שיעור צהריים 30.06.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

לקבל ולתת מתנה – קטעים נבחרים מן המקורות

"לקבל ולתת מתנה" זה מה שאנחנו צריכים זה מזה. כי דווקא בזה שכל אחד מקבל וכל אחד נותן לאחרים, אז אנחנו הופכים להיות כלי אחד, רצון אחד, נשמה אחת. וכך אנחנו הופכים להיות למקום שהבורא יכול להתגלות בו לפי הכמות והאיכות בצורה יותר ויותר גדולה, אמיתית, עד שממלא את כל הכלי שלנו. הכלי שלנו גדל והופך להיות לאינסופי, והבורא ממלא את הכלי האינסופי הזה בנוכחות שלו, באור שלו. כך אנחנו מגיעים לגמר תיקון, לכלי אחד ובו אור אחד, בורא אחד, ומגיעים לדבקות של הנבראים עם הבורא יחד. זה נקרא אחד ממלא את האחד, הבורא אחד והכלי שלנו אחד.

כל זה קורה מתוך כך שאנחנו מקבלים ונותנים מתנות זה לזה. לכן קבלה ונתינה אחד לאחר זה דבר כל כך חשוב, כי הוא בעצם מביא אותנו למצב שאנחנו יכולים להרגיש איך הבורא ממלא אותנו.

נקרא על זה, נבין את זה, נרגיש את זה.

קריין: קטע מספר 8, כותב רב"ש.

"אמרו חז"ל "הנותן מתנה לחבירו, צריך להודיעו". ובהאמור "צריך להודיעו" לאו דווקא שהוא שלח לו את המתנה, אלא גם ערך שוויה של המתנה, כי כפי ערך חשיבות המתנה, בשיעור זה מתגלה האהבה ביניהם. כי המקבל את המתנה, בשיעור שהוא מתפעל מהמתנה, בשיעור הזה הוא נותן לו את התודה הנכונה, וע"י זה מתרקם קשר של אהבה ביניהם."

(הרב"ש. מאמר 25 "מהי ההכנה בערב שבת, בעבודה" 1988)

שאלה: למה הכוונה "ערך שוויה של המתנה"?

ערך שוויה של המתנה, הכוונה עד כמה היא חשובה. יש כאן הרבה שאלות לפי מה היא חשובה, האם לפי מה שמעריך אותה הנותן, לפי מה שמעריך אותה המקבל, לפי המידה שהמתנה הזאת מקרבת אותם יחד זה אל זה, וכולי. יש הרבה הבחנות, אבל לאט לאט אנחנו מבררים אותן בקשרים בינינו.

שאלה: השקענו המון יגיעה כדי להתחבר בכנס הזה, איך אנחנו יכולים להבטיח שנגיע באמת להעריך עד כמה חשוב הכנס הזה?

אנחנו לגמרי לא יכולים להעריך אותו, וזה לא בגלל שאנחנו לא בסדר, אלא אנחנו עדיין בתחילת הדרך ואנחנו קטנים. זה כמו ילד שהוא בן שנה, שנתיים, שלוש, חמש, אפילו בן עשר, אתה לא יכול לדרוש ממנו להיות כגדול, כי יש כמה דברים שהוא לא יכול לקבל אותם כאדם מבוגר, גדול, מבין, עם ניסיון חיים. כך אנחנו.

לכן ככל שכל אחד כן מסוגל לעורר את עצמו ולכבד את הקשר בינינו, להתקשר בהבנה, בהערכה לקשר הזה שנקרא כנס, כך זה יקרה. ודאי שזה עדיין לא מצב סופי, אבל בכל זאת אנחנו כבר מתקדמים לדברים מאוד מהותיים, רציניים. בלי לעבור את השלבים האלה לא נוכל להגיע לתיקונים אמיתיים.

שאלה: בכל הקטעים האחרונים יש קשר מאוד חזק בין הכרת תודה לאהבה. למה הכרת תודה מאוד משפיעה על קשר של אהבה או איך היא משפיעה?

כי זה תלוי בזה. ככל שהאדם אוהב את האחר, כך הוא משתדל להשתמש בהזדמנות לתת לו מתנה, והוא משקיע בזה יותר כוחות, כסף, תשומת לב, בוחר משהו מיוחד, מה שטוב לאחר. לכן בעולם הזה במתנה עצמה אנחנו רואים את היחס בין בני אדם. ברוחניות זה עוד יותר, כי שם הכול תלוי לא בכסף ולא במה שמצאתי בחנות, אלא בכמה אני מתוך הלב שלי רוצה להתקרב לחבר, לכן זה החשוב, רק היחס שלי.

תלמידה: האם אחד הערכים שבהם המתנה נמדדת הוא כמה קשה לי להוציא את זה מהלב וכמה אני עובדת כדי בכל זאת לתת אותה למרות ההתנגדות?

נכון. לכן ככל שאנחנו מתקרבים זה אל זה, כך יהיה לנו יותר קשה להוציא מתוכנו מתנה אמיתית לחבר. אומנם אני אוהב אותו ורוצה להיות בקרבתו, אבל בכל זאת זו בעיה.

תלמידה: ומהצד של הכרת התודה, הכרת התודה היא גם אינדיקציה לאהבה. איך הכרת התודה היא אינדיקציה גם לאהבה מצד המקבל?

הוא גם צריך להתאמץ כדי להכיר את המתנה לפי איך שהנותן נותן אותה. אני רוצה להרגיש את המתנה כמו שמרגיש אותה הנותן, עד כמה הוא רוצה לתת לי, עד כמה הוא טרח בזמן, בכסף, ביגיעה שלו, כדי למצוא את המתנה ולהביא אותה אליי. לכן כאן אנחנו צריכים להתקרב ולהתכלל ככל האפשר זה בזה. חשובה גם הסביבה, עד כמה הסביבה כולה מעריכה כל אחד ומקרבת אותנו זה אל זה.

תלמידה: זאת אומרת המקבל צריך להתייחס אליה לפי הערך הסובייקטיבי שהנותן הוציא אותה מהלב שלו?

כן.

תלמידה: האם זה אותו דבר עם הבורא?

עם הבורא אנחנו נדבר פעם אחרת.

שאלה: מה זה אומר להגיד את שווי המתנה?

אנחנו צריכים להראות לחבר עד כמה ערך המתנה הוא אמיתי. וזה לא כדי שאני אשקיע בו הרבה יותר כסף, אלא בזה אני פשוט רוצה להראות שזה חשוב לי. לכן אין כאן כל כך לעשות משהו, אלא באמת להביע בכמה מילים עד כמה המתנה שמצאתי בשבילו היא בעיניי חשובה, ולפי זה המקבל מתנה גם יבין איך הוא צריך להתייחס אליה.

שאלה: שמתי לב שכשמישהו עושה לי משהו טוב אני לא מצליחה לקבל את זה ואפילו לא מסוגלת לסבול את זה, כי היחס הטוב הזה לוחץ עליי ומחייב אותי להתייחס גם כך בחזרה, אבל אין לי את האהבה הזאת לתת חזרה. איך ברגעים האלה לא לדחות את האדם עם הטוב שהוא רוצה לתת לי, אלא להסכים ולקבל את המתנה בהודיה בלי בושה?

כאן אין מקום לבושה כיוון שאנחנו מבינים שאנחנו עושים את המתנות האלה זה לזה כדי להשיג יתר קשר בינינו כדי שהבורא יוכל להביא את האור שלו, את עצמו אל הקשר הזה. לכן אין מה להתבייש, יתר על כן לדחות את המתנה הזאת.

שאלה: איפה החנות של המתנות הרוחניות?

בשביל זה צריך להעריך בצורה נכונה את החבר שלכם.

שאלה: יש לנו הרי משימה לתת בלי לקבל תמורה, בלי להעריך בכלל את מה שאנחנו נותנים, אפילו בלי להיות מודעים למה שאנחנו נותנים. איך אפשר להעריך את העבודה הזאת? איך אנחנו מתייחסים לזה?

אנחנו צריכים לדבר על זה בינינו, כדי שיהיה לנו כוח להעריך את המתנות שאנחנו מקבלים מהחברים.

שאלה: האם המתנה הטובה ביותר היא הכוונה להשפיע?

כן, אבל כוונה היא כוונה ומתנה היא מתנה. אנחנו צריכים גם את זה וגם את זה, זה לא צריך להיות משהו גדול.

תלמידה: אבל המתנה הטובה ביותר זו הכוונה להשפיע נחת רוח לבורא?

לא, אנחנו מדברים על המתנה שאדם נותן לשני בתוך קבוצה כדי שיהיה ביניהם חיבור.

תלמידה: להוציא מקירות ליבנו את הכוונה להשפיע לחברים יכול להיחשב כמתנה?

יכול להיות שאת צודקת, אבל אני מדבר בצורה אחרת ולכן לא כדאי לך להיות עקשנית, תנסי להבין את מה שאנחנו מדברים.

תלמידה: טוב, אני כבר מתחילה לקנות מתנות קטנות.

את זה אני לא אמרתי לך, את לא רוצה, אל תקני.

שאלה: לא הצלחתי להבין את העיקרון, אני מבין שהחבר צריך להודיע שהוא נותן מתנה, אבל לומרלו את הערך המתנה, זה לא ברור, תוכל להסביר?

ככתוב, "הנותן מתנה לחברו חייב להודיעו". קודם כל לא המתנה ולא ערך המתנה בסתר, אלא צריך לומר לחבר מה אתה נותן לו, שזה לא יהיה נסתר ממנו , שהוא לא ידע מאיפה זה, שהוא ידע כמה זה שווה, שידע כמה טרחת כדי למצוא את המתנה. אתה צריך להודיע לו את האמת, כי אנחנו מדברים על כך שאנחנו רוצים לקבוע בינינו קשר יפה ובתוך הקשר הזה שהבורא יתלבש.

תלמידה: אם נניח עכשיו חברה טורחת, מבשלת או קונה משהו לחברה אחרת היא צריכה לספר לה כמה היא התאמצה, זה לא יבייש את החברה שקיבלה?

לא, למה לבייש?

תלמידה: כי לא נעים לי שמישהו יתאמץ בשבילי?

אנחנו לא משתמשים באגו שלנו, עזבי את האגו שלך. אנחנו מדברים על בניית הכלי הרוחני שבו אנחנו מכינים את עצמנו לקבל את האור מהבורא.

תלמיד: ובמתנות שהבורא נותן לנו, איך אנחנו יכולים לגלות את הערך של מה שהוא רוצה לתת לנו? כי יש עכשיו בעשיריות יש דיבור על כך שהבורא נותן מתנות ושאנחנו בהודיה, גם אם אנחנו לא מבינות. איך אפשר לחדור לגרעין של המתנה ולגלות את הערך שהבורא רצה לתת?

את המתנה שאני מקבל מהבורא אני מעריך לפי ערך כוח ההשפעה שיש לי כלפי חברות, כלפי הבורא עצמו.

תלמידה: זה בכללות, אבל יש אפשרות להכיר את המתנה שהבורא נותן, להיכנס לשורש המתנה?

כן, אם אנחנו רוצים להרגיש את מה שאנחנו מקבלים ולזה אנחנו נמשכים, אז אנחנו נרגיש את זה.

שאלה: האם לדעת איך לבקש זה לתת, ולתת זה לקבל. נראה שיש תלות בין פעולה אחת לבין השנייה. הם נראים הפוכים, אבל הם נראים קשורים כאילו אחד כולל את השני. אפשר להבהיר את הקשר ביניהם?

אני לא כל כך אני יכול להבהיר זאת. צריך להבין שלתת או לקבל, בסופו של דבר זה אותו דבר, כי מה שחשוב זה היחס אחד לשני ועד כמה אנחנו מחברים את עצמנו להיות כאיש אחד בלב אחד. לכן באותו לב אחד שאנחנו מחברים זה אל זה, אין הבדל בין נותן לבין המקבל אלא שנינו נותנים ושנינו מקבלים. תחשבו על זה.

שאלה: כשאנחנו מספרים כמה טרחנו על המתנה וכמה חשובה הכוונה שלנו, זה חשוב כדי שהמקבל יוכל לגלות את ההודיה ולא כדי להעלות את החשיבות של עצמנו. איך לבדוק שאנחנו עושים את זה בכוונה הנכונה, לבקש על זה או צריך לעשות משהו אחר?

תבדקו ביניכן.

תלמידה: כלומר בסופו של דבר זה צריך לחזק את הקשר בינינו?

כן.

שאלה: כשאנחנו כותבים תפילה, איך לבקש שאתה תהיה בקשרים בינינו, המורה העליון שלנו?

עדיף לא להזכיר אותי יותר מדי, אלא את הבורא.

שאלה: האם יהיה נכון להגיד שערך המתנה הוא לפי ההערכה של הנותן, זאת אומרת אם אני רואה את הנותן יותר גדול אז המתנה יותר גדולה?

אבל אתה רואה את זה, זאת אומרת לפי ההערכה של המקבל.

תלמיד: אבל המקבל מעריך את הנותן.

המקבל מעריך את הנותן, לכן זה לפי ההערכה של המקבל.

תלמיד: אפשר להגיד גם שככל שאני יותר גדול מה אני נותן נעשה פחות חשוב?

יכול להיות.

שאלה: האם ערך המתנה נמדד לפי הערך של המתנה בעיני הנותאו הערך של המתנה בעיני המקבל, זאת אומרת מי שנותן את המתנה צריך להיות קשוב לצרכים של מי שנותן לו את המתנה?

הכול נמדד לפי המקבל. לכן נותן המתנה לחברו חייב להודיעו.

שאלה: אני מבין את זה. אבל השאלה היא האם לפני שאנחנו נותנים מתנה, לא צריכים לבדוק פחות או יותר מה הם הצרכים של המקבל מאיתנו את המתנה?

ודאי שחשוב, זה תלוי במידה שאנחנו מעריכים את מקבל המתנה, כך אנחנו טורחים בשבילו.

שאלה: האגו הוא מאוד ערמומי ואם אני רואה שחברה כלשהי נותנת לי מתנה וחברה אחרת לא נותנת לי מתנה, איך לברוח מכך שהאגו לא יימשך למי שכן נותן מתנות, איך לשנות את עצמי? האם אני צריכה לחשוב על כך שהכול מגיע מהבורא, או לקשור את זה לחברה הספציפית?

תתייעצי עם החברות.

שאלה: כתוב שצריך להודיע על המתנה וכבר ענית על השאלה מה זה אומר, ובכל זאת הדבר לא ברור, הרי החבר קיבל את המתנה, הוא רואה, הוא מרגיש אותה. מה זה אומר להודיע על המתנה, מה היא הפעולה הזאת במובן הרוחני בין הנותן למקבל?

כשאני נותן לך מתנה, והשתדלתי בשביל זה כדי לקלוע, אני רוצה לשמח אותך בכך, ליצור בינינו יחסים עוד יותר חמים וכן הלאה. את כל זאת נותן המתנה צריך להסביר למקבל המתנה.

שאלה: האם זה אומר שצריך להכין את הכלי של המקבל כדי שהוא יגלה בצורה טובה יותר את מה שנותנים לו?

בטח שכן. אין כאן שום דבר שיוצא מגבולות היחסים האנושיים, הרגילים בינינו, אז אתם יכולים לדבר ולהתייעץ על כך, ואתם תבינו אולי באיזה ניואנסים עמוקים יותר שקיימים בכך.

שאלה: האם אני מבינה נכון שמתנה, אם נותנים אותה ברוחניות, היא בעצם האור שאנחנו מושכים?

אני חושב שלא כדאי להיכנס לכאן, עוד מוקדם. נעצור במה שדיברנו עליו כאן.

שאלה: כלומר, כשאנחנו מקבלים, המשמעות של המתנה היא שאנחנו עושים משהו עבור מישהו?

כן.

שאלה: מה ההודיה הנכונה שאנחנו צריכים לתת לנותן כדי שהיא תיצור בינינו את קשרי האהבה?

תלוי במקבל, אם אני מקבל מתנה, ובמתנה הזאת אני רואה גילוי של אהבה כלפיי, אז אני צריך לנהוג באותה דרך בחזרה כלפי מי שעשה זאת בשבילי, ולכן אני מחפש על ידי איזו מתנה הייתי יכול לגלות את אהבתי כלפיו.

שאלה: מה הוא המצב של קנאה ברב? למשל יש קנאה כזאת שאנחנו רוצים להידמות לך, רוצים להגיע כמוך לשיעורי בוקר בכל מצב, לראות את חשיבות המטרה הגדולה כמו שאתה רואה אותה, האם זאת קנאה טובה?

אם זה דוחף אתכם ללימוד ולבסס קשרים טובים בתוך הקבוצה שלכם, כמובן שזה טוב.

שאלה: מתנות הניתנות מחברות לחברות באמת עובדות ברמה הגשמית. אני מסתכלת על המתנה הזאת ומיד נוצר קשר עם העשירייה, מיד אני נזכרת בעשירייה. איך לברוח מכך שאני מרגישה חייבת עבור המתנה?

זה קורה מכיוון שאין לכן מטרה נכונה, והיא שאתן רוצות להיות קשורות האחת לאחרת באופן קבוע. כלומר, אם הייתה הזדמנות, הייתן מחליפות כל הזמן מתנות ביניכן, אני לה, היא לי וכן הלאה לא חשוב איזה ואיך, העיקר כל הזמן להיות קשורות, כולכן ככה בעשירייה, בתוך הקבוצה שלך. ולא שזה שם מאלץ אתכן ועכשיו את צריכה לחשוב עליה, לעשות משהו בשבילה, כמובן שאלה יחסים לא טובים. אז כולכן צריכות לבדוק את עצמכן.

שאלה: איך לתת מתנה לחבר מבלי לתת מתנה לאחרים, או לתת רק לחבר מסוים? זה מייצר יחסים ועדיפויות.

לא, זאת גם כן העבודה שלכם, סך הכול אתם רוצים לחמם את האווירה בקבוצה ולכן אתם נותנים מתנה למישהו, אחר כך, בעוד כמה שבועות למישהו אחר וכך הלאה. בסופו של דבר כל אחד רוצה להראות לכולם שהוא אוהב אותם. אפשר לא לתת מתנה רק למישהו אחד אלא להביא גלידות, ארטיקים, או משהו כזה, לכל הקבוצה, וגם זאת תהיה מתנה. כך עושים זאת, כל מיני דברים כאלה.

שאלה: עשיריות הצפון קיבלו הזדמנות, מתנה מהבורא, קיבלנו הזדמנות לעשות כנס מראה בכרמיאל. איך אנחנו יכולים לא להחזיר אלא לתת מתנה לבורא שהוא באמת ייהנה מהמתנה הזאת, כי אנחנו רק נותנים כביכול מתנות זה לזה בעשיריות, בכנס הזה, איך לעשות כך שהבורא ייהנה מהמתנה שלנו?

תלוי בכוונות שלכם. אם בכך אתם תחשבו על הבורא ועל ידי המתנות שלכם לקבוצה תרצו לבטא את היחס שלכם לבורא, זה יצליח. אבל בדרך כלל זו צריכה להיות מתנה מכל הקבוצה.

שאלה: זאת לא מתנה בזה שאנחנו מתכנסים, מתאספים, אפשר להחשיב את זה כמתנה?

כן, ואתם צריכים לחשוב על כך.

תלמיד: לכלול את הבורא בזה.

כשאתם רוצים לעשות לבורא נחת רוח.

שאלה: איך לא להגזים בתיאור הטרחה שעלתה לנו המתנה הזאת?

לא, אתם פשוט צריכים להראות אהבה בלי כפיה מכל הלב, לא בשביל כבוד מיוחד או משהו כזה, אלא אהבה, ואז בכל זאת, יהיה לו קשה מאוד לסרב למתנה. צריך לעשות את זה בצורה כזאת שהוא יקבל את המתנה כמו שניתנה מאדם קרוב. נסו ליצור כאלה יחסים ביניכם ואז תתנו לו מתנה.

שאלה: בזמן שהכנו וארגנו את כנס המראה, היו כל כך הרבה מצבים קיצוניים לא פשוטים, והתפילה פשוט התפרצה מהלב. עכשיו הגיעו החברים, התיישבו, אנחנו מרגישים את עצמנו בים של אור כשסביבנו הבורא. והתפילה היא רכה, נעימה אבל לא כזאת חזקה, אני פוחד לאבד את הכוונה. אפשר איכשהו אולי לכוון את זה יותר נכון, על מה לחשוב, איזו מתנה אפשר לעשות?

אני ביניכם, יחד איתכם, אוהב אתכם מאוד, במיוחד אותך, כך שהכול יהיה טוב. ובכלל כנראה הגיע הזמן שאנחנו נגיע לבקר אתכם ואיכשהו להתחבר. אוהב מאוד את הקבוצה שלכם.

שאלה: הבורא נותן להרבה חברים מתנות בשפע, במיוחד לפני הכנס, בצורה של הפרעות, בעיות ודחיות. ההרגשה היא שגודל המתנה נקבע לפי הצורך שיש לאדם, אם למישהו יש אפשרות להיות בתוך הלב של הקבוצה כדי לשרת אותה וזו כל המשמעות של הקיום שלו ובלי זה הוא מרגיש ממש מוות, אז הבורא דוחה אותו וחוסם לו את צינור החמצן הזה. איך לראות בהפרעה הזאת, את המתנה של הבורא ולהחזיר לו אותה?

תבקשי מהחברות שיעזרו כדי שיחד תוכלו להתחבר ולהביא לבורא כזאת מתנה.

שאלה: אם המתנה ניתנת על ידי החבר, האם זאת פעולה שהוכנה מבעוד מועד על ידי הבורא?

ודאי, כן.

שאלה: יש חבר שמשקיע ונותן באופן קבוע ורגילים לקבל ממנו מתנות, ויש חבר שהוא לא כזה משקיען, אבל כשהוא נותן מתנה, אז המתנה מורגשת וכולם מתפעלים. איך להתגבר על ההרגל ועל המובן מאליו?

עליכם לעשות חשבון לנותן ולמתנה, הכי חשוב לנותן. לדוגמה, קיבלתי אתמול מתנה מחבר ובאמת מאוד התרגשתי, מאוד התפעלתי, והיה לי מאוד נעים. צריכים לשים לב לדברים כאלה.

תלמיד: האם להרגיש את המתנה בצורה כזאת מצריך מאמץ מיוחד?

כן.

שאלה: איך אדם רגיל שאין בו שום גדלות יכול לתת מתנה יקרה לחברים שלו כשהוא מחשיב אותם להרבה יותר גבוהים וגדולים ממנו?

צריכים לעשות חשבון כלפי כל אחד ואחד והחשבון צריך להיות תמיד לכיוון הטוב.

שאלה: האם אפשר לומר שהמתנה הטובה ביותר כבר קיימת אצלנו, וזאת הקבוצה שלנו, הכלי העולמי שלנו, הכנס שעומד להגיע ובכלל הדרך שלנו והגדלת חשיבות המטרה?

כמובן שכן.

שאלה: פעמים רבות יש בעשירייה כל מיני דעות. האם אפשר להתייחס לביטול בפני הדעה של החברים כאל מתנה?

לא יודע, שלא תהיה לכם איזו גאוה אחר כך.

תלמיד: האם לעורר את הקנאה של החברים זה יכול להיחשב כמתנה?

לא, למה? עליך להזמין בהם רק דברים חיוביים כי מתנה לא יכולה להיות שלילית.

תלמיד: אם אנחנו נמצאים נניח באיזו פעילות ואני מעורר קנאה, אז אני מניע אותם לפעולה, האם זה יכול להיחשב כמתנה?

לא, זה לא ייחשב כמתנה. מתנה זה משהו שנעים לאדם שמקבל, שמרגיש דרך הפעולה הזאת את האהבה שלך. אתה לא מורה ולא מטיף לו מוסר אלא אתה פשוט נותן לו כמו שנותנים למי שאוהבים.

שאלה: אם שאלה זו מתנה אז האם אני מתקרבת לבורא יותר כשאני מסבירה מדוע אני שואלת את השאלה?

כן ולא. הכול צריך להיות מלב ללב ואז לא תצטרכו להתבלבל ולהתפלפל, העיקר לעבוד מהלב.

שאלה: נניח שקיבלתי את המתנה ממישהו שקנה לי אותה עם כל הלב שלו, אבל המתנה הזאת לא כל כך שימושית לי, היא לא מדברת אלי במיוחד, אבל אני אומר לו, "איזה יופי, כמה טוב שקנית לי את זה, אני בדיוק צריך את זה". האם האינטרקציה הזאת בין הנותן למקבל הכרחית?

נכון, כי אתה בעצם צריך להבין שאין לך כל כך צורך במתנה אלא היא רק כדי לעורר אהבה, לכן מביאים מתנה.

תלמיד: האם הכוונה קובעת ולא גודל המתנה?

בטח.

שאלה: התאספנו כאן, כל הקבוצה הגדולה, בקזחסטן אלמאטה בפעם הראשונה אחרי שנים רבות, הגענו מהרבה מקומות, מרוסיה ומעוד מקומות. מורגש שאנחנו עוברים שינויים מאוד גדולים והכנס מאוד רציני וחזק. איזו מתנה הקבוצה הגדולה המורחבת של אלמאטי יכולה לתת לכנס הזה?

אנחנו צריכים למלא את כל הזמן של הכנס במהלך היומיים האלה, אפילו קצת יותר, למלא אותו בקשר בינינו, באהבה ובמתנות בלתי פוסקות. המתנות יכולות להיות כל דבר, לא בהכרח משהו חומרי שעולה כסף, אלא פשוט יחס, משיכת הלבבות, התקרבות הלבבות. זה מה שאנחנו צריכים, לכן בואו ננסה יחד, לא רק אתם לבד באלמאטי.

אני נזכר בחום רב באותו כנס שהיה לנו באלמאטי, בחברים, בכולם יחד ובכלל האווירה שם כל כך טובה, אבל עוד יהיו לנו הרבה כנסים כאלה. אנחנו יכולים לעשות זאת דווקא עם החברים היותר דרומיים שלנו באוזבקיסטן, בקזחסטן, בקירגיזסטן ויש הרבה מקומות שבהם אנחנו יכולים להתאסף ולא נדקור לאף אחד את העיניים בזה, כולם יוכלו להגיע לשם. בהצלחה לכם.

שאלה: איך לתת מתנה בצורה נכונה כדי שהעשירייה לא תקבל אותה כאילו אני רוצה עכשיו כבוד, אלא שתבין שאני נותנת את המתנה למען האהבה בינינו?

אתן קיימות כבר הרבה זמן ואתן מבינות זו את זו. אני לא חושב שהיחסים בינכם צריכים להיות עם כפפות, אתן כבר יכולות לפתוח את הלב שלכן אט אט זו לזו והכול יהיה בסדר. ובכלל כולנו, בכנס הקרוב הזה, ננסה לחשוף את הלב שלנו בלי כל מיני גינונים, בלי יחסים מיוחדים, אלא פשוט נתייחס זה לזה באהבה ובלב פתוח. זה מאוד חשוב, זה העיקר, זה מה שיש לנו וזה הכלי החדש אותו הבורא ימלא.

תלמידה: אם היו לי מצבים כאלה שהרגשתי מצד הקבוצה או מצד חברים מסוימים איזושהי האשמה שאני עושה משהו עם כוונה לא נכונה, ואני מרגישה שהם חושבים שיש לי כוונה לא נכונה, איך להגיב, איך לקבל את זה פנימית? הרי זה התיקון שלי, איך לתקן זאת בתוך עצמי?

תפתחי את הלב, תבקשי מהבורא והכול יתוקן. צריך לפנות אליו לעיתים תכופות יותר והוא יתקן את כל היחסים ביניכן.

שאלה: לפני זמן מה ניסינו לתת התפעלות לחברה בעשירייה וקיבלנו תגובה נגדית שלילית. כשאני נותנת מתנה לחברה, אני נותנת אותה לאגו של החברה או לנקודה שבלב שלה?

את צריכה לתת מתנה לחברה וזהו, לא לנקודה שבלב, לא לאגו, אלא לחברה.

תלמידה: מה זה אומר?

ככה, עם האגו ועם האלטרואיזם ועם היחסים השונים בכל דבר ובכל מקום, אני נותנת מתנה לה, ואני ומקווה שהיא תיפתח עוד יותר אלי וליתר החברות והחברים, ונתאסף כולנו בלב אחד גדול.

שאלה: ובכל זאת אני לא מצליחה להבין, אם יש לי כוונה לתת אהבה לבורא ואני עושה את זה דרך החברות שלי כי אין לי אמצעי אחר, איך אפשר להעריך את האהבה או בשביל מה לעשות את זה, ובשביל מה להודיע על כך?

זה הכרחי בשביל שתהיה בינינו אהבה גלויה. לא אהבה אגואיסטית ארצית, אלא אהבה גלויה בינינו. אז תנסו להביע אותה בצורה ברורה ככל האפשר.

שאלה: בנוגע למתנות חומריות בעשירייה, האם אין סכנה שהמתנה תיצור ציפייה בחבר לקבל ולכן התוצאה של הנתינה הזאת תהיה לא טובה?

אל תעשה חשבונות כאלה, כי אתה כבר מתחיל להוריד את החבר. לא, תיתן לו מתנה ותעלה אותו בעיניך יותר ויותר.

שאלה: אם כל מה שמקבלים מהבורא זה מתנות של אהבה, אז האדם המאמין מסתובב תמיד בתחושה של הכרת תודה, לא משנה מה הוא מרגיש?

יכול להיות.

שאלה: כשחברה מעריכה מתנה שנתתי לה, איך לא לקבל את ההערכה שלה אל תוך האגו שלי?

תפתחי את הלב קצת יותר ותראי שאת מקבלת את המתנה בצורה נכונה.

שאלה: כשאני מקבל מתנה מחבר אני מרגיש שהוא וויתר על משהו, על הכסף שלו או על תשומת הלב, הזמן שלו, אני מרגיש שהוא פינה מקום בלב שלו בשבילי ובזה הוא מכניע אותי באהבה. איך אנחנו יכולים להעריך את המתנות שאנחנו מקבלים מהבורא, על מה הוא מוותר? אם בכלל נכון לשאול כזאת שאלה.

הבורא לא מוותר על כלום, ההיפך, בשבילו לתת זה כמו לקבל, הוא שמח שיש לו אפשרות לתת. בזה שאנחנו נותנים לו מקום להתגלות, אז הוא מביא לנו פרס, תשלום.

שאלה: אנחנו ממש נמצאים בתוך אוקיינוס אהבה של הבורא ואנחנו מאחלים לכל המשפחה הגדולה שלנו של "בני ברוך" לשמח אותך בכנס ולשמח את הבורא, וכל מה שאנחנו צריכים בשביל זה, זה להתחבר וברכה ממך.

אני מברך אתכן ואתן תתחברו. בהצלחה לכולנו.

שאלה: היום בבוקר התכוונתי לטוס לגרמניה, אבל הטיסה שלי התבטלה. התחלתי לתהות מה הסיבה לזה? אבל עכשיו שאנחנו מדברים על מתנות, אני רוצה לשאול אם כל האירועים שקורים לנו הם הזדמנויות לתת לנו מתנות או לאפשר לחברים לתת לנו מתנות? כי כשסיפרתי לחברים שלי שהטיסה שלי התבטלה, פתאום כל החברים התחילו להתפלל עבורי, ולא הרבה אחרי זה התקשרו אליי וסידרו לי טיסה אחרת להיום בערב. התחלתי לחשוב, מה הייתה המטרה של כל הדבר הזה, האם זה בשביל לתת לנו הזדמנות להתפלל אחד עבור האחר?

כן. למה את נוסעת לשם ולא למקום אחר? יש שם משהו מיוחד?

תלמידה: הייתי מאושרת לבוא לישראל, אבל רציתי להיות עם אירופה כי אני רוצה שהאירופאים יתחברו כמו קודם, אני ממש רוצה שאירופה תתאחד חזרה ושיהיה שם כנס חזק. לכן הבורא שם אותי בסיטואציה הזאת היום. אני אפילו לא אשן, כי שיעור בוקר יהיה באמצע הלילה, וזו פשוט הקרבה גדולה. אבל עכשיו אמרת שצריכים להודיע על המתנות, אז אומנם אני עייפה, אבל אני מגיעה לשם במטרה אחת, לחזק את אירופה כדי שנתעורר ונגיע לשיעור בוקר, וכדי שהגברים יהוו דוגמה לכולנו. זאת הסיבה שאני עושה את הנסיעה הזאת לגרמניה היום.

אני אוהב אותך, אני מחזק אותך, ותרגישי שאני מחבק אותך כל שעות הטיסה. כל טוב, בהצלחה.

אנחנו לא מתרחקים זה מזה, נתראה מחר בשיעור בוקר, כל טוב לכם.

(סוף השיעור)