שיעור בוקר 29.09.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ערב סוכות, י"ד בתשרי תשפ"ד

להכניע את הלב – קטעים נבחרים מן המקורות

נמשיך את השיעור "להכניע את הלב", נשתדל להיכנס לזה יחד. הקטעים הם מאוד חשובים, אנשים עבדו על זה כדי להוציא אותם מאלפי קטעים במיוחד של הרב"ש. נקרא, נתחבר אליהם ונשתדל להתעלות על ידם.

קריין: מסמך בשם "להכניע את הלב", קטע מספר 2, כותב הרב"ש.

"אל יחשוב האדם שהוא בעצמו יוכל להכניע את הרע שלו, אלא כמו שכתוב "יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אינו יכול לו". לכן אל יאמר אדם שאין באפשרותו לנצח את הרע שלו, כי הוא צריך להאמין שהקדוש ברוך הוא עוזרו."

(הרב"ש. 926. "בא אל פרעה")

שאלה: מה זה אומר לנצח את היצר הרע?

לנצח את היצר הרע זה אומר לא ללכת לפי אף מחשבה, רצון, פעולה, שלא קושרים אותך עם הקבוצה, כלומר שהם לא מקדמים אותך, מקרבים אותך לבורא.

תלמידה: האם זה אומר לא לסטות?

תמיד להיות מוכן לבדיקה, לבדוק מה זה נותן לי שאני עושה פעולה כזאת או אחרת, האם היא מקרבת אותי לחברים או שהיא מרחיקה אותי מהם.

שאלה: מה זה "צריך להאמין שהקדוש ברוך הוא, הוא עוזרו"?

אם מישהו יכול לעזור לי בכל מצב שאני נמצא, אז זה רק הבורא, אין כוח אחר.

תלמיד: מתי אדם מבין שהוא לא יכול להכניע את הרע שלו? באיזה שלב אדם מפסיק לנסות בעצמו להכניע את הרע שלו אלא ישר ניגש לרפואה?

זה יכול להיות, אבל הוא בכל זאת צריך לבדוק עד כמה כוח ההתנגדות שלו לשינוי הוא חיובי, שלילי.

שאלה: איך אדם צריך לדרוש מהבורא כשהוא לא רואה את הבורא, לא מרגיש אותו, לא מכיר אותו?

שידמיין לעצמו, שישתדל לתאר לעצמו כמו שכתוב ש"כבודו מלא עולם", ש"אין עוד מלבדו", שהוא ממלא את העולם, שהוא בעצמו העולם ואנחנו נמצאים בתוכו. אם אדם מתאר את המציאות בצורה כזאת וכל הזמן משתדל לתאר את זה, להרגיש את זה, אז בסופו של דבר זה ייפתח. תנסה.

שאלה: בקשר להתגברות בכל רגע, איך אני מחזיק בקשר עם הבורא בכל רגע?

זו לא כל כך בעיה להחזיק בזה שאני נמצא במציאות עם החברים שלי, וכולנו מחוברים בינינו ועם הבורא שנמצא במרכז החיבור שלנו, ועל ידי פנייה לבורא אנחנו יכולים לשנות את המציאות, לכוון אותה לאיזה כיוון שאנחנו חושבים שצריך.

תלמיד: כל זה נגמר בחדר שאנחנו ישנים כשהחבר נוחר לידי, וגם אני נוחר.

כן, אני מתאר לעצמי.

תלמיד: אני מתכוון בשיא הרצינות, בלילה כל הזמן מישהו דפק בקיר כי מישהו אחר נחר, ואני שכחתי לשאול את הבורא, רק אמרתי "אוקיי, הכול בסדר".

זה שלא יכולת לשמוע את הבורא, לשאול אותו בגלל שהחבר הפריע לך, בזה לא פספסת שום דבר, זה דווקא טוב ונכון, בזה אתם מתקשרים עוד יותר גם ביניכם וגם עם הבורא.

מה לעשות? להשתדל בכל זאת למנוע את ההפרעות האלה אם אתם לא יכולים להתגבר. להשתדל להגיע לאהבה עד כדי כך שאם אתה לא שומע הפרעות מהחבר בזמן השינה שלו, אז אתה כבר דואג מה קורה לו שהוא לא נוחר. כמו אמא עם התינוק, אם הוא ישן, אז היא בודקת אם הוא ישן, לכן להשתדל. בעיקר זה "על כל פשעים תכסה אהבה", מזה ומהכנס הזה שאתה לא יכול לישון בגלל הנחירות של החבר, תישאר לך התרשמות טובה.

שאלה: האם אנחנו צריכים לחפש קשר עם הבורא כדי לכוון את עצמנו נכון, או לנסות להבין מה הוא רוצה מאיתנו, דורש מאיתנו, ולהסכים עם זה?

אני חושב שזה אותו דבר. אבל אם זה לא אותו דבר, תנסה כך ותנסה כך עד שתגיע לבירור. לי נראה שאתה צריך להיות מכוון למצב שגם החברים וגם הבורא כולם יתחברו בלב שלך.

שאלה: הטבע שלי זה רצון לקבל, איך אני יכול להכניע את עצמי?

רק על ידי זה שאתה תתחבר עם החברים, וכוח החיבור שלך איתם ימשוך אותך מהאהבה העצמית הפרטית שלך, לאהוב אותם.

שאלה: מהי הפעולה או התפקיד מצד העשירייה כדי שאני אוכל להכניע את עצמי?

העשירייה צריכה להראות לכל חבר וחבר עד כמה היא מחוברת, עד כמה במרכז החיבור שלה היא מתארת את הכוח העליון שמקשר אותם, ושהם כולם דבוקים בכוח העליון, וכך נמצאים בהתקרבות ממדרגה למדרגה, זאת אומרת על פני הפרעות יותר ויותר גדולות עד גמר התיקון. אם אדם מרגיש שהוא כבר נמצא בעשירייה בכאלה פעולות, הוא יצא לדרך סלולה.

שאלה: הרבה פעמים בשיעור מגיעה אלי מחשבה שהבנתי משהו חדש ואני הולכת אחרי המחשבה הזאת, מתעמקת במצב שלי. זה יכול לקחת הרבה זמן ואני מתנתקת במשהו מהמחשבה על החברות, אני נשארת במצב סטטי. מהי התגובה הנכונה לאיזו התפעלות חדשה בשיעור, האם לעזוב אותה לרגע ולהמשיך איתה אחר כך או בכל זאת להשקיע בזה זמן מה?

במיוחד כשאני קשור אל החברים בזמן השיעור, אני צריך כל הזמן להרגיש שאני איתם יחד, עד כדי כך שאני לא מתנתק מהם. אני יכול להתנתק מהבורא אבל לא מהחברים. זאת הבעיה, שהקשר עם החברים הוא הבסיס, היסוד לקשר עם הבורא, אם אין לי את זה, אני גם לא יכול להיות קשור עם הבורא. זה גם מה שכתוב, "מאהבת חברים לאהבת הבורא".

שאלה: כשאני חושב על הרעיון שהבורא צריך לעזור לי, אני מרגיש איזשהו פחד שזה יהיה אולי מסוכן, שהבורא לא יעזור לי. איך אני מתגבר על המציאות הזאת ומגיע באמת להשגה שהבורא יעזור לי, איך להתגבר על התחושות האלה?

לפי הרצון לקבל, לפי הדרישה שלך לבורא שהוא יענה לך, שהוא יעזור לך. הדרישה הזאת צריכה להיות ממש חזקה, אינטנסיבית, קבועה. אז תשתדל להיות מחובר עם החברים ולפנות לבורא כדי לחייב אותו לענות לך.

שאלה: כשהודיה ובקשה לבורא מתחברות, האם הלב פתוח לחיבור?

כן.

שאלה: איך אני יכולה לחייב את הבורא לעזור לי כנגד המלחמה עם היצר הרע? האם מפני שאני יכולה לבטל את עצמי מול הבורא הוא עוזר לי אחר כך?

את תוכלי להבין את זה לאט לאט. לא לרדת מפנייה לבורא, זה מה שאני יכול להגיד, יותר מזה אני לא אגיד לך כדי לא לקלקל לך את הדרך.

שאלה: מתוך מצבי שפלות ושבר כביכול יותר קל לפנות לבורא כי אין שום דבר אחר. איך להמשיך לבקש באותה עוצמה כשיש לנו תשובה או איזה התפעלות, התרוממות?

אלו תרגילים כמו בספורט. צריך כל הזמן לנסות ולנסות לעשות תרגילים, ותראו כמה זה לא מסובך.

שאלה: מה זו פנייה תמידית קבועה לבורא?

שאתה מרגיש בלב שלך שאתה חייב קשר איתו.

תלמיד: אני רוצה להבין איך זה מתממש בפעולות שלנו?

אתה פשוט רוצה שיהיה לך קשר איתו, אתה דורש קשר איתו.

תלמיד: זה בדיוק מה שאני רוצה להבין, מה זו דרישה קבועה, האם זו פעולה בלתי פוסקת כזאת?

כן.

תלמיד: איך זה קורה? כהשוואה אני מבין מה זה להיפגש שלוש פעמים ביום עם העשירייה כדי שתהיה לנו פנייה משותפת, או נגיד החלטנו בעשירייה שפעם בשעה העשירייה פונה לבורא, אבל כשאתה אומר פנייה קבועה תמידית בלתי פוסקת, מה זה?

משיכה תמידית, קבועה לקשר עם הבורא. הייתה לך אהבה ראשונה פעם?

תלמיד: כן, הייתה, ולא פעם כנראה.

כל הזמן חשבת על זה. היית נער צעיר אבל כל הזמן חשבת על זה, לא יכולת להיפטר מזה. אז תגיע לאותו מצב גם בהשתוקקות שלך כלפיי הבורא.

תלמיד: אני מבין את הדוגמה הזאת אבל זה היה אוטומטי.

בטח, את זה נותן לך הבורא בעולם שלנו כדי שתבין מה זו משיכה, השתוקקות אמיתית למישהו אחר, אומנם בהשפעת הורמונים, דברים כאלה, אבל לא חשוב, אתה לא יכול להיפטר מזה.

תלמיד: כשאנחנו מדברים על פנייה קבועה לבורא, מהם האמצעים שיש לנו כדי שהפנייה הזאת תהיה חיה, בעזרת מה אני יכול להיות בפנייה קבועה לבורא?

צריך לבנות בשביל זה תנאים כאלה שסובבים, מקיפים אותך, שהם יזכירו לך, יחזירו אותך לזה ותוכל כל הזמן להשתמש בהם.

תלמיד: אני מבין את האמצעי שהצעת פעם, לשים שעון מעורר שכל חצי שעה יזכיר לכל העשירייה שצריך לפנות. זה אמצעי קונקרטי, פרקטי. איזה אמצעי קונקרטי פרקטי יכול לעורר לא רק פעם בחצי שעה אלא באופן קבוע?

זה רק לחץ מהסביבה, מאלו שסביבך. על ידי קנאה, תאווה, כבוד, שאתה מרגיש שאתה נמוך מהאחרים וכן הלאה. זאת אומרת, תשתמש בתכונות האגואיסטיות כדי שדווקא בעזרתן תשתוקק לקשר עם הבורא.

תלמיד: היום מתחיל חג סוכות, מה אנחנו צריכים לעשות בכלי העולמי כדי שנהיה בפנייה קבועה כל היום?

עוד נדבר על זה.

שאלה: בהשתוקקות הקבועה הזאת לבורא יש שאלה פנימית קבועה, למי אני פונה. נגיד שאני מתאר לעצמי שהוא בונה את כל העולם, את כל הקשרים, למי אני פונה באותו רגע, לאותו כוח שבונה את הכול?

כן.

תלמיד: זו לא פנייה מופשטת?

מהמצב שלך כן, כך אתה יכול לפנות.

שאלה: הבקשה האמיתית לבורא קורית כל הזמן מתוך סבל. איך להחליף את הסבל בשמחה ובאמונה?

זה לפי הקבוצה, כלפי מי אנחנו הולכים קדימה יום יום, מתקרבים, מרגישים יותר ויותר עם מי יש לנו קשר, מי מוביל אותנו. לכן מיום ליום אנחנו צריכים להיות יותר שמחים.

תלמידה: העשירייה שלי טובה מאוד ויש לנו הכול, אבל כשאני רואה מצד העשירייה דוגמאות יפות זה גם גורם לי סבל. איך לסדר את זה?

זה טוב, יש לך אופי טוב. את קנאית וזה טוב. רק להמשיך, יהיה בסדר.

שאלה: אם אני מקנא בחבר ומרגיש שפלות, איך אני יכול להתחיל לעלות?

להתחבר אליו כמה שאפשר יותר, ואז תעלה איתו יחד. כך אנחנו כולנו יכולים לעלות מהר מאוד.

תלמיד: אני בירידה, אין לי כוח.

אתה לא צריך להיות בכוחות, אתה צריך רק להיות בכוח קנאה קטן ומתוך זה אתה כבר מתקרב לחבר שאתה מקנא בו ויכול לעלות יחד עימו. את כל הפעולות עושה הבורא.

שאלה: אמרנו היום שממצב של דחייה להתקרבות, עוברים דרך תפילה. יש לי מצב שאני מתפלל הרבה הרבה זמן אבל המצב לא משתנה, אני לא שומע את התשובה. מה הבורא רוצה ממני?

מה אתה רוצה לשמוע ממנו?

תלמיד: שייתן לי אותה תכונה של אהבה, השפעה לחברים מעל האגו שלי, כי אני במצב בהמי ואני ממש לא רוצה להיות בו.

אולי כבר קיבלת ואתה לא משתמש באותה תכונה?

תלמיד: איך להרגיש? אני מרגיש כמו בהמה, לא מרגיש אהבה לחברים.

אהבה לחברים אולי לא תרגיש מיד, אבל תרגיש הזדמנות להיות קרוב אליהם במשהו, וככה בצעדים קטנים תתקרב אליהם.

תלמיד: כאילו הוא מכניס אותך לתוך מצב בהמה ואתה שוב דורש, והוא מכניס אותך עוד יותר עמוק.

אם יש לי מצבים כאלה, אז אני יודע שאני צריך להיות יחד עם החבר וזה יעזור לי.

תלמיד: להיות בכל הפעולות שהם עושים?

בכל מה שאפשר.

שאלה: כל יום אתה מלמד אותנו נושאים עמוקים, ומתוך העומק הזה אנחנו שומעים מה שאנחנו צריכים לקבל. או יש עוד משהו שאנחנו יכולים לעשות ולשמוע מתוך הלב עם יותר עומק?

זה תלוי בכם. לפעמים אנחנו עוברים על קטעים, קוראים אותם ואתם לא שואלים כלום, ואני מאוד מתפעל מהקטעים האלה. ולפעמים אחרת, קטעים לא כל כך עמוקים ומורכבים, ויש לכם הרבה שאלות עליהם - הכול זה לפי הכנת האדם.

זה כמו עם ילדים קטנים ואנשים גדולים. ככל שהאנשים גדולים יכולים להבין את הדברים יותר, גם בעומק וגם בכמות, והילדים הקטנים בשבילם זה כמו אוויר.

שאלה: אני צריך לקנא בחבר שנמצא בנפילה?

מצד אחד כן. כי אם אני לא נמצא לא בעלייה ולא בירידה, אז אני מקנא בחבר שנמצא בירידה, כי אם הוא מרגיש שזאת ירידה, אז יש לפניו עכשיו יכולת לעלות.

תלמיד: איך לשנות בתוך הראש את המחשבה שתמיד חשבתי, שאם החבר נמצא בירידה, אז זה כאילו שהוא עשה חור בעשירייה?

לא תמיד זה כך. זה רק בקשר עם האחרים כשאנחנו מייצבים את העשירייה, האונייה.

תלמיד: איך נפילה של החבר בתוך עשירייה, יכולה לעזור לכל העשירייה לעלות?

זה מה שאנחנו צריכים, שכל הזמן נהיה כולנו בעשירייה כאחד, ואז העשירייה תמיד תהיה מאוזנת.

שאלה: כשמתגלה היצר הרע, איך לעבוד עם מחשבות של בריחה? לפעמים נראה שלהחזיק בחברות זה לא מספיק ואנחנו מפחדות לאבד כוח, או להוריד את העשירייה. אז איך לעבוד עם המחשבות של בריחה בזמן שמתגלה היצר הרע?

כשהיצר הרע אומר לך לברוח, כתוב "תן לו בפרצוף". לתת מכה, כי אין לך אויב, שונא אחר בעולם חוץ מהיצר הרע שלך, שהוא נמצא בפנים וכל הזמן מרחיק אותך מהבורא.

תלמידה: איך נותנים מכה?

לתת מכה ליצר הרע אפשר רק על ידי זה שמתחברים, שרים יחד, עושים סעודה קטנה, מתעלים למעלה מההפרעה. זה מה שעושים.

שאלה: איך לעבוד בזמן מפגשים, שהמציאות שנבנה תהיה הכי קרובה שאפשר לבורא, איזה מחשבות? במה להתחיל, ובמה לסיים?

על זה כתוב הרבה במאמרים על הקבוצה, איך לשבת, איך לדבר, מה לעשות, איך להיות אחראי על הפגישות האלה.

תלמידה: סליחה, אני לא שואלת על הפעולה הפיזית, אלא על המצב הפנימי.

המצב הפנימי תלוי בצורה שתתכוננו מבחינה פיזית. מה תרצו שיקרה, שיהיה. בעצם, אצלנו הדברים האלה קשורים, ובשום אופן אסור להפריד ביניהם.

שאלה: אם אני מרגישה שגם בלי העשירייה וגם עם העשירייה אני מרגישה את הבורא בכל דבר בכל מקום, זה נורמלי או שזאת אשליה?

אני לא יודע. את צריכה לגלות את זה ולהחליט. אבל להמשיך בזה.

תלמידה: איך?

לא יודע, כמו עכשיו.

שאלה: אני חושבת שכבר התחלנו להרגיש את הפנימיות של החברים, כי משהו השתנה בנו. אבל איך אני יודעת שזה אמיתי, שאני לא רק מדמיינת את זה כי אני כל כך רוצה שזה יקרה?

להמשיך, ולהמשיך בלי הפסקה, ובאמת נקווה שבמשך הכנס אנחנו נגיע למצב שנתחיל להרגיש את פנימיות החברים.

שאלה: כשאנחנו פותחים את הלב לחברים, הם מקבלים אור?

זאת שאלה. או שכן או שלא. אבל בכל מקרה מה שאתה רוצה למסור להם נמצא בהם, השאלה אם הם מרגישים את זה או לא? וזה עוד לא ברור.

שאלה: אנחנו מרגישים את החבר מהשתוות התכונות או לפי המצב ההופכי?

אנחנו מרגישים את החבר כמו שהבורא רוצה שנתאר אותו, אחרת לא היינו מרגישים אותו. זה לא פשוט.

קריין: קטע מס' 3.

"אם האדם רוצה שיצליח בתורה, אזי הוא צריך לראות, שהרצון לעסוק בתורה יהיה יותר חזק משאר רצוניות שבו. ואז הם נכנעים נגדו, משום שיש בכוח הגיבור להכניע את החלש. לכן הרצון החזק מכניע את רצון העצלות ואת רצון לכבוד, ואת שאר תאוות".

(הרב"ש. 696. "חילך לאורייתא")

שאלה: איך לעשות שהרצון לעסוק בתורה יהיה יותר חזק?

הכרחיות. כשאני מבין שבלי כוח התורה אני לא יכול להצליח. מה עליי לעשות?

שאלה: איך נעשה שהצרכים האלו לא יהיו רק דרך ייסורים?

זה תלוי בכמה שאנחנו מחוברים. אם אנחנו מחוברים ברשת הטוב, ובודקים כמה אנו נמצאים בה בהשפעה הדדית, וכמה אנו רוצים להרגיש את היחד, את המצבים החדשים, בהתאם לזה אנחנו נרגיש טוב.

תלמידה: אז זאת הזדמנות לצאת מעצמנו, וללכת לקראת הצרכים של החברות?

כן.

שאלה: עכשיו, מיד אחרי השיעור אנחנו נוסעים לקבר של בעל הסולם ורב"ש. האם זה יכול לתת לנו, להוסיף לנו כוח מיוחד לפני הכנס?

להיות יחד. כמה שאתם יחד, אתם קרובים יותר לבעל הסולם. זה מאוד חשוב.

תלמידה: על מה צריך לחשוב? בטח הוא רוצה בהצלחת הכנס, אבל על מה אנחנו צריכים לחשוב?

שאנחנו רוצים להיות קרובים אליו, לנשמה שלו. זה מה שאנחנו צריכים. הנשמה שלו יכולה להציל אותנו מהכול. זה אדם שהגיע במשך החיים שלו לכאלו דרגות רוחניות שאני לא יכול לתאר לעצמי. רק להגיד את המילים. אתם תיסעו, ותצליחו להתחבר עם נשמת בעל הסולם ורב"ש, כי זה באמת כוח רוחני עצום, זה העוגן שלנו.

שאלה: בכנס הזה שמנו לעצמנו מטרה להגיע לפתיחת הלב ולחיבור העשיריות, שממש ייולדו פה עשיריות אמיתיות. מה המקום של הבורא בכל התמונה הזאת?

בהכול. יש איזו פעולה, שינוי, שהוא לא נמצא בו? אז על ידי מה הפעולה והשינוי מתקיימים?

תלמיד: אז מצידנו מה צריך להיות? אנחנו רוצים שהלב ייפתח, אנחנו רוצים שהעשירייה תיבנה, איך אנחנו מפעילים אותו כלפיי הפעולות האלה כל הזמן?

אנחנו לוקחים בחשבון שהבורא נמצא איתנו.

תלמיד: הוא עושה את זה עלינו?

ודאי.

תלמיד: אז מה אנחנו עושים?

בקשה, חיסרון, והעלאת מ"ן.

תלמיד: ואיך אנחנו מקפידים על זה שכל הזמן תצא מאיתנו תפילה אליו לכל הפעולות?

אתם מדברים על זה, ואחר כך כל אחד משתדל להוציא את זה מעומקי ליבו.

תלמיד: אתה יכול להגדיר מה ההבדל בין עשירייה שמחוברת בלי בורא, לעשירייה שמחוברת עם בורא? מה התוספת שהבורא נותן?

עשירייה שמחוברת בלי בורא זו קבוצת כדורגל, ועשירייה שמחוברת עם בורא זו קבוצת מקובלים.

תלמיד: ומה מיוחד בה? מה זה נקרא להיות קבוצת מקובלים?

שכולם תולים את ההצלחה שלהם בחיבור, ואת החיבור תולים רק בכוח הבורא שימלא אותם. אנחנו צריכים להבין שחיבור זו תכונת הבורא. רק במידה שהוא נמצא בנו, אנחנו נצליח להתחבר. זה הכול.

שאלה: אנחנו רואים שאתה נותן המון מקום ורגש לכלי הנשי. גם אנחנו צריכים לפתח רגישות לחיסרון הזה, ואם כן איך לעשות את זה?

לא, לכם יש צורך להיות יחד, לגברים ביניהם. ורק בצורה חיצונה, נניח להכין ארוחה או משהו נוסף שם אתם יכולים לעבוד כמו בבית, ואתם עוזרים לנשים. אבל בעצם לא צריך להיות יותר שום קשר.

שאלה: איך פנייה לבורא משנה את הגורל של אדם?

אני חושב שבמאה אחוז, לגמרי.

תלמיד: זה תלוי בי, אך ורק בי?

זה תלוי בבורא, ובאדם.

שאלה: גם אני נוסעת לקבר של בעל הסולם, ואני נוטה לעשות כוונה לפני שאני עושה דברים. אז הכוונה שלי קודם כל מבוססת על משהו שאמרת בשיעור. בתור האבא הרוחני שלי, אתה בטח יודע יותר טוב ממני, אז החלטתי שאני אלך. אתמול חשבתי שאני כבר מרגישה שיש לי קשר עם בעל הסולם, אני אוהבת את הלימוד שלו, אני שומעת את הניגונים שלו כל יום, וכשיש לי איזו בעיה אני קוראת לו, ומדברת אליו.

מה הכוונה שאני צריכה כשאני הולכת לבית הקברות? כי בלב שלי יש לי כוונה גדולה לתיקון רוחני, אבל מה הכוונה שאנחנו צריכים להחזיק בעשיריות כבני ברוך, ככלי עולמי? כי אני רואה שם את הכלי העולמי, הם לא הולכים להיות שם ביחד איתנו, ואני רוצה לקחת את כולם לאירוע הזה. אז מה צריכה להיות הכוונה שלנו?

הייתי ממליץ לך להתנתק בזמן הנסיעה מכל התורות שלך, מכל המחשבות שהיו לך פעם, ופשוט לנסוע ולהתכלל בקהל שלנו, ולא למעלה ממנו בכלום. להיטמע בין כולם, ואומנם שאת חושבת שאת גדולה, ויש לך הבנות על מה שקורה. אבל בכל זאת יותר טוב כוונה פשוטה, אני רוצה להיות עם כולם, וביניהם בלבד. ומזה תראי עד כמה את יכולה עוד לעלות, ולהרוויח.

(סוף השיעור)