בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 10.8.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול*

1. זה החוק ברוחניות, אי אפשר בבת אחת לתקן את הרצון שלנו מלקבל לע"מ להשפיע, אלא כמו שאנחנו לומדים בירידת המדרגות, כך הוכן לנו שנעלה בחזרה בדיוק באותן המדרגות ממצב למצב, כל פעם יותר ויותר בהשפעה, בחיבור, במסירות נפש, מאיתנו לבורא. כך אנחנו צריכים להתקדם, לכן עלינו להתאזר במידת הסבלנות ובזאת להביא את עצמנו למידה נכונה.

2. יש כאן הרבה שאלות אבל יותר מהשאלות יש הרבה מדרגות, מצבים בהם אנחנו צריכים להרגיע את עצמנו ולהביא את עצמנו למצב שכולנו נמצאים בתהליך, תהליך ארוך שיכול לקחת שנים. אם לא גומרים את הדרך בגלגול הזה, ממשיכים אותו בגלגול הבא וכן הלאה וכן הלאה. נקווה שמפני שאנחנו נמצאים בדור אחרון, אנחנו יכולים לסיים את התיקון שלנו מהר ולהתקדם. בואו ניכנס לטקסט, כי הוא בעצמו מוביל אותנו למטרה.

3. אנחנו צריכים לחפש איך להתקרב זה אל זה ואז מגיעים למצב שלא מסוגלים. זה מעורר בנו דרישה, בקשה, תפילה. יחד עם המאמצים שלנו ויחד עם התפילה שלנו, *איפה שאני רואה שהמאמצים שלנו, שלי, כבר לא עוזרים, נגמרים, אז אני עוד יותר מוסיף את התפילה, את הבקשה. מאמץ ותפילה יחד, שניהם מביאים אותי למצב שאני מקבל את התכונה הזאת, לשמה*, כלומר השפעה מעבר לרצון לקבל שלי. כך אני נכנס לתפיסה, להרגשה, להכרה הרוחנית.

4. *אני צריך להגיע למצב שאני פשוט בליבי מרגיש שהחבר איתי יחד באותו הלב, עד שנרגיש שאותו הלב זה הבורא*.

5. ש: מצד אחד זה תהליך של גלגולים ושנים, אבל צריכים לתת יגיעה... ?
   ר: זה שאנחנו מניחים את זה לעוד שנים זה לא טוב. *אנחנו רוצים לתת בכל מצב ומצב מקסימום יגיעה, אבל יחד עם זה צריכים להבין שלא עלינו את המלאכה לגמור. אלא אנחנו צריכים לתת יגיעה, ומתי שזה יצליח, יצליח*.
   
   *כרגיל יש בכל העבודה שלנו דבר והיפוכו. אני נותן מקסימום יגיעה ומקסימום סבלנות. כי מצד אחד הכל תלוי באדם ומצד שני הכל תלוי בבורא. איך לשלב בין 2 הדברים האלה? כשהם משתלבים יחד, אז אנחנו נכנסים לרוחניות*.

6. לחכות זה לא טוב, *לחכות זה לא טוב. זה שאתה מסכים להישאר באותו מקום זה הדבר הכי גרוע*. זה מצב נפוץ מאוד, אנשים יושבים, מחכים, מתיישבים, מיואשים, עד שעוזבים את הדרך ויורדים לדרגת חי מדרגת המדבר שהיו. לא טוב להסכים עם זה, *אלא צריכים להבין שכמו שכתוב, או חברותא או מיתותא*. אם אנחנו מתחברים בינינו, אנחנו בכל זאת מתקדמים. ואם לא מתחברים בינינו, אז אין לנו שום סיכוי להתקדם ולהגיע למטרה.
   
   ש: אפשר להמשיך לעבוד בכל מצב עם החברים?
   ר: בכל מצב בכל מצב, אפילו במצבים הכי גרועים, אפילו שהקבוצה לא נראית לך וגם לא החיבור עם האחרים, החלשים. אתם זוכרים את *רבי יוסי בן קסמא* שהיה מעדיף להיות עם התלמידים שלו הקטנטנים לעומתו. הוא בעצמו היה חכם גדול, זה לא חשוב, העיקר להיות עם האחרים, אפילו קטנים, אבל שהם איתך בדרך. אפילו מוכנים לשמוע סתם קצת משהו מהדרך, כבר יש לך חברה ואתה יכול להשפיע להם והם עליך. כך בקשר ביניכם, ולא חשוב בקשר הזה מי גדול ומי קטן, כי הוא היה צריך להקטין את עצמו עד הגובה שלהם, וגם בפעם הבאה להעלות אותם לגובה שלו. בקשר כזה שהיו בונים, כך היו מתקדמים. לכן זה דוגמה ממש לדורות, כבר 2,000 שנה עברו מאז רבי יוסי בן קסמא ואנחנו צריכים ללמוד מזה.
   
   ש: כלפי מה זה הסבלנות..?
   ר: זו גאווה, זה האגו שלנו. גאווה ואגו.
   
   ש: מה זה להיות בסבלנות?
   ר: כי אין לך ברירה, אין לך ברירה. אם אתה רוצה להגיע לעשיית נחת רוח לבורא, אין לך אפשרות אלא מתוך הקבוצה, אם אתה רוצה להגיע לרוחניות, לעשיית השפעה, לעלות את עצמך אפילו בצורה אגואיסטית בינתיים לקדם את עצמך, אז שוב *אין לך שום אפשרות אלא להגיע בקבוצה. אם אתה רוצה לעורר את המאור המחזיר למוטב, אז הוא מאיר לקבוצה שמדמה את עצמה, במקצת לפחות, לעשירייה, לעשר ספירות, למבנה הרוחני. אחרת הוא לא מופיע*, האור העליון לא יכול להופיע על אחד אלא מיעוט הרבים שניים, כלומר שיהיו לפחות שניים שונים שמשתוקקים לחיבור ע"מ לגלות את תכונת ההשפעה הדדית, אפילו במקצת, כי זו רוחניות.

7. ש: האם כל דבר במציאות נקרא פרוטה...?
   ר: פרוטה נקרא מה שיכול להגדיל את התקרבות בינינו.
   
   ש: מה התועלת בשאר המחשבות והפעולות אם הן לא פרוטות?
   ר: אם הן לא תומכות בהתקדמות הרוחנית, מה התועלת מהן? תועלת כהפרעה, כי *גם את כל הפרעות האלה אני צריך כדי לברר את הנטייה שלי, כמה היא מדויקת ואמיתית*.

8. ש: מה זה להביא את עצמנו למידה הנכונה..?
   ר: לכן נתנו לנו את זה בבדיקה יותר מדויקת ולא סתם במילים. אתה צריך לברר את זה בין החברים. אז אתם מגיעים למצב שהחברה מסכימה לכך ואתה מקבל את זה מתוך הסכמת החברה.
   
   ש: מה זה בדיוק הסכמת החברה?
   ר: *אני רואה שכל החברים נמצאים איתי בדעה אחת, בלב אחד, ברגש אחד, בשכל אחד. אז אני מבין שאני נמצא במצב הנכון*.

9. בעלייה אנחנו בכל זאת מתקדמים, צעד אחר צעד, אנחנו מגיעים לגמר התיקון בצעדים כאלו קטנים. לכן אנחנו מתחשבים בעליה ולא בירידה. *אנחנו מסכימים לירידות אבל בתנאי שהם חלק מהעלייה*.. גם הירידות לא הולכות לאיבוד, *שום דבר לא נעלם, אין העדר ברוחני. ירידה היא גם רוחנית כמו העלייה, כי היא מעוררת בנו את הרצון, השתוקקות, חיסרון*.

10. ש: איך להגיע ליחס כזה לבורא..?
    ר: להתפלל כלפי הבורא מתוך הקבוצה. אתם יחד עושים פעולה מכאנית, פיזית, כמה שאתם יכולים ומבקשים ממנו שהוא יעזור לכם. בואו נעשה כך, *תכינו את עצמכם לחיבור ל-5 או 10 דקות, לא יותר מזה, באמצע היום לתפילה. אתם בעשירייה, לא חשוב איזו, אתם בקבוצות קבוצה מתחברים באמצע היום, מתי שנוח לכם, ומכינים את התפילה. תתחילו להתכתב ביניכם. צריכים להיות שם מ-5 עד 10 משפטים קצרים, ואותם אתם רוצים להעלות לבורא*.
    
    *כך אתם מגיעים בסביבות השעה 3 או 4 אחה"צ ואת מה שסוכם ביניכם אתם קוראים ביניכם בקול רם. תנסו ותראו כמה זה יחבר ביניכם. הגעתם למצב שאתם כולכם משתתפים בחיבור התפילה וכולם משתתפים בהעלאת התפילה*.
    
    *בואו נעשה את זה היום במשך היום. תעשו את זה, תחברו את התפילות, כל קבוצה תפילה משלה*, ונגיד בסביבות אחה"צ, מתי שאתם יכולים, יש לנו שיעור ב- 12 בצהריים, אז תעשו את זה כמה שעות אח"כ.
    
    ש: בבוקר אחרי השיעור אנחנו עושים זאת. עלינו לעשות את זה במשך היום או שאפשר אותה תפילה?
    ר: יכולים, אם אתם מסכימים לאותה התפילה, אז תעשו זאת כך. אבל השאלה היא האם זה שאתם מרגיעים את עצמכם שיש לכם תפילה אז אתם לא צריכים להתקשר זה אל זה ולא לחשוב על זה. כי *כל עניין ההתפילה הוא שאתם נמצאים בשאלות האלה, בלגלות את זה, בלחבר את עצמכם בה. זה העניין*.
    
    ש: אז עדיף לנו להרכיב תפילה חדשה?
    ר: *רצוי כל פעם לחדש את התפילה*. זה שהייתה לכם תפילה לפני השיעור זה בסדר, אבל אחרי השיעור כשאתם הולכים למשך היום, אתם מתחברים, בכל זאת יש לכם במה להתעסק יחד. העיקר זה יחד.

11. תנסו ממש לראות את עצמכם כלפי העשירייה בצורה כזאת שאם אתם מתנתקים, אתם יכולים לחזור. כי *לא לחזור לעשירייה זה לגמרי להתנתק מהחיים הרוחניים, מהבורא. הוא נמצא שם בפנים. עכשיו אתם עדיין לא מרגישים שהבורא נמצא בתוך העשירייה. תעבדו על כך, מזה אתם יכולים לפתח גם תפילה*.

12. ש: איך כקבוצה עולמית אפשר לזרז את איסוף הפרוטות?
    ר: ודאי שהקבוצה העולמית יכולה לחבר אותנו יחד חזק ומהר. *הכל תלוי בקבוצה העולמית, אם אנחנו כך נחליט יחד אז ודאי שנצליח. אני מאוד מאוד ממליץ לכם לחשוב לכיוון הזה, איך גם גברים וגם נשים יכולים לאסוף את עצמנו, לחזק את עצמנו, להתחבק בינינו כך שבאמת לא נרגיש שוני בינינו בשום דבר, רק שהלבבות יתחברו ללב אחד*.

*בעה"ס, תורת הקבלה ומהותה*

13. אין בעולם שלנו שום דבר שלא מגיע מלמעלה. הכל מגיע מלמעלה וקודם מסתדר ומתיישב למעלה ע"י הכוח העליון בצורת השפעה חלוטה. כל המערכת הזאת שמצטברת ומתייצבת בהשפעה חלוטה, יורדת למטה ומתהפכת בעולם שלנו כבר בצורות כאלה שאנחנו יכולים לגלות אותן כאן.

14. אם אנחנו מעלים את האמת למעלה מהלא נעים, אז אנחנו מתקדמים אל האמת.

15. ש: קשה לשחק אהבה אבל זה מאוד נחוץ....?
    ר: אנחנו צריכים להבין שאנחנו נמצאים בקבוצה, שיכולים זאת כי כביכול אנחנו מעריכים את האהבה, חיבור, תמיכה. לכן כל אחד שעוסק בזה כלפי האחרים, כביכול הוא מתגאה שמעריכים אותו, שיעריכו אותו, שלא יזלזלו בו וכן הלאה. כך אנחנו נמצאים בדברים מאוד מעניינים, *ע"י החיבורים האגואיסטים בינינו אנחנו מגיעים להבחנות רוחניות אמיתיות של אהבה והשפעה הדדית. זה מאוד מעניין, זה נקרא שבסופו של דבר מלאך המוות נקרא מלאך הקדוש*.
    
    קריין: יש כוח במשחק שהופך אמיתי רוחני? ממשחק לאמת?
    ר: זה לא בגלל שאנחנו משחקים אלא בגלל שכלפי הפעולות שאנחנו עושים יש השפעת המאור מלמעלה.
    
    קריין: איפה במשחק אנחנו מדליקים את הבורא בינינו?
    ר: לפי השתוות. כמו ילד, מאיזה מקום המשחקים שלו הופכים להיות רציניים עד כדי כך שהם בונים אותו?
    
    ש: כדי לזרז, אני מחפש את הנקודה שהמשחק הופך מציאות?
    ר: זה תלוי בתמיכה, זה לא תלוי במשחק עצמו אלא כמה תומכים בו יותר אנשים. לכן ברוב העם הדרת המלך.

16. אפילו בין אנשים לא רוחניים, שלא נמצאים עדיין ברוחניות, בכל זאת ההשפעה ביניהם היא השפעה במשהו רוחנית. בכלל אין בעולם הזה קשר גשמי. זה לא גשמי, הכל רוחני, רק זה נמדד במידות מאוד מאוד קטנות.

17. ש: למה הגילוי הראשוני כ"כ קשה?
    ר: מפני שהוא חדש. כי הכניסה מלא לשמה לשמה היא דבר חדש. זה מאוד חשוב אבל מאוד קשה. כי האדם מחליף את היוצרות שלו.
    ש: את התפיסה שלו?
    ר: לא את תפיסה בלבד. יוצרות זה יותר עמוק מתפיסה.
    ש: למה זה כל כך קשה?
    ר: כדי שתצטרך את עזרת ה'.
    ש: איך אני מגיע לזה שבאמת הבורא יעזור לי?
    ר: הוא צריך להקשות עליך כדי שתדרוש שהוא יפתח לך את השער, שהוא יעשה לך את כל מה שאפשר. ש: זה דרך רק החברים..?
    ר: נכון, לכן אנחנו צריכים לשבור את עצמנו ולהתחבר עם החברים. זה קשה מאוד, כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו.
    ש: איך אני עושה את זה פחות קשה?
    ר: *לסגור את העיניים ולהיכנס בעיניים סגורות ממש, כמו שכתוב. תעשה וזהו, אל תחשוב*.
    ש: להתבטל מול המצב?
    ר: להתבטל כלפי המצב. המצב הזה יתחיל לעבוד עליך, וואחרי שהוא יעבוד עליך אז תבין שזה נכון.

18. כל העבודה שלנו היא לאט לאט, בהדרגה, לקבל תכונות לשמה, תכונות ע"מ להשפיע, תכונות החיבור. כל אלה הן צורות הביטול שלנו כלפי הבורא. אז הוא יכול לטפל בנו בצורה שלמה ואנחנו מתבטלים כלפיו גם בצורה שלמה.

19. *אנחנו לא צריכים דמיון לרוחניות, כי יש לנו את כל הכלים הגשמים. חברים, ספרים, פעולות שלנו לחיבור, אורות מקיפים שאנחנו מעוררים על ידם. אנחנו צריכים לראות בעבודה שלנו עבודה מעשית, שלפי המאמצים שלנו, ככל שהם יהיו יותר פנימיים וחיצוניים, כך אנחנו מעוררים את הכוח העליון, כנגד זה הוא עובד ופועל דווקא עבורנו, וכך אנחנו מתקדמים*.
    
    ש: איך להשתמש בדמיון הגשמי?
    ר: *כתוב שהרוחניות נמצאת למעלה מכל דמיון, כי היא לא דורשת דמיון. אתה צריך להגיע אליה בצורה כזאת שאתה מרגיש אותה בכל החושים שלך. במיוחד בחושים שאין עליהם שאלה. אני מתחיל להרגיש את הבורא, אין לי שאלה, אני מרגיש אותו, אני מגלה אותו בצורה שברור לי שהוא קיים, וברור לי שהוא עובד ונמצא כנגדי, עובד איתי כשותף ואין לי שאלה האם הוא קיים או לא קיים*.

20. אנחנו לומדים שרוחניות כוללת 2 מצבים הפוכים, יתרון אור מתוך חושך. לכן אם אנחנו צריכים להגיע לחיבור, לאהבה, לחיבוק ממש בצורה השלמה, אז כנגד זה צריך גם כלי להתגלות בצורה הפוכה. אנחנו צריכים לדעת איך אנחנו מגלים אותו ואיך מחזיקים אותו בצורה הפוכה, כי יתרון אור מתוך חושך. אנחנו כנבראים לא יכולים לגלות את האור אלא על פני צמצום מסך ואור חוזר, ואז אנחנו מגלים את האור על פני אותו הכלי המצומצם שעבר את הצמצום מסך ואור חוזר.
    
    *תשעה באב מסמל לנו את כל האגו שיש בנו וכמה אנחנו הפוכים מהטוב. מצד שני כמה אנחנו יכולים להתעלות מעל הרע הזה ולגלות את המצב הטוב. אנחנו כן מגלים ומתקרבים לזה, אפילו שרובנו לא מרגישים בינתיים, אבל כן, נלך, נתקרב וניכנס לתוך זה*.
    
    *לכן אני שמח שאנחנו עברנו את תשעה באב. דווקא עברנו אותו בצורה לא פשוטה, ראיתי שזה עבר על הרבה חברים שלנו בצורה די קשה. עכשיו אנחנו מתקדמים לט"ו באב, שזה נקרא יום האהבה ולכבוד זה אנחנו עושים סעודה*.
    
    העיקר שאנחנו מתכוונים לחיבור וגילוי האהבה בינינו, ובתוכו גילוי הבורא כלפינו. אני שמח שיש לנו גם לימוד וגם סעודה.
    
    קריין: יש חברים שעדיין מרגישים תשעה באב
    ר: *זה סימן שתשעה באב עבר עליהם חזק וסימן שהם לא יכולים לעבור לשלב הבא. צריכים להיות הרבה יותר גמישים. זה מחוסר חיבור לעשירייה, אז בבקשה תתחברו אליי ונעלה יחד בחיבוק*.