שיעור בוקר 11.03.22 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

מנצחים את המלחמה -

לקט קטעי מקור לחיזוק הכלי העולמי ולשלום העולם

קריין: שיעור בנושא – "מנצחים את המלחמה", לקט קטעי מקור לחיזוק הכלי העולמי ולשלום העולם, כותרת: "המחלוקת כבסיס לשלום".

אנחנו יוצאים מהנחה, ואחר כך רוצים גם לראות את זה ולחוש, שהשורש שלנו הוא אחד, יחיד ומיוחד, שזה הכוח העליון שאין עוד מלבדו. ואפילו המחלוקת שמתגלה בכל פרט ופרט בעולם שלנו, גם בנו, גם בינינו, לפנינו, אחרינו, גם היא באה ממנו, מאין עוד מלבדו.

הבורא ברא את המחלוקת כדי שמתוך הפערים האלה, ההבדלים האלו שאנחנו מגלים בין כל הצורות שבמחלוקת, בין טוב ורע, מר מתוק, אמת שקר, אור וחושך, ומגלים יותר ויותר הבדלים, ורק את ההבדלים אנחנו יכולים להרגיש ולספור ולפי זה לקבוע את הקשר בין הדברים, את המעמד שלהם זה מול זה, וכך על כל פשעים תכסה אהבה.

בקיצור אי אפשר בלי שהמחלוקת תתגלה בין שני הפכים, וככל שהם נעשים הפכים ומתגלים, ככל שאנחנו רואים איזה הבדלים ואיזה אוסף של הבדלים ושינויים יש בין כל התכונות שבנבראים, דווקא על פני זה ומתוך זה, אנחנו מתחילים להבין וגם לאהוב את המחלוקות - מפני שדווקא על ידן רואים כמה המחלוקת הזאת נותנת לנו אפשרות להבין את הבריאה, להרגיש את הבריאה, להרגיש את עצמנו וגם בסופו של דבר להרגיש את הבורא, כי כולנו נמצאים בהפכיות הצורה אליו, וכל מה שיש בינינו, המחלוקות האלה, ההבדלים, השינויים, המרחקים, הם לא מן הסתם קיימים, אלא הבורא עשה אותם כדי שבסופו של דבר נוכל להרגיש אותו כיתרון האור מתוך החושך.

ולכן מה שהוא ברא בנו, כל התכונות שהן הפוכות ממנו, על ידן אנחנו יכולים להשיג אותו, להגיב אליו וכך להכיר אותו. ולכן המחלוקת זה דבר הכרחי לקיום, ואם לא הייתה מחלוקת, הבדלים, הרגשת הפער בין דבר לדבר, לא היינו מרגישים שאנחנו קיימים. זה כל ההבדל בין חי למת, בין האדם שמבין, מרגיש, שולט, מכיר שהוא נמצא במשהו – כל זה אך ורק על פני המחלוקת.

אנחנו לא צריכים לעורר את המחלוקת, אלא רק לבדוק שהיא נמצאת. כי הבורא ברא הכול הפוך ממנו והשגת ההפכיות הזאת, היא שנותנת לנו אפשרות להתקיים מולו וגם להפוך את ההפכיות הזאת לבעד - לעל מנת להשפיע.

אומנם זה הרצון לקבל שצריך לקבל צורה חיצונית לעל מנת להשפיע, ואז אנחנו נעשים כלולים משני הפכים. בתוכנו זו הצורה שהבורא ברא, רצון לקבל, ועליו אנחנו בונים את התיקון שלנו, ההבעה החיצונית שלנו, שהיא על מנת להשפיע.

וכך אנחנו נעשים כשאנחנו בפנים גדלים על פי הטבע שלנו הפוכים מהבורא, ובצורה החיצונית אנחנו צריכים להביע שאנחנו דומים לבורא, ואז בדבר והיפוכו הכולל בתוכנו כבר את שתי הצורות, ואז מתוך השגת הצורות שאנחנו בונים בעזרת ה' - אנחנו יכולים להבין את הבריאה, את עצמנו ואת הבורא. והכול מושג דווקא מתוך המחלוקת - דבר והיפוכו.

ולכן אנחנו לא מרוצים מזה, אבל אין לנו ברירה, אלא תמיד להתקיים מחושך לאור. כל פעם בכל מדרגה, בכל מצב משיגים את הפערים כמצב לא רצוי, אבל חייבים להשיג כל מצב, מפני שבדבר והיפוכו, אנחנו משיגים את מהות הבריאה, מטרת הבריאה.

וכשמחברים את שני הדברים האלה יחד, אנחנו מתחילים להבין את מחשבת הבריאה, למה דווקא הוא עשה את זה בתכונות האלו, מה שייך לנו, ומה שייך לבורא, איך אנחנו יכולים להיות כלולים גם מהתכונות שהוא ברא בנו, "בראתי יצר הרע" ומהתכונות ההפוכות, שזה תכונותיו.

וככה, זה על פני זה, אנחנו מעמידים את הבריאה ומבינים ומרגישים מקצה לקצה את כל הבריאה ובצורה כזאת אנחנו יכולים להתקיים, להבין, להרגיש, לשלוט בכל הבריאה. זה מה שהבורא ייצב לפנינו וזה מה שאנחנו בסופו של דבר צריכים להשיג.

לא בבת אחת, לא בחיים האלו, יש עוד תהליכים שנצטרך לעבור, ובהתכללות שכל אחד נותן מאמץ ועובר על כל מיני מדרגות, תהליכים, כך אנחנו משיגים את המחלוקת שנמצאת בנו וגם מה הסיבה לזה ומה התוצאה שצריכה להיות.

וכשכוללים את הדברים המנוגדים וכוללים בתוכנו את התוצאה מהשלום, מהחיבור ביניהם, מתוך זה אנחנו מבינים את הבורא כנבראים, שכן יכולים להשיג דבר שהוא בלתי אפשרי, אבל כן משיגים את הדבקות בבורא מצד הנברא.

לכן מלחמה מתגלה כמחלוקת. והמלחמה הזאת היא מלחמה מאוד מיוחדת, אנחנו עוד נדבר עליה, נלמד אותה, היא עוד תתגלה לא כאיזה ויכוח או איזו התנגשות ילדותית או משהו, אלא זו מלחמה פנימית הרבה יותר מכל המלחמות הקודמות. היא כבר מלחמה מסוג חדש. זו מלחמה על האידיאולוגיה שהבורא רוצה להחדיר לתוך האנושות ומביא לנו אותה בצורה כזאת - ואנחנו צריכים בתוכנו, דווקא עכשיו בימי המלחמה להתחיל להכיר בהכרה, בהבנה, בהשגה, בהרגשה את צורות הטבע שהוא הציב כדי שבסופו של דבר נשיג אותו. הכול עוד לפנינו.

לכן בסבלנות נשתדל להתכלל, לשתות את הפסוקים האלו ולרצות שהם יעבדו בנו, שהם יפרמטו אותנו. אנחנו רוצים לקבל את הצורה שלהם, את הפורמט של הפסוקים האלה, שהם יעשו מאיתנו צורה כחומר ביד היוצר, שאנחנו נצא מהם עם רגש, עם שכל חדש.

קריין: כותרת - המחלוקת כבסיס לשלום.

אי אפשר להשיג את השלום. שלום נקרא "שלמות". שלום זה הבורא שנקרא "שלום". זו השלמה בין כל הצדדים שנמצאים במחלוקת ואי אפשר כביכול אפילו במשהו, במאומה לקרב ביניהם. פתאום אנחנו מרגישים שיש איזה קוד, שיטה, גישה שלא יכולה לקרב ביניהם אבל דרך הכוח העליון אנחנו כן רואים שזה מסתדר וזה יכול להיות יחד ולא יכול להיות אחרת. הכוח העליון לא יכול להתגלות ולהתקיים בנו אלא רק בצורה שהוא יהיה בתוך מחלוקת.

זה שייך גם לאמונה למעלה מהדעת, לתפיסה הרוחנית שאנחנו כל כך רוצים לקבל, לפתח בנו. איך אנחנו מגיעים לשלום, שלום מהמילה שלמות, מתוך מחלוקת. אי אפשר זה בלי זה ולכן הכול מתחיל להיות ממצב מנוגד להכרת המחלוקת.

קריין: קטע 45.

המחלוקת כבסיס לשלום

"הלא ענין "שלום" שייך דוקא במקום שיש מחלוקת. אם כן מדוע ברא הקב"ה את העולם לכתחילה שתהיה מחלוקת. והתשובה היא, שענין מחלוקת שייך בכל מקום שיש שני דברים מנוגדים, והיות שהעולם יצא עם הכלי של רצון לקבל. כי אחרת, אם אין רצון לקבל לאיזה דבר, לא יכולים להנות מהדבר. לכן יצאה הבריאה עם הטבע של רצון לקבל לעצמו, ואח"כ, בכדי לתקן אותה, שלא יהיה בה ענין של בושה, אז הנבראים צריכים לקנות טבע שני, היינו לקנות רצון הבורא, שרצונו להשפיע. לכן מזה יצאה המחלוקת."

(הרב"ש. מאמר 36 "מהו שלום שלום לרחוק ולקרוב, בעבודה" 1991)

הבסיס למחלוקת זה הטבע של הבורא שהוא הפוך מאיתנו, מטבע הנבראים - אחרת לא היינו בכלל קיימים. קיום נקרא שיש לנו משהו שונה ביסודות שלנו מהבורא. ולכן הרצון לקבל והרצון להשפיע, מתוך הניגוד ביניהם וההפכיות ביניהם כך קיימת כל המציאות ואנחנו צריכים לתקן אותו, זאת אומרת להשלים אותו, שמתוך אותן הצורות שנמצאות בהפכיות מהבורא אנחנו צריכים לעשות עליהן תיקון. לא שינוי במהותם, זה בלתי אפשרי, הרצון לקבל נשאר רצון לקבל אלא השימוש בו, כוונתו על מנת להשפיע, זה מה שאנחנו צריכים לקבוע עליו.

קריין: שוב קטע 45.

"הלא ענין "שלום" שייך דוקא במקום שיש מחלוקת. אם כן מדוע ברא הקב"ה את העולם לכתחילה שתהיה מחלוקת. והתשובה היא, שענין מחלוקת שייך בכל מקום שיש שני דברים מנוגדים, והיות שהעולם יצא עם הכלי של רצון לקבל. כי אחרת, אם אין רצון לקבל לאיזה דבר, לא יכולים להנות מהדבר. לכן יצאה הבריאה עם הטבע של רצון לקבל לעצמו, ואח"כ, בכדי לתקן אותה, שלא יהיה בה ענין של בושה, אז הנבראים צריכים לקנות טבע שני, היינו לקנות רצון הבורא, שרצונו להשפיע. לכן מזה יצאה המחלוקת."

(הרב"ש. מאמר 36 "מהו שלום שלום לרחוק ולקרוב, בעבודה" 1991)

שאלה: איך עלינו בצורה נכונה לאבחן, להסדיר ולאחר מכן לברר את המחלוקת שיש בעשירייה?

ככל שאנחנו נמצאים בלימוד יחד ובבירור בינינו, בשיעור אנחנו מבררים רק את השיטה עצמה. אחר כך איך לשלב את השיטה הזאת עם מה שאנחנו עוברים, כל אחד בתוכו וכל העשירייה בתוכה, אתם צריכים לעשות מחוץ לשיעור, לא יהיה לנו זמן בשיעורים. יוצא שאתם תוכלו לברר מה מפריע לכם כדי באמת להיות מחוברים כעשר ספירות, כפרצוף אחד, כאיש אחד בלב אחד, כאיש את רעהו יעזורו ועוד ועוד כאלו המלצות שאומרים לנו המקובלים, שאנחנו צריכים להשיג. זו העבודה שלנו.

אז תבררו. כשאנחנו קוראים איזה פסוקים, אנחנו צריכים למדוד אותם על עצמנו, האם אנחנו יכולים להלביש אותם על עצמנו, האם אנחנו קרובים אליהם, למימוש שלהם, ואז לדון מה עוד חסר לנו כדי להתלבש באותו מצב שאנחנו קוראים. זה מה שאנחנו צריכים. אבל יחד, איך אנחנו יחד בחיבור בינינו נכנסים לאותו מצב רוחני שאיזה פסוק מדבר. אפשר להיכנס לתוך הפסוק, להלביש אותו עלינו רק כשאנחנו בינינו נסתדר יותר. מה אנחנו צריכים לעשות בהתקשרות בינינו כדי להיכנס לאותו הלבוש, לאותו הפסוק, ממש כמו בתוך בגד חדש? אני צריך עוד קצת ועוד קצת ועוד קצת להתאים אותו אלי.

וכך, כשזה יהיה מותאם עליי - אני אהיה דומה לבורא במשהו. זה לא שאני אהיה דומה לבורא, ככל שאני אהיה יחד עם החברים, ככל שהחיבור שלנו יהיה דומה לבורא בזה שאנחנו כך נתייחס זה לזה, כל אחד כבורא קטן לחברים, כך אנחנו נבנה את פרצוף הנשמה.

שאלה: למה האגואיזם כל כך לא רוצה להיכנס?

האגו שלנו מאוד לא מעוניין שאנחנו נעשה את פעולת ההתאמה שלנו בינינו לבורא. ואנחנו צריכים לשים לב, זה שאנחנו רוצים להתחבר, החיבור שלנו מלכתחילה צריך להיות במטרה שאנחנו הולכים להידמות לבורא. בצורה הזאת שאנחנו מתחברים, אנחנו צריכים לחפש - אנחנו בזה נהיה דומים לו או לא. כך אנחנו כבר בונים את צורת הבורא. זו העבודה שיש לנו בדור האחרון במיוחד. כך צריכים לבצע.

שאלה: איך אנחנו הופכים להיות מעורבים יותר בתוך העבודה למרות הסתירות, המחלוקת, כדי שנוכל לנצח את המלחמה הזאת, מה המעורבות שלנו?

אנחנו צריכים להשתדל להתייחס זה אל זה שבחיבור שלנו כך אנחנו נתייחס לבורא. לכן זה נקרא "מאהבת הבריאות לאהבת הבורא". כך אנחנו צריכים. וְודאי שהרגשות האלה הם לא טבעיים, ההיפך, אנחנו צריכים על פני כל הדחייה והשנאה שמתגלים ומתגברים וגדלים עוד, אנחנו על פני זה צריכים לסדר את הצורה החיצונית שלנו. אנחנו כאילו נמצאים באהבה, כאילו נמצאים בהשלמה זה עם זה, וכך אנחנו מגיעים למצב שנקרא "שלום", שלם בינינו ובמידה הזאת עם הבורא.

ואז אנחנו נתחיל להרגיש, בתוך הצורה הזאת כשאנחנו בונים יחס כזה בינינו ומבינינו לבורא עד כמה הצורה הזאת מתחילה להיות מורגשת בנו יותר. במידה הזאת אנחנו נרגיש שהבורא מתלבש בנו, מתגלה בנו. איך הוא מתגלה? בזה שאני מרגיש ממש אותו עלי, על העור שלי, על הרצון לקבל שלי, על הצורה שלי. אני מתחיל להרגיש שהבורא ממש, כמו שילדים עושים צורות מחול או מפלסטלינה, גם אנחנו כך נתחיל להרגיש איך ההתקרבות בינינו, איכשהו אנחנו שוברים בזה קצת את עצמנו, עוברים מצורה אגואיסטית - אישית לצורה משותפת, עד כמה אנחנו עושים את הבורא. זה נקרא "אתם עשיתם אותי".

שאלה: האם כמות הסתירות והמחלוקות מצביעה על משהו? מהו הקריטריון הזה?

מספר הניגודים שמתגלים בינינו ודאי שיגדל כי ככל שנתקדם לדרגות יותר גבוהות כך ההתנגשויות בינינו יהיו בצורה יותר מבוררת ואנחנו נצטרך לתקן ולהתאים אותן עוד ועוד, וכך זה יהיה. תתארו לעצמכם שאתם צריכים לחבר שני דברים הפוכים, בהתחלה סתם מדביקים, אבל אחר כך מתחילים לסדר את הפרטים שמהם כלולים שתי הצורות ההפוכות כך שההפכיות בכל צורה צריכה להתאים לצורה שכנגדה. צריכים לחלק אותן, כביכול שוב לשבור אותן ולחטט בכל צורה בפנים עד שכל הצורות הפנימיות האלה מתחברות וממש משלימות זו את זו.

זה יתגלה, כך אנחנו עושים את העבודה שלנו עד גמר התיקון, וכשנסיים את כל העבודה, את ההשלמה הזאת בינינו, אז בהתאם יתגלה הבורא בכל כבודו ועוצמתו, וכך נגיע לגמר התיקון של החיבור בינינו ויבנה מאיתנו האדם השלם הדומה לבורא.

תלמיד: אין מה לפחד מזה שיהיו יותר ויותר מחלוקות?

לא, כי כשמגיעים למחלוקות יותר גדולות, יותר מפורטות אז זה סימן להתקדמות. ודאי שמגיעים לנו כל מיני מצבים שברגע הראשון אנחנו לא רוצים בהם, כי הם מנוגדים והם שוברים לנו את השלמות שהשגנו בינתיים, אבל אנחנו צריכים להתרגל ולהיות ערוכים לכך.

שאלה: על מה בדיוק המחלוקת ובין מי למי המחלוקת?

האמת היא שהמחלוקת היא בינינו לבורא, אבל היא מתגלה בכל מיני צורות בינינו.

תלמיד: על מה בדיוק המחלוקת?

המחלוקת היא בין כל מיני צורות של הרצון לקבל שרוצה לשלוט. בסופו של דבר זו מחלוקת על שליטה של צד אחד כנגד צד אחר. כמו שעכשיו יש מלחמה על שליטה בין רוסיה לאוקראינה, מי ישלוט על מי. הרוסים רוצים לשלוט על האוקראינים, והאוקראינים לא נותנים להם יכולת לשלוט עליהם. זו מלחמה בין שתי צורות מנוגדות.

תלמיד: על מה המחלוקת מול הבורא? אנחנו רוצים לשלוט על הבורא?

אפשר להגיד שאנחנו רוצים לשלוט - "נצחוני בניי". הבורא ברא את היצר הרע וגילה אותו, ואנחנו צריכים להתנגד ליצר הרע הזה שמלכתחילה אנחנו בנויים ממנו ובנויים להסכים עימו. הכי טוב אם היינו יכולים כל אחד וכולנו יחד להסתדר עמו, אבל זה בלתי אפשרי כי הטבע שלו הוא שכל פרט ופרט רוצה לשלוט על הפרטים האחרים. לכן לא יכול להיות שלום, "שלום" מהמילה השלמה, שלמות וחיבור, לא יכול להיות שנוכל להשיג שלום אלא מתוך זה שנימצא בוויתור הדדי זה כלפי זה ונתכלל זה מזה.

אנחנו צריכים להבין שמהות התיקון היא שאני מוותר על עצמי, מבטל את עצמי כלפי האחרים. קודם כל ביטול, צמצום ואחרי זה מתחילים להתכלל זה עם זה ולבנות פרצוף משותף.

תלמיד: המחלוקת נועדה כדי שנשלים את הבורא, או כדי שנשלוט עליו? במה אנחנו משלימים את הבורא במחלוקת?

אנחנו בונים את הבורא, המושג "בורא" לא קיים, אין בורא ללא נברא, אלא רק מתוך זה שאנחנו בונים צורה כזאת שבפנים היא כולה במחלוקת, הרצון לקבל מחולק ויש מאבקים פנימיים בין כל החלקים, כמו תלמידי רבי שמעון שרצו להרוג זה את זה, ולמעלה מזה אנחנו בונים עטיפה, שמלה, לבוש שעוטף ומחבק את כולם יחד, "על כל פשעים תכסה אהבה".

הפשעים מתגלים עוד ועוד בכמות ובאיכות, ודווקא על פניהם אנחנו רוצים להתחבר, על אף שהפשעים מתגלים יותר ויותר. ואז אנחנו מגיעים למצב שבתוכנו אש בוערת שמתרחבת ובוערת יותר ויותר, ואנחנו עוטפים ומלבישים אותה בחיבור ובאהבה, "על כל פשעים תכסה אהבה".

הדברים האלה עוד לא נמצאים בנו, זה כמו פרצוף רוחני, שבפנים יש המון כוחות מנוגדים שממש נמצאים בדחייה ובשנאה ביניהם, ומבחוץ אנחנו עושים עליהם צמצום, מסך, אור חוזר וכוונה על מנת להשפיע למקור אחד שהוא הבורא. ובמידה שאנחנו מתחברים אליו, אנחנו יכולים לשלוט על אלפי הכוחות המנוגדים שבנו ולהביא אותם להשלמה על ידי כוח הבורא.

תלמיד: אמרת שהבורא רוצה להחדיר בנו אידיאולוגיה דרך המלחמה. מה זאת האידיאולוגיה שהבורא רוצה להחדיר באנושות דרך המלחמה?

האידאולוגיה היא ש"על כל פשעים תכסה אהבה". הפשעים לא יעברו מהעולם, אלא רק מתוך זה שאנחנו נשלוט עליהם בהבנה, בהרגשה, בכוח פנימי, חיצוני, ובחיבור בינינו. אנחנו מעמידים את החיבור בינינו כדי לשלוט על המחלוקות שבינינו כי ללא מחלוקות לא היתה לנו שום אפשרות, הזדמנות ונחיצות לחיבור.

כך אנחנו מגיעים לצורת הבורא, אחד, שאצלנו בנבראים היא כוללת כל מיני צורות מנוגדות שנמצאות בשנאה ובדחייה, ובזה שאנחנו עוטפים אותן יחד, אז בפנים יש ממש אש בוערת, אבל הכוונה של כל פרט ופרט, של כל רצון ורצון לקבל שנמצא בתוך האיגוד הזה היא לצמצם את עצמו כדי להתחבר עם האחרים ולהיות יחד איתם במגמה אחת, בפעולה אחת.

זו העבודה שלנו, ואנחנו "בני ברוך" וכל הכלי העולמי שלנו צריכים להתחיל להכיר את העבודה הזאת, שכל אחד, ככל שמתגבר על עצמו כדי להתקרב לאחרים, כך הוא נכלל בצורה המתוקנת של העולם המתוקן, של גמר התיקון.

תלמיד: מה זה שלום בפרצוף רוחני?

כשכל הכלים שלנו שמתגלים באותו פרצוף, אתה יכול להגיד שש מאות עשרים, תר"ך, לא חשוב כמה, כל הרצונות האלו, תרי"ג, תר"ך, חייבים להיות מכוונים בעל מנת להשפיע זה אל זה. ובסך הכול למה הם עושים את זה? כדי להשפיע לבורא, למקור העליון שלהם.

שאלה: אמרת שהתגברות על המחלוקות אפשרית רק דרך הבורא, יוצא שלאומות העולם אין אפשרות להתגבר על המחלוקות, הרי הקשר עם הבורא נמצא רק אצל המקובלים?

כן, נכון. בדיוק, אתה צודק. לכן אנחנו צריכים להוביל את כול התיקון הזה ולכלול בתוכנו את כל העולם, הכוונה עם כול הרצונות שלהם. וזה מה שאנחנו לומדים שיהיה, לשם כך קיימת אותה הקבוצה שנקראת "ישר-אל", שהיא תוכל להוסיף מעצמה את הכוונה על מנת להשפיע, על מנת להתחבר לכל הרצונות בעולם, וכך התיקון יתקדם לצורה הנרצית.

תלמיד: מה תפקיד הבורא בקונפליקטים האלה, ואיך אנחנו יכולים לעזור?

למה אנחנו עכשיו מדברים על זה, ובכלל כל המלחמה הזאת שעכשיו מתרחשת בעצם נוגעת לכל האנושות, עוד לא מרגישים אותה בקצות העולם, אבל ככה זה, עוד נרגיש אותה, כי המלחמה האמיתית עדיין עוד לא התחילה. זו תהיה מלחמה בצורה אידיאולוגית, מלחמה בצורה שפנימית. אנחנו עוד נראה איך היא מתרחשת עד כמה אנחנו יכולים להוסיף מאיתנו כוונות, מחשבות, רצונות, תפילות, בעיקר תפילות, שם העבודה שלנו.

אנחנו מתקדמים לזה יחד עם המלחמה ויחד עם כל מה שמתרחש, אני מקווה שמשיעור לשיעור אתם קולטים את השיעור, אתם מוציאים ממנו כל מה שאפשר, ובצורה כזאת אנחנו נתקדם להבנת מהות השינויים שהעולם עובר. זה ממש שייך לדור האחרון ואנחנו צריכים להשתתף בו בכל מה שיש לנו, ואנחנו נלמד מזה באיזו צורה אנחנו צריכים להתכלל בחיבור ואיזו צורת חיבור צריכה להיות כל הזמן בהתפתחות. הכול יהיה.

שאלה: הבורא יוצר את ההפכים, אבל הוא קודם כל יוצר את המלחמה ואז הוא מביא את השלום. האם זאת העבודה של הבורא, או צריכה להיות העבודה שלנו?

העבודה צריכה להיות של בורא וגם שלנו. הבורא מעורר את המחלוקת ואנחנו צריכים להשתמש במחלוקת הזאת. לא למחוק אותה, אלא להשתמש בה בצורה נכונה, הכרחית, כדי שנדע במה אנחנו שונים, איך אנחנו יכולים, כל אחד ואחד, לשנות את עצמו כדי להתאים את עצמו לחיבור עם האחרים, להתאים את עצמנו.

זה כמו למשל בתאים חיים, בדי.אן. אי. בכל מיני מולקולות בתוך הגוף הגשמי שלנו, שכולן נמצאות בתנועות ובהתאמה זו לזו והתחברויות אלו עם אלו, ודווקא בשינוי החיבורים שביניהן, התנתקות והתקשרות החדשה זה נקרא "חיים". וכל פעם יש מתוך החיבור הנוכחי הבנה מה חסר בו ואז מגיעים לחיבור הבא, וחוזר חלילה. ובדרך יש חיבורים שמתנתקים וכביכול מתים, אבל תמורת זה כבר מגיע חיבור בדרגה יותר עליונה, וכך אנחנו מתקדמים. העיקר כל הזמן לחשוב איך אנחנו בצורה פנימית יכולים להשלים זה את זה כדי לקיים בינינו את חוקי הטבע העליון.

שאלה: איך עלינו לבנות את הבורא, אנחנו בונים אותו בתפילה שלנו?

הבורא זה הקו האמצעי שאנחנו בונים מתוך כל מיני צורות הפוכות שיש בנו כשאנחנו רוצים להתחבר למעלה מהטבע שלנו, כי כל אחד רוצה לשלוט על השני, בזה כל אחד מוכן לבטל את עצמו, ומוכן להתחבר לחברו וחברו אליו כדי להגיע לצורה המשותפת, כלומר "לעשות צמצום". והצורה המשותפת שיש בינינו היא המטרה, ההשפעה ההדדית השלמה, שכל אחד נכלל מהשני ועובד כדי לבטל את עצמו כלפי השני, וכך אנחנו מגיעים למבנה שנקרא "בורא".

הבורא לא נמצא, אלא כך אנחנו בונים אותו. זה כוח עליון שנמצא בדרגה שלמעלה מהבריות, ואנחנו בונים אותו מהחומר שלנו, ולכן הוא נקרא בוא וראה, "בורא", כי אנחנו בונים אותו מהחיבור המיוחד בין החלקים המנוגדים, ההפוכים, ששונאים זה את זה, וכל אחד עושה על עצמו צמצום וכך מתחבר לזולת, וכך אנחנו בונים את צורת הבורא.

זאת אומרת, אנחנו כביכול מגלים את הבורא, את הצורה שלו בחומר שלנו, וודאי שהוא לא נמצא בצורה כזאת, אלא כך אנחנו בונים את צורת הקשר בינינו. ואף על פי שהיא כולה חומרית, רצון לקבל, כשהרצון לקבל הזה נמצא בהתנגדות לרצונות אחרים, הוא מבטא את עצמו בצורת השפעה, וכך אנחנו בונים את צורת בוא וראה, "בורא". תראה מה יצא לנו מתוך המשחק הזה, זה נקרא שהקדוש ברוך משחק עם לוויתן, וכך מגיעים לצורת הבורא.

שאלה: ברגע שאנחנו מגלים את הסתירות לאיזו תוצאה עלינו להגיע?

אסור לנו למחוק את כל הניגודים שיש בינינו, כי דווקא ככל שיהיו יותר ניגודים, אנחנו נבנה אחר כך את פרצוף הבורא כך שיהיה יותר ויותר גדול, גבוה, יותר נבין אותו, יותר נידבק בו, מתוך הצורה ההפוכה. ולכן "על כל פשעים תכסה אהבה" ולא מוחקים, כמו בעולם שלנו כשרוצים למחוק את הדברים, לא, אלא אנחנו דווקא צריכים לראות כמה שהדברים ההפוכים האלו באים בחיבור אחד, ומזה שהם מכוונים, למרות שהם דברים הפוכים, מכוונים לשורש אחד, למטרה אחת.

זה נקרא "כי בו ישמח ליבנו"¹, שכולנו נמצאים בחלוקות, בשינויים, התנגשויות, אבל כשרוצים להגיע לעשות נחת רוח לבורא, בזה אנחנו לא מוחקים את הניגודים אלא על ידי הניגודים שבינינו רוצים לבנות צורה כוללת ואנחנו לא מבינים איך לעשות את זה. צורה שלגמרי כוללת את הניגודים, כי הצורה הזאת נבנית מתוך זה שאנחנו רוצים להגיע להשלמה. איך עושים את זה? לא יודעים. ודאי שלא אנחנו עושים את זה. מגיע האור העליון ועל זה כתוב "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו"². שלום זה שלמות, השלמה בין שתי צורות מנוגדות. לכן, לא יכול להיות אף פעם שלום גם בעולם שלנו אם אנחנו לא נוכל להביא אל הניגודיות הזאת, את קו האמצעי, את שיטת החיבור המיוחדת הזאת.

תלמיד: נדמה שזה כמו חומה, שאי אפשר להתגבר עליה.

תעבוד על זה יותר ויותר ואתה תראה שאתה תקבל שכל ורגש איך עושים את זה. זה שאתה לא יכול זה טוב, סימן שאתה צריך להמשיך.

שאלה: אנחנו שומעים לפעמים עשיריות שלא מתארות לעצמן שיגיעו לשנאה, הן לא מבינות מה זה המצב הזה. האם המלחמה היא דוגמה שזאת דרגת השנאה שאנחנו נרגיש, מצב כזה של אח נגד האח שלו, כמו שקורה שם, זה מה שאנחנו נרגיש בעשיריות שלנו?

אנחנו צריכים לראות את זה מתוך החיים שלנו, שמשתדלים כל פעם להיות בחיבור למעלה מהמחלוקת, בזה אנחנו נתחיל להבין אילו כלים חדשים הבורא מוסר לנו, ומתוכם נוכל להרכיב את המצב של השלום.

שאלה: אמרת בהתחלה שאנחנו צריכים להלביש עלינו את הקטעים, את המאמרים שאנחנו קוראים, להרגיש אותם. זה כמו שקורה בגשמיות, שאנחנו צריכים להרגיש את זה כאילו זה לבוש שמתלבש עלינו?

כן.

שאלה: אמרת קודם שאנחנו צריכים להגיע למצב כזה שאנחנו לא מוחקים את המחלוקת, את הסכסוך, אלא שולטים בה. מה זה אומר לשלוט במחלוקת?

אנחנו נקרא הלאה את הפסוקים, כי אני רואה שאתם כבר לא שואלים בדיוק באותו קו. לכן הפסוקים יכוונו אותנו.

קריין: קטע 46.

"המחלוקת היא דבר הכרחי. היינו שאם אין הנבראים מבינים את ענין המחלוקת, אין הם מסוגלים להשיג אף פעם את מטרת הבריאה, שהיא להטיב לנבראיו. כי אי אפשר לתקן איזה דבר, אם לא יודעים את החסרון. לכן כשיודעים את המחלוקת, שיש בין הרצונות, אז יכולים לעשות שלום ביניהם." (הרב"ש. מאמר 36 "מהו שלום שלום לרחוק ולקרוב, בעבודה" 1991)

המחלוקת חייבת להיות, אנחנו צריכים לראות במה היא בדיוק הכרחית, כי באותו מקום שהיא מתגלה לנו, אנחנו צריכים להבין שבדיוק אם נעבוד למעלה מהמחלוקת, לא נסיר אותה, לא נמחוק אותה כמו שאנחנו בעולם שלנו רוצים לעשות. להרוג זה את זה, להסיר זה את זה, לבטל זה את זה, אלא להשלים. וההשלמה היא תמיד בהשפעה הדדית, להביא את מהות הבורא בתוך המחלוקת בין הנבראים.

ורק בצורה כזאת אפשר להגיע להשלמה הנכונה, לשלום. לכן, הבורא מעורר את כל המלחמות, את כל הבעיות, כדי שאנחנו נוכל לתקן אותן בסופו של דבר בצורה של השלמה הדדית בקו האמצעי, לעשות שלום בינינו, בין כולנו יחד וכך הבורא מתגלה בין כולנו. וכך הסיום של כל המחלוקות בעולם. ועד אז, המלחמות לא יפסקו, המחלוקות לא יפסקו, ואנחנו נצטרך ללמוד עוד ועוד ככל שנצטרך להביא את הקו האמצעי, ה"עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו"³.

קריין: קטע 46.

"המחלוקת היא דבר הכרחי. היינו שאם אין הנבראים מבינים את ענין המחלוקת, אין הם מסוגלים להשיג אף פעם את מטרת הבריאה, שהיא להטיב לנבראיו." כלומר אנחנו צריכים להבין את היסוד של המחלוקת, המקור והסיבה של המחלוקת, שהיא לא בתוך המחלוקת עצמה, אלא זה כדי שאנחנו נגיע מתוכה למשהו שנמצא עוד לפנינו. "כי אי אפשר לתקן איזה דבר, אם לא יודעים את החסרון. לכן כשיודעים את המחלוקת, שיש בין הרצונות, אז יכולים לעשות שלום ביניהם." (הרב"ש. מאמר 36 "מהו שלום שלום לרחוק ולקרוב, בעבודה" 1991)

רק מתוך כך שאנחנו נשיג במה המחלוקת עצמה, בדרך כלל זו הבעיה, שאף אחד לא יכול לקבוע מהצורה האגואיסטית שלו את הסיבה הנכונה למחלוקת. והסיבה הנכונה היא החיסרון לגילוי הבורא סך הכול ולא יותר. אם אנחנו נדע שכל המחלוקות הן כדי להביא לנו עוד חיסרון, עוד מקום, עוד יכולת לגילוי הבורא. אז אנחנו כבר מכוונים נכון, וכבר המחלוקות הן יבואו עוד ועוד אבל הן יכוונו אותנו נכון יותר, וקרוב יותר לגילוי הבורא.

שאלה: האם הקשר בינינו אומר שאני מנסה להבין את ההבדלים שיש ביני לבין החברים ואני מחפש איך ההבדלים האלה יכולים לשמש אותנו כדי לתמוך זה בזה?

כן. דווקא בלימוד ההבדלים אנחנו משיגים את האמת.

שאלה: איך להגיע למצב של שלום בתוך העשירייה בלי למחוק את הוויכוחים בינינו?

אנחנו מלכתחילה מבינים שכל הוויכוחים האלה מתעוררים בנו לא על מנת שנמחק אותם, אלא כדי שאנחנו נגדיל את החיבור בינינו למרות הוויכוחים. ואנחנו לא מתקנים את המצב כדי למחוק את הפערים בינינו, אלא כדי להתעלות למעלה מהם. זה דבר הרבה יותר קל שאנחנו משתדלים לעשות בעולם שלנו תיקונים. אנחנו חושבים שאנחנו צריכים למחוק, ולכן אני רוצה לשבור את האחר, להוכיח לו שאני צודק והוא לא צודק, והוא ההיפך. וכך אף פעם אנחנו לא נגיע לשום דבר.

ודווקא שיטת הקבלה היא ההיפך, שאנחנו מבינים את המחלוקות שבינינו ואף אחד לא רוצה להכניע את האחר שיקבל את הדעה שלו. אלא אנחנו רוצים למעלה מההבדלים האלה להגיע להשלמה, על כל הפשעים תכסה אהבה. איך זה יכול להיות? הפשעים יישארו, המחלוקת כל הזמן תישאר. כן, ודאי שהמחלוקת כל הזמן תישאר ואנחנו נגדיל את האהבה, את החיבור בינינו יותר ויותר.

מה יהיה הסוף? הסוף יהיה שנגיע בסופו של דבר לצורה של מחלוקת שלמה, ועל פניה החיבור השלם, ושניהם יתקיימו יחד גם בעביות הגדולה ביותר, וצמצום ומסך הגדול ביותר. ואז הבורא יתגלה במלואו. זאת השיטה, זאת שיטת הקבלה, ותראו שלא יכול להיות בעולם שלנו שיתקיים משהו. אם אנחנו רוצים להפסיק את המלחמות האלה אז אנחנו צריכים להבין שאין מנוס, אין פתרון, אלא רק בהשלמה למעלה מהמחלוקת. וכך אנחנו צריכים ללמד את עצמנו ואת כל העולם.

תלמיד: האם הוויכוחים צריכים להתגלות בתוך העשירייה או שהם רק צריכים להיות בתוכנו?

אנחנו צריכים ללמוד את הוויכוחים האלה מתוך העשירייה וגם לראות אותם בעולם כולו.

שאלה: במחולקת יש שני צדדים. האם השגת סיבת המחלוקת היא ההבנה של הצד האחר?

לא. אני לא כל כך הולך להבין את הצד האחר במחלוקת, כי ברור שאני לא אוכל להבין אותם ולהשיג מה הם מרגישים וכמה הם מנוגדים לי. זה גם לא חשוב לי. ולא שאני מזלזל בהם, זה בלתי אפשרי מצידי. אף אחד לא יכול להבין את האחר. אנחנו רואים בחיים שלנו, שאנחנו צריכים שכל אחד יתעלה באהבה למעלה מהשנאה כלפי הזולת. וכשאנחנו מתעלים למעלה מהמחלוקת, לא צריך לחשוב שאנחנו צריכים למחוק את המחלוקת, שאנחנו צריכים לסלוח, שאנחנו צריכים להשלים במשהו, פשוט להתעלות למעלה מזה.

להסכים שיש בטבע של הזולת משהו שאני מנוגד לו, שאני לא מבין, שאני לא מרגיש כמוהו וכן הלאה. זה השוני שבינינו. מתי אני יכול להסכים עימו? רק כשאני אהיה במקומו. אני לא יכול להתלבש ברצון שלו. אנחנו שניים, שני רצונות שונים.

תלמיד: מה עוזר לנו להבין לעלות?

רק תבין מה אני מדבר. תבין מה אני מדבר ולא תמשיך בדרך שלנו, שאני כאגואיסט רוצה שהאחר יחשוב ויבין ויתקיים כמוני. זה בלתי אפשרי. הוא שונה והוא יכול להיות רק בתוך "גופו", בתוך הרצון שלו.

שאלה: על ידי איזה חיבור אנחנו יכולים לעלות מעל ליצר הטוב ויצר הרע מבלי לסטות מהקו האמצעי כך שנרגיש את המצב הבא מבלי להיכנס ליצר הטוב ויצר הרע?

אתה שואל יפה. אם אנחנו רוצים להשיג את האהבה, את החיבור בינינו, אז אנחנו לא צריכים להיכנס לבירורים, במה אנחנו שונים, ואיך כל אחד חושב, ולמה הם כך ואנחנו כך וכן הלאה. אנחנו צריכים להגיע למצב שאנחנו יחד רוצים להתכלל בבורא. ממנו יוצאים כל הרצונות והמחשבות השונים שבנו. אנחנו רוצים להתכלל בו כי שם המקור לכולם. וכך בצורה כזאת אנחנו משיגים אותו. זה משהו אחר לגמרי. זו דרגה הרוחנית החדשה.

וכך כל פעם, אנחנו עוברים ממחלוקת לחיבור, ממחלוקת לחיבור בכל דרגה ודרגה. בצורה אחרת אי אפשר להפסיק את המחלוקות, בצורה אחרת אי אפשר להשיג את הבורא. "עושה שלום במרומיו הוא עושה שלום עלינו". זאת אומרת "במרומיו" זו הדרגה הבאה, שיכולה להיות השלמה "עלינו", וזה רק בתנאי שאנחנו נעלה לאותה הרמה, "למרומיו", למקום שבו הוא קיים כאחד לכל המחלוקות.

שאלה: אם המחלוקות שלנו נבנות לא על רצונות מנוגדים לי יש לנו רצון מסוים, אבל לקרוב שלי יש משהו אחר. נניח אני מתקלח והוא חושב שאני טובע אז הוא עושה לי כל מיני דברים.

אני לא יודע. את זה אתם צריכים לברר כבר בתוך הקבוצה בבירורים שלכם, איך להבין את המחלוקת, איך לסדר אותה. זה הכול מתוך הניסיון בלבד.

שאלה: למה במצב המחלוקת הבורא לא יכול להתגלות? מה המחלוקת צריכה להבליט?

המחלוקת היא הכנה לגילוי הבורא. אם אנחנו מסדרים את המחלוקת בצורה נכונה ומשתדלים להביא אותה לקו האמצעי, אז אנחנו גורמים בזה לגילוי הבורא.

תלמיד: איפה יש מקום לשכנוע ביישוב המחלוקת? האם יש מקום לזה בכלל?

במחלוקת עצמה. אתה צריך להסביר שהמחלוקות האלה לא ייפסקו עד שאנחנו נדע איך לפתור אותן בצורה נכונה. וצורה נכונה היא להתקרב לבורא, שהוא מעורר את המחלוקת במטרה שיתקרבו אליו, יכירו בו, שגם המחלוקת ממנו וגם הפתרון ממנו. והפתרון הוא לא בזה שאנחנו רוצים שהמחלוקת תיפסק, אלא בזה שאנחנו רוצים להתקרב לבורא.

שאלה: נאמר פה "שנעשה רצון אחד בעולם, הנקרא רצון להשפיע, אז מתגלה כל הטוב ועונג בעולם". כשנכנסים לסולם נגמרות המלחמות? הרי בכל מדרגה שאתה מטפס יש עוד מלחמה, למה צריך את כל המלחמות?

איך תטפס למדרגה יותר עליונה אם לא תרגיש שאתה במלחמה?

תלמיד: אבל מדוע צריך את המלחמות האלה כל הזמן?

אחרת אתה לא תזוז, כי הרצון לקבל לא זז ממקומו אלא אם כן הוא רואה שלפניו יש משהו להרוויח.

תלמיד: אז כל המלחמות שאנחנו רואים היום הן רק מפני שאנחנו צריכים להתקדם?

ודאי. ולכן אם לא נתקן את המצב אז יבואו אלינו בדרישות, כרגיל.

תלמיד: האם העבודה שלנו בתוך העשיריות בכל העולם יכולה להוריד את הלהבות של המלחמה?

ללא ספק אנחנו יכולים לכבות את כל המלחמות ולהעביר את כל הבירורים האלה לבירורים טובים, זאת אומרת ברגש, בשכל, בהידברות, בקו האמצעי. אפשר לבצע את זה.

תלמיד: כלומר המלחמה יכולה להפוך למלחמה פנימית?

כן.

שאלה: האם אנחנו צריכים להתכלל בבורא כעשירייה, ולבנות אותו על ידי זה שאנחנו עולים מעל הטוב ומעל הרע?

כן. כי להתכלל בבורא זה נקרא שאתם מתחברים בעשירייה לחיבור כזה שהבורא מתגלה בתוך העשירייה. לא שאחד או שניים יכולים להתכלל בבורא אלא הקבוצה כולה צריכה לסדר בתוכה יחסים כאלה שהבורא מתגלה בה.

שאלה: האם הרצון לקבל שלנו צריך לרצות לבנות את הבורא?

כן. הרצון לקבל שלנו צריך להבין שהוא משתתף בגילוי הבורא.

שאלה: האם להתעלות מעל המחלוקות זה אומר לעשות ויתורים זה לזה בעשירייה?

לא. אנחנו רואים בדיוק מהי המחלוקת ביני לבין החברים או ביני לבורא, בינינו לבורא, אנחנו מבינים אותה ומבקשים יחד כוח להתעלות למעלה מהמחלוקות ולהיות מחוברים. לא למחוק את המחלוקת הזאת, אלא שהמחלוקת תהפוך להיות למדרגה שעליה אנחנו עולים, זה נקרא "על כל פשעים תכסה אהבה", ככל שמתגלים יותר פשעים כך אנחנו יכולים לגלות קשר יותר גדול בינינו, ובו גילוי הבורא.

תלמיד: זה אומר שרק בעזרת תפילה אפשר להתעלות מעל המחלוקות?

כך בלבד, נכון מאוד.

שאלה: אם אני רואה שני אנשים רבים, אחד חזק והאחר חלש, מה זה נקרא לעשות ביניהם שלום?

זה לא חשוב אם אחד חזק והאחר חלש, כי גם החלש וגם החזק רוצים לגלות את הבורא, לכן כל אחד חייב לעשות מה שמוטל עליו כדי שהבורא יתגלה ביניהם. החזק שיש לו כוח יותר גדול חייב יותר לקשור את עצמו, והחלש לפי כוחו. וכששניהם יהיו בצמצום הרצון לקבל שלהם הם יוכלו להתחבר בזה שכל אחד יהיה מוכן לוותר לאחר, החזק בכוח החוזק שלו, באגו שלו שכנראה יותר גדול, והחלש בכוח החולשה שלו. אבל בסופו של דבר כשהם רוצים להתחבר ומצמצמים את עצמם, אין הבדל אחרי הצמצומים האלו אם האדם חלש או חזק, אלא זה גורם לחיבור ביניהם ואז ביניהם יש לבורא יכולת להתגלות.

תלמיד: ואם אף אחד מהם לא רוצה לוותר?

אז אין מה לעשות, צריכים ללמוד שאחרת אי אפשר להגיע לבניית הפרצוף.

שאלה: כאשר יש מחלוקת היא לרוב יוצרת פירוד, איך להפוך אותה לכוח מברר ומחבר בלי לנסות לברוח ולטשטש אותה?

אנחנו לא בורחים מהמחלוקות, אנחנו פשוט צריכים לברר אותן בצורה נכונה. צורה נכונה היא שרוצים להיות מחוברים למען גילוי הבורא, וכלפי הבורא גדול - קטן, חכם - טיפש, כל מה שיש בנו הכול בא ממנו, לכן כלפיו כולנו שווים. אין יותר מוצלח ופחות מוצלח, כולנו שווים כי הכול בא ממנו. ולכן כך אנחנו צריכים לקבל את הדברים ולהיות מחוברים. העיקר שכל אחד גורם לחיבור ככל שהוא מסוגל.

שאלה: מהי מחלוקת שמקדמת לחיבור ומתי מחלוקת לא מקדמת לחיבור?

הכול תלוי במה שאנחנו עושים עם המחלוקת. כל מחלוקת שמתגלה מתגלה כדי לגרום לחיבור. אנחנו רואים את זה אפילו במשפחה, אם בני זוג לא מתקוטטים לפעמים זה עם זה, אז הם לא מחזקים את האהבה. לא סתם כתוב "על כל פשעים תכסה אהבה".

שאלה: האם כשאנו משלימים זה את זה זו עבודה במחשבה מול כל חבר בעשירייה או שזו מחשבה כללית שאנחנו צריכים להחזיק?

זו מחשבה כללית שאנחנו צריכים להחזיק.

שאלה: אם אנחנו רק מכסים מחלוקת זה לא יוצר מצב שאותה מחלוקת שלא פתורה תתפרץ שוב?

לא. כל המחלוקות נשארות, אנחנו צריכים לדכא אותן עם אהבה, עם חיבור, ואז על פניהן האהבה דווקא גדלה. כל המחלוקות הן כמו עליות במדרגות, יש מחלוקת ועולים מעליה, ועוד מחלוקת ועולים עליה, וכך עד שאנחנו מגלים את כל המחלוקות ואת כל החיבורים שמעליהן.

שאלה: מקור המחלוקת הוא בתוך האדם בין הרצון לקבל לבין הכוונה על מנת להשפיע או בין החברים שרוצים להתחבר ויש ביניהם ניגוד ודחייה?

בין החברים. כל המחלוקות הן בין החברים, כדי שנוכל להיות מחוברים יחד ואז נוכל לזכות לחיבור עם הבורא.

(סוף השיעור)

---

1. תהילים, ל"א, כ"ג.↩

2. תפילת שמונה עשרה.↩

3. שם.↩