3

שאלה: האם המיקום של עולם הבריאה משתנה בהתאם לפרסה והאם המקום שבו עולם הבריאה ממוקם הולך וקטן יותר ויותר?

אנחנו נדבר על המקומות האלה. המקומות האלה נמצאים כולם בשינויים.

שאלה: למדנו שכל התהליכים שמתרחשים בתחתונים קשורים בקשר בל ינותק לפרצופים העליונים. איך יצירת עולמות בי"ע קשורה לעולמות העליונים, הרי האור לא מתפשט מעבר לפרסה, ואז ע"ב ס"ג לא משפיעים על התהליכים האלה?

אנחנו מדברים עכשיו רק על חלוקת המקום לעולמות אצילות, בריאה, יצירה, עשיה שיבואו אחר כך. עולמות זה לא רק מקום, עולמות זה ספירות, פרצופים, אפילו נשמות שנמצאות שם, כוחות טובים, רעים וכן הלאה. הכול נמצא בתוך העולמות, בתוך המקום הזה. נדבר על זה אחר כך, זה לא כמו שאתה חושב, אבל נברר.

שאלה: במה מועיל אור של נקודות דס"ג לכלים של ד'?

אור בינה בכל מקום שהוא נמצא, הוא מכשיר את הכלים לעל מנת להשפיע.

תלמיד: הפרסה זה מסך, אפשר לקרוא לזה מסך?

לא. פרסה זה הגבול שעד כאן אפשר ולא יותר והיא יכולה לעלות ולרדת.

תלמיד: הפרסה נוצרה אחרי שאור נכנס עד הסיום, רק אחר כך נוצרה הפרסה. למה לא לפני? הרי אסור להשפיע, להיכנס מתחת לפרסה.

אני לא מבין על מה אתה מדבר בכלל, איפה למדנו שאתה שואל על זה? מה שאתם שמעתם מכל מיני דברים, אתם זורקים לי עכשיו כשאלות, אני לא רגיל ללמוד כך.

מה אתה שואל, מאיפה הפרסה? הפרסה התהוותה כמו שלמדנו, מתוך כך שמגיעה מנה"י דגלגלתא מלכות והיא מתערבבת בכל הכלים האלה [מתחת לפרסה], אבל המלכות הזאת פועלת על הכול, תגיד עד אין סוף, זה לא חשוב, אבל איפה אנחנו רואים תוצאה ממנה, בזה שהיא באמת עולה בשליטה שלה? רק עד הכלים של אמצע התפארת (ראו שרטוט מס' 4). כי הם עדיין כלים דקבלה של מלכות, וכלים דקבלה של הזו"ן, וכלים דקבלה של תפארת, של בינה, שבהם בינה רוצה לקבל מלמעלה, הכלים האלה מיועדים לקבל מלמעלה כדי למסור למטה ליצירה ועשיה. בשביל זה קיים החצי התחתון של הבינה, כמו רחם, כמו שדיים, שלא שייכים לגוף האישה אלא רק כדי לפתח את התחתונים.

שרטוט מס' 4

שאלה: נקודות דס"ג זה הגוף של א"ק, נכון?

נקודות דס"ג גם שייכים לא"ק.

תלמיד: עולם האצילות לא אמור להיות רק חג"ת?

לא, זה עולם בפני עצמו. זה עולם בפני עצמו כי הוא נולד לא לפי הסדר גלגלתא, ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן, אלא הוא נולד לפי ההתערבבות של נה"י דגלגלתא בכוחות הבינה, מזה נולד עולם האצילות. זה לא לפי סדר המדרגה מלמעלה למטה.

תלמידשאלה: נקודות דס"ג זה כאילו פרצוף בפני עצמו, הראש שלו זה לא ס"ג מעל הטבור?

נקודות דס"ג שייך לס"ג בצורה שלו שלמעלה מטבור הכללי, אחר כך יוצא על זה פרצוף מ"ה עליון וב"ן עליון. אבל נקודות דס"ג שהם יורדים למטה מטבור הכללי הם מתערבבים עם נה"י דגלגלתא, זהו, מהנקודה הזאת והלאה שהם התערבבו עם נה"י דגלגלתא הם כבר לא שייכים לעולם אדם קדמון, הם שייכים רק לתוספת, ומה שקורה בהם לא שייך לא"ק. יוצאים מזה עוד ארבעה עולמות אצילות, בריאה, יצירה, עשיה, והכול מפני שנקודות דס"ג התערבבו עם נהי דא"ק.

אתה יכול להגיד, אבל נקודות דס"ג שיכות לס"ג, נה"י דא"ק שייכים לגלגלתא, אז למה הערבוביה שלהם לא שייכת לא"ק? זה כבר לא שייך לחמישה פרצופים, זה כבר לא שייך לחמש דרגות ירידת המלכות ב-ד', ג', ב', א', שורש. זה קורה בפרצופים שלמעלה מטבור, גלגלתא, ע"ב, ס"ג, מ"ה עליון, ב"ן עליון. מה שאין כן למטה מטבור, אין שם כבר עולם אדם קדמון, הכול שייך כבר לעולמות אצילות, בריאה, יצירה, עשיה, כי אליהם זה נמשך ושם זה מיתקן.

תלמיד: זו מערכת חדשה?

כן, זו מערכת חדשה.

שאלה: הכלים דהשפעה בבריאה הם רק כדי לעזור ליצירה?

על זה נדבר אחר כך. אני לא אוהב שאלות שהן קופצות קדימה ואין לזה מספיק בסיס.

שאלה: בשרטוט הראית ששטח ההשפעה גדל כשהפרסה הופיעה. האם זה אומר שהרצון לקבל קטֵן מהפעולה הזאת?

מה פתאום, הרצון בכלל לא יכול להשתנות, רק משתמשים בו, יותר או פחות. עם הרצון אתה לא יכול לעשות שום דבר, רק להרכיב עליו מסך או לא, ולפי זה להשתמש.

שאלה: אפשר להגיד שלמעלה מהפרסה זה המקור לכוונה לקבל בעל מנת להשפיע?

זה לא מקור לכוונה לקבל על מנת להשפיע, זה כבר היה בגלגלתא, בראש דגלגלתא היה על זה חשבון. זה לא נכון.

שאלה: האם זו"ן נוצר רק מנקודות דס"ג?

איזה זו"ן?

תלמיד: זו"ן שלמטה מפרסה.

למה אני שואל איזה זו"ן? כי יש זו"ן של גלגלתא, סוף דא"ק זה זו"ן דגלגלתא, ויש זו"ן שאפשר להגיד עליו שזה יצירה ועשיה, ויש בכלל את כל הפרצוף הזה [נקודות דס"ג]. אני לא יודע מה שואלים. צריכים לדעת טוב טוב על מה שואלים, זאת אומרת איזה פרצוף? איזה כלים? איזה דברים? ולא ש"נראה לכם". ה"נראה לכם" זה לא טוב.

תלמיד: הכוונה היא לזו"ן דא"ק, מתחת לטבור. האם זו"ן דא"ק נוצר מנקודות דס"ג, בגלל שהוא יורד מתחת לטבור?

זו"ן דא"ק היה עוד לפני ס"ג ולפני נקודות דס"ג. יש לנו גלגלתא (ראו שרטוט מס' 5) שמתפשטת מעולם אינסוף ועד העולם שלנו, זה נקרא "העולם הזה". אין יותר, כל המציאות נמצאת בין האין סוף לעולם הזה. אין יותר שום דבר בכל הבריאה, בכל מה שיכולים לחשוב, אלא רק זה נמצא. הפרצוף הראשון הזה שיצא, הוא מחלק את כל המציאות לשניים, הוא חושב בראש, עושה חשבון ומחלק את כל המציאות לשניים. עד כמה האור שלו יכול להתפשט וכמה לא יכול להתפשט. המקום הזה נקרא "טבור", אחר כך יוצא פרצוף ע"ב, אחר כך מפה דראש יוצא פרצוף ס"ג, בהזדככות דס"ג יוצאים לנו נקודות דס"ג שהן יורדות למטה מטבור הכללי, ואז יש התערבבות בין כוחות הבינה וכוחות המלכות ומתוך זה יש העלאת המלכות לבינה דגופא.

זאת אומרת שעד כאן [הפרסה] האור העליון יכול להתפשט, עד המקום הזה. קודם היו יכולים לקבל אותו רק עד הטבור, עכשיו יכולים לקבל אותו עד הפרסה. ואז יש לנו כאן [מתחת לפרסה] עדיין כלים שאנחנו לא יודעים מה לעשות איתם, צריכים לתקן אותם שיוכלו לקבל את האור העליון בעל מנת להשפיע. איך אפשר לעשות את זה? את זה אנחנו נלמד. אבל אני יכול להגיד כמה מילים, שהכלים האלה נמצאים בשלושה מקומות, עולם הבריאה, עולם היצירה, ועולם העשיה, ולמעלה מפרסה זה עולם האצילות. אז תיקון הכלים הוא בזה שאנחנו יכולים לתקן אותם כדי למלאות אותם באור העליון, אז ממלאים את הכלים האלה באור העליון.

באיזו צורה? מעלים אותם למעלה לעולם האצילות, אחת שתיים ושלוש (ראו חיצים כחולים בשרטוט מס' 5). באצילות יש לנו רק אור קטן, נפש ורוח. כשמעלים כלים מבריאה יש לנו אור של נשמה, כשמעלים כלים מיצירה יש לנו אור של חיה, ומעשיה זה יחידה, וככה אנחנו מתקנים את הכלים. כשיתוקנו כל הכלים שעלו לבי"ע, זה נקרא שמעלים 2,000, 2,000, 2,000. אז יהיה בעולם האצילות 6,000 מה שנקרא "שנה" או "כלים", ואז הכלים האלה יורדים למטה עד הסיום. זה נקרא "גמר תיקון".

אנחנו נמצאים במצב שמעלים את הכלים הכי קשים, מהמקום הכי נמוך, שזה נקרא "עולם העשיה", וכשנגמור את הכלים האלו, אז תהיה ירידה וכל המרחב האינסופי הזה יתמלא באור אינסופי. זה יהיה גמר התיקון.

שרטוט מס' 5

שאלה: האם אפשר להגיד שהעולמות נוצרים מנקודות דס"ג? או שנקודות דס"ג רק גורמות ליצירת שהעולמות האלה?

נקודות דס"ג גורמות ליצירת העולמות. אנחנו נלמד איך יוצאים את הפרצופים האלה, ההבחנות הללו. העולמות יוצאים גם אחרי הס"ג, אבל אנחנו צריכים ללמוד איך שזה יוצא. קודם עולם האצילות ותחתיו עולמות בריאה, יצירה, עשיה. נדבר על זה, הכול לפנינו.

(סוף השיעור)