שיעור בוקר 04.03.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

זוהר לעם. כרך א'. עמ' 389. "הקדמת ספר הזוהר". מאמר "ביאור כללי לכל י"ד (14) מצוות, ואיך מתחלקות לשבעה ימי בראשית".

תורה, כלומר הדרך שבה אנחנו מגיעים מהמצב שבו אנחנו נמצאים למצב של הבורא, הדרך עצמה מתחלקת להרבה מדרגות, מצבים, שעלינו לעלות עליהם, זאת אומרת להשתפר. כל אחד מאיתנו חייב להשתפר בפנים בתכונות שלו עד שהוא מגיע ממה שהוא לְמה שהבורא. ודאי שלכל אחד יש שביל משלו, מדרגות משלו, מצבים משלו, אבל בעצם כך אנחנו מתקדמים.

כאן הוא נותן לנו כלל, שכל הדרך שלנו כוללת ארבעה עשר שלבים. אפשר לחלק את הדרך לכל מיני סימנים, כמו שאת הדרך בעולם הזה אנחנו מחלקים למטרים, לקילומטרים ולעוד כל מיני סימנים. הוא כותב שיש בתורה תרי"ג מצוות, מצבים, שאנחנו צריכים לעבור, ואיך עושים זאת. המצוות האלה נקראות גם "עצות" שאנחנו צריכים לקיים אותן, ואז על ידן אנחנו יותר ויותר מתאימים לבורא עד שמגיעים לדבקות בו שזאת המטרה.

קריין: סעיף 1.

ביאור כללי לכל י"ד (14) מצוות, ואיך מתחלקות לשבעה ימי בראשית

.1" תרי"ג (613) המצוות שבתורה נקראות פקודין, וגם עצות. כי בכל דבר יש ההכנה להשגה הנקראת אחור, והשגת הדבר הנקראת פנים. ועד"ז יש בתורה ומצוות, נעשה ונשמע. כשמקיימים תורה ומצוות בנעשה, מטרם שזוכים לשמוע, נקראות המצוות תרי"ג עצות, הכנה, אחור. וכשזוכים לנשמע, נעשים תרי"ג המצוות פקודין, מלשון פיקדון."

שאלה: אמרת שהמצוות האלה הן עצות פרקטיות כדי להיות קרובים יותר לבורא, אבל הן כתובות בשפה כל כך גבוהה כך שלא מובן איך להשתמש בהן כעצות פרקטיות.

ננסה בכל זאת להיכנס, לחדור אליהן ולהשתמש בהן. כלומר לשנות את עצמנו כך שנהיה כל הזמן יותר ויותר קרובים ודומים לבורא.

תלמיד: איך עלינו לכוון את עצמנו כדי להשתמש בעצות האלה כדי לשנות את עצמנו ולקרב את עצמנו לבורא?

הוא כותב שיש סך הכול תרי"ג מצוות. "מצווה" היא מהמילה "ציווי", כלומר זה משהו שאנחנו מחויבים להשיג. תרי"ג המצוות האלה רשומות בתורה והן נקראות "פקודין" מלשון "פיקדון", כלומר הן מכילות משהו, והן נקראות גם "עצות". הוא כותב, שבכל פנייה כזאת של הבורא אלינו "יש ההכנה להשגה הנקראת אחור, והשגת הדבר הנקראת פנים", כלומר הבורא מציע לנו איזו פעולה, ואם אנחנו מקיימים אותה, אז בהתאם לזה אנחנו מקבלים התעלות רוחנית, מתגלות בנו תכונות חדשות, ובצורה כזאת אנחנו עושים צעד לקראת הבורא.

כלומר כשאנחנו עושים את הפעולה עצמה, אז זה עדיין "האחוריים שלה", אנחנו עדיין לא מבינים כלום, לא מקבלים כלום. וכשאנחנו מסיימים את הפעולה, אז אנחנו מגלים איזו תכונה, מדרגה, מצב חדש בבורא, וזה נקרא "פנים". לכן הוא כותב שבתורה יש "נעשה" ו"נשמע", שני מצבים. כאשר אנחנו עושים פעולות, את מה שכתוב בצורה ברורה, לא משהו שאנחנו ממציאים, אז אנחנו מגלים בנו את היכולת לשמוע ומגיעה לנו המדרגה הבאה.

יש סך הכול 613 מדרגות כאלה, מהן יש 613 מדרגות של הכנה. כאשר אנחנו מעלים את עצמנו דרגה ויש כבר את צד הפנים, אז אחרי ההכנה אנחנו מתחילים לשמוע, להבין על מה מדובר, מתגלה לנו משהו חדש, זה נקרא "לשמוע". ואז אנחנו משיגים את המשמעות של המצוות, של הציוויים האלה.

שאלה: לאיזה גובה או שלב אנחנו צריכים להגיע כקבוצה כדי להיות ראויים לשמוע את 613 המצוות האלה?

כשאנחנו מקיימים בהדרגה 613 מצוות, אז אנחנו מתקרבים זה לזה, נעשים לרצון אחד שזה נקרא "גוף אחד", ובצורה כזאת אנחנו מתחילים יותר ויותר לשמוע ולהבין מה הבורא רוצה מאיתנו. אנחנו מבצעים את הפעולות האלה ונעשים כמוהו, בהדרגה.

שאלה: כשאנחנו מבצעים את תרי"ג המצוות, נאמר שיש פה גם פיקדון וגם עצות. מה המשמעות של פיקדון ועצות? נראה שלכאורה המצוות מחולקות לשני סוגי פעולות.

לבורא יש אוצר, תקרא לו העולם הבא, איך שתרצה, לא חשוב, והוא מחלק אותו לתרי"ג, ל-613 חלקים. כשאתה מקיים כל אחד מ-613 החלקים בתוך הרצון שלך, זאת אומרת מתקן את הרצון שלך שיהיה דומה לבורא, אז אתה מתחיל לשמוע, להבין, לראות, לרצות, לקבל את החלק הזה בך. וכשאתה מקבל את החלק הזה בך, אז אתה כבר משתנה בהתאם לבורא.

ההכנה שאתה עושה לזה כדי להיות דומה לבורא נקראת "עצות", "עיטין", וכשאתה יכול לבצע את זה ולגלות מה נמצא בתוך זה, זה נקרא "פקודין", "פיקדון". אתה כבר מגלה מה נמצא בתוך אותה הקופסה נגיד, אחד מ-613 שאתה השגת.

תלמיד: כשאנחנו מבצעים את הפעולות האלה, אז יש לנו בעצם שני חלקים, החלק הראשון הוא אחוריים, ואחרי שאנחנו מבצעים, אנחנו מגלים גם את הפנים. האם זה אותו דבר כמו עם פיקדון ועצות?

זה בדיוק כך.

שאלה: בעולם הגשמי מחזירים את הפיקדון. האם כאן יש אפשרות כזאת אחרי שמגלים גילוי כזה מדהים?

על זה לא כתוב, נלמד עכשיו את מה שהוא כותב, אחר כך נבין יותר. הגישה צריכה להיות פשוטה, מה שכתוב אני רוצה בינתיים להבין, לקלוט. ולהחזיר, לא להחזיר, מה קורה איתו אחר כך, אלו שאלות לא לעניין.

שאלה: אנחנו מסיימים לקרוא את המצוות האלה, וקיבלנו הרגשה כזאת, אולי רק אצלי, שזה יהיה משהו אינפורמטיבי. איך להרגיש את זה בלב? יש רצון ממש לפתוח את הספר מחדש, והפעם להעביר את אותו דרך הלב.

נכון. אפשר להתחיל לקרוא את הקדמת ספר הזוהר מההתחלה, מכיוון שהיא בעצם כוללת בתוכה את כל ספר הזוהר. הזוהר קיים כדי להכיר לנו את אותה הדרך, את אותה הטרנספורמציה שאנחנו צריכים לעבור, ואם עוד לא עברנו אותה, וכמובן שעוד לא עברנו, אז אנחנו צריכים לחזור ולקרוא שוב ושוב בקפידה את מה שמציעה לנו הקדמת ספר הזוהר. נעשה זאת ולא לדאוג, שום דבר לא יברח מאיתנו.

עכשיו אנחנו לומדים בכללות על מה מדובר. הזוהר רוצה לספר לנו על הדרך שאותה אנחנו צריכים לעבור בהסתגלות הפנימית שלנו כדי להפוך להיות דומים לבורא, כל אחד מאיתנו וכולנו יחד.

שאלה: איך אני יכול לגלות או להרגיש את התנאים האלה של האחוריים והפַנים שמוזכרים בטקסט, כדי שנוכל לממש יחד את התנאים האלה, או להיכנס לתוך התנאים האלה בעשירייה? איזה סוג של חיסרון אנחנו צריכים לבנות כדי לממש את התנאים שמדובר עליהם כאן?

החיסרון צריך להיות להידמות לבורא, לקיים אותו בקשר עם החברים, ומאהבת הבריות לאהבת ה', כך הוא מה שדיברנו.

שאלה: בטקסט מדובר על "פנים ואחוריים" ועל "נעשה ונשמע". איך אני יכולה להחזיק את עצמי באחוריים לפני שאני מגיעה למצב של נשמע?

דווקא הפוך, "אחוריים" נקרא שאת עושה הכנה, שאת משתדלת לעשות כל דבר שאת יכולה בהתקשרות עם החברות ולהיות יחד איתן בקבוצה אחת, ברצון אחד, בלב אחד ובפעולה אחת. להתפלל לבורא שיעזור לנו להתקרב בינינו וכך להתקרב אליו, כי הוא נמצא במרכז בינינו. בצורה כזאת אנחנו מתקדמים.

שאלה: תרי"ג מצוות אלה מצוות שאמורות להביא אותנו למצווה העיקרית שהיא "ואהבת לרעך כמוך", כך הבנתי בתחילת הלימוד. אלה תרי"ג איברי הנשמה שאנחנו בונים אחרי שרוכשים מסך. אני לא כל כך מבינה, את קיום המצוות האלה עלינו לבצע כבר עכשיו בעולם שלנו ללא מסך, אם כן מה זה אומר לקיים?

רק ביחס או כלפי היחסים בינינו, את כל תרי"ג המצוות ואת התנאים אנחנו צריכים בסופו של דבר לממש ביחסים בינינו.

תלמידה: אבל עכשיו אנחנו כבר מקיימים זאת לפני המסך?

מי שיכול ועד כמה הוא יכול, שיתחיל לממש כבר עכשיו.

קריין: אנחנו ממשיכים בפסקה השנייה.

"כי בכל מצווה מופקד אור של מדרגה, כנגד איבר מיוחד בתרי"ג איברים וגידים של הנשמה, ושל הגוף. ונמצא בעשיית המצווה, הוא ממשיך לאיבר שכנגדה בנשמתו ובגופו, את האור, השייך לאותו איבר וגיד. וזה הפָנים של המצוות. לכן הפנים של המצוות נקראים פקודין.

רבי שמעון מבאר י"ד מצוות, הכוללות כל תרי"ג המצוות, כמו ששבעה ימי בראשית כוללים 7000 שנה. ולכן חילק אותן לשבעה ימי בראשית, וקשר לכל אחת ביום המיוחס לה. ולפי שהן כוללות כל תרי"ג המצוות, ראוי להתאמץ לקיים בכל יום."

קריין: נקרא שוב את הפסקה.

"כי בכל מצווה מופקד אור של מדרגה, כנגד איבר מיוחד בתרי"ג איברים וגידים של הנשמה, ושל הגוף."

האדם כלול בגוף ונשמה והם מתחלקים לתרי"ג חלקים. תרי"ג חלקים של הרצונות שנקראים איברים, גידים ואורות שממלאים את החלקים האלו, ואז יוצא שלאט לאט, כשאנחנו מקיימים את החיבור בינינו, אנחנו מתקנים את תרי"ג החלקים האלו בכך שהם יהיו כבר קרובים לאור בעל מנת להשפיע. כך אנחנו מושכים את האורות לתוך האיברים האלו והאדם, הגוף הרוחני של האדם, הוא מתמלא עם האור העליון.

"ונמצא בעשיית המצווה, הוא ממשיך לאיבר שכנגדה בנשמתו ובגופו, את האור, השייך לאותו איבר וגיד. וזה הפָנים של המצוות. לכן הפנים של המצוות נקראים פקודין,.

"האחוריים של המצוות" נקרא שאנחנו מתקנים את הכלים, את הרצונות שלנו, שהם יהיו בעל מנת להשפיע, שהם יהיו בחיבור עם אחרים, "האחוריים" הם ההכנה, וה"פנים", כשכבר הם יכולים להתמלאות באור העליון, כי הפעולות שהם עושים הן כמו האור בעצמו, ולכן האור יכול להתלבש בהם לפי השתוות הצורה.

שאלה: בפסקה השנייה כתוב שהמצוות קשורות לימות השבוע, כלומר לכל מצווה יש איזה יום מתוך ימי בראשית. יוצא שכדי לקיים מצווה יש תנאי שנקרא "יום".

לא יכול להוסיף על מה שהוא אומר, אני לא אוסיף שום דבר. העיקר שנוכל ליישב אצלנו בלב ובראש את מה שהוא אומר, יותר עמוק מזה אני לא מתכוון להעמיק, לפחות לא עכשיו.

"רבי שמעון מבאר י"ד מצוות, הכוללות כל תרי"ג המצוות, כמו ששבעה ימי בראשית כוללים 7000 שנה. ולכן חילק אותן לשבעה ימי בראשית, וקשר לכל אחת ביום המיוחס לה. ולפי שהן כוללות כל תרי"ג המצוות, ראוי להתאמץ לקיים בכל יום."

שאלה: איך להבין את הביטוי "נעשה ונשמע", מה עלינו לעשות כדי לשמוע?

אנחנו צריכים לתקן את האגו שלנו ואז נשמע, כלומר, נגלה בו את אור הבינה שנקרא "שמיעה". זה עוד לא לעכשיו, אבל בסופו של דבר כזה הוא הכיוון שבו צריכה להיות העבודה שלנו. אנחנו צריכים לאסוף את כולנו לכלי אחד, שהוא כרגע שבור, אנחנו רואים איזה שבירות יש בינינו ואנחנו נגלה עוד ועוד. ואז נגלה את אותו האור ששורה בינינו שממלא אותנו, והוא יהיה אור השמיעה, מכיוון שהבינה, האוזן, השמיעה, היא אותו האור, אור החסדים, שנותן לנו את האפשרות לעלות מעל האגו.

שאלה: מה זה אומר שרבי שמעון מבאר את הכתוב, האם לא כל אדם צריך לבאר לעצמו?

רבי שמעון מלמד אותם את מה שכתוב, זה נקרא שהוא מבאר. הם שומעים ולומדים וכך מתקדמים.

תלמיד: הוא גם כותב שבכל יום אדם יכול לקיים תרי"ג מצוות, האם כל יום האדם מתקן משהו?

בכל יום אדם צריך לקיים את כל המצוות, כי אחרת הוא לא יהיה מתוקן.

תלמיד: אבל איך אפשר לקיים כל יום את התרי"ג המצוות?

האדם צריך לבדוק את עצמו עד כמה הוא קשור לכל הבריאה, לכל הנבראים ולבורא בכל ההבחנות שלו, בכל הרצונות, בכל המחשבות והפעולות שהוא נכלל בהם כחלק אינטגראלי של כול הבריאה.

תלמיד: אז מה ההבדל בין היום הנוכחי לבין היום הבא?

ביום הבא יהיו תנאים חדשים והאדם יצטרך לקיים שוב את תרי"ג המצוות בצורות חדשות, ואין יום דומה לחברו, כל יום אדם חדש.

שאלה: מה הם האיברים והגידים בנשמה?

החלקים שיש ברצונות ובמחשבות שאנחנו צריכים לקיים אותם, בבצורה כזאת אנחנו צריכים להתקדם.

שאלה: האם 613 המצוות כלולות ב"ואהבת לרעך כמוך"?

סך כל המצוות כלולות בתנאי "ואהבת לרעך כמוך", כי "אהבת לרעך כמוך" זה התנאי של החיבור הכללי של כולם בכולם.

שאלה: איך אנחנו יכולים לבדוק אם קיימנו מצווה מסוימת בעשירייה?

אם אנחנו מקיימים איזו מצווה, אז אנחנו מקבלים בזה את האור השייך לאותה מצווה, מה שנקרא פיקדון והוא מתלבש בנו. לכן יש תרי"ג עצות לקיים את הקשר בינינו ועם הבורא, ותרי"ג פקודות - פקודין, שאז אנחנו מקבלים את האורות השייכים לאותן הפקודות. כך אנחנו מתמלאים לפי הכלים בתרי"ג העצות ולפי האורות בתרי"ג פקודין, פקודות, פיקדונות.

שאלה: אנחנו יכולים להבדיל בין המצוות?

בינתיים אנחנו לא יכולים להבדיל ביניהן בשום דרך, אבל עוד מעט נתחיל.

שאלה: האם בקטע שקראנו מדובר על מצבים של יום ולילה או על ימים בזמן גשמי?

לא, זה לא ימים של זמן גשמי, אם כי בינתיים קל לנו לחשוב כך.

שאלה: האם לקום לשיעור בוקר ולהשתתף בו זו מצווה שאני מקיימת?

זו לא מצווה, זו הכנה.

שאלה: מה היא מצווה עבורנו?

מצווה נקראת חיבור, אבל חיבור מעשי ביני לבין החברות.

שאלה: האם אדם מקיים מצוות ביחס שלו כלפי החברים או צריך לעשות מצוות יחד כדי שהמצווה תהיה מקוימת?

גם כך וגם כך, העיקר להתקדם.

שאלה: איך המצוות באות לידי ביטוי בתפילה?

תפילה היא מה שיוצא מהלב. לכן התוצאה ממה שאתן חושבות, רוצות יוצא מהלב זו תפילה ואת זה מרגיש הבורא.

שאלה: איך אפשר לבדוק אם האדם עושה מצווה, פעולה פנימית ולא פעולה חיצונית?

אם אתה עושה פעולה אמיתית פנימית, אז אתה מקבל כתוצאה מזה אור שממלא אותך, שמקדם אותך, שמעלה אותך. מה שאין כן אם הפעולה שעשית היא לא מצווה, אלא הכנה לאיזו מצווה אז אין כאן שום תוצאה ממנה בפועל, ואז אתה לא מרגיש שום דבר. עוד מעט תרגיש את ההבדלים.

שאלה: מדוע יש מצוות שנתנו להן ביטוי גשמי מאוד מדוקדק, כמו פסח אצל בעל הסולם וסוכות אצל רב"ש, ויש מצוות שפחות נתנו להם ביטוי חיצוני?

אנחנו נלמד זאת, זה לא חשוב. מצוות ברוחניות זה משהו אחר לגמרי ממה שאתה חושב.

שאלה: אמרת שאין מקום וזמן ברוחניות. אבל במאמר מדובר על 7 ימים בשבוע, על 7000 שנה. האם הרב יוכל להסביר מה המשמעות של כל המושגים האלה שנראים לנו כמו זמן?

אין שום קשר בין מה שאנחנו בעולם שלנו קוראים ימים, שעות, שבועות, חודשים, לרוחניות. לכן מה שאתם קוראים כאן, אתם קוראים הגדרות, אבל אנחנו לא רואים אותן, לא מרגישים אותן, לא פועלים בהן. אלא בעולם שלנו כך אנחנו גם בכל זאת מחלקים את הדברים לשעות, ימים, שבועות, חודשים. אבל אין שום קשר ביניהם לבין רוחניות.

שאלה: מה ההבדל בין תרי"ג מצוות לבין עשרת הדיברות שמשה קיבל על הר סיני?

אני לא אענה עכשיו על שום דבר שלא שייך למה שאנחנו לומדים. אל תהיו חכמים להביא כל מיני דברים כאלה בשאלות. אתם יכולים לרשום את זה בצד, אחר כך בטוח נברר זאת. מספיק מה שאנחנו לומדים כדי שאתם תבינו.

שאלה: מהי ההתאמה בין תרי"ג פקודין לבין י"ד מצוות שעליהן מדובר ב"הקדמה לספר הזוהר", איך להרגיש את ההתאמה?

נלמד את זה בהמשך, אבל ודאי שיש כאן קשר קרוב.

שאלה: בעל הסולם אומר שיש 613 איברים וגידים בגוף ובנשמה. גוף זה רצונות, ונשמה אלו רצונות שהאור נכנס לשם?

כן.

קריין: סעיף 2.

.2 "מצווה ראשונה, יראה, משום שהוא גדול ומושל בכל, כלל כל התורה והמצוות, מדרגת או"א דאצילות, י' דהוי"ה, אוירא דכיא דג"ר דבינה.

גדול, אבא עילאה, בו גנוזה חו"ס דא"א, י'. ומושל בכל, אמא עילאה, המילוי ו"ד של י'. ולפי שבהם גנוזה חו"ס דא"א, שהעולמות אינן ראויים לקבל אותה מהם טרם גמה"ת, וע"כ הם משפיעים אור חסדים לבד, הנקרא אוירא דכיא. ומסיבה זו, אין להם מאמר גלוי בתורה, כמ"ש, בראשית ברא אלקים, מאמר סתום, שלא נזכר, האומר.

והפסוק השני, והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום ורוח אלקים, פירוש העונש, למי שאינו מקיים מצוות יראה. והן ארבע מיתות: תוהו חנק, בוהו סקילה, חושך שריפה, רוח הרג."

הזוהר לא נותן כאן עוד פירוש וקשר בין כל הדברים האלה. נלמד אותם קצת בהמשך.

שאלה: אומרים שהמצווה הראשונה היא יראה, איך אפשר להשתמש ביראה כדי להתעורר מחדש כל יום?

צריכים הכנה לזה, לכל מצווה צריכה להיות הכנה. אם אני מעורר את עצמי שאני הקטן לעומת הבורא הגדול, ואני לא קובע כלום ורק הוא הקובע ואני נמצא בכוחו, בעולמו, בכל התוכנית שלו, אז לאט לאט אני מתקרב ליראה, לפחות ליראה גשמית. כי מי אני? מה אני? איפה אני פועל? מה קורה לי היום? מה יקרה לי בעוד רגע? כל זה לא נמצא בי בשום דבר אלא רק בבורא, זה בעצם העניין מצד אחד.

מצד אחר, כשאני בודק איך אני מתקיים, אני רואה שאני מתקיים על ידי אהבת הבורא, ואפילו שהוא לוחץ עלי, מנחית עלי מכות, גם הדברים האלה הם לטובתי כדי שאתקדם ואגדל. ולכן אהבה ויראה צריכות להחזיק אותי משני הצדדים כך שאני אתקדם בצורה ישירה, בדרך קדימה לקראת המטרה.

שאלה: בקטע מדובר על מצוות ועל פקודות, איך נדע אם אנחנו מבצעות פקודות או מצוות בצורה נכונה?

את זה נצטרך ללמוד, עכשיו אנחנו צריכים ללמוד את כל המצוות והפקודות, זה לא הרבה, ואחר כך נראה איך הן מקושרות ביניהן ומה יוצא מזה, ובהמשך נראה איך הן מתקשרות אלינו, איך אנחנו יכולים לבצע אותן, וכך נתקדם ונרגיש מה הבורא רוצה מאיתנו, ואיך אנחנו עומדים מול זה.

שאלה: ישנה הרגשה שכשאנחנו קוראים על המצוות זה נשמע מאוד יפה, אבל לא ניתן לתפוס את כל המונחים בשכל וברגש. איך ניתן לשלב טקסטים כאלה של הוראות בעבודה שלנו בעשירייה ולבצע עליהן בדיקה?

נברר בהמשך, זה עדיין מוקדם. בינתיים תהיי יחד איתנו, תנסי להבין על מה מדובר בצורה מכנית.

שאלה: למה הזוהר מלמד אותנו בהתחלה על י"ד מצוות עיקריות ואחרי זה מדבר איתנו על תרי"ג מצוות. מה הקשר בין י"ד מצוות לתרי"ג מצוות?

כי כך הן מתחלקות, כל תרי"ג המצוות מתחלקות לארבע עשרה קבוצות. איך זה קורה נלמד בהמשך. בינתיים שמת לב לזה, גם טוב.

שאלה: כתוב בכותרת שזה ביאור כללי והתאמה לכל אחד מימות השבוע, מה הוא מנסה להסביר לנו בעצם?

הוא רוצה לספר לנו מה אנחנו צריכים לקיים כדי להפוך להיות כמו הבורא. קצר, קונקרטי.

תלמיד: מה התוספת כאן לעומת מה שקראנו לפני כן על המצוות?

כאן יש לנו הוראות יותר מדויקות, אחרי זה הן יהיו יותר מדויקות, וכך נתחיל להבין בהדרגה מה למעשה נדרש מאיתנו.

שאלה: איך לקבוע איפה רצון הבורא ואיפה האחריות שלנו?

את זה נלמד ביחסים בינינו, מפני שכל זה מתגלה לא ביחס שלנו כלפי הבורא אלא ביחסים בינינו בקבוצה. אם אני נמצא בקבוצה אני יכול לנתח את כל היחסים בינינו בקבוצה ובצורה כזאת להבין איזה יחסים קיימים ביני לבין הבורא.

שאלה: מהו ''האור הגנוז'' שהוא חסום כביכול ואינני יכול לקבל אותו. מה לעשות כדי שאוכל לקבל אותו בכל זאת?

ברגע שאנחנו מגיעים אל האור הגנוז ויכולים לבנות, להכין כלי, אז האור הזה מתגלה בתוך הכלי.

תלמיד: ומהו הכלי הזה?

נלמד, בינתיים אין לנו לזה שום קשר. כמו שאנחנו לא רואים אור ישר כל עוד לא נפעיל אור חוזר.

שאלה: האם את היכולת לקיים מצוות הבורא נותן או שהאדם יכול לעשות את זה לבד?

את האפשרות לקיים את המצווה נותן הבורא לאדם, ואז האדם כבר יכול לעשות איזה מאמץ ולקיים את מצוות הבורא.

שאלה: לכאורה נגיע בכל מקרה מאחוריים לפנים במוקדם או במאוחר, אז על איזו יראה מדובר כאן?

יראה שאני לא אוכל לקיים את רצון הבורא, זאת תמיד צריכה להיות היראה בתוך האדם. האם אני מקיים עכשיו, ברגע זה, לא חשוב הזמן, האם אני מקיים עכשיו את רצון הבורא.

שאלה: אם מכוונים למצווה ואהבת לרעך כמוך, האם אפשר להגיע לגילוי כל יתר המצוות?

כמובן, אבל זה קשה מאוד, צריך לעשות להיפך. אנחנו נעשה את זה כי בסופו של דבר ''אהבה'' זאת לא המצווה הראשונה, היא מתגלה אחר כך.

שאלה: מה הקשר בין מצוות למאור המחזירו למוטב?

המאור המחזיר למוטב זה האור שמשנה בנו את היוצרות ואנחנו יכולים לעשות פעולות בכוונה על מנת להשפיע, שהן כבר תיקונים.

קריין: סעיף 3.

.3" המצווה השנייה, אהבה, בשני צדדים, בצד החסד ובצד דין הקשה. וכן לכלול יראה באהבה תמיד, שלא להפריד זה מזה. וצריכים לכלול יראה באהבה מצד החסד. וכן באהבה מצד דין הקשה. והיא מדרגת ישסו"ת דאצילות, ז"ת דבינה, שנחלקים ג"כ לג"ר, או"א עילאין, וז"ת, ישסו"ת. וזה המאמר הראשון, יהי אור. שהוא אור, שנברא ביום ראשון של ששת ימי בראשית, שהאדם היה רואה בה מסוף העולם ועד סופו. וראה הקב"ה, שאין העולם ראוי להשתמש בו, עמד וגנז אותו לצדיקים לעוה"ב.

שנאמר, יהי אור לעוה"ז, ויהי אור לעוה"ב. כי תחילה השפיעו ישסו"ת את האור הגדול הזה עד לעוה"ז. ואח"כ, כדי לגלות מידת האהבה בשני צדדים, עמד וגנז אותו לעוה"ב, לבחינת או"א שבישסו"ת, שמחזה ולמעלה שבהם, הנקראים עוה"ב.

ואין האור הזה מאיר עוד מחזה ולמטה דישסו"ת, הנקראים ישסו"ת דישסו"ת, תנה"י שבהם, המתלבשים בז"א. כי כיוון שמתלבשים בז"א, כבר הם נבחנים לבחינת עוה"ז."

שאלה: האם אמונה למעלה מהדעת היא צורה של יראה או פעולה של יראה כלפי הבורא?

כן.

שאלה: מה זה אומר לגלות אהבה מצד החסד ומצד הדין?

משני הצדדים אפשר לאהוב, גם מצד הדין הקשה וגם מצד הרחמנות, ושניהם צריכים להימצא ביחס של האדם לבורא כמו ביחס הבורא לאדם.

תלמיד: מצד החסד, מובן איך זה קשור לאהבה אבל איך לאהוב מצד הדין?

אנחנו עוד נדבר על זה, עדיין אין לנו דוגמאות כאלה.

שאלה: איך אנחנו יכולים לחיות את המצוות בחיי היום יום כדי להשיג קשר טוב יותר בעשירייה ועם הבורא?

רק על ידי כך שאנחנו מעוררים זה את זה, אין לנו יותר מה לעשות רק לעורר איש את רעהו.

שאלה: איך להתייחס נכון למצוות? בתור הגבלות או בתור חופש כדי שהאגו יעזור לנו לקיים אותן?

השאלה מאוד נכונה. המצוות הן הערוצים שדרכם אנחנו יכולים להתחבר בינינו למרות שאנחנו מאוד שונים בינינו ושונים מהבורא. דווקא הודות לאריזה הזו, שבה אנחנו מתחברים איש עם רעהו דרך הערוצים הללו, אנחנו מגדילים בהם את הקשר בינינו, הופכים אותו ליותר ברור, מכוון, מטרתי ולכן יכולים להתחבר ולהשלים זה את זה. זה מה שאנחנו לומדים, אבל נלמד עוד על כך כי הקשרים הם כמו ערוצים בינינו.

שאלה: בשביל מה להביא את הפחד ואת הדין?

הפחד והדין באים כדי שנרגיש את עצמנו מצד אחד מוגבלים ולעומת זאת, אם אנחנו עולים מעל המוגבלות שלנו, אז אנחנו לא מוגבלים בכלום. הרי מהצד הראשון אנחנו נבראים, נוצרנו, ומהצד השני אנחנו צריכים להשיג את דרגת הבורא שנמצא מעל כל הנבראים.

איך להתגבר על התנאים האלה, להתעלות מעליהם? למטרה זו אנחנו לומדים את תרי"ג התנאים האלה, המצוות, שאם אנחנו מממשים אותם, אנחנו עולים למדרגת הבורא, עולים מעל כל הטבע, ואפילו במשהו מעל הבורא.

שאלה: כתוב שכדי לגלות את מידת האהבה בב' צדדים, הוא גנז את האור לעולם הבא. האם זה אומר שהוא עשה מסך ואור חוזר?

כן.

תלמידה: במקרה שלנו, מה זה אומר שהוא גנז?

הוא גנז את האור העליון של הג"ר עד גמר התיקון ורק אחרי זה יגלה לנו אותו. עד אז אנחנו רק צריכים להיתקן ולקבל את האור רק לשם התיקון.

שאלה: מה זה אומר בפועל, לכלול יראה באהבה תמיד שלא להפריד זה מזה?

שהם יפעלו שניהם, כפי שאנחנו אומרים, למרות שיש עביות. העביות הזו יכולה להפוך לזכות, ודווקא על חשבון העביות אנחנו יכולים לקבל אור עליון למרות שהם הפוכים זה מזה, אותו הדבר כאן. אנחנו נלמד איך להשתמש בשניהם כדי לייצב את עצמנו נכון מול הבורא.

קריין: סעיף 4.

"כשנגנז האור לעוה"ב, יצא דין הקשה. ביום שני של מעשה בראשית, במאמר, יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים. כלומר, שביום השני נברא הגיהינום, דין הקשה. כדי לתת מקום לקיים מצוות האהבה בשני צדדים, גם בצד דין הקשה, אפילו בעת שנוטל את נשמתו, כמ"ש, ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך. שאותה מידת האהבה, שזכה מצד החסד, לא תחסר בה משהו, גם בעת שנוטל את נפשו ומאודו.

אכן, הדין הקשה הזה יצא רק למטה מרקיע, במים תחתונים, במלכות, נוקבא דז"א, רחל, העומדת מחזה ולמטה שלו. שמחזה ולמטה בכל פרצוף, מורה על למטה מפרסא שבו, שהיא הרקיע, המבדיל בו בין מים עליונים לתחתונים. באופן, שמחזה ולמטה בכל פרצוף, מים תחתונים של אותו פרצוף."

שאלה: שמעתי שהמצוות הן כמו ערוצים או צינורות קשר. אם יש לי אגו מאוד קטן האם אני יכולה לגלות אותם ערוצים של קשר דרך החברים שלי?

זה לא חשוב, אגו קטן או גדול, דרך האגו שלך, או דרך החברים שלך, אל תדאגי יהיה לך קשר עם הבורא במצוות האישיות שלך ולא יחסרו לך הקשרים האלה, אל תדאגי, לא יחסר לאף אחד.

(סוף השיעור)