שיעור בוקר 14.08.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", "פתיחה לחכמת הקבלה", עמ' 198, אותיות קס"ה – קע"א

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", עמוד 198, "פתיחה לחכמת הקבלה", אות קס"ה.

אות קס"ה

"ונמצאים ד' העולמות, אצילות, בריאה, יצירה ועשיה, שמתחילים ממקום למטה מטבור דא"ק, ומסתיימים ממעל לנקודת העוה"ז כי ה"פ עולם האצילות, מתחילים ממקום שלמטה מטבור דא"ק, ומסתיימים ממעל להפרסא הנ"ל ומהפרסא ולמטה עד לעוה"ז, עומדים ג' העולמות בי"ע, וזהו מצב הקבוע של העולמות א"ק ואבי"ע, שלעולם לא יארע בהם שום מיעוט. וכבר נתבאר לעיל (באות קל"ח) שבמצב הזה אין בכל הפרצופין והעולמות אלא רק בחינת ו"ק בלי ראש, כי אפילו בג' הפרצופין הראשונים דאצילות שיש ג"ר בראשים שלהם, מ"מ אינן מושפעות מפה ולמטה שלהם, וכל הגופים הם ו"ק בלי ראש, וכ"ש בפרצופי בי"ע. ואפילו פרצופי א"ק, בערך המקיפים שלו, נבחנים ג"כ שהם חסרי ג"ר. והתבונן היטב לעיל באות ל"ב".

שאלה: מה זה המצב הזה שרק ו"ק הוא בלי ראש?

בלי ג"ר.

תלמיד: איך יכול להיות מצב כזה?

כי הם נמצאים למטה מטבור ולמטה מפרסא, לכן חסרים להם כלים כדי להיות באורות ששייכים לג"ר.

תלמיד: דיברנו שראש הוא מקום שעושים בו חשבון.

זה גם נכון. אבל כאן לא מדובר על זה שעושים חשבון או לא עושים חשבון, כאן מדובר על הכלים, לכן בחוסר כלים בהתאם לזה אין אורות בגוף.

תלמיד: האם ו"ק זה מצב שבו אין אורות?

יש אורות דו"ק. אין אותם אורות שמתגלים בראש הפרצוף אלא רק בגוף הפרצוף.

אני אקרא.

אות קס"ה

"ונמצאים ד' העולמות, אצילות, בריאה, יצירה ועשיה, שמתחילים ממקום למטה מטבור דא"ק, ומסתיימים ממעל לנקודת העוה"ז כי ה"פ עולם האצילות, מתחילים ממקום שלמטה מטבור דא"ק, ומסתיימים ממעל להפרסא הנ"ל ומהפרסא ולמטה עד לעוה"ז, עומדים ג' העולמות בי"ע, וזהו מצב הקבוע של העולמות א"ק ואבי"ע", א"ק הוא עד הטבור, למטה מטבור מתחיל להיות עולם האצילות עד הפרסא, ולמטה מפרסא אלו עולמות בריאה, יצירה, עשייה. "שלעולם לא יארע בהם שום מיעוט".

שאלה: מה זה ש"לא יארע בהם שום מיעוט"?

פחות מזה לא יכול להיות, הם לא יכולים לרדת ממקומם.

שאלה: מחלקים את עשר הספירות לג"ר וז"ת, ג"ר הן כתר, חכמה, בינה, וז"ת הן שאר הספירות. שלושת הספירות הראשונות שהן ג"ר הן מחוברות לעיגולים, והז"ת לא מחוברות לאורות המקיפים. האם אין קשר בין ג"ר לז"ת, כלומר האורות שנכנסים דרך ג"ר בראש לא נכנסים לתוך הכלים? האם זו הכוונה לו"ק בלי ראש?

אני לא יודע מה להגיד לך, אני לא כל כך נכלל בתיאור שלך. יש כתר, חכמה, בינה, שהם הג"ר של המדרגה, ושבע ספירות תחתונות הן הז"ת של המדרגה. ומה אתה רוצה לשאול?

תלמיד: מה זה ו"ק בלי ראש?

"ו"ק" הם ו' קצוות, שמדרגת זעיר אנפין ומטה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות, אלו ז' ספירות תחתונות שנקראות "ו"ק".

תלמיד: למה אין להם ראש?

אין להם ראש כי חסרים להם האורות של הג"ר.

תלמיד: האם הם לא עושים חשבון נכון כדי לקבל אורות או שבכלל אין שם שום חשבון?

הם לא יכולים לקבל את האורות, כתר, חכמה, בינה, בעל מנת להשפיע, אין להם כלים לזה.

אות קס"ו

"ולפיכך נוהגות ג' עליות כוללות, בכדי להשלים העולמות בג' הקומות, נשמה חיה יחידה החסרות להם. ועליות האלו תלויות בהעלאת מ"ן של התחתונים כנ"ל. העליה הא' היא, בעת שהתחתונים מעלים מ"ן מבחינת העביות דבחי"ב, שאז נבררים האח"פ דקומת בינה ונשמה, מבחי' השלמת הע"ס דמין הב', דהיינו מהארת נקודת השורק, (כנ"ל באות קל"ה, עש"ה), אשר המוחין האלו מאירים גם לבחינת הז"ת והגופין, כמו בפרצופי א"ק, שכל הכמות שיש בע"ס דראשי פרצופי א"ק, עוברת ומתפשטת גם לגופים."

שאלה: מה זה אומר להעלות מ"ן מבחינת העביות דבחינה ב'?

זה להעלות מ"ן מהעביות הזאת, ובהתאם לזה מושכים מלמעלה מאור שמתפשט בכלים האלה, מנקה אותם, מתקן אותם וממלא אותם.

תלמיד: למה שורש וא' לא נחשבים? למה הוא לא סופר אותם כעליית מ"ן שמעלה את העולמות?

מה כתוב?

תלמיד: כתוב ש"נוהגות ג' עליות כוללות, בכדי להשלים העולמות בג' הקומות", והוא כותב "שהתחתונים מעלים מ"ן מבחינת העביות דבחי"ב".

יש את ב', ג' וד', שצריכים להשלים קומות.

תלמיד: נכון. אבל מה קורה עם שורש וא'?

הם כבר נמצאים, הם כבר קיימים, כבר יש בהם נפש, רוח.

תלמיד: בעולמות כן, אבל בנשמות אין את זה. כשאנחנו מתחילים אין לנו אפילו שורש.

אל תקשור אותנו, מה זה שייך לנו?

תלמיד: מה ההבדל בין זה שנשמה מתחילה לעלות, מקובל מתחיל לעלות, לבין שהעולם מתחיל לעלות?

אני לא מדבר בצורה כזאת. זה גם לא כתוב באף מקום ואנחנו לא לומדים כך.

תלמיד: כתוב שהתחתונים מעלים מ"ן.

כן. זה החיסרון שמעלים התחתונים. התחתונים הם הנשמות שכבר נמצאות בעולמות האלה, והן גורמות לעולמות שיתחילו לעלות.

שאלה: מ"ן זה חיסרון, נכון?

כן.

תלמיד: מאיפה מגיעים החסרונות האלה שמעלים אותם, מאיזה מקום?

מאיפה הם לוקחים חיסרון?

תלמיד: כן.

זה מתעורר בהם מתוך הרשימות.

תלמיד: אבל נראה שהחיסרון הזה מגיע ממקום שלא שייך לפרצוף, ממקום שהוא למטה ממנו.

מהשבירה.

תלמיד: מהשבירה נוצרים החסרונות ואז מעלים אותם.

כן.

שאלה: כתוב "אשר המוחין האלו מאירים גם לבחינת הז"ת והגופין, כמו בפרצופי א"ק, שכל הכמות שיש בע"ס דראשי פרצופי א"ק, עוברת ומתפשטת גם לגופים." מה זה אומר?

כל מה שיש בראש מתפשט בגוף. אותו דבר כאן, אם הם עושים זיווג דהכאה ומושכים את האורות, אז מהראש זה מתפשט לגוף.

תלמיד: כלומר עולה המ"ן, גורם לזיווג, ואז מתפשט האור.

כן.

תלמיד: מה זה אומר שזה מתפשט רק מעביות דבחינה ב' אם זה מתפשט לכל הגוף?

אז מה?

תלמיד: מה עם עביות ג' וד'?

ודאי שמתפשט, תן לו להסביר הלאה.

תלמיד: אבל אם בחינה ב' מתפשטת בכל הגוף, האם יש עוד מקום לבחינות ג' וד' גם להשפיע פה?

כן.

תלמיד: למה?

כי אלו כלים שעדיין לא תוקנו.

תלמיד: היו נפש ורוח.

בכלים א'/שורש.

תלמיד: בדיוק, ואז בחינה ב' מכסה את כל הגוף.

כן.

תלמיד: אז איפה לג' וד' יש עוד מקום לעשות פה משהו?

אנחנו נקרא את זה, שאין מקום לאורות חיה ויחידה, אלא רק לנר"ן.

שאלה: אם אני זוכר נכון פגשנו את הג"ר והז"ת אחרי ההתכללות בין בינה ומלכות מתחת לטבור, אחרי עירוב בינה במלכות אחרי צמצום ב'. ועכשיו הוא כותב על ג"ר של א"ק, למה הוא מספר לנו על זה עכשיו? הרי לא למדנו על החלוקה הזו בא"ק.

נראה הלאה, אז תראה.

שאלה: מה זה אומר שהעולמות עולים? האם זה קורה במסגרת עולם אחד או בתוך א"ק? איך לתאר לעצמנו נכון את עליית העולמות?

חלק מהעולמות נמצא בדרגה יותר למעלה וחלק נמצא יותר למטה, ואז כשהם מתחברים יוצא שהם מעלים את החלקים שלהם.

שאלה: הוא כותב "העליה הא' היא, בעת שהתחתונים מעלים מ"ן מבחינת העביות דבחי"ב, שאז נבררים האח"פ דקומת בינה ונשמה". מי אלה התחתונים שמעלים את המ"ן?

נשמות.

תלמיד: מה זאת אומרת נשמות?

נשמות שנמצאות למטה ורוצות לעלות למעלה, ועל ידי תפילתן, פנייתן, חסרונן, הן מעלות את העולמות לדרגה עליונה יותר.

תלמיד: האם הן מעלות את המ"ן?

כן, הן מעלות את המ"ן.

אות קס"ז

"ונמצא, בעת שמוחין אלו עוברים דרך פרצופי האצילות, מקבל כל אחד מה"פ אצילות, בחינת מוחין דבינה ונשמה הנק' מוחין דס"ג, המאירים ג"ר גם לפרצופין שלהם כמו בא"ק, וע"כ נבחן אז, שהם מתגדלים ועולים ומלבישים על פרצופי א"ק, כפי מדת המוחין שהשיגו."

שאלה: מה הקשר בין פרצופי א"ק לפרצופי אצילות?

פרצופי א"ק הם עליונים כלפי פרצופי אצילות. פרצופי א"ק הם כולם למעלה מטבור.

תלמיד: האם יש קשר בין פרצוף ראשון של א"ק לפרצוף ראשון של עולמות בי"ע?

למעלה מטבור יש חמישה פרצופי א"ק, מטבור עד הפרסא חמישה פרצופי אצילות, מפרסא ולמטה חמישה פרצופי עולמות בי"ע. מה אתה רוצה לשאול?

תלמיד: כשאותם עולמות בי"ע עלו לפרצופי א"ק, אני מנסה להבין אם יש איזה קשר, אם זה כמו אבות ובנים או יש איזו המשכיות.

למה לך להתבלבל? תלמד מה שכתוב כאן.

תלמיד: מה קרה עכשיו בפסקה הזאת?

הוא מסביר מה שאמרתי לך עכשיו, שיש את א"ק ואבי"ע ואיפה הם עומדים. א"ק נמצא למעלה מטבור, מטבור עד הפרסא נמצא אצילות, ומפרסא ולמטה עולמות בי"ע.

תלמיד: ועכשיו כשהושלם הג"ר של עולמות בי"ע, האם הם עלו לפרצופי א"ק?

אני לא יודע, נראה.

אות קס"ח

"באופן, שבעת שפרצוף עתיק דאצילות השיג המוחין האלו דבינה, נמצא עולה ומלביש לפרצוף בינה דא"ק, המכוון נגד קומת ס"ג דפרצוף גלגלתא דא"ק, והוא מקבל משם בחינת נשמה דיחידה דא"ק, המאירה גם להז"ת שלו, וכשהמוחין באים לפרצוף א"א דאצילות, הוא עולה ומלביש על ראש דעתיק דקביעות, המכוון נגד קומת הס"ג דפרצוף ע"ב דא"ק, והוא מקבל משם בחינת נשמה דחיה דא"ק, המאירה לז"ת שלו. וכשהמוחין באים לפרצוף או"א דאצילות, הם עולים ומלבישים לג"ר דא"א דקביעות, המכוון נגד קומת בינה דס"ג דא"ק, והם מקבלים משם בחינת נשמה דנשמה דא"ק, המאירה גם להז"ת שלהם. וכשמוחין אלו באים לישסו"ת וזו"ן דאצילות, הם עולים ומלבישים על או"א דקביעות, המכוון נגד קומת בינה דפרצוף מ"ה וב"ן דא"ק, ומקבלים משם בחינת נשמה דנפש רוח דא"ק. ואז מקבלים הנר"ן דצדיקים את המוחין דנשמה דאצילות. וכשהמוחין באים לפרצופי עולם הבריאה, עולה עולם הבריאה ומלביש את הנוקבא דאצילות, ומקבל ממנה בחינת נפש דאצילות. וכשבאים המוחין לעולם היצירה, הוא עולה ומלביש לעולם הבריאה דקביעות, ומקבל ממנו בחינת נשמה וג"ר דבריאה. וכשהמוחין באים לעולם העשיה, הוא עולה ומלביש על עולם היצירה, ומקבל משם בחינת מוחין דו"ק שביצירה. והנה נתבאר העליה הא' שהשיג כל פרצוף מאבי"ע, בסבת המ"ן דבחי"ב שהעלו התחתונים. (ועיין באילן הנדפס בסוף ספרי, בית שער לכונות, ציור ז')."

זו רק בחינה אחת שמעלה מ"ן, עלייה ראשונה.

אות קס"ט

"העליה הב' היא, בעת שהתחתונים מעלים מ"ן מבחינת העביות דבחי"ג, שאז נבררין האח"פ דקומת חכמה וחיה, מבחינת השלמת הע"ס דמין הב'. שמוחין אלו מאירים גם לבחינת הז"ת והגופין כמו בפרצופי א"ק. כנ"ל. וכשהמוחין עוברים דרך הפרצופין דאבי"ע, נמצא כל פרצוף עולה ומתגדל על ידיהם כפי המוחין שהשיג".

אות ק"ע

"באופן, כשבאו המוחין לפרצוף עתיק דאצילות עולה ומלביש לג"ר דפרצוף חכמה דא"ק, הנק' ע"ב דא"ק, המכוון נגד קומת ע"ב דגלגלתא דא"ק, ומקבל משם בחינת אור החיה דיחידה. וכשהמוחין מגיעים לפרצוף א"א דאצילות, הוא עולה ומלביש לג"ר דס"ג דא"ק, המכוונים נגד קומת ע"ב דפרצוף ע"ב דא"ק, ומקבל משם בחי' אור החיה דחיה דא"ק. וכשהמוחין מגיעים לפרצופי או"א דאצילות, הם עולים ומלבישים לג"ר דעתיק דקביעות, המכוונות נגד קומת ע"ב דפרצוף ס"ג דא"ק, ומקבל משם בחינת אור החיה דנשמה דא"ק, המאירה גם להז"ת והגופין. וכשהמוחין באים לישסו"ת דאצילות, הם עולים ומלבישים לג"ר דא"א דקביעות, המכוונות נגד קומת ע"ב דמ"ה דא"ק, ומקבלות משם אור החיה דמ"ה דא"ק. וכשהמוחין באים לזו"ן דאצילות, הם עולים לג"ר דאו"א, המכוונים נגד קומת ע"ב דב"ן דא"ק, ומקבלים משם בחינת אור החיה דב"ן דא"ק. ומהזו"ן מקבלים נשמת הצדיקים. וכשמגיעים המוחין לעולם הבריאה, הוא עולה ומלביש על הז"א דאצילות, ומקבל ממנו בחינת רוח דאצילות, וכשהמוחין באים לעולם היצירה, עולה היצירה ומלביש על הנוקבא דאצילות, ומקבל ממנה אור הנפש דאצילות. וכשבאים המוחין לעולם העשיה עולה ומלביש לעולם הבריאה ומקבל ממנו בחי' ג"ר ונשמה דבריאה, ואז נשלם עולם העשיה בכל הנר"ן דבי"ע. והנה נתבאר העליה הב' של כל פרצוף מפרצופי אבי"ע, שעלו ונתגדלו בסבת המ"ן דבחי"ג שהעלו הנר"ן דצדיקים. (ועיין באילן ציור ח')."

בצורה כללית כך הוא מסביר את עניין עליית העולמות.

אות קע"א

"העליה הג' היא, בעת שהתחתונים מעלים מ"ן מעביות דבחי"ד, שאז נבררים האח"פ דקומת כתר ויחידה, מבחינת השלמת הע"ס דמין הב', אשר מוחין אלו מאירים גם להז"ת והגופין שלהם כמו בפרצופי א"ק. וכשהמוחין אלו עוברים דרך פרצופי אבי"ע, הרי כל פרצוף עולה ומתגדל ומלביש לעליונו כפי מדת המוחין ההם."

שאלה: יש ב' מינים של השלמה לעשר ספירות. המין הראשון מתחיל בפרצופי אצילות. למדנו שהתחתון, בזכות זה שהוא מתבטל לעליון ונכלל בו, אז במקום העליון הוא לומד ממנו, מקבל ממנו דוגמה מה זה להשלים עשר ספירות, וזה מין הא', העליון מראה לו איך להשלים את עצמו בעשר ספירות. אחר כך בהמשך ההתפתחות תבוא השלמה של עשר ספירות דמין הב', שהתחתון כבר ירד למקומו ויעשה שם את מה שהעליון לימד אותו לעשות. האם זה בכללות נכון?

כן.

תלמיד: למה ההשלמה דמין הב' לא יכולה להתרחש באצילות והיא צריכה להתרחש רק אחרי שיצאו פרצופי אצילות בקטנות, ייוולד אדם הראשון, יישבר, יצור עולמות בי"ע, יבוא מ"ן מהתחתונים, ורק אז יוכל התחתון לבצע את מה שהעליון כבר לימד אותו אז ביציאת פרצופי אצילות? מה מתווסף בכל התהליך הזה שמאפשר עכשיו את ההשלמה ההיא שהעליון אז לימד אותו?

העלאת מ"ן מהנשמות, זה מה שמתווסף. פרצופים ועולמות הם משהו אחר ונשמות הן משהו אחר.

תלמיד: מה אחר?

הנשמות הן נבראים שמרגישים מה קורה להם, מי גורם להם את זה, מי מצפה מהם למשהו, זאת אומרת יש להם קשר פנימי עם הבורא. העולמות הם בסך הכול כלים, הם כמו דומם, צומח, חי.

שאלה: אנחנו רואים שנר"ן דצדיקים מעלים מ"ן לפי סדר מסוים, למה זה כך?

כל התיקונים הם תמיד מקל לכבד.

שאלה: איפשהו פספסתי בתהליך את הולדת הנשמה. האם אתה יכול להסביר?

אנחנו נצטרך לקרוא את זה שוב. לא רק לך, אלא לכולם זה עבר כך.

לא נלך יותר, אתם רוצים לשאול דברים יותר עמוקים, אנחנו לא מוכנים לזה.

(סוף השיעור)