שיעור בוקר 08.06.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

תלמוד עשר הספירות, כרך א', חלק ב', "עגולים ויושר כולל ב' פרקים" עמ' 37, פרק א', דברי הא"י, אותיות א'-ב'

קריין: אנחנו נמצאים "תלמוד עשר הספירות", כרך א', בחלק ב', עמוד 37. פרק א', אות א'.

עגולים ויושר כולל ב' פרקים

פרק א'

מבאר ע"ס דעגולים שנתגלו אחר הצמצום, ואור אין סוף מקיפם, וכל אור של ספירות העגולים מושפע להם ע"י הקו, ובו י"א ענינים:

קריין: אות א', דברי האר"י.

אות א'

הקו הוא כעין צנור דק

"א וקו זה, כעין ב צנור דק ג אחד, אשר בו מתפשט ונמשך מימי אור העליון ד של אין סוף, אל העולמות, אשר במקום האויר והחלל ההוא."

* עץ חיים, היכל א' ש"א ענף ב'.

קריין: אות א' אור פנימי מתייחס ל"קו זה".

פירוש אור פנימי לאות א'

"א) היינו הקו הנמשך מאור א"ס ב"ה לתוך החלל לאחר הצמצום (עי' לעיל ח"א פ"ב אות ב')."

קריין: אות ב' מתייחסת ל"כעין צינור דק".

"ב) הכלים של עשר הספירות דיושר נקראים בשם "צנור" או צנורות, מטעם שמגבילים בשליטה גדולה ובדיוק גדול את דרכי האור הנמשך בהם, שלא יתפשט אלא בדרכים המסוימים בכלים ההם. כדוגמת הצנור המגביל בדיוק נמרץ את המים העוברים בתוכו, ונמשכים ויוצאים ממנו באותה הצורה שבצנור, אם דק ואם בהרחבה בלי שינוי כל שהוא לעולם. ומאותו הטעם, נקראים האורות העוברים דרך הצנורות ההם, בשם עשר ספירות דיושר, להיותם נמשכים לפי החוקים של הצנורות האלו ביושר וצדק, דהיינו בכלי הזך יותר מתלבש האור החשוב יותר וכדומה, בלי שינוי כל שהוא, מטעם השראת שליטתם החזקה של הצנורות עליהם.

וכח שליטה זו הנמצאת בצנורות האמורים, הוא, משום דכל מה שהוא רצון במדרגה העליונה, הוא כח מחייב במדרגה תחתונה הנאצלת בסיבתה. ולפיכך אותו הצמצום שעל בחינה ד' הנמצא בכלים דעגולים מבחינת רצון חפשי, נעשה בכלים דיושר המסובבים על ידיהם, לבחינת כח ושליטה המחייבת אותם כן, וכח זה נקרא בשם "מסך", כמ"ש להלן."

שאלה: מה זה קו ומה זה עיגול בעבודה שלנו בעשירייה?

בעבודה שלנו אני לא יודע להגיד לך, אנחנו לומדים מה זה ברוחניות. בעבודה שלכם אתם רוצים להגיע לאותן ההגדרות שיש לנו ב"תלמוד עשר הספירות", שכך זה יהיה ביחסים בינינו.

תלמיד: היחס שלי כלפי החברים מה מתבטא בקו ומה בעיגול?

זה עוד מוקדם לדבר, אבל נגיד שבעיגול אני לא מוגבל, אני לכולם מתייחס בצורה שווה לכל הכיוונים. ובקו לכל אחד ואחד אני מתייחס לפי כמה שאני לו והוא לי ואנחנו יכולים להיות בקשר. "קו" זה נקרא הגבלה, "קו המידה", ועיגול זה נקרא ללא שום בדיקה, ביקורת, הגבלות.

תלמיד: פעם נתת דוגמה שביחס לילדים אנחנו מתייחסים בקו. האם ביחס לחברים אני יכול להתייחס בהגבלות כאלה, בצורות חינוכיות?

אמרתי לך, מה עוד אני אספר לך. "קו" זה נקרא בהגבלה, במידה, ו"עיגול" זה נקרא ללא שום הגבלות. ילדים, חברים, אני לא יודע, על זה אתה תחשוב.

שאלה: יוצא שקו זה תמיד התנאי של הגבלה על ידי מסך?

כן. ועיגול זה ללא מסך.

שאלה: יחס הקו בעשירייה זה כאילו אהבת חברים, ועיגול זה לאהוב את הזולת ולדון את כולם לכף זכות, כאילו יוצא מכך?

כאילו בינתיים. בוא נלמד קצת על זה, אתם עוד לא גמרתם אפילו את הדף הראשון וכבר אתם קופצים. מי לימד אתכם ככה ללמוד? אני מתבייש שאתם ככה נכנסים ללימוד, כבר אלף שאלות בדף הראשון של החומר. תקראו, תבדקו, תסתכלו בהגדרות של פירוש המילים מה שיש לנו בסוף החלק הזה, ואז תתחילו לברר. אתם קודם צריכים להכניס את הראש והלב שלכם כמה שיותר פנימה לתוך ההגדרות של חכמת הקבלה. ואחרי שאתם נכללים איך שהחכמה מדברת אז תתחילו לברר יותר, מה קורה לנו, לקבוצה, אני עם חברים. אבל ככה זה לא רציני מה שאתם עושים.

אתם למדתם באיזשהו מקום, בכלל גמרתם בית ספר, אוניברסיטה, משהו? איך אפשר ללמוד כשאתם עוד לא יודעים על מה מדובר וכבר חושבים שאתם יכולים להבין ולהכיר את כל יתר הדברים. קודם לומדים יסודות, וכשהם ברורים אז מתחילים לראות איך להשתמש בהם. אחרת זה לא ייצא לכם, אתם תישארו מבולבלים בהגדרות הלא נכונות ובזה תגמרו את כל ההתפתחות שלכם. למה אני מתרגז כל כך? כי אתם בעצמכם שמים ממש רגל בדרך.

שאלה: כתוב פה על צדק, למה הוא מתכוון?

צדק ויושר. מדובר על הקו, לפי קו המידה, זה נקרא לפי הצדק. לפי המסכים, לפי הרשימות.

שאלה: נכנסנו ישר לתע"ס, אולי אתה יכול לעזור לנו בבקשה לסדר את הכוונות לפני שממשיכים לקרוא, שנתייחס נכון לטקסט.

כדי להתייחס נכון לטקסט אנחנו צריכים קודם כל ללמוד את הטקסט, ולא לקפוץ מיד איך לסדר את זה בעשירייה, איך אני בודק את עצמי. אני לא יודע על מה מדובר, אני צריך קודם ללמוד כמה דפים, הגדרות של המילים, ואז לראות איך אני מבין את זה בחיים שלי בקבוצה.

קריין: אנחנו בטור ב', באות ב' אור פנימי באמצע, "וז"ס מ"ש בתקונים".

"וז"ס מ"ש בתקונים הפוך "רצון" ותשכח "צנור" עכ"ל, והיינו כדאמרן שה"צנור" בהיותו בבחינת מסך, שפירושו צמצום בשליטה, דהיינו שמעכב רצונו מלקבל בבחינה ד' מכח העליון השולט עליו, הריהו ההפך מן חומר הכלי עצמו, דהיינו "הרצון לקבל", כי מעכב את עצמו מלהפיק את רצונו זה, וע"כ רמזו הפוך "רצון ותשכח צנור", כלומר, שענין הצנור הוא הפוך מהרצון, שהרי כופה רצונו ועושה ההיפך ממה שרוצה. ולכן תמצא בכל הדרושים והכתבים, כשאנו רוצים לכנות ולהדגיש ענין הסתלקות האור מבחי"ד, אנו מכנים זה בשם צמצום. וכשאנו רוצים להדגיש כח הצמצום הנוסף מצד אור הקו שלא נתפשט לבחי"ד, אנו מגדירים אותו בשם "מסך" שהוא כח מעכב של האור שלא יתפשט לבחינה ד'. וכשאנו מדברים על כללות הכלי, דהיינו הכלי והמסך ביחד, מגדירים אותו בשם "צנור", וכשמדברים על אור וכלי והמסך ביחד, דהיינו באור המלובש במידת הצנור מגדירים אותו בשם "קו". וכשמדברים על כלי שאין בו מסך מגדירים אותו בשם עיגול."

שאלה: מה שעכשיו קראנו לגבי הצינור והמסך, מה זה אומר שאנחנו רוכשים כזה כוח של הגבלה, צמצום?

צמצום זה נקרא שאני לא מקבל שום דבר. אחרי הצמצום אני מתחיל למיין את הרצונות שלי לפי כמה שאני מסוגל לעבוד איתם בצורה סלקטיבית, עם אלו יותר, עם אלו פחות, איך אני יכול לסדר את הרצונות שלי. בהתאם לזה אני בונה צינור. את הצינור הזה אני ממלא על ידי המילוי בזיווג דהכאה, ואז הצינור הופך להיות קו שנקרא "קו המידה", שלפי הכוח שלו, לאט לאט, בהדרגה הוא מקבל את האורות ומביא אותם מדרגה לדרגה. ככה זה עובד.

אנחנו נלמד, זה הכול על פני כל החלק הזה, עיגולים ויושר. כל המבנה הרוחני הוא כולו או כלים דעיגולים או כלים דיושר. כלים דעיגולים הם כלים לפני השבירה, זה מה שבא מצד הבורא, וכלים דיושר זה שהנברא משתתף ורוצה לתקן ולמלא את הכלים דעיגולים אז הוא בונה את הכלים דיושר.

שאלה: האם אני מבין נכון, שבחלק הזה בעל הסולם מנסה איכשהו להסביר את היסודות של בניית המסך, כשהרצון מפרמט, בונה את עצמו בצורה כזאת כדי להעביר דרכו את האור, הוא מתחיל מהקל וכך הוא מחלק את עצמו?

עדיין הוא לא מסביר לנו איך בונים את המסך ודרגות במסך. הוא מסביר לנו בעיקר מה ההבדל בין כלים דעיגולים וכלים דיושר. כלים דעיגולים הם כלים לפני המסכים, וכלים דיושר הם כלים אחר המסכים. כלים דעיגולים הם שייכים עדיין לבורא וכלים דיושר הם כבר שייכים לנברא.

תלמיד: כתוב פה, "דהיינו הכלי והמסך ביחד, מגדירים אותו בשם "צנור",". הוא כאילו נוגע בנושא הזה של המסך, או שאני לא מבין נכון.

יש לך רצון. אם הרצון מוגבל לפי צורות מיוחדות, הוא נקרא "צינור". הוא יכול להיות לא צינור אלא כדור, יכול להיות מרובע, יכול להיות קובייה, משולש, כל מיני צורות יכולות להיות ברצון. אנחנו עוד נלמד את זה. מאיפה באות לנו כל כך הרבה צורות, פיגורות בעולם שלנו? הכול מהרצון לקבל שמקבל כל מיני הגבלות מצד אחד, ומצד שני על ידי ההגבלות האלה הוא דווקא יכול לאט לאט לקרב את עצמו לצורת הכדור, שזו הצורה האמיתית של הכלי שלא מוגבל.

קריין: אנחנו נמצאים באות ג' ב"אור פנימי", מתייחסת לדברי האר"י "צינור דק אחד".

"ג) מה שמדייק הרב במלת "אחד", הוא להוציא את תיקון שלושת הקוים שנעשו בעולם האצילות." אחרי הרבה לימוד אנחנו נגיע לזה, אולי עוד חצי שנה. "ומשמיענו, שבעולם אדם קדמון, עדיין אין כאן תיקון זה של ג' קוים, אלא רק "קו אחד" בלבד. וטעם הדבר הוא, מפני שענין תיקון של ג' הקוים נעשה לאחר זה בעולם האצילות, והוא נמשך מדבר השיתוף של מידת הרחמים בדין, כמ"ש במקומו, וכאן אנו עוסקים בעולם אדם קדמון, שעדיין לא נעשה השיתוף הזה, ועל כן אין כאן אלא קו אחד בלבד.

וביאת האור לכלי הקבלה של הנאצל, מכונה בשם "התפשטות" (עי' לוח התשובות ח"א אות י"ד). וכבר נתבאר לעיל, שכלי הקבלה שבנאצל הזה מכונה בשם צנור (עש"ה דבר בטעמו).

קריין: אות ד' מתייחסת לדברי האר"י, "אור העליון של אין סוף".

"ד) יש ערך ידוע להבחין במדרגות של לידת פרצוף, ששם מכונות ארבע הבחינות שברצון, בשמות: אור, מים, רקיע, מאה ברכות, או מאה שערים. והוא מטעם התחלפות האורות שלא במקומם, שמשום החילוף הזה מקבל האור צורת מים, כמ"ש במקומו. ומשמיענו הרב, ששורש דבר זה נעשה כאן עם ביאת הקו, שהאור המתפשט בבחינת הקו, נבחן כלפי האור העליון לבחינת "מים", וע"כ מדייק "מימי אור העליון של אור א"ס", שעם התפשטות האור אל הצנור הדק, נגרע האור מאד מערכו שבא"ס, ונבחן לבחינת מים בערך הקודם."

אנחנו לא משתמשים בדברים האלה בינתיים, מים, ועוד הגדרות.

אות ה'.

קריין: אות ה' כבר שייכת לאות ב', אז נקרא את אות ב' למעלה בדברי האר"י.

אות ב'

התפשטות אור א"ס לתוך החלל. ההתפשטות היתה לאט לאט

"והנה בהיות אור הא"ס נמשך, בבחינת ה קו ישר תוך החלל הנ"ל, לא נמשך ונתפשט ו תיכף עד למטה, אמנם היה מתפשט לאט לאט, רצוני לומר, כי בתחילה התחיל קו האור להתפשט, ושם תיכף ז בתחילת התפשטותו בסוד קו, נתפשט ונמשך ונעשה, כעין ח גלגל אחד עגול מסביב."

קריין: אות ה' מתייחסת למילים "בבחינת קו ישר". "אור פנימי", אות ה'.

"ה) אור המתפשט בחוקים של ד' הבחינות בהדרגה, דהיינו מזך אל העב, ונפסק על בחינה ד' נקרא "קו ישר"."

זך ועב, הם לפי הכלים או לפי המסך? לפי מה האור העליון נכנס לכלי ועובר מכלי לכלי, לפי זכות הכלי עצמו או לפי זכות המסך? כי אלה דברים הפוכים. על זה אנחנו עוד נלמד. אני רק רוצה שתראו שיש כאן שאלה.

קריין: אות ו' ב"אור פנימי" מתייחסת לדברי האר"י "ונתפשט תכף עד למטה".

"ו) אל תטעה לפרש התכיפות והלאט לאט הנאמרים כאן, על סדר זמנים, כי הרוחניות היא למעלה מזמן, כנודע, אלא "תיכף עד למטה" פירושו, בלי שינוי של מדרגות. ולאט לאט פירושו, על פי ההשתלשלות של המדרגות. ורצונו לומר, על השתלשלות הסדר של ד' הבחינות הנודעות, כמו שהולך ומפרש להלן."

שאלה: לגבי הגישה ללימוד. פירוש המילים, כל הדברים שאנחנו לומדים פה, כל הדברים הנעלים, כל המילים האלה, אנחנו נמצאים עכשיו בדור המעבר, האם הדור הבא וגם אנחנו עכשיו, צריכים לעבור את כל הדברים האלה בפרטים פרטים או שגם יבוא מצב שאנחנו נתפוס את העקרונות מראש, ואתה אומר מהשגה, האם צריך בכל דבר להיכנס לעומק, ללמוד להתפלפל?

אנחנו לומדים כדי לבנות בתוכנו כלים שיהיו מוכנים לקבל צמצום, מסך, אור חוזר, אור ישר, להרגיש אור מקיף, אור פנימי, לכן אנחנו את כל הדברים האלה לומדים. בשעה שאנחנו לומדים, אנחנו מקבלים איזו השפעה מלמעלה, אורות המקיפים. אפילו שאנחנו לומדים בלי כוונה על מנת להשפיע ולהגיע לדבקות בבורא, אלא רוצים ללמוד ולדעת על מה מדובר, בכל זאת האור המקיף, מפני שהוא אור שלא נמצא בקשר עם הכלים בצמצום, מסך ואור חוזר, אלא האור המקיף הוא פועל ומאיר לכולם, לכן אפילו שאין לנו עדיין צמצום, מסך ואור חוזר האור המקיף מאיר עלינו וכך מקדם אותנו גם כן.

לכן טוב לנו לקרוא, אפילו שאנחנו לא כל כך מבינים. זה מקדם אותנו, זה מנקה אותנו. ולאט לאט אנחנו נתחיל להרגיש תוצאה מהלימוד הזה גם כן. וכאן זה מאוד חשוב, שוודאי שכמה שאנחנו נמצאים בחיבור בינינו, בנטייה לחיבור, בעשירייה, זה מאוד מאוד חשוב, זה קובע, שכל מילה ומילה שלומדים הכול מגיע לחיבור, לתיקון.

שאלה: מה שקראנו עכשיו מתאר ערך הפוך אורות וכלים, מה שפעם למדנו?

לא. ואני ממליץ לא לקשור את כל הדברים האלה, שם קראת, שם שמעת, זה לא טוב. תלמד מה שכתוב כאן, ואחרי כל הדברים האלה אז תבין איך זה קשור לדברים האחרים. עוד לא.

שאלה: תמיד שאלתי את עצמי האם זה יותר טוב להקשיב לתע"ס בעברית, בשפה המקורית, ולא להקשיב לתרגום. האם זה יכול לעזור?

לא. אנחנו צריכים בכל זאת ללמוד שזה יהיה מובן לשכל שלנו כי זה "תלמוד עשר הספירות". זה צריך להיות לימוד בשפה שאתה מבין אותה.

שאלה: באות ה' נאמר שהאור המתפשט ונפסק על בחינה ד' נקרא "קו ישר". האם יש סיבה שזה נקרא "קו ישר" ולא סתם קו?

כן. כי יש קו שמתעגל ועושה עיגול, יש קו שבונה מדרגות, יש קו שעושה משולש וכולי וכולי. יש עוד כל מיני. קו זה לא אומר כלום. קו זה אור שמוגבל. אז כלי שמגביל את האור נקרא "קו". הכלי והאור שבו יחד נקראים "צינור". אבל יש כל מיני יחסים ביניהם שמזה מגיעות צורות שונות מצד הכלי, ובהתאם לזה יש גם שינויים באור שממלא את הכלי.

הכול יסתדר. תראו שאלו לא דברים גדולים ומורכבים, אלא אתם תבינו אותם וזה חוזר על עצמו, בעל הסולם לא חוסך, הוא יודע שכדאי לחזור, ושוב להסביר, ושוב להסביר. לכן ככה אנחנו נתקדם.

(סוף השיעור)