שיעור בוקר 28.09.24 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

"להמליך עלינו את המלך" - קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: קטעים נבחרים מהמקורות בנושא "להמליך עלינו את המלך", קטע ראשון של הרב"ש מאגרת ע"ו.

"הנה ידוע ש"מלא כל הארץ כבודו", וכך צריך כל אדם להאמין, כמו שכתוב: "את השמים ואת הארץ אני מלא". אלא שהקב"ה עשה את ההסתרה שלא יכולים לראות את זה מטעם כדי שיהיה מקום בחירה, ואז יש מקום אמונה - להאמין שהקב"ה "ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין". ולאחר שהאדם עוסק בתורה ומצוות ומקיים את מצות הבחירה, אז מגלה הקב"ה את עצמו לאדם ואז רואה שהקב"ה הוא השולט על העולם.

נמצא, שאז עושה האדם את המלך שישלוט עליו, זאת אומרת שהאדם מרגיש את הקב"ה שהוא השולט על כל העולם, וזה נקרא שהאדם עושה את ה' למלך עליו. כי כל זמן שהאדם לא בא לידי הרגשה כזאת, נמצא שמלכותו של ה' היא בהסתרה. וזה שאנו אומרים: "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד", היינו שיתגלה כבוד מלכותו עלינו.

וזה כל התיקון שמוטל עלינו לעשות בעולם הזה, ועל ידי זה ממשיכים כל טוב בעולם, שכל ההשפעות שלמעלה נמשכות בזה שעוסקין בתורה ומצוות בכוונה להמשיך מלכותו יתברך עלינו."

(הרב"ש. אגרת ע"ו)

מילים כל כך יפות אני לא יודע מה יש להגיד עליהן.

שאלה: הסיבה שהבאנו את המסמך הזה "להמליך עלינו את המלך", כי אנחנו נכנסים לחגי תשרי, וזו התקופה שאנחנו מדברים על המלך, על הבורא. ורציתי לשאול, האם עצם ההרגשה של הבורא היא הפעולה של להמליך את המלך, או שיש עוד פעולה מרגע שמתקשר לעליון שהוא ממליך אותו עליו?

אני לא יודע, בינתיים אני לא רוצה לקבוע שום דבר, בוא נלמד.

שאלה: הוא אומר פה שאדם מקיים את מצוות הבחירה. מהי מצוות הבחירה?

"ובחרת בחיים".

תלמיד: מה זה אומר?

לבחור בבורא כמו הכוח העליון היחיד שקובע את הכול בעולם ולהיות שייך רק אליו.

תלמיד: לבחור בין זה לבין מה?

ללא לבחור.

תלמיד: אם כבר אדם מרגיש כך ויש לו נטייה לזה, אז ודאי שהוא יבחר בזה. כי אני מבין שהוא מדבר על מצב ההסתרה, שאדם לא נמצא עדיין בהשגה?

כן. הוא נמצא בהסתרה ודאי.

תלמיד: אז מהי הבחירה פה?

שלמרות שישנה הסתרה הוא בוחר בזה שהבורא ממלא את כל העולם וסובב את כל העולם ועושה את הכול.

תלמיד: האדם יכול ליצור את התנאים שתהיה הבחירה הזאת. אבל מה זה נקרא שהוא בוחר?

זה נקרא שהוא הגיע למצב שהמחשבות שלו, הרצונות שלו, הכוונות שלו, כולם מכוונים לבורא שמסתתר אחרי הבריאה.

תלמיד: אז זה כבר תוצאה שהוא עובד בעשירייה ולומד בשיעורי בוקר, עושה את כל התנאים ואז הוא נמצא כבר במצב הזה?

כן.

תלמיד: אז הבחירה היא לא באותו רגע, אלא הבחירה היא בעצם להביא את עצמו למצב, או שיש עוד בחירה?

לא אין. רק להביא את עצמו למצב שהוא יכול להצביע על הבורא ולהגיד זה הבורא, קווינו ועשינו וזהו.

שאלה: השלב הראשון הוא שלפני שהאדם מגיע לחכמת הקבלה, חלק מהאנשים מאמינים שיש בורא בגרסא דינקותא ולא בגלל שהם למדו משהו, אלא ככה אמרו להם.

כשאנחנו מדברים על מאמינים, זה כשיש באדם רצון שהוא יכול למדוד אותו ובעזרת הרצון לעשות פעולות בחירה.

תלמיד: מה זה אומר, לא הבנתי.

זאת אומרת לעמוד נגד הרצון שלו, ואם יש לו נטייה למשהו אחד, אז על ידי הבחירה שלו הוא בונה בתוכו כוח שעל ידו הוא מבצע משהו הפוך.

תלמיד: זאת אומרת יש לי איזשהו רצון לעשות מילוי פנימי, מילוי עצמי, אבל בגלל שיש לי את הכוח שאמרת, אז אני דווקא הולך ומנסה להשפיע, להתחבר נגיד?

כן.

שאלה: כשאדם עושה בדיקה עם עצמו הוא מגלה שאי אפשר לעמוד מול הרצונות הגשמיים כמו אוכל מין משפחה ושאר הדברים האלה. אלה דברים שלכאורה הם פשוטים אבל להתגבר עליהם מאוד מאוד קשה. ובעבודה שלנו בקבוצה, בעשירייה, דווקא שם יש מקום שאדם יכול להתגבר על המרחק שיש בינו לבין החבר. אז אני מנסה להבין מה יותר חזק, הרצון האישי של האדם, הרצונות הגשמיים, או הרצונות שהם בקשר עם החברים? כי פעם לפני שהתחלנו לעבוד בעשיריות, היה נראה לי ששלב הראשון זה להתגבר על הרצונות הגשמיים כאילו, אבל אתה רואה שאתה לא יכול לעשות את זה, לפחות אני לא יכול. ואז בעבודה עם החברים יש מקום לעבוד, יש על מה להתגבר, יש איפה להתגבר, יש מאיפה לקבל כוח.

אולי זו עביות אחרת? איפה עביות יותר גדולה ברצונות הגשמיים או ברצונות בינינו?

ביניכם זה לא גשמי?

תלמיד: כן, נכון זה גם גשמי. אז הגשמיות הזאת מול הגשמיות הזאת, איפה העביות היא יותר גדולה?

אתה צריך להרגיש, ואתה בוחר מה יותר גדול מה יותר קטן.

תלמיד: איפה האדם צריך להתחיל את התיקון אנחנו כל הזמן מדברים על העבודה עם החברים, ששם מתחילים את התיקון. האם זה נכון, או שהאדם צריך להתחיל את התיקון עם הרצונות הגשמיים של ד' אמותיו, אוכל משפחה והדברים האלה?

התיקן מתחיל מאותו מקום שאתה מרגיש שאתה מתרחק מהבורא.

תלמיד: איפה שאני מתרחק מהבורא או איפה שאני מצליח להתקרב לבורא?

מתרחק מהבורא, שם מתחיל להיות תיקון.

תלמיד: תוכל אולי עוד קצת להסביר כי אני באמת לא מצליח לתפוס את זה?

איפה שאתה מרגיש שאתה כבר מתרחק מהבורא, שם אתה צריך לעשות תיקונים כדי להתקרב אליו.

שאלה: וזה לא משנה על איזה סוג רצון זה?

זה לא חשוב.

תלמיד: זאת אומרת היחסים בין החברים או הדברים האחרים הגשמיים, לא משנה איפה האדם מתחיל, העיקר שהוא יתחיל איפה שהוא מרגיש שהוא מתרחק מהבורא. כל אחד איפה שנראה לו.

כן.

שאלה: מה הקשר בין תורה שהאדם מושך את המאור לבין מצווה?

תורה זה נקרא המאור שבה שמחזיר למוטב את האדם, ומצווה, זה שהאדם יכול לתקן את המעשים שלו שהם יהיו כדי לעלות את הקב"ה בעיניו.

תלמיד: האם התורה מביאה אותו לעשיית המצווה, זה קודם לזה?

התורה מביאה אותו לעשיית המצווה.

תלמיד: ועשיית המצווה מביאה אותו שוב למשוך את המאור?

כן.

תלמיד: האם זה כמו התפשטות האור וההסתלקות שלו?

לא, את זה אנחנו נלמד.

שאלה: מה ההבדל בין להידבק במידותיו, להידבק בו, אפילו להשפיע לו נחת, לבין להמליך את המלך, מה שאנחנו לומדים עכשיו?

זה פרט וזה כלל.

תלמיד: מה הכוונה, מה זה שבחגי תשרי העבודה היא להמליך את המלך?

כך אנחנו אומרים, כך נקראות כל המצוות האלה שאנחנו עושים תחת השם הזה. אנחנו רוצים לתקן את היחס שלנו עם הבורא בכך שבסופו של דבר נגלה אותו כבעל הבית עלינו, כשולט, כפועל עלינו.

תלמיד: בזה שנגלה אותו כבעל הבית, כשולט עלינו, האם אנחנו כבר משפיעים לו נחת במידה מסוימת, זו אותה הפעולה או שאלו פעולות שונות?

לא, זאת אותה הפעולה.

שאלה: כדי להרגיש שהבורא ממלא את כל המציאות, אני צריך להרגיש מקום שהוא חסר, נעלם. מה הוא המקום הזה? איפה אני מגלה מקום ששם הוא נעלם, ששם הוא צריך למלא אותו?

תנסה להרגיש, תנסה לברר איפה הבורא לא נמצא.

תלמיד: מה היא אותה המציאות שהוא ממלא, האם זו אותה מציאות שאני רואה כאן, או שזה משהו שאנחנו צריכים לבנות ביחסים בינינו בעשירייה?

אלו הרצונות שלך.

תלמיד: הרצונות שלי הם אותה המציאות?

כן.

שאלה: לגבי הרצונות הגשמיים, מה המטרה שהבורא נותן לאדם רצון גשמי בעוצמה כזאת שמעסיקה אותו? למה הבורא עושה את זה?

להעסיק אותו בינתיים כדי שילמד איך יוצאים מזה.

תלמיד: ואיך הדרך הנכונה להתמודד עם רצון גשמי? כי אם מתנגדים לו, אז הוא מתגבר, הוא לא עוזב אותך. ואם אתה מממש אותו, אז אתה אומר אחר כך, "למה ממשתי אותו?". איך הדרך הנכונה להתמודד עם זה?

על ידי זה שאתה עובד נכון עם הסביבה. הסביבה היא כמו זכוכית אופטית, היא יכולה לחלק את האור שמגיע אליך לשניים, כך שתראה באור ישר ובאור חוזר.

תלמיד: אם אני מבין אותך נכון, כשיש רצון גשמי, אין סיכוי להתמודד אתו, וזו גם לא המטרה שהבורא שם את הרצון הזה. הוא שם אותו במטרה שתלך בכלל לסביבה אחרת של חברים, עשירייה, רב, קבוצה, כל הדברים האלה, שם אתה צריך לפעול. ואז בצורה הזאת רק אפשר להתגבר ולתקן.

כן.

שאלה: האם להיות בשמחה זה תנאי לתיקון?

כן.

תלמיד: איך להיות בשמחה במשך כל הגלויות, כשיש מרחק?

אני לא יודע, אבל צריכים תמיד להשתדל לעלות מהמצב הזה, מההרגשה הזאת.

תלמיד: יש צער גדול מהמצב הזה שאני לא כמו הבורא, וכשאני מגלה את זה, אני מרגיש עוד מרחק והצער גדל. איפה לחפש את השמחה בזמן הזה?

זה לא פשוט, איך אנחנו יוצאים מהמצב שמרגישים שם צער, למצב שמרגישים בו שמחה. לזה צריכים להבין את עומק הדברים שמצערים אותנו, ואת גובה הדברים שמשמחים אותנו. זו עבודה מיוחדת.

תלמיד: אני מרגיש שהתפילה שלי הרבה זמן לא מצליחה בגלל שאין שמחה בתוך הבקשה שלי, ואני מבקש מהבורא שיבוא ויתקן אותי. אבל אני רוצה לדעת איפה לחפש, איפה למצוא שמחה בבקשה שלי, על מנת לתת לבורא את הבקשה ולשים את זה במקום הנכון?

זה רק עם החברים.

תלמיד: לשתף אותם בצער שלי, לבקש עזרה?

לא, לא לשתף אותם בצער שלך. בשביל מה אתה צריך עוד להגדיל את הצער ולהשפיע ממנו לכל העולם? אתה צריך להגיע למצב שהוא ההיפך, שבסופו של דבר גמר התיקון יהיה בשבילך כפעולה אחרונה שתסיים את כל המאמצים.

תלמיד: שמעתי שהמקום לחפש את השמחה הוא בתוך החברים, בעשירייה שלי. האם הכניסה לשמחה והיציאה מהצער הם מאותו מקום, יש דלת אחת?

כן.

תלמיד: איך ללכת תמיד בדרך אחת כלפי הכניסה ולא כלפי היציאה, לשים לב לכניסה, לא ליציאה? איך לשים לב למצב הבא ולא למצב שאני נמצא בו עכשיו?

נראה לי שאנחנו צריכים לחשוב על המצב הנוכחי, ועל המצב שבו אנחנו מעלים את עצמנו למצב גבוה יותר. ומשני המצבים האלה, בדינמיקה הזאת, אנחנו יכולים לבנות את הפעולה. קשה לי למצוא דוגמה לזה. נניח במתמטיקה, אנחנו לוקחים פעולה כזאת שהיא מעלה אותנו.

(סוף השיעור)