שיעור בוקר 27.01.19 – הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 816, "כתבי הדור האחרון"

הקדמה

"משל לחברה רעבים וצמאים התועים במדבר, והנה אחד מהם מצא מקום ישוב בכל טוב, התחיל נזכר באחיו האומללים, אמנם כבר נעתק מהם הרבה עד שלא ידע מקום המצאם. מה עשה התחיל לצעוק בקול גדול ולתקוע בשופר, אולי ישמעו חביריו הרעבים והאומללים את קולו ויתקרבו אליו ויבואו ג"כ לישוב ההוא המלא מכל טוב.

כן הדבר שלפנינו, הנה תעינו במדבר הנורא יחד עם כל האנושות ועתה מצאנו אוצר גדול המלא מכל טוב דהיינו הספרי קבלה שבאוצר, שמשביעים נפשינו השוקקות וממלא אותנו דשן ונחת ושבענו והותרנו, אלא זכרון החבירים שלנו שנשארו במדבר הנורא אובדי עצות, אמנם המרחק רב בינינו ואין הדברים נשמעים בינותינו, ולפיכך ערכנו את השופר הזה לתקוע בקולות אולי ישמעו אחינו ויתקרבו אלינו ויהיו מאושרים כמותינו."

"דעו אחינו בשרינו, כי חכמת הקבלה כל עקרה הוא הידיעות איך נשתלשל העולם ממרום גבהה השמימי עד ביאתה לשפלותינו. והמציאות הזה היה מוכרח משום ש"סוף מעשה במחשבה תחילה" ומחשבתו ית' פועלת תיכף כי אינו צריך לכלי מעשה כמותינו, ולפיכך יצאנו מתחילה בא"ס ב"ה עם כל השלמות ומשם עד לעולם הזה - ולפיכך קל מאד למצוא כל התיקונים העתידים לבא מתוך העולמות השלמים שקדמו לנו."

ודאי שאנחנו כבר מגיעים לתכנון הקודם באין סוף, כי אין שום דבר שפתאום קורה בבריאה אלא הכול לפי הקודם ונמשך, סיבה ומסובב, בכל הפעולות המשתלשלות זו מזו וגם אנחנו שם, כולנו נרשמים, ולכל אחד ואחד ולכולם יחד יש שם מקום, פקודות ומטרות.

לכן אנחנו יכולים בללמוד את חכמת הקבלה לדעת מה הגורל שלנו, מה העתיד שלנו ובאיזו צורה אנחנו מתגלגלים, ויכול להיות שנוכל גם לשנות את הדברים לטובתנו. לכן מתגלה לנו חכמת הקבלה, תכנית הבריאה, כל צורת הבריאה עם כל הבחירה החופשית וכן הלאה.

לכן היא ניתנה לנו לשימוש כי מצד אחד ודאי שהכול משתלשל, מתגלגל מאין סוף אלינו. ומצד השני ניתן לנו לדעת על זה ולשנות את זה, כי דווקא בשינוי שלנו, בזה שאנחנו משנים את ההתפתחות שלנו, את גורלנו, בזה דווקא אנחנו מממשים את הייעוד שלנו ואז כל הבריאה כדאית לנו.

שאלה: בעל הסולם כתב פה "אולי ישמעו אחינו ויתקרבו אלינו ויהיו מאושרים כמונו." למה האולי הזה, למה הספק הזה?

כי זה לא תלוי בנו ואולי לא תלוי בהם ואולי תלוי בכוח העליון. זאת אומרת, אנחנו צריכים לעשות מאמצים, וישמעו או לא ישמעו, זה כבר לא עלינו, אבל עלינו לעשות את הפעולה עד הסוף כביכול שזה תלוי רק בנו.

תלמיד: מצד שני אנחנו אחראים, עלינו מוטלת האחריות.

כן, אבל תדע שהאחריות מוטלת עליך לצעוק ולהזמין אותם להצטרף לתהליך התיקון, כי אנחנו מצאנו כביכול את שיטת התיקון ורוצים שכולם יתקרבו אליה מצד אחד. ומצד שני, אנחנו צריכים להבין שזה לא תלוי בנו, שאנחנו רק צריכים לעשות מה שמוטל עלינו, ולקוות שבעזרת הבורא, בעזרת הכוח העליון ובמאמצים שלנו זה תלוי.

יש כאן שני גורמים, אנחנו והכוח העליון. והאנושות כולה שאנחנו מזמינים אותם, הם בעצמם עדיין לא נמצאים בשום פעולה אקטיבית מצדם, לכן אסור לנו לפנות אליהם באיזה האשמות או באיזה גישות, אלא הכול תלוי בנו ובבורא, וגם הבורא כביכול תלוי בנו.

לכן מפני שיש כאן בדרך בכל זאת כמה וכמה בעיות, גורמים וכן הלאה, אז אנחנו אומרים, יכול להיות שיתקרבו אלינו, כך אני מבין.

תלמיד: אבל זה תלוי בכל זאת ביחס בינינו לבין הבורא בתפילות, בבקשה שלנו שהאולי הזה ישתנה?

כן, לכן הוא כותב, אם לא היה כך לא היה כותב. כי מה מדרבן אותו לכתוב? שיש כאן אפשרות באמת להציל את האנושות מלעבור דרך מאוד ארוכה. בסך הכול אנחנו נמצאים בתיקונים מעט זמן, נניח מימי האדם הראשון, מימי בבל, לפי ספירות השנים שלנו של סיבובי כדור הארץ מסביב לשמש.

אבל אנחנו עדיין לא מבינים עד כמה אנחנו יכולים לחסוך במאמץ שלנו. שכדאי לנו מאוד להשקיע כדי לא להיכנס למצבים מאוד מאוד קשים לכל האנושות, לא טובים לא בעינינו ולא בעיני הבורא. נשתדל, הכול תלוי בהפצה שלנו.

קריין: שורה "ומתוך" בטור א'

"ומתוך זה אנו יודעים האיך לתקן דרכינו מכאן ולהבא כמו מעלת האדם על הבהמה, ש"רוח הבהמה יורד למטה", כלומר שאינו רואית אלא ממנה והלאה" זאת אומרת לעצמו, בלבד. "ואין לה שכל ובינה לראות מהעבר עליו כדי לתקן העתיד, נוסף עליה האדם ש"רוח האדם עולה למעלה", כלומר להעבר, ומסתכל בהעבר כמו אדם המסתכל במראה ורואה לתקן את פגמיו, כן השכל רואה בהעבר עליו ומתקן את דרכיו על מכאן ולהבא."

הוא רוצה להסביר לנו ש"אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא". שרק על ידי החטאים, השגיאות, הטעויות והנפילות שאנחנו מרגישים ורואים, ויכול להיות שנופלים כמה פעמים עד שמגלים שנופלים ומגלים שזה לא טוב, כל מיני הבחנות בירידה, רק אחרי זה כבר מתקנים את עצמינו.

אבל אך ורק אחרי ירידות, מכות, אכזבות, בעיות, אנחנו יכולים לתקן את עצמינו, אחרת לא. הרצון לקבל שלנו לא יבזבז גרם של אנרגיה, קלוריות, מאמצים, כדי לעשות משהו טוב לתיקון, אם הוא לא ירגיש שזה מציל אותו מהצרות.

"ומתוך זה אנו יודעים האיך לתקן דרכינו מכאן ולהבא כמו מעלת האדם על הבהמה, ש"רוח הבהמה יורד למטה", כלומר שאינו רואית אלא ממנה והלאה ואין לה שכל ובינה לראות מהעבר עליו כדי לתקן העתיד, נוסף עליה האדם ש"רוח האדם עולה למעלה", כלומר להעבר, ומסתכל בהעבר כמו אדם המסתכל במראה ורואה לתקן את פגמיו, כן השכל רואה בהעבר עליו ומתקן את דרכיו על מכאן ולהבא."

עיקר הלימוד שלנו הוא מהעבר, מהעבר המר. אבל כדי שנלמד מזה ונעשה החלטות נכונות להבא.

שאלה: אנחנו רואים דווקא שהאנושות לא לומדת מהעבר.

לכן היא כל הזמן טועה. אתה תטעה בטוח בכל צעד ושעל, אבל הטעויות שלך יהיו מהבחנות חדשות. כל פעם תעשה צעד קדימה נכון, לפי העבר, זה חצי מהצעד, וחצי מהצעד תעשה כחדש ותטעה, תלמד ממנו איך לעשות צעד קדימה נכון, וכך יש לך תמיד שגיאה תיקון, שגיאה תיקון.

תלמיד: במה התהליך הזה שונה ממה שקורה היום?

האנושות עדיין לא משתנה, היא לא הולכת לקראת תיקון הרצון לקבל שלה. אמנם היא מגלה שהוא עושה לה רע אבל השיטה עדיין לא עובדת, הם נכנסים כל פעם לאותם המצבים.

תלמיד: לכאורה.

כן, לא לומדים.

תלמיד: מנסים ללמוד.

לא, הם מנסים ללמוד אבל לא יכולים, הם לא יכולים ללמוד מפני שההתקדמות שלהם, היא לא התקדמות לפי הטבע. הם לא הולכים צעד קדימה למעלה מהאגו שלהם ולכן לא בודקים את עצמם כלפי האגו שלהם מה קרה.

לא הצלחנו. לא הצלחנו, ננסה בצורה אחרת. בינתיים הצורה האחרת היא גם בתוך האגו ממש, לא למעלה, לא כנגדו, לא לכיוון אחר, לכן כל הזמן טועים, מסתובבים ממש כמו כלב אחר הזנב שלו. הם נכנסים לאותן הבעיות.

תלמיד: בעצם לא מנתחים נכון מה הסיבה שבגללה נכשלנו?

כן, שהסיבה היא טבע האדם וצריך לעלות למעלה הטבע. "צעד קדימה" נקרא שאני הולך למעלה מטבע האדם, זה צעד קדימה. זה לא בטכנולוגיה. בקיצור, לא במימוש האגו, אלא במימוש עצמי למעלה מהאגו לפחות קצת. בצורה כזאת אנחנו כן יכולים להתקדם, זאת אומרת, ללמוד מהעבר.

שאלה: אני גם רוצה להמשיך את הנקודה הזאת של ללמוד מהעבר. ניתן דוגמה, היום בדיוק "יום השואה הבינלאומי" וקראתי אתמול שדווקא להפך אני רואה שמאוד גאים במה שהצלחנו, שאחרי כמעט מאה שנה הקמנו מדינה והצלחנו להקים צאצאים ופשוט להרים את האומה הזאת מחדש. אף אחד לא מסתכל על זה כעל משהו שצריך ללמוד ממנו, אלא להפך, "תראו איך למדנו יותר טוב, איך הפקנו לקח, איך הצלחנו להתרומם, איזה חזקים אנחנו."

אתה מבין איזו טיפשות, איך בזה אנחנו מזמינים את השואה הבאה? כי לא למדנו כלום, "אין חכם כבעל ניסיון", איפה החכמה שלנו? אנחנו הכי טיפשים, כי כמה שאנחנו עוברים צרות אנחנו לא לומדים מזה. עמים אחרים כבר היו לומדים מזה.

אנחנו שוב נכנסים לאותה הצרה, אתה רואה לפי היהודים איך שהם מתנהגים בכל מקום. זאת דוגמה מאוד רחבה, גדולה, מובהקת מאוד, שחסר לנו כוח הקבלה, חסרה לנו הגישה הזאת. מה זה כוח הקבלה? ללכת למעלה מהטבע שלנו קצת, נגד האגו שלנו. "נגד האגו" בצורה מעשית, זה קצת בחיבור בינינו.

ואם לא, אנחנו נכנסים לאותה צרה עוד יותר גדולה. כי אם לא למדת ממה שהיה קודם, אתה צריך לקבל עכשיו שיעור הרבה יותר גרוע.

תלמיד: אז הוא אומר, לפנות לאחינו הרעבים והאומללים, אבל הם גם חירשים.

זה לא חשוב, הבעיה היא בנו. אנחנו לא פונים, לא פונים מספיק. אנחנו צריכים לחפש בכל זאת עוד דרכים איך לצעוק, איך למשוך תשומת לב, איך להזמין בכל צורות המדיה, בכל מה שרק אפשר, דווקא.

מי מסתכל על השואה הזאת? יש כמה ארגונים שמתעסקים בזה, אוספים כסף ועושים כל מיני אירועים, זה הכול. וגם אלו שעברו את השואה כבר מתים, כמעט ולא נמצאים בעולם, וכאילו לא למדנו כלום. בזה שלא לומדים מהעבר אנחנו מכינים לעצמינו מכה גדולה מאוד, הרבה יותר גדולה לעתיד. אם אז זה היה במסגרת אירופה, בגרמניה ועוד כמה מדינות, עכשיו זה יהיה במסגרת של כל העולם. זה מבחינת המקום. מבחינת העוצמה, זה יהיה הרבה יותר מקודם. וזה יהיה תחת השגחת האו"ם, יונסקו וכל מיני ארגונים, כמו שבגרמניה היו החלטות מדיניות, שצריכים לסלק את היהודים מעל פני כדור הארץ. יש מוזיאון בפראג, נתנו אז להיטלר רעיון, "בואו נעשה מוזיאון של יהודים. אנחנו הולכים להשמיד אותם לגמרי? אז צריך להיות מקום שבו אנחנו נראה לכולם, מי הם היו, מה הם היו" כאילו שמדברים על איזה דינוזאורים, עד כדי כך נשמיד את כולם. ובגלל זה הם אספו שם כל מיני דברים ועשו את המוזיאון. ככה הם רצו.

אז תהיה כזאת החלטה כמו שהייתה בגרמניה, מדיניות ברורה, אבל עכשיו זאת תהיה החלטה באו"ם, בכל הארגונים הבינלאומיים ש"ככה זה, מה לעשות. אנחנו רואים שהחלק הזה מזיק לאנושות, מה אנחנו נעשה? זה 10, 15 מיליון לעומת 8 מיליארד". כי ללא ספק מורגש לכולם בפנים שהחלק הזה מעורר בעיות, וכל הצרות בעולם הם רק בעקבותיהם.

פשוט מאוד, ובצורה קפדנית ממש יעשו, אם לא נמשוך את תשומת לב היהודים שרק בתנאי שאנחנו נרצה שזה ישתנה, זה ישתנה. אחרת, זה יתגלגל לקראת זה ומהר מאוד.

תלמיד: אני מבין אם כך שצריך להפחיד אותם.

הבעיה היא שגם זה לא עובד כל כך. אני מבין שיחד עם ההפצה אנחנו בעצמינו חייבים להיות מאורגנים, מאוחדים, מושכים את המאור המחזיר למוטב ובכל הלב שלנו רוצים להעביר את זה אליהם. זה נקרא לתת קריאה, זה נקרא לצעוק, זה נקרא להזמין.

זה לא דרך כלי התקשורת עם כל הכבוד לעבודה שלך אלא זה מהעבודה הפנימית שלנו ובזה צריכים לשים תשומת לב וממש ממועקה קשה מאוד, פנימית.

תלמיד: ומה הצפייה שלנו מהם, כלום?

אם אנחנו נצעק בצורה כזאת הם יתעוררו, רק מהצעקה הפנימית. אנחנו צריכים גם לעשות את זה בצורה חיצונה אבל ברמת העולם הזה, בכוחות העולם הזה זה כמעט ולא שייך. אלא העיקר זו העבודה הפנימית שלנו, בכוונה שלנו. הכוח הפנימי שלנו צריך כאן לעבוד.

תלמיד: זה במאה אחוז תלוי בנו מה שאתה אומר?

במאה אחוז בנו, לא באף אחד מהמנהיגים שלנו ולא בטרמפ או מרקל או עוד מישהו שם.

תלמיד: כשאנחנו אומרים זאת טיפשות שהם לא לומדים מהעבר אז בעצם אנחנו אומרים על עצמנו?

גם כן, במיוחד אנחנו.

"ולפיכך אין התפתחות למין הבהמה ועדיין עומדים על אותו המקום שנבראו, משום שאין להם המראה להבין מתוכה איך לתקן הדרכים ולהתפתח לאט לאט כמו האדם. והאדם הולך ומתפתח יום יום עד שמעלתו מובטחת ומורגשת שעוד על הפלנטות העליונים ירכב.

וכל זה אמור בדרכי הטבעים שמחוץ ממנו דהיינו הטבע שבהמציאות שבסביבתינו, דהיינו מזונותינו ועיניני החיצונים, שעל זה מועיל בהסתפקות גמור השכל הטבעי.

משא"כ בפנימיותינו ועצמינו, הגם שאנו מתפתחים למקצת אבל אנו מתפתחים ומשתבחים מחמת דחיפות מאחורינו (ויז-א-טערגא) ע"י יסורין ושפיכות דמים. והוא מטעם שאין לנו שום תחבולה להשיג מראה לראות בפנימיות האדם שהיו בהדורות שעברו, ואצ"ל בפנימיות הנפשות והעולמות איך שנשתלשלו ובאו לחורבן נורא כהיום שלא יהיו לנו בטוחות בחיינו, ונהיה מוכנים ועומדים לטבח ומיתות משונות בשנים הקרובות, עד שהכל מודים שאין להם שום עצה למנוע זה."

שאלה: נראה שבעל הסולם מתחיל את ההסבר מזה ש"חכמת הקבלה כל עיקרה הוא הידיעות איך נשתלשל העולם ממרום גבהה השמימי עד ביאתה לשפלותינו", הוא שם הרבה דגש על זה שחכמת הקבלה נותנת מראה כי היא מסבירה איך השתלשלנו מלמעלה למטה. זו באמת האיכות של חכמת הקבלה, אין שום חכמה שמסבירה מלמעלה למטה את ההשתלשלות. זה משהו שאנשים צריכים להתחיל לקלוט?

אפשר להסביר את זה בדרך אגב לבני אדם, כי אולי זה ייתן להם קצת יותר הערכה למה שאנחנו מדברים, ולמה שאנחנו אוחזים ולומדים, יכול להיות שכן. אני אישית בנוי בצורה כזאת שזה מאוד מושך אותי ומשכנע כי יש לזה איזה יסוד רציונלי שאני יכול לראות שהוא נכון בכל מיני חלקי הבריאה, בלשייך את זה לכל מיני מדעים אחרים. כן, אפשר להשתמש בזה.

תלמיד: אני שואל כי גם אתה תמיד אומר שהטבע מניע אותנו לחיבור, זו התכנית הכללית, זה לא משהו שאנחנו סתם עושים. וגם בעל הסולם פותח בזה, הוא כאילו נותן את זה במאמר כשהוא מדבר על איך הוא מגיע לאחינו, "דעו אחינו בשרינו", שמעו אותנו.

כן, הוא מדבר בצורה אנושית פשוטה, רגילה, בלי חכמת הקבלה ובלי כלום.

שאלה: זה מה שאני אומר, אז אנשים שלצורך העניין אין להם זיקה לרוחניות, נקודה שבלב וכן הלאה. הקונספט הזה שיש חכמה שמסבירה איך השתלשלנו לכאן, זה משהו שיכול להיקלט באוזן הציבורית?

אני חושב שבכל זאת כן. הסברנו זאת גם בספר "למה שונאים אותנו", כי בכל זאת אם אתה נותן תמונה כללית ומאיפה זה נובע , אז זה לא עניין אם אנשים מאמינים לך או לא אבל הם מתחילים לראות שמה שאתה אומר זה טוב ונכון בכל מיני חלקים כאלו וכאלו של הבריאה שלפנינו, החברה האנושית, הילדים, ההורים וכן הלאה, ואז מתוך זה כביכול הם רואים שאתה לא הזוי.

תלמיד: אז רק כדי להשלים, האם כדאי לנו לצייר את המודל הזה בכל מיני צורות?

אני חושב שגם זה צריך להיות.

תלמיד: שבינתיים זה יחלחל לאנשים?

כן, אם אנחנו יכולים לספר את זה בצורה קצרה ופשוטה כדאי לנו לעשות את זה, זה בכל זאת יתן לפני האדם תמונה.

תלמיד: שמענו שהכול תלוי בנו אז כמובן שכולנו נרשמים לשלושת ימי הכנס. היום תהיה הכשרה מיוחדת, בפעם הראשונה נלמד איך לדבר עם העם, נלמד איך להזמין חברים בצורה יפה, נלמד את מי מזמינים, נפתח שפה מתאימה ומושכת, נלמד גם על תוכן של כל ערב וערב, נלמד להתמודד עם שאלות, ספקות, ונקבל בטחון.

נלווה את החברים בכל רגע בכנס, נלמד איך לעשות את זה ונדאג להם לחוויה, שירגישו ממש נפלא. נלמד מה כדאי שהם יקבלו בכל רגע, איך להכין אותם לפני הכנס כך שהם ימשיכו איתנו לאחר הכנס. נלמד להזמין חברים דרך האינטרנט, דרך ווטסאפ, דרך כל הצורות ובנוסף ההכשרה תוקלט, ותשודר בעברית בסביבה טובה אז החברים מחו"ל דוברי עברית נשמח אם תשתתפו. זה יקרה היום מיד לאחר ישיבת חברים בין 19:30-20:30 וכולנו כמובן נעשה את המקסימום בזמן הזה כדי להיות הכי טובים כי הכול תלוי בנו.

אתם עושים את זה כאן?

תלמיד: כן, זה יהיה כאן.

אני אוכל לראות. בסדר גמור, טוב

שאלה: אמרת שזו טיפשות שלא למדנו לדוגמה מהשואה או ממשהו אחר, איך באמת אפשר ללמוד מזה, להסיק מסקנות על החיבור בינינו ועל הדברים שאנחנו מדברים?

אתה יכול ללמוד את זה רק מהחומר שלנו. איפה עוד מסבירים לך שהכול תלוי בקשר בין בני אדם? איפה אתה רואה דבר כזה? לך תספר את זה למישהו בחוץ, הוא ישאל אותך מה הקשר בכלל? אנחנו צריכים להיות חזקים, צבא חזק, אנחנו צריכים לחנך נכון את הילדים שלנו שהם יהיו עמידים נגד כל הרעל הזה וכל השנאה הזאת. אף אחד לא חושב שדווקא חיבור הוא ההצלה.

ולא רק הצלה, כי בזה אנחנו לא מתקנים את עצמינו, אנחנו מתקנים שם, במקור של השנאה, בהם, אנחנו מתקנים אותם, אף אחד לא חושב כך כי על המערכת הזאת הכללית אף אחד בכלל לא חולם, שאנחנו נמצאים בצורה כזאת ויכולים לקבוע את כל הסדר באנושות, לסדר את כל הדברים, לא יודעים.

אף אחד לא חושב שיש קשר בין המכות שהעולם מקבל, המשברים האלו שעכשיו עוברים ויעברו אחד אחד, בכל מקום, והשנאה לישראל. אף אחד לא יודע מה הקשר. "מה?,אנחנו עושים את זה"? אבל אנחנו רואים שמאשימים אותנו בזה. אוטומטית, משהו קורה, אנחנו אשמים. וזה קורה בצורה אינסטינקטיבית. אתה יכול לראות פתאום, " זה בגלל היהודים". "למה? מה? איזה קשר? תמצא לי לפחות אחד מהם". "לא. זה בגללם". ככה.

אז אנחנו צריכים להסביר ליהודים עצמם מהו הקשר, ובכלל, לכל האומות העולם. אבל שוב אני אומר, שזה לא טיפול. כי בכל טיפול יש לך משהו שמלווה אותו. הטיפול העיקרי זה שאנחנו נהיה מקושרים, ואנחנו נשפיע להם דרך הצינורות הפנימיים שבטבע, וכשהם יתחילו להתחבר, אז הם ירגישו "הנה זה מה שבא מישראל".

תלמיד: אנשים בדרך כלל מחפשים הוכחות, יש לנו איזו דרך אולי להוכיח את זה?

אין הוכחות. ההוכחות יהיו כשאתה תתחיל לעבוד, והם ירגישו שככה זה עובד. הם ירגישו הנה עכשיו היהודים התחילו לעשות משהו טוב, וקודם הם עשו משהו רע. אנחנו צדקנו, ועכשיו אנחנו רואים שהם עושים טוב.

זאת אומרת, תהיה להם ידיעה שבעבר הם צדקו. "אתם ראיתם? אתם רואים? אנחנו צדקנו". וגם עכשיו אנחנו צודקים כשזה לטוב.

תלמיד: אפשר פשוט יותר להתאמץ להראות כמה באמת המנגנון הזה של האגו הוא הרסני? כי אמרת שהם לא מבינים את זה.

אני אומר לך, הכי מועיל, 99.9%, זה מה שאתה תעשה עם החברים בכיוון שאתה רוצה להשפיע את זה לתוך האנושות. ואולי 0.01% זה מכל הפרסומות שלנו, מכל הדברים האלה. אני לא תולה בהן שום תקווה, חוץ מתקווה פשוטה. ישנאו אותנו עוד יותר, ובמיוחד אותנו, את "בני ברוך".

תלמיד: אתה אומר שכל פעם שקורה משהו, ישר רואים תגובה. אז אולי באמת אפשר להראות את זה? איך תראו יש פירוד? רואים בינינו, שונאים אותנו יותר.

הם לא יראו שום דבר כי אתה והם לא נמצאים באותה המערכת. בגלל שאתה שומע את זה הרבה פעמים, אז בשבילך יש כאילו קשר בין זה לזה. אצלם אין קשר.

אתה יכול להגיד, "למה אין? הם אומרים שאנחנו אשמים בהכול, אז יש קשר, כשאנחנו רעים, רע להם". יש קשר, אבל לא כמו שהחיבור בינינו משפיע על החיבור שלהם. זה לא באופן הזה שאנחנו מפעילים אותם. הם חושבים שאנחנו מפעילים אותם לרעה. אנחנו מפעילים אותם לרעה בצורה בלתי הכרתית בנו כשאנחנו נפרדים זה מזה.

כל יום ויום כשאתה רואה עד כמה אנחנו קשיי עורף, מתפזרים לכל מיני מקומות ולא רוצים להיות בקשר בינינו. בטח היום, כשכל יום יש עוד כמה מפלגות לבחירות, ועוד כל מיני דברים. יהיו עוד סכסוכים, ועוד משפטים על ראש הממשלה ועל כולם. זה הכול לרעת העולם. עד כמה שאנחנו מתרחקים לעולם נעשה יותר רע, והוא חוזר עם השנאה הזאת אלינו.

תנסה לכתוב מאמר שבו אתה מסביר זאת ליהודים. בואו נפסיק, נפסיק בכוח את כל ההתקוטטות הפנימית הזאת, כי רק זה יכול להציל אותנו מהשנאה העולמית, מהשנאה של כל העולם.

אתה תרגיש שהעולם שונא אותנו עד כדי כך שהוא מחייב את השכנים שלנו לתקוף אותנו, והעולם יעזור להם להתנפל עלינו וייתן להם הכול. ומה יהיה באמריקה, אני כבר לא רוצה להגיד. ממש כך.

שאלה: עוד כמה ימים ממש יש לנו את הכנס הגדול ובו יקרה משהו לראשונה. יהיו בו שלושה ערבים מלאים שאפשר להזמין אליהם פשוט כל אדם. החברים עובדים על תוכן שממש מותאם לנשים, לאנשים שטיפה מחפשים, לאנשים שרוצים להרגיש ביטחון בחיים שלהם. הכנו מתנה ארוזה כל כך יפה לחיים של כל אדם ואדם.

מה ההזדמנות שיש לנו כחברה? אתה, מצד אחד, אומר שהכול תלוי בנו. שאנחנו צריכים להתחבר וזה יעבור בצינורות תת קרקעיים לכולם. אבל יחד עם זה, אנחנו מזמינים ממש את העם לכנס. ויש לנו אפשרות גם לעשות את החיבור בינינו וגם להעביר להם משהו.

איך אנחנו כחברה יכולים להכין את עצמנו הכי טוב עכשיו עד הכנס כדי לעשות את השילוב הכי מוצלח בין שני הדברים האלה? חיבור בינינו ולתת משהו אמיתי לכל האנשים שיבואו אלינו לכנס?

על זה אני רוצה להגיד, שכמה שיותר נתחבר, האנשים יימשכו אלינו, יבואו יותר אנשים, ירשמו ויבואו לכנס. זה דבר אחד. ודבר שני, צריכים לפרסם בכל זאת. עוד ועוד, יום יום, כי פרסום לא עובד בפעם אחת.

תלמיד: אנחנו מפרסמים עכשיו בכל החזיתות, וגם מזמינים את כל החברים להצטרף, לעזור בפרסום בכל דרך. הכול פתוח, פשוט לפנות למארגני הכנס.

לקראת ההכנה לכנס, במה מתבטא החיבור הזה בינינו? יש נקודה ספציפית שעליה צריך לתת את הדגש?

אנחנו היום נמצאים במצב מאוד חשוב. העולם נמצא לפני הרבה מצבים רציניים, בלשון המעטה. ולכן, אנחנו צריכים להיות מוכנים לזה ולהכין תרופה למכה. החיבור שלנו צריך להיות כתרופה לכל המכות שהעולם עובר. וזה ממש בכל מקום שבעולם. שם משהו לא בסדר, עד לצרות הגדולות. זה יכול להיות כמו שעכשיו קרו הוריקנים בכל מיני מקומות ומה לא. אז בכל הדברים האלה יש לנו אפשרות להתערב על ידי החיבור בינינו ולהרגיע את הרוחות. גם הגשמיות, גם הרוחניות, וגם האנושיות. זה הכול. הפתרון אחד.

שאלה: אנחנו יודעים ששיעור בוקר זה המקום המרכזי שלנו לחיבור ולחזק את הקשרים. איך אנחנו יכולים לשפר את הכוונה בשיעור בוקר?

אתם צריכים לעבוד על זה. אני לא יודע מה להגיד. צריכים לעבוד על זה. לי אין אפשרות, אין לי מה להוסיף. אבל להרגיש את האחריות ואז דאגה בלב איש, ככה זה יעבוד.

נחשוב על החברים שלנו, על החבר מקבוצת מוסקבה, ועל עוד חברים בכל הכלי שלנו.

(סוף השיעור)