שיעור בוקר 01.01.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "זוהר לעם", כרך א', הקדמת ספר הזוהר,

מאמר "מנעולא ומפתחא", סעיף 43

קריין: ספר "זוהר לעם", כרך א', הקדמת ספר הזוהר, מאמר "מנעולא ומפתחא" סעיף 43.

המאמר הזה הוא מאמר מיוחד מאוד שמסביר לנו את הקשר בין האורות העליונים ובין העבודה שלנו, איך אנחנו פועלים כדי שנוכל להתקשר למקורות שלנו, לאורות, וכך להגיע למצב שנשלוט גם על המנעולא וגם על המפתחא בדרכי השפע מלמעלה אלינו.

קריין: סעיף מספר 43.

43". באותו היכל יש אוצרות סתומים ומרובים, אלו על אלו. באותו ההיכל יש שערים עשויים לסתימה, שנעשו כדי לסתום את האורות. והם חמישים. ונחקקו לד' רוחות, והיו למ"ט (49) שערים, כי שער אחד אין לו צד, ואינו ידוע אם הוא למעלה או למטה. ומשום זה נשאר השער ההוא סתום.

פירוש. כי יש ג' מיני ג"ר: ג"ר דנשמה, ג"ר דחיה, ג"ר דיחידה. ובכל אחת מאלו ג' מיני ג"ר, יש פרטים לאין קץ. ע"כ נאמר, אוצרות סתומים ומרובים, אלו על אלו. ובעת שה"ת שוכנת בנ"ע, נמצאות כל אלו המדרגות בהסתר ובלתי נודעות.

ויש שערים עשויים לסתימה, שנעשו כדי לסתום את האורות. והם חמישים. שערים הם בית קיבול לאורות. ויש בהם ב' בחינות:

א. כשהם עוד בסתימה, שסגורים, סתומים ואינם מקבלים כלום,

ב. כשהם פתוחים ומקבלים האורות מהעליון.

בעת ששערי ההיכל הם בסתימה, הם במספר חמישים. אבל מבחינת פתיחת השערים, אינם אלא ארבעים ותשע. מספר חמישים הוא, כי ע"ס בעיקר רק חמש ספירות, כח"ב תו"מ, אלא הת"ת כוללת ו"ק, והן עשר. ולפיכך כשכל אחת בחמש ספירות כוללת עשר, הן חמישים.

ונחקקו לד' רוחות, והיו למ"ט (49) שערים. כי הסגירה והפתיחה אינן נעשות בה"ת, אלא רק במפתחא, עטרת יסוד. ונמצא, שחקיקה, כלומר, החקיקות הראויות לקבלה, לא נעשו בכל חמש ספירות כח"ב תו"מ, אלא רק בד"ס כח"ב ת"ת, ולא במלכות. וד"פ עשר הם ארבעים. אמנם גם המלכות כוללת ע"ס כח"ב תו"מ. ונמצא, שגם היא יכולה לקבל מהמפתחא לט"ר שלה, עד עטרת יסוד שלה. לכן יש כאן חקיקה לארבעים ותשע ספירות: ארבעים מד"ס כח"ב ת"ת, שכל אחת מהן כלולה מעשר. וט"ר מהמלכות, שכוללת עשר. ונמצא, שאינו חסר, אלא המלכות דמלכות.

לכן נאמר, שער אחד אין לו צד, ואינו ידוע אם הוא למעלה או הוא למטה. ומשום זה נשאר השער ההוא סתום. המלכות דמלכות, שער הנו"ן (50), עצם ה"ת, היורדת מעיניים לפה בעת גדלות. ואע"פ שה"ת יורדת מנ"ע דאו"א עילאין לפה, ואח"פ שלהם עם ישסו"ת, המלבישים עליהם, מתחברים למדרגת או"א לפרצוף אחד, שאז נמשכים בהם ג"ר דאורות, עכ"ז אין או"א מקבלים כלום מהאורות דג"ר, ונשארים באוירא דכיא, ודומים כמו שה"ת עוד לא ירדה כלל מנ"ע שלהם.

לפי זה נמצא, כי ביחס ג"ר דבינה, שהן או"א עילאין, לא ידוע אם ה"ת עוד עומדת בנ"ע שלהם למעלה. שהרי עדיין נמצאים באור חסדים לבד, כמקודם לכן. או שה"ת ירדה מנ"ע אל מקום הפה, שהרי העלו לכלים דאח"פ שלהם עם ישסו"ת ומשפיעים המוחין דג"ר דאורות אל ישסו"ת, נמצא בהכרח שה"ת ירדה למטה לפה. באופן, שאם אנו מסתכלים ביחס או"א עילאין, נדמה לנו שה"ת בנ"ע. ואם אנו מסתכלים ביחס ישסו"ת, רואים אנו אותה למטה בפה.

ונאמר, שער אחד אין לו צד, שהוא מלכות דמלכות, עצם ה"ת. אינו ידוע, אם הוא למעלה או למטה. כי ביחס או"א היא למעלה, וביחס ישסו"ת היא למטה. ומשום זה נשאר שער ההוא סתום.

ונמצא משום זה, שמלכות דמלכות לא נפתחה כלל, והיא סתומה כמזמן הקטנות, כמטרם ירידתה לפה. כי פתיחת השערים נעשתה רק בישסו"ת, שבהם חסרה ה"ת, ועטרת היסוד משמשת בהם במקומה. אבל באו"א עילאין, שבהם משמשת ה"ת, הם נשארו סתומים מג"ר, כמקודם לכן.

ומשום זה נשאר השער ההוא סתום. ותשכיל אמנם, כי אע"פ ששער הנו"ן הוא המלכות דמלכות, הנה זהו רק ביחס לכלים. אמנם ביחס לאורות, הוא נבחן לג"ר של המוחין, שהרי מחמתו נשארו או"א עילאין באור חסדים בלי ג"ר. וכן כל העליונים.

הרי שסתימת שער הנו"ן, גורמת חיסרון של ג"ר דמוחין מכל המדרגות, ואין בהן אלא רק ו"ק דמוחין. ולומדים, שחמישים שערי בינה כולם ניתנו למשה, חסר אחד. והוא חיסרון של ג"ר דמוחין. כי ג"ר דמוחין אלו לא יאירו בעולמות, אלא רק בגמה"ת".

שאלה: הזוהר מתאר כאן שהם העלו את הכלים דאח"פ שלהם והם ממלאים את הישסו"ת על ידי המוחין, ואז ה' תתאה בהכרח צריכה לרדת לפה. מה זה אומר שה' תתאה יורדת מהפרצוף?

מלכות הייתה צריכה לרדת הכי למטה למקום הרגיל שלה, אבל זה לא קורה כי צמצום ב' עדיין לא מתבטל לגמרי. זה יקרה רק בסוף גמר התיקון.

תלמיד: כתוב כאן שהמלכות היא סגורה, נעולה?

כן, לכן זה נקרא "מנעולא", מנעול.

תלמיד: מה אנחנו יכולים לפתוח?

אנחנו יכולים לפתוח לא את המלכות עצמה אלא את המלכות שנמצאת בבינה, ובצורה כזאת להמשיך את הדרך שלנו עד גמר התיקון, ורק בגמר התיקון תיפתח המלכות האמיתית ויהיה גמר התיקון. מזה כולם מפחדים, שתיפתח המלכות האמיתית ויתגלה האגו האמיתי שאנחנו לא מכירים אותו, ואז נראה מה באמת נדרש שנתקן.

תלמיד: מה זה אומר?

האגו האמיתי, היסודי, הבסיסי, שהבורא ברא יש מאין, וזה מפחיד.

תלמיד: אתה אומר שכולם מפחדים, האם המקובלים מפחדים מהמצב הזה?

גם המקובלים כתבו במהלך הדורות שהם מאוד מפחדים מהמצבים האלו, כי הם מתארים לעצמם איזה כוחות אדירים יעמדו כנגדם כדי להיתקן, והאם הם יצליחו, האם אנשים יצליחו להתמודד עם כזה אגו.

תלמיד: מאיפה לקחת את המפתח לאגו השפל הנמוך הזה?

לאט לאט בהדרגה, על ידי הרבה פעולות.

שאלה: מה היא מלכות ומה היא מלכות דמלכות, ומה ההבדל ביניהן?

יש מלכות כללית, יש מלכות בכל מדרגה, יש מלכות בכל ספירה, יש מלכות בכל פרצוף, ויש בכל זאת מלכות דמלכות שזאת המלכות האמיתית, המשותפת לכולם, והיא הכי קשה, כי היא כוללת בתוכה את כל המלכויות הפרטיות ודורשת תיקון לכולן. לכן אותה המלכות אנחנו לא מתקנים, ולומדים איך אפשר לתקן אותה, כי באמת רק אותה צריכים לתקן. אבל אנחנו לא מתקנים אותה כי אי אפשר, אלא אנחנו מתקנים את כל המלכויות הפרטיות שמתגלות בינתיים, והן עוזרות לנו להגיע לאותה המלכות הכללית ולתקן אותה בצורה כזאת שאנחנו לא נוגעים בה, אלא התיקון הוא רק על ידי פעולות צדדיות כאלו. עוד נדבר על זה.

שאלה: מה הם השערים ואיך אנחנו פותחים אותם?

שערים הם אותם התנאים שאנחנו צריכים להידמות להם. איך אנחנו עוברים אותם? על ידי זה שמתקרבים ומתאימים לתכונות מסוימות, וחלק מהשערים נפתחים וחלק מהם מתבטלים, וחלק מהם מיתקנים על ידי התכללות. אנחנו נעבור על כל התנאים האלו ונלמד איך לתקן את השערים.

שאלה: אמרת שיש פחד גדול מאוד שנגלה את האגו שלנו. אתמול דיברנו על זה בשיעור בוקר, ואמרת שהבורא מגלה לנו את האגו במנות קטנות קטנות. האם זו לא מחשבת הבריאה שנגיע לגמר תיקון ונהיה מוכנים לגלות את האגו הזה?

לא, אנחנו אף פעם לא נהיה מוכנים לגלות את שער הנון, אנחנו יכולים רק להכין את עצמנו בהדרגה וכך נתקדם. יש כאן עוד הרבה תנאים כדי להגיע לגמר התיקון הכללי ונראה איך עושים זאת. צריכים להרגיש בפנים, שתהיה תגובה על כל תיקון ותיקון.

שאלה: מה המשמעות שהדלתות חתומות בארבעת כיווני הרוח?

שבאמת צריכים לפתוח ולתקן אותן בכל שם ה-ו-י-ה השלמה.

שאלה: האם אחד התנאים כדי להגיע לתיקון השלם או לתיקון המלא הוא להתגבר על הפחד מגילוי האגו המלא, מגילוי האגו הגדול ביותר?

כן ודאי, גם הפחד שלנו, החרדה, הזהירות, ההתרחקות מזה נכללים בתיקון. כי אנחנו צריכים להרגיש עד כמה אנחנו לא מסוגלים, אלא רק בעזרת הבורא, בכוח שלו, שאני תופס אותו כקטן שמחזיק ביד הגדול שלידו, ואז מרגיש את עצמו תלוי בזה ולא מפחד. לכן אנחנו צריכים את הפחד הזה, את החרדה הזאת, את חוסר הביטחון, את כל הדברים האלה שנרגעים רק על ידי הקשר שלנו עם הבורא, והקשר מגיע מחיצון לפנימי יותר ויותר.

שאלה: לה' תתאה יש אותה צורה כמו ה' עליונה? זו המלכות המתוקנת?

ה' עליונה זו המלכות שמחוברת עם הבינה, וה' תתאה זו המלכות עצמה.

שאלה: כתוב "כי הסגירה והפתיחה לא נעשות בה' תתאה אלא בעטרת יסוד".

"עטרת יסוד" זה נקרא משהו למעלה ממלכות שמחובר עם כוחות ההשפעה.

תלמיד: כתוב שביחס של אבא ואמא היא נשארה למעלה, וביחס של ישסו"ת היא כבר ירדה כאילו לפה.

אנחנו עוד נלמד את כל הדברים בקשר לאבא ואמא וישסו"ת – תיקון למעלה, תיקון למטה, למעלה מחזה, למטה מחזה.

שאלה: האם מלכות דמלכות זו הדרגה הנמוכה ביותר?

מלכות דמלכות היא המדרגה האחרונה, אבל היא הכי קשה לתיקון.

תלמי: אם כך אפשר לומר שתיקון המלכויות מתחיל מהמלכות הגבוהה והזכה ביותר, וככל שאתה מתקדם אתה מגיע למלכות יותר עבה, יותר גסה?

נכון, ממלכות הקלה ביותר עד מלכות הכבדה ביותר.

תלמיד: והתיקון של מלכות דמלכות?

זה יקרה בסוף.

שאלה: איזה סוג של כלים אנחנו צריכים לבנות בעשירייה כדי שנהיה מסוגלים להגיע בצורה מודעת לשער החמישים? מה החיסרון של שער החמישים שעליו מדובר כאן?

זה כוח השפעה שהוא למעלה מכל כוחות הקבלה.

שאלה: האם זה נכון להודות לבורא שנתן לנו את ספר הזוהר ובזכותו אנחנו יכולים להבדיל בין אמת לשקר? כלומר, להודות לו מעל הכלים ששיש לנו?

כן. אני שמח לשמוע שאתה מבין ומדבר על זה.

שאלה: למה בלתי אפשרי לתקן את מלכות דמלכות?

היא מיתקנת כתוצאה מהרבה פעולות שונות, אבל להביא למלכות עצמה, שהיא רצון לקבל, תיקון בעל מנת להשפיע, לא מובן איך זה אפשרי, איך זה יכול להיות, ויש על זה מאמרים שלמים. עוד נגיע לזה, אבל תדעו שלהתקרב למלכות ולתקן אותה, ניתן איפה שיש לה התכללות עם כלים דהשפעה, אבל איפה שאין לה כמעט או בכלל אין לה התכללות עם כלים דהשפעה, מה אפשר לעשות? היא לא שומעת, היא לא נכללת, היא לא מבינה, היא לא מרגישה, על ידי איזה תיקונים אפשר לתקן אותה? אלא על ידי הרבה שבירות שנכללים בה כלים דקבלה מכלים דהשפעה בסופו של דבר כנראה שיהיה מותר, אפשר לתקן את הרצון לקבל לכוונה על מנת להשפיע. נדבר על זה בהמשך, זה לא פשוט.

תלמיד: איזו מלכות עוצרת אותנו כרגע? האם זו המלכות האחרונה שמפרידה אותנו מהבורא או שיש מלכות בכל דרגה והיא זו שמפרידה?

המלכויות שבכל הדרגות פועלות על המלכות האחרונה, והיא זו שעוצרת אותנו.

שאלה: כתוב כאן שמשה השיג את הנ' שערים, נ' תבונה, ובכל זאת הוא לא נכנס לארץ ישראל שזה היה אמור להיות המעבר של שער הנ'?

אני לא יכול בינתיים לענות על זה, אנחנו עוד נלמד את זה. אתה תמיד מביא משהו שאתה יודע מההשכלה הכללית שלך סביב התורה ואני לא רוצה להשתמש בזה, רובם לא יודעים.

שאלה: מה נפתח בכל שער?

מכל שער נפתח יותר רצון להשפיע, יותר התקרבות לבורא, יותר הבנה בכל המערכת הזאת שקושרת את הנברא עם הבורא, לכן בכל שער שאנחנו עוברים אנחנו נכנסים יותר להיכל הבורא.

תלמידה: אם כך, מה נפתח בשער החמישים, בשער האחרון?

בשער החמישים נפתח הכול. כל המלכות שדבוקה כולה בכוח העליון, זה שער הנ'.

שאלה: כל המלכויות האלה שמיתקנות בטרם נתגלתה המלכות דמלכות זה כמו תהליך הכנה לקראת תיקון המלכות דמלכות?

כן. אלה צורות פרטיות של המלכות הכללית.

תלמידה: מהי הייחודיות באגו של המלכות דמלכות?

הוא פשוט אגו יותר רחב, יותר רציני.

תלמידה: אבל מה יש בו שאין במלכויות הקודמות?

הרצון האגואיסטי הכללי לכבוש הכול, לחבר הכול, ולשלוט על הכול.

שאלה: אם אדם צריך להגיע לשער החמישים, לשער הבינה, האם לפני כן הוא צריך להגיע לשער המקביל, המתאים דטומאה? זאת אומרת הוא צריך להגיע לאותה דרגה בטומאה ורק אחרי זה הוא יוכל להגיע לשער הבינה?

כעיקרון כן, אבל אנחנו נראה איך אפשר בכל זאת לעשות כאן קיצור כלשהו.

תלמיד: בדרך כלל כשאנחנו קוראים את הקטעים אנחנו אומרים שאדם יכול ליפול למ"ט שערי טומאה, אבל אנחנו לא אומרים שהוא ייפול לשער החמישים דטומאה. למה רק למ"ט? האם אין אותה הקבלה בין טומאה לבינה? נראה שאין ישועה מהמצב שנקרא שער החמישים. מה מיוחד במצב שנקרא שער החמישים דטומאה, למה הוא לא מוזכר בשום מקום?

שאלה יפה מאוד. מפני שארבעים ותשעה שערים אנחנו יכולים למצוא גם בקדושה, וכנגד שער הנ' אנחנו לא יכולים למצוא יציאה משער החמישים דקדושה, אלא אם נכנסים לשם, כביכול, אז כבר לא יכולים לצאת. נקרא על זה בהמשך.

שאלה: אני מפחד.

תחזיק לי את היד. אנחנו כל הזמן צריכים כך להחזיק זה את זה ולא תהיה לנו סיבה לפחד. כולנו נעבור בצורה חלקה, יפה, טובה, רק צריך לגלות כל פעם שאנחנו קשורים זה לזה. ולא לשכוח ש"בזכות נשים צדקניות יצאו בני ישראל ממצרים". זאת אומרת, גם מהקליפה אנחנו יכולים לצאת בזכות הנשים. לכן להשתדל ללכת יחד בקבוצות, בהפצה, בכל דבר, ולתמוך זה בזה, ואז נצליח.

שאלה: מהו המצב ברוחניות שמשהו סתום?

לא הרגשת אף פעם בחיים שלך שמשהו סתום? זה כך גם ברוחניות, זה מצב שאין לך פתרון, אין לך דרך, אין לך מה לעשות, אתה מרגיש שאתה נמצא במבוי סתום.

תלמיד: ומה התפקיד של זה?

כדי שתבין שאתה לא יכול לבד למצוא את הדרך, אלא אתה צריך לפנות לבורא.

שאלה: הסיפור הזה הוא קצת מזכיר את המבוך של המראות, כשאנחנו הולכים בין מראות שהן מעוותות ובסוף המבוך הזה נמצא שער החמישים, ואז אנחנו רואים את עצמנו איך שאנחנו באמת. האם לקבל את ההשתקפות הזאת כפי שהיא, או לקבל את כל המבוך הזה של ההשתקפויות כמה שעשינו?

אני לא יכול לענות לך על זה כי נתת דוגמה שאנחנו לא מכירים. אנחנו כמובן יכולים לתאר את זה לעצמנו, אבל כמה אפשר להסתמך עליה אני לא יכול להגיד ולא יכול ללמד בזה אחרים. אל תביא לנו את הדוגמאות שלך, זה יכול לבלבל אנשים.

שאלה: הלב ממש התכווץ מפחד, ואז אמרת שצריך להיאחז, להחזיק. האם שער הנ' הוא שער הדמעות? ואז, מה אנחנו עושים? הרי לא נבכה כולנו יחד. איך אנחנו יכולים להגיע לזה באחישנה ולא לפחד, או שאחישנה לא שייך לזה?

אנחנו נמשיך לקרוא הלאה ונבין איך עושים את זה.

44". בתוך אותם השערים יש מנעול אחד, ומקום צר אחד, להכניס בו אותו המפתח, ואינו נרשם וניכר, אלא רק לפי הרשימה של המפתח, שאינם יודעים במקום הצר, אלא במפתח ההוא בלבד. ועל זה כתוב, בראשית ברא אלקים." זה מלכתחילה כבר מתוכנן כך.

"בראשית, זהו המפתח, שהכול סתום בו, והוא הסוגר והפותח. ושישה שערים כלולים במפתח ההוא, הסוגר והפותח. כשסוגר אותם השערים, וכולל אותם בתוכו, אז ודאי כתוב בראשית, מילה גלויה בכלל מילה סתומה. ברא, בכל מקום היא מילה סתומה, שמוֹרה, שהמפתח סוגר ואינו פותח.

ביאור הדברים. ה"ת שבנ"ע נקראת מנעולא, בהיותה נועלת את האורות דג"ר, שאינם יכולים להאיר בפרצוף, כל עוד שהיא עומדת למעלה בנ"ע.

ובתוך אותם השערים יש מנעול אחד, ומקום צר אחד. היסוד שבה"ת, בשער המ"ט דכלים. כי עצם ה"ת, מלכות דמלכות, הוא שער הנו"ן, ויסוד דמלכות הוא שער מ"ט, להכניס בו אותו המפתח. כי ביסוד של ה"ת נכנס המפתחא, עטרת היסוד של המוחין, המוריד ה"ת מנ"ע לפה, ונפתח הפרצוף באורות דג"ר. וע"כ נקרא עטרת היסוד בשם מפתחא.

ואינו נרשם וניכר, אלא רק לפי הרשימה של המפתח, שאינם יודעים במקום הצר, אלא במפתח ההוא בלבד. המפתחא הוא עטרת היסוד של המוחין, והוא נכנס בבחינה שכנגדו שבה"ת, ביסוד דמלכות, המנעולא, שהיא ה"ת, אינו נרשם לגנוז ולנעול את ג"ר, אלא רק לפי הרשימה של המפתח, השולט בז"ת דבינה, ישסו"ת. אבל לא בעצמו, בה"ת השולטת בג"ר דבינה, או"א עילאין, הנחשבים תמיד לג"ר גמורות. וכמו כן המנעולא, אינו נרשם להיפתח, אלא ביסוד דמוחין.

ובזה נמצא, שאינם יודעים במקום הצר, אלא במפתח ההוא בלבד. ידיעה, פירושו המשכת מוחין. כי לא נמשכו המוחין, אלא במפתחא, בז"ת דבינה, ששם משמשת המפתחא עטרת יסוד. אבל במקום או"א עילאין, שהם ג"ר דבינה, ששם אינה משמשת המפתחא, אלא ה"ת עצמה, שם נשארו בבחינת לא נודע.

והתבאר, שאע"פ שעצם ה"ת אינו ידוע, אם הוא למעלה או למטה, עכ"ז מספיק להיות ידוע בשביל ישסו"ת. כי נפתח על ידה במוחין דג"ר. כי אין בישסו"ת אלא רק יה"ו בחוסר מלכות. ועטרת יסוד משמשת בו למסך במקום המלכות. וגם המוחין, המורידים את ה"ת מנ"ע לפה, משמשים ג"כ רק במסך דעטרת יסוד. כי בה"ת לא הייתה כלל סגירה וחיסרון של ג"ר, שתהיה צריכה להיפתח. שהרי היא משמשת באו"א, שהם תמיד בבחינת ג"ר.

ולפי שכל ההסתר והסגירה לא היו אלא בעטרת יסוד, המשמשת בישסו"ת, נמצא, שעטרת היסוד דמוחין היא לבדה המפתחא, להוריד ה"ת מהעיניים לפה. כלומר, רק בכלים הדקים, הנעשים בכוח המסך דעטרת יסוד כמוהם. וזה שמסיק, שאינם יודעים במקום הצר, אלא במפתח ההוא בלבד. כלומר, שאין המוחין מגיעים, אלא לכלים דישסו"ת, היוצאים מבחינת המפתחא, עטרת יסוד. ולא לאו"א, בחינת ה"ת, מלכות דמלכות ועצם המנעולא.

המילה בראשית, שהיא החכמה, כוללת בתוכה רק מפתחא, רק עטרת יסוד, שער מ"ט דכלים, ואינה כוללת את שער הנו"ן דכלים, מלכות דמלכות. לכן בראשית, זהו מפתח, שהכול סתום בו. שעימו נעשה הסתימה של הכול בקטנות. והוא סוגר ופותח. סוגר כל המוחין בקטנות בה"ת בעיניים, ופותח אותם בגדלות להוריד ה"ת מנ"ע לפה.

וההבדל הוא, שע"כ אין פתיחת החכמה הרמוזה במילה בראשית, אלא לו"ק של המדרגות, שהן הכלים של אותו המפתח. אבל לג"ר של הפרצופים אין המוחין של בראשית מאירים. כי הכלים שלהן אינם ממפתחא אלא מה"ת.

ושישה שערים כלולים במפתח ההוא, הסוגר והפותח. כי ג"ר של המוחין חסרות בו, ואינו פותח אלא ז"ת של המוחין, שכל אחת מז"ת אין בה אלא ו"ק, והן שבע פעמים ו"ק. ונמצא, המפתחא, ספירה השביעית, עטרת יסוד, כולל בתוכו רק שישה שערים. שישה שערים כלולים במפתח ההוא, הסוגר והפותח. ומורה בזה, שאינו ממשיך אלא ו"ק דמוחין.

ונאמר, בראשית, מילה גלויה בכלל מילה סתומה. ברא, בכל מקום שהוא, היא מילה סתומה, שמורה, שהמפתח סוגר ואינו פותח. כלומר, בראשית מורה על חכמה, שהיא מילה גלויה.

אבל כשנאמר, בראשית ברא, המשמעות היא, שהחכמה נעלמה ונסתמה. ונאמר, בראשית, מילה גלויה בכלל מילה סתומה, משום שכתובה אחריה המילה ברא. ובכל מקום, ברא, מילה סתומה. הרי, שבראשית ברא, פירושו, שהחכמה נסתמה. ונמצא, כי המשמעות היא, סוגר ולא פותח, שהחכמה נסגרה, ועוד לא נפתחה."

אבל אנחנו נפתח אותה.

שאלה: האם אפשר להניח שישראל מכוונים לתיקון הסופי, אבל במעשיהם הם יוצרים כאלה חסרונות שמתאימים לתיקון מצד התחתונים?

נגיד שבינתיים זה כך.

שאלה: כשאנחנו מנסים לתאר לעצמנו רצונות שכלולים כחלק ממלכות דמלכות, האם זה נכון לחשוב על רצונות שבאנושות שנחשבים לפשעים קשים, כמו רצח, גניבה או הגבלה של חופש? האם לזה הכוונה ברצונות האלה?

לא. אלו כל הרצונות שיש להם רצון לקבל. זה לא חשוב באיזה אכזריות פועל הרצון לקבל נגד האחרים, אם זה רצון לקבל לעצמו, אז זה כבר מספיק.

שאלה: אנחנו אומרים שבתהליך הלימוד יש לנו אמונת חכמים, אמונה ברב, בבורא. איזו אמונה צריכה להיות לנו ב"ספר הזוהר", אם צריכה להיות? ומה היא צריכה לכלול בה?

אמונה שהספר הזה מתווך בינינו התחתונים לבין הבורא העליון, וכל החיבור הזה נעשה על ידי קבוצת רבי שמעון.

שאלה: למה דווקא פסוק הפתיחה והמילים הראשונות של התורה מתארות מצב של סגירה, של משהו אטום?

כי זו בעצם התורה, היא צריכה קודם כל לסדר את הדברים האלה בסגירה, ואחר כך לאט לאט כשאתה תרגיש את הסגירה, באותה מידה היא יכולה לתת לך מפתח.

תלמיד: כלומר שתי המילים הראשונות מתחילות באות ב' פעמיים, זה מתאר את המצב של הפיצול, זה המצב שאנחנו נמצאים בו, ורק אחר כך אנחנו מגיעים ל"אלוהים את", למצב של האחד, של החיבור, האם זו המשמעות?

כן, הוא מסביר לנו את זה.

שאלה:. מהו מקום צר להכניס בו את המפתח בעבודה?

צר מחסדים, כמו שאנחנו לומדים תמיד. ואם אני בכל זאת מצליח, אז אני מוכן כבר לפתיחת המנעול.

שאלה: קראנו עכשיו על המפתח והמנעול. מה זה המפתח ומה זה המנעול?

את זה אני הייתי צריך לשאול אתכם. העניין הוא שלפנינו ישנה דרך והדרך הזאת היא כמנעול, ובכל צעד וצעד עלינו למצוא את המפתח שמתאים, את תכונת השפעה, כדי לפתוח אותו יותר ויותר ובצורה כזאת להתקרב למטרה.

תלמיד: האם הכוונה היא שאנחנו מגלים את הבורא בכל פעם בעזרת המפתח באיזושהי מדרגה?

אנחנו מגלים את עצמנו ובצורה כזאת מתקרבים לבורא.

תלמיד: מה אנחנו מגלים בעצמנו?

את תכונת ההשפעה יותר ויותר.

תלמיד: ואיזה מפתח צריך בשביל זה בכל פעם?

את המפתח אתה צריך למצוא, אבל המפתח חייב להיות כנגד המנעול שלך.

תלמיד: כלומר, יש לנו איזה מנעול שמסתיר מאיתנו את תכונת ההשפעה ואנחנו צריכים למצוא לו את המפתח?

כן, והמנעול הזה הוא כעיקרון הקבוצה.

תלמיד: מה הוא המפתח הזה? זו איזו הצטברות של תכונות מהעשירייה, משהו ביחסים בינינו?

כן, זה קשר ואהבה.

תלמיד: והמדרגות האלה שמתוארות כאן בקטע שמדבר על המנעול והמפתח, אלה כל פעם יחסים שונים של אהבה בתוך העשירייה?

כן.

שאלה: האם הפעולה של מלכות שרוצה לפתוח את הדרך לאורות שימלאו את ה-ט' ספירות ראשונות שלה, זו לא פעולה אגואיסטית?

זה לא יכול להיות, מפני שהרצון האגואיסטי לא שייך למלכות, הוא שייך לנבראים.

תלמיד: איזו כוונה צריכה להיות כאן שפעולה כזו לא תהיה אגואיסטית? כי אלה כאילו כלים שלה, זה הכול עבורה.

אדם צריך להתנתק מעצמו ולהידבק בעשירייה.

תלמיד: ומה היא העשירייה בשבילו, איך לתאר אותה נכון?

העשירייה בשבילו היא אותו הכלי הרוחני, שאם הוא מפרמט את עצמו נכון להיכנס בו, בתוך הכלי הזה, אז כמו דרך המפתח ומנעול הוא מגיע לבורא.

שאלה: האם לפי מה שאנחנו קראנו יוצא שהכול עניין בשלמות של מסך שבעטרת יסוד?

כן, נניח.

שאלה: המפתחא שפותחת את השער זו השפעה. קשה להגיע להשפעה, אבל היא לא סתומה. למה פה בטקסט מתעקשים על זה שהמפתח הוא דווקא סתום, הוא נעלם?

אתה צריך למצוא מפתח, אתה צריך ללמוד אותו, אתה צריך לנסות להתאים אותו למנעול, לדעת איך אתה מכניס את המפתח למנעול, איך אתה מסובב אותו. וכשאתה נמצא בכוח לסובב את המפתח בתוך המנעול, אז אתה פותח את המנעול.

רק שתדע, כשאתה מכניס את המפתח למנעול, אתה נמצא בקשר מאוד חזק עם החברים.

תלמיד: איזה טעויות אני יכול לעשות ,איפה אני יכול כאן לטעות?

אלה לא טעויות, אם אתה נכנס לקשר עם החברים ומבטל את עצמך יותר ויותר, בסופו של דבר אתה נכנס למנעול ומוכן לסובב אותו.

אבל לסובב את המנעול, זה לא להיכנס לתוך המנעול, כדי לסובב את המנעול, אתה צריך לפנות לבורא ולבקש ממנו כוחות לפתוח את המנעול. יש כאן התאמה למנעול ויש עבודה במנעול ויש סיכום של העבודה.

אנחנו עוד נדבר על זה, הדברים לא כל כך קשים, אלא רגשיים.

שאלה: האם האגו האמיתי שמתגלה בנברא זה נגד שליטת הבורא עליו?

זה יכול להיות כל דבר, זה הכול איך שהאדם מרגיש.

שאלה: באיזה מעשים או פעולות אנחנו עלולים לנעול את השער ואיך אנחנו יכולים להיזהר לא לעשות את זה?

על ידי חיבור בינינו, אני לא רואה שום דבר אחר שיכול לעצור את השער להיסגר.

תלמידה: קודם שמעתי שהזכרת, שבזכות נשים צדקניות יוצאים ממצרים.

"נשים צדקניות" אנחנו צריכים כבר להבין שלא מדובר על המין בעולם הזה, אלא מדובר על היחס של האדם לקבוצה, לבורא.

שאלה: מהו היחס שנקרא "נשים צדקניות"?

רצון לקבל שדורש צדק.

תלמידה: מה זה צדק, איזה צדק?

צדק זה שהבורא יתייחס לנברא שמגלה את הנכונות שלו, שישפוט אותו לפי הצדק, בדיוק לפי מעשיו.

שאלה: מה המשמעות שהחכמה נעלמה או נסתמה, למה היא מוסתרת או מסתתרת?

כדי שאנחנו נשיג אותה כי היא יוצאת מהבורא אלינו לפי השתוות הצורה עם הבורא. שאנחנו נהנה מהשגת הבורא, מהשגת החכמה, שהיא תמלא אותנו ותעלה אותנו.

שאלה: אנחנו אומרים מנעולא, מפתחא, זה האור במדרגה החדשה והכלי הוא המפתח. אם יש לי כלי מתאים לאותו אור, לאותה המדרגה, אז יש לי המפתח. האם רק על הדברים האלה מדובר?

כן.

שאלה: מה זה בעטרת יסוד?

עטרת יסוד זה שאנחנו לא משתמשים ביסוד אלא רק עד עטרת יסוד. זאת אומרת על כלים דהשפעה שביסוד אבל לא בכלים דקבלה שביסוד. עוד נלמד.

תלמיד: הפחד. יש שיר - והעיקר לא לפחד כלל על גשר צר מאוד, מרבי נחמן, הרבה פעמים כתוב שבעל הסולם מפחד ממשהו או שאנחנו מפחדים ממשהו. למה אנחנו צריכים לפחד? אם אנחנו מפחדים - בשבילי זה כמו להלל אלוהים אחרים, אמונה מתחת לדעת. האם אנחנו צריכים להעלות את הפחד מעל הדעת?

ואם אני עלול ליפול למטה מהדעת אז הדעת שולטת עלי, אז אני לא צריך מזה לפחד?

תלמיד: הקבוצה תוציא אותי מהכלא.

אני לא יודע מה הקבוצה. אני שואל על עצמי, על המצב שאני יכול להגיע, אז אני לא צריך לפחד?

שאלה: אני לא חושב שלפחד.

אז אין מה לדבר איתך, אתה עוד לא הגעת לזה.

שאלה: אמרת קודם שממש צריך לדעת איזה מפתח לסובב, איך להתאים אותו למנעול. הכול ממש בקפידה. אתמול שמענו מחבר שמקובלים אומרים שאנחנו צריכים לרצות לשבור את המנעול, האם אתה יכול להסביר את ההבדל?

לא, עוד לא.

שאלה: מהו תפקיד הנשים בלצאת מהמצבים הקשים שיבואו?

נשים צריכות לחזק את החברה ולעבוד בצורה כזאת שהחברה תרגיש שיש לה תמיכה מהנשים כי דווקא בזכות נשים צדקניות יוצאים בני ישראל ממצרים. זאת אומרת מי שרוצה לצאת מהרצון לקבל הוא נדרש, הוא ממש זקוק לתמיכה של כוח האישה.

תלמידה: איזה תמיכה אנחנו צריכות לתת, אתה תוכל לתאר?

לא, אתן צריכות להתפלל ולשאול ולבקש ואז להבין, דווקא הנשים.

(סוף השיעור)