שיעור צהריים 22.05.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש" כרך ג', חלק אסופת "דרגות הסולם", עמ' 1892,

מאמר 558, "רצון לרוחניות"

קריין: ספר "כתבי רב"ש" כרך ג', עמוד 1892, מאמר 558, "רצון לרוחניות".

רצון לרוחניות

"יש רצון לקבל על גשמיות.

יש אדם שאין לו רצון לקבל, אפילו על גשמיות. כל מה שהוא עושה, הוא בכפיה, זאת אומרת הוא היה יותר שבע רצון, אם לא היה לו צורך לאכול ולשתות, וכדומה.

יש רצון לקבל על רוחניות. לכן מטרם שיש לו רצון לקבל על רוחניות, אין לו על מה לוותר."

שאלה: מה הוא אומר פה?

שקודם כל צריך להשיג רצון לרוחניות, ואז הוא יודע בצורה ברורה על מה הוא צריך לוותר.

תלמיד: מה זאת אומרת, לוותר?

לוותר, כלומר איזה רצונות הוא צריך לבטל מתוך עצמו.

תלמיד: אז הסדר הוא כמו שאמרת קודם, צריך להשיג רצון לרוחניות.

לרוחניות, כן.

תלמיד: ואז?

ואז להתחיל למיין, ולבטל את הרצונות לגשמיות.

שאלה: האם אנחנו יכולות לעזור לחברה לכוון, ולחזק את הרצון לרוחניות אם יש לה רצון לגשמיות, ואיך לעשות את זה?

להתחבר אליה, להתקרב אליה, אם אתן כמה, לעטוף אותה ברצונות שלכן, ובצורה כזאת כאילו לכסות אותה. זה מאוד עוזר.

שאלה: בפשטות, מה זה אומר רצון רוחני, איזה רצונות אלה?

רצונות רוחניים הם כאלה שקשורים לבורא.

תלמידה: ובמצב שלגמרי נעלמים הרצונות הגשמיים, מצב כזה שאין שום השתוקקות לעשות משהו בגשמיות, רק לשבת וללמוד מאמרים, להיות איתכם. זה בכלל מצב נכון?

אם זה קורה אי אפשר להגיד אם זה נכון או לא.

תלמידה: ומה לגבי זה שהרצונות הגשמיים נעלמים, ובפנים יש הרגשה שזה מצב נכון, שצריך להמשיך, אבל החברות והחברים אומרים משהו לגמרי אחר. איפה פה אפשר למצוא את האמת?

האמת היא תמיד באמצע. כמו בעבודה שלנו, לקבל על מנת להשפיע. כלומר אנחנו משתמשים בשני חלקי הבריאה כדי לשלב אותם יחד בצורה נכונה, והתוצאה תהיה רק בבורא.

תלמידה: אפשר להגיד שזה מצב שמאפס לגמרי, מבטל לגמרי, ואפשר להתחיל מאפס, כך שכל הרצונות הגשמיים יהפכו לטובת החברים והחברות בחברה שאנחנו בונים.

שאלה: הבורא מחליש בנו את הרצון לגשמיות, ומחזק את הרצון לרוחניות, כדי שנשתמש שבחיים שלנו כדי לגלות אותו?

בטח.

תלמידה: חיסרון רוחני זה חיסרון להשפעה, לחיבור, לבורא?

כן.

שאלה: מה ההבדל בין תלמיד בחכמת הקבלה שבא מתוך הרצון שלו עצמו לרוחניות, אפילו עם השתוקקות, לבין תלמיד שאצלו זה בא מירושת אבות כמו שמדובר במאמר?

הוא יצטרך לעבור עוד הרבה שלבים, נפילות, עד שיגיע לרצון הנכון.

שאלה: לא ברור לי עד הסוף מה זה נקרא חיסרון גשמי.

גשמי, זה כשאת יכולה לספק אותו על ידי תענוגים מהעולם הזה.

תלמידה: נניח מתעורר בי חיסרון לחופשה, מה אני עושה עם החיסרון הזה כדי שהוא יהיה לא גשמי אלא רוחני? אמרת שאני צריכה להעדיף תענוגים רוחניים על פני התענוגים הגשמיים. אז לדוגמה איך אני מממשת את החיסרון לחופשה בצורה נכונה?

בצורה נכונה, את צריכה להעלות את החיסרון הזה לגובה רוחני, ולתאר לעצמך איך את מבזבזת את הזמן הזה, ואיך את מצליחה למלא אותו, את אותו הזמן.

תלמידה: אז אני לא מבטלת את החיסרון, אני נוסעת לחופשה?

כן.

תלמידה: ומה אני עושה שם?

מה את רוצה? מה שאת מחליטה.

תלמידה: שהחופשה לא תתבזבז בתענוג גשמי, ולא תגנוב ממני עבודה רוחנית.

כן. אני ממליץ לעשות יותר ספורט.

תלמידה: אבל נניח שאני אוהבת לנסוע לחופשות בחו"ל, אבל אני רוצה לעשות את זה כמו שהרב שלי מנחה אותי, והוא אומר שאני אעדיף תענוג רוחני על פני הגשמי.

אז כמו שאמרתי לך, הכי טוב להשתמש בזמן הזה וברצון הזה לספורט, לחיזוק.

תלמידה: למה דווקא ספורט?

אל תהיי נודניקית. ככה אמרתי, וזהו.

שאלה: באחד מהכנסים נתת לנו תרגיל, תתארו שעכשיו גיליתם את הבורא, ותתנו את זה לחברה. האם אפשר לחשוב שהדוגמה הזאת זה הסירוב מלקבל ברוחניות?

תנסי, ותראי איך זה פועל.

שאלה: עכשיו יש לנו מצב של החיבור להיום, ואנו רוצות שיהיה לנו חיסרון להשפעה. אנחנו צריכות לעשות כלי, או לכתוב תכונות, מה לעשות?

תעשו כל פעולה שמקרבת ביניכן.

שאלה: למה הבורא מקשה על החיים דרך בעיות של הילדים?

כדי שנהיה יותר מחוברים לעולם הזה, ושמצידו יהיו לו יותר אפשרויות לנהל אותנו.

שאלה: האם יש עיקרון כולל איך לעבוד עם תענוגים גשמיים, כל תענוג, איך מכוונים אותו להשפעה, לרוחניות?

כמו שאנחנו לומדים.

תלמידה: נתת דוגמה על ספורט. אני מאוד אוהבת ספורט, מה הפעולה הפנימית שאני צריכה לעשות?

פעולה פנימית? אני לא יודע.

שאלה: לגבי החיבור בעשירייה. איך לחבר את האינדיבידואליות של כל אחת?

תשאלי את כולן בעשירייה את השאלה הזאת, ותוכלי למצוא את התשובה. את תוכלי לעשות כך שיהיה משהו משותף ביניכן. הבורא קיים, הפעולה שהוא עושה עליכן קיימת, איך הוא מחבר את התכונות והרצונות שלכן, את כל זה אתן צריכות לברר.

שאלה: יוצא שהבורא למעשה מארגן לנו את הכול. הוא מעורר את הרוחניות כנגד הגשמיות, הוא מגביל אותנו בזמן ומחזוריות, ומכריח אותנו לבחור בגלל מגבלת הזמן במחזוריות בין רוחניות לגשמיות. יוצא שאנחנו רק צריכים לעמוד בנקודת האמצע ולבחור, כל הזמן לבחור, זה או זה, וככה להתקדם.

כן.

בשאלה הזאת הפעם נעצור, ונקווה שבפעם הבאה יהיה לנו קשר יותר טוב. תודה לכולם, אני מודה לכם. תודה.

קריין: תודה לרב.

(סוף השיעור)