שיעור בוקר 08.10.19 – הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

בעל הסולם, עמ' 179 "פתיחה לחכמת הקבלה", אותיות ס"ז –ע"ב

אות ס"ז

"וטעם הדברים הוא, כי מקום עולם אצילות, פירושו, המקום הראוי להתפשטות אור העליון, ומתוך עלית המלכות המסיימת למקום בינה דגוף הנק' ת"ת, נמצא מסתיים שם הפרצוף, ואין האור יכול לעבור משם ולמטה, הרי שמקום האצילות נסתיים שם בחצי ת"ת על החזה, וכבר ידעת שסיום החדש הזה שנעשה כאן, נקרא בשם פרסא שמתחת עולם האצילות, ובאלו הספירות שהן למטה מהפרסא יש בהם ג' חלוקות. והוא מטעם, כי באמת לא היו צריכים לצאת למטה מהאצילות רק ב' הספירות זו"ן דגופא הנקרא נהי"מ, כי מאחר שהסיום נעשה בבינה דגופא, שהוא ת"ת, נמצאים רק הזו"ן שלמטה מת"ת שהם למטה מהסיום, ולא הת"ת, אמנם גם חצי ת"ת התחתון יצא ג"כ למטה מסיום. והטעם הוא, כי הבינה דגוף נכללת ג"כ מע"ס כח"ב זו"ן, ומתוך שהזו"ן הללו דבינה, הם שרשים של הזו"ן דגוף הכוללים שנכללו בהבינה, הם נחשבים כמוהם, וע"כ יצאו גם הזו"ן דבינה למטה מהפרסא דאצילות ביחד עם הזו"ן הכוללים. ומטעם זה נסדקה ספירת הת"ת לרחבה במקום החזה, כי המלכות שעלתה לבינה עומדת שם, ומוציאה גם את הזו"ן דבינה לחוץ, שהם ב"ש הת"ת שמחזה ולמטה עד סיומו. ועכ"ז יש הפרש בין ב"ש ת"ת לבין נהי"מ, כי הב"ש ת"ת שייכים באמת לבינה דגוף, ולא יצאו למטה מסיום האצילות מחמת עצמם, רק מפני שהם שורשי הזו"ן, לכן אין הפגם גדול בהם, כי אין יציאתם מחמת עצמם, וע"כ נבדלו מהנהי"מ, ונעשו לעולם בפני עצמו, והוא הנקרא עולם הבריאה."

אחרי שנקודות דס"ג ירדו למטה מטבור דא"ק והתערבבו עם נה"י דא"ק, מתוך ההתערבבות הזאת נקודות דס"ק השפיעו אור החסדים לנה"י דא"ק ונה"י דא"ק השפיעו אם כן ד' דעביות לנקודות דס"ג ובזה נקודות דס"ג הצטמצמו. ויוצא שחלק מנקודת דס"ג שהצטמצם זה שני שליש תתאין דתפארת שלו ונה"י ומלכות.

ואז נקודות דס"ג בכלל, אלו שירדו למטה מטבור דא"ק, הם מתחלקים לארבעה חלקים. כח"ב וחג"ת, כולל שליש עליון דתפארת זה מקום של עולם האצילות, מקום, או גלגלתא ועיניים זה נקרא, ושני שליש תתאין דתפארת זה נקרא אוזן, או מקום לעולם הבריאה, נה"י של נקודות דס"ג נעשו מקום לעולם היצירה, או זעיר אנפין, ומלכות דנקודות דס"ג נעשתה למקום העשיה, וכך מחולקים נקודות דס"ג על ידי זה שהתערבבו עם נה"י דא"ק. זאת אומרת, תוספת הרצון לקבל שהם הרגישו שהשפיעה עליהם מנה"י דא"ק א כך היא חילקה אותם לארבעה חלקים, מקום לארבעה עולמות.

שאלה: בעל הסולם כותב קודם את התשובה ואחרי זה את השאלה. הוא אומר "וע"כ יצאו גם הזו"ן דבינה למטה מהפרסא דאצילות ביחד עם הזו"ן הכוללים". זו התשובה שהוא כותב. ואחר כך הוא כותב, "אמנם גם חצי ת"ת התחתון יצא ג"כ למטה מסיום. והטעם הוא, כי הבינה דגוף נכללת ג"כ מע"ס כח"ב זו"ן, ומתוך שהזו"ן הללו דבינה, הם שרשים של הזו"ן דגוף הכוללים שנכללו בהבינה, הם נחשבים כמוהם". איך יוצאים הזו"ן דבינה למטה מתחת לפרסא?

כי עליהם פועל רצון לקבל, מלכות, מהגלגלתא, מהנה"י דגלגלתא. ומלכות הזאת שהיא פועלת, שוב אני אומר, נקודות דס"ג יורדות למטה מטבור ומתפשטות למטה מטבור ועליהן מתחיל להשפיע נה"י דגלגלתא, מלכות. התפשטות המלכות יש שם, מטבור עד סיום דגלגלתא יש לנו התפשטות המלכות. ט' ראשונות דגוף דגלגלתא הן נמצאות מפה דגלגלתא עד הטבור ולמטה מטבור דגלגלתא זו התפשטות המלכות. כשבינה, נקודות דס"ג, רוצות לרדת למטה מטבור הן רוצות להקדיש, לקדש, להוסיף תכונת ההשפעה לאותו מקום נה"י דא"ק כדי לעזור לכלים ההם לקבל בעל מנת להשפיע, להביא אותם לגמר התיקון. בסופו של דבר כל הגלגלתא צריכה כולה כולה להיות ב-100% בלקבל על מנת להשפיע. כל הפרצופים שבאים אחרי הגלגלתא הם סך הכול מוסיפים לגלגלתא כוח לקבל על מנת להשפיע ואז היא מתמלאה ומתמלאה באורות וגמר התיקון זה מתי שהיא לגמרי מתמלאה.

תלמיד: כשאתה אומר שהם שואפים ללכת למטה כדי לעזור להם לעלות, מה מושך אותם מתחת לפרסא?

רצון להשפיע.

שאלה: הרי למטה אין להם רצון להשפיע, למעלה יש להם את הקטע של השפעה.

למטה יש רצון לקבל. זה שהם רוצים להשפיע לרצון לקבל זה מה שמושך אותם למטה. פשוט. לכלים דהשפעה יש רווח מתי שהם יכולים להשפיע.

תלמיד: מה זה אומר שנסדקת ספירת התפארת לרוחבה?

לרוחבה, זאת אומרת יש לאורך ויש לרוחב. חצי עליון וחצי תחתון נגיד, זה נקרא לרוחבה.

תלמיד: לא ברור מה זה נותן כאן, כי אנחנו מבינים שיש את החלוקה של ב' שלישים ושליש.

כל ספירה וודאי שהיא כוללת עשר ספירות בתוכה, על זה אין ויכוח, זה פשוט הכלל, זה חוק ברוחניות שכל דבר הוא כולל בתוכו את הכול, זו שלמות כזאת שכך דורשת מהם. זה מצד אחד. מצד שני, תפארת שהיא בינה דגופה, שמצד אחד יש לה כלים דקבלה, שזה שייך לגוף, ומצד שני יש לה כלים דהשפעה, כי היא בינה, איפה יש בה תכונות של בינה ותכונות של המלכות. ואז על ידי זה שמלכות דבחינה ד' מתערבת בנקודות דס"ג אז נקודות דס"ג מתחילות להרגיש איפה מצד אחד יש בהן השפעת הבינה מלמעלה, מהטבור, מראש דס"ג ואיפה יש בהן השפעה ממלכות, שמגיעה למטה מסיום, ואז שני הכוחות המנוגדים האלה בינה ומלכות הם מתחברים בנקודות דס"ג והם הם שגורמים ליצירת הפרסא.

תלמיד: השילוב הזה נקרא לרוחב?

כן, שנסדקה ספירת התפארת לרוחבה, ששליש עליון דתפארת נמצא למעלה מפרסא, שזה עדיין כלים דקבלה, גלגלתא ועיניים, ושני שליש תתאין דתפארת נמצאים למטה מפרסא, כי שייכים כבר לאח"פ. יותר נכון לאוזן, כי חוטם זה כלים של נה"י ומלכות זה פה.

שאלה: האם שני שליש תתאין דתפארת שייכים לכל מקום של עולם הבריאה או שהם תופסים את המקום עד לחזה של מקום הבריאה?

כן. הם כולם מהווים מקום לעולם הבריאה. עולם הבריאה נכנס לשני שליש תתאין דתפארת דנקודות דס"ג, הוא נמצא בהם, בשני שליש תתאין דתפארת.

שאלה: מה זו הפרסא מבחינה איכותית, איזה מין כוח נוצר שם שעכשיו מחלק את הכלים להשפעה וקבלה?

פרסא זה הגבול שמבדיל בין כלים דקבלה וכלים דהשפעה. אם אתה שואל על תכונת הפרסא זה סיפור בפני עצמו ומאוד לא פשוט. זה הכוח, מסך, צמצום אתה יכול להגיד, מה יש לו, מכלים דקבלה או מכלים דהשפעה, מאיפה הוא נובע, מאיפה הוא בנוי, מה יש לו, זה בכלל כלים הפרסא, זה אורות, זו תכונה, מי מחזיק אותה, מה קורה איתה? אנחנו נדבר על זה, אתה תרשום, נברר.

תלמיד: מה ההבדל בין החלוקה שיש בין כלים דקבלה וכלים דהשפעה בטבור דא"ק לבין החלוקה בין כלים דקבלה וכלים דהשפעה בפרסא?

זה בדיוק מה שגם שייך לפרסא. תתאר לך, יש לך כלים דהשפעה ויש לך כלים דקבלה ובאמצע ביניהם ישנו משהו שלא כלול לא מכלים דקבלה ולא מכלים דהשפעה. ומצד שני גם נמצא עם התכונות של ההשפעה ועם התכונות של הקבלה, ומצד שני הוא עובד כגבול ומבדיל ביניהם, וזה הכול נמצא פרסא. ויש עוד הרבה דברים. זאת אומרת זה משהו מאוד מאוד מיוחד. הייתי אומר שזה משהו שנעלם, לא מאותו מימד, לא כלים דקבלה ולא כלים דהשפעה, אלא הגבול שביניהם, איזה תכונות יש לגבול הזה? מִדרגה יותר עליונה. העליון הוא מחזיק את ההבדל, את הפרסא.

תלמיד: אפשר בבקשה להרחיב קצת על נקודות דס"ג. אם אני מבין נכון, נקודות דס"ג הם בעצם המרכז של כל התיקונים.

נכון. אם נקודות דס"ג היו פועלים נכון לנה"י דא"ק, נגיד היו יכולים לפעול, בינה הייתה נותנת כוח השפעה לכלים דקבלה של נה"י דגלגלתא, היה גמר תיקון. אבל אין כאן עדיין לפי התוכנית כלים שצריכים להיוולד ולתפקד, אין עדיין נשמת אדם הראשון שצריך להיברא, כמו שבעל הסולם כותב, שעל ידו תוכנית הבריאה יכולה להתקיים למצב הרצוי.

תלמיד: וזה בידיים שלנו, כאן? האם אנחנו יכולים לכוון את הראש דנקודות דס"ג?

אתה יכול לעשות הכול, כי אתה פועל מתוך נה"י דא"ק, אתה שבור על ידי כוחות נה"י דא"ק ואתה שייך לאותה מלכות שהיא נמצאת בעל מנת לקבל ויש לך רק דבר אחד, להעלות מ"ן כדי לקבל כוח השפעה, כוח הבינה.

תלמיד: האם בידיים שלי לכוון נכון, או בידיים שלנו לכוון נכון את הכוונה של נקודות דס"ג? אם אני מבין נכון הכוונה היא הכול.

כן.

תלמיד: בידיים שלנו לכוון נכון את הכוונה של הנקודות דס"ג כדי שהמערכת תפעל בצורה נכונה?

כן. אני לא יכול להגיד לך יותר.

שאלה: אפשר לשאול על נקודות דס"ג? זה פרצוף אחיד או שזה מרכיב שמורכב מכל נקודה בנקודות האלה?

פרצוף נקודות דס"ג זה פרצוף שהוא יצא מזיווג דהכאה, שהרשימות, רשימות דס"ג, דטעמים דס"ג, הם עלו לראש דס"ג ושם נעשה זיווג על הרשימות שנשארות, רשימות דנקודות, ונעשה מזה פרצוף נקודות דס"ג, והפרצוף הזה התפשט מלמעלה מטבור, מהפה עד הטבור ולמטה מטבור וזה פרצוף נקודות דס"ג. פרצוף בינה. בינה.

אם הפרצוף הזה היה ממש ממלא את נה"י דגלגלתא אז נה"י דגלגלתא כביכול היו יכולים לקבל ממנו תיקון, אבל מתוך זה שנקודות דס"ג התפשטו בנה"י דגלגלתא קרה שהם השפיעו על נה"י דא"ק לעורר אותם לפעולה אבל הפעולה שלהם, של נה"י דא"ק הייתה בזה שהתעוררה בחינה ד' והשפיעה לנקודות דס"ג וצמצמה אותם.

ומזה דווקא נעשה תיקון גדול, שיש לנו פרסא, שאנחנו יכולים לקבל כלים בחצי מהפרסא, לתקן אותם, לעבוד בהם, ובחצי התחתון של הפרסא מפרסא ומטה, לא יכולים להתקבל.

תלמיד: אני לא מבין. שרטטת שרטוט בשיעור הקודם כשמכל נקודה ביציאת האורות מנקודות דס"ג יש קו שיורד למטה. זה לא פרצוף?

גלגלתא, ע"ב, ס"ג, נקודות דס"ג ויורדים למטה. נקודות דס"ג משפיעים חסדים ומקבלים חכמה ומזה מצטמצמים (ראו שרטוט מס' 1).

שרטוט מס' 1

שאלה: נקודות דס"ג שעולות מטבור למעלה, מכל נקודה מהנקודות שיוצאות שרטטת ארבע קווים שיורדים למטה. איך נקראים הקווים האלה, הם לא פרצופים?

יש פרצוף גלגלתא, ע"ב, ס"ג, נקודות דס"ג.

שאלה: נקודות דס"ג הן ארבע נקודות?

איפה ארבע?

תלמיד: אתמול היה בציור.

בסדר, זה היה ארבע. אפשר לצייר כך, מה כל הבעיה?

תלמיד: אלו זיווגי ביניים, כן?

כן, זה בעלייה. מלמעלה למטה יש לך כאלה (ראו שרטוט מס' 2).

תלמיד: אלה פרצופים?

אלו פרצופים שנקראים נקודות.

תלמיד: מה מצטמצם, בכל קו תכונות ג'/ד' מצטמצמות או בנקודות האלה שיוצאות ג'/ד' מצטמצמות?

בסוף יש לנו בחינה ד' שהיא מזדככת, וגם בחינה ג', ב', א', שורש. מזדכך המסך (ראו שרטוט מס' 2).

שרטוט מס' 2

תלמיד: פרצופי הביניים האלה, בכל אחד מהם מצטמצמות התכונות או שהפרצופים עצמם מצטמצמים?

בכל אחד מהם יש אותם הצמצומים אבל אנחנו עכשיו לא לומדים את זה. אני לא מבין גם בשביל מה אתה שואל, מה זה חשוב לך? אתה יודע כמה פרטים עוד יש כאן שאתה לא יודע לשאול, אבל בשביל מה אתה שואל? מה המטרה שאתה עכשיו רוצה להבין את השרטוט? מה אתה רוצה להבין, את העיקרון איך עובדות נקודות דס"ג, איך הן מתערבבות עם נה"י דא"ק, למה הם מצטמצמים, דברים כאלה? או שאתה תפסת שהיו כאן ארבעה קווים כאלה ואתה שואל עליהם? אז יהיו כאן עוד אלף קווים, אני לא הכול יכול לצייר. וכמה שאני יודע וכמה שאני עוד לא יודע. הגישה לא מובנת לי. מה אתה רוצה בזה לדעת, האם בכל פרצוף ופרצוף שעכשיו יורד יש לנו אותם המהלכים? כן, אותם מהלכים, ודאי.

אות ס"ח

"גם הזו"ן דגוף הנקרא נהי"ם נתחלקו ג"כ לב' בחינות, כי המלכות להיותה בחינת נוקבא נמצאת פגמה יותר קשה, והיא נעשית למקום עולם העשיה. והז"א שהוא נה"י, נעשה לעולם היצירה למעלה מעולם עשיה. והנה נתבאר, איך נחלק פרצוף הנקודות דס"ג, בסבת הצמצום ב', ונעשה מקום לד' עולמות: אצילות, בריאה, יצירה, עשיה, אשר הכח"ב חג"ת עד החזה שבו, נעשה מקום לעולם אצילות. וחצי ת"ת התחתון שמחזה עד סיום הת"ת, נעשה מקום לעולם הבריאה. והנה"י שבו לעולם היצירה. והמלכות שלו לעולם העשיה. ומקומם מתחיל מנקודת הטבור דא"ק, ומסתיים ממעל לנקודת עוה"ז, דהיינו עד סיום רגליו דא"ק, שהוא סוף שיעור הלבשת פרצוף נקודות דס"ג לפרצוף גלגלתא דא"ק, כנ"ל." (ראו שרטוט מס' 3)

שרטוט מס' 3

ברור איך מתחלק המקום?

שאלה: מה תפקידה של תפארת שהיא בינה דגופא?

בינה דגופא זה התפקיד שלה, שיש לה תכונות הבינה. לכן כך היא מתפקדת כמו בינה, ולכן היא מתחלקת לג"ר ולז"ת.

שאלה: למה במקום אצילות אין חלוקה בין גלגלתא לעיניים כמו שרואים באח"פ?

גם בין גלגלתא ועיניים יש חלוקה אבל שניהם שייכים לכלים דהשפעה. מה זה חשוב? זה נותן יותר, זה נותן פחות. אבל כלפי המלכות דגלגלתא יש להם אותה התכונה, להשפיע.

תלמיד: אז למה באח"פ אי אפשר להגיד אותו דבר שכולם כלים דקבלה?

שאלות נכונות. שם שולטת מלכות דנה"י דא"ק, מלכות דגלגלתא. ולכן שליטת המלכות נותנת לכל מקום רצון אחר. מה שאין כן תכונת ההשפעה היא בכל מקום אותה תכונה.

ענין הקטנות והגדלות שנתחדש בעולם הנקודים

אות ס"ט

"והנה אחר שידעת בדרך כלל ענין הצמצום ב', שנעשה בפרצוף הנקודות דס"ג, לצורך אצילות הע"ס דעולם הנקודים, שהוא פרצוף הרביעי דא"ק, נחזור ונבאר ענין יציאת הע"ס דנקודים בפרטיות. וכבר נתבאר ענין יציאת פרצוף מפרצוף, שכל פרצוף תחתון נולד ויוצא ממסך דגוף דעליון אחר הזדככותו ועליתו להתחדשות הזווג להפה דעליון והגורם להזדככות הזה הוא הביטוש דאו"מ במסך דפרצוף העליון, המזכך למסך מעביות דגוף שבו, ומשווה אותו לבחינת עביות דראש. (כנ"ל באות ל"ה, עש"ה) שבדרך זה יצא פרצוף ע"ב דא"ק מפרצוף הכתר דא"ק, וכן פרצוף ס"ג דא"ק מפרצוף ע"ב דא"ק, כמ"ש שם. והנה גם פרצוף הד' דא"ק הנקרא ע"ס דעולם הנקודים, נולד ויצא מהעליון שלו, שהוא ס"ג דא"ק, ג"כ באותו הדרך."

שאלה: הוא אומר שזה אותו הדרך אבל זה לא בדיוק אותו הדרך. נקודות דס"ג לא מגיעות מזיווג בחזה של ס"ג, הן מגיעות מההזדככות של המסך מהזיווגים שיש בדרך, כמו ששרטט עכשיו.

ואחרים לא כך? למדנו איך מזדכך הפרצוף, הוא מזדכך כשעולה מטבור שלו. נגיד בגלגלתא, המסך עולה מטבור לפה ובדרך זיכוכו הוא עושה זיווגים ועושה פרצופים, הפרצופים האלה הם נקראים נקודות דגלגלתא, כמו שכאן נקודות דס"ג, יש לך נקודות דע"ב, בכל פרצוף יש לך אותו דבר. רק מה שמיוחד בנקודות דס"ג שהן יורדות למטה מטבור, שהן יכולות להיכנס בכל מקום כי יש בהם בינה נקייה.

אתה רואה על השרטוט, ד' הזאת שציירתי אותה באדום (ראו שרטוט מס' 3), היא מזדככת ואז אין לנו אלא רק ג', ב', א', שורש, שבהבחנות האלו יש לך רק אור החסדים, ולכן הפרצופים האלה יכולים לרדת למטה מטבור. לכן אנחנו מדברים כאן בפרוטרוט עליהם, אבל בעצם בכל מקום יש לך אותו דבר. עד נקודות דס"ג, כל מה שיש לך, טעמים, נקודות, תגין ואותיות, לא יכולים לרדת למטה מטבור. רק נקודות דס"ג הן היחידות שיכולות לרדת למטה מטבור כי זה בינה נקייה.

תלמיד: אבל אין הבדל נגיד בין ע"ב לס"ג שהפרצופים שם הם בזיווג בחזה של הפרצוף הקודם?

אז מה?

תלמיד: זה לא הבדל על איזה אור יש זיווג?

שיהיה. ודאי שיש תמיד אורות, אלפי אורות, אלפי כלים, לא חשוב מה, אנחנו מדברים על הבחן מיוחד, שהפרצוף הזה יכול לרדת ולמלאות את המלכות. זאת ההבחנה שאין במקום אחר.

תלמיד: מה פה הוא אומר שזה אותו דבר אם כך?

מה אותו דבר?

תלמיד: יש את ההבחן שהאורות האלה יכולים לרדת עד המלכות. אבל מה שהוא כותב כאן, שזה יוצא באותו הדרך.

ודאי שאותו דרך, רק האורות הם כאלה שיכולים לרדת למטה מטבור.

תלמיד: אז מה הוא מתכוון שזה אותו הדרך?

בדרך זיכוכו מטבור לפה. המסך מזדכך ויוצאות נקודות. המיוחד בנקודות דס"ג שהן יכולות לרדת למטה מטבור.

שאלה: איזה גוף יש לס"ג?

בינה, השפעה.

תלמיד: אז איך יכול להיות שיש שם גוף?

שאלה יפה. מה זה נקרא גוף?

תלמיד: רצון לקבל.

יופי. איזה רצון לקבל?

תלמיד: בינה, ב'/ב'.

רצון להשפיע זה רק בורא, כל היתר זה רצון לקבל. מקבלים איזה מילוי, הופעה חיצונה כרצון להשפיע, אבל כולם זה רצון לקבל.

בס"ג יש צמצום, צמצום א', מסך ואור חוזר. אז על מה הכול רוכב? על הרצון לקבל. חוץ מהבורא, רק רצון לקבל. הרצון להשפיע רק הוא, שאנחנו לא יודעים מה זה רצון להשפיע. כי אצלנו רצון להשפיע הוא מתלבש על הרצון לקבל. אנחנו לא יודעים, הרצון להשפיע זה בכלל שאנחנו יכולים לפנטז, אבל באמת אנחנו לא יודעים. איך יכול להיות סתם רצון להשפיע? כשאתה אומר רצון להשפיע אתה כבר מלכתחילה מרגיש, מבין, מתאר לעצמך שזה הרצון לקבל עובד כרצון להשפיע.

תלמיד: אנחנו בכלל אומרים שרוחניות זה בכלל בהשפעה.

בכלל. זה רצון לקבל. חוץ מהבורא אנחנו מדברים על הרצון לקבל, שהרצון לקבל קיבל מהבורא תכונות שלו ומשתדל להידמות לבורא בכל מיני צורות. זו רוחניות. על הבורא אנחנו לא מדברים בכלל, הוא למעלה מרוחניות. רוחניות זה רצון לקבל שמקבל צורת להשפיע. זו רוחניות.

תלמיד: אני לא מבין את זה, נהייה לי קצר. למה המלכות צמצמה את עצמה? היא צמצמה את עצמה כי היא לא יכלה להשפיע, בצמצום א'.

כן. אז מה? כך הבורא ברא אותה. הוא ברא אותה ברצון לקבל נטו ואחר כך נתן לה להבין שיש רצון להשפיע ושהיא לא שייכת לזה. ואז היא הרגישה הבדל. להבדל הזה קוראים "בושה". עוד מעט אתה תבין, תכיר, תרגיש.

שאלה: בכל פרצוף יש חישוב על הרצון בפה של אותו ראש, ואז יש התפשטות וטעמים ואז הזדככות בטבור. ואנחנו אומרים שיש גם זיווגים בהסתלקות האור, על ד', ג' וכן הלאה.

נכון.

תלמיד: מה קורה עם הזיווגים האלה, הרי גם שם כביכול צריך להיות חישוב בראש של אותו ד' שמזדכך , של ג' שמזדכך, וגם איזו התפשטות?

אתם יודעים כמה פרטים יש? אתה עכשיו שואל נכון, אבל כשתלמד את הפרטים האלה אתה אחר כך תתחיל לשאול על הפרטים שבתוך הפרטים האלה.

תלמיד: לא, זה כאילו אין לזה סוף שם.

ודאי שאין סוף.

תלמיד: אז למה אנחנו לא לומדים עליהם, למה בעל הסולם ממקד רק על המשך הפרצוף הבא?

כי הוא רוצה ללמד אותך על המטרה, הוא רוצה שאתה תלמד את התהליך ומתוך התהליך אתה תתחיל להרגיש למה אתה צריך להידמות. ובתוך זה שאתה תתחיל להידמות יהיו לך שינויים פנימיים, מתוכם אתה תבין ולא מהספר. הספר לא מיועד ללמד, "לא החכם למד". לא מהספר. מתוך זה שאתה מתחיל להשיג, ההשגה הזאת הפנימית מסבירה לך מה קורה. מה קורה לך, זה נקרא "ממעשיך הכרנוך".

תלמיד: דווקא מזה שיותר השתדלתי להרגיש עלתה השאלה לגבי כל יתר התמונה שם, היא כאילו נעלמת.

ההשגה היא בהרגשה. זאת אומרת קודם אתה צריך להרגיש ואז אתה מבין מה אתה מרגיש. לא לפני. ההשגה לפני הרגשה זה נקרא בעולם הזה, שליטת המלכות. ההרגשה שהיא קודמת להשגה היא נקראת רוחני, העולם הרוחני. זה ההבדל. או שאתה עובד עם השכל או שאתה עובד עם הלב, ושכל אתה צריך כדי לברר את הלב.

אות ע'

"אמנם יש כאן ענין נוסף, כי בפרצופין הקודמים, בעת הזדככות המסך והעליה לפה דראש דעליון, לא היה המסך כלול רק מהרשימות דעביות דגוף העליון בלבד, משא"כ כאן בהזדככות המסך דס"ג דא"ק לצורך הנקודים, היה המסך הזה כלול מב' מיני רשימות. כי מלבד שהוא כלול מרשימות העביות של עצמו, דהיינו מבחינת הספירות דגוף דס"ג דא"ק, הנה הוא כלול עוד מרשימות העביות דזו"ן דא"ק שלמטה מטבור. והוא מטעם התערבותם יחד למטה מטבור דא"ק כמ"ש לעיל באות ס"א, שהנקודות דס"ג ירדו למטה מטבור דא"ק, ונתערבו יחד עם הזו"ן דא"ק אשר שם."

קריין: יש ציטוט יפה על מה שענית לחבר. בעל הסולם כותב ב"דור האחרון", זה עמ' 839 טור א', כותרת "מעשים קודמים לשכל".

מעשים קודמים לשכל

"כמו ברצון ואהבה היגיעה אחר החפץ מוליד יקר ואהבה להחפץ, כן המעשים טובים מולידים אהבה לה' והאהבה מולידה דבקות והדבקות מוליד שכל ודעת."

תרשום, זה יפה.

אתה מבין, הלב לומד, הלב מבין.

שאלה: למדנו הבוקר על הרבה הזדככות, הוא אומר "אמנם יש כאן ענין נוסף, כי בפרצופין הקודמים, בעת הזדככות המסך והעליה לפה דראש דעליון". מה מהות ההזדככות, מה גורם להזדככות ומה מפעיל את ההזדככות?

המסך נעלם. מתוך זה שלא יכול לעמוד במקום הטבור, קיבל לגמרי הכול, יותר מזה לא יכול לקבל על מנת להשפיע, ואז שהוא עומד הוא לא יכול יותר לעמוד. כי הוא לא צודק, אם הוא יעמוד ככה אז תכנית הבריאה לא יכולה להתממש, ואז הוא מזדכך. זאת אומרת אם הוא ממשיך לעמוד בטבור זה הגרוע ביותר.

תלניד: יש קשר בין הביטוש וההזדככות?

לא. ביטוש זאת התוצאה מזה שהוא עומד בטבור, בתחנה הסופית שלו, ואז נעשה ביטוש בין מקיף לפנימי. מה זה בין מקיף לפנימי? "פנימי" זה נקרא שאני קבלתי מה שיכלתי לקבל בעל מנת להשפיע. ומקיף בא ואומר, " מה יש? מה קבלת? והלאה? מה קורה"?

תלמיד: האם אפשר להשליך את זה גם בעולם הזה לעשיריות, את הפעולה עכשיו שציינת?

לא. יש לי ראש קטן. אני לא יכול כמוך.

תלמיד: אז למה לומדים את זה, בעצם?

אני מתבלבל אם אני חושב ככה.

תלמיד: למה מתבלבל?

כי זה לא נכון מה שאתה חושב.

תלמיד: ביטוש? מה מהות הפעולה ביטוש?

"פעולת הביטוש" זה נקרא שהתכנית של הפרצוף שהגיעה לטבור ועצר, והתכנית של הבורא שרוצה למלאות אותו עד אין סוף, התכניות האלה מתנגשות עכשיו. זה לכיוון אחד וזה לכיוון שני. ומה לעשות הלאה? אין פשרה, אין כלום. להיכנס פנימה, כמו שרוצה אור מקיף בסוף הפרצוף? אי אפשר. אז מה לעשות? רק להזדכך.

כבר עניתי אלף פעם ודי.

שאלה: גם בהזדככות של ס"ג יש את אותה פעולה של ביטוש של פנים ומקיף, לקראת יציאת עולם הניקודים?

זה ברור. בטוח שכן. אבל מה שמאפיין שם שבחינה ד' דעביות, יש בכל פרצוף, שורש, א', ב', ג', ד' דרגות העביות, כשבחינה ד' מזדככת, זאת אומרת שהפרצוף מתחיל לעלות קצת מהטבור, כבר הרשימו דבחינה ד' נעלמת, ואין כבר בתוך הס"ג הארת החכמה.

תלמיד: אנחנו לומדים שצמצום ב' גורם להזדככות, או שלא הבנתי?

לא. צמצום ב' לא גורם להזדככות. צמצום לא גורם להזדככות. (ראו שרטוט מס' 4) יש נקודות דס"ג. יש גלגלתא ד'/ד'. ע"ב ד'/ג'. ס"ג ג'/ב'. אבל יש בכל פרצוף, חוץ מזה, ראש דהתלבשות. אז בס"ג, שזה ג'/ב', יש התלבשות ג'. ג' זה חכמה. לכן, ס"ג לא יכול לרדת למטה מטבור.

מתי הוא כן יכול לרדת למטה מטבור? כשיש לו התפשטות והוא מתחיל להזדכך. כשהוא מתחיל להזדכך הג' הזאת נעלמת. יש לו כאן ג'/ב'. אז ברגע שהוא מתחיל לעלות מד' של ג'/ב', ג'/ב', ד', לג' של ג'/ב', הוא מזדכך, ואז כל הג' הזאת נעלמת. זאת אומרת, אין כבר הארת החכמה. לא מלמעלה למטה, ולא מלמטה למעלה בכל פרצוף ס"ג שיוצא לנו מהדרגה הזאת. לכן, אני ציירתי כמה קווים. שיש כאן מג'/ב', מב'/א', ומא' שורש, יוצאים לך פרצופים.

אבל אנחנו מתחשבים רק ככה, כפרצוף אחד. שהוא יוצא, כל כולו בינה. ולכן יכול לתת ב' אור החסדים לנה"י דא"ק. אם לא היה דבר כזה, בכלל לא הייתה שום אפשרות לתקן את המלכות.

שרטוט מס' 4

תלמיד: אז הביטוש פנים ומקיף נעשה בראש דס"ג?

לא, תמיד בטבור.

איפה שהד' הגדולה שם זה בטבור. איך יכול להיות בראש? בראש יש זיווג דהכאה, הכאה ישנה בראש, ביטוש בטבור.

תלמיד: זה לא כל כך ברור, הנקודות דס"ג יוצרות את החלוקה הזאת שבין אצילות לחלק התחתון. איפה הביטוש שם? איפה הפעולה של הביטוש?

למה איפה הביטוש שם?

תלמיד: יש את הרשימות שעולות ומתחילות. טוב אני לא יודע.

לא, אני לא יודע מה אתה שואל. יש איזה בלבול.

שאלה: כשהמסך מזדכך מג'/ב' לב'/ב' איפה שנקודות דס"ג יורדות מתחת לטבור, שם הרי יוצא שקיים גם אור החכמה, הוא מתחיל להיות קטן יותר ומגיע עד לב'/ב'.

כן, אבל אור החכמה, הארת החכמה שנמצאת בס"ג, מפני שבס"ג יש ג'/ב', יש ראש דהתלבשות, אז ההארה מראש דהתלבשות נעלמת ברגע שס"ג מתחיל להזדכך. בקיצור הפרצוף מתחיל להזדכך, המסך עולה מטבור כלפי פה בס"ג, ובזה ג' דהתלבשות נעלמת, אין כבר זכר לאור החכמה. ואז נשארים רק תכונות הבינה, אורות דחסדים והכול יכול לרדת למטה מטבור.

תלמיד: מה שלא ברור זה שבכל זאת המנות האלה של אור החכמה נשארות, כלומר ברור שהכול הוא חלק מהזדככות.

אני לא מבין על מה אתה מדבר, איזה מנות של אורות החכמה?

תלמיד: ג'/ב' ואז יש הזדככות באור חכמה.

היא מיד נעלמת. יש טעמים דס"ג, נקודות דס"ג, ופה דס"ג, ברגע שהוא עלה מד' לג' דעביות, דנקודות דס"ג, ג' דהתלבשות שהייתה לו מע"ב נעלמת, ונשאר רק חסדים (ראו שרטוט מס' 5).

אולי אתה מתבלבל בין ג' דהתלבשות שזה מס"ג ג'/ב', לבין ג' שאני מצייר כאן שזה המסך דג'.

שרטוט מס' 5

אות ע"א

"ומכח זה נתחדש כאן בפרצוף הנקודים, ענין קטנות וגדלות, אשר מבחינת הרשימות דעביות שבמסך, יצאו עליהם ע"ס דקטנות נקודים. ומבחינת הרשימות דזו"ן דא"ק שלמטה מטבור, שנתחברו ונתערבו עם הרשימות של המסך, יצאו עליהם ע"ס דגדלות נקודים"

מה הוא רוצה להגיד, יש לנו פרצוף, בראש יש כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות, זה ראש הפרצוף. בגוף הפרצוף יש כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. מאיפה מתחילים כלים דקבלה? אנחנו לומדים שכלים דקבלה מתחילים מתפארת. כתר, חכמה, בינה הם כלים דהשפעה, וחסד, גבורה, תפארת הם כלים דהשפעה שבגוף, ורק מאמצע תפארת שם מתחילים להיות כלים דקבלה. לכן אלה נקראים גלגלתא ועיניים ואלה נקראים אח"פ (ראו שרטוט מס' 6). אותו דבר בגוף בהתאם לזה יש גלגלתא עיניים ואח"פ. אם משתמשים רק בגלגלתא עיניים דראש ובגלגלתא עיניים דגוף, זה נקרא "קטנות". אם משתמשים גם באח"פ דראש ובאח"פ דגוף, זה נקרא "גדלות".

איך אנחנו מגיעים מגדלות לקטנות? על ידי צמצום, אבל לא סתם צמצום אלא צמצום ב'. צמצום א' היה על כלים דקבלה בכלל, וצמצום ב' הוא רק על האח"פ (ראו שרטוט מס' 6). לכן יש לנו קטנות וגדלות. ולכן אנחנו צריכים להבין שאם פועל על הפרצוף אור החסדים, הפרצוף נמצא בקטנות. אם גם מאיר עליו אור מיוחד שעוזר לו להפעיל כלים דקבלה, הפרצוף עובר לגדלות. וכך אנחנו כל פעם יכולים לראות את הפרצופים, קטנות, גדלות. על יד העלאת מ"ן אפשר לבקש תוספת כוח, יבוא האור ויהיה אפשר להפעיל כלים דקבלה, אח"פ, ולעבור לגדלות. אם לא מקבלים אז נשארים בקטנות. כך זה עובד.

שרטוט מס' 6

שאלה: לא ברור מה קורה כשיש את עליית המ"ן, מאיפה מגיעה תוספת האור הזאת?

עליית מ"ן לא מגיעה לנו מגלגלתא, מע"ב, זו לא העלאת מ"ן, זה רק הרשימות שעולות. העלאת מ"ן זה נקרא מי נוקבין, רק מצמצום ב' ומטה. בגלגלתא אין העלאת מ"ן.

תלמיד: אני לא מדבר על גלגלתא, אני שואל מה בזה שיש עליית מ"ן מביא תוספת אור שמאפשר לכלים האלה עכשיו לקבל אור?

למה העלאת מ"ן מביאה תוספת אור, אור התיקון? מפני שהפרצוף רוצה לעבוד עם כלים דקבלה שלו בעל מנת להשפיע, אז הוא מעלה את החיסרון הזה ומקבל את האור שעוזר לו להפעיל את הכלים הנוספים לעל מנת להשפיע.

תלמיד: אבל תמיד הכלים רוצים לעבוד בעל מנת להשפיע עם האורות שיש. גם בצמצום ב' הכלים דאח"פ רצו לעבוד בעל מנת להשפיע וראו שלא ניתן עם האורות של נקודות דס"ג. מה בזה שיש עליית מ"ן מאפשר להם עכשיו לקבל אור אחר?

תשאל בצורה נורמאלית. מאיפה כלי משיג העלאת מ"ן, או איך בונים העלאת מ"ן? זה מה שאתה רוצה להגיד. מה זה חיסרון שנקרא העלאת מ"ן שהתחתון מעלה לעליון? תברר בדיוק את השאלה.

תלמיד: נאמר שיש מ"ן בתוך המערכת. איך זה שיש אור שמגיע ומאפשר לו לקבל בעל מנת להשפיע?

כי הוא מבקש. יש בינה ויש מלכות. בינה הייתה פועלת, זה נקרא קטנות. אחרי שבינה מיצתה את עצמה במצב הקטנות, היא עובדת עם המלכות, היא רוצה לקדש את המלכות. היא מחברת את המלכות אליה כחיסרון ומעלה מ"ן. ואז מקבלת כוח להכשיר את המלכות, לצרף לה מסך, ואז כשהיא מצרפת למלכות מסך, היא מצרפת את מלכות כולה לבינה ואז יש לך עשר ספירות שלמות, גדלות.

תלמיד: אז מ"ן זה בעצם צורת מסך חדשה.

מ"ן זה מי נוקבין, זה חיבור מלכות ובינה. מלכות רוצה להיות כמו בינה לפי הפעולה על מנת להשפיע, ובינה מבקשת עם המלכות יחד תוספת כוח על מנת להשפיע כדי שמלכות תצטרף אליה. אבל לא שתצטרף אליה שהיא תתכלל בה, אלא שהיא תעבוד כמו הבינה על מנת להשפיע. ומלכות שעובדת בעל מנת להשפיע זה נקרא "גדלות".

תלמיד: והאור הזה שמאפשר למלכות לעבוד כמו בינה, זה אור חדש במערכת או שהוא כבר היה קיים?

מה זה אור חדש וקיים, אורות תמיד חדשים. אין אף פעם שום דבר שמגיע ממה שכבר ישנו. תמיד חיסרון הוא חיסרון חדש והאור עליו חדש והפעולה שלו חדשה. כשאתה יום יום רעב ואוכל אתה לא מרגיש שזה כבר היה, אתה מרגיש את זה כחדש.

שאלה: לא ברור לי מה ההבדל בין צמצום א' לצמצום ב'.

אני אגיד לך משפט אחד. צמצום א', זה שמצמצמים את הכלים דקבלה כי לא רוצים לקבל בהם בכלל. צמצום ב', זה שמצמצמים כלים דקבלה אבל אפשר לעבוד עם כלים דהשפעה.

תלמיד: שמעתי אותך קודם אומר "בורא", זה נשמע כל כך יפה, אבל זה בכלל לא ברור מה זה כלפינו?

אתה לא שמעת את המילה הזאת, עכשיו כששמעת זה נעשה לך כמשהו מתוק. אז אני רוצה להגיד לך שהבורא זה הדבר הכי הכי גרוע שיכול להיות. כי זה תכונת ההשפעה, כוח ההשפעה בלבד שאנחנו לא יכולים לסבול אותו, לא יכולים להתקרב אליו, זה משהו נורא.

תלמיד: למה ככל שלומדים יותר מבינים שלא מבינים כלום, כרגע אני מרגיש את עצמי אפס מוחלט.

זאת אומרת אתה ממש הכנת את עצמך נכון ליום הכיפורים. עכשיו נשאר לך רק לבקש. אתה לא יכול להשיג כלום, אתה לא יכול להבין כלום, אתה לא יכול לפעול בכלום, אתה רק יכול לצעוק וזה הדבר הכי נכון.

שאלה: איך יכול להיות שהמסך של הס"ג עולה יחד עם הרשימות של הנה"י דא"ק. זה שני דברים כאילו מנוגדים לגמרי, נכון?

ס"ג זה כמו עגלה שסוחב רשימות מנה"י דא"ק, ומעלה אותם לראש של עצמו. ס"ג עושה כאן את כל העבודה, נה"י דא"ק לא יכולות עוד לעשות כלום, זה רצון לקבל שהוא נשאר ככה כמו גולם, ולא יכול לעשות שום דבר. אלא בא אור דהשפעה, כוח השפעה נכלל בנה"י דא"ק, מסובב אותם, אוסף אותם, עוטף אותם, מחמם אותם ולוקח מהם כוח, רצון לקבל ומעלה למעלה, ומבקש תן לי כוח על אלו הרשימות, יש שם מישהו שהוא לא אכל לא שתה, תן לי משהו בשבילו, להאכיל אותו. והבורא אומר מה פתאום הוא רוצה לעצמו לקבל, אני לא אתן, שימות. אז ס"ג אומר, לא, אני יחד עימו, אנחנו נעשה יחד פעולות השפעה אם אתה תיתן לנו משהו, ואז הם מקבלים. זה נקרא "שהם מתחילים לעבוד בשותפות". הכול עובד. ס"ג עובד. הגלגלתא בעצמה אין לה כוח.

תלמיד: זה לא רשימות שלו. אז איך הוא עולה עם רשימות של מישהו אחר.

מתוך שהוא רצון להשפיע. צריך לעשות מזה סרט ולהביא את הצורה שלהם, את התמונה שלהם שיראו את הגיבורים.

תלמיד: מה ההבדל בין שני חלקי הגלגלתא עיניים שבראש? הוא מתכוון לכח"ב וחג"ת.

זה לא חשוב. ההבדל בעביות. כי חב"ד וחג"ת, חב"ד זה כלים דראש, וחג"ת זה לגוף, אבל שניהם נמצאים בראש. זה מהתכללות הספירות, יש כאן הרבה דברים. אבל כלים דהשפעה, מה זאת אומרת? שיש תיקון עליהם שהם לא רוצים לקבל, אלא רק מוכנים להשתתף בפעולת ההשפעה.

יש בעולם שלנו מלא אגואיסטים, ויש כאלה אגואיסטים שהם רוצים "תן לחיות לחיות". הם מוכנים להרוג אותך, רק שאתה לא תזיק לאיזה עשב. אז ברוחניות כוח השפעה, זה כוח הרסני.

אות ע"ב

"גם תדע, אשר הע"ס דקטנות נקודים שיצאו על המסך, נחשבים לעיקר הפרצוף נקודים, משום שיצאו על סדר המדרגה, דהיינו מעצם המסך דגוף העליון. ע"ד שיצאו ג' פרצופין הקודמים דא"ק. אבל הע"ס דגדלות נקודים נבחנות רק לתוספת בלבד על פרצוף הנקודים. משום שיצאו רק מזווג על הרשימות דזו"ן דא"ק שלמטה מטבור, שלא באו על סדר המדרגה אלא שנתחברו ונתוספו על המסך מסבת ירידתו דפרצוף נקודות דס"ג למטה מטבור דא"ק, כנ"ל אות ע'."

שאלה: למה זה נקרא רשימות נה"י דא"ק? זה בעצם תוספת, הם קיבלו תוספת מנקודות דס"ג, זה לא רשימות שהם של קודם.

על מה אתה מדבר? אתה נמצא בע"ב?

תלמיד: כן.

"גם תדע, אשר הע"ס דקטנות נקודים שיצאו על המסך, נחשבים לעיקר הפרצוף נקודים, משום שיצאו על סדר המדרגה, דהיינו מעצם המסך דגוף העליון. דס"ג ע"ד שיצאו ג' פרצופין הקודמים דא"ק. אבל הע"ס דגדלות נקודים" זה ההבדל בין שני פרצופים. אל תחשוב שמקטן נעשה גדול. הגדול יש לו שינויים גדולים מאוד, והוא שונה מהקטן, שונה. היה לך ילד נגיד, ילד קטן, מתוק, יפה, אחר כך הוא עבר לאיזה מקום של פושעים, גן ילדים, בית ספר כזה והוא עכשיו סוחר סמים וכולי. אז זה קטן וזה גדול, לגמרי שונה. גם כאן אותו דבר, "אבל הע"ס דגדלות נקודים נבחנות רק לתוספת בלבד על פרצוף הנקודים." אבל תוספת בלבד, זה הרצון לקבל שבגללו השבירה אחר כך "משום שיצאו רק מזווג על הרשימות דזו"ן דא"ק שלמטה מטבור," יש להם יסוד אחר, רצון אחר, מלכות אחרת "שלא באו על סדר המדרגה אלא שנתחברו ונתוספו על המסך מסבת ירידתו דפרצוף נקודות דס"ג למטה מטבור דא"ק, כנ"ל אות ע'." זאת אומרת זה משהו אחר, ניתוסף כזה רצון לקבל, שאתה לא יכול להשוות בין שני הפרצופים האלה. באמת קטנות וגדלות דעולם הנקודים, קטנות דעולם הנקודים זה משהו שכולו משפיע, כולו לכולם. גדלות דעולם הנקודים, יש שם בחינה ד' בפנים בטמירו, בהסתרה כאילו, ומוכנה להתפרץ בכל מקום. זה הבדל גדול.

נקווה שאנחנו נראה באמת איך היסוד האירופאי מתחבר, על רקע זה שהכול מתפרק.

שאלה: שאלה מהצוות שעוסק בבניית קבוצות המיקוד בכנס. היינו רוצים מאוד שבכנס יהיו הרבה קבוצות מיקוד, ושכולם ידברו בשפת אימם. והיינו רוצים שבכנס תהיה גם קבוצת מיקוד ברומנית, אבל יש דילמה גדולה לפנינו, כי שישה גברים מתוך שלושים זה לא מספיק, כדי לארגן קבוצת מיקוד. והשאלה היא, כמה חברים באחוזים צריכים להגיע, כדי שאנחנו נוכל לעשות בכנס קבוצת מיקוד בשפת אם של אדם שמדבר בה?

אני לא יודע. אני לא רוצה לקבוע. אתם תראו את זה לבד. אתם כל הזמן נמצאים בבירורים האלה בקשר לשפות, מספר אנשים בכל המדינות, בקבוצות, אני לא יודע. באמת. וגם אתם כבר בעלי ניסיון בזה, כבר התעסקתם, הרכבתם את הקבוצות שלא יהיו יותר משניים בשולחן מאותה קבוצה, ושיהיו כאלו וכאלו דברים. כבר עשיתם, אז תמשיכו לנסות. הפעם יהיה שינוי, כי בכל זאת זה הרבה שפות, שינויים שונים, אבל נראה לי שאתם תצליחו. אני לא יודע, אני אקבל את הכול מוכן. מה שיהיה.

מה נשמע שם אצלנו בכלל?

תלמיד: בכלל הכול מעולה, נהדר. יש התרוממות מאוד גדולה ששורה באירופה, וכל יום כל העשיריות באמת מתחברות. החברה מבלטיה קיבלו התעוררות אדירה, ואהבה גדולה. קבוצת ספרד כבר לא יודעת לאן לברוח מהאהבה שהכלי העולמי עוטף אותה בה, במיוחד אחרי הדברים שאמרת אתמול. מחר אנחנו מתכננים לצפות יחד כל קבוצות הכלי העולמי באותו שיעור, באותו זמן, במקביל לזה שלא יהיה שידור מכאן, כי יהיו שיעורים נפרדים ולא משודרים בפתח תקווה. בקיצור אנחנו מחפשים דרכים לעורר אותם הקבוצות שטרם התעוררו, כדי שנוכל להגיד בביטחון, שכל אירופה תהיה בכנס.

תגיד לי בבקשה, מה קורה עם יוון?

תלמיד: כלום. זו אחת הנקודות שבה לא קורה כלום, בדיוק כמו פורטוגל למעשה גם כלום.

אל תגיד, אני הייתי בפורטוגל וזה פלא כמה אנשים הכירו אותי ברחוב. נסעתי עם אשתי לשבוע ימים, כמה אנשים הכירו אותי ברחוב. אני לא יודע. פורטוגל נראה לי שהם אולי קצת פאסיביים בתגובה, אבל את יוון אי אפשר לעורר?

תלמיד: אנחנו הרי לא מדברים עכשיו על זה שמזהים אותך או לא מזהים אותך איפשהו. אם תגיע לטורונטו יכול להיות שגם יזהו אותך ברחוב. אבל זה לא אומר שקבוצת טורונטו מונה אלף איש. אנחנו מדברים על כך שבינתיים לא נרשמו לכנס מהמקומות האלה אף אחד. ועד סוף השבוע יש עדיין הזדמנות ואפשרות לעורר גם את סרביה, וגם את בלגיה, וגם את פורטוגל, וגם את יוון. למצוא חברים ולהדליק את הלבבות שלהם. אולי משהו שם התקרר. זו קבוצה עולמית גדולה עד כדי כך, שאפשר להשפיע על מה שרוצים.

פריבלטיקה היא דוגמה קלאסית. אפס נשים מלטביה, ובנו איזה יחס ואהבה כלפיהם, ושם כבר נרשמו כמעט עשרה אנשים. אז הכלי העולמי כנראה מסוגל בהתפעלות שלו להפוך את הכול, העיקר זה לא לשתוק, לא לעזוב את זה.

כן. אז תכוונו קצת גם ליוון. זו מדינה גדולה, איך יכול להיות שבכלל אין הרשמה משם? או שהם מסתתרים או שהם לא מסוגלים. אבל זה קרוב, קל לנו לעזור להם יחסית להגיע לכנס.

תלמיד: אנחנו רוצים לתת דיווח ובקשה לגבי בניית הסוכה. אז אנחנו מתקדמים בצורה יפה, יש גם התגייסות מהכלי הישראלי, כי היום היו קבוצות זיכרון, ירושלים, תל אביב שעזרו לנו על הגג. אז תודה רבה לכל החברים מהכלי הישראלי, וגם לחברים מכאן.

אנחנו ממש מבקשים התגייסות במהלך היום של כל החברים. היום זה יום חופש לרוב האנשים, אז מי שיכול להגיע לפה לבניין משעה עשר עד השיעור באחת וחצי, מוזמן. כמובן לבוא עם בגדי עבודה ונעליים סגורות. לגבי יום חמישי, מי שיכול מעשר בבוקר עד שש בערב, עליו להגיע לכאן לבניין עם נעליים סגורות ובגדי עבודה. והבקשה האחרונה היא ליום שישי בבוקר. בזמן שיעור הבוקר אנחנו מבקשים התגייסות ממש של החברים שלנו בקבוצות, בקבוצות ישראל. מי שיכול, אז שיגיע לכאן עם בגדי עבודה ונעליים סגורות. בבקשה ליצור קשר ולהיות בתיאום איתי. אנחנו צריכים לסיים את עבודת הסוכה בגג, ביום שישי.

נראה לי שאתם לא תספיקו. זה להעמיד סכך. אני לא מדבר על שולחנות, כיסאות שגם זה דורש זמן, גם זה חצי יום. אבל הסכך זה.. בינתיים נראה שהכול מתקדם כאילו זה בעוד חודש. תשתדלו, מה אני יכול להגיד, נראה לי שזה מעורר דאגה.

(סוף השיעור)