בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 29.6.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*יראה – קטעים מהמקורות*

1. יראה זאת התכונה החשובה ביותר, הראשונה שאנחנו צריכים לרכוש, לגדל ולטפח ככל האפשר בנו, כי היא מדברת על הרגישות, על הפתיחות של הכלי שלנו לקראת הבורא. מפני שהטבע שלנו זה האגו, הרצון לקבל, אז אין משהו אחר שמכוון את הרצון לקבל לאיזושהי מטרה, אלא יראה. ביראה יש הרבה מאוד אופנים..

2. ש: איך לעבור מיראה אחת ליראה יותר חשובה?
   ר: זו בעצם הבעיה. אנחנו צריכים לראות שלכוון את עצמנו כלפי הבורא אנחנו יכולים רק ע"י כך שאנחנו נכללים יחד, כי הבורא מושג בקשר בינינו, במרכז הקשר בינינו. לכן *אם אני רוצה לשנות את עצמי מיראה חיצונה ליראה פנימית, אני צריך להתקשר יותר עם החברים ושם אמצא את התנאים שאוכל להיות מכוון בצורה יותר פנימית לבורא*.
   
   בסופו של דבר הכלי לשינוי היראה ליראה יותר פנימית, כלומר לא מזה שאני מפחד מעצמי, ולא מהממון שלי ולא מעוד כל מיני דברים, לכך שאני מכוון את עצמי לבורא, וגם בבורא עד *שאני מגיע לממש ליראה האם אני יכול לעשות נחת רוח לבורא, זה הכל בתוך החברה. אני מתקבץ איתם יחד, מתחבר איתם יחד ומכוון את עצמי למרכז הקבוצה. שם אני מחפש מהו מושג הבורא שאני רוצה להשפיע לו*. יוצא שלהשפיע לבורא אפשרי רק דרך הקבוצה, מאהבת הבריות לאהבת ה'. כך משיגים את היראה האמיתית.
   
   ש: פחד על הממון שלי, הילדים, החיים שלי. מה לעשות?
   ר: אתה צריך לעכל את זה, כלומר ממה אתה באמת עכשיו קיבלת פחד? כי זה בא מהבורא. אתה צריך לסובב את זה לכיוון שלו, כך אתה צריך להגיע ליתר קשר עם הקבוצה *וכשאתה נכלל בקבוצה, אתה מתחיל להרגיש איך אתה יכול לסובב את היראה שלך לקבוצה ואח"כ לבורא*.
   
   אתה צריך לעבור דרך חיבור בקבוצה, שיהיו לך חרדה, פחד, דאגה, האם אתם מתחברים יחד? כי אחרת לא תהיה מכוון לבורא, מכל שכן להגיע אליו. *אפילו לכוון את עצמך לזה אתה לא יכול, אפילו לשלוח משהו כביכול לבורא, אתה לא יכול לפנות אליו אם אתה לא עושה את זה ממרכז הקבוצה. כך אתה מסדר את הקשר*.
   
   ש: למה יראת ה׳ נקראת השפעה?
   ר: יראת ה' נקראת השפעה. *יראת ה' זה מה שמתעורר בי מתוך כך שאני דואג האם אני עושה נחת רוח לבורא*, כלומר האם אני נמצא בהשפעה נכונה. לכן יראת ה' האמיתית, הגבוהה, הסופית, היא השפעה.

3. *האם אוכל לכוון את עצמי נכון אליו דרך אגו שלי, דרך הקבוצה ישר לבורא? האם אוכל לכוון את עצמי אליו בצורה נכונה, לא רק מדויקת, אלא נכונה? מה אני רוצה בכך שאני מכוון את עצמי אליו? לגרום לו נחת רוח ממני או יותר נכון שאני אחבר את כולם ואעורר אותם? דרכם כולנו נגרום לו נחת רוח ואז אנחנו נהיה עימו בהשתוות הצורה, עד שנגיע באהבתנו, לאהבתו*.

4. אני נמצא ביראה מהבורא, יראה זו רגישות, אני פותח את הרגישות שלי לבורא כדי לאתר אותו בכל מיני צורות. *הוא רוצה להשפיע אליי, שאני אתייחס אליו בכל האופנים כמו שהוא מתייחס אליי. זו היראה העיקרית*. שאני אכוון את הכלי שלי ככל שאני מסוגל לקליטת היחס שלו. בכל המצבים, בכל האירועים, בכל מה שקורה לי, שם אני רוצה לאתר שזה בא ממנו, שאין לי אף הרגשה, מחשבה שלא באה ממנו. הכל בא ממנו ואני רוצה לאתר, להרגיש ולקבוע שזה כך.
   
   ש: יראה גם מעונשים של גיהנום. למה היא לא טובה?
   ר: לא שזה לא בסדר, *גם את הפחד מעונשי גיהנום צריכים, אבל יש פחדים יותר גבוהים, יותר חשובים, שזה הפחד האם אני יכול להשפיע לו? האם אני יכול לתת לו? האם אני לא מתנתק ממנו*? וכן הלאה. כלומר פחדים מהנטייה שלי לבורא, להשפעה, הם פחדים יותר חשובים, יותר גבוהים. זה פחד מספר 3.

5. הבורא לא צריך את הפחד שלנו, את היראה שלנו. אלא אנחנו צריכים פחד ויראה כדי לא לאבד התקדמות בכלי, במילוי הכלי. לכן היראה היא המצווה הראשונה, *פקודא קדמא*. מדובר על הכיול של הכלי שלנו, כלי הקליטה שלנו, למה שאנחנו יכולים לקבל מהבורא. זה העיקר, מה אנחנו צריכים כדי לכוון את עצמנו לקלוט מה הוא שולח לנו, ואיך לקבל את מה שהוא שולח.

6. ש: הכל בידי שמים חוץ מיראת שמיים?
   ר: אתה צריך לעשות הכל כדי שתהיה לך *יראת שמיים*. יראת שמיים אתה יכול לקבל רק מלמעלה. *אנחנו מגיעים אחרי הרבה שנים אפילו לכזה מצב שלא אכפת לנו, אנחנו יכולים לזלזל בבורא, אנחנו מרגישים כמה נמצאים ברצון לקבל ולא חשוב לנו שום דבר אלא רק מה שיש לנו. אנחנו נעשים יותר ויותר גסים ואטומים ביחס למה שהתחלנו ללמוד את חכמת הקבלה. זה הכל כדי להראות לנו כמה אנחנו לא מסוגלים להגיע ליראה. אם ממשיכים יותר ויותר, ובכל זאת שוברים את עצמנו וממשיכים, אז אנחנו מגיעים ליראה השלישית, שלא אכפת לנו הגיהנום ולא אכפת לנו שום דבר, אלא רק לעשות נחת רוח מהעשירייה לבורא*.

7. ש: איך אנחנו מעבירים אחד לשני את היראה העיקרית..?
   ר: אפילו בלי דיבורים. אם אנחנו חושבים על כך, אז אנחנו מעבירים אחד לשני את היראה איך אנחנו מתחברים כדי להשפיע לבורא, והאם נוכל להשפיע לבורא בפועל. לא שנחשוב על עצמנו, אבל כשמתחילים להתחבר יחד אז יותר ויותר מבינים ומרגישים שהכיוון שלנו הוא באמת להשפיע לבורא. *ככל שאנחנו מבטלים את האגו הפרטי של כל אחד ורוצים להתחבר יחד, הבורא פועל ומאיר על המאמצים שלנו. אנחנו מתחילים לקבל כוח להשפיע*. כלומר העבודה שלנו היא במאמץ לבטל את עצמנו כלפי הקבוצה, והתוצאה מכך היא שעל זה פועל הבורא ובאור שלו מביא לנו כוח השפעה.

8. היראה השלישית שהיא העיקר, אומר בעל הסולם, שהאדם מפחד האם הוא יכול לעשות נחת רוח לבורא? האם הוא לא מפספס משהו מההזדמנות שיש לו? זו היראה העיקרית, כי היא באמת יוצאת מכלים דקבלה ונמצאת כבר בכלים דהשפעה של האדם.

9. לא חשוב איזה פחד יש לי, אני צריכה לעבוד למעלה מהפחד שלי, להתחבר עם החברות ולכוון את עצמנו לבורא.

10. יראה מורגשת גם בירידות וגם בעליות, בכל מיני אופנים, מהיראה הכי בהמית עד היראה הגבוהה ביותר, *האם אני מסוגל לעשות נחת רוח לבורא. האם אני עושה את זה? האם אני עולה לעשייה יותר גבוהה לבורא? כל הזמן אליו אליו אליו*.

11. איך אנחנו את הטבע שלנו משנים? ע"י הסביבה, כלומר ע"י הקבוצה שלנו. אם נרצה, אפשר לשנות את זה כך שנרצה כל אחד לצאת מעצמו ולהשפיע לעשירייה. למה? כי העשירייה היא בעצם האני הרוחני. *האני הרוחני זו העשירייה. לכן אני רוצה לעלות מהעולם הזה לעולם הרוחני, זה נקרא לצאת מהרגשת החיים שלי בתוכי, לתוך הרגשת החיים שלי בתוך העשירייה*.

*מהותה של חכמת הקבלה*

12. אנחנו יכולים לקבל את ההשפעה הרוחנית אם יהיה לנו כלי, אם יהיה לנו חוש לרוחניות. זה מה שחסר לנו, אין לנו רגישות להשפעה. אנחנו צריכים להשיג, לקבל, לרכוש זאת דרך החיבור בינינו. על ידו אני מחדד את החושים שלי בקשר עם החברים, אני משתדל להתקרב אליהם, לאהוב אותם, להרגיש שהם קרובים ויקרים. כך אני מכוון את הרצון לקבל שלי שיהיה גם מוכן מכוון להשפעה ולא רק לקבלה.
    
    כמו כלי, מוזיקאי, אם אני מכוון את עצמי קצת להשפעה, אני מתחיל להרגיש בכלי הזה, *כמו כינור דוד*, אני מתחיל להרגיש השפעת הבורא עליי. אם גם עוד ועוד חברים שלי גם משתדלים כך, אנחנו מתחילים לכוון את הכלים שלנו להשפעה החיצונה מהבורא והוא מתחיל לנגן עלינו. אנחנו כמו כלי ניגון והוא המבצע את הניגון. כך אנחנו מגיעים לכיול הכלים שלנו. כלומר לא חסר לנו כלום, אלא רק קצת להתרומם מעל האגו שלנו ולהתקשר ביננו לקראת כוח השפעה של הבורא.

13. ש: אפשר להשיג את הכלים ..?
    ר: דרך זה שאתה יוצא מעצמך, מתעלה מעצמך. ולכן אתה מחובר לקבוצה ויש לך הזדמנות להתחבר עם החברים ולהשקיע את עצמך בהם. זה כמו שאתה יוצא מעצמך. *הקבוצה עוזרת לך לממש בגשמיות את מה שאתה צריך לעשות ברוחניות*.
    
    בלי קבוצה אתה תחשוב שאתה כבר עושה פעולות רוחניות, ואיפה אני ולמה לי? אבל אם אתה נמצא בקבוצה, תעשה בפועל את מה שכתוב שהאדם צריך לעשות, תתחבר אליהם, תנסה להיות כמה שאפשר מחובר אליהם בלב ונפש, במוח ובלב, במחשבות וברצונות עם החברים, שכולם יהיו כאחד ומכוונים לבורא אחד. סה"כ זה מה שאתם צריכים. זה לא משהו שאי אפשר לתאר.

14. אין שום דבר שקורה בעולמנו אלא מאינסוף, מלמעלה. מצד שני אין שום דבר שקורה באינסוף, בעולמות העליונים אלא ע"י העבודה שלנו מלמטה, כלומר לפי ההתאמה בינינו לרוחניות. כך קורים השינויים. אנחנו נמצאים כל הזמן בשינויים של הרצון לקבל שלנו שכל הזמן משתנה משתנה משתנה. כך אנחנו מרגישים שמשתנה העולם הזה בימים, חודשים, שנים וכן הלאה גשמיים וגם ברוחניות. כל העבודה שלנו היא להתאים את עצמנו לתהליך הזה, שהכל עובר ואנחנו לא יודעים איך להשוות את עצמנו לתהליך. לכן *אנחנו כל הזמן נמצאים תחת לחצים, מכות, ייסורים ובעיות. ככל שאנחנו יותר ויותר נתקשר בינינו ונרגיש את השינויים שבאים אלינו מלמעלה, כך נוכל גם להתאים את עצמנו לאותם השינויים מאיתנו, מלמטה. אז תהיה הרמוניה בין העולם העליון והעולם התחתון. כך גם הבורא יוכל לרדת ממש עד העולם הזה, כלומר הרגשת האלוקות תהיה, כמו שכתוב וחי זאב עם כבש. זו העבודה שלנו, דווקא בזמננו. נקווה שאנחנו נגרום לשינוי ממשי*.

15. אנחנו נמצאים איפה שאנחנו. זה נקרא אין לדיין אלא מה שעיניו רואות. אנחנו נמצאים בעולם הגשמי. אתם רוצים לעלות לעולם יותר עליון? הוא פועל לפי חוקי השפעה ולא לפי חוקי קבלה. ככל שאתם יכולים להיות קשורים בהשפעה הדדית ביניכם, זה מה שאנחנו מפתחים בתוך העשירייה, במידה כזאת אתם תתכללו בדרגה יותר עליונה, רוחנית. בינתיים כולם נמצאים בגשמיות.. אין לכם עכשיו שום תפיסה. כשנתחיל להשיג אז נראה איך נשווה את ההתפעלויות שלנו, התרשמויות שלנו. בינתיים לא.

*תע"ס חלק ג' פרק ז' ו-ח*'

16. כל ספירה היא לא סתם ספירה אלא זו תכונה חדשה, אחרת מחברתה. לכן בהתכללות הספירות ביניהן יש לנו מהות חדשה שנקראת פרצוף. פרצוף זה לא סתם אוסף של ספירות, זה חיבור בין תכונות שונות ומנוגדות שבסה"כ משפיעות זו על זו. הספירות האלה רוצות להשלים זו את זו, לכן בכל אחת מהן יש גם עשר ספירות פרטי פרטיות.. לכן קשה לנו לדבר בצורה כללית על הרוחניות, ובצורה פרטית אנחנו מדברים רק על החלקים שלה, כמה שיכולים לבטא את זה בשפה שלנו.

17. המקובל משיג את הפרצוף. במה הפרצוף הזה מתבטא בו, נבנה בו? בתוך המאמצים של המקובל. מתוך המאמצים של המקובל, לא שזה קורה כך סתם, זה קורה בתוך המקובל עצמו. באף מקום אחר זה לא קורה, אלא ברצון של המקובל. ככל שהמקובל יכול להשוות את עצמו עם הבורא, לפי זה הוא מתחיל להשיג את הפעולות האלה על עצמו. איך הוא יכול להשוות את עצמו לבורא? לפי כמה שהוא מוכן להתחבר עם הקבוצה.
    
    בלי שהאדם נכלל בעשירייה הוא לא יכול להיות קשור עם הבורא. הבורא משפיע עליו אבל בצורה אחרת, בצורה אלטרנטיבית, כדי לעורר את האדם. אבל כדי להתקשר ממש לאדם, שהבורא נכלל באדם והאדם נכלל בבורא, הדברים האלה הם קורים רק דרך הפרצוף. ואת הפרצוף הוא עושה בהתכללות עם הסביבה, עם העשירייה. *אין כאן חכמות, כמו שכתוב במאמרים, כך אנחנו חייבים לעשות. אי אפשר לחפש כאן איזושהי דרך אחרת. אלה חוקי הטבע*.

18. ש: היום בעשירייה עשינו הכנה ללימוד תע"ס .....
    ר: כל הכבוד, אני מאוד שמח לשמוע את הדברים האלה. תעשו, אבל מה אתה רוצה, שאני כל הזמן אזכיר לכם שצריכים? אנחנו מדברים על הפרצוף, שמחוברים כל העשר ספירות. מדברים על כך שאנחנו צריכים להיות כך מחוברים. אתם רוצים שאני אדבר על זה יותר ויותר?
    
    ש: אולי עשיריות תורניות יכולות לתת הכוונה…?
    ר: *אני אשמח אם תדברו על כך ביניכם ותקבעו דברים כאלה, ושבאמת מדי פעם, נגיד פעם בחצי שעה, איזשהו נציג מאחת הקבוצות יתעורר ויגיד לכל העולם שאנחנו צריכים להיות באיזושהי צורה מחוברים יחד. אבל קודם תבחרו מה הוא צריך להגיד, משפט או שניים כאלו שמהם הלב יקפוץ. אני בעד, תודה שאמרת*.

19. אנחנו צריכים רק להתרשם ממה שהוא אומר. *רצוי שתקראו את זה במשך היום כך שתהיה לכולם פשוט התרשמות כללית, לא יותר מזה*. אנחנו לא לומדים בפרטות את כל הדברים האלה כי אנחנו משיגים אותם לפי אותם הכללים שלמדנו קודם, התכללות בקבוצה ומהקבוצה נטיה לבורא. כשמתחילים להתקשר זה מתחיל להסתדר לפרצופים, עולמות, היכלות, ספירות וכל וכו. כל זה יתברר, בינתיים אתם רואים באיזה קצב הוא כותב, לא מסביר למטה שום דבר. שיהיה לכם כל טוב, ועד מחר שלום ולהתראות.