שיעור בוקר 08.09.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ב' דראש השנה תשפ"ב

ספר "כתבי בעל הסולם", פתיחה לחכמת הקבלה, עמ' 171,

אותיות ל"ו-ל"ח

קריין: "כתבי בעל הסולם", עמ' 171 "פתיחה לחכמת הקבלה", אות ל"ו.

אות ל"ו

"ואחר שפרצוף ע"ב דא"ק יצא ונשלם בראש וגוף, חזר גם עליו ענין הביטוש דאו"מ באו"פ ע"ד שנתבאר לעיל בפרצוף הא' דא"ק, והמסך דגוף שלו נזדכך ג"כ מכל עביות דגוף עד שהשוה צורתו לבחינת מסך דראש שלו, ונמצא אז שנכלל בזווג שבפה דראש שלו, ונעשה עליו זווג דהכאה מחדש שהוציא קומה חדשה של ע"ס בשיעור קומת בינה הנק' ס"ג דא"ק, והוא נחשב לבן ותולדה של פרצוף הע"ב דא"ק, כי יצא מהזווג דפה דראש שלו. ועד"ז יצאו ג"כ הפרצופין שמס"ג דא"ק ולמטה." (ראו שרטוט מס' 1)

שרטוט מס' 1

בינתיים זה מה שבעל הסולם יכול להגיד לנו. יש בזה הרבה שאלות והוא אומר על זה כל כך בקיצור בכמה שורות, אבל אנחנו נלמד על זה עוד הרבה.

בינתיים הוא רוצה להגיד לנו, לספר לנו על כל השתלשלות העולמות מעולם אין סוף עד העולם שלנו, הוא חושב שזה מספיק.

אות ל"ז

"והנה נתבאר יציאת הפרצופין זה למטה מזה הנעשה מכח הביטוש דאו"מ באו"פ המזכך המסך דגוף עד שמחזירו לבחי' מסך דפה דראש, ואז נכלל בזווג דהכאה הנוהג בפה דראש, ומוציא ע"י זווגו קומה חדשה של ע"ס, שקומה חדשה זו נבחן לבן אל פרצוף הקודם. ובדרך הזה יצא הע"ב מפרצוף הכתר, והס"ג מפרצוף ע"ב והמ"ה מפרצוף ס"ג, וכן יתר המדרגות בנקודים ואבי"ע. אלא עוד צריכים להבין. למה יצאו הע"ס דע"ב רק על בחי"ג ולא על בחי"ד. וכן הס"ג רק על בחי"ב וכו', דהיינו שכל תחתון נמוך במדרגה אחת כלפי עליונו, ולמה לא יצאו כולם זה מזה בקומה שוה."

בעל הסולם רוצה להגיד לנו שיש כאן עניין של השתלשלות מאין סוף למטה (ראו שרטוט מס' 2). שיש לנו גלגלתא, ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן, וכל הפרצופים האלה הם נקראים "עולם אדם קדמון". ואחר כך, אחריהם יוצאים עוד חמישה פרצופים בעולם הנקודים, אנחנו נלמד עליו. ואחר כך עולם האצילות, בריאה, יצירה, עשיה והעולם הזה.

זו כל ההשתלשלות מלמעלה עד העולם הזה, עד אפס. וכשההשתלשלות הזאת נגמרת, שבכל מקום ומקום המדרגות צריכות להתגלגל ולהשתלשל, כל מדרגה בונה ומולידה את המדרגה שתחתיה, אז על ידי כל המדרגות האלו אנחנו מגיעים למאה עשרים וחמש מדרגות מלמעלה למטה, ואז נגמרת הבריאה, ומכאן והלאה היא מתחילה לעלות. כאן אנחנו מדברים רק על חמישה עולמות, ואפילו שאנחנו אומרים "העולם הזה", אנחנו מדברים עדיין על הבחנות רוחניות.

העולם הזה כמו שאנחנו מרגישים אותו עכשיו, לא בכוחות השפעה, בכלל לא מדובר עליו בחכמת הקבלה. הוא נמצא אי שם למטה, אבל לא שהוא קשור לרוחניות, כי אין מה שמקשר בין העולם הזה לעולם הרוחני, אין אותו רצון שנמצא גם פה וגם שם.

הרצון לקבל כאן זה אפילו לא רצון לקבל שברוחניות. כי ברוחניות הרצון לקבל מכוון כלפי הבורא, ואצלנו הרצון לקבל מכוון כלפי האגו שלנו. על זה עוד נדבר.

שרטוט מס' 2

קריין: אות ל"ח.

אות ל"ח

"ותחילה יש להבין למה נחשב הע"ס דע"ב לתולדה של פרצוף הא' דא"ק, אחר שיצא מהזווג דפה דראש דפרצוף הא' כמו הע"ס דגוף הפרצוף עצמו, וא"כ במה יצא מבחינת פרצוף הא' להיות נחשב כפרצוף שני ותולדה אליו. וצריך שתבין כאן ההפרש הגדול ממסך דראש למסך דגוף, כי יש ב' מיני מלכיות בפרצוף:

הא' הוא מלכות המזדווגת, בכח המסך המתוקן בה, עם אור העליון, כנ"ל.

הב' היא מלכות המסיימת, בכח המסך המתוקן בה, את אור העליון שבע"ס דגוף.

וההפרש ביניהם כרחוק מאציל מנאצל, כי המלכות דראש המזדווגת בזווג דהכאה עם אור העליון, נחשבת לבחינת מאציל אל הגוף, כי המסך המתוקן בה לא הרחיק אור העליון עם הכאתו בו, אלא אדרבא שע"י אור חוזר שהעלה, הלביש והמשיך את האור העליון בבחינת ע"ס דראש, ונמצא מתפשט ממעלה למטה עד שנתלבשו הע"ס דאור העליון בהכלי דאו"ח הנקרא גוף, וע"כ נבחן המסך והמלכות דראש בבחינת מאציל להע"ס דגוף, ולא ניכר עדיין שום בחינת מגביל ומדחה במסך ומלכות הזאת.

משא"כ המסך והמלכות דגוף, שפירושו, שאחר שהע"ס נתפשטו מפה דראש ממעלה למטה, אינם מתפשטים רק עד המלכות שבע"ס ההם, כי אור העליון אינו יכול להתפשט תוך המלכות דגוף, מפני המסך המתוקן שם המעכבו מלהתפשט אל המלכות, וע"כ נפסק הפרצוף שם ונעשה סוף וסיום על הפרצוף. הרי שכל כח הצמצום והגבול מתגלה רק במסך והמלכות הזאת של הגוף, ולפיכך כל הביטוש דאו"מ באו"פ הנ"ל, אינו נעשה רק במסך דגוף בלבד, כי הוא המגביל ומרחיק את האו"מ מלהאיר בפנימיות הפרצוף, ולא במסך דראש, כי המסך של הראש הוא רק הממשיך ומלביש האורות, ואין עדיין כח הגבול מתגלה בו אף משהו".

שאלה: מה זה שני סוגי מלכות, ראש וגוף?

מלכות המזדווגת ומלכות המסיימת קבלת האורות בתוך הפרצוף. מלכות המזדווגת עושה זיווג עם האור העליון, קשר עם האור העליון, מחליטה כמה היא יכולה לקבל וכמה לא. ומלכות שנמצאת בטבור היא אומרת "עד כאן. יותר מזה אני לא יכולה לקבל". לפי אותה הדוגמה עם בעל הבית והאורח.

אז האורח מסכים עם בעל בית, הוא מתחיל לקבל ממנו. הוא מברך אותו ואחרי שהוא קיבל קצת הוא מפסיק ואומר "יותר מזה אני לא מקבל". בעל הבית נמצא במבוכה, הוא אומר, "מה זאת אומרת, ומה עם כל היתר?". האורח אומר "אני לא יכול יותר. לי יש חשבון. אני מקבל ממך רק כמה שאני בתוכי מרגיש שאני אוכל את זה בשבילך ולא בשבילי".

בעל הבית יכול להגיד לו, "אבל אני עשיתי הכול בשבילך". אבל האורח יכול להגיד, "אבל אני מרגיש שאני לא מסוגל, לא מסוגל לקבל יותר, כי זה יהיה כבר לא בשבילך אלא בשביל עצמי".

שאלה: יוצא שמלכות כל הזמן נמצאת והיא זאת שקובעת את ההיגיון בהתפתחות?

ודאי שמלכות כולה קובעת כאן את כל המילויים שבפרצוף. וככל שהיא יותר חזקה בהשפעה, אז היא תקבל יותר, וככל שהיא יותר חלשה בהשפעה, אז תקבל פחות.

שאלה: למה כשמזדכך הפרצוף וזה מייצר את הפרצוף הבא, לפרצוף הבא יש דרגה פחותה מהפרצוף הקודם? איך זה נוצר?

למה ע"ב פחות מגלגלתא? למה ס"ג פחות מע"ב? למה כל פרצוף הבא הוא יותר חלש מהפרצוף הקודם? מפני שהאור שמגיע אליו ומייצב אותו, הוא עובר דרך הפרצופים הקודמים ולכן נחלש. ולכן מגיע אור לע"ב מהאור המקיף של גלגלתא, והוא הרבה פחות מהאור שמגיע לגלגלתא, ולכן ע"ב הוא יותר קטן, יותר קצר בוא נגיד מגלגלתא, זה נקרא ירידת הדורות, וס"ג עוד יותר חלש. וכל המדרגות שהם בונים, כל מדרגה הבאה היא יותר קטנה, יותר חלשה מהמדרגה הקודמת וכך מלמעלה למטה יוצאים לנו על חמש דרגות העביות, 125 מדרגות.

תלמיד: הבלבול שלי הוא כי חשבתי שעדיין נשארים תענוגים יותר גדולים שהפרצופים היותר חלשים צריכים לטפל בהם. זה היה הבלבול שלי.

לא. כל פרצוף הבא הוא יותר חלש. זו דרך ההשתלשלות מלמעלה למטה. אבל מבחינת התיקון שאנחנו עוד נדבר עליו אחרי שנלמד את כל ההשתלשלות, כשאנחנו מדברים על התיקונים כשאנחנו עולים ממטה למעלה, אז באמת כמה שאנחנו נתעלה מלמטה, אנחנו נעשה תיקונים יותר גדולים למעלה. את זה נלמד, יש כאן דברים חדשים.

שאלה: למה בשרטוט פרצוף ע"ב מופיע בלי סוף כמו שבגלגלתא?

לא. הוא כולו נמצא לעומת הגלגלתא בתוך הגלגלתא. אין לו כוח להיות בסוף הגלגלתא. עוד נדבר על זה.

תלמיד: אבל בשרטוט מופיע סוף של ע"ב.

בשרטוט מופיע סוף של ע"ב שגם נמצא בתוך של גלגלתא. אנחנו נלמד על זה, בינתיים זה רק לציור.

שאלה: אפשר לראות את המושג "למעלה מהדעת" בתוך השרטוט הזה?

כל מה שאתה רואה בשרטוט הזה זה בדרגות אמונה למעלה מהדעת. זה דרגות ההשפעה. כל פרצוף ופרצוף כמה שהוא יוכל להשפיע. לכן הוא מצויר כאן. מה שלא בעל מנת להשפיע אין לו ציור ברוחניות ולכן הוא לא נמצא כאן.

שאלה: מה מאיר לתחתון, המקיף דעליון או הפנימי דעליון?

מאיר לתחתון מה שמאיר דרך העליון. וזה נקרא האור מקיף של העליון הופך להיות כאור אינסוף כלפי התחתון.

תלמיד: אבל אם אין לעליון כלים לקבל אותו, אז איך לתחתון יש כלים לקבל אותו?

אז התחתון לא רואה שום דבר.

שאלה: כאשר אנחנו מקבלים את המנה החלקית בשביל לקבל תענוג בתוך, אז בזה אנחנו מחלישים את כוח הרצון, זאת אומרת הכוונה לקבל תענוג על מנת לקבל נחת רוח לבורא. מה אנחנו בעצם יכולים לעשות כדי לחזק את כוח הרצון?

רק על ידי החיבור בקבוצה. אם אנחנו רוצים להתחבר לקבוצה אז אנחנו רוצים לבנות כלי לגילוי הבורא כדי לעשות לו נחת רוח, ולכן אחרי מאמץ בחיבור בקבוצה אנחנו יכולים לפנות לבורא ולקבל ממנו את כוח החיבור וכוח הגילוי שלו. רק בצורה כזאת אנחנו יכולים לממש את עצמנו.

שאלה: האם ניתן לומר שגלגלתא לפני שהיא מחזירה את האור, זה ראש במלואו?

בהתחלה בכל פרצוף יש רצון. ואחרי שהרצון הזה מחליט איך הוא ייכנס במגע, בקשר עם האור, אז הוא הולך ומחלק את עצמו לכל מיני חלקים איפה יקבל יותר, יקבל פחות וכן הלאה.

שאלה: האם ההשתלשלות מלמעלה למטה, שזה נותן לנו את המבנה העתידי, זה ישמש את העליון לעורר אותנו באמצעות אותן הרשימות שהוא בנה בתוך הרצון לקבל, וכך אנחנו מתקדמים?

כן. אנחנו תמיד מקבלים מהאינסוף דרך השתלשלות הזאת את כל ההתעוררויות שלנו, וכך דרך כל הסולם הזה ממטה למעלה אנחנו פונים לאינסוף.

תלמיד: וזה בנוסף לרשימו מהשבירה שאנחנו מקבלים?

זה אנחנו נלמד. אני לא רוצה לשמוע דברים כאלה עדיין. אני לא אוהב לקפוץ. יש בינינו הרבה אנשים שעדיין לא שמעו על זה. בשביל מה לבלבל את כולם? תחשוב על האחרים. לא על האגו שלך שאתה רוצה למלא אותו.

שאלה: איך לבחון נכון את הפרצופים האלה, בנפרד כל אחד מכולם או כולם כגוף אחד?

ודאי שכל אחד מהם זה רצון בפני עצמו, מצד אחד. מצד שני, הם קשורים זה אל זה כי כולם בנויים על ידי האור העליון שהשתלשל דרך קודם ונמשך מלמעלה למטה.

תלמיד: בפסוק 38 מצד אחד אנחנו אומרים שמלכות בפה דראש היא לחלוטין קובעת את כל כמות האור שממלאה בגוף. אבל במשפט האחרון הכוח המגביל לגמרי לא בא לידי ביטוי, למה הכוח המגביל הזה רק במלכות דגוף?

קריין: כתוב בסוף "עדיין שום בחינת מגביל ומדחה במסך ומלכות הזאת." לא ניכר בו.

על זה אנחנו נדבר כבר בשיעור הבא. באמת לא יכול להסביר. צריכים לייצב כאן תמונה הכללית שוב.

(סוף השיעור)