בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 21.8.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*מתחזקים באין עוד מלבדו*

1. העיקר שיש כוח שמכוון אותנו למטרה אחת, לסיבה אחת, לכוח אחד, לסיבה לכל מה שקורה לנו ולאן אנחנו צריכים כל הזמן לכוון את עצמנו. חוץ מהבורא אין כוח בעולם שעשה עושה ויעשה את כל המעשים שקורים עם כולם וכל אחד יחד, אלא רק כוח אחד פועל ואנחנו נמצאים בתוכו. כל מה שאנחנו צריכים, העיקר עבורנו הוא לא לאבד את הקשר והכיוון אליו. אם משהו קורה בכל רגע ורגע, זה הכל ממנו. אם אנחנו מתכוונים למשהו, אז רק אליו, אז אנחנו לא מבולבלים ומגיעים נכון למטרה. המטרה היא שהכוח שממנו יוצא הכל והמקום שאנחנו צריכים לכוון את עצמנו אליו יהיו מורגשים בנו, שאנחנו אוחזים בו ושאנחנו כל הזמן נמצאים בקשר עימו בדביקות השלמה.

2. באמצע, בינינו לבין הבורא יש חברה, אהבת חברים. אם אנחנו לומדים ואם אנחנו מייצבים נכון את הקשרים בינינו, אנחנו כך מתקרבים לבורא. הבורא נסתר, לא מובן לנו, אלא הוא מתגלה בתוך אהבת החברים..

3. המקובל מרגיש על עצמו מצבים שמושכים אותו לבורא ומצבים שדוחים אותו מהבורא. יש עוד הרבה מצבים למיניהם שבכלל מבלבלים אותו, הוא שוכח על הבורא, על המטרה ועל הכל, אבל אם הוא ממיין נכון את כל מה שקורה לו בחיים אז בסופו של דבר יכול לחלק ל-2, כוחות שמושכים לבורא וכוחות שדוחים מהבורא. הוא צריך לראות איך הוא מחזק את עצמו כדי כל הזמן להיות בכיוון לקראת הבורא. כאן העיקר זו בניית החברה. אין משהו שיכול לעזור לו להתחזק בזה, רק החברה שהוא בונה.
   
   כולנו נמצאים, כל עשירייה שנמצאת בכיוון הנכון, איש את רעהו יעזורו, כך הם בונים את התבנית שמכוונת לגילוי הבורא, ואז יש להם ביטחון, יש להם כוח להתקדם. על פני מה מתקדמים? על פני זה שהבורא בעצמו כל הזמן דוחה אותם, מבלבל אותם, מביא אותם לכל מיני מצבים הפוכים מלהשיג אותו, והם בחברה הקטנה שלהם, בעשירייה, דווקא רוצים להתחבר, להתחזק ולהתכוון אליו..

4. כביכול יש לנו מאבק ובסופו של דבר אומר הבורא נצחוני בניי. הוא עשה כל פעם מצבים מנוגדים לחיבור, לאיחוד, ואנחנו מתגברים על כך ומגיעים לחיבור ולאיחוד. אז אנחנו קמים לנצחיות בצורה עצמאית, כמו הבורא ממש. *הבורא מעמיד לנו איזשהו מיתקן, זה כל המציאות, כל העולמות, מיתקן שעליו אנחנו יכולים להביע את החיבור וההשפעה שלנו למרות שמקבלים מכל המציאות, מהמיתקן הזה שהבורא ברא, זו נשמת אדם הראשון השבורה, מקבלים ממנו דווקא ההיפך. ההיפך הכוונה לדחייה, בלבול גדול, אכזבה, חולשה וכן הלאה. אבל מעל הכל אנחנו צריכים להבין ששורה כוח אין עוד מלבדו שמנהל את הדברים האלה, גם בעד וגם נגד, ואנחנו צריכים להיות כל הזמן קשורים ודבוקים בו*.

5. מה הקשר מיידי בין א.ע.מ לחיבור בעשירייה?
   ר: כדי לגלות שאין עוד מלבדו אתה מסדר את העשירייה. אם העשירייה כולה משתדלת להיות מכוונת לאותה המטרה אז אתם תופסים במאמץ המשותף שלכם את אין עוד מלבדו, ברזולוציה שלכם כמה שאפשר. אתם רוצים בחיבור שלכם לבנות מושג אחד שיהיה מכוון לאין עוד מלבדו. ככל שאתם יכולים במאמץ להיות כאחד להיות בזה כאחד, כך אתם מגיעים למצב שאין עוד מלבדו מתחיל להתגלות.

6. ש: במה בדיוק השכר?
   ר: גילוי הבורא למעלה מכל החשבונות, ההפרעות, עבודה, מאמצים, כל מה שאנחנו עושים, גילוי הבורא זו המתנה שאנחנו מקבלים.

7. ש: איך מא.ע.מ עוברים לראות שהוא טוב ומיטיב?
   ר: זה כבר תלוי בתיקון שלנו. הבורא טוב ומיטיב מלכתחילה. אבל אנחנו מקולקלים, ובמידה שאנחנו מתאמצים כל הזמן להתקרב לבורא ולגלות אותו, הגילוי הזה יכול להיות רק בחיבור בינינו ככל שאנחנו מתחברים. יוצא *שמצד אחד נמצא האדם, מצד שני נמצא בורא, ובאמצע צריכה להיות עשירייה. כשהנברא שמחבר את עצמו לעשירייה, כאיש אחד בלב אחד, בזאת הוא מגיע לזהות את הבורא. לכן אדם לבדו לא מגיע לבורא להידבק בו, זה בלתי אפשרי, אלא במידה שהוא מתחבר, מדלל את עצמו ונדבק לעשירייה*.
   
   חיבור עם הבריות, עם העשירייה, צריך להיות באמצע, זה הכלי שלך. קודם אתה צריך לעשות כלי, עשירייה, ואז בתוך העשירייה אתה מגלה את הבורא.

8. ש: האם להתייחס לרע שמתגלה כאל חיית מחמד...?
   ר: מכיוון שאתה עדיין לא נמצא ברוחניות אתה חייב להתייחס למצב כמו שאתה נמצא בו ולא כמו שנדמה לך עכשיו. *אסור לך לחשוב שזה אין עוד מלבדו בלבד ואין כלום, כי אתה לא נמצא בזה בתוך הרגשות והתכונות שלך, אלא אתה חייב לעמוד על הקרקע*. אמנם וודאי שאין עוד מלבדו אבל עדין אני לא נמצא בזה, אני נמצא עדיין בהרגשת העולם הגשמי ולכן משפיעים עליי כל החברים וכל הבני אדם. מהרע שבא אליי דרך עוד כמה אנשים, אני מתפעל ולא רואה שאחריהם נמצא הבורא בצורה ברורה וגלויה. לכן *אני חייב להתייחס לכל מה שקורה בהתאם להשגה שלי. אסור לי לזרוק את הכל ולהגיד אין עוד מלבדו, אני לא אעשה כלום. לא, אני צריך להתמודד עם כל המצבים הגשמיים האלו שמתגלים, אפילו שאני יכול להגיד יחד עם זה שאחריהם עומד הבורא*.. עד שאתה לא עולה למצב שכבר נמצא בעולם הרוחני כולך, ואז אתה רואה, מגלה בפועל שיש לך מאבק עם כוחות רוחניים בלבד.

9. אם תמשיך כך שאתה רוצה להרגיש את הבורא בתוך העשירייה ותתאמץ להתחבר עם העשירייה, אתה תגיע להרגשת הבורא, תגלה אותו שם. זה ייקח קצת זמן, אבל תמשיך ותראה.

10. ש: הבורא דוחה אותנו ומושך אותנו בו זמנית. זה מאוד מבלבל. איך להצדיק אותו?
    ר: נכון, כל פעם אנחנו כך עושים. הוא מלמד אותנו כמו שלימדו אותנו בבית הספר. מצד אחד נותנים לנו כל מיני תרגילים, בעיות, מכשולים, שאלות שאנחנו צריכים ללמוד לענות עליהן. רק החומר בבית הספר הוא חומר שכלי, *וכאן החומר שלפנינו הוא חומר רוחני. אנחנו צריכים לשנות את עצמנו כדי לדעת מה המורה, היינו הבורא, רוצה ואיך אנחנו צריכים על זה לענות. כלומר להתחבר בינינו כל פעם בצורה חדשה יותר צמודה, ולדעת מה הוא שואל ואיך לענות לו*. אנחנו נמצאים בלימוד הזה שנקרא לימוד חכמת הקבלה.

11. ש: מה בדיוק אנחנו מחזירים לבורא?
    ר: *מאמץ בחיבור בינינו, רצון להתחבר. רק את המאמץ הזה הבורא מרגיש וזה מה שמשמח אותו*. עם המאמץ הזה אנחנו פונים אליו ומבקשים כוחות כדי שהמאמץ הזה יצליח. ככל שאנחנו מבטלים את עצמנו במאמץ הזה ותולים את ההצלחה רק בעזרת הבורא, כך זה עובד.

12. ש: הגילוי זו הרגשה חדשה בתוכי ולא מחוצה לי?
    ר: רק בתוך עצמך. מה שיש לך אתה מגלה רק בתוך עצמך. *ככל שתכניס את החברים לתוך הלב שלך, כך תוכל יותר ויותר לגלות את הכלי הרוחני שלך*.

13. ש: האם זה הבורא שמחבר אותנו?
    ר: ודאי שהבורא מחבר אותנו. אין כוח אחר של חיבור, לכן אם אנחנו משתדלים להגיע לחיבור, אנחנו בכך מעוררים את כוח הבורא שמתגלה בינינו. זה כל החיפוש שלנו. איפה הבורא נמצא? בינינו. הוא מתגלה בינינו כי זה כוח החיבור שבינינו, זה כל התפקיד שלו.. כך הבורא מתגלה, אחרת הוא נעלם. אין בורא אם אין חיבורים.
    
    מהרגע שאתה מגיע לחיבור עם החברים, אתה מרגיש שהבורא נמצא ומחבר ביניכם. להגיע לחיבור בתוך העשירייה או להגיע לגילוי הראשון של הבורא זה אותו דבר.

14. *אם יש דחייה מהחיבור בתוך העשירייה, אתה צריך להילחם נגד הדחייה הזאת ככל האפשר. חשוב מאוד אפילו לפנות לחברים ולבקש מהם שיעזרו לך. תגיד להם: "חברים, אין לי כוח, אני רוצה להיות מחובר אליכם אבל מבפנים יש לי הרבה מאוד כוחות מנוגדים לזה, תעזרו לי. תעזרו לי יותר להתחבר אליכם, אני לבד לא מסוגל". זה טוב מאוד, זה עוזר לך ולכל הקבוצה* אם כך עושים. צריכים כך לעשות אבל לא כדי לזרוק את זה על האחרים אלא כדי באמת לעבוד יחד על כל הפרעה והפרעה כמו שצריך, להיות בקבוצה כמו שאנחנו נמצאים בסירה אחת ועוברים את המים המסוכנים, בוערים.

15. יש מצבים שכתוב עליהם שב ואל תעשה עדיף, שגם זה טוב. מי שלא עושה כלום אבל נותן לכל הכוחות הרעים, גלים הרעים כמו רבי עקיבא שהיה בים והרכין את הראש והגלים היו עוברים מעליו, אם עושים כך, גם זאת עבודה נכונה רוחנית.

16. *פעולת החיבור הלבבות זה שאנחנו יושבים ומדברים על איך אנחנו יכולים להיות בלבבות יותר קרובים זה אל זה. אנחנו מרגישים בפגישה כזאת כמה כל אחד ואחד נמצא בתוך הלב שלו ושהלב שלו סגור ולא יכול לקבל את הרגשות של האחרים, לא מרגיש את האחרים. אפילו שהוא רוצה לפעמים להרגיש, הוא לא מסוגל. אז אנחנו מגיעים למצב שאין לנו סיכוי להיות מחוברים ברגשות שלנו, של הלב, ללב אחד, להתחבר. אנחנו מתחילים לבקש מהבורא, הבורא כן מסוגל לחבר את הלבבות שלנו ללב אחד*. כך נעשית פעולה מצד הבורא עלינו, ואז נתחיל להרגיש את עצמנו בלב אחד ולפי זה נתחיל לגלות את הבורא בתוך הלב הזה.

17. ש: איך לא להיפרד מאמונת הבורא?
    ר: *להחזיק בזה בשיניים, שאין עוד מלבדו טוב ומיטיב, ודרך חברים כולנו יחד להרגיש בתוך עשירייה שאנחנו כולנו מחזיקים בו ולא נותנים לו להיעלם מהרגשות שלנו, מהתיאור שלנו*..
    
    רק ע"י הקבוצה. תתכללו יחד, תדברו על כך יחד, תחשבו יחד שאתם צריכים כל הזמן רק להיות בזה, כל הזמן לרוץ אחרי גילוי הבורא, הרגשת הבורא, ואז תראו כמה זה עובד.

18. ש: מה הכוונה בלי טורח?
    ר: אנחנו יכולים להחליף. כל העבודה שלנו שנדמה לנו שהיא עבודה קשה פיזית, אנחנו יכולים להחליף אותה רק בפנייה לבורא, לבקשה.

*בעה"ס, שפחה כי תירש גבירתה*

19. כל המבנה כולל ג"ע ואח"פ, גם ברוחניות וגם בגשמיות. ג"ע זה חלק קטן מאד שמיועד רק כדי לחבר את האח"פ למדרגה יותר עליונה. לכן ומתקנים בעיקר את הג"ע, והאח"פ על ידה מצטרפים לג"ע ואז כל המדרגה נכנסת לתיקון השלם. ישראל הם שצריכים לתפקד כג"ע, להכין את עצמם בכלים דהשפעה, ואח"כ מצטרפים אליהם אומות העולם ככלים דקבלה, ועושים תיקון יחד.

20. ודאי שהתיקון שעושים אומות העולם הוא תיקון יותר גדול, כי ישראל הם רק המקשר בין אומות העולם לבורא. לכן כל העבודה העיקרית היא ע"י תיקון אומות העולם, תיקון האח"פ, ובאמת כל מטרת הבריאה היא תיקון של אח"פ שיתחבר לכלי נכון, ככלי נכון לאור העליון. ג"ע, ישראל, הם רק כדי לעשות את החיבור הזה בצורה נכונה, להמשיך אורות לאח"פ , כדי שהאח"פ יקבלו ע"מ להשפיע.

21. ש: שאנחנו מפיצים זה אומר שאנחנו עושים תיקונים, או מכינים את המקום לקבלת תיקונים?
    ר: אנחנו מכינים מקום לקבלת התיקונים, אפילו שזה חלק גדול מהתיקון עצמו.

22. *השפחה היא שעוזרת לגבירתה להגיע לתיקון המתאים. הגלגלתא עיניים הם שעוזרים לאח"פ לתקן את עצמם בכך שהם מייצבים בעצמם את הגשר בין הבורא לכל האומות העולם*. כל הכלים האמיתיים, הקשים, האגואיסטים האמיתיים, נמצאים באומות העולם. ישראל הם כלים דהשפעה והם צריכים לגלות את עצמם כמעבר מהבורא לכל האומות העולם. לכן מי שנמשך לזה, נקרא ישראל, ישר א-ל, זה לאו דווקא לפי מה שהוא נולד אלא לפי נטיית הלב שלו. כך נגיע לתיקון השלם.

23. ש: האם התפילה העולמית שלנו זה התקרבות של אח״פ וג״ע..?
    ר: יכול להיות שכן, יש בזה משהו, אבל עיקר התיקון הוא ע"י הפצה, להפיץ את שיטת התיקון שכולה כולה יוצאת מתוך החיבור בין כל בני האדם. אמנם זה נשמע מרקסיסטית, קומוניסטית בצורה כזאת, אבל אין מה לעשות, *זו קריאת הזמן*. זה התחיל ממרקס, ועוד לפניו היו אנשים אוטופיסטים, אבל כך זה. *אנחנו צריכים להסביר לכולם, ולעצמנו אולי קודם, שחיבור בין בני אדם, רוצים אנחנו או לא רוצים, אבל זאת צורת התיקון והצורה העתידה של כל האנושות*.

24. אסור לנו להסתכל על הצורה החיצונה של אומות העולם וישראל, שהם כאילו עושים פעולות נכונות, לא נכונות, טובות ולא טובות. כל זה מגיע ומתעורר בהם מתוך טבע הבריאה. הפעולות האמיתיות שלהם, כמו שהוא אומר, היינו להראות אשר אין ענינם חס ושלום להזיק ולקלקל כמו שנגלה לשטחיות העין, אלא הם משמשים ומשרתים לפנימיות, כמו ,עבד ושפחה משמשים לאדונם. כלומר יתגלה לנו כמה דווקא כל הפעולות, יפות או לא יפות, של כל אומות העולם פעלו זה על זה, על ישראל והפוך, כמה כל הפעולות האלו היו הכרחיות כדי שכל אומה וכל חלק, וודאי שגלגלתא ועיניים, ישראל, ואח"פ, אומות העולם, כולם יגיעו לעבודה האמיתית שלהם.

25. ש: איך אדם יכול לתקן את הדחיה והאדישות כלפי הפצה?
    ר: מתוך זה שכך אנחנו מתקנים את העולם, כך אנחנו מקרבים את כל העולם לחיבור בינינו ומאיתנו לבורא. אתה רוצה שיבואו מכות גדולות מאד על כל העולם, על כל האנושות? המכות האלו כבר מתקרבות, ויהיה אם לא כך אז כך.
    
    ש: צריך להסתכל על המכות שיורדות על העולם ולהתעורר מזה?
    ר: *בדרך כלל כך עושים, אלא מה? אם אתה לא עושה את זה מראש, אז זה מגיע לבית שלך*.

26. ש: איך להתעורר יותר להפצה ולאחריות כלפי העולם?
    ר: *אנחנו חייבים לדבר על כך, חייבים להשתדל לתקן את הדברים, כי זה תלוי בנו, זה תלוי בנו. לא אכפת לנו שום דבר שמדברים עלינו, כלום, זה המסר שמוסר לנו בעל הסולם וזה מה שאנחנו צריכים לממש*.

27. אנחנו לא יכולים לנתק את עצמנו מהעולם ולתאר את עצמנו כאילו שאנחנו לא שייכים לכלום. אנחנו נמצאים בדור האחרון במצב של גמר התיקון. הדברים האלה מתגלגלים בצורה מהירה מאד, אפילו שנראה לנו שלא. באמת כדאי לנו לא רק לדון על כך אלא להתכלל מכל הדברים, אנחנו חייבים בזה להיות.
    
    ש: יש טענה שמספיק לעבוד בעשירייה ושלא צריך לשבת בכל האנושות..?
    ר: *מה תתקנו? אם זה גמר התיקון, אז אנחנו צריכים לתקן את כל האח"פ, אנחנו צריכים למשוך את כל האנושות לחיבור. לא יעזור עכשיו לשבת באיזושהי פינה ולהגיד: אני שומר על עצמי, אני לא מפריע לכם לכלום. אני חייב להיות החלק האקטיבי*.
    
    ש: עבודה אינטנסיבית בעשירייה, עבודה פנימית, לא תביא לתיקון העולם במלואו?
    ר: לא, זה לא מספיק. תראו מה שעשה בעל הסולם בהפצה שלו, גם אנחנו חייבים להפיץ את חכמת הקבלה, הסברים פשוטים כמה שאפשר, שממש ניתן כך אפשרות לכל אדם ואדם לפחות לדעת במקצת מהו עתיד העולם, מה התפקיד של כל אדם וכן הלאה, כמו שכתוב, כולם ידעו אותי מקטן ועד גדולם.