שיעור בוקר 04.06.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

בעל הסולם. עמ' 463. מאמר "השלום בעולם"

קריין: אנחנו לומדים בכתבי בעל הסולם את המאמר השלום בעולם, עמוד 463, כותרת "תקוות השלום".

במסגרת הלימוד שלנו באקדמיה של הקבלה, אנחנו צריכים לעבור על כל המקורות של חכמת הקבלה שהם בעיקר כתבי בעל הסולם ורב"ש. יש עוד כתבים שאנחנו לפעמים גם מדברים עליהם. נמשיך במאמר השלום בעולם, "תקוות השלום".

תקוות השלום

"ואחר, שהתנאים האלו הביאו את החברה לקטטות גדולות, שסכנו את כללות החברה - צמחו ונתגלו עושי השלום, בחברה, שנטלו את עוצם התקיפות והכח שבידיהם, וחדשו את חיי החברה על פי תנאים חדשים, אמיתיים לפי דעתם, שיספקו את קיום החברה בשלום."

אנחנו רואים זאת גם היום, כמה אנשים יש בעולם שקמים ואומרים, "יש לי. אני יודע, אני מבין, אני יכול לגלות לכם איך להגיע לשלום בעולם, שיהיה טוב לכולם ובצדק", ועוד. אנחנו רואים את זה יום יום, ועם זאת אנחנו רואים שמיום ליום אנחנו רק מדרדרים.

"אמנם, עושי השלום האלו, הצומחים ובאים אחרי כל מחלוקת, הנה מצד טבע הדברים, באים ברובם רק מבעלי החורבן, דהיינו, ממבקשי האמת, מבחינת "שלי שלי ושלך שלך". והוא, לטעם היותם בעלי הכח והאומץ שבחברה, המכונים גבורים, אמיצי הלב, כי המה מוכנים תמיד להפקיר את חיי עצמם ואת חיי כללות הציבור כולו, אם לא יסכים הצבור לדעתם."

הכול בנוי על כוחות, אנחנו רואים מפלגות, כוחות, מתמודד אחד נגד מפלגה או נגד קבוצה, מדינות זו מול זו, ולא לפי הצדק. כי לפי הצדק אם יש לך יסוד אמיתי ונכון, אז לפניך יכול להיות כל העולם, אבל אם אתה מסביר שהיסוד שלך הוא אמת, שיש לו תמיכה מצד הטבע, שהוא היחידי האמיתי, אז לא חשוב כמה יש לפניך ואחריך אלא העיקר לברר את האמת. ובעולם שלנו במקום אמת יש כוח, פרוטקציה, כל מיני דברים שאין להם שום קשר לאמת. לכן אף דבר לא מחזיק יותר מהזמן שהוא לוחץ, מחייב, ובזה הכול נגמר.

"מה שאין כן בעלי הבנין שבחברה, שהם אנשי החסד והצדקה, שיקר להם חיי עצמם, וגם יקר להם חיי הציבור - הם אינם מוכנים להפקיר את עצמם, ולא את הציבור, להעמידם בסכנה, כדי לכפות על הציבור להסכים לדעתם. ומכיון שכן, המה תמיד הצד החלש שבחברה, המכונים מוגי הלב והפחדנים.

ומובן מאליו, שתמיד ידי המופקרים אמיצי הלב על העליונה, על כן טבעי הוא, הדבר, שכל עושי השלום - מ"בעלי החורבן" באים, ולא "מבעלי הבנין". כמו שהוא אומר, שהם שותקים.

"ומהאמור אנו רואים, איך שתקוות השלום, שכל בני דורנו מיחלים אליו, בכליון עיניים, הוא מחוסר ערך הן מצד "הנושא" והן מצד "הנשוא"."

אנחנו נמצאים היום לפני חיים קשים, ימים קשים מאוד לכל האנושות, חיי צמצום, רעב, חוסר בהרבה דברים הכרחיים לצורך החיים הנכונים, ואנחנו לא יודעים מה לעשות. אנחנו ממש חלשים מאוד מול המצב שהחברה שבנינו באגו שלנו מביאה את עצמה.

"ומהאמור אנו רואים, איך שתקוות השלום, שכל בני דורנו מיחלים אליו, בכליון עיניים, הוא מחוסר ערך הן מצד "הנושא" והן מצד "הנשוא"."

כי הנושאים, שהם עושי השלום שבדורנו, ובכל דור ודור, כלומר, אותם שהכח בידיהם לעשות שלום בעולם – הרי המה לעולם קרוצים מאותו החומר האנושי שאנו מכנים אותם: "בעלי החורבן", להיותם מבקשי האמת, דהיינו, להשתית העולם על מדת "שלי שלי ושלך שלך".

טבעי הדבר, שאותם האנשים עומדים על דעתם בתוקף, עד כדי להעמיד בסכנה את חייהם, וחיי הציבור כולו. והיא הנותנת להם תמיד את הכח להתגבר על אותו החומר האנושי, שהם בעלי הבנין, מבקשי החסד והצדקה, המוכנים לוותר משלהם, לטובת האחרים, כדי להציל את בנין העולם, כי המה הפחדנים, מוגי הלב.

המתבאר: שביקוש האמת וחורבן העולם – היינו הך, וביקוש החסד ובנין העולם – היינו הך. ולכן אין לקוות כלל מבעלי החורבן, שיבנה השלום על ידם.

וכן מחוסרת ערך תקוות השלום מצד הנשוא, כלומר, מצד התנאים של השלום עצמו. כי עדיין לא נבראו אותם התנאים המאושרים לחיי היחיד ולחיי הציבור, על פי אמת המידה של האמת, שעושי השלום הללו חפצים בה. והכרח הוא שנמצאים וימצאו תמיד מיעוט חשוב בחברה, בלתי מרוצים מהתנאים המוצעים להם, כמו שהוכחנו לעיל את חולשת האמת. והמה יהיו תמיד חומר מוכן לבעלי הקטטה החדשים, ולעושי השלום החדשים שיתגלגלו כן לאין קץ."

שאלה: אנחנו רואים שכל פעם מגיעים אנשים ומפלגות ומספרים סיפור, ובכל זאת אנשים נוטים להאמין להם ומתאכזבים. מדוע זה כך, מדוע לא לומדים?

אם אתה לא נותן להם מקור אמיתי שהם יכולים להתבסס עליו וכך לבדוק את כל יתר הדברים שמגיעים אליהם, אז מאיפה הם ילמדו, מזה שלמדו בבית ספר?

תלמיד: אבל אם משהו קורה פעם אחת, ואחר כך עוד פעם ועוד פעם וכל פעם מתאכזבים מחדש, אז האדם כבר מתייאש.

האדם לא לומד ממה שהיה, הוא חושב שהדבר החדש הוא יותר יפה, נעים, אמיתי, חזק. אין ברירה, החיים ממשיכים.

שאלה: כשבעל הסולם מסביר פה על כל הצורות האלה, האם אלה מושגים קבליים שנובעים משורשים שהם עושי שלום, מחריבי עולם וכולי, או שזו פילוסופיה שמתוכה הוא מתייחס?

זה מה שמקובל בחברה, ההגדרות האלה הן הגדרות אנושיות.

שאלה: האם לבעלי הבניין יש יכולת לכסות על חולשת האמת? נגיד והייתה להם אפשרות כזאת.

אין יכולת לאף אחד, אבל נראה כך או נראה כך. כאילו שאנחנו יכולים בחיים שלנו לקבוע ששלי שלי ושלך שלך, ודאי שלא. אנחנו גם לא יכולים לקבוע ששלי שלי ושלך שלי, או שלך שלך ושלי שלך. יש לנו כאן בעיה בגילוי הבורא לנבראים כדי שהוא יעשה סדר, יסדר את הקשר הנכון בינינו. זה אפשרי רק אם אנחנו מתחברים לעשירייה ודורשים מהבורא שיבנה בינינו את היחס הנכון, את החברה הנכונה מהעשיריות הפרטיות עד העשירייה הכללית של כל האנושות.

שאלה: הוא כותב, "שביקוש האמת וחורבן העולם – היינו הך, וביקוש החסד ובנין העולם – היינו הך." בעצם הוא מוציא את כולם מהמשוואה.

נכון. האם ציפית שיהיה איזשהו צד שהוא נכון, צודק ומוכן לתיקון? לא אלה ולא אלה יכולים להגיע לתיקון העולם.

תלמיד: גם אלה שרוצים לעשות טוב לעולם לא מגיעים לשום תיקון?

טוב לעולם רוצים לעשות כולם.

תלמיד: למה הוא מכוון אותנו פה?

הוא מכוון לזה שאין לך בתוך האנושות אף שיטה שהיא יכולה לקרב את בני האדם לחיים נכונים, טובים, אמיתיים.

תלמיד: הוא מכוון אותנו לחכמת הקבלה.

כן, לעשירייה.

תלמיד: זו כל העבודה, ביטול, מסך.

כן.

שאלה: מה השורש לכך, שיש חלק שהוא תמיד השולט ונמצא בראש האנושות?

זה כך כדי שאנחנו נוכל לברר את הדברים. זה כמו שעושים ג'גלינג בקרקס ומקפיצים את הכדורים או כל מיני דברים, כך הבורא משחק בינינו. שאנחנו נדע, ונוכל לשקול אלו לעומת אלו, ועל ידי זה אנחנו מבררים ששום דבר לא שווה ולא יכולים לברר, אלא רק בדבקות אליו. אנחנו חייבים לעבור את כול המצבים האלה.

תלמיד: נראה שדווקא אין שום התפתחות, זה כאילו כל הזמן אותו הדבר.

לא, בכל זאת "אין חכם כבעל ניסיון", ואנחנו עוברים את המצבים האלו יותר ויותר, ומתוך הניסיון אנחנו רואים שלא מסוגלים לעשות כלום - אבל זו כבר תוצאה מהבירור.

תלמיד: זה ימשיך להיות כך, או שזה יתאזן איכשהו?

לא, זה לא ימשיך להיות ככה, עוד מעט אנחנו נגרום להופעת האור העליון, שיסדר בינינו קשר נכון.

שאלה: כשקוראים את המאמר הזה של בעל הסולם, הוא כאילו נכתב גם עלי, במיוחד אם אני נמצא בקונפליקט עם מישהו, אני מגלה את התכונות האלה בתוכי, ואני בטוח שגם אנשים רבים אחרים מרגישים כמוני. איך לעבוד עם המאמר הזה נכון, גם פנימית אישית וגם מחוצה לי?

להסביר מותר, אבל תסביר שהם יוכלו להבין, כי להסביר את הדברים האלה קשה. מה אתה רוצה להסביר, שאין באנושות אף אדם, או מפלגה, או מבנה חברתי, לא חשוב מה, שיש בו אמת והוא יכול להוביל אותנו לצורה טובה של חיים? אז יותר טוב לשתוק. אלא כשאנחנו נבנה את העשירייה שלנו הכללית, העולמית בצורה נכונה, זה יהווה כוח משיכה לכל האנושות כל כך גדול "ונהרו אליו כל הגויים", זאת אומרת כל העמים ירוצו אז להתחבר אלינו.

שאלה: אפשר לומר שבמאמר הזה, בעל הסולם מסביר למעשה את ארבע בחינות האור הישר, רק בשפה רגילה להרחבת המושגים?

אפשר, אומנם זה יהיה בלבול אם תתחיל לקשור את זה אחד לאחד, אבל בכללות כן, הכול נובע מארבע בחינות.

שאלה: יש מדע שעוסק בשלטון המדינה והם עובדים שם על פי תבניות ברורות של מדע המדינה, ועכשיו אין שם חוץ ממלחמות ואיזשהם היבטים אגואיסטיים שום דבר. איך הרעיונות של בעל הסולם שהם כמו סוציולוגיה עליונה, איך לבנות יחסים בחברה, לא הפכו למקור? למה קבוצות המדענים, לא לוקחים אותו כבסיס?

מפני שזו לא אמת, זה שקר כל הסוציולוגיה והפסיכולוגיה אפילו, כל מה שתגיד, זה הכול פרי דמיון של האדם שחושב שהוא מבין את חוקי הטבע, את כוחות הטבע, ואין לזה שום ביקורת מדעית אפילו כמו שיש לפיזיקה ולכימיה. אבל כל השיטות האלה על בניית האנושות ואיך האנושות מתקיימת, פועלת, אין לנו לזה שום הוכחות, אין לנו לזה שום יסודות.

אתה רואה את מארקס, הכול כאילו כל כך בשכל, נכון כביכול, והוא לא פסיכולוג, הוא כלכלן שמדבר על הרצון לקבל שפועל בין האנשים. ואיך יכולים לסדר חשבונות בין האנשים בצורה לא נכונה ולא צודקת, אלא לפי טבע האדם כשכולם אגואיסטים. איך יכולים לבנות יחסים בין בני אדם שכולם אגואיסטים ובכל זאת לפי היכולת של כולם לבנות חברה, להוליד ילדים, להתקיים.

אז יש לך אגו שרוצה להרוס את הכול ולהיות "אני היחיד" או ש"כולם תחתי", אני כפרעה והשאר כמו עבדים וכן הלאה. ומאידך מארקס רצה ליצור דוגמה ראשונה כללית, גדולה, באנושות. ומה יצא מזה? כלום. למה? כי הבורא מקלקל. זה יכול להיות אפילו מארקס ואיינשטיין ועוד כמה חכמים כאלה שתביא לכאן, זה לא יעזור, יש כוח עליון שהוא עומד ושם רגל, ולא נותן לנו בני האדם לסדר את החיים שלנו בצורה שנגיד היינו מסכימים כולם. נניח היינו בוחרים קבוצת חכמים מכל הדורות, שהם ישלטו עלינו וינהלו את החברה האנושית - זה גם לא היה עוזר.

הבורא רוצה שאנחנו נתחבר ושהחיבור בינינו הוא יקבע את כל החוקים בחברה האנושית בצורה אידיאלית. שאנחנו בעצמנו נמצא את החוקים האלה, נקיים אותם, נעמיד את עצמנו ברשת הזאת של החוקים ואז זה נקרא "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו". כי כוח החיבור, ההשפעה הדדית למעלה מהאגו שלנו, זה מה שיקבע כשאנחנו בונים את כוח הבורא בתוך הקשר בינינו ושהכוח הזה הוא השולט. ולא שבא חכם ובשכל שלו יכול לעשות את זה. אף אחד לא יכול וגם בטבע עצמו אין הכוח הזה שנמצא ועושה, אלא בני האדם בעצמם הם צריכים לבנות.

זה דבר מאוד מאוד לא פשוט, מאוד עמוק, והוא צריך להגיע לאנושות בצורה כזאת שאין ברירה. ואנחנו נרצה שככה זה יהיה, כי נבין מתוך עמקי הסבל שלנו, שרק בצורה כזאת אנחנו יכולים לגלות ולקבל את הכוח העליון הזה.

אין לי מספיק מילים וגם לא צריכים מילים, כל אחד צריך יותר ויותר לראות איך שזה צריך להתייצב, ואנחנו כבר נמצאים בדור האחרון.

תלמיד: אף על פי שזה נכתב בשפה מדעית כמו סוציולוגיה עליונה, פסיכולוגיה עליונה, זה לא יהיה אף פעם יסוד כמו המדע, אנשים לא יתפסו את זה מבחינה מדעית, אלא רק אנחנו תלמידיך צריכים לממש את זה וזה נכתב רק בשבילנו ולא כתימוכין מדעיים לאנושות.

אני חושב שאנשים יבינו מתוך הייאוש הכללי שהם מגלים בעולם שלנו, ויתכן שעוד יגיעו מצבים קשים מאוד כמו מלחמות עולם שלישית ורביעית, כל מיני מכות, לכן ההסבר שלנו חייב "להקדים תרופה למכה" כמו שכתוב. לכן אנחנו צריכים לעבוד וללמד את האנושות, לפתוח לאנושות את כל מקורות החכמה העליונה של הטבע - אלוהים בגימטרייה זה טבע, אין כאן מישהו שעומד מעלינו אלא זו אותה מערכת שבה אנחנו קיימים - אנחנו צריכים לפתוח זאת יותר ויותר במידה שהאנושות מסוגלת לבלוע ולקבל את זה, כל אחד לפי המידה שלו, אבל בסך הכול בחיבור זה ייקלט בצורה נכונה בין כולם. גם אנחנו עוד צריכים ללמוד איך זה יתפשט. זו העבודה שלנו.

זה לא יקרה בעוד הרבה דורות קדימה, אומנם אני לא אהיה בזה, אבל הילדים שלנו והנכדים שלנו כבר בטוח יממשו את זה בדרגה המעשית בעולם הזה. ואנחנו? במה שכל אחד יהיה, בצורה שהוא יתקיים, החיים לא מסתיימים כאן.

תלמיד: יוצא שההפצה צריכה ללכת באופן הרחב ביותר ולמי שאפשר. נגיד שאתה או מישהו אחר עכשיו היה מופיע מול קבוצת אנשים חכמים באנושות והיה מראה על פי בעל הסולם שזה לא עובד, וזה לא עובד, מי היה יכול לתפוס את החומר הלא פשוט הזה, אומנם כביכול הכול לוגי.

אני לא חושב שהסבר כל כך עובד. על ידי זה שאנחנו בני ברוך מוכנים לחיבור, אז כמו שבעל הסולם כותב אנחנו נעשים המעבר מהבורא לכל הנבראים. הם לא מבינים שום דבר, אנחנו קצת מבינים, אבל העיקר הוא התפקיד שלנו. ואז נהיה כמו צינור שאז הכוח העליון יישפך דרכנו לכל הנבראים, יכנס בהם ו"עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו", זאת אומרת יחבר אותנו במערכת נכונה ויתגלה בצורה כזאת בכל הנבראים, כך זה יקרה. אבל לא על ידי זה שכולם יהיו מקובלים ויעלו בחכמה, דווקא ההיפך, כולם יבינו שזה לא מתגלה בשכל אלא בזה שרוצים להיות כ"חומר ביד היוצר".

שאלה: תמיד קשה לראות איך יכול לקרות הדבר הזה.

זה קורה מלמעלה לכן זה לא קשה.

תלמיד: כשאנחנו הגענו לדרך חיפשנו את האמת, והנקודה שבלב הרגישה שיש פה איש אמת וחכמת אמת ודרך אמת.

האיש הזה לאט לאט נעלם כדי לתת לכם יותר ויותר עצמאות, וחכמת אמת היא נעשית יותר ויותר מעורפלת כדי שאתם בעצמכם בגישה שלכם תוסיפו לה בירור, ניגודיות בין כל החלקים שבה, ובצורה כזאת תשתמשו בה כבר בהשתתפות הנכונה שלכם.

תלמיד: מה יפתח לאנשים את האוזן ואת הלב להרגיש את מה שיש פה?

אנחנו צריכים לעשות ככל שאנחנו יכולים דרך החיבור ולימוד תמידי, והעיקר בשבילנו לפזר חומר בצורה רחבה כי זה הדור האחרון, לכן אנחנו חייבים לתת לכל הדור גישה, מגע עם שיטת התיקון. וכמו שכותב בעל הסולם, כל אחד, לא חשוב מי הוא, מה הוא, באיזה צבע, מה אופן הרצון, עוצמת הרצון, שיהיה במגע עם חכמת הקבלה, ואת כל היתר תשאיר לבורא.

שאלה: כשנגיע לדרגה הרוחנית הראשונה איך זה ישנה את ההפצה שלנו?

אני לא חושב שזה משפיע על התחתונים כשאנחנו מפיצים להם, כי להם אנחנו מפיצים את חכמת הקבלה בצורה שקרובה להם, מותאמת להם. לכן מידת הגובה או העומק של הידע שלנו בחכמת הקבלה לא יתבטאו בזה שאנחנו משפיעים להם. זה כמו שלא מביאים פרופסור גדול שילמד תלמידים בכיתה א', הוא לא יודע לעשות את זה. כל אחד במקומו.

שאלה: האם אפשר לומר שאנחנו בני ברוך עושי השלום האמיתיים?

אנחנו משתוקקים לזה. עוד לא מבינים מה זה ואיך להיות בזה אבל משתוקקים, מתקרבים לזה.

שאלה: אני מנסה להבין למה אני לא רואה אמת. יש לי משל שכל אחד מסתובב עם עדשה אחת לגילוי האמת, אבל בשביל לגלות אמת צריך איכשהו לחבר את מוקדי העדשות. האם זה הרעיון של החיבור?

נכון.

תלמיד: זה רעיון מאוד חשוב להפצה, להסביר למה אין סיכוי שמישהו יראה את האמת לבדו.

נכון. קודם תסביר את זה לעצמך.

תלמיד: ניסיתי.

תמשיך ותצליח.

שאלה: אני חושב שאתה כל פעם לוקח צעד אחורה בשביל לאפשר לנו לעשות צעד קדימה.

אני לא חושב שאני לוקח צעד אחורה, אני חושב שאני בזה מתקדם. זה שאני משאיר לכם יותר שדה אשר ברכו ה', שאתם תתחברו יותר, שתקבעו ביניכם כל מיני אופני קשר, זה לא אומר שאני לוקח צעד אחורה, בעיניי זה קדימה.

תלמיד: מהו אותו המקום שאתה או הבורא מפנים לנו, איך לזהות אותו, איך לעבוד עם זה?

רק חיבור ביניכם. במגע ביניכם, ככל שתיבנו רשת קשר, כך תגלו את כל חוקי הטבע האמיתיים.

תלמיד: העיקרון מובן, אבל מה לחפש בצורה יותר מדויקת? כי חיבור זה דבר כללי. איך לזהות כל פעם את החלל החדש שנפתח לנו שעכשיו אותו צריך לכבוש בינינו?

תחפש רגש ולא שכל.

תלמיד: איזה רגש?

רגש בקשר בין כולם, ואז תבין איפה זה צריך להתגלות ואיך להתגלות. רק רגש. רצון זה רגש.

תלמיד: אבל איזה רגש לחפש כל פעם?

רגש לחיבור. לא יותר.

שאלה: איך אנחנו קושרים במערכת ההבחנות בתוך העשירייה את הקשר בין המידות האלה לבין הספירות שאנחנו אמורים לחבר בינינו וליצור פרצוף רוחני?

אתם מתחברים ברצונות. הרצונות האלה יתבררו כרשת קשר ביניכם, וכך תתחילו לגלות בהשפעת המאור על הרצונות שביניכם, איך הרצונות האלה הופכים להיות לספירות והמבנה שלכם הופך להיות לפרצוף.

שאלה: האם אפשר להביא לשלום בעולם על ידי כך שתהייה מלחמה בעשירייה?

אני לא מבין בשביל מה אתה צריך מלחמה בעשירייה. מה שהבורא עושה, הוא עושה אבל אנחנו צריכים רק להשתוקק לבנות חיבור בינינו.

שאלה: אנחנו מדברים על תקוות השלום והכלי העולמי מתפלל פעמיים ביום בתקווה מאוד גדולה לשלום, כמה אנחנו מתקדמים וכמה אנחנו קרובים לשלום?

אנחנו לא יכולים לראות את התוצאות מהתפילות שלנו בשטח, בינינו או בין רוסיה לאוקראינה או אם יש עוד מלחמות בעולם, אנחנו לא יכולים לראות אותן, אלא מוטל עלינו ליצור קשר בעשיריות שלנו, כך נרגיש שאנחנו מתקדמים לחיבור בינינו ובו יתגלה הבורא. עוד ועוד הבחנות של הכוח העליון המשפיע מתגלה בקשר בינינו. ואנחנו בקשר בינינו, בהתקשרות, בהתחשבות, בהתחברות בינינו עוד ועוד, נרגיש את ההבחנות האופייניות לבורא.

שאלה: מצד אחד אנחנו מתחזקים, מדברים על העבודה שלנו, לומדים מושגים עמוקים כאלה, גם בתע"ס, לומדים את יסודות הקבלה מבעל הסולם. מצד אחר אתה אומר שהעתיד תלוי בנו ושנצטרך להוביל את העולם הזה, בין היתר גם בביטוייו הגשמיים החיצוניים. הייתה תקופה ארוכה בכלי העולמי שאתה יצרת את ההשכלה האינטגרלית על פי עקרונות העבודה של בעל הסולם ורב"ש, ואחר כך העבודה של החינוך האינטגרלי זזה הצידה. איך אתה רואה את המשך ההתפתחות של היחס הזה לעולם, כלומר דרך ביטויים חיצוניים יותר של העבודה של בעל הסולם ורב"ש. או שזו תהיה קבלה ואנשים ירגישו את זה בעצמם?

אני לא מבין על מה אתה מדבר. אני הרבה שנים חייתי לצד הרב"ש, אלפים יכולים לומר לך כמה הייתי קשור אליו, יום יום המון שעות חוץ מהשיעורים. נסענו לטיולים, בחגים נסענו לים, ליער, לפארקים, דיברנו, למדתי אצלו בבית, ישבתי לצידו בבית החולים כשהוא היה חולה. הרבה מאד שעות השקעתי לשרת אותו ולא היה לי זמן לשום דבר אחר. עבדתי 3-4 שעות ביום, וכל היתר הייתי לצידו. וכך זה קרה.

אחרי שרב"ש נפטר התחברו אלי כמה אנשים ויחד איתם התחלתי לבנות חברה קטנה. לא חשבתי על חברה גדולה. כשהייתי ליד הרב"ש התחלתי לקרוא או לכתוב ולפרסם את הספרים הראשונים שלי. ואחרי שהוא נפטר בכלל נסגרתי בבית, לא רציתי לראות אף אחד מהתלמידים ומכולם, והמשכתי לכתוב.

אחרי שההורים שלי נפטרו, חזרתי מקנדה והרכבתי את חברת "בני ברוך", כי כאן כבר חיכו לי אנשים. וכך התחלנו לבנות. ולא ידענו איך ועל ידי מה, עד שעוד ועוד אנשים התאספו וכך התחלנו. אני לא רואה שיש כאן משהו חדש. אנחנו לוקחים אותן המקורות ואנחנו מתקדמים באותה הדרך לאותה המטרה שהמקובלים כותבים ושלמדתי ודיברתי על זה ממש עשרות שנים עם הרב"ש.

לי נראה עכשיו שאני גם הולך לפי ההכוונה שלו והוא שומר עלינו. לכן גם קראתי לארגון "בני ברוך", הבנים של ברוך אשלג. זה כול מה שיש לי.

ודאי שאפשר להתעמק בלימוד הזה הרבה יותר לעומק אבל זה יהיה טכני ואני בכל זאת קשור למה שהרב"ש החדיר לי, והעיקר חייבים לתפוס את היסודות של חכמת הקבלה לעמוד עליהם לפרסם אותם ככל האפשר יותר רחב. זה תיקון העולם שעלינו לעשות, ולא שאנחנו נהיה על ידי זה פרופסורים שיודעים להקשות ולתרץ כל דבר ודבר שיש שם בין המילים בתע"ס.

אני לא למדתי ממנו גישה כזאת.

לכן אנחנו צריכים רק להמשיך, רק להבין ממה שהם כותבים לנו, שהחיבור בינינו צריך לתת לנו את כל התשובה הרצויה על העבודה שלנו ועל התוצאות כלפי הבורא.

שאלה: איך אנחנו כעשירייה יכולים לשמור על הרצון להיות צינור במעבר להשפעה כדי שזה יביא תועלת לכולם?

אני רואה שיום יום העולם עוד ועוד צורך את שיטת התיקון ואין לו ברירה, הוא הולך ומתגלגל למצבים נוראיים, שהוא מגלה חוסר אונים וחוסר אונים הוא הדבר הכי קשה. כי אם אין תשובה נכונה לחוסר אונים אז יכולים להגיע להתקוטטות עד מלחמת העולם. ולכן אנחנו צריכים להשתדל כמה שיותר מהר ונכון לפרסם שיטת התיקון לכולם. אחרת באמת העולם שלנו יתגלגל לרע.

שאלה: לפני כחודש בשיעור מיוחד שהקדשת לנושא, הסברת לנו שאנחנו צריכים לבחור אנשים שיהיו קבוצה אידיאולוגית שתעמוד בראש כל הארגון שלנו, ותדאג איך להיות מכוונים כולנו למטרת הבריאה. אתה לא רצית למנות את האנשים האלה, אלא שהכלי העולמי יבחר את אותה קבוצה ולשם כך נשלח סקר לכל הכלי העולמי, חברים מילאו את תוצאות הסקר והצוות החברתי שלח אליך ומאז לא שמענו על זה, רצינו לדעת היכן זה עומד, ספר לנו לאן אנחנו הולכים עם זה.

אני לא יכול לספר, אני עדיין לא יכול. אתם בחרתם את הקבוצה הזאת האידיאולוגית?

תלמיד: שלחו סקר לכלי העולמי, חברים ענו ואת תוצאות הסקר הצוות החברתי שלח אליך.

אז תדונו על תוצאות הסקר ותראו מה אתם חושבים על זה. אני עדיין לא יכול לבחור. אני לא יכול להגיד אם זה כן או לא, אני נוטה לכאן או לכאן. אבל אנחנו צריכים בכל זאת שיהיה לנו איזה גוף אידיאולוגי שהוא יעמוד במקומי בניהול החברה בצורה אידיאולוגית.

תחשבו על זה. שוב תתחילו לעורר את זה, תבדקו את זה במשך הזמן ואז תבינו מה זה צריך להיות.

תלמיד: זה פותח הרבה שאלות.

אז למה אתם רוצים לזרוק את השאלות האלה עלי?

תלמיד: אנחנו נברר איתך איך לעשות את זה.

לא, אל תבררו את זה איתי. אתה רואה מה הגישה ואני בורח מזה. אני רוצה שאתם תגדלו על ידי זה שאתם תבררו את כל הבעיות האלה. ולא שאתם תגיעו מיד ועכשיו לפתרון אלא שאתם על ידי זה תגדלו. זה מה שאני רוצה. ולכן אני לא רץ בעצמי לענות על זה.

תלמיד: נעשה ונשמע.

אז אתה אחראי על כך שזה יהיה מסודר ואתה תגיש את זה לכולם, שוב לעורר את זה.

(סוף השיעור)