שיעור בוקר 26.01.24 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "תלמוד עשר הספירות", כרך ב', חלק ו',

עמ' 487, דף תפ"ז, אותיות ג'-ה'

קריין: ספר "תלמוד עשר הספירות", כרך ב', חלק ז', עמ' 487, דף תפ"ז, מאות ג', דברי האר"י.

אות ג'

"ואף על פי שהם שבעה מלכים הם עשרה, דוגמת מה שאנו אומרים, כי שבעה היכלין הם ואינם אלא עשרה, כי היכל הא' כלול מג' ספירות ראשונות, ונקרא היכל קודש הקדשים, וכן היכל האחרון כלול מב': יסוד, ומלכות. שהוא לבנת הספיר. כן הוא כאן, כי יו"ד ספירות הם ונקראים שבעה מלכים."

זה ברור, כך הוא חושב, סופר.

קריין: אות ג', אור פנימי.

פירוש אור פנימי לאות ג'

"שבעה מלכים הם עשרה: כלומר, כי לא לבד שז"ת חג"ת נהי"ם של הקטנות כוללים ג"כ ע"ס, דהיינו ע"ס שבכל אחת יש בה חג"ת נהי"ם, אלא עוד היה בהם זווג דגדלות שיש בהם ג"ר ממש, דהיינו גם חב"ד. כמ"ש להלן."

קריין: אות ד', דברי האר"י.

אות ד'

"והענין יותר מבואר, הוא זה, כי הנה נתבאר, שמהמלכים האלו נתבררו הבחינות הראויות לעתיק ולא"א ולאו"א דאצילות, ואמנם מהאחורים שלהם היה קצת שבירה בהם, אך לא מיתה ממש שהיא הקליפה, זולתי המעטת אור, וע"י כן אותם האחורים נפלו למטה ממקומם בקדושה עצמה, ואין בהם סיגים ממש שהם המיתה. אכן בחלק זו"ן דאצילות, אע''פ שכל בחינות המלכיות שבכל ספירה מהם נתבררו מאלו המלכים של שם ב"ן הנ"ל, הנה נשאר בהם קצת ניצוצות שלא נתבררו והם מעורבים תוך הקליפות והסיגים, ולכן באלו שייך בהם מיתה ממש. ונמצא כי כל הקליפות אינן נאחזות רק בזו"ן לבד ולא מאמא ולמעלה."

שאלה: הוא כותב שיש סיגים בתוך הקליפות.

כן.

תלמיד: מהם סיגים האלה?

הייתי אומר כך, אפילו שמתקנים את הקליפות בכל זאת קצת נשאר.

שאלה: כתוב, "נתבררו הבחינות הראויות לעתיק ולא"א". מה הכוונה שהן ראויות להיות במצב הזה?

לפי הדרגה שלהן. עד כמה הן גדלות, עד כמה הן מחוברות, עד כמה הן שייכות לזיווג העליון יותר.

תלמיד: אבל הוא אומר "ואמנם מהאחורים שלהם היה קצת שבירה בהם, אך לא מיתה ממש שהיא הקליפה, זולתי המעטת אור".

כן, בכל זאת הייתה קצת שבירה ולכן הם קליפה, אבל בכל זאת קצת.

תלמיד: כן, אך לא מיתה, לא מוות.

כן.

תלמיד: איך אפשר להסביר את זה?

יש שבירה כמו שאנחנו לומדים בעולם הנקודים, שהיו שבירות וכלים כאלו שחלקים מהם נפלו עד התהום, והיו כאלה שנפלו קצת. וכאן זה העניין, שמי שהיה גבוה נשבר חזק, מי שהיה לא כל כך גבוה נשבר פחות.

תלמיד: וכל זה קרה בגלל המעטת האור?

כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו, ולכן ככל שאתה טוב אז טוב להיות כך, אבל ככל שאתה מתקלקל כך אתה נופל יותר נמוך.

שאלה: מה נותנים לנו מצבי הקטנות והגדלות של הפרצופים בעולם הנקודים?

מצבי קטנות וגדלות של עולם הנקודים אומרים לנו באיזה מדרגות, באיזה מצבים אנחנו יכולים להיתקן ולעלות במדרגות עד שניכנס לקדושה.

תלמיד: עולם הנקודים זה עדיין לא עולם התיקון?

ממנו, מהשבירה שלו נעשה עולם התיקון, ולכן חשובים לנו מאוד אותם החלקים מעולם הנקודים שעוברים שבירה ואחר כך באים לתיקון. כבר מדובר ממש עלינו.

שאלה: האם הגיע הזמן שנגיד שהכלי זה אור שאיבד את מקורו?

לא.

תלמיד: עדיין לא?

לא שעדיין לא, זה בכלל לא נכון.

קריין: אות ד' למטה, אור פנימי.

פירוש אור פנימי לאות ד'

"מהאחורים שלהם היה קצת שבירה וכו' ואין בהם סיגים ממש: פי' אע"פ שגם הג"ר דאצילות לא נתבררו לגמרי, והאחורים שנפלו מהם בעת שביה"כ, לא נתעלו לגמרי למקומם עד גמר התיקון, מ"מ אין זה נותן שום אחיזה לקליפות, משום שאחורים אלו לא יצאו מעולם האצילות כלל, אלא שירדו ממדרגה גבוה למדרגה שפלה. מה שאין כן הז"ת דנקודים שנק' זו"ן, הנה יש בהם סיגים ממש, כמ"ש לעיל, כי ע"כ מתו ונפלו לעלמין דפרודא, ולכן כיון שלא נבררו אלו הכלים לגמרי, אלא שנשארו הרבה סיגים בתוך הקליפות, הנה כשיעור הזה שהם תופסים ברשותם מהכלים דז"ת הללו, הרי יש להם אחיזה גם בזו"ן, כמ"ש זה היטב במקומו.

הקליפות אינן נאחזות רק בזו"ן ולא מאמא ולמעלה: כמ"ש לעיל בדיבור הסמוך, כי רק מהכלים דז"א נשארו חלקים בלתי מבוררים תוך הקליפות, וע"כ יש להם אחיזה בו, משא"כ מאמא ולמעלה לא נפל כלום לחלקם של הקליפות. וע"כ אין להקליפות אחיזה כלל מאמא ולמעלה."

קריין: אות ה' למעלה.

אות ה'

"והנה ידעת כי ז"א שרשו אינו רק ששה ספירות אלא שאח"כ נתגדל ונעשו לו יו"ד ספירות. וכן המלכות, שרשה נקודה א' ונעשית אח"כ בת י"ס. הרי כי שרשם בתחלה אינם רק שבעה מלכים בלבד: ו' בז"א וא' בנוקבא. ואלו הם נאחזים בב' אותיות של השם האחרונות, שהם ו"ה, ושני אותיות אלו הם בגימטריא י"א. ואלו הם סוד י"א סמני הקטורת: י"ס פנימית וא' מקיף. ואע"פ שהמקיף כולל י"ס ג"כ, נקרא אחד."

יש לנו כאן אור פנימי מאוד ארוך.

(סוף השיעור)