002-1_heb_o_rb_bs-tes-06_1

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/cu/qUY9U2Vy?activeTab=downloads&mediaType=video

בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך ב'. חלק ו'.

חלק ו' עם אור פנימי

רב"ש: נלמד אות ה'.

ה) ונמשכין תחלה סוד הטעמים דס"ג, מה זה טעמים דס"ג? שהיא אח"פ, שהמאציל מב' דעביות ולמטה, שהיא אח"פ עד טבורו. הטעמים לא, לא התפשטו יותר מטבור. ואח"כ לא הוציא שאר בחינות לחוץ. היינו עולם הנקודים עוד לא הוציא אותם לחוץ. יען כי הם מלובשים תוך מ"ה וב"ן.

כאן צריכים לפרש כך, כשנתפשטו הטעמים עוד לא הוציא שאר בחינות לחוץ, דהיינו, עולם הנקודים. מדוע? מקודם היה צריך להיות פעולה שהס"ג יתפשט למטה מטבור לתוך מ"ה ב"ן. זה שאומר, יען כי הם מלובשים תוך מ"ה וב"ן כנ"ל, מקודם היה צריך נקודות דס"ג, להתפשט למטה מטבור ולמלאות הכלים ריקניים של גלגלתא. כדרך ע"ב הכולל, שלא נתגלה ממנו רק השערות הנמשכים מע"ב של ע"ב הכולל, ושאר חלקם טמיר תוך ס"ג הכולל.

המילים האלה, קשה מאוד לפרש אותם.

מה הוא אומר כאן?

ונמשכים תחלה סוד טעמים דס"ג שהוא אח"פ עד טבורו: כלומר כי תחלה, מטרם שיצאו עוד ענפי הס"ג הכולל לחוץ, שנקרא עולם הנקודים, דהיינו שערות ראש ודיקנא, יצאו הטעמים דס"ג, שהם קומת בינה וזו"ן, קומת אח"פ, מבינה למטה, שהם בחינת אור ישר ורחמים, טעמים. עיין שם.

שמדוע התפשט הטעמים רק עד טבורו? הוא אומר, עיין שם, שם הוא כותב, הוא אומר שיש שם ג"כ בחינת זכר, שהוא ג' דהתלבשות, שקומתו עד החכמה. ומ"מ הגם שיש שם ג' דהתלבשות, היה צריך להיות ע"ב, מכל מקום מכנה הפרצוף לא בשם ג', ע"ב, רק בשם מבינה למטה, בשם אח"פ.

מדוע? כי עיקר האור והקומה נבחן מבחינת הנקבה, לא מבחינת ההתלבשות שהיא זכר. כי כל ההתפשטות להגוף הוא רק מבחינת הנקבה, מבחינת עביות, שיש לה, שיש לה בחינות עביות דהמשכה. והיות והנקבה אין לה אלא קומת אח"פ, מבינה למטה, שהוא קומת בינה. לכן נקרא אח"פ. ומה שמסתיים על הטבור, כבר נתבאר שם.

מה הוא אומר לנו כאן, בקטע הזה? הוא רוצה לבאר מה שרב אומר, שהטעמים דס"ג נקרא אח"פ. הלא למדנו, מה זה טעמים? התפשטות הראשונה. ולמדנו שבהתפשטות הראשונה יש ג' דהתלבשות, שנקרא חכמה. ומדוע אומר הרב שהוא אח"פ? תשובה. היות שהתלבשות אין התפשטות בגוף, בעיקר מה שאנו מדברים, מדברים מה שנתגלה בפועל, בגוף, לכן עיקר התפשטות הוא רק מבחינת עביות.

והיות שעביות שלו רק בחינה ב', שהוא בינה, לכן הוא אומר שיש לו אח"פ, היינו מבינה למטה. אבל ע"ב לא מפרש. מדוע? שזה לא עיקר המדרגה. ומה שאנו אומרים שיש לו גם כן ע"ב בגוף, ג' דהתלבשות, זה רק בחינת התכללות. מה שב' מתכלל בבחינה ג', לכן שב' מתפשט, מאיר שם בחינה ג' גם כן. אבל עיקר התפשטות הוא ב'.

עכשיו, מדוע הטעמים מתפשטים עד הטבור? כבר נתבאר שם, היות שמטעם התלבשות, התכללות הזאת גורם לו שיכול להתפשט יותר מע"ב בעצמו.

מה כתוב למעלה? ואח"כ לא הוציא שאר הבחינות לחוץ, מדוע? יען כי הם מלובשים תוך מ"ה וב"ן. מה הוא אומר לנו? איפה נקרא מ"ה ב"ן? למטה מטבור. מה הוא אומר למעלה? איפה הם מתפשטים? עד הטבור. מה הוא אומר שיען כי הם מלובשים תוך מ"ה וב"ן? פירוש המילים אין קשר.

הלאה הוא אומר, כדרך אורות ע"ב הכולל, שלא נתגלה ממנו רק השערות הנמשכים מע"ב של ע"ב הכולל, ושאר חלקם טמיר תוך ס"ג הכולל. מה הוא אומר? מה, איזה קשר יש בין הדברים?

נראה מה שהוא מפרש למטה.

שהם מלובשים תוך מ"ה וב"ן. לכן לא הוציא שאר הבחינות לחוץ. כך דברי הרב. כבר נתבאר לעיל כי הע"ב לא חזר ומילא הכלים שנתרוקנו מטבור ולמטה בא"ק הפנימי. מטעם שהע"ב, אין לו המסך דבחי"ד.

אם כן, אם הוא ירד למטה מטבור, הוא יראה מה שיש לו לקבל, אין לו כוח המסך שלהגיד, מה שאין הוא יכול לכוון אני לא רוצה לקבל, אף על פי שמתחשק לי. לכן לא היה צ… לכן היה אסור לו לרדת למטה מטבור.

וע"כ אינו יכול להאיר מטבור ולמטה ששם מקום הבחי"ד. שלא יכול לכוון עליו בעל מנת להשפיע. לכן נקרא עשר ספירות דסיומא, שהוא אומר, אני לא רוצה לקבל, מדוע? היות שהוא לא יכול לכוון בעל מנת להשפיע.

וע"כ נשארו הכלים דזו"ן הנמצאים בא"ק הפנימי מטבור ולמטה, בלי אור. ע"ב לא מילא אותם. אלא לאח"ז אחר שנתפשט הפרצוף ס"ג, הנה ט"ס תחתונות שלו, הנקרא נקודות דס"ג, שאין בהם אלא רק קומת אור הבינה, ואור הע"ב ג' דהתלבשות כבר אין שם, שעל אור הזה, על בינה לא היה הצמצום, מטעם שאין להם עסק בקבלה, המה שירדו למטה מטבור דא"ק ומלאו את אור הזו"ן אשר שם. עש"ה.

זה ב…

וזה אמרו. שלא הוציא שאר הבחינות שלמטה מטעמים דס"ג, שהם הט"ס תחתונות דס"ג, יען הם מלובשים תוך מ"ה וב"ן. מה הוא אומר? דהיינו כמבואר, שהט"ס תחתונות דס"ג, הם מלובשים בזו"ן שלמטה מטבור דא"ק הפנימי, שהמה נקראים מ"ה וב"ן. וזכור הדברים האלו, כי ענין התלבשות הזה דט"ס תחתונות דס"ג במ"ה וב"ן הפנימים, האמור הוא ענין יסודי לכל המקרים של העולם הנקודים.

גם כן לא פירוש שום דבר.

ונמשכין תחלה סוד הטעמים דס"ג, שהיא אח"פ עד טבורו. ואח"כ, בזמן שהיה רק טעמים, לא הוציא שאר הבחינות לחוץ, איזה בחינות? עולם הנקודים, שהוציא אחר כך לחוץ.

מדוע, מדוע? מקודם היה צריך להיות הארה של צמצום ב'. לכן מקודם היה צריך להיות שנקודות דס"ג ירדו למטה מטבור, והם יתלבשו תוך מ"ה וב"ן שלמטה מטבור דא"ק, ואחר כך יעלו חזרה ואחר כך יצא עולם הנקודים.

כך, כדרך אורות ע"ב הכולל, שלא נתגלה ממנו רק השערות הנמשכים מע"ב של ע"ב הכולל, ושאר חלקם טמיר תוך ס"ג הכולל.

מה הוא אומר כאן? אנו מדברים מטעמים דס"ג, והוא אומר לנו שמתפשטים עד הטבור. איך יכול להוציא למטה מטבור? אין לו שום דבר. שם למדנו, שלאחר שנקודות דס"ג ירדו למטה מטבור ונתערבו במ"ה ב"ן דא"ק, שעל ידי זה היה צמצום ב'.

אחר כך, שעולה לראש דס"ג, בחינה אחרונה נאבדת, היה זיווג בעיניים, שם ס"ג הוא בחינה ב' דעביות, כאן היה א' דעביות, והה' תתאה בעיניים יצאה מעיניים למעלה הראש המדרגה, מלמעלה למטה גוף המדרגה.

והיות שהצמצום הזה לא ניכר בו, לכן הוא מכנה אותו בשם שערות. היינו, מדרגה חדשה, הזיווג החדש שהיה בראש דס"ג על ב' דהתלבשות וא' דעביות לא ניכר בס"ג עצמו אלא שנבחן לשערות. בסדר, שערות. עכשיו, למעלה מעיניים, למעלה ממקום הזיווג, שנקרא ראש המדרגה, נקרא שערות ע"ב. מדוע? תכף נראה. ולמטה מעיניים, למטה ממקום הזיווג, נקרא ס"ג הכולל.

נשאלת השאלה, אם הזיווג הייתה על ב' דהתלבשות וא' דעביות, מדוע מכנה מעיניים ולמעלה ע"ב הכולל? ומה שאין כן, עיניים למטה ס"ג הכולל. ואחר כך אני, אחר כך אני אומר תומי, או לא תמו. קודם כול, אני סידרתי המקורי, ואחר כך יכולים ללמוד התוצאה.

ממה אני מדבר כאן? מה פירשנו שם? היות שלמעלה ממקום הזיווג נקרא ראש, לא ניכר שם שום בחינת צמצומים, נמצא, השערות רישא כאילו הם כמו טעמים דס"ג, היינו ע"ב, שעוד לא, הצ… הזיווג הזה לא מעלה ולא מוריד עליהם.

דהיינו, כמו שאני לומד שהזיווג שהייתה בפרצוף, בראש דגלגלתא על ג' דעביות, שיוצא ע"ב, איך אני קורא ממקום הזיווג ולמעלה, ע"ב או ראש דגלגלתא? ראש דגלגלתא. כמו כן אני כאן, שאני אומר שנעשה זיווג על ב' דהתלבשות וא' דעביות בעיניים, מעיניים ולמעלה נקרא ראש. איזה ראש זה? של ע"ב של טעמים דס"ג בחינה עליונה, ג' דהתלבשות ב' דעביות.