שיעור צהרים 03.04.24 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש" כרך ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 1637,

מאמר 71 "ענין גלות"

קריין: רב"ש ג', עמוד 1637, מאמר 71, "ענין גלות".

ענין גלות

""ישראל שגלו שכינה עמהם", שפירושו שאם האדם מגיע לידי ירידה, גם הרוחניות אצלו בבחינת ירידה. ולפי הכלל, "מצוה גוררת מצוה", מדוע הוא בא לידי ירידה. תשובה, שמלמעלה נותנים לו ירידה, בכדי שהוא ירגיש שהוא נמצא בגלות, ושיבקש רחמים שיוציאו אותו מהגלות, שזה נקרא גאולה. ואי אפשר להיות גאולה אם אין שם גלות קודם.

ומה זה גלות, זה שמונח תחת שליטת אהבה עצמית ולא יכול לעבוד לשם שמים. ומתי נקראת אהבה עצמית גלות, זה רק בזמן שרוצה לצאת משליטה זאת, משום שסובל יסורים, מזה שאינו יכול לעשות שום דבר לשם שמים.

נמצא כשהתחיל לעבוד, בטח היתה מוכרחת להיות איזו הנאה ותמורה, שבשביל זה הסכים הגוף לעבודה זאת. ואחר כך שנתנו להראות שיש ענין לשם שמים, מטעם "מצוה גוררת מצוה", והוא היה צריך לבקש שיוציאו אותו מהגלות, אז הוא בורח מהגלות.

ואיך הוא בורח מהגלות, בזה שאומר, שבעבודה זאת הוא לא יצליח. אם כן מה הוא עושה, הוא מאבד עצמו לדעת, היינו שעוזב את העבודה וחוזר בחזרה לחיים הגשמיים, שהם בחינת "רשעים בחייהם נקראים מתים".

נמצא במקום שהיה צריך לבקש על גאולה מהגלות, אז הוא בורח מהגלות, ומאבד עצמו לדעת. וזה כמו שכתוב "כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם". אלא צריך ללכת למעלה מהדעת.

והירידה ברוחניות אין הפירוש שעכשיו אין לו אמונה, אלא עכשיו צריך לתת עבודה יותר גדולה, ואמונה הקודמת נבחנת לירידה לגבי עבודה הזאת."

שאלה: איך אדם מפסיק לאהוב את עצמו ומתחיל לחיות עבור הבורא?

הוא לא יכול לעשות זאת. אבל אם הוא בכל זאת מבקש, והולך קדימה, ורוצה שזה יקרה, שיהיה לו קשר עם הבורא, אז הוא מתחיל להרגיש עד כמה הוא רחוק מהבורא ועד כמה הוא חושב רק על עצמו. ולאט לאט הוא מגיע להכרת הרע של הכוחות שלו, הרצונות שלו, הפעולות שלו, ואז הוא מבקש מהבורא שיתקן אותו, שיעשה עימו משהו, ואז הבורא בסופו של דבר מתקן אותו, עושה לו את התיקון והאדם זוכה לגאולה.

שאלה: איך נכון לכל הכלי העולמי לצאת מהגלות, ומה זה שאנחנו הורגים את הפרעה והוא יהיה מורגש בנו כמת?

תארי לעצמך שפרעה מת, איך את צריכה לנהוג, לחשוב על זה?

תלמידה: אם אנחנו יכולים לאחוז בבורא כל הזמן גם בירידות וגם בעליות, אז מהי התוספת בעליות ללא הגבלה?

זה לפי הרצון שלכם, ככל שאת והחברות שלך מתחברות יחד, וככל שאתן רוצות לסלק את פּרעה, היצר הרע, הכוח הרע שתמיד מושך אתכן בחזרה לאגו שלכן, לרצון לקבל, למצרים, בצורה כזאת אתן מצליחות לאט לאט במשך כמה זמן להגיע למצב שהכוח של פּרעה יסתלק.

תלמידה: רמת העלייה תלויה ברמת הנפילה מהקשר עם הבורא. מה זה נקרא שאני צריכה להתייחס נכון למה שהבורא שלח לי?

הבורא תמיד נותן לנו צעד קדימה, ובזה עוזר לנו לעשות משהו לקראתו ולהתקדם. ולכן אנחנו צריכים לשמור על עצמנו, להשתדל להשתמש בכל מצב שאנחנו מקבלים כי זה מגיע לנו מהבורא כדי להתקדם לעשות צעד אחד קדימה, ושלא נעבור על זה בלי שום תגובה.

תלמידה: איך להתחיל להתלבש בבורא ולראות את האמת כמו שהוא רואה את האמת?

זה לא משהו שקורה מהר, צריך לגשת לזה לאט לאט, ואז אנחנו נראה איך אנחנו מתקדמים. בינתיים אנחנו פשוט צריכים כל הזמן לשכנע את עצמנו שאנחנו צריכים להתקדם, שאנחנו צריכים לבקש מהבורא שיקרב אותנו אליו, וכך נתקדם. נתקדם, אתם תראו.

שאלה: במאמר נאמר "ישראל שגלו שכינה עמהם", ו"גלות זה כשהאדם נמצא תחת אהבה עצמית ולא יכול לעבוד לשם הבורא", אז למה השכינה איתם?

לכן זה נקרא שהיא בגלות.

שאלה: הבורא נותן לי הרגשה שאני בגלות, האם זה תלוי במאמץ שלי זה שהבורא נותן לי הרגשה כזאת?

זה שאני בגלות, ההרגשה הזאת מגיעה לי גם מהבורא, וההרגשה הזאת היא הרגשה נכונה, היא לא שקרית, ואני צריך לעלות למעלה מההרגשה הזאת ולבקש מהבורא שהוא יעזור לי להיות למעלה מהרגשת הגלות כי אני רוצה להגיע לגאולה. זאת אומרת שאני רוצה להיות קשור לבורא עד כדי כך שאין מקום פנוי בינינו.

שאלה: איך אנחנו יכולים לעזור לחבר להינצל מליפול לדעת?

איך להינצל מלאבד את עצמו לדעת? להיות יותר קרובים אליו, לדבר איתו, להתייעץ איתו, למשוך אותו יותר ויותר קרוב אל תוך העבודה הרוחנית שלנו.

שאלה: היציאה לגלות בהכרח חייבת להיות תהליך או קשה או ארוך, אפשר לעשות אותו בתהליך מהיר אפילו של רגע?

אני לא יכול להגיד עד כמה זה יכול להיות מהיר או איטי, זה תלוי בתגובה שלכם, עד כמה אתן יחד עובדות על התשובה שלכן לבורא, שכל מה שקורה איתכן זה עושה הבורא, ואתן צריכות להגיב לזה יחד.

תלמידה: זאת אומרת, לתמוך זו בזו, להרים חשיבות?

בדיוק, לגמרי, בכול.

שאלה: "מצוה גוררת מצוה", וכשהוא לא רואה שיכול לעבוד לשם שמים אז הוא צריך לבקש שיוציאו אותו מהגלות, ואז הוא בורח. בחלק השני של המאמר, איך הוא בורח? בזה שאומר שבעבודה הזאת הוא לא יצליח, אם כן מה הוא עושה, הוא מאבד את עצמו לדעת, היינו שעוזב את העבודה וחוזר בחזרה לחיים הגשמיים. אז לא מובן מתי הוא בורח?

כאשר הוא כבר לא מקווה אלא הוא מסכים, מה שיהיה יהיה.

תלמידה: ומה זה "מצוה גוררת מצוה"?

כאשר אדם משתוקק לקיים משהו מרצון הבורא זה נקרא "מצוה". ואם זה מה שהוא עושה אז הוא נשאב, נמשך אל תוך זה ועושה את המצווה הבאה והבאה וכן הלאה.

שאלה: איך לעזור כאשר אצל החברה יש הרבה פחד והיא כבר הרבה זמן במצב הזה?

תלוי איזה פחד. אנחנו מתחשבים רק עם הפחד כלפי הדרך, כלפי הבורא. אבל חוץ מזה אין לנו ממה לפחד. כל הפחדים שלנו שיקרה משהו הם לא מתוך שאנחנו מתקרבים לבורא, אנחנו צריכים להיות בטוחים שעל ידי הקשר בינינו אנחנו עוברים למעלה מכל הפחדים.

שאלה: מה לעשות כשאתה מרגיש שמה שאתה לא עושה, איך שלא תתאמץ זה לא מספיק, זה קצת. זה ביטוי של אגו?

כן, זה ביטוי של האגו. אבל זה טוב, כי את באמת צריכה להתחזק עוד ועוד כדי להתקדם לבורא, להתקרב אליו.

שאלה: איך אנחנו מתחברים למימדים במציאות שכרגע אין לנו גישה אליהם? האם זה דרך אמונה, או דרך גאולה? והאם אפשר להגיע לגאולה בלי אמונה?

לא. גאולה ואמונה הולכים יחד.

שאלה: אצלנו בעשירייה שמונה נשים ואנחנו צריכים שיהיה לנו עשר כדי לקיים את עשר המצוות?

זה לא משנה.

שאלה: אפשר להגיד שברגע שנולדת בנו אפילו ביקורת הכי קטנה ואי הצדקה הכי קטנה כלפי החברות זה כבר נקרא שאנחנו בירידה?

אולי לא. אולי בפועל זה באמת צריך להיות כך. אולי את רואה דברים נכונים. אבל צריך לדבר על זה כולם יחד.

תלמידה: אפשר לבקש מהבורא שיסיר את כל הרע שרואים בחברות?

לא, את כל הקלקולים לא, שיתקן.

שאלה: איך להרגיש את המאמרים, לא במוח אלא דווקא בלב. ואיך המאמר יכול להגיע למטרה שלו? זאת אומרת איך נכון לעבד את הרצונות שלנו על מנת לקבל?

תחשבו יותר על איך להתייחס נכון לחברים ואיך דרכם להתייחס לבורא. אז יהיו לך כוונות נכונות.

שאלה: איך אנחנו יכולים להביא את עצמנו להכרה שאנחנו נמצאים בגלות?

לחשוב יותר על כך שאני לא מרגיש את הבורא, שאני לא יכול להרגיש את מה שאני מקבל ממנו, שאני לא יכול לתת לו, והקשרים האלה בין הבורא לביני הם לא מורגשים בי. זה נקרא "גלות".

תלמיד: האם בסופו של דבר זה טוב שאנחנו מצטערים על זה שאנחנו נמצאים בגלות?

כן, אבל חוץ מצער אנחנו צריכים ללכת קדימה. זה נכון שצער הוא הרגשה שאני לא נמצא במצב טוב עם הבורא והוא דוחף אותי קדימה, אבל השאלה האם אני עושה משהו לאחר מכן או לא. לכן אני צריך לדבר על הצער, שמצבי לא בסדר, ומתוך הצער אני צריך להגיע לאהבה, לשמחה, לקשר, לחיבוק עם הבורא.

תלמיד: איך אנחנו יכולים לעבוד על זה בעשירייה כדי שנחזק את עצמנו בהכרה הזאת שאנחנו נמצאים בגלות?

דברו על זה בינתיים ביניכם, ותשאלו על זה יותר.

שאלה: במאמר כתוב שהאמונה הקודמת נבחנת לירידה לגבי העבודה הזאת. איך לבדוק את האמונה?

הבדיקה היא כשנותנים לך הרגשה עד כמה את לא נמצאת בקשר עם הבורא.

שאלה: האם יש איזו נקודה שבה הבורא מפסיק לבדוק את האמונה שלנו, ואנחנו ממשיכים רק לעלות בלי ירידות?

לא. תמיד יש לנו יותר ויותר דרישה באמונה. בינתיים נחשוב כך.

שאלה: אמרת כשהאדם מתחיל לבקש, אז מתגלה לו הרע, הבורא מגלה לו את האגו שלו. האם האגו מתגלה רק בעבודה בעשירייה, או גם בעולם הגשמי, ביחסים עם הקרובים, במשפחה, אני יכולה לגלות את האגו והבורא יכול להראות לי כמה אני אגואיסטית?

כן. כמובן.

שאלה: לבורא יש הרבה שמות, וכשאני כותבת תפילה, כל פעם יש לי שם אחר, בורא, יוצר, גדול, רחמן וכן הלאה, האם זה חשוב בתפילה?

לא. רק עם מה שהלב שלך מסכים איתו, זה מה שחשוב.

שאלה: מצב הגלות הוא הרי מצב גבוה, צריך להגיע אליו כדי שהאהבה כלפי עצמי תהיה כגלות. איך להגיע לזה בעשירייה?

אתם צריכים להרגיש את זה, את היחס שלכם לעולם הרוחני. והעולם הרוחני הוא השפעה, אהבה, עזרה הדדית, התמוססות בזולת, באחר, והעולם הזה שבו כך הייתם מרגישים, נסתר מכם, וזה נקרא "הסתר של הבורא".

תלמידה: האם אז אנחנו צריכים לדבר יותר על הצער?

דברו, אף אחד לא אוסר עליכם.

תלמידה: או בכל זאת לדבר על אהבה כלפי הבורא, על הגדלות שלו?

דברו על אהבה, כן.

שאלה: אם אנחנו מבינות שכל יום עלינו להוסיף בעבודה, ומורגש שאנחנו באמת משקיעות, האם זה אומר שאנחנו לא רואות את החסרונות שלנו?

עליכן לחפש מה עוד אתן יכולות לעשות כדי להעלות את עצמכן לבורא.

תלמידה: באיזו צורה.

כן, איך בדיוק.

שאלה: המאמר הזה בצורה מאוד ברורה מתאר את המצבים שאני עובר עכשיו. ההרגשה מהמאמרים של רב"ש ובעל הסולם, ההרגשה שיוצאת מתוכי ולוקחת אותי בדרך, אני מרגיש אי התאמה בין מה שאני מרגיש לבין אותה ההתרשמות שאני מרגיש עכשיו ובשיעורי הבוקר. למה זה ככה? זה ממש קורע אותי מבפנים, אני רוצה לספר לכולם.

לא צריך לספר שום דבר לאף אחד. אתה פשוט צריך לשכוח מכל זה ולחשוב רק איך עליך להבין את המאמר, איך לחלוטין להסכים עם המאמר.

תלמיד: אני מסכים ומרגיש איך רב"ש מוביל אותי דרך המאמר, ואני מרגיש את האורות האלה שמובילים אותנו, את הדרגה שלו וגם שלך, ואני רוצה להיכנס לדרגה הזאת. אבל יש אי התאמה, אני מקבל את זה בצורה מסוימת והאחרים מקבלים בצורה אחרת, מה לעשות עם זה?

להמשיך ולבקש מהבורא.

שאלה: מה זה נקרא "להיות בן חורין"?

זה להיות חופשי, לעלות למעלה מהרצון לקבל.

שאלה: אם הבנתי נכון, המצב שהרב"ש מתאר זה מצב שאין בו פתרון, אין כלי ואין בורא, והפתרון הוא לעבוד יותר. איך להבין את המצב של לעבוד יותר?

לעבוד יותר, זה אומר לבדוק את עצמך עם החברים, האם באמת כולכם חושבים אותו דבר, מתקשרים ביניכם ומכוונים את עצמכם לאותה המטרה. האם באמת אתם פועלים כ"איש אחד בלב אחד". תדונו על זה ולפי זה תתקנו את עצמכם.

שאלה: אם אני כבר מודע לשפלותי ויודע שלבד אני לא יכול לעשות כלום, ואני מעלה תפילה לבורא, אז איך מהמצב הזה אני יכול לעבוד בעשירייה בשביל להעלות את חשיבות הבורא?

להיכנס עם כל החיסרון שלך לבורא, וכך לעורר את כל העשירייה.

שאלה: איך להגיע לכזה חיסרון ממש מהעומק, שכל המקום יהיה מלא בחיסרון הזה? כי בקבוצה יש תמיד איזו הרגשת הבורא, אנחנו כאילו משלימים אותו קצת קצת, אז איך להגיע לחיסרון כזה כמו שכתוב במאמרים?

לקרוא את כל המאמרים יחד ולדבר עליהם בינכם.

שאלה: איך ניתנים הכלים דהשפעה, האם לכל אחד בהתאם לפעולותיו או לכל הקבוצה?

לכל אחד לפי מה שהוא צריך עכשיו לעבור.

תלמיד: האם האדם צריך לבקש שהוא יוכל להשפיע לחברה או שלחברה תהיה אפשרות להשפיע לבורא?

אדם צריך לבקש שהוא יוכל להשפיע.

שאלה: אם אני בירידה אז גם את החברות אני רואה בירידה, אם כך איך אני יכולה לקבל מהן דוגמה, מה בכלל יכול להוציא אותי מהמצב הזה?

לא יודע מה יכול להוציא אותך מהמצב הזה. כולכם יחד צריכים להתפלל, לבקש, להשתתף.

תלמידה: איך להגיע לתפילה אחת משותפת כשנדמה שכולם במצבים שונים? כאילו אי אפשר להתאסף, וכשאנחנו כותבים תפילה יש הרגשה שאני אף פעם לא מוכנה. בבוקר כן, אבל זה כאילו לפי פקודה, זה בשגרה. האם זה בסדר שכותבים כי זה הזמן לכתוב תפילה?

כן.

שאלה: מה אנחנו יכולים לתת לבורא? מה ייתן לו הרגשה שאנחנו אוהבים אותו?

אתם יכולים לתת לו תשומת לב. אתם רוצים לפתוח את הלב, שהבורא ימלא אותו ושהלב שלכם יהיה מחובר עם כל החברים, ושהלב הכללי הזה יהיה מחובר לבורא.

תלמידה: לתת לו כלי למלא?

כן.

שאלה: אני מרגישה שיש קשר מאד חזק וטוב בין התלמידים הוותיקים שלך שעובדים עם הכלי העולמי לבין הכלי העולמי. האם הקשר הטוב הזה, זו בעצם השכינה שמחברת אותנו, ואיך אני מתחברת לזה ואפילו מחזקת את זה יותר?

כן. יש תלמידים שכבר אתי יחד עשרות שנים, ולכן יש בינינו ובין הבורא קשר הדוק, ובאמת יש במה לקנא בהם. הקבוצות החדשות, התלמידים החדשים צריכים ללמוד מהם איך להיות מחוברים ואיך להתקרב גם לאותו מגע עם הבורא שיש לוותיקים. אבל הכול עובר, ומגיעות מדרגות חדשות, חזקות, לכן אני לא מתייאש מזה.

תלמידה: זה מאוד יפה מה שקורה.

כן.

תלמידה: אני מקווה שאוכל לחזק את זה.

יופי.

שאלה: כיצד נוכל לשאוף לגאולה אם אנו לא חשים במצב של עבדות או ירידה בחיינו הרוחניים, או שזה פשוט מתחיל מגשמיות?

כן, זה מתחיל מגשמיות.

שאלה: כתוב שנותנים לאדם ירידה כדי שהוא ירגיש את הגלות. נניח שחברה נמצאת בירידה והחברות יודעות מזה. האם אנחנו צריכות כולן ביחד להתפלל כדי שהבורא יהיה רחמן ויוציא את החברה מהגלות, ועם זאת להרגיש בעצמנו את המצב הזה ולהיות ככל האפשר ברחמים?

כן.

תלמידה: כל פעם יוצא שחברות שונות מביאות מצבים שונים של ירידה וכולנו יחד עובדים על המצב הזה, מעבדים את המצב הזה ומוציאים אותו לרחמים.

כן, נכון.

שאלה: רב"ש כותב בסוף המאמר, "כמו שכתוב, כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם". אתה יכול להסביר מה זה "ישרים דרכי ה'"?

שאין בהם שום קלקול, ושרק לטובתנו הבורא מסדר אותם, מחזיק אותם ומקדם אותנו בהם.

תלמידה: אני מרגישה במיוחד בתור אישה, שאין לי יושר, יש כל מיני כיוונים.

נכון.

תלמידה: אני רוצה שנגיע למצב הזה, שכל הכיוונים האלו יתיישרו, כמו הבורא.

אנחנו נגיע לאותו שער לבורא.

שאלה: יוצא שבמקרה הראשון האדם מבקש שיוציאו אותו מהגלות ושום דבר לא קורה. ובמקרה השני, הוא מבקש הצלה, גאולה, ואז הכול קורה לו. מה ההבדל בין בקשה שיוציאו אותו מהמצב לבין בקשה לגאולה או הצלה? למה דווקא הבקשה השנייה היא יותר טובה?

תחשבי ותביני.

שאלה: בהמשך לשאלה על "ישרים דרכי ה'", אנחנו יודעים שמצד הבורא אין שום שינוי, כל השינויים מורגשים בכלים של האדם, הכול תלוי בכלים של האדם, תחושת הקרבה ותחושת הריחוק.

כן.

תלמיד: מה יגרום לתחושת הקרבה בכלים של האדם, אם אין שינוי באור?

האור העליון שפועל דרך היחסים שלנו משתנה במידה שאנחנו נכללים בינינו ביחסים יותר ויותר קרובים למטרה.

תלמיד: אם אני מרגיש רחוק יותר מהבורא, אפשר להבין שזו הכנת הדרגה הבאה?

הוא עושה את זה כדי שאתה תזדרז ותחפש על ידי מה אתה יכול להתקרב אליו. הבורא תמיד פועל לטובת ההתקדמות שלנו.

שאלה: מה זה אומר שיש לך אמונה בזמן הירידה?

שאפילו בזמן הירידה אני מקבל את זה שזה מגיע לי מהבורא ומגיע לי כדי שאני אתעלה על ידי המצב הזה.

שאלה: בפסקה האחרונה כתוב, "והירידה ברוחניות אין הפירוש שעכשיו אין לו אמונה, אלא עכשיו צריך לתת עבודה יותר גדולה, ואמונה הקודמת נבחנת לירידה לגבי עבודה הזאת." מה צריך לחזק?

צריך לחזק את האמונה.

תלמידה: בעזרת כוונה?

בעזרת הכוונה.

שאלה: אפשר לחייב את הבורא לחבר את עם ישראל?

כן, בבקשה.

שאלה: יש לו הזדמנות לצאת מהגלות אבל בעבודה החדשה הזאת זה קשה. אז הוא חוזר לחיים הגשמיים מה שנקרא מצב מוות. האם יש הבדל בין מצב המוות לבין הגלות, מה יותר קשה, מה המשמעות של זה?

מצב המוות או מצב הגלות זה בעצם אותו דבר. לגלות אנחנו מתרגלים, רגילים להיות מנותקים יחסית מהבורא. מה שאין כן מצב המוות, זה רק לפעמים לפעמים מרגישים יותר גרוע מהרגיל.

שאלה: האם נכון להגיד שהירידה היא בעצם השגה והיא עלייה בקו שמאל?

לא. יש בזה איזו ידיעה אבל אי אפשר להגיד שזה השגה ובקו שמאל, לא.

שאלה: אמרת שאנחנו צריכים כל כך להתקרב לבורא, שלא יישאר שום מקום בינינו. אבל אנחנו חיים בעולם הזה איפה שיש זמן, ואפילו בחיבור עם החברות, אם אנחנו מצליחות עכשיו להתקרב אז נתלשות אחת מהשנייה וזה כאילו כאב של ייסורים כל הזמן. מתרחקים ומתרחקים מהבורא. אני רואה שתי דרכים, או שאנחנו ממשיכים את הדרך בכאב הזה, כל הזמן בהשתוקקות, בתפילה לבורא או שאנחנו פשוט נהיים כלי נקי שעושה ובעבודה כבר אין לנו רגשות, אין לנו רצונות, כל האגו נעלם לאן שהוא. האם אני מבינה נכון?

את מבינה נכון. העיקר זה שאנחנו ננסה, נשתדל להיות יחד ובצורה כזאת לרצות, לבקש מהבורא על זה שנהיה יחד ונתרגל למצב הזה כל הזמן יחד.

תלמידה: אז נתרגל. כי עכשיו אני מבינה שחלק מהחברות יכולות כאילו להתרחק בגלל הכאב, כי היצרים האגואיסטיים רוצים לברוח מהכאב. אז אנחנו בורחים מהגלות, כאילו מתים, מאבדים את עצמנו לדעת.

כן, את מדברת מאוד יפה.

שאלה: כשאדם מגיע למצב שסובל ייסורים מזה שלא יכול לעשות שום דבר לשם שמיים, מה עליו לעשות, איך לעבוד נכון במצב כזה?

להתפלל לבורא. זה הכול.

שאלה: הייתה תקופה בתורה של פיצול בין יהודה לישראל, עשרה שבטים נעלמו. יכול לקרות לנו שוב דבר כזה?

לא. אנחנו צריכים לדבר רק על מה שיש לנו במאמרים. כל היתר לא לעניין.

שאלה: כתוב "ישרים דרכי ה', צדיקים ילכו בה ופושעים יכשלו בה". מה ההבדל בין רשע לבין פושע בעבודה?

אני לא יודע אם אנחנו יכולים לעשות הבדלים ביניהם. אני לא הייתי נותן הגדרות שונות לרשע ולפושע. בינינו זה הכול אותו דבר.

שאלה: אמרת שהירידה הרוחנית זה לא אומר שאין לו אמונה, אלא צריך לעבוד יותר חזק על הכוונה. זאת אומרת בירידה יש אמונה, יש איזו השפעה, הבורא בודק אותי. איך אני מכוונת את כל הכוח הזה לבורא, איך אנחנו בונים בתוך הירידה את הכוונה?

בזה שמתחברים יחד בינינו.

תלמידה: אז הפעולה היא בחיבור, הבדיקה היא האם אני אתחבר עם החברות.

כן.

שאלה: בשיעור בוקר אמרת שעלינו לזכור את כל המצבים, כל מה שעברנו בגלות מצרים ולהחזיק אותנו מעל המצבים האלה. מה לעשות שכל הזמן נזכור?

אם אנחנו רוצים, הבורא ירשום לנו את זה בשכל וברגש.

שאלה: הוא מבקש שיוציאו אותו והוא אומר שצריך לבקש, אפילו שזה לא עבד. אבל אחרי שנתנו לו לראות את העבודה הזו לשם שמיים בגלל שמצווה גוררת מצווה, הוא צריך לבקש משהו שלא יצליח לו. למה הוא צריך לטעות?

אם הוא עשה אפילו מצווה קטנה עכשיו הוא יכול לבקש על מצוות גדולות יותר שיתקיימו.

תלמידה: למה בסופו של דבר הוא מאבד את עצמו לדעת והולך לעולם הגשמי אם הוא ביקש מה שצריך?

לא, זה עוד לא הסוף.

שאלה: אנחנו יודעים שעלינו לפנות לבורא. אבל יש איזה קול בתוכי שאומר, אז איפה את שמה את החברות, האם החברות קיימות, למה את צריכה את החברות, למה יש לך אותן, מה הפתרון לבלבול הזה?

לסדר את כל החברות כחלקים של הנשמה שלי, וככה כל אחד ואחד שיחשוב שיש לו עשירייה נגיד והוא צריך לחבר אותם כחלקי נשמתו.

(סוף השיעור)