שיעור בוקר 24.05.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", "פתיחה לחכמת הקבלה", עמ' 176, אותיות נ"ו – נ"ז

כדי להביא את הרצון לקבל להזדהות עם הבורא, שהוא יהיה בכוונה על מנת להשפיע, צריכים לעשות עימו הרבה פעולות כדי שהוא כולו יוכל להפוך את עצמו לעל מנת להשפיע. לכן אנחנו רואים עד כמה הפעולות כל הזמן מתחלקות ומתחלקות ונכנסות יותר פנימה לרצון לקבל עד שהן ממש נוגעות בכוונה על מנת להשפיע, עד כמה הן מתקרבות לעבודה של צמצום, מסך, אור חוזר, מה שהכלי, מה שהרצון יכול לבצע, וכך להתקרב לעל מנת להשפיע.

לכן לא מספיק לנו צמצום א' כדי להתאים את הרצון לקבל לתיקון הכוונה בעל מנת להשפיע, אלא אנחנו צריכים עוד צמצום ב'.

1. צמצום ב' הנק' צמצום נה"י דא"ק

   אות נ"ו

"והנה נתבאר היטב ענין הצמצום א' שנעשה על כלי המלכות שהיא הבחי"ד, שלא תקבל לתוכה אור העליון. וכן ענין המסך והזווג דהכאה שלו עם האור העליון, המעלה או"ח, שהאו"ח הזה נעשה לכלי קבלה חדשים במקום הבחי"ד. וכן ענין ההזדככות של המסך דגוף הנעשה בגופין דכל פרצוף, מפאת הביטוש דאו"מ באו"פ, המוציאה ד' הבחינות טנת"א דגוף דכל פרצוף, והמעלה את המסך דגוף לבחינת מסך של ראש, ומכשרתו לזווג דהכאה עם אור העליון, שעליו נולד פרצוף שני הנמוך במדרגה אחת מהפרצוף הקודם. וכן יציאת ג' פרצופין הראשונים דא"ק, הנק' גלגלתא ע"ב ס"ג, וסדר הלבשתם זה את זה."

כך אנחנו למדנו.

אות נ"ז

"ותדע, שבאלו הג' הפרצופין גלגלתא ע"ב וס"ג דא"ק, אין עוד אפי' שורש לד' העולמות אבי"ע, כי אפילו בחינת מקום לג' עולמות בי"ע עוד לא היה כאן, שהרי פרצוף הפנימי דא"ק היה נמשך עד הנקודה דעוה"ז. וכן לא נגלה עוד שורש לענין תיקון הנרצה, שבסבתו נעשה הצמצום כי כל הנרצה בדבר הצמצום שנעשה בבחי"ד, היה בכדי לתקנה שלא תהיה בה שום שינוי צורה עם קבלתה את אור העליון, (כנ"ל באות יו"ד). והיינו כדי לברוא גוף האדם מבחינה ד' ההיא, ועם העסק שלו בתורה ומצוות על מנת להשפיע נ"ר ליוצרו, יהפך את כח הקבלה שבבחי"ד שיהיה ע"מ להשפיע, שבזה משווה צורת הקבלה להשפעה גמורה, ואז יהיה גמר התיקון, כי בזה תחזור הבחי"ד להיות לכלי קבלה על אור העליון, וגם תהיה בדביקות גמורה עם האור, בלי שום שינוי צורה כלל, כנ"ל. אמנם עד עתה לא נגלה עוד שורש לתיקון הזה, כי לענין זה צריך האדם להיות כלול גם מבחינות העליונות שלמעלה מבחי"ד, כדי שיהיה בו ההכשר לעשות מעשים טובים של השפעה, ואם היה האדם יוצא מהמצב של פרצופי א"ק, היה כולו מבחינת חלל פנוי, כי הבחי"ד הצריכה להיות לשורש גופו של האדם, היתה כולה מלמטה מרגלי א"ק, בבחינת חלל פנוי וריקן בלי אור, להיותה נמצאת בהפכיות הצורה מאור העליון, שנבחנת משום זה לבחינת פרודא ומיתה. ואם היה נברא האדם ממנה, לא היה יכול לתקן מעשיו כלל, כי לא היה בו שום ניצוצין של השפעה, והיה נמשל כבהמות, שאין בהם מבחינת השפעה ולא כלום, שכל חייהם הוא אך לעצמם. וכדוגמת הרשעים, השקועים בתאות הקבלה לעצמם, ואפילו החסד דעבדין, לגרמייהו עבדין, שעליהם נאמר רשעים בחייהם נקראים מתים, להיותם בהפכיות הצורה מחי החיים".

שאלה: מה זה אומר שהאדם צריך להיות כלול מהבחינות העליונות שלמעלה מבחי"ד כדי שיוכל לעשות מעשים של השפעה?

כי בחינה ד' היא רק רצון לקבל. ואם רוצים שהאדם יהיה דומה לבורא, אז הוא צריך להתכלל מהבחינות שלמעלה מבחינה ד'.

תלמיד: האם הוא לא כלול בהן? אם הוא כלול מבחינה ד', אז מהבחינות שלמעלה הוא לא כלול?

לא. הוא מבחינה ד'.

תלמיד: מה חסר כדי שהוא יהיה כלול מהבחינות העליונות?

חייבים לקשור את בחינה ד' עם הבחינות שלמעלה ממנה שהן בחינות דהשפעה, ואז בחינה ד' יכולה להתכלל בהן ולהשתתף בתיקונים, בפעולות שהן על מנת להשפיע.

תלמיד: למה ע"ב וס"ג לא נחשבים חלק מההתכללות הזאת?

אין בהם השתתפות מבחינה ד'.

תלמיד: הם לא יורדים מתחת.

הם למעלה מבחינה ד', כן.

שאלה: מה הן הבחינות למעלה מד'?

שורש, א', ב', ג'.

תלמיד: האם אפשר קצת להסביר עליהן?

הן בחינות דהשפעה, אבל אין להם קשר עם בחינה ד'.

תלמיד: בחינה ד' היא הרצון לקבל, אז מה זה שורש, א', ב', ג'?

שורש, א', ב', ג', הן בחינות שלמעלה מהרצון לקבל, הן ברצון להשפיע.

שאלה: עד עכשיו דיברנו על עולמות, פרצופים, תהליכים בין תכונות, ופתאום הוא מתחיל לחפש מקום שבו צריך להיות אדם. מה זה האדם הזה שפה מתחילים לחפש לו מקום? מאיזה תכונות הוא צריך להיות מורכב?

הרצון לקבל שיסודו בבחינה ד' צריך להיות מורכב מהבחינות שלמעלה מבחינה ד', ואז הוא יוכל לתקן את עצמו. אומנם הוא בחינה ד', אבל הוא מדמה את עצמו לבחינות הקודמות - שורש, א', ב', ג'.

תלמיד: מה זה האדם הזה? עד עכשיו מתחילת ההסבר שלו הוא לא כתב פעם אחת אדם, אלא רק על מערכות, פרצופים, תהליכים בתוך הפרצופים, מה יוצא ממה, בחינות.

עכשיו, מפני שבחינה ד', שהיא רצון לקבל בלבד, יכולה להגיע לתכונת ההשפעה, בעל מנת להשפיע, על ידי התערבות עם הבחינות הקודמות, אז אנחנו יכולים לדבר על הרצון לקבל שהוא נעשה כאדם, זאת אומרת שהוא הדומה לבורא.

תלמיד: האם בתוך המערכת של התכונות יש קומבינציה מסוימת של תכונות שיש בהן גם רצון לקבל גם ראש וגם גוף, שהן תכונות שמרכיבות את הדבר הזה שאחר כך נקרא לו אדם? ברור שזה לא גוף, לא חומר, אלא האם יש סט של בחינות שמורכבות מבחינה ד' ועוד משהו מעל זה?

כן.

שאלה: מהי בחינה ד'?

רצון לקבל אך לקבל.

תלמיד: כאשר הוא התמלא באור העליון והרגיש הופכיות ובושה, הוא עשה צמצום והתחיל לעשות חשבונות של אור חוזר.

כן.

תלמיד: כמה שהיה לו כוח לקבל יוצאים חמישה פרצופי א"ק.

כן.

תלמיד: מה לא בסדר בזה? יש פה חמש השפעות, כמה שהוא יכול.

כל הפעולות האלה לא באות מצד הנברא, הן באות בצורה אוטומטית מהבריאה, מהבורא. כך הוא ברא את הרצון לקבל וחיבר אותו, הרכיב אותו שיהיה בעל מנת לקבל, ונתן לרצון לקבל אחר כך אפשרות לעשות פעולות למעלה מהרצון לקבל, צמצום נגיד, וכן הלאה. אבל הפעולות האלה הן עדיין לא רצון להשפיע.

מה שהבורא רוצה זה שהנברא בעצמו יבחר בין רצון לקבל ורצון להשפיע, שהנברא ירצה להידמות לבורא ויוכל לפנות לבורא ולבקש ממנו כוחות השפעה. מה שאין כן קודם, זאת אומרת בפרצופים של א"ק, הרצון להשפיע בא מצד הבורא והתקיים ברצון לקבל מבחינת ההכרחיות. לכן זה לא נקרא שהוא בחר בזה, שהוא התקרב לבורא, והכין את עצמו להזדהות, לחיבור, לדבקות.

תלמיד: מתי יפסק ההכרח הזה ותתחיל בחירה של הנברא?

כשיהיה ניתוק בין האור העליון לבין הרצון, זה נעשה בפרצופי ס"ג. ולכן אחרי ס"ג כבר מתחילה להיות אצלנו מערכת קשר בין הרצון לקבל לבין הרצון להשפיע.

תלמיד: מהו מהות הניתוק, מתי מתרחש הניתוק?

נ"ז. "כי הבחי"ד הצריכה להיות לשורש גופו של האדם, היתה כולה מלמטה מרגלי א"ק, בבחינת חלל פנוי וריקן בלי אור". הוא לא יכול לקבל על מנת להשפיע ולא להשפיע על מנת להשפיע.

"להיותה נמצאת בהפכיות הצורה מאור העליון, שנבחנת משום זה לבחינת פרודא ומיתה. ואם היה נברא האדם ממנה, לא היה יכול לתקן מעשיו כלל, כי לא היה בו שום ניצוצין של השפעה, והיה נמשל כבהמות, שאין בהם מבחינת השפעה ולא כלום, שכל חייהם הוא ... לעצמם."

לכן אנחנו צריכים כאן לעשות חיבור מיוחד בין הרצון לקבל לבין הרצון להשפיע, שבתוך החיבור הזה תהיה יכולת למבנה שנקרא "אדם" - אם כי הוא נמצא בשליטת הרצון לקבל, לבחור לעצמו התפתחות לרצון להשפיע.

שאלה: זאת אומרת שהאדם לא נברא ממלכות בלבד?

אם היה נברא ממלכות בלבד אז הוא לא היה מקושר לכל הבחינות שלמעלה ממלכות.

תלמיד: האם בצמצום א' האדם לא יכול לתקן את עצמו?

אין אדם בצמצום א'. אין.

תלמיד: אנחנו אומרים שאין לנו אחיזה לפני צמצום ב', אבל כשאנחנו לומדים נראה שהרבה יותר קל להתחבר רגשית למה שקורה לפני צמצום ב'. יש דוגמה של אורח ובעל הבית. ואחרי צמצום ב' אפשר להבין את התהליך הזה בשכל, אפשר להתפלל, אבל הרבה יותר קשה להתחבר לזה רגשית.

כי אנחנו עדיין לא מפותחים כדי ממש להיות בצמצום ב' ולהבין מתי משתמשים בו ואיך. איזה צמצומים יש כאן, איזה התפתחות מסכים יש כאן. אני מבין אותך.

תלמיד: נראה שאנחנו יכולים להרגיש משהו לפני צמצום ב', זה נכון?

אנחנו לא יכולים להרגיש משהו לפני צמצום ב'. אנחנו התוצאה משבירת הכלים אחרי צמצום ב'. לכן אין לנו שום הרגשה בצמצום א' ואנחנו לא חיים בצמצום א'.

שאלה: האם כול התהליך התחיל במלכות דאין סוף, שנקראת "ד'"? עכשיו אנחנו מדברים על המקום של ד' שנמצא בנה"י דא"ק. האם מלכות דאין סוף מתוקנת או שהיא צריכה גם תיקון?

מיתקנים את מלכות.

תלמיד: האם כשאנחנו עושים תיקונים זה עושה שינויים עד מלכות?

זה עושה תיקון בכל העולמות.

תלמיד: זה עושה שינויים עד המקום הכי גבוה.

עד המקום הכי גבוה שממנו יוצא האור העליון. ואנחנו עושים עליו צמצום, מסך, אור חוזר וקובעים שהוא יתפשט בחוקים החדשים.

שאלה: האם מלכות הייתה מתחת לרגלי א"ק או מתחת לטבור? הוא כותב פה "מתחת לרגלי א"ק".

לא. אנחנו מדברים על אותם חלקי המלכות שפועלים במיוחד במקרה זה. מלכות דצמצום א' מתחילה מפה דגלגלתא, למטה.

תלמיד: האם מתחת לרגלי א"ק יש משהו בכלל?

ודאי שיש.

תלמיד: חלל פנוי, אין כלום.

חלל פנוי זה המלכות.

תלמיד: אנחנו תמיד אומרים שהמלכות זה נה"י, מטבור ולמטה עד סיום רגלין.

ולמטה מסיום רגלין אין כלום?

תלמיד: אני לא זוכר שדיברנו על תיקונים מתחת רגלי א"ק.

טוב. עוד נדבר.

שאלה: אחרי צמצום א' אמרנו שיש אור חוזר וכלי ד' מחליף את האור חוזר. יש גלגלתא, יש פרצופים ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן וכולי. איפה אור חזור שמחליף את הבחינות האלו?

במקום בחינה ד' שהיא מקבלת, יש לנו בחינה ד' שעושה צמצום, מסך, אור חוזר ומקבלים את האור העליון באור חוזר.

שאלה: האם בחינות טנת"א דגוף זה שורשים לעולמות אבי"ע?

נגיד.

שאלה: למה מסלול התיקון עובר ממלכות לזעיר אנפין, לז"ת דבינה, לג"ר דבינה, לחכמה ולכתר?

המסלול לתיקון הוא על ידי אור חוזר שיוצא ממלכות ומגיע לכתר.

שאלה: האם יש משהו מהותי ברצון לקבל ובקשר שלו עם הבורא שהולך להיתקן מתחת לטבור?

ודאי. שם הרצון לקבל הכי גדול, הכי כבד. כי למעלה מטבור זו ההתכללות שלו עם ט' ראשונות.

תלמיד: ומתחת לטבור?

הוא בעצמו.

תלמיד: כשאתה אומר "הוא בעצמו", אז בעצם בשביל זה נעשתה שבירה, בקשר עם הזולת שם ההבחנות של "הוא בעצמו".

כן.

שאלה: בהתחלה כתוב שאין עדיין שורש לארבעת עולמות אבי"ע, גם המקום לשלושת עולמות בי"ע עוד לא קיים. העולם הפנימי של ע"ב המשיך את נקודת העולם הזה. מהו אותו שורש שעדיין לא קיים לארבעת עולמות אבי"ע? על מה מדובר?

על איפה עולמות בי"ע צריכים להיות. הם קיימים למטה מהפרסא ועד הסיום של מקום אדם קדמון. מראש עד הטבור זה תוך דא"ק, ומטבור עד סיום דא"ק זה סוף דא"ק. בתוך דא"ק אין שום בעיה, יש שם רצונות שהם יכולים להתמלאות, יש להם מסכים, יש להם אפשרות לקבל מאור המחזיר למוטב. מה שאין כן למטה מטבור זו כבר בעיה. ולכן שם זה מקום לתיקונים כדי לקבל בכל זאת יותר ויותר, ועל ידי ריבוי פעולות שונות להגיע לגמר תיקון, שכל האור העליון יתקבל גם בכלים האלה. זה מה שאנחנו לומדים.

כל חכמת הקבלה עוסקת איך הרצון לקבל שהבורא ברא מקבל בסופו של דבר את כל אור אין סוף בלקבל על מנת להשפיע. יש בזה עוד הרבה הבחנות.

תלמיד: מה קבע את היחס בין הרצון של בחינה ד' שנמצא בסוף הפרצוף הכללי לכל העולמות הרוחניים?

טבור דא"ק. הוא מחלק את הכלים לכלי השפעה ולכלי קבלה.

שאלה: מה זה צמצום ב' ביחס בין בעל הבית והאורח?

טוב אם אתם תחשבו ותענו. אם צמצום א' הוא שהאורח לא רוצה לקבל שום דבר מבעל הבית אלא רק תמורת תשלום, אז מה כאן מקום הטבור והפרסא והמקום למטה מטבור? איך האורח מרגיש בחלקים האלה את עצמו כלפי בעל הבית?

שאלה: למה הוא מתכוון פה שזו בחינה ד'? האם הוא מתכוון שזה עולם א"ק ששם אי אפשר לעשות שורש לאדם?

כן.

תלמיד: אז למה הוא אומר שהחלל הפנוי היה חייב להיות מתחת לרגלי א"ק?

כי אין עליהן רצונות להשפיע אלא רק צמצום וחלל פנוי.

תלמיד: אז ד' זה לא כל א"ק אלא הוא מתכוון רק לחלק.

כן.

שאלה: לגבי הדוגמה שנתת על האורח ובעל הבית. כשהאורח מקבל מבעל הבית, אז יש שניים, יש אורח ובעל הבית, ואולי מהטבור האורח כבר רוצה לבטל את הגבול בינו לבעל הבית, שהוא לא ירגיש שהם שניים נפרדים.

כן. כל רצון לקבל רוצה לבטל את הגבולות.

תלמיד: זה הרצון שמתפתח מתחת לטבור, שהם ירגישו קשורים זה לזה ולא דרך סחר מכר כזה.

כן.

שאלה: עדיין לא מובן איך הקו יכול לתקן את כל הרצון לקבל, כשיש לנו רק קו דק מאוד שהוא השיטה. איך כל הנפח הזה של העיגול הגדול עובר דרך הקו הזה?

קו הוא קו המידה, הוא נותן לך נוסחה שלפיה האור יכול לבוא מהבורא עד הנברא, שכל האורות יכולים לעבור בעל מנת להשפיע. ההשפעה מצד הבורא תהיה כמו ההשפעה מצד הנברא בכל צעד ושעל, ואז ביניהם תהיה דבקות.

תלמיד: כל המעבר של הרצון לקבל תיקונים, איך זה עובר דרך הקו אם זו פיסה כל כך דקה של תיקון שכל פעם נעשית?

אני לא מבין ממה אתה מתפעל כל כך. קו דק מאוד המבריח מקצה לקצה.

תלמיד: והרצון לקבל צריך לקבל את כל השפע.

כן.

תלמיד: איך זה עובר בתוך הקו הדק הזה?

מפני שזה תנאי, שהוא יהיה בעל מנת להשפיע, בהזדהות עם האור. לכן הרצון לקבל מקבל את האור מהאור העליון בקו דק.

שאלה: האם אפשר להגיד שמה שקורה בצמצום ב' זה שהוא מתחיל לאכול את המנה בלי שיש לו תיאבון למנה הזאת?

אין דבר כזה אף פעם, הבורא לא ירשה את זה לעשות. לנגוע בו בלי תיאבון, בלי הכנת הרצון לקבל, בלי הכנת הכלי, לא.

תלמיד: אבל אחרי שכבר נמצאים בתהליך?

באף מקום, כי זו תהיה שבירה באור.

שאלה: האם תיקון של רגלי א"ק זה כל הזמן יציאות מהקדושה ולהחזיר אותו לרשות הבורא? האם זה מה שמסמל צמצום ב'?

כן. עוד נדבר על זה.

תלמיד: תשובה על האורח. אחרי שהאורח קיבל רק תמורת תשלום עכשיו הוא מוכן לקבל בקטנות, להשפיע על מנת להשפיע, ואז הוא מוכן לקבל בכוונה על מנת להשפיע נחת רוח לבורא.

מצוין.

שאלה: בקשר להכנה לכנס ביום ראשון, לערב האיחוד. אנחנו כעשירייה מרגישים מצב של "והכבדתי את ליבו" מה שנקרא, וקשה מאוד לחברים להתנתק מכל העסקים המדומים, להירשם לכנס ולתכנן להגיע. איזה תרגיל אתה יכול להמליץ לנו להתעסק בו במהלך היום יחד עם כל הכלי עולמי כדי שיעזור לנו לשכנע את הבורא לשחרר את כל החברים מכל העסקים המדומים והכבדות הלב וכן להירשם לכנס ולהגיע?

אני הייתי מציע כך - אני עושה כנס ולכנס הזה מגיע רק מי שמקבל אישור, והוא לא תלוי בכסף ודאי, הוא תלוי ברצון של האדם. מי שיכתוב לי אישית מכתב, לא חשוב באיזו שפה, שהוא רוצה להשתתף בכנס שלי, בחיבור איתי, אז אני אתן לו רשות לבוא. מי שלא יקבל ממני תגובה שלא יבוא. מי שלא יכתוב, אז ודאי שלא יבוא. אז אתם צריכים לכתוב למה אתם מבקשים כניסה לכנס.

תלמיד: האם זה בסדר?

אני לא יודע אם זה בסדר, אבל אנחנו נבדוק. אני אבדוק האם אחרי כל מה שאתם כותבים כדאי לתת לכם אישור כניסה לכנס.

תלמיד: אם הבנתי אותך נכון, אתה מתכוון לחברים שרוצים ומעוניינים ויש להם נכונות להגיע. העשירייה שלנו התייחסה לחברים שנמצאים בהכבדות שאפילו לא חושבים להגיע, איך אפשר לעזור להם? איזה תרגיל אתה יכול לתת לנו שנתעסק בו כדי לנתק אותם מההכבדות האלה וכן להגיע?

אני לא יודע מה להגיד לך. הייתי מחלק בכל כנס כרטיסים קטנים, ומי שאוסף נגיד עשרה, עשרים כרטיסים, אז הוא מתקרב יותר לגמר התיקון. אני לא צוחק, זה כדי להראות לאדם שהוא קונה משהו. אני חושב שלא להופיע לכנס אם אתה יכול להופיע, אז זו בגידה. כי אם באים אנשים מכל המקומות בישראל, אז איך יכול להיות שאני לא אבוא, זה החוג שאני חייב להיות בו. מחו"ל זה כבר משהו אחר.

אני לא יודע אם אמרתי בצורה מוצלחת או לא, אבל שיהיה.

תלמיד: אנחנו נדבר במהלך היום יחד עם העשיריות ונשתדל מאוד לעורר את החברים להגיע לכנס.

אני לא מבין את אותם אנשים שלא רוצים להתחבר. אתה לא חייב להגיע פיזית, כי אולי אין לך ברירה ואתה נשאר במקום שלך, אבל בכל זאת צריכים לדבר על זה.

אני מציע שתדברו עם המארגנים.

קריין: יש צוות שלם שמארגן.

יופי, שכולם ידעו את הכתובת וכולם יתקשרו וכולם ירשמו כן או לא. הייתי מציע לעשות סימנים בהרשמה, אני מגיע, אני לא מגיע.

קריין: לגבי המכתב שאמרת לכתוב למה מגיע לי להשתתף בכנס הזה, האם כל אדם צריך לכתוב או העשירייה כותבת?

אני חושב שכל אדם צריך לכתוב.

קריין: נהפוך את זה לתרגיל מעשי היום, וכל חבר וחברה שיכתבו את המכתב וישלחו אותו ל boardworldkli@gmail.com.

בסדר.

(סוף השיעור)