שיעור בוקר 07.06.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

תלמוד עשר הספירות, כרך א', חלק ב', "עגולים ויושר כולל ב' פרקים" עמ' 37, דף ל"ז, פרק א', אותיות א'-ח', פרק ב', אותיות א'-ז'

קריין: אנחנו לומדים בספר תע"ס. כרך א'. בחלק ב'. בעמוד 37. דף ל"ז. הנושא "עגולים ויושר כולל ב' פרקים".

אנחנו כאילו עברנו חלק א', זה ברור שיש לנו עוד הרבה מה לחזור וכך כתוב שמתחילה למגמר. זאת אומרת שמהתחלה אנחנו צריכים לעבור את כל התע"ס בצורה מהירה, ואחר כך ללכת לשכבה שנייה קצת יותר עמוקה ואיטית ועוד שלישית וכן הלאה. כך בצורה כזאת אנחנו קושרים התחלה סוף ואמצע, ורואים את כול המכאניקה הזאת של כל הבריאה עד כמה היא כולה קשורה מתחילה ועד סופה ובחזרה.

עכשיו אנחנו נלמד את תע"ס חלק ב'. לכמה זמן ועד מתי? אנחנו כנראה שעושים בעוד שלושה חודשים שוב כנס, אז מהכנס הזה ועד הכנס הבא נלמד חלק ב', פחות או יותר, בואו נראה, ואחר כך נלך קדימה.

חלק ב' הוא מאוד מיוחד. הוא מדבר לא בצורה כמו שחלק א' ששם זה יותר הגדרות, אלא חלק ב' הוא יותר מדבר על צורת ההשגחה מלמעלה אלינו. שיש השגחה בעגולים, עגולים זה יחס לא מכוון בדיוק למי ולמה אלא כללי לכל הבריאה, ויושר יכול להיות מכוון אפילו לאדם אחד ספציפי ואפילו לתכונות ספציפיות שלו בלבד. אז עגולים ויושר קושרים לנו השגחה כללית והשגחה פרטית, נראה עד כמה הם תלויים זה בזה, כמה אנחנו על ידי ההשתתפות שלנו בקו יכולים להשפיע על הכלל של כל המציאות וכולי.

חלק שני

עגולים ויושר כולל ב' פרקים

פרק א'

מבאר ע"ס דעגולים שנתגלו אחר הצמצום, ואור אין סוף מקיפם, וכל אור של ספירות העגולים מושפע להם ע"י הקו, ובו י"א ענינים:

אות א'

הקו הוא כעין צנור דק

"א וקו זה, כעין ב צנור דק ג אחד, אשר בו מתפשט ונמשך מימי אור העליון ד של אין סוף, אל העולמות, אשר במקום האויר והחלל ההוא."

אחרי שהיה לנו רצון והרצון הזה הצטמצם, שהוא היה כולו עגול, אז אחרי שהוא הצטמצם כבר נעשה דבר חדש, שמאותו אור אין סוף שהיה מחוצה לעיגול, שנעשה ריק, נמשך עכשיו קו מבחוץ לתוך העיגול עד מרכזו.

עוד פעם אות א'.

קריין: שוב אות א'. "דברי האר"י".

אות א'

הקו הוא כעין צנור דק

"א וקו זה, כעין ב צנור דק ג אחד, אשר בו מתפשט ונמשך מימי אור העליון ד של אין סוף, אל העולמות, אשר במקום האויר והחלל ההוא."

כל העולמות נמצאים בתוך החלל שהצטמצם ונעשה חלל, והקו הוא מגיע אלינו מאור אין סוף לכל העולמות שכולם הם נמצאים בתוך אותו החלל.

קריין: "דברי האר"י", אות ב', בעמוד ל"ח.

אות ב'

התפשטות אור א"ס לתוך החלל. ההתפשטות היתה לאט לאט

"והנה בהיות אור הא"ס נמשך, בבחינת ה קו ישר תוך החלל הנ"ל, לא נמשך ונתפשט ו תיכף עד למטה, אמנם היה מתפשט לאט לאט, רצוני לומר, כי בתחילה התחיל קו האור להתפשט, ושם תיכף ז בתחילת התפשטותו בסוד קו, נתפשט ונמשך ונעשה, כעין ח גלגל אחד עגול מסביב."

שוב.

אות ב'

התפשטות אור א"ס לתוך החלל. ההתפשטות היתה לאט לאט

"והנה בהיות אור הא"ס נמשך, בבחינת ה קו ישר תוך החלל הנ"ל, לא נמשך ונתפשט ו תיכף עד למטה," עד המרכז של החלל. "אמנם היה מתפשט לאט לאט," זאת אומרת בהדרגה, בדרגות, במדרגות. "רצוני לומר, כי בתחילה התחיל קו האור להתפשט, ושם תיכף ז בתחילת התפשטותו בסוד קו, נתפשט ונמשך ונעשה, כעין ח גלגל אחד עגול מסביב."

יש לנו עיגול, ואור אין סוף שנמצא סביב מקום החלל הוא נמשך למקום החלל והתגלגל. ואחר כך שוב נמשך למקום החלל ושוב התגלגל (ראו שרטוט מס' 1).

שרטוט מס' 1

אות ג'

העגול אינו דבוק בא"ס אלא מקושר בו דרך הקו

"והעגול הזה, היה ט בלתי דבוק עם אור הא"ס הסובב עליו מכל צדדיו, י שאם יתדבק בו, יחזור הדבר לכמות שהיה, ויהיה מתבטל באור א"ס, ולא יתראה כחו כלל, ויהיה הכל אור א"ס לבד כבראשונה. לכן העגול הזה סמוך אל עגול א"ס, ובלתי מתדבק בו. כ וכל עיקר התקשרות ודביקות העגול הנאצל ההוא עם א"ס המאציל, ל הוא על ידי הקו ההוא הנ"ל, אשר דרך בו, יורד ונמשך אור מן אין סוף ומשפיע בעגול ההוא."

אות ד'

אור א"ס מקיף ומשפיע אל העגול מרחוק

"מ והא"ס סובב ומקיף עליו מכל צדדיו, כי גם הוא בבחינת עגול נ סביב עליו, ורחוק ממנו, כנ"ל. כי הוא מוכרח שהארת א"ס בנאצלים תהיה דרך קו ההוא לבד, כי אם היה האור נמשך להם דרך גם כל סביבותיהם, ס היו הנאצלים, בבחינת המאציל עצמו, בלתי ע גבול וקצבה."

אות ה'

סדר יציאת ע"ס העגולים. הקו נקרא אדם קדמון

"והנה פ העגול הזה הראשון היותר דבוק עם הא"ס, הוא הנקרא כתר דאדם קדמון, ואח"כ נתפשט עוד הקו הזה צ ונמשך מעט וחזר להתעגל ק ונעשה עגול ב' תוך עגול הא', וזה נקרא ר עגול החכמה דאדם קדמון. עוד מתפשט יותר למטה, וחזר להתעגל, ונעשה עגול ג' תוך העגול הב', ונקרא ש עגול בינה דאדם קדמון. ועל דרך זה היה הולך ומתפשט ומתעגל, עד עגול יוד, הנקרא עגול מלכות ת דאדם קדמון. הרי נתבאר ענין א היוד ספירות, שנאצלו בסוד יוד עגולים ב זה תוך זה."

אות ו'

הקו מחבר את כל העגולים יחד

"והנה ג הבחינה המחברת כל העגולים יחד, היא ענין קו הדק הזה המתפשט מן האין סוף, ד ועובר ה ויורד ו ונמשך מעגול אל עגול, עד ז סיום תכלית כולם. ודרך הקו הזה, נמשך האור והשפע, הצריך לכל אחד ואחד מהם."

אות ז'

כל עולם וכל ספירה כלולים מע"ס פרטיות ומפרטי פרטיות לאין קץ.

ספירות דעגולים מקיפות זו את זו כגלדי בצלים

"והנה כל עולם ועולם יש בו יוד ספירות פרטיות, וכל ספירה וספירה פרטית שבכל עולם ועולם, ח כלול מיוד ספירות פרטי פרטיות, וכולם ט כגלדי בצלים זה תוך זה, על דרך תמונת הגלגלים כנזכר בספרי תוכניים."

אות ח'

כל עגול הקרוב לא"ס יותר מחברו, נבחן לעליון ומשובח מחברו, עד שעולם הזה

להיותו בנקודה האמצעית המרוחקת מא"ס יותר מכולם, הוא בתכלית הגשמיות

"כל עגול ועגול מכל העולמות כולם, אשר בתוך החלל, י כל הקרוב אל אור א"ס יותר מחברו, הוא עליון מאד ומשובח מחברו, עד שנמצא כי העולם הזה הארציי החומרי, הוא נקודה האמצעי תיכונה, תוך כל העגולים כולם, בתוך כל המקום החלל ואויר הפנוי הנ"ל. וגם הוא מרוחק מן הא"ס הרחקה גמורה, יותר מכל העולמות כולם. ועל כן הוא כל כך גשמי וחומרי בתכלית הגשמיות, עם היותו נקודה אמצעית בתוך כל העגולים, והבן זה היטב."

שרטוט מס' 2

שאלה: לא ברור פה. כביכול העולמות הופיעו כבר אחרי הצמצום, ואנחנו למדנו שאין עיגולים אחרי הצמצום, וכאן הוא מדבר על העיגולים של העולמות.

שום דבר לא נעלם ברוחניות, אלא פשוט יש כאן צורות חדשות של התפשטות האור ועשיית הכלים. אז מה שהיה, כל צורה שהייתה היא נשארת, ובאה בנוסף אליה צורה חדשה. לכן היה חלל, אחר כך בתוך החלל באות כל מיני צורות של רצון לקבל שהוא מקבל איזו השפעה מהאור, שהאור הוא אז הראשון, והרצון לקבל על ידי השפעת האור עליו מקבל כל מיני צורות. הצורות האלה מתקיימות בחלל בכל מצב ומצב שהוא נמצא, שום דבר לא נמחק, שום דבר לא משתנה, אלא תמיד יש רק הוספת הצורות, הוספה.

שאלה: אור שיורד מאין סוף ואומרים שזה יורד לאט לאט, בהדרגה, קשה להבין את זה, כי אנחנו מדברים על עולם שאין בו זמן. איך אנחנו יכולים להתקרב למושג הזה?

לאט זה נקרא בהפסקות, שמגיע ובונה עיגול ראשון, אחר כך ממשיך ומגיע ובונה עיגול שני וכן הלאה, זה נקרא לאט. לאט זה נקרא שבאמצע יש לו כל מיני פעולות.

שאלה: כשהקו מתפשט בעיגול בהדרגות, מהי הפעולה מצד העיגול שנותנת את ההתפשטות הזאת?

העיגולים הם רצונות ללא שום כיוון, ללא שום הבחנות. והקו שיורד, הוא מביא לעיגול הבחנה חדשה, רצון להשפיע, ועל ידי זה העיגול משתנה, מקבל תוכן חדש, הבחנות חדשות, ומשתנה בהתאם לזה.

תלמיד: מה זאת אומרת "קו דק", שהוא דק?

"קו דק" אנחנו נלמד אחר כך. שיש לו רק כוונה אחת, לבנות בעיגולים הבחנות כאלו שהם ירצו לשמוע, להבין, להגיב, להרגיש את הקו.

שאלה: סעיף ח' לא ברור, "כל עגול ועגול מכל העולמות כולם, אשר בתוך החלל, י כל הקרוב אל אור א"ס יותר מחברו, הוא עליון מאד ומשובח מחברו". מה מהות הפעולה פה? מה זאת אומרת שהעיגול קרוב יותר ומשובח יותר מחברו?

כי הוא נעשה קודם על ידי האור העליון, ולכן הוא יותר קרוב לאור ויותר משובח.

תלמיד: מה המשמעות של עיגולים פה?

עיגולים, שאין להם מעלה מטה. שמה שלמעלה בעיגול, למעלה ממך, אז גם למטה מהצד השני. זאת אומרת, אנחנו כלפי העיגול יכולים להגיד שאין לו שום הבחנות לינאריות.

שאלה: מה גורם לאור להתעגל, איך הוא יודע שמגיע לאיזו נקודה ומתעגל?

הכלים שמופיעים אחרי התפשטות הקו, כשהקו מסיים את הפעולה שלו, אז אותו הכלי שהוא קו הופך להיות לעיגול. למה? כי הקו מימש את עצמו, מיצה את עצמו בהתפשטות מלמעלה למטה בבחינה הראשונה נגיד, ואז הוא מתעגל לבחינה השנייה. גמר להתעגל בבחינה שנייה, מתוך ההתעגלות הזאת הוא עכשיו מוציא קו מהעיגול השני עד שיבוא לעיגול השלישי. אנחנו נלמד את זה בפרוטרוט.

שאלה: אם הכול מדומה, המציאות מדומה, אנחנו לא חיים, אז איפה מתפשטים העיגולים והיושר?

בחלל שהבורא ברא. הכול נלמד, אל תתחילו להקפיץ כאן שאלות, זה לא יעזור. אנחנו צריכים ללמוד את כל ההגדרות מהספר ואז יהיה לנו ברור. אבל אחרי זה אם לא יהיה ברור, אנחנו נשאל ונחקור.

שאלה: יוצא מתוך מה שקראנו, שבאופן כללי לא נוצרת הנהגה פרטית, אלא העיגול הוא תוצאה של הקו?

בוודאי שהכול תלוי בהתפשטות הרצונות. רצונות דעיגולים ורצונות דיושר, כך הם מנהלים את העולם. מי שיכול להיכנס לקשר עם הבורא בצורת יושר, נקרא שהוא כבר מתחיל לקבל הבחנות אישיות, הנהגה עליונה אישית. ומי שלא, שייך לעדר שמקבל בכללות מה שיש לו. כל המטרה שלנו היא לצאת מחזקת עדר כללי, עיגולים, ולהיכנס ליושר. וביושר נוכל אז לעבוד עם הבורא בצורה של "אני לדודי ודודי לי".

תלמיד: יוצא שבזה שאנחנו מתחברים, מתוך העדר הזה רק כך יכולים להתרומם ממנו?

כן, אנחנו יכולים רק לעלות, אין לנו לאן לרדת. אנחנו לומדים איך שלפנינו התייצבו כל העולמות, כל העיגולים, אבל בעצם בשבילנו זה רק לעלות מהנקודה המרכזית עד העיגול הכי עליון הסובב.

קריין: פרק ב', אנחנו בעמ' 48.

פרק ב'

מבאר עשר ספירות דיושר, יציאתן, והשתלשלותן ומה שנכלל בהן. ובו ז'

ענינים:

אות א'

סדר יציאת עשר ספירות דיושר

"ועתה נבאר בחינה הב' שיש ביוד ספירות, הלא הוא בחינת אור היושר, כדמיון ג' קוין, כצורת אדם העליון. והנה דרך הקו הנ"ל, המתפשט מלמעלה למטה, אשר ממנו מתפשטים העגולים, גם הקו ההוא מתפשט ביושר מלמעלה למטה, מראש א גג העליון של עגול העליון מכולם, עד למטה מתחתית סיום כל העגולים ממש, מלמעלה למטה, כלול מיוד ספירות, בסוד ב צלם אדם ישר ג בעל קומה זקופה, ד כלול מרמ"ח אברים, מצטיירים בציור ג' קוים ימין ושמאל ואמצע, כלול מיוד ספירות בכללות, וכל ספירה וספירה מהם נפרטת ליוד ספירות, עד אין קץ."

אות ב'

ה' חלקי נשמה שבאדם התחתון, נפש רוח נשמה חיה יחידה

"הנה יש ה באדם התחתון ה' בחינות אורות, שהם: ו הנפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה. והם, ז ה' מעלות, זו למעלה מזו, וה"ס ה' פעמים ברכי נפשי את וכו', כנזכר במסכת ברכות (דף יוד ע"א), שהם, כנגד ה' בחינות שיש לנשמה."

אות ג'

הן בעגולים והן ביושר יש או"מ ואו"פ, כלי חיצון וכלי פנימי

"והנה בחינת היוד ספירות העגולים כולם, יש בהם כל הבחינות הנ"ל, שהם: ח אורות וכלים, ט והאור נחלק, לאור פנימי, ואור מקיף, י והכלי נחלק, לחיצוניות ופנימיות. וכן בחינת יוד ספירות דיושר בציור אדם, יש בו כל הבחינות האלו בעצמם ג"כ."

אות ד'

אור העגולים הוא אור הנפש, ואור היושר אור הרוח.

תחילה נאצלו העגולים ואח"כ היושר

"אמנם, החילוק שיש בין העגולים להיושר, הוא, כי כ י"ס דעגולים הם בחינת האור הנקרא נפש, ויש בהם אור פנימי ואור מקיף, פנימי וחיצון: שיש לה בחינת יוד ספירות של כלים, ובכל כלי מהם יש פנימיות וחיצוניות, וגם יש יוד ספירות של אורות, לכל אור יש בו אור פנימי ואור מקיף. אבל הי"ס דיושר, הם בחינת האור הנקרא ל רוח, שהוא מדרגה גבוה על מדרגת הנפש, כנודע, גם הם כלולים מאו"פ ואו"מ, גם יש להם, יוד ספירות דכלים, ובכל כלי מהם יש בו פנימיות וחיצוניות. ופשיטא היא שבחינת הנפש נאצלה תחילה, ואח"כ נאצל הרוח."

שאלה: הוא כותב בסעיף ג' שהאור מתחלק לאור פנימי ואור מקיף, והכלי נחלק לחיצוניות ופנימיות. כלפי העיגולים יש אור פנימי ומקיף, זה ברור, אבל מה זה אור פנימי וחיצון בקו?

נגיד שזה גם כך. יש אור שבתוך הקו ויש אור שמחוצה לקו, ושני האורות האלה כשהם נפגשים הם מחייבים את הקו להתעגל. זה עוד לפנינו, נלמד.

אות ה'

א"א דעגולים, מאיר לאו"א דעגולים, בבחינת חלונות מג'

קוין, ימין שמאל ואמצע שבו. ומהם נמשך האור לכל העגולים

באופן, שכל הפרטים שיש ביושר, יש ג"כ בעגולים

"* גם בהיות היוד ספירות בבחינת מ עגולים, זה בתוך זה, יש נ בהם כל הבחינות של קבלת השפע, שביוד ספירות שבקו היושר, והוא, כי בעגול הכתר, הנקרא ס אריך אנפין אחר התיקון, יש ע נקב אחד וחלון פ בצד ימין העגול, ומשם צ יורד אור אריך אל עגול אבא, ומאיר אליו. ועוד יש חלון שני, בשמאל העגול של אריך, ויוצא האור עד צד שמאל דעגול אבא, אשר בתוכו, ק ונוקבו ונעשה בו חלון, ומשם נמשך האור עד עגול אמא, שבתוך עגול אבא, ומאיר בו. ונמצא כי בעבור האור תוך שמאל עגול אבא, אינו לאבא עצמו, ואינו ר עובר שם רק דרך מעבר בלבד, אבל עיקר הארה היא לאמא. ונמצא כי א"א, מאיר לאבא ואמא יחד, כמו שהוא בענין היושר שלהם ממש. ואף כי הם עגולים זו בתוך זו, יש להם ש קוים ישרים: ימין, ושמאל, ואמצע, בבחינת החלונות האלו שבהם. ומשם, נמשך האור ביוד ספירות דעגולים, דרך קוים ישרים ממש, בכל הפרטים עצמם כולם, אשר ביוד ספירות דקו ישר דרוח, ממש."

* שער הקדמות דף י"א (דפוס ירושלים).

אות ו'

אדם קדמון נמשך מא"ס עד סוף האצילות, ובו נכללים כל העולמות.

ואין לנו רשות לעסוק בו

"* והנה ת הא"ק הזה, א מבריח מן הקצה אל הקצה, מן קצה העליון עד קצה התחתון, בכל חלל האצילות הנ"ל. ובזה האדם נכללין כל העולמות כמ"ש בע"ה, אבל, ב בבחינת פנימית ועצמותו של אדם זה, אין לנו רשות לדבר בו ולהתעסק כלל."

* ע"ח שער א' ענף ב'.

אות ז'

תחילה יצאו העגולים ואחר כך היושר.

אין אנו עוסקים בעגולים אלא ביושר בלבד

"אמנם ג בתחילה יצאו יוד ספירות דרך עגול, אלו תוך אלו, ואחר כך בתוך העגולים, נמשך דרך יושר כציור אדם אחד, ד באורך כל העגולים הנזכרים לעיל, ה ואין אנו עוסקים כלל בבחינת עגולים, רק בבחינת יושר לבד."

בזה אנחנו עברנו את חלק ב', החלק השני של תלמוד עשר הספירות. ודאי שלא למדנו אותו מבפנים, ואחר כך יש לנו עוד הסתכלות פנימית ומילון, אבל זה בעצם הנושא של החלק השני של התע"ס, וכך זה הולך.

שאלה: כתוב פה כך "דרך קוים ישרים ממש, בכל הפרטים עצמם כולם, אשר ביוד ספירות דקו ישר דרוח, ממש." מה זה דרוח, מה הרוח הזאת?

זה לא חשוב, תעזוב את זה. נפש, רוח, נשמה, אנחנו נלמד.

שאלה: אנחנו לומדים שאור נמצא במנוחה מוחלטת, אחד יחיד ומיוחד, ופה אנחנו רואים שיש אור כללי וקו, שיש לו פונקציה מיוחדת. איך שני המושגים האלה הולכים ביחד?

גם את זה נלמד מה ההבדל בין קו לעיגול, ואיך האור מתפשט על ידי העבודה שלנו או מלמעלה בלבד.

שאלה: למה הוא כותב שאנחנו לא עוסקים בעיגולים אלא רק ביושר? נראה לי שהעיגולים כאילו יותר מושכים עבורנו. מה אנחנו צריכים ללמוד דווקא בקו ובו להתרכז?

לפי הטבע שלך, לפי הרגש והשכל שלך אתה עיגול או יושר?

תלמיד: עיגול.

אתה עיגול?

תלמיד: אולי אני לא מכיר את עצמי.

אני יודע מה שאנחנו יכולים לחקור או לא יכולים לחקור. בעיגולים אנחנו לא יכולים לחקור שום דבר, כי אין שם מעלה, מטה, אין שם את כל ההבחנות שיש בחיים שלנו שלפיהן אנחנו בנויים. אנחנו בנויים לפי היושר, לכן כל המחקר שלנו הוא רק ביושר. ומתוך היושר כשאנחנו לומדים איך לעשות את העבודה שלנו אנחנו מתחילים להכיר את העיגולים, אבל בזה שעובדים ביושר.

שאלה: אנחנו לומדים שבעיגולים אין הבחנות של למעלה למטה, מה זה שכתוב באות ה' שיש מצד שמאל וצד ימין של העיגול?

זה השפעת החסדים וחכמה, אנחנו נלמד את זה.

שאלה: האם אפשר להגיד שאנחנו בונים קו במהלך הלימוד, ומהו אותו הקו?

קו זה נקרא שאנחנו מתייחסים לכל ההשפעות עלינו בבחינת מעלה מטה, מסכים, השתוות הצורה, זה נקרא קו. מה שאין כן כלפי העיגול אין שום דבר, אין הבחנות כאלה, כלפי עיגול כולנו שווים, אין שום הבדל, זה אין סוף. עיגול זה אין סוף בכל מיני צורות שלו.

שאלה: כלפי הכוונה במהלך הלימוד, אתה כל הזמן אומר שאנחנו צריכים ללמוד את תע"ס מתוך החיבור, אני יותר מחובר עם החברים ובחלק קטן מסוים מנסה להבין, איך לשלב את העיגול והקו בלימוד הזה?

פשוט ללמוד כמו שאנחנו דיברנו, יותר מזה אני עכשיו לא רוצה להסביר כי זה יבלבל אתכם. כן, אנחנו צריכים להיות מחוברים כמה שיותר מבחינת העיגול וללמוד את הדברים מבחינת הקו, ואז בטוח שמתוך זה אנחנו נתפוס את חכמת הקבלה בין העיגולים ובין היושר, כי הבורא פועל עלינו כך בשני הכיוונים. מבחינת הכלים שלנו שעוד לא מתוקנים הוא פועל בצורת העיגול ועל כלים שאנחנו כבר כן יכולים להתקרב לתיקון, או נמצאים בתיקון, הוא פועל עלינו בבחינת יושר.

שאלה: אמרת שאנחנו צריכים להיות מחוברים כמה שיותר מבחינת העיגול וללמוד את הדברים מבחינת הקו, אם אפשר קצת יותר להרחיב את זה?

לא רוצה להרחיב על זה, איך אתם לא מבינים שאנחנו עוד לא למדנו כלום, אנחנו רק קראנו למעלה את הכותרות. מה אתם נכנסים מיד פנימה כששמעתם שתי מילים, ככה לא לומדים, איפה הרצינות?

(סוף השיעור)