שיעור הקבלה היומי31 de dez de 2021(בוקר)

קטעים נבחרים

קטעים נבחרים

31 de dez de 2021

בכחול - עצות פרקטיות מרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 31.12.2021*

מצוות הקלדות וטעימות.

*שיעור 3 - נדבקים בחברים*

  1. אי אפשר להשיג את הבורא אלא רק דרך החיבור עם חלקי אדם הראשון שהבורא הכין לנו כשבורים, רחוקים, שנואים הפוכים מאיתנו. ככל שאנחנו מבינים זאת יותר, מרגישים יותר, כך אנחנו יותר ויותר מצד אחד מרגישים כמה שאנחנו הפוכים, רחוקים, לא רוצים להיות קרובים זה לזה, כלומר מגלים כמה אנחנו רחוקים מהבורא. מצד שני אנחנו יותר ויותר מבינים כמה אין לנו ברירה אלא להתקרב, להתחבר נגד הרצון, נגד הטבע שלנו. לכן כל העבודה שלנו להשיג את הבורא היא בדבקות בינינו.

  2. דבקות בחברים ודבקות בבורא זה אותו דבר, והשגת מהות הקשר בינינו והשגת הבורא הם גם אותו דבר. קשה לנו מאוד לקבל זאת, להבין ולהרגיש זאת, כי זה בדיוק כנגד השבירה שיש בינינו, שהבורא הכין לנו. הנשמות הגבוהות מרגישים את השבירה הזאת בצורה נוראית, לא יכולים להבין, לא להרגיש, הם פשוט לא מבינים על מה מדובר. הם לא יכולים לחשוב על ההתחברות זה עם זה, מכל שכן התחברות ברגש פנימי יותר ויותר. הם מרגישים את עצמם שנמצאים באיזשהו שריון, מגן. הם לא מסוגלים לחשוב שהם יכולים בכלל להיות קרובים זה לזה, להוריד את הכיסוי הזה המבדיל ביניהם. זה סימן של נשמה גבוהה..

  3. בתוך החיבור מוצאים את המטרה והתיקון.

  4. העיקר להבין שחיבור בינינו זה לא סתם תנאי ולא איזשהו חלק מהמשחק, אלא בחיבור בינינו אנחנו בונים את הבורא. כתוב, אתם עשיתם אותי. אני לא נמצא במושג הבורא, בוא וראה, אלא תתחברו, זה נקרא בוא וראה, ותראו, תגלו מה זה נקרא חיבור.

  5. ש: איך לעזור אחד לשני לזרז ולהגיע להשגה בכלי העולמי?

ר: אנחנו מגיעים לזה, למרות שישנם אנשים שעדיין נמצאים בשלבים התחלתיים כלפי מידת ההשפעה, שזה הבורא, וישנם כאלה שמתקדמים יותר. ככל שנתחבר יחד כולנו, במיוחד בפעולות כאלה משותפות כמו הכנס שאנחנו מגיעים אליו, כך פעולות כאלה הן מאוד מאוד עוזרות לזה. כשאנחנו כשמתחברים בינינו, אנחנו פורצים בצורה יותר טובה. יש כאלו שיש להם רצונות לקבל גדולים, יש כאלה שיש להם דווקא ההיפך, זכות יותר גדולה, ואז אנחנו מתחברים ופורצים קדימה.

תשתדלו כל אחד בתוכו להיות קשור לכולם לעזור לכולם במה שהוא יכול. הכל במחשבה יתבררו, ותעשו. מה אתה מחכה? ודאי שזה לא עניין של הכנס, אבל כשהכנס נמצא בכל זאת בפעולה שלו, זה בכל זאת מאמץ, באיזשהו זמן ומקום מתחברים כולנו יחד בנטייה אחת. זה ודאי עוזר לכולם, גם למתחילים וגם ללא מתחילים אבל שקשה להם בינתיים להתקדם, כי האגו שלהם מאוד כבד. בסופו של דבר הם יהיו גדולים מאוד, מכולם, אבל בינתיים הם מאוד קשה להם להזיז את עצמם מהמקום.

  1. ש: איך להחליף על חיים שלי שליטה בידי עשירייה?

ר: כל העבודה שלנו היא להעלות את הבורא שנמצא בתוך עשירייה ופועל עליי דרכה. איך לעלות אותו למעלה מהכל. זה מה שאנחנו צריכים. איך? ע"י זה שאנחנו מתחברים, לומדים יחד, משתדלים כל אחד בתוך עצמו לשנות את הערכים שלו, כמה ערך החיבור הוא יותר מערך עצמי, מה שלא יהיה. *אני חייב בכל רגע ורגע לייצב את עצמי כך שהחיבור בינינו יותר גבוה מהרגשת עצמי, מהרגשת האגו הפרטי, וכך זה כלפי כל אבחון בחיים שלי. כך אני לאט לאט מקרב את עצמי לראייה הרוחנית*.

  1. זה שהיינו במצב הטוב ואנחנו נופלים למצב יותר גרוע, זה סימן שנפלנו למצב חדש. חדש זה תמיד מתקדם למטרה. לכן אנחנו צריכים להיות שמחים שמתחילים, ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד. צריכים להתרגל לזה, כל דבר מתחיל מהחושך, מהלילה, מאי הסכמה, מחולשה, מחוסר רצון, מגילוי השבירה שמתגלה יותר ויותר. אנחנו צריכים כנגד זה לעבוד ולהביא חיבור יותר ויותר עוצמתי בינינו וכך אנחנו מתקדמים. כיתרון אור על פני חושך, מתוך החושך.

    ש: אבל ההתקרבות לא תהיה קבועה?
    ר: *לא יכולה להיות קבועה, לא יכולה. לא בטכניקה, לא בטכנולוגיה, לא ברוחניות, לא בשום דבר. קבוע זה מת. מי שלא משתנה, מת*. שינוי יכול להיות לא שהוא פלוס 5 ופלוס 10, אלא חייב להיות בדבר והיפוכו. כל הרוחניות, כל הדברים מתגלים בדבר והיפוכו, לכן מלכתחילה הבורא אומר בראתי יצר הרע, כלומר הפוך ממני, ודווקא בהפכיות ממני ובחזרה אליי, כל פעם בצעדים כאלו אתם יכולים להשיג, להבין, להכיר ולהידמות לי.

  2. איך אתה נכנס להכנה?

ר: יש לך חברים שנמצאים במצבים שונים. אם אתם מתחברים, אתם יכולים כל הזמן להיות בתדר גבוה מאוד ובשינוי המצבים. אבל אם אתה לבד, אז ודאי שלא. אם אתה מודד את עצמך, אתמול היה, היום הייתי, מה יהיה, מה לא, בצורה כזאת לא מתקדמים, *רק בעוצמת החיבור, משם אתה צריך להוציא הכל*.

  1. *העיקר האדם צריך בכל המצבים האלו וביניהם, להחזיק בבורא. זה המצב שהוא צריך להשתוקק אליו. אז לא חשוב איזה מצבים אני עובר, העיקר בשבילי זה להיות מחובר עם הבורא שהמצבים האלה מגיעים ממנו לפי התכנית שלו. מה שהוא עושה, שיעשה, העיקר אני צריך לתפוס אותו, כמו תינוק שתופס את אמא ודבוק אליה. זה מה שאני צריך*.

    בלי קבוצה אני לא יכול לעשות את זה. זה העיקר.. לא חשוב על פני אילו מצבים, על פני איזה תנאים.

  2. ש: מה זה אומר לקבל הארה או המתקה להשפעה?

ר: *אל תחכה שיהיה לך אור, שיהיה לך מתוק. אל תחכה לזה. יש לך חברים, ואם אתה נמצא יחד איתם, מחזיק אותם שהם לא יברחו מהחיבור, מממרכז העשירייה, שם אתה במאמץ שלך מגלה את הבורא, רק שם*.

  1. *מאוד חשוב לי איך אני רואה את החברים לפניי. אני צריך להגיד עיניים להם ולא יראו. אפילו שהחברים נראים לי עדיין לא מסודרים נכון ביניהם וכלפי המטרה, ועוד יותר, אני שומע אולי מהם שכל אחד מדבר במשהו לשון הרע על האחרים, אני אומר על עצמי: עיניים שלי, אוזניים שלי לא שומעות. אני צריך לקבל אותם למעלה מדעתי כמתוקנים ומחוברים לגמרי, ורק אני, ברצון האגואיסטי שלי, רואה אותם שבורים, מרוחקים זה מזה*. לכן לא להאמין לעיניים שלי ולא לאוזניים שלי, אלא לראות אותם באמת כעשירייה שנמצאת בגמר התיקון, ורק אני צריך להשקיע את עצמי, לתמוך בהם, עד שגם אני אראה את זה.

  2. *איך אנחנו יכולים להרגיש שאנחנו מקבלים תכונות, כוחות, מהחברים? איך אנחנו יכולים את זה להרגיש? הייתי לפני כמה שבועות או חודשים בצורה כזאת, והיום אני נמצא עם תכונות, עם מחשבות, עם רצונות קצת אחרים. איך אני יכול לזהות שמה שנעשה בי, נעשה מתוך החיבור עם הקבוצה*?

    *בלי זה, בלי שאני מחובר עם הקבוצה לא יהיו אצלי שינויים, לא היו יכולים להתרחש בי שום שינויים. בגלל שאני נמצא בקבוצה, אפילו שזאת קבוצה אולי רחוקה, שאני לא נמצא, זו לא עשירייה שלי, אבל בכל זאת, איכשהו אני שייך לזה. כך גם אני מתקדם*.

    איך אנחנו יכולים לזהות שאני היום חושב, מרגיש, רואה שאני משתנה מתוך זה שאני נמצא עם החברה? *ההתכללות שלי עם החברים בונה בי אדם אחר*. איך אנחנו יכולים לראות את זה על החברים? אנחנו משתנים והם משתנים, אבל בכל זאת איך אנחנו יכולים לראות את זה?

*תנסו לחשוב, זה דבר מאוד מאוד חשוב. תרשמו את זה.. מאוד חשוב לנו לאתר איך אנחנו משתנים לפי איך שהחברה משתנה בעינינו? איך אני מסתכל היום, עכשיו, על החברה, על הקבוצה ועל החברים, לעומת איך שהסתכלתי עליהם קודם. אני יכול להבדיל, וכך כל אחד ואחד, אנחנו יכולים לחבר את כל השינויים שיש בכל אחד, בין מה שהיה, למה שיש היום, וכך נראה את ההתקדמות שלנו*.

  1. אנחנו צריכים לקבל את החבר כחבר שמשתתף איתנו, אפילו שאולי הוא לא מבין, לא יכול, לא מסוגל. כל אחד מתוך נקודה שלו. אנחנו צריכים להצדיק את החברים בכמה שהם מסוגלים להשתתף, ונתקדם.

  2. אם אנחנו עושים משהו טוב, סימן שתמיד לפני כן טעינו, נפלנו, התרחקנו, מצטערים על מה שהיה, בוכים, לא מסוגלים, מגלים את החולשה, חוסר אונים, חוסר רגש, חוסר שכל, חוסר כוח. מתוך זה פונים לבורא, רואים שאי אפשר ואז מוצאים את החברים. *לבסוף אנחנו מבינים שבין החברים אנחנו יכולים למצוא את החיבור בינינו. לכן אני מאוד שמח שיש לפנינו כנס ושאנחנו יכולים שם, כל אחד לפי הנחיצות שלו, לקבל תמיכה מכל הכלי העולמי*.

  3. אנחנו רוצים להגיע למצב שמסתכלים על החברים ובכל הדברים הרעים שהבורא מעורר בכוונה בינינו, בכל הדברים הרעים האלו אנחנו רואים בכל חבר וחבר רק דברים טובים. זה סימן שמתקנים את עצמנו באהבה. על כל פשעים תכסה אהבה. לזה צריכים להגיע, להתפלל לבורא, לבקש את כוח התיקון, שנראה מעלות חברינו ולא חסרונות חברינו.

*חלק 2 – מאמר השלום*

  1. חכמה הקבלה נמצאת למעלה מהאגו שלנו, למעלה מהחומר של העולם הזה. לכן היא לא יכולה להשתנות ביסודה, אלא אפשר רק להוסיף שכל דור ודור, בגלל שמתגלים בו רצונות, מחשבות וכוונות חדשות וגרועות יותר ויותר, כי התיקון הוא מקל לכבד, ולכן מתגלים כלים מהשבירה יותר ויותר גרועים. ככל שמתקנים את הכלים היותר גרועים, יכולים בזה לגלות מציאות יותר יותר עליונה. לכן יש התפתחות בגילוי חכמת הקבלה מתוך גילוי השבירה, ותיקון השבירה שבכל דור ודור.

  2. רק כשהאנושות מתפתחת לגמרי, ממש לכל הדרך, לכל השיטות, אז היא מגיעה למצב שנמצאת מול השאלה: אני חייבת להשיג את הבורא. השגה זה מהצורה הפוכה אליו, להדמות לו. האנושות אומרת: ככל שאני משיגה אותו, ככל שאני דומה לו, אני משיגה אותו. כלומר צריכים להיות בי 2 החלקים: היסוד שלי צריך להיות הפוך מהבורא, ולהתפתח בהדרגה במידה שאני יכול לעשות את עצמי דבוק לבורא, דומה לו. זו כל החכמת הקבלה. רק שהיא לא מתרחשת ברצונות וכוונות שלנו בעולם הזה, אלא אנחנו לגמרי מתנתקים מכלל הטבע שלנו והולכים לטבע ההפוך. אבל הטבע שלנו לא עוזבת אותנו, היא גדלה בנו יחד עם הרצון להשפיע. רצון לקבל גדול ורצון להשפיע גדל, וכך אנחנו על 2 רגליים עולים להשגה.

    כל הדתות והאמונות, כל הדברים האלה הם ההקדמה להשגת הבורא, דברים הכרחיים שכל האנושות עברה ועוברת אותם, ורק אחריהם היא מגיעה לחכמת הקבלה. כל השיטות האלה באות כדי לפתח את האדם במשך אלפי שנים, בהרבה מאד פעולות ומצבים, אבל כך מגיעים. הכל נובע מההכרחיות הסופית, אנחנו צריכים להגיע למצב שאנחנו לגמרי משיגים את דרגת הבורא.