שיעור צהריים 25.08.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

הכנה לכנס

האיגרת הזאת זו אגרת די קשה. כשאנחנו בוחרים מה לקרוא מהאגרות של בעל הסולם, אז בדרך כלל אנחנו בוחרים מקל לכבד. עכשיו הגענו כבר לאגרות קשות שלא פשוט להבין אותן, הלשון היא מאוד לא פשוטה והנושאים הם כאלה שמבינים אותם רק אנשים שלמדו ספרים שאנחנו לא לומדים ובכלל לא לומדים אותם כל כך בחכמת הקבלה.

קיבלתי כמה פניות שיש עוד כל מיני שאלות שהתלמידים רוצים לשאול, אבל בשיעור הבוקר אנחנו קשורים לנושא והזמן מוגבל, לכן שיעורי הצהריים האלה מיועדים לכל מיני תוספות. אם אתם רוצים לשאול על כל מיני דברים שאנחנו לא לומדים עליהם ממש עכשיו אלא הם סביבנו, אז אתם יכולים לשאול. תכינו כאלה שאלות ואני אשתדל לענות עליהן.

נקרא את האיגרת, תתכוננו לזה שהיא לא קלה ויש בה הרבה מושגים שאנחנו לא יכולים ללמוד אותם סתם כך, אבל בחכמת הקבלה יש עניין שאנחנו עוברים על החומר, רוצים להתכלל ממנו, רוצים לדעת אותו, ומכך שאנחנו רוצים לדעת, אז גם אם אנחנו לא מבינים את הטקסט הוא בכל זאת משפיע עלינו ומקדם אותנו, וזו צורה טבעית עוד יותר מזו שאנחנו מבינים דרך השכל. זה כמו ילד ששומע, לא מבין, אבל כך הוא מתחיל להיכנס לעולם של הגדולים, כך גם אנחנו, נתכלל יחד, נשתדל לשמוע, ומהשמיעה לא דרך השכל אלא דרך זה שאנחנו רוצים להתחבר בינינו ועם הטקסט עצמו, נתחיל להרגיש אחר כך איך זה עובד. זה בעצם הלימוד הנכון.

שאלה: אתה מוצא את עצמך במצב שאתה רוצה לתפוס באין עוד מלבדו, אבל אתה רואה שהבורא שולח לך רק את ההתנגדויות למצב הזה. איך אתה נלחם נגד ההתנגדויות האלה?

אנחנו כל הזמן צריכים להילחם איתן. אומנם אנחנו רואים במשך כל החיים הרבה מקורות של השפעה עלינו, מקורות טובים, רעים, ברמות רגשיות ושכליות, מבלבלים אותנו כך או כך, אבל עם כל זה עלינו לראות עד כמה הדברים האלה מיועדים לעזור לנו להתקדמות הרוחנית.

אם אני יודע שהכול מגיע אלי מהבורא דרך כל מיני אנשים, דרך כל מיני מעברים, אז אני בכל זאת מכוון הכול אליו. בצורה כזאת אני קשור לבורא ורוצה להיות מקושר אליו אף על פי שאני מקבל כל מיני השפעות מאנשים שונים, ממקרים שונים, וכך זה קורה. ככל שנכוון את עצמנו לאין עוד מלבדו, כך נתקדם.

תלמיד: האם המלחמה הזאת היא בעצם הדביקות?

במלחמה הזאת אנחנו מגיעים לדבקות. כי אני משייך הכול לבורא על אף פי שמה שאני מקבל מהחיים שלי אלו כל מיני הרגשות מבולבלות, בלתי נעימות, אבל כך אני מגיע למצב שאני בכל זאת מתקרב לבורא. כי הוא המקור לכל דבר, ולא חשוב מה אני מרגיש ומה עובר עליי גם מבפנים וגם מבחוץ.

שאלה: בכנס אנחנו נהיה בעשיריות מעורבבות, איך צריכה להיות העבודה הפנימית שלנו עם העשירייה החדשה בכל שיעור, סעודה, ישיבת חברים?

אני הסכמתי לזה אחרי שכמה פעמים הסבירו לי מארגני הכנס שכדאי כך לעשות, ואם זה באמת נכון או לא, אתם תגידו לי אחר כך.

יש בזה כמה דברים, קודם כל תמיד טוב להרגיש שוני ואחר כך לחזור למצב שהיה, כי אתם כבר לא תהיו במצב שבו הייתם אלא במצב חדש באותה קבוצה קבועה שלכם. אמרתי בהתחלה שזה לא כדאי, כי איך יכול להיות שאנחנו מחלקים ומפזרים את העשיריות ומה יהיה, לא ראיתי דבר כזה אף פעם, גם אצל רב"ש לא עשינו כך. אבל מפני שאצלנו המבנה הוא מיוחד מאוד, בינלאומי, הרבה שפות, יש שוני גדול מאוד בין העשיריות ובכלל, אז כדאי לנו לנסות לעשות בזמן הכנס שינוי כזה בחיבור, שאנשים מתחברים בצורה שונה, לא עם החברים שלהם שהם רגילים להם אלא לפי מה שאתם קובעים מחדש. אני הסכמתי לזה בסופו של דבר, ונראה.

בסופו של דבר אתם צריכים לנסות ולהחליט אם זה טוב או לא טוב, תתרשמו מזה ואחר כך נלמד מזה איך אנחנו בונים את עצמנו בצורה חזקה יותר, חדשה יותר. אני מוכן לנסות.

תלמיד: אם זה כנס פיזי, אז חבר או חברה ישבו עם חברים או חברות שהם חדשים להם. איך אני עובד בעשירייה האקראית הזאת שנכנסתי אליה?

אתה עובד כמו בעשירייה, בזה אין ספק. אני לא סתם מעביר את זמן הכנס כדי לשמוע שיעור ועוד שיעור וכך ארבעה שיעורים והכנס עבר. אני רוצה לעבוד עם העשירייה הזאת ממש בעוצמה השלמה של החיבור, ואני רוצה שכולנו נתחבר ונרגיש עד כמה אנחנו מבינים מה זה חיבור, עד כמה אנחנו יכולים על ידי החיבור בינינו להתקרב לבורא, להתפלל אליו ולדרוש אותו, זה דבר מאוד חשוב.

תלמיד: את החברים בעשירייה הקבועה אני מכיר, יש לי אליהם יחס מסוים. באיזו צורת יחס אני עובד על החיבור עם העשירייה האקראית?

כרגיל, במה זה שונה? אני צריך להתחבר עם החברים האלה ולהגיע איתם לחיבור, וטוב מאוד שלא ניסיתי את זה קודם. אבל יש לכל אחד ידיעה, ניסיון איך הוא מתחבר בקבוצה הקבועה שלו, ואנחנו צריכים עכשיו לעשות את זה בקבוצות לא קבועות, אקראיות. זה דווקא טוב, זה ייתן לנו הרבה הבחנות חדשות.

תלמיד: כנגד מה צריכה להיות העבודה על ההתגברות?

כנגד כל דבר שמפריע לנו להיות מחוברים. בגמר התיקון הרי כולנו נתחבר, לפני גמר התיקון אנחנו נתחבר בין העשיריות שלנו לעשירייה אחת גדולה של בני ברוך וכך נתקדם. לכן הניסיון הזה שעכשיו תרכשו הוא דבר מאוד חשוב, אחר כך נשמע מה קרה לכם, מה אתם חושבים. תרשמו את כל הדברים האלה, כי במשך היומיים האלה אתם תחליפו הרבה התרשמויות ודעות, וטוב שתשמרו על כל דבר שעובר עליכם ונדון על זה.

תלמיד: בין המפגשים יש הפסקה, לדוגמה מהבוקר עד הצהריים, כלפי איזו עשירייה אני עובד בזמן הזה?

כלפי העשירייה שאתה נמצא בה, עם אותה עשירייה שהיית איתה בשיעור אתה ממשיך עד השיעור הבא. או שאולי אתם מעדיפים לחזור לעשיריות הקבועות שלכם. אם תוכלו להתרשם מהחיבור בעשירייה בזמן השיעור ואחר כך תחזרו לעשירייה הקבועה שלכם, מעניין יהיה לראות איך אתם נפרדים משם ונכללים שוב בעשירייה שלכם. צריכים לנסות את כל הדברים האלה, הם חדשים לגמרי.

שאלה: אני מרגיש חשש בקול שלך, שאתה לא שלם.

אני לא שלם, אני אמרתי את זה. כששמעתי מהמארגנים שכך הם רוצים לעשות התנגדתי לזה, כי חשבתי איך אפשר לשבור עשירייה, איך זה יכול להיות. אחר כך במחשבה שנייה חשבתי שאולי בכל זאת זה טוב ו"אין חכם כבעל ניסיון", אז נחליט אחרי שננסה את זה.

תלמיד: זאת אומרת הולכים על זה ומנסים.

הולכים ומנסים. עכשיו אנחנו דנים האם בין השיעורים אנחנו חוזרים לעשירייה הקבועה שלנו או לא, אני גם לא יודע.

תלמיד: מי יודע? כי "אין חכם כבעל ניסיון".

גם אני לא בעל ניסיון בזה, אני אומר ממש מכל הלב. זה לא שאני רוצה שאתם תנסו ואחר כך תראו, ואני זורק אתכם ללמוד את הדברים שאני יודע, אני לא יודע מראש שום דבר.

תלמיד: האם אין חוקים ברורים, מוחלטים?

עשיריות מלכתחילה באף מקום לא היו מתחלפות. מקובלים היו נשארים באותה עשירייה שבה הם למדו. וכמה עשיריות היו להם? העשיריות הכי גדולות שהיו היו אצל רב"ש, היו שלוש עשיריות.

תלמיד: ולא היה ערבוב או התכנסות משותפת?

לא היה ערבוב. בזמן הסעודה ישבנו ללא עשיריות, בזמן השיעור לא ישבנו בעשיריות. היינו מתחברים בעשיריות רק פעם בשבוע ביום חמישי בערב כשהייתה ישיבת חברים.

תלמיד: אם בכנס הקרוב, כנס דרום אמריקה, נתערב בעשיריות אקראיות משיעור לשיעור, כל פעם אני אפגוש חברים אחרים מהכלי העולמי ויחד איתם אני אכנס לשיעור, ממה אני צריך להיזהר במצב כזה?

מה שאתם חושבים כך נעשה. אני לא רוצה להכין אתכם לדברים שלא עברתי אותם, אומנם אני מרגיש מה צריך להיות, אבל בכל זאת "אין חכם כבעל ניסיון", זאת אומרת אתם תקבלו את הניסיון על עצמכם מתוך החיים האלה, מתוך החיבורים האלה, ואז תגידו. אחרי הכנס נעשה סיכום, נוציא מוסר השכל.

תלמיד: כלומר כשאני נכנס עם העשירייה האקראית אני איתם בלב ונפש, הם הלב שלי עכשיו, אין את העשירייה הקבועה, אין את החברים הרגילים שלי.

אני חושב שכן, אחרת לא תהיה לנו התרשמות נכונה וחזקה מהעשירייה החדשה.

תלמיד: האם אתה חושב שכדאי שבאחד השיעורים נשב עם העשירייה הקבועה כדי לקבל הבחנה בין זה לזה או רק בסוף?

מה שאתם קובעים.

האם כל שיעור זו תהיה עשירייה חדשה?

תלמיד: נכון לעכשיו במהלך הכנס כל שיעור זו עשירייה אקראית חדשה, אחר כך חוזרים לקבועות.

זה ברור. טוב, שיהיה כך. אנחנו נמצאים במסגרת די חזקה, יש שיעורים, יש סעודות, ועכשיו אנחנו נכנסים לתקופת אלול ויהיו לנו יותר מפגשים. לכן אני לא מפחד שזה יקלקל אתכם, ודאי שלא, אני דווקא רוצה שיהיה לכם בלבול, שינוי, שתרגישו חוסר ביטחון במשהו, ומתוך זה נתקדם. נרגיש גם חיסרון בלאחוז זה בזה ובבורא.

שאלה: אנחנו נפגש עם החברים בקייב פיזית ויכול להיות שתהיה רק עשירייה אחת, לא יהיו לנו אופציות להתערבב. יוצא שכדי להחליף עשירייה אני אצטרך להיכנס למערכת ה"ערבות" ושם להיות בעשיריות אחרות. מה עדיף שאני אעשה, האם להשתתף כל פעם בעשיריות בצורה וירטואלית כדי לעשות החלפה, או להיות עם העשירייה הלא קבועה שלי, עם החברים שהתאספנו פיזית?

החברים שאתה נמצא איתם פיזית האם הם קבועים, זו העשירייה הקבועה שלך?

תלמיד: לא. אלו חברים שנמצאים פה בקייב, ויגיעו כ-15 חברים, אבל זה לא כמה עשיריות שלמות שאיתן אפשר לעשות החלפות.

אם אתם עד 15 איש, אז בטוח שאתם יכולים להיות עשירייה. אצל רב"ש הייתה קבוצה של 17 איש ורציתי לחלק אותה פעם לשניים, והוא אמר "לא כדאי, תשאיר אותם כך".

תלמיד: אם הקונספט של הכנס הוא להחליף עשיריות, אז יוצא שאני צריך להתחלף בתוך עשיריות וירטואליות בשביל שתהיה לי עשירייה חדשה.

לא צריך, תישארו בעשירייה הפיזית הקבועה הגדולה, זה מצוין.

שאלה: לפי העיקרון הזה, האם כל כנסי המראה צריכים לעשות את זה פיזית עם העשירייה שנמצאת באותו מקום?

כך אני חושב.

תלמיד: כי מבחינה טכנית זה לא כל כך נוח לשבת בחמישייה כשכל אחד נכנס לעשירייה אחרת דרך הטלפון.

ברור. אם אתם מתאספים פיזית, אז אני חושב שאתם גם צריכים פיזית להיות עם העשירייה שאיתה אתם נמצאים.

שאלה: אנחנו צריכים להשקיע מאמץ בחיבור ולגלות בינינו את הבורא, ויוצא שאנחנו מתמוססים בצורה הדרגתית בתוך העשירייה, ו"האני" שלנו הולך לאיבוד והופך להיות משהו אחד. האם זה נכון?

כן.

שאלה: גם בהולנד יש כנס פיזי עם 25 חברים שמגיעים מתוך שש עשיריות ואנחנו רוצים שהוא יהיה כהמשך לכנס בגרמניה שפתח בפנינו שטח אדיר שצריך למלא באהבת חברים. הכנס בגרמניה גרם לנו להרגיש מאוד מחוברים עם כל הכלי העולמי, היו את הגבולות של העשירייה אבל גם הייתה אווירה של עבודה משותפת של כולם על מנת למלא את כל החלל בינינו באהבת חברים. האם הציפייה שאני מציג פה היא נכונה?

הכי נכון לעשות לפי ההסכמה ביניכם, אני לא נכנס לסדר הזה ולא אומר לכם מה לעשות. אם אתם מרגישים שאתם רוצים להיות מחוברים כמו בכנס גרמניה, אז בבקשה ובהצלחה.

תלמיד: במהלך הכנס בגרמניה אמרת שאתה כאילו רוצה למשוך, לשאוב מתוך הכנס הזה אל הכלי העולמי. עכשיו יהיו לנו כנראה 30 כנסי מראה פיזיים. איך אנחנו יכולים לעשות את המשיכה הזאת מהכנסים כדי להועיל לכולם?

אתם צריכים להשתדל לתת דוגמה לכולם, יש לכם דוגמה מגרמניה אז תנסו למשוך זאת גם לכנס הזה.

שאלה: אמרת שלהיות בכנס בעשיריות אקראיות זה לשבור את העשיריות. מה השלב שבו ניתן להיות בעשיריות אקראיות?

אנחנו רוצים להתחבר עם אותם הכללים שכבר למדנו בעשיריות הקבועות, ולהגיע לאותם הסדרים בעשיריות האקראיות. למה? כי בכל זאת אנחנו עומדים לפני חיבור יותר ויותר גדול. במסגרת שלנו יש כמה אלפי חברים מכל העולם ותוך זמן קצר יהיו עוד יותר, לכן עלינו לדעת איך להתחבר בקבוצות בגמישות יתר, אז ננסה זאת, פעם כך ופעם כך.

אבל המסגרת הקבועה שלי היא כמו הבית שאליו אני בא ובו אני מתחבר לחברים הקבועים שלי, כמו ציפור שחוזרת לקן שלה. שם הבית שלי ואני מקבל שם תמיכה. אני חייב לבוא ולהתכלל עם החברים הקבועים שלי, ולצאת משם לעשיריות האקראיות. ננסה פעם ראשונה ונראה מה יהיה.

תלמיד: אנחנו נמצאים כבר למעלה מארבע שנים בעשירייה הנוכחית, בונים את הקשר וממש מייסדים יסודות. איך אפשר דבר שבונים במשך כל כך הרבה זמן ומשקיעים בו את כל החיים לעשות תוך כמה שעות עם עשירייה אחרת?

זה נעשה על מנת להתחדש קצת ולהביא לעשירייה הקבועה התרשמויות חדשות, והעשירייה הקבועה שלך גם תרוויח מזה. בכל העשיריות יש את אותם הכללים ורק ההתרשמות החיצונית היא מעט שונה. תנסו, זו בכל זאת התכללות. איך אתם חושבים שתהיה אחר כך יותר התכללות?

תלמיד: מה בדיוק אתה רוצה להחזיר לעשירייה?

אני רוצה לחזור לחיבור עם העשירייה הקבועה שלי אחרי שהייתי בהתקשרות עם עשירייה חדשה אקראית. אחרי שנשוב אליה מכל מהמקומות, אז החיבור יהיה עוד יותר מוצלח, עם יותר גוונים, בכל מיני צבעים ובכל מיני צורות התרשמות חדשות.

תלמיד: אני שומע ממך קצת ספקות כלפי המהלך, אבל אנחנו בכל זאת הולכים לכיוון של עשיריות אקראיות. מה לעשות עם הסתירה הפנימית?

אני דווקא רוצה שתהיו מעורבים עם הספקות שלי, שלא הסכמתי מיד אלא חשבתי איך זה יתכן כי לא היה דבר כזה אף פעם. אבל מפני שאנחנו נמצאים בתהליך של התיקון הכללי ונצטרך להתחבר בינינו יותר ויותר, בפרט שאנחנו נמצאים כאן בין אנשים ששומעים ולומדים יום יום את אותם הנושאים, עם אותם הכללים והמפגשים, לכן אני לא חושב שיהיה כאן הבדל גדול בניתוק ובחיבור. גם לא חשוב האופי של כל עשירייה, כי זה כמו שיש אופי שונה לכל אדם בעשירייה, אבל אנחנו משתדלים להתחבר למעלה מהשוני הזה.

אני מקווה וחשוב לי אחר כך לראות, שאף על פי שאתם נכללים בעשיריות חדשות וחוזרים אחר כך לעשיריות הקבועות, עד כמה זה ישפיע עליכם וייתן לכם יותר גמישות בחיבור בעשירייה הקבועה, יכולת לסבול את החברים הישנים ולראות אותם בצורה חדשה. יש כאן הרבה דברים שיעברו עליכם.

תלמיד: במידה ונעשה את המהלך הזה, האם אין פה פגם בדבקות שלנו במורה?

לא. מלכתחילה אנחנו משתדלים למצוא בינינו קשרים שיהיו יותר אמיתיים, למעלה מההרגלים הגשמיים שלנו.

שאלה: במה שונה החבר שלי בעשירייה הקבועה, מהחבר בעשירייה אקראית בכנס? אנחנו כל הזמן אומרים ש"והיו בעיניך כחדשים", לכן אני לא מבין מה הבדל?

תנסה ותסביר לנו מה ההבדל, כי ההתרשמות שלך מאוד חשובה.

שאלה: אני לא יודע למה החברים מתייחסים לזה כאל משהו חדש כי עשינו זאת כבר המון פעמים בעבר, בכנסים וגם בכל מיני התאספויות מיוחדות. זה יצר הרבה רשמים, ותמיד עזר להביא את ההתרשמויות מחיבורים עם עשיריות אחרות. עשינו זאת בעבר ואנחנו יודעים איך זה נראה ואיך זה מרגיש.

יפה.

תלמיד: בנוסף, אני מציע לשמור על קשר כשומרים וכשוטרים בעשיריות לגבי נוכחות והתעוררות לשיעור, כי יותר קל לנו לעשות זאת בעשיריות הקבועות וזה חשוב.

תעביר זאת למארגני הכנס, אני מסכים שתבדקו לפני השיעור שמתקיימת נוכחות שלמה.

שאלה: האם זה נכון להגיע לעשירייה בכנס בהרגשה שאתה בא עם העשירייה שלך, מביא את החיבור של העשירייה שלך לתוך העשירייה הזאת?

ננסה, כי "אין חכם כבעל ניסיון" ולי אין את הניסיון הזה. וכששמעתי על זה הייתי במבוכה אבל אחר כך הסכמתי.

תלמיד: אני מתכוון להביא את העשירייה שלי לתוך העשירייה האקראית, ואחר כך להביא את ההתכללות הזו לתוך העשירייה שלי כדי לצבור ניסיון מסוים, וכך אני מרחיב גם בעשירייה שלי לדרגת התכללות יותר גבוהה.

אני חושב שזה יקרה מפני שכל אחד נושא בתוכו את העשירייה שלו, בין אם הוא רוצה או לא, הוא בכל זאת כבר נכלל ממנה.

שאלה: אם בזמן השיעור הראש כל הזמן נלקח למקום אחר, ופשוט אי אפשר להתרכז כבר תקופה? איך לפחות בזמן הכנס להישאר דבוק לעשירייה?

תבקש מהם שישמרו עליך, תבקש מהעשירייה שתשמור עליך. תגיד להם "חבר'ה אני לא מסוגל להיות מרוכז, לא מסוגל להיות קשור. אני מאוד רוצה שכך יקרה לי, אבל אני מאוד חלש ואין לי כוחות. תעשו לי טובה, תחזיקו אותי בבקשה. כמה שאתם רק מסוגלים, ואני מאוד מקווה שזה יעזור ואהיה איתכם בלב ונפש". תזכיר להם את זה לפני כל שיעור, אפילו כמה פעמים, אולי חוץ ממך יהיו עוד אנשים שצריכים תמיכה, עזרה, אזהרה וכן הלאה.

שאלה: הבורא עשה ככה שעכשיו אנחנו צריכים להתקשר בצורה וירטואלית, להתקשר מבחינה פנימית. יש בזה הרבה עבודה, עבודה גדולה. לפעמים הבורא כן מאפשר לנו להתאסף פיסית. ואז כשאנחנו מתאספים, קודם כל יש איזו דחיה מאד חזקה מאותם גופים פיסיים. כאילו אנחנו כאלה גדולים ולא יכולים לקבל זה את זה, בטח לא להתקשר פיסית. אבל אחרי זמן מה אנחנו מתרגלים ואחרי סוף האירוע הפיסי, מורגש שנגענו בתיקונים הרבה יותר עמוקים, כאילו בזמן קצר עשינו תיקון הרבה יותר גדול מהקשר הווירטואלי.

בשביל מה הבורא עשה זאת בצורה כזאת, למה קודם הוא מרחיק אותנו, אחר כך מקרב אותנו, אולי הוא מאפשר לנו להרגיש את כל הרמות, בשביל מה?

קודם כל אנחנו רואים שהבורא עושה את זה איתנו. הוא עושה איתנו תרגילים, או מרחיק או מחבר יותר, מקרב יותר. זה נקרא "מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה". לכן צריכים להשתדל להתרגל לכל מיני שינויים,

זה העיקר שקורה בחיים שלנו, בכל הגלגולים, ובכל מה שנעבור, שתהיה לנו הבנה ברורה שהכול עושה הבורא "אין עוד מלבדו". גם בהרחקה, וגם בהתקרבות שלנו אליו, הוא המבצע ואנחנו צריכים לחשוב רק על החיבור בינינו, כי בחיבור בינינו אנחנו תופסים אותו. עד שהוא מתגלה, ואנחנו אוחזים בו, וכך זה כבר ממשיך בתוכנו.

שאלה: אנחנו מקיימים מפגשי קבלות שבת מאז פרוץ הקורונה. לאחרונה אנחנו לא לגמרי יודעים אם להמשיך בזה, האם זה נחשב בכלל למפגש רוחני, למרות שאנחנו מקיימים את קבלות השבת לפי כל כללי הקבוצה. נוצרה בנו אי ודאות. רצינו לקבל ממך אשרור או פשוט תגיד לנו מה דעתך?

דעתי, שאני יחד איתכם. מה שאתן עושות, אתן עושות דבר גדול, וראוי להעתיק את זה לעוד לקבוצות. תצליחו, ותמשיכו. בהצלחה.

שאלה: יש תחושה שהפיזור שכל אחד יהיה במקום אחר בכנס , יצור תחושה של פיזור וחוסר מחויבות. יש אפילו חשש שחברות וחברים אולי יחלשו ולא ייכנסו לשיעורים בכנס. מה אתה מציע?

תדונו, ותחשבו איך אתם שומרים על האיחוד. להוסיף פחד על הפיזור- זה טוב, לחשוב שאנחנו יכולים לאבד את הקשר בינינו - זה טוב. הדברים האלה מחזקים את הקשר בינינו. תנסו להתמודד עם זה.

אבל זו שאלה נכונה, וגם בי היא עלתה, האם לא נפסיד? אבל נראה לי שאנחנו כבריכולים להיאחז זה בזה, אנחנו יכולים לעשות דיון אחרי השיעור הראשון, כסדנה ולהביא התרשמויות מחלק מהקבוצות ולהחליט מה לעשות הלאה. בכוחנו להפסיק זאת מיד ולעשות משהו אחר, אנחנו צריכים להיות מאוד גמישים בזה.

אני מאוד שמח שיהיה לנו תרגיל כזה, לא חשבתי עליו. כששמעתי פחדתי מה יקרה, אבל עכשיו אני רואה שזה דווקא תרגיל שיעזור לנו להיות בנקודות חולשה, בשאלות, בואו נתקדם.

שאלה: האם האפשרות שנתערבב בכנס כעשיריות עם עשיריות אחרות ולא כיחידים יותר מדויקת, ותקדם יותר את המטרה של הערבוב?

אני לא יודע.

שאלה: אנו מבקשים הנחיות ברורות לכנס. האם להתנתק לגמרי מהקשר עם העשירייה המקורית, מתחילת הכנס ועד סופו?

יש לכם מדריכים, בבקשה תפנו אליהם, ולפי זה תעבדו. אני צופה מהצד.

שאלה: איפה לעשות את סיכום השיעור בזמן הכנס, בעשירייה או בחדר?

תפנו למדריכים.

אינפו: כרגע הכול פתוח, חוץ מהעובדה שסיכמנו שבשיעורים עצמם אנחנו מתערבבים, זה באמת פתוח, אם אנחנו רוצים לעשות סיכום יום עם העשירייה הקבועה שלנו. אם אנחנו רוצים לבדוק נוכחות בעזרת העשירייה הקבועה שלנו. אלה דברים פתוחים. אני לא חושב שיש עדכון על זה כרגע כי זו החלטה שאנחנו צריכים לעשות ביחד, אולי איתך. הייתי שמח שנקבל אותה יחד.

אני רוצה שתחליטו לבד, ותעשו הכול לבד. תעברו לבד, מידי פעם תיפגשו, תעשו סיכום, תעשו תיקונים בדרך, ותמשיכו. כך מתחילת הכנס עד סופו.

אינפו: האם אתה רואה מקום לעשירייה קבועה בנקודות מסוימות לאורך היומיים של הכנס?

אני לא רואה, ולא אומר שום דבר. אני רוצה שתיכנסו לכנס כאילו זרקו אתכם למים עמוקים ותנסו. אתה יודע לשחות, לפי זה תבין.

שאלה: האם העשירייה זה משהו חיצוני שאני צריך להיות עם עשר דמויות שנמצאות לידי, או שהעשירייה זה חיבור פנימי, ואז לא משנה עם מי אני נמצא, כי כולנו באותו הכלי עם אותה כוונה ומטרה?

מה זה חבר? חבר או סתם מישהו שמגיע מהצד כצופה? אם הוא לומד איתנו, אז איזו שאלה זאת? עשירייה זו עשירייה לכל דבר. אם עכשיו אני נכנס לעשירייה, אפילו לשעה אחת, זאת העשירייה שלי, גמרנו. אני מסור שם בלב ונפש לשעה הזאת עד הסוף.

שאלה: עכשיו כשאנחנו נכנסים לשיעור צוהריים, אנו נחשבים עשירייה אקראית?

אני לא יודע. תשאל אותם. אבל בזמן הכנס אנחנו מתחשבים בכל משבצת, בכל חדר כעשירייה, וזו עשירייה לכל דבר.

שאלה: לפני שמונה שנים עברנו בעצם את כל המצבים האלה כשבנינו את העשיריות. אני זוכרת שפניתי אליך, "בבקשה, תערבב את העשיריות. האם אנחנו יכולים להיות כעשירייה אחת בכנס"? ואז כתבת לנו "לא". שצריך להתפזר בכל העשיריות ולעבור דווקא במצב כזה את הכנס. איך לא לפחד, אלא דווקא להשתמש בפחד?

אני מאוד שמח לשמוע שיש פחד להתנתק מהעשירייה, שיש פחד להרגיש כמו ילד קטן שמאבד את אימא ולא יודע איפה הוא נמצא ומה קורה לו. אז יש כאן בעיה, זה כדי שתרגישו עד כמה אתם קשורים, גם הגברים, וגם הנשים לעשיריות שלכם, וזה יפה. אני רוצה שכך יהיה.

שיהיה לכם פחד להישאר בלי העשירייה. שתהיה לכם ציפייה שאתם עכשיו מתקשרים לעשירייה חדשה. מה קורה לי? איך קורה? איך אני משיג איתם קשר? כי בקשר בעשירייה החדשה בזמן הכנס, תלויה ההצלחה שלי בכנס. בזה שאני יכול לשאוב מכולם את הכוחות הרוחניים שלי.

אינפו: בואו נחזור על מה שדיברנו בשיעור, ונפרט. בכנס יהיו חדרים לכל שפה לפי מספרים, וחשוב שכל חבר שבא לכנס ייכנס לאיזו שפה שהוא רוצה. אם אתה מדבר שתי שפות אפשר להיכנס לחדר בשפה שאתה דובר, ולמלא את החדר עד שיש בו עשרה אנשים.

אם אני רואה שהחדר מלא, אני עובר לחדר הבא, וכן הלאה. כל אחד יכול להתכלל בחדר, לצורך ההכנה לשיעור, השיעור, והסעודה, כל בלוק כזה אנחנו יושבים ביחד בעשירייה האקראית, כמו שאמרת.

אבל אני מפחד מזה, שאם נקרא לה אקראית, אז אני לא אשתדל להתחבר עם החברים האלו. כי זה רק לשעה של השיעור. איך נגיע למצב שאני מקבל אותם כעשירייה לכל דבר?

אינפו: כרגע ענית לחבר ואמרת שבאותו רגע שנכנסתי לחדר, איתם אני עובד.

אז אני צריך לא להסתכל עליהם כמו שאמרת עכשיו, כאקראיים, אני לא עובר מחד לחדר. אלא אני צריך לראות בעשירייה שאליה אני עכשיו נכנס, שלעת עתה זה הכלי הרוחני שלי. ומי יודע מה זה לעת עתה? אולי זה לתמיד, כי ברוחניות אין דבר כזה לקבוע מראש שזה זמני.

אינפו: אמרתי את זה רק מבחינה טכנית, לאיזה חדר להיכנס, אבל אחר כך מה העבודה בתוך החדר?

היא צריכה להיות מכל הלב והנפש, היא צריכה להיות במסירות נפש.

אינפו: מאוד חשוב שגם בכנסים הפיזיים החברים יעבדו אותו דבר. עשרה הראשונים שיגיעו יושבים סביב שולחן, והם העשירייה לצורך העניין. אם יבואו עוד עשרה הם ישבו בשולחן אחר, וככה הם עובדים בכנס.

אם מתאספים רק שלושה אנשים בבית, אנחנו ממליצים להם להיכנס לחדר ואז באותו חדר אולי יהיו שניים עשר ולא עשרה, אבל הם יוכלו להתכלל עם יותר חברים ולעבוד פנימית עם כל האנשים באותו חדר.

בסדר גמור. תודה.

שאלה: השאלה המהותית והמרכזית היא איך אני נכנס לעשירייה אקראית שאני הולך להיות איתה שעתיים, שלוש, בלב ונפש, במסירות נפש, שאלו החיים שלי עכשיו?

אני לא יודע למה אנחנו קובעים עשירייה אקראית רק לשיעור אחד ולא ליומיים האלה. למה קבעתם כך?

תלמיד: כי חברים לא תמיד מגיעים לכל השיעורים ויש חברים שיכולים להגיע פיזית לחלק מהכנס, וביום אחר בגלל עבודה או משפחה הם לא יכולים להיות בכנס, אנחנו לא יכולים להבטיח שאותו בן אדם יוכל להיות באותו חדר כל הזמן ולכן זה אקראי. אבל מה שכן, באותו בלוק שהוא הכנה לשיעור, שיעור, סעודה, הוא יכול להיות באותו חדר.

אין חכם כבעל ניסיון, תנסו, ויכול להיות שאפילו בשיעור אחד אפשר להיות מחובר עם עשירייה בלב ונפש ולהתקדם יפה מאוד.

שאלה: אם אני מבין נכון, אנחנו נכנסים לכנס דרום אמריקה בסוף השבוע הקרוב בעשיריות אקראיות בכל הכלי העולמי. עושים ניסיון, מתרשמים, בסיום השיעור הראשון עושים סיכום ורואים לאן הגענו. מתוך זה נהיה גמישים, או להמשיך באותה עשירייה אקראית, או לחזור לעשירייה הקבועה, או לעשות משהו חדש. זה כרגע הסמן הכי ברור שיש לי.

אני לא חושב שאנחנו צריכים להחליט על זה אחרי השיעור הראשון אלא אולי אחרי הכנס, כי אנחנו צריכים לצבור ניסיון, להרגיש, ושיעור אחד לא אומר כלום. אלא אולי בסוף כל שיעור נעשה דיון על איך אנחנו מרגישים בעשיריות אקראיות.

תלמיד: ולהמשיך באותן עשיריות?

כן, להמשיך. למה? כי השלב הבא של הכניסה שלנו לדור האחרון הוא להיות בערבוביה יותר גדולה.

תלמיד: אחרי שיעור ראשון שהייתי בעשירייה אקראית מה נכון יותר, האם לחזור בשיעור השני לאותה עשירייה אקראית שהייתי בה, או לעשירייה אקראית חדשה לחלוטין?

יכול להיות שלחדשה, אני לא יודע. אתם שואלים אותי ואני אמרתי לכם מראש שאני לא בעל ניסיון בזה, ואם אני לא בעל ניסיון, אז אני לא חכם.

תלמיד: מאיפה נקבל את השכל לקבל את ההחלטה עוד לפני הניסיון?

מזה שתעברו את זה ומניסיון תהיו חכמים.

תלמיד: אני שואל על גבולות הניסיון.

גם על גבולות הניסיון, האם שיעור אחד מספיק לך כדי להחליט, או שלושה, ארבעה? אני מסביר לכם איך אני רואה את המצב כדי שתלמדו ממנו.

שאלה: האם יכול להיווצר מצב שאני נכנס לעשירייה אקראית ואז אני אשאר שם לנצח ואלך אחריהם?

למה?

תלמיד: אמרת שברוחניות יש גמישות, ואולי תישאר עם העשירייה האחרונה שלך לנצח.

אל תקפוץ, אל תפחד. כולנו מדברים על זה, יש לנו לברר את זה מחר ומחרתיים ובמשך שעות הכנס. זה מאוד מעניין, כי יש קצת ללמוד מזה על התכללות בין עשיריות בכל מיני צורות, איך מתרשמים מזה, איך בונים את הכלים הפנימיים שלנו, התכללות של כל אחד מאחרים, וזה ייתן לנו התקדמות טובה, יפה, לתיקון הכללי.

שאלה: כדי שנוכל לנתח את הניסיון הזה, אחרי איזה מצבים צריכים לעקוב בזמן שמתערבבים בעשיריות?

יש אנשים שמטפלים בכם, תפנו אליהם תשאלו ותקבלו תשובה. יש אנשים שמטפלים בדיוק בכל הדברים השייכים לכנס, לחיבור ולכל דבר.

שאלה: יש את ההמלצה שכולנו עושים את הכנס בעשיריות אקראיות, אבל אולי יש חבר בעשירייה שלי שאומר, "אני שמעתי שרב לא רוצה שנתערבב ולכן אני לא רוצה", ואז אנחנו נשארים כעשיריה אורגנית. האם זה נכון לעשות כך?

אנחנו מקבלים הנחיות ממארגני הכנס, לכן לפנות למארגני הכנס ולשאול מה שאתם רוצים.

שאלה: האם כדאי להסתכל כך שכל הכלי העולמי זאת העשירייה שלי?

ודאי, אבל אתה לא יכול להתקשר עם כל הכלי העולמי, זה לא יהיה חיבור אמיתי. חיבור אמיתי לא יכול להיות אם יש יותר מעשרה, מקסימום 12, 15, אדם לא מסוגל לתפוס יותר מעשרה. לכן מה שאנחנו מבקשים זה להיות מסודרים בעשיריות, כך כתוב בספרי הקבלה, וגם רב"ש כותב על כך במאמרי החברה.

הכנס מתקדם, מתקרב וכבר מאיר. בהצלחה.

(סוף השיעור)