שיעור בוקר 01.03.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "זוהר לעם", כרך א', עמ' 381, "הקדמת ספר הזוהר",

מאמר "המצווה השלוש עשרה", סעיף 246

קריין: זוהר לעם, כרך א', עמ' 381, "הקדמת ספר הזוהר". מאמר "המצווה השלוש עשרה", סעיף 246.

אין לי כל כך מה להוסיף, רק לקרוא את הפקודה הזאת, הפקודה השלוש עשרה. היא כבר מדברת על התפתחות האדם, אז בואו נתפתח כמו שהזוהר אומר לנו.

המצווה השלוש עשרה

[פקודא תליסר]

.246" המצווה השלוש עשרה, לעשות פדיון לבנו, לקשור אותו בחיים. כי שני ממונים הם, אחד על החיים, ואחד על המוות. והם עומדים על האדם. וכשאדם פודה את בנו, פודה אותו מידו של אותו הממונה על המוות. ואינו יכול לשלוט עליו. כמ"ש, ויַרא אלקים את כל אשר עשה, בכלל. והנה טוב, זהו מלאך החיים. מאוד, זהו מלאך המוות. וע"כ, באותו הפדיון מתקיים המלאך של חיים, ונחלש המלאך של מוות. בפדיון זה קונה לו חיים, ואותו הצד הרע עוזב אותו, ואינו נאחז בו."

אם אדם לא מבצע את הפקודה הזאת, את המצווה הזאת, "פדיון הבן", אז הוא כביכול לא ממשיך את החיים לבנו. זאת אומרת, הוא חייב לבצע את הפעולה הזאת בתקווה שבזה הוא קונה לו חיים. ודאי שגם אדם, גם הבן שלו, גם מלאך החיים ומלאך המוות, אלו אותם הכוחות שפועלים בתוך האדם ואנחנו חייבים להחיות אותם ולקשור אותם בצורה נכונה יחד. אי אפשר בלי מלאך המוות, בלי זה גם לא יתקיים מלאך החיים, וכך אנחנו ממשיכים.

"לומדים מהכתוב, וירא אלקים את כל אשר עשה, והנה טוב מאוד. אשר, והנה טוב, הוא מלאך חיים. מאוד, זה מלאך המוות. כי אז, ביום השישי של מעשה בראשית, באות ה' שבמילה השישי, התעלו העולמות מאוד. שהז"א עלה במקום א"א, והנוקבא במקום או"א, והשיג אדה"ר אז המוחין דחיה בשלמות, שע"י זה התבטל כוחו של מלאך המוות. ולא עוד אלא שנמתק בבחינת מאוד, כמו שיהיה בגמה"ת, בעת בילע המוות לנצח, שעל זה בא הרמז, והנה טוב זה מלאך חיים, מאוד זה מלאך המוות.

אכן עתה, אחר החטא דעצה"ד, אין העולמות מתעלים כל כך בשעה החמישית של ערב שבת, באות ה' שבמילה השישי. וע"כ אנו צריכים למצווה מיוחדת, להמשיך לנו הכנה וכוח, לקבל אור החיה, עכ"פ ביום השבת. והיא המצווה של פדיון בכור אדם.

משום שבפדיון זה מתקיים מלאך החיים, ונחלש מלאך המוות. בדומה שנעשה אז לאדה"ר, ע"י המאציל עצמו, בה' שבמילה השישי, שנעשה מלאך המוות טוב מאוד, כן סגולת מצווה זו של פדיון בכור.

אלא לא לגמרי, כמו אז, שלא היה למלאך המוות שום כוח. כי עתה אפשר, ע"י מצוות פדיון בכור, רק להחלישו בלבד, ולא להעבירו לגמרי. כי בפדיון זה קונה לו החיים. והצד הרע ההוא, עוזב אותו, ואינו נאחז בו עוד. כלומר, אחר שנטהר לגמרי ע"י מצווה זו, ואין עוד שום אחיזה בו לכוחות הרע, שנבלעו בגוף מחמת החטא דעצה"ד, אז יכול לקנות לו החיים, מוחין דחיה של יום השבת. כי כבר הוא טהור לגמרי, מהצד הרע, שנבלע בגוף מחמת החטא דעצה"ד. וע"כ יש לו הכנה, לקבל המוחין דיום השבת.

אנחנו רואים כאן שאותם שני כוחות, כוח הטוב וכוח הרע כביכול, פועלים בתוך האדם והאדם לומד איך להסתדר איתם, איך להשתמש בכוח הטוב ואחר כך איך להשתמש נכון בכוח הרע, וכששני הדברים האלו מתחברים אחר כך יחד, הם מגיעים למצב של טוב מאוד שזה מלאך המוות דווקא, כי דווקא על ידי זה שהאדם מתקן את מלאך המוות, על מנת לקבל, הוא מגיע לחיים הנצחיים שלו.

שאלה: על האדם לבחור בין אחד המלאכים או שעליו לשמור על קו אמצע מסוים?

על האדם לשמור תמיד שהוא ימשך לחיים, לעל מנת להשפיע, וככל האפשר שיהיה דבוק לזה ולא ייתן למלאך המוות שלו, אם הוא מתרומם ואם הוא מרגיש, מזהה אותו, שום מקום לחיות.

תלמיד: בצורה טבעית יוצא שאנחנו נמשכים יותר לקבלה מאשר להשפעה, אז מה נותן חיים למלאך החיים?

למלאך החיים אתה מוסיף חיים אך ורק מחיבור עם החברים, עם יתר חלקי הבריאה. מה שאין כן למלאך המוות אתה מוסיף ונותן חיים רק על ידי זה שאתה מתנתק מהם, מכל חלקי הבריאה, ומשאיר אותו כמו שהוא.

תלמיד: לחיבור הזה יש דרגות מסוימות?

ודאי, בכל 125 הדרגות שאנחנו עולים עד גמר התיקון יש לנו תוספת למלאך החיים על ידי כך שמלאך המוות כביכול נחלש בתפקידו האמיתי ואחר כך מצטרף לאט לאט לתפקיד של מלאך החיים, וגם מלאך המוות, פועל כמו מלאך החיים. לכן אנחנו אומרים בערב שבת שמסמל לנו את גמר התיקון "בואכם לשלום מלאכי השלום", כי הם כבר משלימים זה את זה ובאים יחד כדי להעלות את האדם לדרגת החיים הנצחיים.

שאלה: מהו מלאך המוות בעשירייה ואיך אפשר להגביר את החיים בקרבנו?

בעשירייה כל דבר שמפריד בינינו הוא מלאך המוות, וההיפך זה מלאך החיים. וככל שהם קשים והפוכים זה מזה וקשה לנו לחברם, כך אנחנו נמצאים בדרגות גבוהות יותר של מלאך החיים.

שאלה: כתוב שהודות למצוות פדיון הבן, הכוח הרע עוזב אותו. מה זה פדיון?

שאותו חלק של הרצון לקבל שנמצא תחת מלאך המוות, תחת הכוונה על מנת לקבל יתוקן, ואז אני אוכל לעשות עימו פעולות כמו עם המלאך הטוב, מלאך החיים.

תלמיד: מה אני קונה?

אתה מקבל חלק שנמצא תחת שליטת מלאך המוות כדי להשתמש בו על מנת להשפיע.

תלמיד: זו תוספת לעבודה?

ודאי. צמצום, מסך, אור חוזר, כל הבירורים האלה, כל התיקונים האלו שאנחנו עושים בכל דרגה ודרגה כשאנחנו רוצים לעלות יותר ויותר, זה נקרא שאנחנו מוציאים את כוח הרצון לקבל מעל מנת לקבל ומוסיפים אותו לאט לאט לעל מנת להשפיע.

תלמיד: מה זה פדיון הבן, מה זה הבן הראשון?

הבן הראשון הוא הרצון לקבל שאנחנו מתחילים ממנו, שאותו הבורא ברא, ועל ידי התיקונים אנחנו מתקנים אותו.

תלמיד: יוצא שבפדיון אני מכסה את הרצון הזה במסך?

נכון.

שאלה: הזוהר מדבר פה על הכנה שהנברא עושה כדי לשמור שהרע לא יאחז בו, הוא קורא לזה הכנה לקבלת אור חיה, ואחרי זה הוא קורא לזה הכנה למוחין דיום שבת. מה זאת ההכנה, מה השינוי שקורה בנברא שמאפשר לו שהרע לא יאחז בו?

האדם נמצא באמצע בין יצר הטוב ויצר הרע, ויצר הטוב ויצר הרע כאילו נלחמים על האדם ולכן אנחנו אומרים "בואכם לשלום מלאכי השלום". זאת אומרת, אנחנו רוצים למשוך את הכוחות האלו ולהשתמש בהם כדי לתקן את האדם, וזה בעצם מה שאנחנו משתדלים לעשות במשך החיים, עד שהכוחות האלו נכנעים אחד תחת האחר, וגם מלאך המוות הופך להיות מלאך הטוב.

קודם אנחנו רוצים לתקן אם אפשר ולהבליט, להגדיל את מלאך הטוב, כלומר להשפיע על מנת להשפיע, ואחר כך שגם מלאך המוות יכנס, ייכנע תחת הכוונה על מנת להשפיע, כלומר לקבל על מנת להשפיע, וכך מגיעים לתיקון השלם.

(סוף השיעור)