שיעור בוקר 18.06.2025 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

מנצחים את המלחמה 

לקט קטעי מקור לחיזוק הכלי העולמי ולשלום העולם

קריין: שיעור בנושא: מנצחים את המלחמה, לקט קטעי מקור לחיזוק הכלי העולמי ולשלום העולם. קטע מספר 1.

להילחם עם יצר הרע

"צבא הם אנשי מלחמה. זאת אומרת, אלו אנשים שהולכים כל יום להלחם עם יצר הרע, הם נקראים "צבא". לכן לאחר שזכו לבחינת גאולה, היינו לאחר שכבשו את היצר הרע, ויצאו משליטת הרע, והסדר העבודה שלהם היו בדרך עליות וירידות, זה נקרא "צבאות". כלומר, פעם יצאו משליטתם, ואח"כ שוב באו תחת שליטתם, שהשם של עליות וירידות נקרא "צבאות"."

(הרב"ש. מאמר 6 "מהו למעלה מהדעת, בעבודה" 1989)

זה מה שכותב לנו רב"ש. אנחנו צריכים לגלות בעצמנו, בתוכנו, איך עולה ויורד לנו היחס, הרצון, להילחם, להתקדם בעבודה שלנו, עד שנזכה לגאולה, עד שנתקן את כול היצר הרע שעולה בנו במנות כל פעם יותר ויותר. מכל הירידות והעליות אנחנו צריכים להבין שיש להן סוף ותכלית. אנחנו רוצים כל הזמן לנצח את הירידות שלנו, לכן אנחנו נקראים "צבאות", וכך מתקדמים.

לכן הוא כותב שלהילחם עם היצר הרע, זה "צבא הם אנשי מלחמה. זאת אומרת, אלו אנשים שהולכים כל יום להלחם עם יצר הרע, הם נקראים "צבא". לכן לאחר שזכו לבחינת גאולה, היינו לאחר שכבשו את היצר הרע, ויצאו משליטת הרע, והסדר העבודה שלהם היו בדרך עליות וירידות, זה נקרא "צבאות". כלומר, פעם יצאו משליטתם, ואח"כ שוב באו תחת שליטתם, שהשם של עליות וירידות נקרא "צבאות"."

תלמיד: איך אדם יכול כל הזמן להיות במלחמה נגד היצר הרע? מאיפה הוא לוקח כוחות למלחמה הזאת?

כוחות למלחמה בדרך כלל אין לנו. יש רק דחף פנימי להילחם עם מה שמפריע לנו להיות יחד, להתקדם לדבקות בבורא, אבל כוחות לזה אין. אלא אנחנו צריכים להרגיש עד כמה אנחנו רחוקים זה מזה, ועד כמה אנחנו לא מסכימים להיות רחוקים ורוצים להתקדם, להתקרב, לראות שאנחנו קשורים יותר זה עם זה.

לפי היגיעה שלנו אנחנו נקראים "צבאות", "צבא". וודאי שהבורא עושה את הכול, הוא גיבור מלחמה, אבל אנחנו בכל זאת מבינים שהמלחמה עוברת עלינו ואנחנו צריכים בהתאם לזה לעבוד עימו, כלומר אנחנו מתפללים, מבקשים.

תלמיד: מה זה אומר שאני יוצא למלחמה עם היצר הרע?

כל המחשבות והרצונות שהם נגד החיבור, נגד העלייה לבורא, אתה רוצה להילחם איתם, למחוק אותם, לא לשמוע אותם.

תלמיד: העבודה שלנו היא קבועה, היא על פי לו"ז, יש לנו שיעור, שיחת זום, הפצה. מה להוסיף כדי להפוך את זה למלחמה ממש נגד יצר הרע?

זה כבר תלוי במחשבות שלך, במטרות שהצבת לעצמך, האם תעשה משהו או לא, ואם תעשה, אז בשביל איזו מטרה ואיך זה יבוא לידי ביטוי. לכן המלחמה עם יצר הרע שבנו היא לא מסתיימת, אין לה סוף, והבורא מצפה, מחכה, מתי נשתכנע בזה ונוכל לבקש ממנו באמת שהוא יוציא אותנו, ישחרר אותנו מהשליטה של יצר הרע עלינו.

תלמיד: כתוב פה "לכן לאחר שזכו לבחינת גאולה, היינו לאחר שכבשו את היצר הרע, ויצאו משליטת הרע, והסדר העבודה שלהם היו בדרך עליות וירידות". מה ההבדל בין עליות וירידות אחרי הגאולה, לבין עליות וירידות לפני שזכו לגאולה?

לפני שזכו לגאולה יש להם עליות וירידות בזו אחר זו לפי הסדר. הרצון לקבל נפתח יותר ומתגלה יותר כל פעם, ובזה הם מרגישים שיש להם עליות וירידות. מה שאין כן אחרי כשגמרנו את העבודה עם העליות והירידות, אז אנחנו זוכים לזה שהבורא מתגלה בכל כבודו ואנחנו נמשכים אליו. כבר אין הפרעות בדרך לחיבור בינינו ועם הבורא.

תלמיד: למה צריכים לשים לב, האם לזה שאנחנו רחוקים זה מזה כי אנחנו לא דורשים את הבורא, או שיש עוד מפריעים שצריך לשים לב אליהם?

אנחנו צריכים להיות יותר מקושרים, כל אחד עם הלבבות של החברים, כדי לעזור לכולם, וחושבים על העולם בכללות, על איך אנחנו עושים בזה נחת רוח לבורא, וכך נתקדם.

תלמיד: מה זה אומר בפועל לכבוש את היצר הרע? איך זה מתבטא ביחס שלנו בתוך העשירייה, בין החברים?

זה שאנחנו משתוקקים לחיבור ורוצים להיות מחוברים, הנטייה הזאת והמצב הזה שאנחנו מגיעים לחיבור בינינו ובתוכו נמצאת הרגשת הבורא, הדברים האלה רק גדלים יותר ויותר בקשר בינינו, ומתוך זה אנחנו זוכים לגאולה השלמה. זאת אומרת הבורא עוזר לנו ומביא אותנו לחיבור השלם, הנצחי.

תלמיד: איך העליות והירידות עוזרות לנו לכבוש את היצר הרע שהוא יהיה מקום להשפעה, מקום לבורא?

עליות וירידות הן תומכות זו בזו, לא יכולה להיות עלייה אם לא מרגישים לפני זה ירידה, כך אנחנו מתקדמים. זה כמו שהולכים, רגל שמאל ורגל ימין, כשכל רגל כביכול מבטלת את השנייה, אבל בסופו של דבר אנחנו מתקדמים.

תלמידה: איך אנחנו יכולים לתקן את הנזק שנגרם על ידי הנטיות הרעות שלנו?

כשאנחנו מתחילים את דרכנו, הנטייה של כולנו היא כולה לרצון לקבל. כולם רוצים לייצב אותו, להשתמש בו, למלא אותו, וזה העיקר שמתגלה לפנינו. לכן עלינו כל פעם לראות לאן הרצון לקבל סוחב אותנו, ומה אנחנו יכולים עוד לעשות כדי להקטין אותו, ואולי לבטל אותו בכלל. נראה את זה בדרך.

תלמיד: המצב הזה של גילוי הבורא, הגאולה, שבו כבר אין הפרעות בחיבור, האם הוא כלפי המדרגה הקרובה שלנו בלבד או שזה יתקיים בנו מעתה והלאה?

תמיד אנחנו נלחמים נגד היצר הרע שבמדרגה שלפנינו. אחרי שנצליח בזה, בעזרת ה', אז נימָצא לפני יצר רע שבמדרגה יותר גבוהה. וכך כל פעם ממדרגה למדרגה, כמו שעולים בסולם.

תלמידה: מה הקשר בין השלום בינינו לשלום בעולם?

אנחנו צריכים להאמין שככל שנגלה את הקשר בינינו, עזרה הדדית, נטייה לגילוי הבורא, בצורה כזאת נוכל להתקרב לבורא ולגלות מקום בשבילו בינינו.

תלמיד: אנחנו בדרך כלל אומרים שהאדם נלחם עם האגו שלו, עם היצר הרע שלו, כלומר אני נלחם. אבל כאן נאמר על צבא, על חיבור.

כן.

תלמיד: מה הופך אותי או אותנו ל"צבאות"?

הקשר שלך עם החברים, כאשר אתם מתחברים ביניכם ברצון לעמוד כנגד האגו, היצר הרע, וכנגדו אתם משתוקקים אחד כלפי חברו, אז יוצא שהקבוצה, העשירייה מנצחת את היצר הרע.

תלמיד: האם זה אומר שאנחנו נלחמים עם אגו קולקטיבי?

כן.

תלמיד: אני יודע מה זה האגו הפרטי שלי, מה זה האגו הקולקטיבי?

האגו הקולקטיבי זה האגו שלך, של כולכם, של הקבוצה שלכם, של אלה שמצטרפים אליה, זה אותו אגו מחובר. ועליכם, למרות האגו הזה, להשתוקק למטרה. והמטרה היא רק בחיבור, בדבקות של כולנו יחד, זה עם זה.

תלמיד: בזמן שיש מלחמה בעולם, על מה המקובל מתפלל?

מקובל מתפלל שאותה מלחמה שאנחנו נמצאים בה, שהיא לא מלחמת עולם, אלא היא בעיקר עוברת דרך ליבנו, שאותה מלחמה תיעלם. כשאנחנו נוכל לשנוא את השנאה שבינינו ולהשתדל להיות כאיש אחד בלב אחד, אז כך נצא מהמלחמה.

תלמיד: מהי התוצאה הרצויה מהמלחמה? מה המטרה של המלחמה?

המטרה של המלחמה היא להגדיל את גדלות הבורא על פני כל מיני מטרות וקשיים אחרים שיכולים להתעורר בכל אחד. רק החיבור בינינו, אם הוא מתגלה בליבו של אדם, רק בזה אדם יכול להיות בטוח שהוא ניצל מהיצר הרע שלו.

תלמיד: האם יש קשר בין המלחמה החיצונית שאנחנו רואים למלחמה הפנימית?

לאו דווקא. אבל אם יש קשר, אז זה טוב לנו, כי מאין ברירה אנחנו מגלים את היחס שבינינו, ואפשר לברר מה מפריע לנו להיות כאיש אחד בלב אחד, כולנו.

תלמידה: איך להזין את הצבא שלנו בתוך העשירייה, כשבתוך העשירייה יש ניתוק וחוסר השפעה?

את זה תמיד אנחנו יכולים לראות, בכל מדרגה שתהיה, שיש בינינו הרבה כוחות שמושכים אותנו מהקשר. אנחנו צריכים להילחם נגד הכוחות האלו, ובאמת לחפש בתוך הלימוד איזה עוד כוחות אנחנו יכולים למצוא שיעזרו לנו להתקרב בינינו, להתחבר בינינו, וכך לנצל את כוחות המלחמה.

כוחות המלחמה הם קודם כל כאלה שכל אחד מהם מאוד רוצה שאנחנו נתרחק, ניפרד, נתנתק זה מזה, כי הכוח של כל אחד, אם הוא לא מחובר לאחרים, אז הוא אפס, הוא נחשב למישהו שיוצא מהחיבור. ואם הוא לא נמצא בחיבור עם אחרים, אז הוא אפס. לכן אנחנו צריכים כל הזמן לחשוב ולהילחם רק עבור החיבור.

תלמידה: האנושות שוב נכנסה לתקופה של מלחמות קשות ושנאה מתפשטת בכל מקום. איך אנחנו יכולים לגרום לאהבה להתפשט בכל האנושות כדי שיהיה שלום בעולם?

אנחנו צריכים לתאר לעצמנו קשר בין כולם, עד שזה ימשוך גם את הבורא להתגלות בינינו, וכך נצליח. כל פעם נתגבר יותר ויותר על כוחות ההפרעה, ובסופו של דבר נגלה שכולנו קשורים זה אל זה והבורא הוא מרכז החיבור בינינו.

תלמיד: אמרת שכל יום אנחנו צריכים להתגבר על היצר הרע. איך אנחנו בעשיריה יודעים שאנחנו באים ומנצחים אותו?

אם בסוף הברור, אחרי כמה דקות שביררתם, אתם מרגישים שאתם מחוברים או מנותקים פחות או יותר, אז אתם יכולים לחשוב על זה, ולתת תפילה שאתם רוצים להיות יחד ולא מסוגלים. ואז על ידי החיבור ביניכם תרגישו שיש לכם גישה אחרת למצב העשיריה, למצב הקבוצה, ועם זה תפנו לבורא שיתקן.

תלמיד: האם יש איזו הכנה מיוחדת שצריך לעשות כל יום מחדש עבור המלחמה, שאנחנו יודעים שאנחנו רוצים אותה?

כן.

תלמיד: איך אנחנו מכינים את עצמנו כל יום מחדש? הרי אנחנו שומעים כל הזמן שהירידות הן יותר מהעליות, והיצר הרע כל הזמן מתגבר עלינו ככל שאנחנו מתקדמים. איך אנחנו מכינים את עצמנו כך שאנחנו באים לנצח את המלחמה, ולא מתפשרים?

תדברו על זה בתחילה ובסוף של כל שיעור, ואז תראו כמה המחשבות האלה יתגלו בכם יותר ויותר, וכמה ההתנגדות לניתוק גם תעלה אצלכם יותר ויותר.

תלמיד: מלחמה היא גם תיקון, אבל האם היא מראה לנו באיזו דרך אנחנו מתקדמים, שהיא בעתו במקום באחישנה?

אנחנו צריכים לעורר את זה במלחמה, כן.

תלמידה: שמעתי שאמרת שהבורא מצפה, מחכה מתי נשתכנע בזה שנוכל לבקש ממנו באמת שהוא יוציא אותנו, ישחרר אותנו מהשליטה של היצר הרע עלינו. מה חסר לנו כדי להשתכנע ולצעוק שיוציא אותנו? מה אנחנו צריכים להוסיף? איך לשכנע את עצמנו?

אני חושב שכדי לשכנע את עצמנו, אנחנו צריכים פשוט קצת יותר לפתוח את העיניים.

תלמידה: מה זה אומר לפתוח יותר את העיניים?

במידה שאפשר, לראות מי זה הבורא שמחבר בינינו, שאוסף אותנו יחד, ואיך גם אנחנו נמצאים בנטייה למצב שמתחברים יחד כולנו, וכך מתקדמים. החיבור שלנו צריך להתגלות בזה שאנחנו מתאספים כאיש אחד בלב אחד, ובתוך הלב האחד הזה אנחנו מתחילים להרגיש שזוהי הדרך.

תלמידה: האם אנחנו צריכים בזמן שלנו להתחזק ולפנות אליו כאל "ה' צבאות", ואם כן זה משהו חדש בשבילנו. איך לעשות את זה נכון בתפילה?

אנחנו צריכים להשתוקק לקשר בינינו, קשר שבו כל אחד ירגיש את הקשר הזה כ-הדבר הכי חשוב. וזה שהוא מרגיש את עצמו כפרט שנפרד מכולם זה כבר לא חשוב לו. אז בהרגשה של כל אחד של הקשר עם האחרים, למצב הזה עלינו לשאוף.

תלמידה: הקשר בין המלחמה הפנימית לחיצונית. האם מקומות שבהם בעולם המלחמה יותר מורגשת חיצונית, יש עלינו גם יותר אחריות להתחבר פנימית או שזה לא קשור?

אנחנו צריכים להגיע לחיבור הפנימי בינינו. ככל שהחיבור הפנימי בינינו ישפיע על הצורה החיצונית שלנו, אז אנחנו נראה מה הבורא יעשה לנו. אנחנו צריכים להיות "כאיש אחד בלב אחד".

תלמידה: העבודה הרוחנית האמיתית מתגלה בזמן שכבר אין צורה, אלא רק השתוקקות לאור. האם זה המצב שבו אנחנו מבטלים את הצורה לפני שאנחנו מקבלים צורה חדשה?

לא. זה לא בדיוק נכון. לאט לאט יקבל צורה תחת השפעת המאור שאנחנו מושכים.

תלמידה: האם אתה רואה קשר בין המלחמה הנוכחית בגשמיות לבין המלחמה הפנימית הרוחנית שלנו?

ודאי שאני רואה קשר בצורה מסוימת. אנחנו עוד לא הגענו לזה שהעולם נעשה שקוף והקבוצה שלנו נראית כקבוצה אחת. עוד לא הגענו לזה. יש גאולה חלקית, גאולה שלמה. אני מאוד מקווה שאנחנו מתקדמים לזה. אבל העיקר אצלנו זה לאתר מה שמפריע לנו ואיך אנחנו נוכל להתחבר בינינו ולהגיע למשהו שדומה לתחילת הבריאה.

תלמידה: תכופות אנחנו שומעים שכדי לנצח במלחמת היצר אנחנו צריכים להגיע לקשרים נכונים. מה זה הקשרים הנכונים בינינו?

הקשר הנכון הוא הקשר בינינו שבו כל אחד לא מבליט את עצמו, אלא להפך. הוא רוצה לדחוף את כולם לקשר. זה הקשר הנכון.

תלמיד: איזו מחשבה כללית אמורה להיות לנו עבור האנושות?

המחשבה הכללית על האנושות, בקבוצה הזאת כל אחד חושב איך הוא יכול לעזור לשני ובמידה שיש להם הזדמנות, אפשרות לעזור אחד לשני.

תלמידה: מה זה אומר שהעולם נעשה שקוף?

שנרגיש את הקשר שלנו עם האחרים בצורה ישירה, כמשיג, כמבין ושהקשר הזה יעמוד לפנינו כהישג הכי הגדול של כול אחד.

תלמידה: האם אפשר לומר שהבעיה של הצדדים שנלחמים זה בזה, שכל אחד מהצדדים לא רואה בצד השני את יד הבורא? בתפיסה הזו הצדדים לא קשורים ביניהם.

ודאי שאפשר להגיד כך, אבל העניין הוא לעשות שזה יהיה ברור לכולם, שכולם ירגישו מה עלינו לעשות ביחד כדי להגיע לתוצאה משותפת. את זה עלינו למצוא, להכיר, לקבל על עצמנו.

תלמיד: במלחמות שאנחנו רואים בחוץ זה הכול תוצאה של הרצון לקבל.

כן.

תלמיד: אם כך, המקובל, המלחמה שלו היא דווקא מלחמה פנימית להשיג את תכונת ההשפעה?

להשיג תכונת ההשפעה.

תלמיד: זאת אומרת, המלחמה היא נגד אהבה עצמית.

כן.

תלמיד: המלחמה מעוררת אותנו להיות בקשרים שלא היינו בהם קודם באותו עומק. השאלה איך אנחנו לוקחים את הקשרים האלה ומכוונים אותם נכון לקשר עם הבורא? מורגש שזה חסר.

כשאנחנו נמצאים בהתקרבות בינינו, מתוך זה אנחנו לומדים מה זה נקרא "התחברות בינינו".

תלמיד: מה ההבדל בין התקרבות לבין ההתחברות?

התקרבות זה קשר יותר חיצון, ואילו התחברות זה שמתחברים שניים כאחד.

תלמיד: האם יש עוד שלב של התחברות עם הבורא או שזה מתגלה בתוך ההתחברות בינינו?

לא, אנחנו לומדים מזה איך אנחנו יכולים להיות בקשר הדדי כולם בכולם, ואיך אנחנו יכולים לברר מתוך הקשרים האלו בינינו את הקשר הכללי האחד - להיות כולנו כאיש אחד בלב אחד.

תלמיד: איך אנחנו יכולים להגיע לזה? איך להגיע מתוך התקרבות והתחברות ובירור בינינו, מה מביא אותנו לגלות את הקשר האחד הזה?

את זה הבורא עושה. אבל אנחנו צריכים כל הזמן להרגיש שזאת הבעיה שנמצאת לפנינו, וכך נתקדם.

תלמיד: בקטע הוא כותב שהבורא מקרב אותנו אליו דרך עליות וירידות, צא ובוא, "צבאות" כמו שהוא כותב. במה אנחנו לומדים להיות דומים לבורא? איך העליות והירידות שהוא מביא לנו גורמים לנו להיות דומים לו?

דווקא בזה שאנחנו עוברים עליות וירידות ברצון שלנו, אז הרצון שלנו מתוך זה מקבל את המצבים האלו, ובסופו של דבר מתוך זה הוא מתחיל להרגיש איפה נמצאות בו עליות וירידות, ומתוך זה הוא מגיע לרצון לחיבור שלם ואז הוא מתחיל לדרוש אותו מלמעלה, מהבורא.

תלמיד: לדרוש את החיבור השלם?

כן.

תלמיד: במה זה עושה אותנו דומים לבורא, בזה שהוא פועל עלינו, עושה לנו, גורם לנו לעליות וירידות?

כן.

תלמיד: ואנחנו צריכים לבקש להתחבר בינינו?

כן.

תלמיד: במה אנחנו נעשים דומים לו?

בזה שהבורא שורש לכולם ודואג לחיבור בין כולם. ואנחנו צריכים בהתאם לזה לראות את עצמנו מתקדמים לכיוון זה.

תלמיד: גם אנחנו צריכים להיות שורש לכולם כמו שהוא שורש לכולם?

כן, ודאי.

תלמיד: במה זה בא לידי ביטוי שאנחנו נהיים שורש למשהו?

בזה שאנחנו מעוררים את כולם, את כל הכלי העולמי, ורוצים שכולם יבינו שכל הבעיה שלנו היא להתחבר זה עם זה, שכל אחד ממלא את החסרונות הזרים. ובזה אנחנו נרגיש עד כמה כל החיים שלנו תלויים בזה בלבד.

תלמיד: שאנחנו רוצים לספק רצונות זרים וגם הבורא רוצה לספק אותנו, בזה אנחנו נהיים דומים לו?

כן.

תלמיד: חשיבות המטרה והאחריות עולים בצורה מאוד חזקה, ובכל זאת יש איזה מחסום שלא נותן לעבור, כאילו צריך לעבוד עם כוח אחר. יש לך איזו עצה? כי משהו בכל זאת מחלחל, אבל אנחנו עדיין לא עושים את הפעולה הנכונה.

אני לא הבנתי כל כך את השאלה, אבל אנחנו צריכים להמשיך בזה, זה בטוח. הכיוון הוא נכון.

תלמיד: איך אנחנו עוזרים אחד לשני להיכנס יותר לקשר פנימי בינינו כך שכל אחד ירגיש את הרובד היותר פנימי של הקשר?

זה לא תלוי בנו. אנחנו צריכים להיות בהשתוקקות לחיבור, ומה שיקרה לנו זה לא יכולים באחריות שלנו. ודאי שאנחנו רוצים להתקדם ממצב למצב, שכל מצב הבא יהיה יותר בקשר בינינו וקשר עם הבורא ועם כל המערכת שהבורא ברא. אבל בכל זאת בואו נעביר את כל הכוחות שלנו מהצד האגואיסטי, זאת אומרת מכל אחד ואחד לצלחת משותפת, ובזה אנחנו נחייב את הבורא להתייחס לבריאה ולבריות גם בצורה כזאת.

תלמיד: ברצון שלנו לנצח את מלחמת היצר מזהים תכונות שהם בעד חיבור ותכונות שהם נגד החיבור. איך להעביר את ההתרוממות רוח והשמחה שיש בחיבור לאותם תכונות שהן מנוגדות?

ודאי שהיינו רוצים שהפער בין הרגשת החיבור להרגשת הפירוד יקרה בצורה יותר ויותר ברורה, זה יבוא, רק אנחנו צריכים כל פעם לתת להם את האופי של הכלי. זאת אומרת, שנרצה להתקרב בינינו ולאחוז זה בזה כל אחד בחברו, וכך אנחנו נרגיש את הקשר בינינו, עד כמה הוא פותח לנו מערכות שמתחברות ומביאות לנו הרגשה חדשה, עולם חדש.

תלמיד: המלחמה החיצונית הכול כך קשה גורמת לנו למעשה לכהות חושים, ואנחנו אמורים להגיב מתוך הרגש, לבקש חיבור בעשירייה, אבל הסבל הוא כל כך גדול שאנחנו כאילו שוכחים שהבורא רוצה לקרב אותנו בזה שנותן לנו סימנים. איך אנחנו מגשרים בין הפער הזה בין עוצמות הכאב של האובדן לבין זה שהבורא רוצה לקרב אותנו וזו הדרך לגאולה, איך מתעלים על הפער הזה?

אני מבין את השאלה, איך נקבל עליה תשובה? מתוך זה שכל אחד ואחד ירגיש את החיסרון גם בשאלה וגם בתשובה, וכל החסרונות שלנו יתחברו לחיסרון אחד ואז יתחילו החסרונות הקטנטנים להתמלאות לכלי אחד.

(סוף השיעור)