שיעור הקבלה היומי9 апр 2024(בוקר)
שיעור בוקר 09.04.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 505, מאמר "ירושת הארץ"
-
ירושת הארץ
[מתוך כתב יד]
"ישראל לא ישובו לארצם עד שיהיו כולם באגודה אחת.
חז"ל אין ישראל נגאלין עד שיהיו כולם באגודה אחת.
ב. ויש להבין מה ענין אחדות ישראל עם הגאולה.
ג. ונקדים העניין בַּמָּה אֵדַע וכו', כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ וכו', וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל. וקשה איזו תשובה היא על שאלת אברהם?
ד. ויש להבין כל ענין הבריאה הזאת שהאדם סובל בה כל כך למה לי? וכי לא היה יכול להנות לנבראיו בלי כל זה?
ה. אמנם אִיתָא בספרים כי אי אפשר להנשמות לקבל את השכר הטוב שבשבילו ברא העולם והנשמות בלי שיהיה להם כלי מוכנת לקבלה והכלי ההוא אינה מושגת להאדם זולת ע"י היגיעה והטורח לקיים המצוות מתוך הדחק והמלחמות שהאדם נלחם עם היצה"ר ועם המניעות וטרדות המרובים אשר הצער והיגיעה הזאת בתורה ומצוות ממציא כלי להנשמה שתהיה מוכנת לקבל כל העונג והטוב שבשבילה ברא לכל הנבראים.
ו. ובזה מובן מאמר בֶּן הֵא הֵא במשנה אבות שאומר לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא שפירושו שהשכר נמדד במידת הצער. שקשה לכאורה מהו עניין הצער של אדם להשכר שלו?
ז. ובהאמור מובן היטב כי כל עיקר הצער והיגיעה שהוכנה בעולם הוא למציאת הכלי לקבל השכר הטוב על יגיעה בתורה ומצוות, מובן מאליו שכל שצערו בתו"מ גדול הרי שיש לו כלי יותר גדולה ממילא מוכן לקבל שכר מרובה ביותר.
ח. ועתה מובן תשובת הקב"ה לשאלת אברהם אבינו בַּמָּה אֵדַע כו' כי השאלה של אברהם אבינו היתה משום שראה ברוח קדשו גודל ההפלגה של שכר הטוב העתיד להגיע לישראל בזכות ירושת הארץ שהרי כל קיום המצוות תלוי בארץ וע"כ תָּמַהּ אברהם אבינו בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה כלומר במה אדע שבני ישראל יוכלו לזכות לְשָׂכָר גדול כזה ולהפלגה גדולה כזו כי מֵאַיִן יהיו להם כלים גדולים שיהיו ראויים לקבלה נפלאה הזו, וע"ז תירץ לו השי"ת גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אׂתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וכו' שאז יהיו להם יגיעה רבה בתורה ומצוות ואז הבין שבדרך זה ישיגו בטח כלי קבלה הגדולים והתשובה מְסַפֶּקֶת לגמרי.
ט. היוצא מדברינו שצריכים הכנה רבה לירושת הארץ משום שכל סגולת התורה והמצוות תלויים בה שעל ידיה זוכים לכל השפע והטוב שחשב השי"ת על כל נשמות ישראל בטרם שבראם אשר מטעם זה נתפלא אברהם אבינו כי לא הבין מֵאַיִן יקחו כלי קבלה כל כך גדולים לזכות לקדושת הארץ עד שהשי"ת אמר לו שהיגיעה בתורה ומצוות בגלות מצרים יכין אותם בכלים הגדולים הללו ויהיו ראויים להארץ הקדושה כמבואר.
י. וקשה על זה הָתֵינָח העוסקים בתורה אבל העוסקים בְּמִילֵיּ דְּעָלְמָא [בהבלי העולם] שאינם מוכנים כלל לעסוק בתורה במה יזכו המה לכלים הללו?
יא. אמנם התירוץ הוא כי ע"כ אמרו במדרש הנ"ל שאין ישראל נגאלים עד שיהיו כולם באגודה אחת. כי הכלל ישראל המה גוף אחד ממש. שכל אבר ואבר יש לו תפקיד המיוחד לאותו האבר. למשל הראש מחשב שכל ודעת. והידים עובדות ומספיקות מזונות להראש. והראש פטור מלעבוד בעצמו, ואין לו צורך לזה כי הידים מספיקים לו. והידים אין להם צורך לחשוב שֵׂכֶל איך לעבוד, כי הראש מספיק בעדו לגמרי.
יב. אם ישראל יעשו לאגודה אחת, כמו גוף אחד, אשר בעלי עבודה שהם הידים של הגוף יספיקו להראש, אז היגיעה והצער של בעלי תורה ועבודה ישלימו בעד העובדים... ומובן היטב המדרש [אין ישראל נגאלין עד שיהיו כולם] באגודה אחת וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל. .. יהלך."
שאלה: לא הבנתי מה הוא כתב בסעיף י"ב, אם אפשר לקרוא את זה שוב.
יב. אם ישראל יעשו לאגודה אחת, כמו גוף אחד, אשר בעלי עבודה שהם הידים של הגוף יספיקו להראש, אז היגיעה והצער של בעלי תורה ועבודה ישלימו בעד העובדים... ומובן היטב המדרש [אין ישראל נגאלין עד שיהיו כולם] באגודה אחת וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל. .. יהלך."
מה השאלה?
תלמיד: מי הם הידיים ומה זה אומר שהם "יספיקו להראש"?
הן יעבדו כמו שהן צריכות לעבוד כדי שיתעוררו כל מיני שאלות מהמעשה, וזה יהיה המזון לראש. כך אני מבין.
תלמיד: איך לקשור את זה לעם או לאדם?
כולם אז ירגישו שהם נמצאים בעבודה הדדית אחת. כל אחד עושה את התפקיד שלו, אבל בסופו של דבר, כל אחד מוסיף למה שעושים האחרים כדי להביא את כולם לתכלית, לגוף אחד.
תלמיד: יש פה עבודה של הידיים שצריכה להספיק לראש, ויש את "היגיעה והצער של בעלי תורה ועבודה ישלימו בעד העובדים".
כן.
תלמיד: מה זה אומר?
את החסרונות החלק הראשון נותן, את השלמות ביגיעה החלק השני עושה, והעבודה בעצמה היא החלק השלישי.
שאלה: איך נכון להבין את זה שישראל יהיו באגודה אחת באדם אחד?
הוא כותב שיש לו ראש, ידיים, רגליים, יש לו את כל האברים שיש לכל אחד. כל אחד מרגיש את עצמו כשלם, ואז גם הכלל שצריך להיות אחד ושלם צריך לסדר את עצמו שיהיה כגוף אחד.
תלמיד: האם צריכות להיות הבחנות של מה זה ישראל בתוך האדם, שהוא מחולק לכל מיני חלקים, כשלכל אחד יש תפקיד ועכשיו צריך לעבוד לחבר אותם?
כן. כך בסופו של דבר זה יקרה, ייצא כך. גמר התיקון הוא לא בזה שאנחנו עכשיו מחליטים שאנחנו רוצים להגיע אליו, אלא אנחנו צריכים ללמוד עוד הרבה דברים, כמה ואיך אנחנו צריכים להשלים זה אל זה.
כדאי לחשוב על זה, כי זה לא כך שנראה לנו שרק נתחבר והכול יהיה בסדר. אנחנו צריכים באמת להגיע למצב, ועכשיו כבר אפשר לראות את זה בחברה האנושית, עד כמה כל אחד וכולנו יכולים להשלים זה את זה, עד שבאמת נהיה כולנו "כאיש אחד בלב אחד" בגוף אחד.
שאלה: הוא פותח, "ישראל לא ישובו לארצם עד שיהיו כולם באגודה אחת". אבל הם כבר בארצם.
אני לא יודע למה הוא התכוון בדיוק. בעיניי מדובר על גמר התיקון.
תלמיד: למה הוא מתכוון פה?
שישראל, מי שמשתוקק לבורא וכבר רוצה להגיע להשלמה המלאה, הם צריכים לראות איך הם מגיעים לחיבור עד כדי כך, שכל אחד משלים את האחר.
תלמיד: ומה זו "ירושת הארץ"?
ואז כל הרצון שהבורא ברא, רצון לקבל, יהיה בעל מנת להשפיע על ידם.
תלמיד: האם זו ירושת הארץ?
כן.
תלמיד: אמרת שאנחנו רואים בחברה האנושית עד כמה כל אחד משלים את האחר, עד שכולנו נהיה "כאיש אחד בלב אחד". איפה אנחנו רואים שכל אחד משלים את האחר?
אנחנו עוד לא רואים, כי עוד לא מתגלה בנו בינתיים חיסרון, כך שכולנו נתקשר בצורה כזאת כדי להינצל ממוות, לא פיזי, אלא בכלל ממוות, שנתחיל להבין מה הוא, ונקיים את זה.
תלמיד: אני רואה רק התנגשות, לא השלמה אחד של האחר.
אני מבין אותך, אל תספר לי מה קורה ברחוב, זה ברור. אבל לפני ה-ו-י-ה צריך להיות היעדר, ואנחנו עוד לא רואים את ההיעדר, שממש חסרה השלמה שלמה של כל אחד בכולם. אין דבר כזה, אבל זה יהיה.
תלמיד: למה החברה האנושית מתקרבת עכשיו? מה יהיה ההיעדר? מה יהיה חסר?
זה עדיין לא עכשיו. אולי עוד מאות או אפילו אלפי שנים. אני לא יודע. אני לא רוצה לדבר על זה.
תלמיד: מה בשנים הקרובות, לא עוד מאות ואלפי שנים?
אתה בא אלי ורוצה בכוח להוציא ממני, אני לא מדבר על דברים כאלה. מה שנראה לי זה לי נראה, ומי אני שאני יכול להגיד שכך זה יהיה.
תלמיד: וכאן ועכשיו כלפי עם ישראל, החברה הישראלית?
עם ישראל צריך להראות שהוא נמצא כאגודה אחת שכולה מבינה שהיא עם קטן אבל אחד. בזה הם ירצו להגיע להשלמה הכללית.
תלמיד: גם המלחמות והצרות לא מביאות את העם להיות אגודה אחת, ואם כן, זו אגודה מזויפת.
כן.
תלמיד: איך באמת נגיע לצורך להיות אגודה אחת?
אני עוד לא רואה את זה ממש בפועל. אני יכול לראות רק צעד אחד קדימה.
תלמיד: ומה הוא?
שסוף סוף נגיע אולי להכרת הרע בחברה שלנו, ואחר כך בחברה יותר גדולה ויותר גדולה.
שאלה: הוא כותב בסעיף י"א. "כי הכלל ישראל המה גוף אחד ממש. שכל אבר ואבר יש לו תפקיד המיוחד לאותו האבר. למשל הראש מחשב שכל ודעת. והידים עובדות ומספיקות מזונות להראש". אם מסתכלים על זה באדם אחד, אז האם הידיים הן עושות מעשים והשכל מחשבות וכוונות?
כן.
תלמיד: בהמשך לזה הוא כותב על אברהם. אברהם שהוא תכונת חסד, שהוא נמצא בשלימות, בחיבור, מאיפה פתאום עולה לו מחשבה על העתיד, חיסרון, "במה אדע כי אירשנה"?
אנחנו לא יכולים לראות את הדברים האלה, זה נובע מעשר הספירות המקוריות.
תלמיד: לעבודה שלנו, שאנחנו עובדים בחסד, בימין, משתדלים בעשירייה להיות בהשלמה של החברים, מאיפה החיסרון להתקדם לצעד הבא, לקבל חיסרון חדש, עביות חדשה, להרגיש גרים זה לזה?
זה נובע ממרכז הבריאה, שם כבר סוף מעשה במחשבה תחילה. שם כולנו כבר נמצאים בצורה שלימה, בחיבור שלם, בדבקות בבורא, ומשם לאט לאט הכול מתפתח. סוף מעשה במחשבה תחילה.
תלמיד: כשאתה אומר שעלינו להשלים זה את זה, מה אני משתוקק להשלים בחבר?
כול מה שאתה רואה שאפשר. זה מה שהוא כותב על הגאולה, שכל אחד ירצה לראות באחר את אותו החיסרון שהוא יכול להשלים.
שאלה: מה יש לחכמת הקבלה להציע או לתת פתרון לאנשים שעוסקים בהבלי העולם שאינם מוכנים כלל לעסוק בתורה?
חכמת הקבלה יכולה להסביר להם שאם הם רוצים להיות מאושרים ולמלא את עצמם בכל מיני צורות תענוגים, אז יש להם אמצעי - להשתתף קצת במעשה כללי, ארגוני, קבוצתי, ואז ודאי שהם יוכלו לספק לעצמם כל מה שהם ירצו. בסופו של דבר אנשים יגיעו למצב שבו הם יראו שאף אחד לא יכול לספק לעצמו את מה שהוא רוצה, אלא רק הכלל הגדול.
תלמיד: בעם שלנו יש אנשים שנכנסים לכל מיני תחומים ורוצים לעשות שם מהפכות, כמו מוזיקה, כסף. לעם היהודי יש את הנטייה הזאת לשנות את העולם. מה אפשר להציע לאנשים כאלה שאין להם משיכה לתורה ולתיקונים, אבל הם כן רוצים לשנות את העולם ועוסקים בזה, ממש נכנסים לתוך זה?
אני לא דואג להם. נראה לי שהם גם יצטרכו להבין שכדי להגיע להישגים, לא חשוב באיזה אופן או באיזה שטח בדיוק, הם יצטרכו להגיע לחיבור ביניהם. אנחנו נכנסים למצב, לזמן, שרק על ידי החיבור בין כולנו נוכל לספק לעצמנו ולאנושות, לכולם, את מה שהרצון לקבל דורש.
שאלה: ביום חמישי הקרוב יש אירוע לקהל הרחב. הקהל הוא בדרך כלל קהל של תלמידים מתחילים, ואנשים שממש פוגשים לראשונה את חכמת הקבלה. ויש לנו שאלה על פסח ועל היציאה לחירות. איך היום לאור המצב בארץ אנחנו יכולים לצאת לחופשי? ומה הקשר בין פסח ולעבדות במצרים?
העבדות במצרים היא כמו העולם היום שנמצא בעבודה הזאת, זו העבדות במצרים. פרעה הוא הרצון לקבל הכללי שמחזיק את כולם ומחייב את כולם, על ידי זה שמחמם אותם לרכוש כסף וזהב, לעבוד.
תלמיד: איך פסח יכול לעזור לנו לצאת לחופשי?
פסח מגיע על ידי ייסורים גדולים, שאז אנשים חושבים ומחליטים שרק על ידי "איש את רעהו יעזורו" הם יכולים לצאת מהשעבוד. אנחנו כל הזמן מחפשים לעצמנו יציאות קטנות, אבל זה לא קורה. אלא רק על ידי החלטה כללית כולנו נוכל לצאת לגאולה.
(סוף השיעור)