שיעור בוקר 19.12.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 10, מאמר "גילוי טפח וכיסוי טפחיים"
קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", מאמר "גילוי טפח וכיסוי טפחיים", כותרת "ג. סוד ה' ליראיו".
ג. סוד ה' ליראיו
"פירושו, שסודות התורה מתבארים רק ליראי שמו ית', השומרים על כבודו ית', בכל נפשם ומאדם, שלא יצא מתחת ידיהם חס ושלום, שום חילול השם של משהו, לעולם.
והוא חלק הג' מהסתרת החכמה. וחלק הזה, הוא היותר חמור בענין ההסתרה, כי רבים חללים הפילו הגילויים ממין הזה, כי מבטנם יצאו כל בעלי השבועות והקמיעות ובעלי קבלה מעשית, הצודים נפשות בערמתם, וכל מיני בעלי המסתורין, המשתמשים בנובלות חכמה, שנפלו מתחת ידיהם של תלמידים דלא מעלי, להפיק מהם תועלת גופני בעדם עצמם או לאחרים, אשר העולם סבלו הרבה, ועדיין הם סובלים מענינים ההם.
ותדע, שכל עיקר ושורש ההסתר מתחלתו, היה לגמרי רק משום זה החלק.
ומכאן לקחו להם החכמים חומרות יתירות בבדיקת התלמידים, על דרך שאמרו ז"ל (חגיגה יג ע"א): "אין מוסרים ראשי פרקים, אלא לאב בית דין, והוא שלבו דואג בקרבו". וכן "אין דורשין במעשה בראשית בשנים, ולא במרכבה ביחיד" וכמותם תמצא רבות, אשר כל זה הפחד הוא, מהמבואר לעיל.
ומטעם זה, מועטים המה היחידי סגולה, שזכו בחכמה זו. ואפילו אותם, שיצאו כל חובתם בשבע בדיקות וחקירות, נמצאים מושבעים בשבועות חמורות ונוראות, מבלי לגלות, בכל אותם הג' חלקים הנ"ל, ולא כלום. (ועיין מזה בהקדמת הר"ר משה בוטריל ז"ל לספר יצירה).
ואל תטעה בדברי, במה שחלקתי כאן ג' חלקים בענין הסתרת החכמה, אשר כונתי, שחכמת האמת מתחלקת בעצמה על ג' חלקים כגון אלו. אלא כונתי על כל פרט ופרט, שבכל מרחבי החכמה. אשר אין לך מלה קטנה בכל מרחבי החכמה הזאת, שלא יסתעפו ממנה ג' חלקים ההם, כי המה רק ג' אופני הביאור, הנוהג תמיד בחכמה זו. והבן.
אולם יש לשאול כאן: אם אמת הוא, אשר תוקפה של הסתרת החכמה הגיעה לידי מדה כזאת, אם כן מהיכן נלקחו כל אלו אלפי החיבורים, שנתחברו בחכמה הזאת?
והתשובה היא, כי יש הפרש בין ב' חלקים הראשונים ובין החלק האחרון. כי עיקר כובד המשא מוטלת רק על חלק הג' הנ"ל, מטעם המבואר לעיל. אולם ב' חלקים הראשונים אינם תחת איסור קבוע. כי מחלק "האינו נחוץ", מתהפך לפעמים ענין אחד, ויוצא מגדר "האינו נחוץ", משום איזה סיבה, ובא לבחינת נחוץ. וכן מהחלק "האי אפשר" נעשה לפעמים בחינת "אפשר", שהוא מב' סיבות:
א. או מבחינת התפתחות הדור,
ב. או על ידי נתינת רשות מהשמים, כמו שקרה לרשב"י ולהאר"י ז"ל. ובשיעורים קטנים גם לקודמים אליהם.
ומבחינות הללו יוצאים ומתגלים כל הספרים האמיתיים שנתחברו בהחכמה.
ולדבר זה נתכוונו במליצתם "גיליתי טפח ואכסה טפחיים". שכונתם, כי קרה להם ענין, לגלות דבר חדש, שלא שערוהו הקודמים לו. ועל כן מרמז, כי רק טפח אחד, כלומר, חלק א' מג' חלקי ההסתרה הנ"ל, הוא מגלה שם. וב' חלקים הוא משאיר בהסתר. והוא להורות, כי קרה לו איזה ענין, שהוא סיבה לדבר גילוי ההוא: או ש"האינו נחוץ" קיבל לצורת "נחוץ", או ש"ניתן לו רשות מהשמים" על דרך שביארתי לעיל. וזהו שמתבטא בהמליצה של "גיליתי טפח".
וידעו המעיינים בקונטרסים האלו, שדעתי להדפיסם במשך השנה, אשר כולם המה חדשות, שאינם מובאים בטהרה ובתוכנם המדויק לאמיתו, בשום ספר מהקודמים אותי. ואני קבלתי אותם פה אל פה ממורי ז"ל, המוסמך לדבר. דהיינו, שגם הוא קבל מרבותיו פה אל פה וכו'.
והגם שקבלתי אותם בכל התנאים של כיסוי ושמירה כנ"ל, אולם מתוך ההכרח, שהבאתי במאמרי "עת לעשות" הנ"ל, נתהפך לי חלק "האינו נחוץ", ויצא והיה לבחינת "נחוץ". ועל כן "גליתי טפח" זה בהיתר גמור, כמו שביארתי לעיל. אמנם ב' הטפחים, אותם אשמור, כמצווה עלי."
תלמיד: כתוב, "סודות התורה מתבארים רק ליראי שמו ית'". מה זה "יראי שמו"?
שיש לו פחד פנימי שהוא יעשה משהו שלא לפי רצון ה'.
תלמיד: אני מרגיש את הקשר למה שדיברנו לפני כן, בעניין התנהלות השיעור, מה זה בסופו של דבר לשמור על כבודו ית'?
זה דבר מאוד רחב, יש לך כאן דברים שהם קרובים ורחוקים מזה. אנחנו נלמד את זה, הם לא כתובים באף מקום. נשתדל לנגוע בזה.
תלמיד: אמרת שאנחנו צריכים לדאוג שהעשירייה תהיה ביחד בשיעור, איך אנחנו גורמים לכך שזה באמת יכאב לי שהעשירייה לא ביחד, שזה ממש יפריע לי?
אם אדם מעורר את הרגש שלו למה שהוא מרגיש, איך שהוא נמצא, אז הוא יכול לומר עד כמה זה נוגע לו, כן או לא, במידת ההרגשה הלא נעימה, אפילו עד כאב.
תלמיד: אם למישהו מהחברים זה כואב, האם חשוב לשתף את הכאב הזה? לפתוח את הלב בעניין הזה?
בעדינות.
תלמיד: אני מבין שיש פה שלושה תנאים לגילוי החכמה ושני תנאים יכולים להתהפך, מאין צורך ליש צורך, מאי אפשר להסביר לאפשרות להסביר. מה זה "סוד ה' ליראיו"? אני מבין מהמאמר שזה לא מתגלה, התנאי הזה תמיד קיים?
זו התגלות הבורא בכללות כלפי הנברא, כלפי האדם שהולך ומתקרב אליו.
תלמיד: איזה סוד זה? מה נסתר מאתנו?
נסתר מאתנו איך הבורא מתגלה.
תלמיד: כלומר באיזו צורה, באיזו דרך הוא עושה את זה, זה תמיד נסתר ואי אפשר להסביר את זה באף ספר, ורק מי שמגיע לדרגת יראה, יכול מבפנים להבין את זה?
כן.
תלמיד: בעל הסולם מדבר פה על סוד ה' ליראיו, הוא אומר "ותדע שכל השורש ההסתר מתחילתו היה לגמרי רק משום החלק הזה". מה זאת יראה? איך אדם מפתח יראה?
קיימות מדרגות ביראה. מדרגה שהוא באמת נמצא בפחד הפרטי שלו ועד לדרגות היראה, שהוא מפחד שיעשה איזה נזק בהופעת הבורא כלפי הנבראים.
תלמיד: איך לעורר את הרגשת היראה, להפוך אותה מפחד ליראה?
זה תלוי באדם, בעבודת האדם, עד כמה אדם רואה במעשים שלו, שהוא פותח את הבורא כלפי אחרים.
תלמיד: זאת אומרת, יראה קשורה ליחס שלו לזולת?
כן.
תלמיד: אז הוא עובר ממצב שהוא פוחד על עצמו מכל מיני סיבות, למצב שהוא נפתח לזולת, פותח את הלב לחברים, וככל שהוא עושה זאת כך היראה שלו היא כלפי החברים ולא כלפי עצמו?
גם כלפי עצמו, אבל על זה הוא כבר איכשהו מוכן להתעורר.
תלמיד: זאת אומרת, כלפי התרומה שלו לאחרים, עד כמה הוא מסייע?
כן.
תלמיד: אנחנו לומדים ש"בראתי יצר הרע, בראתי תורת תבלין", אבל הוא רומז פה, שרק אלה שיראי ה' בעצם יכולים להוציא את סודות התורה שפועלים עליהם. אז לנו נשאר רק את האינו נחוץ ואת האי אפשר עד שנגיע ליראי ה'?
כן.
תלמיד: אנחנו צריכים את התיקון, דווקא אנחנו צריכים למשוך את הסודות האלה ואת התורה שתפעל עלינו עד שנגיע ליראי ה'.
כן, אבל דרך יראי ה' אנחנו מטפלים ביתר החלקים. אנחנו קודם כל צריכים להגיע ליראה ואחר כך דרך היראה נראה באיזה עוד חלקים נשאר לנו לטפל.
תלמיד: בעל הסולם כותב פה "אין מוסרים ראשי פרקים אלא לאב בית דין, והוא שליבו דואג בקרבו". מה זה שליבו דואג בקרבו?
את כל הרצונות של האחרים, הוא מרגיש כשלו ממש.
תלמיד: שהרצונות של האחרים הם ממש שלו?
כן.
תלמיד: איך מפתחים את הדאגה הזאת?
כנראה בדרך.
תלמיד: מאיפה זה נובע?
זה לא השיעור לזה.
תלמיד: האם בתקופה שלנו התנאים השתנו לגבי סוד ה' ליראיו?
כן, זה משתנה, התנאים משתנים, הנושא בעצמו.
תלמיד: יראה ופחד זה אותו דבר?
נאמר, כן.
תלמיד: ומה היראה שלנו בעבודה כלפי החברים? כי אין לי יראה עכשיו כלפי הבורא.
יראה מתחילה מזה שאתה מרגיש את עצמך תלוי בהם. האם הם יתנו לך מה שיש בהם כי בלי החלק שתקבל מהם, אתה לא יכול להשיג את הבורא.
תלמיד: וזה צריך ללוות את האדם כל הזמן?
יכול להיות שכן.
תלמיד: אני מסתכל על פחד ויראה לא כאותו דבר. פחד זה משהו שדוחף אותך, והיראה צריכה להשאיר אותך באותה נקודה, באותו מעמד, באותו חיבור. זה נכון?
יש בזה משהו, כן.
תלמיד: כתוב ש"סודות התורה מתבהרים רק ליראי שמו יתברך". ומי הם? "השומרים על כבודו יתברך בכל נפשם ומאדם". זאת אומרת, להיות יראי ה' זה לשמור על כבוד ה' בכל נפשי ומאודי. יש פה עניין של כבוד ה', מה זה?
יראה היא כביכול שיש לך איזה מנגנון פנימי, וככל שהוא נפעל, כך אתה יכול לשמור על לא לעשות משהו או כן לעשות משהו, זו יראה, כלומר היא שייכת להרגשה הפנימית. ויראי ה' הם כבר כביכול יוצאים מעצמם ונמצאים באותן המטרות שרואה הבורא לפניו, ולכן הם נמצאים בדרגה יותר גבוהה.
תלמיד: ומה מבטיח לאדם או מסמן לו את הכיוון הנכון ליראת ה'? כי אנחנו יודעים שיכולים להיות "יראי ה' ועובדי פרעה", אדם יכול גם ליפול למין קליפה כזאת. איך הוא מפתח יראה נקיה? מה מאפיין אותה?
זה כנראה בדרך, שהוא מקבל הבחנות יותר ויותר קרובות לזה. ואז רואה איך הוא מתנזר מזה או מתקרב לזה.
תלמיד: כתוב, "השומרים על כבודו ית', בכל נפשם ומאדם, שלא יצא מתחת ידיהם חס ושלום, שום חילול השם של משהו, לעולם." מה זה נקרא "לחלל את ה'"?
"לחלל את ה'" בדרגות כאלה, נראה לי שזה שיש איזו פעולה שנמצאת מחוץ לעבודת ה'. כי נוכחות הבורא בכל פעולה ופעולה של הנבראים היא מחויבת להיות מלכתחילה.
תלמיד: במצבנו, תלמיד שעדיין אין לו יכולת מדידה ברורה, האם יש דבר כזה שנקרא "חילול ה'", או שכל הטעויות שהוא עושה הן בדרך והן נכונות?
הטעויות הן בעיקר בכך שהוא לא רואה את הבורא השייך לפעולות שמתעוררות עליו.
תלמיד: לגבי החלק של "סוד ה' ליראיו". הוא אומר, "וחלק הזה, הוא היותר חמור בענין ההסתרה, כי רבים חללים הפילו הגילויים ממין הזה". מתוכם יצאו כל השבועות, הקמעות, קבלה מעשית. כל העניין הזה של העיוות של הקבלה לכל הדברים האלה, מה התפקיד של הדבר הזה? למה זה קורה?
זה בירור של הנשמות, אילו מהן כבר מסוגלות לעבוד עם הבורא ואילו לא.
תלמיד: השאלה אם כך, האם זה מועיל או לא? אם זה חלק מהדרך, אז למה בעל הסולם כל כך זועם על זה, אם בסופו של דבר זה עוזר לברר?
כי מי שלא מצליח הוא נשאר בשקר.
תלמיד: זה על הסכנה בדבר הזה, לא על התהליך עצמו, כי הוא מגיע מתוכנית הבריאה והוא מצדיק אותו. כלומר על הסכנה בזה, שאפשר לשקוע בה. אנחנו רואים שגם מלומדי בעל הסולם יצאו ענפים שמוכרים מים קדושים וכדומה. מה מבטיח לאדם לא ליפול לתוך הדברים האלה?
יראת ה', אין יותר, ובכל מיני אופנים שהם יכולים להיות כבר קשורים לכל אדם ואדם. כל עוד לא מופיע אור היחידה, אף אדם לא יכול להגיד שהוא כבר נמצא קשור בחוט הלבן למטרה.
תלמיד: כתוב, "מועטים המה היחידי סגולה, שזכו בחכמה זו". למה הבורא הביא אותנו להיות תלמידים של הרב?
הבורא מסנן את כולם על גבי כולם, וכך אנחנו מתקרבים למטרה.
תלמיד: מה זה הגילוי שמדובר עליו פה?
זה גילוי ה' ית'.
תלמיד: הבנתי שגילוי זה חידוש, שמגלים משהו חדש.
כן.
תלמיד: זה גם אני כלפי עשירייה, אני בפנים, כלומר זה גילוי בכל מקום.
כן.
תלמיד: שמעתי שצריכים להתרכז בגילוי היראה, בגילוי השלישי. אז זה גם בכל מקום, ובזה מתרכזים.
כן.
תלמיד: איך מיישמים את העיקרון של "גילוי טפח וכיסוי טפחיים" בעבודה בינינו בעשירייה?
לפי הסדר שאנחנו משתדלים להבין אותו ולעבוד.
תלמיד: מצד אחד, צריך לפתוח את הלב ורוצים להתחבר, לעשות את כל הפעולות, ומצד שני, ברור לנו שיש הגבלות ואנחנו רוצים רק את מה שיקדם אותנו. איך האדם עושה את הבירור הפנימי הזה עם עצמו?
על ידי המאור המחזיר למוטב.
(סוף השיעור(