בכחול - עצות פרקטיות מרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 17.1.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 -אמונה למעלה מהדעת*

1. אני רוצה שמה שאני עושה יהיה מנוהל ע"י כוח השפעה. את זה אני מבקש מהבורא. לא יכול להיות שאני יקבל כוח השפעה מלמעלה, מהבורא, אם אני לא מבקש, אחרת זה נקרא אונס..

2. אנחנו לא יכולים לתת לבורא כלום, אבל זה שאנחנו רוצים לקבל ממנו כוח השפעה, בזה אנחנו עושים לו נחת רוח. כל התענוג שלו הוא בזה שהוא משפיע. לכן אנחנו צריכים להשתדל לייצב בנו תשוקה לכוח השפעה, ואז להתחבר..

3. מה אני מבקש? אני מבקש שיהיה לי כוח השפעה, שאוכל להציג את הכלים שלי שאני רוצה להשפיע לבורא, לי אין יותר תענוג כי אני כבר עובד בלמעלה מהדעת. אין יותר תענוג אלא להרגיש שאני משפיע לבורא, שאני עושה לו בזה נחת רוח.
   
   ש: כשהוא שה' ממלא אותו, מה קורה עם הדעת שלו?
   ר: הוא עובד עם הדעת בצורת ההשפעה. אנחנו יכולים לדבר על זה הרבה, אבל עד שזה לא מתלבש בנו, אנחנו לא יודעים מה זה. בסופו של דבר כך זה קורה. עוד מעט, עוד מעט, זה מתקרב ומתקרב, עד שיתלבש.

4. ש: .... זאת בקשה נכונה מהבורא?
   ר: *הכל טוב, רק צריכים לא לשבת ברוגע, אלא כל פעם להשתדל לחדש את החסרונות ולהעלות אותם "מבינינו" לבורא. העיקר "מבינינו*".

5. אדם שמקבל את אור האמונה מתנהג כאילו שזה דעת, שזה עובדה. יותר מזה, כי עובדות שהוא מקבל מעצמו בצורה אגואיסטית יכולות להשתנות. כשהוא מקבל את זה מלמעלה הוא מרגיש שזו באמת ידיעה שלמה.. למעלה מהדעת נקרא שהוא מקבל מלמעלה כזאת הבנה, הרגשה בכלי של הלב ובכלי של המוח, וזה בשבילו עובדה יותר עליונה.

6. *אדם כך אומר: אם הבורא מבין שיהיה לו יותר נחת רוח אם אני אעבוד בבחינת אחוריים, אומר האדם, אז אני מסכים לעבוד גם בבחינת אחוריים*.

7. אחוריים זה נקרא פעולות שאני מבצע בזמן שלא מאיר לי, כשאני נמצא בחושך, נמצא בההיפך ממה שאני רוצה לעשות. זה נקרא בחינת אחוריים. כשהעליון בכוונה עושה לי כאלו תנאים שבהם אני אוכל לייצב את עצמי לעבוד למעלה מהדעת.
   
   *אפילו שלא מאיר לי, אפילו שאני לא מבין ויש לי כל מיני הפרעות, ולמרות זאת אני משתדל להעלות את עצמי למעלה ממה שהעליון מייצב לי, כי אני מבין שע"י זה הוא מגדל אותי. אם אני לא מבין ושוכח, אז יש לי קבוצה*.

8. אנחנו מקבלים שמחה מזה שאנחנו, נגד האגו שלנו, מתקרבים לבורא.

9. *אחוריים נקרא שלא מאיר לי שום דבר, ואני שמח שלא מאיר לי, כי אם היה מאיר, לא הייתי יכול לעשות שום התקרבות לחברים ושום פעולות השפעה. היה מאיר והייתי שמח, כמו שיכור שכלום לא חשוב לי, העיקר המצב הפרטי שלי*.
   
   מפני שהבורא נותן לי בחינת אחוריים, שלא מאיר לי, אני מרגיש כמה אני לא נמצא בהשפעה, לא נמצא בקרבת הבורא. *בזה דווקא הוא נותן לי הזדמנות להתקרב. בזה שלא מאיר לי, הוא לא ממלא לי את הכלים דקבלה שלי, ואני לא משוחד וכך יכול להתקדם בצורה הנכונה*.

10. לבקש מהבורא לראות אותו בתוך הדעת זו קליפה, ולמעלה מהדעת זו קדושה.

11. ש: למה אין במה להיאחז בשביל להתחיל להרגיש ולהפנים?
    ר: אני מבין אתכם, זה באמת לא מובן ולא יהיה ברור עד שנקבל מלמעלה כוח השפעה. כשנקבל מלמעלה כוח השפעה, מיד נתחיל להרגיש, להבין, לייצב נכון את הכל המציאות. אבל אם לא נקבל את כוח השפעה, נישאר בחושך.

12. ש: מה זה אומר ללכת נגד השכל?
    ר: כמו שכתוב, *עיניים להם ולא יראו. אני לא הולך לפי האגו שלי שמנהל אותי, אלא אני הולך לפי עצות המקובלים. הם אומרים לי: תתחברו ביניכם, ואני הולך ומתחבר. הם אומרים: אתה יכול לראות את המציאות לא בעיניים שלך אלא בעיניים של הקבוצה, אז אני משתדל להתחבר בינינו, בין החברים. כשאני כך אראה את המציאות דרך העשירייה, דרך הקבוצה, דרך מרכז החיבור שלנו, בצורה כזאת אני אוכל להגיע לראות באור האמונה, באור של השפעה*.

13. ש: אני שומע מהמקובלים עצות מנוגדות לגבי היחס לסבל?
    ר: אתה צודק. לפעמים אנחנו כמו שרב"ש היה אומר שיסבול, מדבר על הגוף שלו. אבל באמת זו לא מטרת הבריאה. מטרת הבריאה היא ליהנות בכל התאים, בכל הנטיות, בכל הרצונות, עד הסוף, מאפס ועד אינסוף. מתי אנחנו יכולים את זה לעשות? בתנאי ובמידה שכל הרצונות שלנו יהיו מכוונים בע"מ להשפיע, ואז אני נהנה בהם עד אפס מקום כדי להשפיע לבורא. אבל אני קודם צריך בכל התאים שלי, בכל הרצונות שלי, לכוון בע"מ להשפיע, כלומר למלא את כל תאי הנשמה שלי, תאי הרצון שלי, למלא אותם באור של חסדים, ועל פני אור החסדים אני מוכן לקבל את אור החכמה ולא אחרת. לכן " *שיסבול" אני אומר לרצון לקבל שלי האגואיסטי שמחייב אותי ליהנות במה שאני. אליו אני מתנגד, אני רוצה להגיע להנאה מהשפעה לבורא*.

14. ש: שמעתי שהמקובלים שמחים בזה שמאיר להם חושך כי זו הזמנה לעלות?
    ר: כן. מקובלים, שמחים בחושך כמו באור ואפילו יותר מאשר באור, מפני שזה נותן להם הזדמנות לעלות למצב יותר גבוה. לכן, כמו שהוא אומר, אין מצב מאושר מעולמו של אדם כי מיואש מכוחותיו עצמו. כי חושך ורק אם עכשיו ייתן צעקה לבורא, אז זה יאיר ויעלה אותו למדרגה יותר עליונה.

15. ש: איך אפשר לעשות נחת רוח לבורא, בזמן שאין איתו שום קשר?
    ר: אבל *יש לך במקום הבורא, עשירייה. זו אותה התבנית שבה אתה נפגש עם הבורא. אם אין לך עשירייה, אין לך מקום להיפגש עם הבורא*.

*חלק 2 - מאמר השלום, כותרת: הוכחת עבדותו ית' מפי הנסיון*

16. העולם דורך במקום ואפילו נסוג מכל הדברים הטובים. אין כבר תקווה לעתיד שיהיה יותר טוב, אף אחד לא חושב שהדור שיקום בעוד 30-20 שנה יהיה יותר שמח, יותר מוצלח מאיתנו. ברור שעד שהאנושות לא תקבל איזשהו שינוי מהותי באופי שלה, במהות שלה, בשכל שלה, היא לא תוכל להשתנות. השינויים האלה לא יבואו לאנושות בעצמם, מתוך ההתפתחות של האדם עצמו, אלא רק בתנאי שהוא הולך לשנות את עצמו בצורה כמו שמסבירה לנו חכמת הקבלה.

17. ש: מה לפי דעתך היה חסר בארץ כדי להצליח? היהודים חכמים. מה היה חסר?
    ר: החכמה שלהם קשורה לאגו הגדול שלהם ולכן אין להם שום סיכוי להצליח, אלא להיות כדוגמה רעה לכל האנושות. *לא שכל ולא כסף, שום דבר לא יעזור לקבוצה כזאת. שתסבול כמה שתסבול, אם היא לא תיקח את הדרך הנכונה להתפתחות, שזו השפעה לזולת, ותראה לכולם שזאת הדוגמה*.

18. קיבוצים זה טוב, אבל מה הכוונה? שיהיה לנו טוב. כל דבר שאנחנו נעשה, זה הכל בכוונה אגואיסטית בסופו של דבר. מה שאין כן, כאן צריכה להיות הכוונה להשפיע מחוץ לי. מחוץ לי לזה האנושות שצריכה להגיע לדבקות בבורא. לכן בלי חכמת הקבלה, בלי תנאים שאנחנו צריכים לקיים כדי שהאור העליון, הטבע העליון, ישפיע עלינו, אנחנו לא נוכל לצאת מזה.

19. זה לא רק לימוד חכמת הקבלה, זה גם כן מימוש. אנחנו צריכים לעשות הכל כדי למשוך את המאור עלינו, הוא ישנה את הטבע שלנו. אנחנו חייבים להגיע למצב שהאור העליון משפיע עלינו ומחייב אותנו לשנות את ההסתכלות שלנו על המציאות. שאני רואה את המציאות לפניי אני רוצה לתת, להשפיע, להיות מחוץ לי. כל הצורות הקומוניסטיות האלה זה דווקא ההיפך. אנחנו נסגור את עצמנו, נתקבץ בפנים, אנחנו נהיה חזקים כנגד כולם. זאת גישה הפוכה לגמרי, אנחנו כאילו נמצאים בתוך איזה מקום סגור ורוצים להישאר בו ולהתגונן בפני כולם.

20. : ש: מה יש בעבודה למען הבורא שהיא נותנת חומר דלק?
    ר: זה שאנחנו עושים את זה למען הבורא. ודאי שמגיע חומר דלק מהבורא.

21. לעבוד למען הבורא זה נקרא שהוא צריך להתעלות מעצמו, לעבוד מטעם האנושות. הוא צריך להתעלות למעלה מעצמו כי הוא לא מרגיש מה זה אנושות. בשבילי זה כוח הנעלם, אין בי. אין בי כלי מורגש שנקרא אנושות..
    
    למען הבורא זה דבר שלמעלה מהדעת, זה קשר עם הכוח עליון. אתה יכול לקבל אותו ע"י זה שאתה מגלה את הכוח עליון, ולגלות אותו אפשר ע"י השתוות הצורה עימו, אחרת לא. *זאת כאילו תוספת קטנה, אבל אחרי התוספת הזאת נפתח לך עולם שלם, העולם הרוחני, המציאות האמיתית*.

22. ש: משלא לשמה באים לשמה. למה שלא נתחיל לעבוד על החיבור לטובת החברה עצמה?
    ר: אפשר. רק לנו זה לא יהיה מתאים, כי מיד נגלה שזאת לא המטרה, זאת לא המטרה.

23. אנחנו צריכים להבין שלכן הבורא לא יסלח לרוסיה. למה לא יסלח להם? בסופו של דבר במילים שלנו שאנחנו עכשיו כבר יכולים להבין, הם לא היו משתוקקים לע"מ להשפיע אמיתי, לאמונה למעלה מהדעת, להתעלות מעל הכלים דקבלה שלהם. הם רק רצו לעשות טוב אחד לשני, ולא מהם לעבוד למען כוח ההשפעה. במילים אחרות מובנות יותר לנו הם לא היו עובדים כדי לעלות למעלה מהאגו הכללי ולצאת לטבע המשפיע, לדרגת העולם העליון. הם לא היו רוצים את זה, לא היו מבינים את זה, לא היו מלומדים לזה. לכן לא היו מסוגלים לזה.

24. ש: ואנחנו היום, אם ישפטו אותנו היום ?
    ר: אנחנו? יותר טוב נדחה את המשפט. עוד יש לנו מה לעשות. אני לא רואה שאנחנו יוצאים זכאים.

ש: למה?

ר: מה אנחנו עשינו?

ש: אנחנו עושים בעבודה

ר: בסדר, אבל בכל רגע ורגע, אם אתה עוצר ועושה חשבון, אני לא בטוח שאתה יוצא ברווח, האם משפט לטובתנו.