שיעור צהריים 02.07.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש", כרך ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 1705, מאמר 236. "מלא כל הארץ כבודו"

קריין: רב"ש ג', עמוד 1705, מאמר 236 "מלא כל הארץ כבודו".

מלא כל הארץ כבודו

"התפשטות אור עליון מלובש בכל המציאות ונקרא מחיה המציאות. ומתגלה בכל מיני הלבושים שישנם בעולם, היינו בכל דברים הגשמיים הנראים לעינינו. הכל הוא אור ה', בין בלבושי תורה, היינו באותיות התורה, ובין באותיות התפילה, ובין בדברים בטלים. וכל ההבחן בזה הוא רק אצל המקבלים, היינו המרגישים.

יש אנשים שמרגישים שאור ה' מלובש רק בתורה ותפילה. ויש אנשים שמרגישים את אור ה' גם בצירופי אותיות של דברים בטלים. ויש שאינם מרגישים אפילו בצירופי אותיות של תורה ותפילה, שזהו אור ה' מבחינת ממלא את כל המציאות.

אלא מאחר שנעשה הצמצום, שהוא סוד הסתרה, אינם מרגישים שהכל הוא אור ה' המתפשט.

היינו השיעור שניתן להשיג לנבראים, שנקרא אור המתפשט לתוך הרגשת הנבראים, וחוץ מבחינת מה שהבורא יתברך רצה שהתחתונים ישיגו, נקרא בודאי "לית מחשבה תפיסא ביה כלל".

אבל האדם צריך להאמין בהצמצום, היינו שהוא רק הסתרה לצורך תיקון האדם. אבל לאמיתו של דבר "מלא כל הארץ כבודו", שאין שום מציאות בעולם חוץ מאלקות, אלא כל ההסתרה היא רק בהרגשת האדם.

כי מטרם שהאדם מוכשר להשיג את האמת, הוא צריך להאמין, שהאמת היא לא כפי ערך ידיעתו והרגשתו, אלא שהיא בבחינת "עינים להם ולא יראו, אזנים להם ולא ישמעו". שזה רק מסיבת התיקון, בכדי שהאדם יבוא לשלימותו, שהוא מרגיש רק את עצמו ולא מציאות אחרת.

לכן אם האדם ישיב את לבו להשתדל ללכת בבחינת אמונה למעלה מהשכל, על ידי זה מכשירו ומתקנו לבוא לידי גילוי פנים. על דרך שמובא בזהר הקדוש שהשכינה הקדושה אמרה לר' שמעון בר יוחאי "לית אתר לאתטמרא מינך", היינו שבכל מיני הסתרות שהרגיש, היה מאמין שכאן אור ה', וזה הכשירו, עד שבא לידי גילוי פנים של אורו יתברך.

וזהו ענין גודל האמונה, שמוציא את האדם מכל מיני שיפלות והסתרות, אם האדם מתחזק בה ומבקש מה' שיגלה את עצמו.

וזה ענין מה שאמר אאמו"ר זצ"ל, "ברח דודי עד שתחפץ", היינו שמטרם שהאדם מוכשר לגילוי אורו יתברך, מבקשים ממנו, "ברח דודי", היינו שלא יגלה את עצמו להנבראים, מטעם הנ"ל, שענין הסתרה הוא רק תיקון הבריאה.

לכן האדם צריך להתחזק ולהתפלל על ב' אלה:

א. שיהיה מוכשר לגילוי אור ה'.

ב. שה' יתן לו את הכח להתחזק בבחינת אמונה למעלה מהדעת, שעל ידי זה ממזג כלים מוכשרים לגילוי פנים, בסוד "יאר ה' פניו אליך וישם לך שלום", בסוד הכתוב "אשמעה מה ידבר האל כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו ואל ישובו לכסלה"."

שאלה: מה זה אור ה' שממלא את כל המציאות?

זה אור ה' שממלא את כל המציאות. אנחנו עוד לא מרגישים אותו עכשיו, אבל מקובלים שמרגישים אותו מספרים לנו שאנחנו חיים בתוך האור, וכל העבודה שלנו היא לגלות את הכלים כדי להרגיש את האור, שהוא ממלא את כל המציאות שלנו.

תלמידה: איך אנחנו יכולים להרגיש את האור הזה?

על ידי רצון.

שאלה: מה זה אומר לבקש מהבורא הסתרה, שהוא לא יתגלה?

אנחנו צריכים לבקש מהבורא שיתגלה לנו, שאנחנו נרגיש אותו, שרק הוא לבדו קיים וממלא את כל המציאות.

תלמיד: מה זה אומר להיות מוכן לגילוי הזה? כי כאן כתוב שבטרם שהוא מתגלה אנחנו צריכים להיות מוכנים ולכן קיימת ההסתרה.

זה כדי לא להתחיל להרגיש אותו בגילוי כמשהו שיכול למלא אותי. אני צריך להיות מוכן להחזיר את הגילוי של הבורא כדי להיות כמוהו, להיות בכוונה שזה שהוא מגלה את עצמו זה כדי שאני אסתיר אותו, ורק אחרי זה אני אוכל בזהירות, בעדינות, להכין את עצמי לגילוי הבורא בהדרגה.

תלמיד: האם קודם הוא צריך לגלות את עצמו כדי שהמקובל יסתיר אותו, או קודם המקובל מסתיר ואחרי זה הבורא מתגלה?

כן, תחילה אנחנו צריכים להסתיר אותו. כאשר אנחנו בוודאות נוכל לעשות את זה, במידה הזאת הבורא יתחיל להתגלות.

שאלה: מה יישאר כשנגיע לאמת, האם רק הבורא, אני והבורא, או רק אדם אחד?

יישאר רק הבורא.

שאלה: מהו הכוח של אותיות התורה שנסתר מאיתנו? איך אנחנו יכולים להתחבר כמו אותיות התורה כדי להיות ראויים לגילוי אור הבורא?

אנחנו צריכים להתחבר ברצון שלנו להיות יחד, לגלות את הבורא כשאנחנו יחד, ועל ידי זה שנגלה את הבורא נרצה להעביר לו את כל הלב שלנו, את כל הכוחות דלהשפיע שלנו, ובזה אנחנו מקווים שהבורא ייהנה.

שאלה: אנחנו רוצים לגלות את הבורא במידה בה אנחנו יכולים להשפיע לו. במה תלויה מידת יכולת ההשפעה שלנו? איך אני יכולה לבדוק שנתתי לו חזרה את כל מה שקיבלתי ממנו?

בעיקרון את מדברת נכון. איך אנחנו יכולים למדוד את זה? נבקש מהבורא שהוא יתגלה לנו במידה שבה אנחנו יכולים להגדיל אותו, במידה שבה אנחנו יכולים להשפיע לו, ואז הכול יצליח.

תלמידה: ההגשה הנכונה של הרצון לבורא כדי שישתמש בו, כדי שייהנה ממנו. מה זה הרצון הזה שעלינו להגיש לבורא כדי שהוא יוכל להתגלות בו וייהנה?

זה הרצון שלנו לגלות ולקבל מהבורא את כל מה שהוא רוצה לתת לנו כדי שמזה הוא ייהנה.

שאלה: יש מסך שהוא מצד בורא, שהבורא מסתתר מאיתנו, ויש מסך שאנחנו שמים על האגו שלנו, ויש מסך שנמצא בין שני המסכים האלה. מה זה המסך הזה, איך לעבוד איתו?

בהדרגה נלמד את כל זה. אבל בינתיים אנחנו צריכים להיות מוכנים לגלות את הבורא במידת ההבנה של איך לעשות את זה, במידת הגילוי שלנו אותו, שלא ייצא כך שאנחנו מקבלים לעצמנו אלא רק למענו.

שאלה: בפסקה הראשונה הוא כותב ש"האור מתגלה בכל מיני דברם גשמיים הנראים לעינינו", והוא מפרט "בלבושי תורה, באותיות התורה, באותיות התפילה". האם כל מה שקראתי עכשיו נחשב לדברים גשמיים?

כן.

תלמיד: הדרגה לראות "לבוש תורה בדברים בטלים", האם אפשר להגיד שזו הדרגה הכי גבוהה?

לאט לאט אנחנו צריכים להגיע לזה, בהדרגה.

שאלה: בפעולה הזאת "ברח דודי", הרי אנחנו לא יכולים להגיד לבורא שיאיר לנו פחות, זה הרי לא יהיה נכון.

נכון, ככה זה לא נכון.

תלמידה: האם אנחנו יכולים לבקש ממנו שיחזק את המסך שלנו כדי שנהיה מוכנים?

כן, זאת בקשה נכונה.

תלמידה: האם זו עבודה פנימית שלנו או שכולנו יחד עושים את זה?

אפשר כולם יחד ויחד עם הבורא.

שאלה: אנחנו שומעים שבכל הצורות, אפילו בהסתרה, אנחנו צריכים להאמין שזה אור הבורא שפועל עלינו, אבל זה בדעת. יש הבנה שהבורא פועל עלי בצורה מסוימת כרגע, האם זו כבר הרגשת אור הבורא?

כן.

תלמיד: איך לקשור את זה לתפילה? אנחנו משתוקקים לגילוי כמטרה בתנאי שאנחנו מסתירים כדי לא לקבל לעצמנו. איך בתפילת העשירייה אפשר לברר דבר כזה, להשתמש בו?

ככה לברר, בצורה כזאת לבקש מהבורא את הגילוי שלו למען החברים.

תלמיד: כלומר זה יותר בירור פרטי של כל אחד.

כן.

שאלה: איך אנחנו יכולים להפוך את ההשתוקקות לשלמות הבלתי מודעת שלנו, להשתוקקות מודעת בעבודה המשותפת שלנו?

זה משהו שיגיע לנו בהדרגה במידת הבקשה שלנו, והבורא בתשובות שלו יכוון אותנו לבקשות יותר מכוונות ומדויקות.

שאלה: בחיבור בינינו אנחנו יכולים להרגיש את ההארה של הבורא. האם את ההסתרה של הבורא אנחנו יכולים להרגיש רק כשאנחנו כבר מתוקנים?

כן, אפשר כך לומר.

שאלה: הבירורים האלה כל הזמן מבלבלים. האם אפשר לבקש מהבורא שייקח אותם מאתנו ורק לבקש להתקדם באמונה למעלה מהדעת?

איך תעשי את זה בלי בירור?

תלמידה: אולי אפשר להרגיש ייסורים כמו דקירת המחט, להרגיש את זה במצב העלייה.

אפשר.

תלמידה: וגם במצב האחוריים אפשר להרגיש את זה כך.

כן.

תלמידה: האם גם את זה צריך לברר, או פשוט לקבל את זה באמונה למעלה מהדעת?

אנחנו צריכים בצורה ברורה להבין איפה הקשר עם הבורא, דרך איזו נקודת הרגשה שלנו מגיע הקשר עם הבורא. לזה אנחנו מחכים, מבקשים ומתקרבים אליו, וכתוצאה הוא מגלה לנו.

שאלה: האם להיות צינור לאור זה חלק מזה, או שזה משהו אחר לגמרי?

צינור לאור, זה מה שאנחנו צריכים. להגיע למצב שכולנו נהיה כצינור לאור העליון, שזה הבורא, המאיר לנו דרך הצינור הזה. הוא ממלא בזה את כל המציאות.

מלא כל הארץ כבודו

"התפשטות אור עליון מלובש בכל המציאות ונקרא מחיה המציאות. ומתגלה בכל מיני הלבושים שישנם בעולם, היינו בכל דברים הגשמיים הנראים לעינינו. הכל הוא אור ה', בין בלבושי תורה, היינו באותיות התורה, ובין באותיות התפילה, ובין בדברים בטלים. וכל ההבחן בזה הוא רק אצל המקבלים, היינו המרגישים.

יש אנשים שמרגישים שאור ה' מלובש רק בתורה ותפילה."

שאלה: כתוב שיש כאלה שמרגישים את האור בכול, יש כאלה שמרגישים רק בתפילה. במה זה תלוי, האם בכוח מסוים, בתכונות שנותן הבורא? נראה שיש כאלה שמרגישים את האור בלי להשקיע יגיעה, ולהיפך, כאלה שמתוך יגיעה לא יכולים להגיע לאותה הרגשה.

גם כך וגם כך הבורא מתגלה, כך שאנחנו צריכים להשקיע את המאמץ, את היגיעה. ובאיזו צורה הבורא מקרב אותנו אליו, זה כבר עסק שלו. בשבילנו העיקר לבקש שהוא ימשוך אותנו אליו, יקרב אותנו.

שאלה: איך אנחנו יכולים להגיע לאיכות כזו שיתלבשו בנו אותיות התורה?

זה מה שאנחנו לומדים, זה נקרא שמתגלה התורה. האור שמלובש בתורה מתגלה על ידי כך שאנחנו בינינו רוצים, משתוקקים להיות בחיבור.

שאלה: האם הכלים הם אלה שאנחנו צריכים תמיד בשביל העבודה?

כן. אנחנו צריכים את הכלים הללו תמיד, עוד ועוד. וככל שנוכל לרכוש את הכלים, כך נעלה כמו במדרגות בסולם עוד ועוד לקראת הבורא, לקראת האור.

תלמידה: האם הכלים משתנים?

הכלים משתנים כל הזמן, כן, ודאי. בכל מצב הכלים משתנים, התפילה שלנו בהתאם לזה משתנה, מה שאנחנו מקבלים מהבורא משתנה, וכך אנחנו חיים.

שאלה: אמרת לחבר לבקש מהבורא את הגילוי שלו למען החברים. כשאני שומעת את המשפט הזה, האגו שלי בפנים צועק "אני רוצה", הרגשת רכושנות כלפי הרצון לגלות את הבורא. מה לעשות עם ההרגשה הזאת? איך לשנות אותה?

את צריכה להשתדל לבקש מהבורא שיאיר את דרכך למען החברים. לא שאת צריכה לקבל את אור הבורא ולגלות אותו, אלא את רוצה לעשות את זה בשביל החברים.

שאלה: כתוב במאמר "וזהו ענין גודל האמונה, שמוציא את האדם מכל מיני שפלות והסתרות, אם האדם מתחזק בה ומבקש מה' שיגלה את עצמו". איך אנחנו יכולים למדוד את מידת האמונה ולהגיע לאמונה שתמשוך אותנו מכל המצבים האלה?

בינתיים אנחנו לא מסוגלים לזה. אבל מאוחר יותר נעבור לשלבים בהם נוכל למדוד את האמונה במספרים, לשקול אותה. זה נקרא שנגלה את המסך ונדע איך לעבוד עימו, איזה אור אנחנו מקבלים על ידו, וכך נתקדם.

שאלה: האם הבורא שומע את הרצונות שלנו או את המאמץ שלנו בתוך הרצון?

גם את הרצונות, גם את המאמצים, הכול כולל הכול הוא שומע, את כל הניואנסים שלנו. כל מה שאנחנו רוצים לקבל, לפנות אליו, הכול יחד, את הכול הוא שומע.

תלמידה: האם פחד הוא רצון?

פחד זה לא רצון, פחד זה מצב.

שאלה: כתוב "ברח דודי עד שתחפץ", מה המשמעות?

אנחנו רוצים לקבל את הבורא בכל מקרה, מה שלא יהיה.

שאלה: האם הכלים נחסמים בגלל האגו?

כן.

תלמידה: כאשר הכלים חסומים, כי הם לא יכולים לקלוט את המסר של הבורא, איך אפשר לעזור לחברים במצב כזה?

תנסי להתחבר עם החברים, שהבורא ישפיע לכם, ואז דרכם תקבלי ויהיה לך ברור מה הבורא רוצה למסור לך.

שאלה: כשאנחנו מתחברות בעשירייה כדי לקרוא מקורות, מאמרי רב"ש, האם אנחנו עושות נכון בכך שאנחנו מנסות להלביש את זה על היחסים שלנו בתוך העשירייה?

כן.

תלמידה: האם דרך היחסים שלנו אנחנו יכולות לגלות את כל מה שרב"ש מדבר עליו?

כן.

שאלה: מה המשמעות של "אור ה' מתגלה בדברים בטלים"?

אור ה' מתגלה בדברים שלא חשובים לנו.

תלמידה: אבל אם הוא מתגלה שם, אז למה זה לא חשוב?

אלה אנחנו, לא מדובר על היחס שלו, מדובר על היחס שלנו.

שאלה: אם אור הבורא קיים גם בתורה וגם בכל מה שסביבנו, אז מה ההבדל בין חיפוש אחר הבורא בטקסטים של התורה לבין שיחה שלנו עם הסביבה שלנו?

זה תלוי כבר במהות הנשמה, עד כמה היא רוצה קשר כזה או אחר עם הבורא ובאיזה מצב היא נמצאת.

תלמידה: כלומר צריך להקשיב כאן לעצמי, לרצונות שלי, למה אני יותר נמשכת.

כן, בטח.

תלמידה: יש לי כמה ידידים, מכרים שלמדו אצלנו ב"בני ברוך", ואחר כך אמרו ש"בעצם הבורא נמצא בכל העולם, מה זה משנה איפה אני אנסה להשיג אותו" והם עזבו. מה אפשר לומר כאן?

זאת הדרך הרגילה שאותה עוברים מיליונים. מגיעים, שומעים קצת, חושבים שהכול מובן להם, אין כאן שום חידוש, אולי הם בעצמם יכולים להשיג, או מוצאים עוד תירוצים ועוזבים. אנחנו לא יכולים לעשות כאן כלום. יש מחויבות של כל אחד כלפי האחרים, תמיכה וכן הלאה, אבל בעיקרון זה כל מה שאנחנו יכולים להציע.

תלמידה: כלומר הם בעצמם צריכים להרגיש שהם צריכים להיות כאן.

האדם צריך כל הזמן להגדיל את הרצון שלו לגילוי הבורא, ולהרגיש שבלי זה הוא פשוט מת. כיוון שכל יום מהחיים שלו שבו הוא לא יתקדם לפחות מילימטר לכיוון הבורא, זה יום מבוזבז.

שאלה: האם התיקון שלנו מתחיל כשאנחנו מתחילים להרגיש את הניגוד שלנו לבורא, כשאני מתחילה להבין שהרגשת הבורא רחוקה ממני?

כן.

תלמידה: אז מה העבודה הנכונה שעליי לעשות כשאני מתחילה להרגיש יותר ריחוק?

לבקש מהבורא שיתקרב, שיעזור, שיגלה.

תלמידה: האם אני צריכה לבנות מסך, להסתתר מהבורא?

את זה כבר הבורא צריך לבנות, אנחנו בעצמנו לא יכולים.

תלמידה: כלומר אנחנו מבקשים את זה.

כן.

שאלה: האם זה נכון שהאמונה היא לא בשכל אלא באיזה מקום בלב, מתוך ידיעה שיש בורא, למרות כל האירועים מסביב שמערערים על הידיעה הזאת?

כן, זו ידיעה בלב.

תלמידה: זו ידיעה פנימית בלב שלא משתנה בשום מצב.

כן.

שאלה: כתוב, "אין שום מציאות בעולם חוץ מאלקות, אלא כל ההסתרה היא רק בהרגשת האדם". איך אנחנו יכולים לדעת שאנחנו באמת מצדיקים את הבורא ולא מדחיקים את ההרגשה ופשוט בורחים ממנה?

תעשו חשבון לעצמכם, האם אתם רוצים לקרב את הבורא בכל הדרכים שיש לפניכם, בדיבור, במעשה, בעבודה משותפת, או ההיפך. התשובה צריכה להיות ברורה.

שאלה: מה לעשות עם הפחד להתקדם אל עבר הבורא?

פחד מלהתקרב לבורא זה העדר התקדמות. את לא רוצה להתקרב אליו, לא רוצה להרגיש אותו, לא רוצה לדבר, לבקש. אז כאן את פשוט צריכה לקחת תפילות, בכל שפה שלא תהיה, לקרוא את התפילות האלה ולהפנות אותן לבורא.

שאלה: כל הטבע, הכול נמצא בשדה של האור. איך נחזור לשדה הזה שבו נרגיש את הבורא, נרגיש את האור שאנחנו נמצאים בתוכו?

תבקשו. תבקשי להרגיש אותו, כדי לתת לו את מה שיש לך בלב.

שאלה: איך נוכל כולנו לעלות לשליש אמצעי דתפארת, איך ניכלל בזה?

זה לא משנה אם אלו כולם יחד, חצי או רבע, זה תלוי אך ורק באדם עצמו. כל אחד שמושך את עצמו לקו האמצעי, עולה דווקא בקו האמצעי הזה.

שאלה: הרגשה של בדידות שגדלה ככל שהאדם מנסה להרגיש את הבורא, האם היא סימן של מרחק מהבורא?

לא. זה יכול להיות ההיפך. אבל, אם יש הרגשה כזאת, אז אדם צריך להשתמש בה כדי להעלות את תפילתו לבורא.

שאלה: האם בכל פעם שאנחנו מצליחים להיות בנטייה להשפעה אנחנו בעצם מגלים מנה קטנה של האור?

כן. זה נכון.

שאלה: איך אנחנו משיגים את האמונה בצמצום?

על אמונה בצמצום אנחנו כמעט לא צריכים לעבוד. אנחנו צריכים לעבוד על זה שהצמצום נמצא ואנחנו עובדים נגדו, כי אנחנו רוצים לעלות למעלה מהצמצום.

תלמיד: אמרת שאני מתחבר עם החברים ומנסה לקבל את האור לא לעצמי, אלא בשביל החברים. מה זה אומר לקבל את האור בשביל החברים?

כדי להוליך להם, להעביר להם את האור, אני מוכן לקבל את האור, ולא למען עצמי, אלא למען החברים.

תלמיד: איך אני מוליך להם את האור, מעביר אותו?

בזה שאני מחובר איתם, וחלקית מבין את הרצון, את החסרונות שלהם, ובצורה כזאת אני מעלה את הרצונות שלהם לבורא לאור, למילוי הבורא, יחד איתי.

תלמיד: צריכים להרגיש שהם עכשיו מתמלאים?

לא בהכרח.

שאלה: מה זה להעביר לבורא את כל הלב שלנו, את הכוחות, ואיך נותנים את הלב לבורא?

שמים את הלב על הידיים, ונותנים, מגישים לבורא שייקח אותו.

תלמידה: אז זו בעצם הרגשה פנימית של הסכמה, שאני מוכנה להכול, ולא משנה מה אני עוברת.

כן. נכון.

שאלה: אנחנו צריכים להסתיר את עצמנו, ובמידה הזאת אנחנו יכולים לראות את ההסתרה של הבורא. מה זה אומר להסתיר את עצמנו?

אני לא צריך לגלות את הרצונות האגואיסטיים שלי למיניהם. אם אני לא מגלה אותם, אז אף אחד לא שומע, ולא יודע עליהם. עלי לגלות רק את הבקשות, והרצונות האלטרואיסטיים שלי, ולחכות למילוי שלהם.

שאלה: לגבי התענוג. אנחנו יכולים ליהנות מכל תענוג אם זה למען הבורא. אז איך אנחנו מתלבשים בו כדי ליהנות מהתענוג שלנו ושלו? איך אנחנו יכולים להשתמש נכון בתענוגים כדי שהוא ייהנה?

איך אנחנו יכולים ליהנות בצורה כזאת שבזה נהנה לבורא? תנסו לעשות את זה, ובהדרגה תרגישו איך זה קורה.

שאלה: איך להעביר את האור לחברים, אם החברות אפילו לא מבטאות את הרצון שלהן, את חיסרון שלהן, אבל אני רואה מה הן צריכות. איך להעביר להן את האור, את ההשתוקקות?

תבקשי עבורן.

תלמידה: אני מבקשת כל יום.

זהו. תבקשי עבורן.

שאלה: בתחילת השיעור אמרת שאור הבורא מתגלה ברצונות שלנו. חשבתי שהרי אין לי רצון אחר, רק לגלות את אור הבורא, וכך גם לחברות שלי. יוצא שרצון אחד זה מעט מדי. יש הרגשה שצריך איזו תמיכה מהבורא, איזו מתנה, אולי מקדמה של גילוי. האם אנחנו יכולים לבנות על זה?

את יכולה לסמוך על זה רק אם תתכנסו יחד, ותחברו את כל הרצונות שלכן.

שאלה: את הרצונות שלנו הבורא רואה בלב שלנו. אנחנו לא צריכים להלביש אותם במילים, או שהלבשת הרצון במילים, אנחנו צריכים אותו כדי שנוכל בעצמנו להרגיש את מה שאנחנו מבקשים?

כן.

שאלה: כשחברים עוזבים את העשירייה יש פחד שבכל רגע הבורא יכול להוציא גם מאותי מהדרך, ואז התפילה היא כביכול אגואיסטית. יש גם שיפוט כלפי החברים, ביקורת, ופחד שאני לא אעזוב. זה אגואיסטי?

לא. זה לא אגואיסטי.

שאלה: התפיסה שיש בורא מחוצה לנו שיושיע אותנו, זה חושך?

לא. למה חושך? זה דווקא האור.

שאלה: השכינה אומרת ש"אין מקום פנוי ממנו". האם יש הבדל בין הנשמה שהאדם יכול לגלות בעולם או בתוך ישראל, אלה נשמות שונות?

אלה לא נשמות שונות.

תלמידה: אפילו לא לפי הדרגה שלהן?

לפי רמה, לכל נשמה יש את הרמה שלה.

תלמידה: אמרת שצריך לחבר את כל הרצונות שלנו, לאסוף אותם. כלומר, אנחנו צריכים להפנות את כל הרצונות שלנו לבורא ורק על זה לבקש?

כן. בדיוק.

שאלה: איך אפשר להפוך את הרצון של נשים, של אימהות, שיהיה לנו טוב, שתהיה הרמוניה, שיהיה שלום, שכולם יחיו ביחד? שזה רצון אגואיסטי רצון אלטרואיסטי, נראה שזה הרצון של הבורא. אבל איך אפשר להפנות את זה אליו במקום אלינו?

תפנו את זה אליו, ותראו שזה יוצא טוב.

תלמידה: איך מפנים את זה אליו? אנחנו כל הזמן מתפללות, כל הזמן, וזה לא מגיע.

תבדקו למה זה לא מגיע.

תלמידה: במה זה תלוי, בחוזק של הבקשה?

יכול להיות שהבקשה שלכן טובה, והבורא עונה עליה, אבל אתם לא יודעים איך לגלות את התגובה שלו.

תלמידה: ומה הדרך שלנו לפענח את זה, אנחנו מתחברים, ולבקש לגלות?

לבקש.

שאלה: האם הבורא נמצא מחוץ לנו או בתוכנו?

את זה אתן צריכות לגלות.

שאלה: האם החיבור שלנו מסתכם במאמץ המשותף שלנו להיכנס להרגשת הטקסט ובזה ליצור השתוקקות לשדה המשותף?

כן.

תלמיד: ואם לא כל עשירייה אלא רק חלק משתוקקים לזה אנחנו כבר יוצאים מהשדה בזה או שצריך את כל העשירייה?

לא, לא בהכרח, אפילו אם בצורה חלקית.

שאלה: כשמגיעים רצונות יותר ויותר אגואיסטים ואתה אמרת שכל יום צריך לפחות במילימטר להתקרב לבורא, ההרגשה היא שאנחנו לא מתקרבים אליו אלא להיפך, מתרחקים. יכול להיות שזו התקדמות אליו אם אתה מרגיש התרחקות או שזה דווקא התקרבות? 

זה יוצא מתעתע במקצת כיוון שככל שאתה קרוב יותר לבורא, נראה לך שאתה יותר גרוע.

תלמיד: לְמה הוא עושה את זה?

הוא לא עושה את זה. זה פשוט בגלל שאתה נמצא ליד האידיאל של האהבה, ההשפעה, זה העניין. שם יש דרישות אחרות.

תלמיד: הבנתי שזה תלוי בסוג הנשמה, שאולי דווקא לא עכשיו ההתעמקות בלימוד זה מה שהחבר צריך. אולי הוא דווקא פותר משהו במשפחה, או בירורים בעבודה או מה שקורה במדינה וכן הלאה, זה גם משהו שהנשמה דורשת. 

כן.

תלמיד: שאלה לגבי המסגרת שלנו, המסגרת זה מה שמחזיק אותנו, ומה שאנחנו צריכים לחזק, לחזק את זה שהעשירייה יותר חשובה לנו כל הזמן, הדרך, אנחנו יותר נכללים בפעולות השונות, אבל יש כאלה שאצלם זה אחרת ואז כלפיהם זו תהיה כפייה, השפלה, וזה צריך להיות כמו איזו מערכת חיה שאנחנו מבררים? 

אתם מבררים ויוצא שהמערכת היא חיה, כך שהכול בסדר. תתקדמו ואתה תראה שהכול יסתדר, במיוחד אצלך.

שאלה: האם הרצון לחיבור עם החברות בעשירייה הוא תמיד אלטרואיסטי או שהוא דורש בכל פעם בחינה מדויקת מחדש?

בחינה מדויקת.

שאלה: אם אנחנו מגישים לבורא את הלב שלנו והוא מקבל אותו, האם אנחנו מרגישים את זה, האם זה מורגש בנו כאהבה וקבלה של הבורא אותנו?

מדי פעם מרגישים, אבל לא תמיד, לא שזה חוק.

שאלה: איך לשמור שהכוונה תהיה טהורה וממוקדת בגילוי האור ולא כתוצאה מהפעולות שלי?

לעבוד עם הרצון שלך ולהעלות אותו ככל היותר גבוה כלפי הבורא.

שאלה: אם יש הרבה ירידות, בלבול ואתה אפילו לא יכול לברר, אין מספיק זמן לברר את המצב, איך לבדוק שאתה מתקדם בצורה נכונה?  

זה לא חשוב שיש בלבולים, ירידות, זה לא חשוב, העיקר שאתה כל הזמן נמצא במחשבות שאתה משתוקק לבורא, שאתה מכוון לבורא, בזה בא לידי ביטוי האם האדם נמצא בדרך או לא.

שאלה: כל עוד לא נכלול את הבורא ביחסים בינינו האם אנחנו לא יכולים לבקש ממנו שיראה לנו את הדרך?

אנחנו יכולים לבקש מהבורא שיראה לנו את הדרך, שיורה לנו אותה, שיבדוק האם אנחנו נמצאים בדרך הנכונה, את כל זה אנחנו יכולים לבקש.

שאלה: האם אפשר לומר שאור הבורא זה כשאתה רואה מאחורי הפעולות של האדם את הרצון שלו, ואתה רואה מה עומד מאחורי הפעולות שלו בעצם ומבקש מהבורא שימלא את הרצונות האלה, האם זה נכון?

אפשר לעשות כך, כן.

תלמידה: למעשה לכולם חסר דבר אחד, אהבה, הרגשת הבורא, הרגשת הטוב שלו.

אז תבקשי, עבורך ועבור האחרים.

שאלה: האם להעביר אור לחברים בהתחלה יכול להיות מורגש כריקנות?

כן, יכול להיות. אבל אסור לעצור אלא להמשיך ולהמשיך. כל הזמן להמשיך.

תלמיד: אז אם אנחנו מרגישים ריקנות, זה אומר שאנחנו צריכים להמשיך להתקדם באותו כיוון או האם זה אומר שאנחנו לא בכיוון וצריך לנסות משהו אחר?

אם מרגישים ריקנות סימן שזה בא מהבורא ושאנחנו צריכים להגיב על זה, כמו שאנחנו לומדים מחכמת הקבלה.

שאלה: מה עוזר לאדם להתחזק באמונה?

רק הקשר עם החברים מחזק את האמונה כאשר כולם תומכים בכולם.

(סוף השיעור)