שיעור ערב 25.01.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן- אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", עמ' 782, אותיות מ"ה- מ"ט

אות מ"ה

"וכשנתבונן היטב, בהשגת השגחה, הבאה להרגשת בני אדם, אנו מוצאים בהם ד' סוגים, שכל סוג וסוג, מקבל השגחת השי"ת עליו, במיוחד. באופן, שיש כאן ד' בחינות של השגת ההשגחה. ובאמת. הן רק שתים, דהיינו:

א. הסתר פנים,

ב. וגילוי פנים.

אלא שנחלקים לארבע. כי יש ב' בחינות בהשגחה של הסתר פנים, שהם:

א. הסתר אחד,

ב. והסתר בתוך הסתר.

וב' בחינות בהשגחה של גילוי פנים, שהן:

ג. השגחה של שכר ועונש,

ד. והשגחת הנצחיות.

כמו שיתבארו לפנינו, בע"ה."

אבל צריכים להבין שזה ארבע בחינות של השגחה על מי שמרגיש את ההשגחה. אפילו הרגשת ההסתר הכפול זה בכל זאת הרגשת ההשגחה. אני נמצא בעולמו של כוח עליון ויש לי קשר עמו שנקרא "השגחת הסתר תוך הסתר, הסתר כפול". ולא שאני כמו סתם בן אדם ברחוב שנמצא בניתוק מהבורא ואומר שזה הסתר, זה לא הסתר, הוא לא מרגיש שזה הסתר, אפילו הסתר כפול, הוא צריך להבין, להרגיש שזאת הסתרה.

אות מ"ו

"והנה הכתוב אומר (דברים ל"א, י"ז): "וחרה אפי בו, ביום ההוא, ועזבתים, "והסתרתי" פני מהם, והיה לאכל, ומצאהו רעות רבות וצרות, ואמר ביום ההוא, הלא על כי אין אלקי בקרבי, מצאוני הרעות האלה. ואנכי "הסתר אסתיר" פני ביום ההוא, על כל הרעה, אשר עשה, כי פנה אל אלהים אחרים.

וכשתסתכל בדברים תמצא, שמתחילה כתוב: "וחרה אפי וגו' והסתרתי פני וגו'", דהיינו, הסתר אחד. ואח"כ כתוב: "ומצאוהו, רעות רבות וצרות וגו', ואנכי הסתר אסתיר פני וגו'", דהיינו הסתר כפול. וצריכים להבין, הסתר כפול, זה מהו."

בכלל צריכים להבין מה הסתר ומה גילוי, מה גילוי כפול ומה הסתר כפול, כי הכול מדובר כלפי האדם. אז מה זה בהרגשת האדם הסתר כפול, הסתר רגיל, גילוי רגיל וגילוי כפול. ארבע דרגות של השגת השגחת הבורא עלי. אז באיזה מצב אני עכשיו נמצא, אני נמצא עכשיו בהשגחה או לא? לא יודע. אם אתה לא יודע אתה לא נמצא בהשגחה, אתה נמצא מנותק מהבורא. זאת אומרת הרגשת ההסתר כפול, שזה כאילו השגת ההרגשה הנמוכה ביותר היא גם עדיין מעלינו.

אות מ"ז

"ומתחילה, נבין, מה הפירוש של "הפנים" של השי"ת, שהכתוב אומר עליו: "והסתרתי פני". ותבין זה, בדומה לאדם, בשעה שרואה, הפנים של חברו, מכירו תיכף. משא"כ, ברואהו דרך אחוריו, כי אז, אינו בטוח בהכרתו, ועלול להיות בספק "אולי אחר הוא, ואינו חברו?"

וכן הדבר, שלפנינו. כי הכל יודעים ומרגישים, את השי"ת, כי טוב הוא, ומדרך הטוב להיטיב. ולפיכך, בשעה, שהשי"ת הולך ומטיב, עם בריותיו אשר ברא, כמתנת ידו הרחבה, נבחן זה, ש"פניו ית' מגולות לבריותיו". כי אז, הכל יודעים ומכירים אותו, בהיותו מתנהג כראוי לשמו ית', כמו שנתבאר לעיל, בדבר ההשגחה הגלויה. עש"ה."

זאת אומרת ברור שאם הבורא מתגלה כמו שמו "טוב ומיטיב", אני לא יודע מה זה אבל כנראה שזה "טוב ומטיב" ומתגלה, אז ההשגחה היא גלויה, כך הוא אומר. אבל הכול כדי להסביר לנו מה זה הרגשה נסתרת.

אות מ"ח

"אמנם, בשעה, שמתנהג עם בריותיו, להיפך מהאמור, דהיינו, בעת שמקבלים, יסורים ומכאובים בעולמו ית', הרי נבחן זה ל"אחורים של השי"ת", כי "הפנים" שלו, דהיינו מידת טובו השלמה, נסתרה מהם לגמרי, שאין מנהג זה מתאים לשמו ית'.

ודומה, לרואה את רעהו מאחוריו, שהוא עלול להטיל ספק, ולחשוב, אולי אחר הוא. וזש"ה: "וחרה אפי וגו', והסתרתי פני מהם וגו'". כי בעת חרון האף, שהבריות מקבלים צרות ומכאובים, נמצא שהקב"ה "מסתיר פניו ית'", שהם מידת טובו השלמה, ורק אחוריו מגולים. ואז, צריכים להתחזקות גדולה, באמונתו ית', כדי להזהר מהרהורי עבירה ח"ו, משום שקשה להכירו מאחוריו, כמבואר. וזהו הנקרא "הסתר אחד"."

זאת אומרת שנמצא בספק, האם יש לו קשר עם הבורא או לא, זה נקרא "הסתר אחד".

שאלה: איזה סוג של ייסורים יש בהסתר אחד?

שאני לא יכול לאתר את הבורא כ"טוב ומיטיב" תמיד. אני מזהה אותו מתוך הכלים שלי שמתוקנים לא כל צרכם ולכן אני לא נמצא "פנים בפנים" עם הבורא, וזה נקרא ש"אני צריך לשנות את עצמי", להגיע לגילוי. גילוי חלקי, גילוי רגעי זו ההשגחה שפעם נמצא בטוב פעם נמצא ברע ועדיין לא יכול לקבוע. רואה את האחוריים של הבורא אבל אחוריים "כאלה".

שאלה: זה נכון להגיד שההסתר שמדובר פה זה לא ההסתר שאנחנו קוראים לו "הסתרה" שדיברנו עליה הבוקר? שההסתרה היא הדבר שנותן לנו את אפשרות הבחירה, זה לא אותו דבר?

לא. כאן זו הסתרה רוחנית. אצלנו זו הסתרה שכלית.

שאלה: אפשר להגיד שזה כמו לזהות אין עוד מלבדו אבל עדיין לא טוב ומטיב?

אז איך אתה מזהה שאין עוד מלבדו?

תלמיד: אני מזהה שזה אותו כוח אחד פועל אבל אני לפעמים רואה אותו כחיובי, לפעמים כשלילי. כשאני רואה אותו כשלילי, אני כאילו בהסתרה כלפי החיוביות שלו. אבל אני מזהה עדיין שאין עוד מלבדו. זה כבר הסתר, שאנחנו מדברים פה.

בינתיים, לעת עתה שיהיה כך. אמנם שזה לא מציאותי. אתה לא יכול לזהות את הבורא שהוא לא טוב.

תלמיד: אז לא ברור מה זה ההסתר שאנחנו מדברים.

לכן זה נקרא "הסתר" כי הוא לא מזהה את הבורא. ובמידת ההסתר יש לו רע.

תלמיד: הוא משייך את זה לכוח אחר, כאילו עבודה זרה באיזה מקום?

כן. יש על מה לדבר.

קריין: הוא כותב ב"הסתר וגילוי פנים של השי"ת – א" ש"הסתר א'" זה

"שאין פניו יתברך מגולים, דהיינו שאין השם יתברך מתנהג עמו בהתאם לשמו יתברך הטוב ומטיב, אלא חס ושלום להיפך מזה, כי הוא מקבל ממנו יסורין," ואני מדלג קצת "אבל אבל אינו נכשל לומר שכל זה הגיע לו מגורל עיור ומטבע חס ושלום בלי חשבון ודעת, אלא מתחזק להאמין שהשם יתברך סובב לו בהשגחתו את כל אלה, נבחן שרואה על כל פנים את האחורים של השם יתברך."

מלמד אותו. הבורא מלמד אותו.

שאלה: כל מה שהוא מתאר פה, ארבע דרגות של היחס לכוח העליון, זה לא שלבים איך הבורא מתקדם, אלא סוג של סרגל שבן אדם מטייל מפה לשם בהתקדמות רוחנית שלו כי אחרת זה לא מובן.

כן.

תלמיד: בן אדם יכול להיות כבר בדרגה מסוימת ופתאום מהשגחה נצחית לרדת להשגחה של שכר ועונש.

שמעון מן השוק, וודאי, כן. בכל הדרגות האלו הוא כל הזמן נמצא. אבל מפני שמשתנים בו היסודות שהוא מתקן אותם, מתקן אותם, אבל כשמתקן, רק זה כנגד זה צריך להיות תמיד, אור וחושך. ולכן נמצא שלפי ההסתרה הוא הבין שעכשיו יש לו מדרגה.

קריין: מזוהר לעם, בראשית א', 159.

"לפי מידת גודלה של בחינת פנים של המדרגה, כן מידת גודלה של בחינת האחוריים שלה. והשראת האחוריים, היא קריאה והזמנה להשראת הפנים. ולכן היו יודעים ממידת ההעלם של האחוריים שהשיגו, את מידת הגילוי העתידים להשיג.

כמו ששמע רבי שמעון, שהיה קורא לו שמעון ולא רבי שמעון. כלומר, שהשראת האחוריים, שהיא קריאה, הייתה חזקה כל כך, עד שאבדו לו כל המדרגות ונעשה לאדם פשוט, לשמעון מן השוק. והכיר בזה, שהוא קריאה והזמנה להשגת פנים מאוד נעלה."

("נעשה אדם", בראשית-א)

תלמיד: בתחילת מ"ה כתוב, "וכשנתבונן היטב, בהשגת השגחה, הבאה להרגשת בני אדם," מתי אדם נכנס לאותה השגת ההשגחה?

כשיש לו קשר עם הבורא. כמו כשאתה מכיר מישהו, אתה מכיר איך הוא מתייחס אליך וכל היחסים ביניכם וכן הלאה. סך הכול מדובר על בירור היחסים. הבורא פחות, הבורא יותר מתגלה לך בהתאם לכלים שלך.

תלמיד: אם אדם נגיד עוד לא הגיע להרגשה ברורה אלא הוא לומד ויש לו כאילו הבנות שכליות. הוא מבחינה שכלית עושה מאמצים על "אין עוד מלבדו", אז איפה הוא נמצא כאן?

הוא לא נמצא.

תלמיד: זאת אומרת, עדיין מחוץ לסרגל הזה.

בטח.

שאלה: מה נסתר ב"הסתר תוך הסתר"?

מה שנסתר ב"הסתר תוך הסתר" זה שהבורא משגיח עליי בטוב.

תלמיד: ומה נסתר ב"הסתר פנים אחד"?

גם שהבורא משגיח עליי בטוב. בהסתר תוך הסתר, נסתר אפילו היחס שלו אליי, זאת אומרת שהוא מלווה אותי. ובהסתר רגיל, שהוא מלווה אותי על ידי הייסורים, שאני לא יכול להצדיק אותם. האמת שבורא תמיד ב"פנים", אלא אנחנו מסתירים אותו בארבעת השלבים שלנו, בהסתר כפול, רגיל, השגחה אחת או כפולה. אנחנו עושים את זה.

תלמיד: מהקטע הזה שקראנו נראה שאפילו הסתרה זו ממש מדרגה רוחנית.

בוודאי.

תלמיד: דברת קודם על זה שבעשירייה נסתרת מאיתנו מידת התלות שלנו אחד בשני. אמרת שאנחנו מחזיקים אחד את השני ולא מרגישים כמה אנחנו תלויים אחד בשני, ולא מרגישים כמה אנחנו מפספסים מזה שאנחנו לא מרגישים את התלות הזו. זה גם נראה כמו איזה מדרגה מאוד נמוכה על הסקאלה הזאת. מה אנחנו צריכים לעשות כדי לשנות מצב?

בכל מדרגה ומדרגה יש לנו יחס של זלזול האדם בעשירייה. בכל מדרגה ומדרגה, בכל מצב ומצב. כמו תלמידי רבי שמעון שרצו להרוג זה את זה, זה בכל מדרגה. אבל הבעיה שלנו שאנחנו לא מודעים לזה ולא הולכים להתגבר על זה. זאת השאלה, מה אנחנו עוד נעשה עם זה. אני יושב, כולם ג'נטלמנים, יושבים, בכפפות, מדברים, אומרים לחיים מתי שצריך, שואלים, הכול באדיבות, בקוד התנהגות. זו באמת בעיה. כל אחד שומר על כבודו ועל כבוד השכן ולכן הוא לא רוצה להיכנס עימו [למגע], זה לא יפה אם אנחנו נתקרב יותר מדי, זה לא נהוג כך בחברה. זו בעיה.

תלמיד: אתמול בשיעור אמרת שאנחנו מחוברים פורמאלית לפי סדר הזמנים. איך שוברים את זה?

זאת עבודת האגו. הבורא נמצא בינינו ולא נותן לנו להתחבר. הבורא נמצא בנינו, ואם אתה לא תבקש ממנו כמו שצריך, הוא לא יזוז מהמקום וייתן לך חיבור עם החברים. הוא מפריע בעצמו.

תלמיד: אתמול במפגש עשירייה היה מורגש שיש חברים גדולים בעשירייה וכל אחד הוא דוגמה, אבל לכל אחד יש את הסיבוב הקטן שלו של מה שחשוב לו. אחד חשוב לו סדר הזמנים, השני חשוב לו שיהיה מישהו שמפגין אהבה. כל אחד נשאר ב"דתו" קצת ולא נשבר משהו בחיבור בינינו. צריך שכל אחד יעשה איזה ויתור על משהו מעצמו כדי לשפוך את עצמו לעשירייה ולשים שם את העיקר ולא בו.

למרות שאלה חברים שעובדים הרבה זמן ובאמת אנשים גדולים, אבל כאילו כל אחד צריך לשבור משהו בתוכו, לוותר. אנחנו לא עוברים את הנקודה הזאת. כאילו עושים כול מה שצריך אבל צריך להזיז משהו, משהו צריך ליפול עלינו כדי שיזוז. זה די מתסכל, יש הרגשה שזה כבר לא תלוי בנו. אולי יבוא הזמן, אולי בורא, לא יודע.

אתה רוצה עצה במקום הרבה מילים? תפנה לבורא, נקודה. סך הכול, תפנה אליו. שום דבר חוץ מזה לא יעזור.

שאלה: הוא כותב פה מה זה גילוי, "כי הכל יודעים ומרגישים, את השי"ת, כי טוב הוא, ומדרך הטוב להיטיב." מה ההבדל בין "טוב הוא" ל"דרך הטוב להיטיב"?

"טוב הוא" בצורה כללית, ובצורה פרטית הוא "מטיב". שאני תמיד מקבל ואני נמצא גם עכשיו, אנחנו כל הזמן נמצאים, אפשר להגיד כך, בגמר התיקון. "ואכלת ישן נושן". אין לך שום הבדל בין עכשיו לגמר התיקון, חוץ מזה שזה מתגלה בהדרגתיות בצורה הפרטית שלך, להשגה הפרטית שלך. אבל אתה גם עכשיו נמצא. "אל תחשוב שאתה מתרחק מהקדושה חלילה וחס".

תלמיד: הוא מדבר פה ברבים, "הכל יודעים ומרגישים, את השי"ת, כי טוב הוא, ומדרך הטוב להיטיב." זה כבר גילוי. הוא לא אומר "אדם" מרגיש את זה, יחיד מרגיש. הוא אומר הכול יודעים. "ולפיכך, בשעה, שהשי"ת הולך ומטיב, עם בריותיו אשר ברא, כמתנת ידו הרחבה, נבחן זה, ש"פניו ית' מגולות לבריותיו"."

כן.

תלמיד: זאת אומרת, רק זה שרואים שהוא מטיב לכולם זה נקרא גילוי הפנים?

זה גילוי הפנים.

קריין: בבעל הסולם, "אחור וקדם צרתני".

"אל תדמה בדעתך שאתה מתרחק מהקדושה חלילה וחס, כי "והעולה על רוחכם היו לא תהיה", כה אמר ה': "אם לא ביד חזקה" וכו'. כי לא ידח ממנו נדח, וכל הגלגל מתגלגל לבא אל הקדושה לשורשו, ואם כן אף על פי שנראה שהסוס מוביל את הרוכב כחפצו הנבזה כביכול, אבל האמת אינו כן, אלא הרוכב מוביל את הסוס לחפצו. אך אינו מתגלה עתה ב"הוה", זולת ב"יהיה" והבן. נמצא, כי בבחינה זו הוא ג"כ חיבור, אלא "אחור באחור", ז"א שלא ברצון הלובש ושלא ברצון המלביש והבן.

והעושים רצונו, דהיינו, המגלים בעצמם לבושי מלכות ב"הוה", מחוברים בבחינת "פנים בפנים", ברצון טוב של הלובש וברצון טוב של המלביש והבן, כי דוקא בחינה זו היא רצונו ית'."

רצון ברצון.

שאלה: על כל שאלה היום כששואלים אותך מה לעשות אתה אומר, תפנו לבורא או תעלו תפילה. אם אני לא יודע מה זה בורא, לא מרגיש אותו וככל הנראה גם לא נמצא אפילו בהסתר כפול, הסתר תוך הסתר, מה זה אומר לפנות לבורא, להעלות תפילה?

אני שואל אותך בחזרה, מתי אתה יכול לפנות לבורא? מה אתה צריך בשביל זה?

תלמיד: בשביל זה צריך שהוא יחסר לי.

שיחסר לך. האם אתה לא מרגיש שחסר לך קשר עימו?

תלמיד: אני לא בטוח שאפשר לקרוא לזה "מרגיש".

האם אתה לא מאמין שאם אתה פונה אליו, אתה בכל זאת משפיע על הגורל שלך?

תלמיד: אני מבין את זה בשכל. אני יכול לעשות את המאמץ המחשבתי הזה.

זה מספיק. כך כתוב, "כי כולם יודעים..". לא מדובר על משהו אחר. וברגע שאתה יודע שהבורא הוא זה שמסדר לך את כל החיים, אבל אתה מרגיש בחיים האלה רע, אז אתה פונה למישהו שמסדר לך את החיים. הוא עשה את זה בכוונה כדי שאתה תפנה אליו, ואתה מזלזל בקשר עימו. אז איך אתה יכול אחרי זה לבכות, להביא איזה טענות? הוא נותן לך עכשיו אפשרות שתפנה אליו. הוא מקלקל לך קצת את החיים, במקצת, כדי שתהיה לך סיבה לבוא אליו.

תלמיד: יוצא שהמאמץ המחשבתי הזה שלי שמכוון אל הבורא, או כשאנחנו מתאספים יחד ואומרים "בואו נפנה אל הבורא", וכל אחד מתרכז פנימית ובונה איזו בקשה אל אותו כוח לא נודע, זה מספיק, זאת התפילה?

כן. תתחיל מזה. ותדרוש תגובה. ואם לא, אז אתה תבין שהתגובה יכולה להיות יותר חזקה אם אתה פונה דרך החברה. אז תהיה לך כבר סיבה להתקשר עם האחרים. אבל תתחילו בזה. בלי לפנות לבורא אין כלום.

אות מ"ט

"אמנם, ברבות ח"ו הצרות והמכאובים, במידה מרובה ביותר, הנה גורם זה להסתר כפול, שנקרא בספרים "הסתר תוך הסתר". שפירושו, שאפילו אחוריו יתברך, אינם נראים ח"ו. כלומר, שאינם מאמינים, שהשי"ת כועס עליהם ומענישם. אלא תולים חס ושלום זאת, במקרה ובטבע. ובאים, לידי כפירה, בהשגחתו יתברך בשכר ועונש. וזש"ה: "ואנכי הסתר אסתיר פני וגו', כי פנה אל אלהים אחרים". דהיינו, שבאים לידי כפירה ופונים לע"ז, ח"ו."

שאלה: מה ההבדל בין הסתר אחד להסתר כפול בעבודה עם העשירייה?

לא מדברים על עשירייה, מדברים על הבורא. אתה רוצה להגיד כך, כשאני עובד בעשירייה, איזה קשר יש ביני לעשירייה לקשר ביני לבורא? האם גם בהסתרה כפולה, או הסתר רגיל, או גילוי אחד, או גילוי כפול נמצא בעשירייה, ואז אני נמצא בכאלו מצבים עם הבורא או לא? מה זה נקרא להיות בהסתר כפול עם החברים? בגילוי כפול עם החברים? אלה מידות של התקשרות. במידה שאני מתקשר עם האחרים, במידה הזאת אני מתקשר עם הבורא.

שאלה: אז מה ההבדל בין הסתר אחד לבין הסתר כפול, בקשר עם החברים?

לעומק החיבור. עד כמה שהרצונות שלנו הם מחוברים.

תלמיד: מה זה אומר נגיד, "פני אל א-לוהים אחרים" או "כפירה", אם זה עדיין השגה, כמו שהוא כותב. זה עדיין סוג של קשר, אבל מה זה אומר שתולים את זה במקרה ובטבע?

שכבר אין להם קשר עם הבורא, מפני שאין קשר ביניהם, כמו שעכשיו ביניכם.

תלמיד: אבל אנחנו עוד לא בסוג של קשר של השגה. אנחנו אפילו כמו שאמרת, מנותקים.

כן.

תלמיד: אז, נגיד, כשיהיה לנו כן איזה קשר של השגה.

איפה תהיה ההשגה, בקשר ביניכם?

תלמיד: אז מה ההבדל בין קשר בינינו כזה שהוא הסתר כפול, לבין קשר בינינו שהוא הסתר אחד?

כדי שיהיה קשר בהסתר כפול, אתם צריכים להיות בכלל בקשר קודם כל. ואחר כך מקשר הזה להגיע להרגשת הקשר שהוא בהסתר כפול. זאת אומרת, זה הרגשת החוסר קשר במדרגה יותר עליונה. כי אנחנו מדברים ממטה למעלה. שאתה תרגיש שאתה לא נמצא בקשר עם המדרגה שמעליה, זה ייקרא "הסתר כפול".

תלמיד: אז אפשר להגיד שנגיע להרגשה הזאת שאין קשר בינינו, וגם אין קשר עם הבורא?

כן.

תלמיד: שאנחנו נעלה מדרגה אחת, אז אנחנו נרגיש שלפחות יש קשר בינינו?

וכבר בורא נמצא באיזה גילוי. גלוי בהסתרה. הסתר אחד.

שאלה: מה הסדר? קודם הסתר ואז הסתר כפול, או הפוך?

קודם הסתר כפול. הסתר כפול, אחר כך הסתר רגיל, אחר כך גילוי והשגחה נצחית.

שאלה: מה ההבדל בין הסתר כפול, לבין מישהו שהוא פשוט לא ברוחניות לגמרי?

הוא לא מרגיש הסתרה. זה לא מושך אותו, זה לא מעורר אותו. עדיין אין לו כלים, כדי..

הסתרה זה השגה. השגה. הוא עדיין לא משיג, אין לו אפילו הארת אחוריים.

קריין: שוב, במאמר "הסתר וגילוי פנים של ה' יתברך", הוא כותב על ההסתר ב'.

דהיינו שזה הסתר תוך הסתר "שאינו רואה אפילו את האחורים של השם יתברך, אלא אומר, שהשם יתברך עוזב אותו ואינו משגיח עליו, וכל היסורים שמקבל תולה שקיבלם מתחת ידי הגורל העיור והטבע." אבל אומר עדיין שה' יתברך עוזב אותו ואינו משגיח עליו.

קצה החוט נמצא.

תלמיד: זה כל ההבדל? אז מה זה בורא בכלל? אם אני אומר שהוא עזב אותי ואני תולה את זה במקרה, אז כל התפיסה של בורא היא שגויה מלכתחילה. איזה השגה זאת?

אני לא יודע, למה אתה מתכוון בבורא.

תלמיד: מה הוא מתכוון בהסתר כפול, שהוא אומר, שהוא מזהה שהבורא כאילו עזב אותו? הקצה חוט הזה, הוא לא ברור. אז כאילו מה? איך אתה יכול לזהות את הבורא ולהגיד, ש"הוא עזב"?

אתה לא מזהה אותו, אתה מזהה שיש כוח עליון שאתה תלוי בו. או שהקשר הזה גם נעלם, ואז הכול זה הטבע, מה שיש, יש. אין יותר. אין משהו שמקשר אותי עם הטבע, ועם קח ותן.

תלמיד: אחרי כניסה לרוחניות יש ירידה יותר נמוכה מהסתר כפול, או שזאת תמיד המדרגה הכי נמוכה?

ניתוק. הסתר כפול זה השגה, רק השגת ההסתרה. הסתרה כפולה.

תלמיד: אז שמעון מן השוק, הוא בכלל לא כאן בארבעת השלבים האלה?

למה לא?

תלמיד: כי הוא מנותק, זו רמת הניתוק הכי גבוהה.

הוא מרגיש שהוא מנותק, ולכן הוא מבין שמהמדרגה הזאת הוא עכשיו יכול לעלות לעתיק.

תלמיד: אז ברוחניות אפשר לצאת מהסתר כפול?

הוא לומד מתוך ההסתרה הזאת שעכשיו מתגלה, עד כמה היא הסתרה שהיא מקדימה להשגת המדרגה העליונה.

תלמיד: זאת אומרת, אחרי שנכנסים לרוחניות, אף פעם לא יוצאים מארבעת השלבים האלה? זה פשוט למעלה ולמטה, בתוך ארבעת השלבים האלה?

"אל תאמין בעצמך עד יום מותך." עד שהרצון לקבל לגמרי מת, אין ביטוח.

שאלה: החיבור הראשון בעשירייה, זה שאין לנו קשר עם הבורא?

החיבור הראשון בעשירייה, זה שאתם מתחייבים להיות מקושרים, כי אתם רוצים קשר עם הבורא. סתם, ללא חשבונות רבים. קשר עם הבורא אפשר להשיג רק כשאתם מחוברים.

תלמיד: אבל, כאילו הגילוי הראשון הוא שאין לנו שום קשר אתו? וזה הקשר הראשון אתו?

אני לא מבין את מה אתה אומר.

תלמיד: אתה אומר שמתחילים את הכול קודם כל הסתר מוחלט שאין לנו קשר אתו. מה ההשגה הראשונה בעשירייה? מה נקודת הקשר הראשונה?

נקודת הקשר שאנחנו משיגים?

תלמיד: כן. ההשגה.

או הולכים לקשר.

תלמיד: לא. כשאנחנו משיגים.

כשאנחנו משיגים את הקשר, אנחנו משיגים שאם אנחנו מתחברים כמו שעכשיו נגיד באיזה מקרה, אז בזה אנחנו נותנים מקום לבורא להתגלות בינינו. כדי להשפיע לו נחת רוח, רק לשם זה.

שאלה: הכללים שעכשיו בעל הסולם מביא כאן, הסתר בתוך הסתר, וגילוי, הכול מתייחס רק לאלה שנמצאים בדרך או לכל אדם בעולם?

איזה שייכות יש להם לזה? איך הם יכולים להגיע לזה?

תלמיד: אני מרגיש שהוא מדבר אלינו. עכשיו, מי הם הא-לוהים הזרים שאנחנו פונים אליהם?

כוחות הטבע שאתה לא משייך אותם לכוח אחד ש"אין עוד מלבדו", אלא נראה לך שהעולם הוא נמצא ככה בכוחות מפוזרים.

תלמיד: אבל הוא אומר, שהצרות מגיעים אלינו בגלל שאנחנו פנינו.

בגלל שאתה לא מחבר את כל המקרים בקיומך, ובקיום העולם לשורש אחד. לכוח אחד. לשליטה אחת. זו כל הבעיה, לחבר הכול לשליטה אחת.

שאלה: מצד אחד אתה אומר שצריך להוריד כפפות, להוריד את קודים הנחמדות בינינו. מצד שני, אסור ביקורת בעשירייה. אז איך זה מתיישב, ומה ההתנהגות הנכונה שתקדם אותנו בעשירייה?

מה זאת אומרת "אסור ביקורת בעשירייה"? אני לא מבין.

שאלה: הרי אסור להעלות ביקורת, צד שמאל יותר מאשר חצי שעה ביום, כפי שאנחנו לומדים. ומצד שני, להוריד כפפות. אז איך זה עובד?

אני לא מוריד כפפות כדי להרביץ לך, או מה. אלא אני מעוניין כל הזמן לחזק את הקשר בינינו. ולכן אי אפשר לחזק את הקשר, בלי שעושים ביקורת. אז צריכים לעלות לקשר היפה, הטוב עשרים ושלוש וחצי שעות ביממה, וחצי שעה, אז מותר לעשות ביקורת.

שאלה: מה עלי לעשות בעשירייה בשביל להגיע ממצב הבהמי לפחות לתחושה של הסתר כפול?

צריך להתחבר. אי אפשר להגיע להרגשה הרוחנית הקטנה ביותר, אפילו שאין לך הרגשה רוחנית, אם אתה לא מחובר עם העשירייה. רוחניות משיגים רק שם.

שאלה: קודם בא לסולם המדרגות הסתר רגיל, אחרי זה הסתר כפול. לבן אדם שיותר מתקדם אמור להיות יותר קשה להתחבר לבורא, אז הוא צריך יותר את העשירייה. אז בא, כנראה, הסתר כפול לפני המחסום?

כל ההסתרות האלה, או הסתרות הגילויים, הם אחרי המחסום, אחרי שמתחילים להרגיש את העשירייה ואת הבורא, כי זה בעצם היינו הך. בוא נחכה עד שאנחנו נגיע לזה ולא נתחיל בספקולציות. צריכים כמה שיותר להתחבר ולהשתדל אז להגיע למעשה.

שאלה: שמעתי שאפשר לעשות ביקורת אם נמצאים בקו ימין עשרים ושלוש וחצי שעות. אחרת לא צריך להכניס קו שמאל לקבוצה, ליחסים בינינו. והביקורת היא רק ביקרות עצמית או חשבון עצמי. אם תוכל לתת לנו דוגמה איך נכון לבקר את החברים בעשירייה או בקבוצה, על מה מדובר?

זה מאוד פשוט. אתה פותח אהבה ומתייחס באהבה למישהו, ומתוך האהבה אתה רוצה להגיע גם לביקורת. ואז אתה מבקר את הדברים נכון. רק אז.

תלמיד: דיווח על רצף השיעורים שיהיה בכנס. ביום שני השבוע אנחנו העברנו סדנה שבה ביקשנו מכל החברים להתייחס לזרימת השיעורים שיהיו בכנס ובאמת קיבלנו השתתפות מאוד פעילה מהרבה מאוד חברים ששלחו לנו למייל את ההצעות שעלו בעשירייה. מתוך זה ישבנו ועבדנו עם הדברים שעלו. ועכשיו נציג את זרימת השיעורים בכנס. אנחנו מדברים על הכנס הגדול.

אני מצטרף לזה ואני רוצה גם בכל זאת לעורר את החברים שלנו בכל מקום בעולם, וגם בישראל, אם יש לכם אפשרות, הזדמנות, להיות בפנים, בתוך מתחם הכנס, זה חשוב מאוד, אז מקבלים השראה, הארה, ולא נמצאים אי שם. אם אין לאדם ברירה אז הוא נמצא במקום רחוק ואז ההשגחה העליונה שסידרה לו כך גם מטפלת בו בהתאם לזה. אבל אם אדם מקבל הזדמנות למאמץ ולא מממש אותו, זה לרעתו. ולכן אני שוב מזהיר ואומר, כל אחד שיכול להגיע לכנס, בכוחותיו, וודאי שלא מעל "הלפ חבר", אז כדאי לו להגיע. כי במקום איפה שכולנו מתכנסים, אנחנו נמצאים ופועלים עדיין מהעולם הגשמי, במקום ההוא שם תהייה ההשראה. אם אתם רוצים להתכלל בה ואתם מסוגלים לבוא, אז אתם חייבים להיות בזה. רק אם אתם לא מסוגלים, למרות כל הרצון שלכם, אז אתם נשארים במקום רחוק ואז המקום הרחוק הזה בכל זאת לא מרחיק אתכם מאיתנו.

שאלה: יש לנו חבר בעשירייה שביקש עזרה מ"הלפ חבר" ורוב הסיכויים שהוא לא יקבל.

למה?

תלמיד: ככה אנחנו מעריכים, כי בדרך כלל מהארץ פחות עוזרים, אלא יותר מהעולם. זו הערכה.

צריך לראות, יכול להיות שזה מקרה מיוחד.

תלמיד: יכול להיות שכן, אבל אנחנו מעריכים שלא. השאלה היא האם אנחנו כעשירייה יכולים לתמוך בחבר כזה?

לא, אסור. אסור לעשות חשבון חוץ ממה שזה מקובל בחברה שלנו הכללית. חס ושלום. אתם בזה מקלקלים את הכול, מתחילה להיות תחרות, כל מיני דיבורים. לא. יש חוקים והם חוקים לכולם.

אני מקווה שכל החברים שלנו בכל מקום בעולם משתדלים להגיע, אם זה אפשרי. ואז נקווה שבתוך הכנס אנחנו נפיץ כוח כזה גדול שבאמת נוכל לשבור את הקיר שיש בינינו לבין הרוחניות, לבורא, קיר בין הלבבות שלנו.

שאלה: פעם בשנה אתה יוצא ולפנייך אלפי אנשים, זה קורה רק בכנס הגדול. איך אתה מרגיש את הכלי הזה מולך?

אני מכסה אותו בכוח שלי, הופך אותו לכלי אחד ואליהם אני מדבר. אני לא רואה בני אדם. אני רואה פשוט איזה רצון שנמצא כך ובשינויים פנימיים שלו, בחיפוש, בתקווה. אני לא רואה פנים. אם צריך אז אני מרכז את עצמי ורואה את זה ואת זה, אלו שאני צריך כדי לכוון את המצב, אבל לא שאני רואה כך.

תלמיד: זה כמו איזה לוויתן ענק מולך.

כן, כך אני מרגיש באמת. ולא רק, אני מרגיש אותו איך הוא בנוי לתיקון, איך הוא מתקרב לתיקון, איך הבורא פועל ושמח. כמו תינוק שצריך להיוולד, עוד לא תינוק, עובר שצריך להיוולד, איך מצפים, מחכים לו וכן הלאה, כך אני מרגיש את המצב. אני מקווה שאנחנו ניכנס לתהליך הלידה. אבל כאילו ההכנות ישנן, צריכים צירי לידה, לחץ פנימי מאיתנו ולחץ החיצון של הבורא, ויקרה.

(סוף השיעור)