שיעור צהרים 06.09.24 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש" כרך ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 1843

מאמר 454, "המתפלל עבור חבירו"

קריין: "כתבי רב"ש" ג', עמוד 1843, מאמר 454, "המתפלל בעד חבירו".

המתפלל בעד חבירו

נאמר בסעודה כ"ט אב תשל"ח

""המתפלל בעד חבירו הוא נענה תחילה" (בבא קמא צ"ב ע"א).

אם כן זהו כמו רמאות. ויש להבין "הוא נענה תחילה", מלשון "טרם יקראו ואני אענה", היינו כדי שתהא יכולת באדם לבקש עבור חבירו, צריכים מקודם סיוע מן השמים, אחרת אין הגוף מסכים וכו'.

"לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים". "והאמין בה' ויחשבה לו לצדקה" וכו'. ענין בושה - צריכים מקודם להרגיש על פני המשפיע. ואז הבושה באה מאליה, כמו שאמרו חז"ל "בהית לאסתכולא באפיה". אבל כשאינו מרגיש להמשפיע ממי יתבייש. לכן, "לך ה' הצדקה", שנותן לו את האמונה. אז שייך לומר, "ולנו בושת הפנים".

כמו שכתוב בזהר, וזה לשונו, "כי נודע שאי אפשר לשום בחינה לעלות למעלה ממדרגתה, עד שהורידו לה בתחילה הארה עליונה, לשתוכל אחר כך להתגדל ולעלות למעלה" (שיר השירים דף מ' ד"ה אחר כך)."

זה כל המאמר, ויש בו הרבה. מי חושב שהוא מבין את זה?

תלמידה: קודם צריכה להיות בושה, ואז כשאנחנו מגלות את הבורא בעשירייה, תהיה לנו תחושת הבושה ואז נוכל לדעת שהבורא באמת נמצא בינינו.

תשובה חכמה.

שאלה: כאשר האדם מתחיל להרגיש את אהבת הבורא ויש לו אהבה לבורא, אבל יש לו גם בושה כלפי הבורא שהוא עני ואין לו מה לתת לבורא, האם זה בדיוק הזמן שבו האדם צריך להראות את האהבה שלו לבורא במעשים? מתי התלמיד יכול להתחיל לתת הרצאות מבוא להפצת חכמת הקבלה?

זה תלוי איפה הוא נמצא, באיזו מדינה, לפני מי הוא צריך להופיע. כדי לתת את ההרצאות מבוא האלה בחכמת הקבלה. צריך לחדד את כל הדברים האלה. צריך עם השאלות האלה לפנות אלינו, יש לנו ארגון שלם, ובארגון הזה יש מנהלים, יש מדריכים שמבינים מה הם עושים, כותבים ספרים וכן הלאה. אז צריך לפנות להנהלה של "בני ברוך" כאן אצלנו במקום שבו אני יושב עכשיו, ובצורה כזאת תקבלי תשובה, יהיה לך ברור.

שאלה: אני גרה בהודו, במומבאי, וכולם יודעים שבהודו יש כל מיני פרקטיקות רוחניות. אני משתדלת להפיץ את חכמת הקבלה אבל בגלל שיש כל מיני אמונות רוחניות לאנשים אין מספיק מידע על חכמת הקבלה והייתי רוצה לקבל עזרה מכם איך לבצע את זה בפועל.

בערך לפני כמה שנים אני עם הקבוצה שלי היינו במומבאי כמה ימים, הכרנו כל מיני קהילות הודיות, ויהודיות. ממה שאני יכול להגיד זה שהם לא יקבלו את זה ממך. קודם כול את אישה. שנית, חכמת הקבלה זוהי חכמה שבשום מקום נשים, כמה שלא ניסו, לא הצליחו להפיץ. ככה שלא כדאי אפילו להיכנס לזה, ככה אני חושב. אבל אם את רוצה אז את תראי.

תלמידה: אם תרשה לי אני אנסה?

זה לא שאני מרשה למישהו, זה אפילו אם היית גבר לא הייתי אומר לך תפעלי כך או אחרת, לא. יש לי הרבה תלמידים שהיו בהודו הרבה זמן, יש אפילו כאלה שנולדו שם, ואני לא נותן לאף אחד עצות. אני פשוט לא יודע האם יצליח לך. אני בספק.

שאלה: מה זה אומר תפילה מעומק הלב עבור חברה?

זה כאשר את מרגישה את החברה בכל ליבך ומרגישה את הבעיה שלה, ופונה לבורא למרות שזה מתוך הלב שלך, אבל כאילו זה מתוך הלב של החברה.

תלמידה: מה זה אומר שדרך הבקשה שלי לבורא אני צריכה לממש את הרצון של החברה?

אני חושב שזה רק יבלבל אותך, עוד מוקדם מדי לדבר על זה. אולי עוד כמה חודשים, ואז נוכל.

תלמידה: הבושה שכתוב עליה במאמר, זאת אומרת כשאני יודעת שלבורא יש כוח השפעה והוא בכל רגע יכול למלא את החיסרון של החברה ואני לא מבקשת למלא את החברה, זו הגניבה שלי ביחס לחברה?

גם זה גניבה, כן.

תלמידה: ומה העונש על זה שאני לא מבקשת על חברה?

אפילו שאין שום עונש, זה שאת לא מבקשת עבורה, זה כבר העונש שלך.

שאלה: מאיפה נולדת ההרגשה בפני המשפיע?

מזה שאת משפיעה לו והוא משפיע לך.

תלמידה: ומה עוזר לנו להתחיל להתבייש בפני המשפיע, איזה פעולות צריך לעשות כדי להרגיש את זה יותר?

צריך להעלות את עצמך להפוך למשפיעה, ואז את תרגישי שלמעשה את עדיין נמצאת עמוק בתוך הרצון לקבל, ותרגישי בושה.

שאלה: מהם השלבים של התפילה ואיך אנחנו נוכל להיות נכללים בתוך המערכת הזאת שבה פועל התדר הזה של התפילה?

התפילה היא בקשה, פנייה לבורא שיעזור לנו מהמצב שאנחנו מנותקים ממנו להביא את עצמנו, להגיע למצב שאנחנו מחוברים אליו. כדי להיות מחוברים אנחנו צריכים להשתדל להיות מחוברים עם החברים, ואז דרך החברים יכולים להגיע לקשר עם הבורא, חיבור עם הבורא. זאת בעצם כל העבודה שלנו.

תלמיד: איך אנחנו יכולים להבין את הקשר בין התפילה לקשר הרוחני בינינו, מה הקשר ביניהם?

הקשר ביניכם זה אותו קשר שאתם רוצים כל אחד להגיע לקשר עם הבורא, ואז אתם מרגישים עד כמה הוא מחבר אתכם ומושך אתכם כולם אליו, במידה הזאת אתם תקבלו עוד מעט רצון לבורא וקשר עימו.

שאלה: כדי לבקש עזרה עבור החברים אנחנו צריכים לקבל קודם עזרה מלמעלה, אז האם בעצם אנחנו צריכים שיהיה לנו קשר חזק עם הבורא כדי לעזור לחברים?

כן.

תלמידה: אז האם יש שתי רמות של אהבה שאנחנו צריכים לאחד אותן לאחת?

כן. יש אהבה כלפי הבורא ואהבה כלפי כל הנבראים, ואנחנו רוצים שהן יתמכו זו בזו.

שאלה: אנחנו משתדלים לתקן את עצמנו ורוצים כמובן לעלות במדרגות. במה תלויה העלייה במדרגות ואיך לזרז אותה?

זה תלוי רק בך. ככל שתתפללי יותר, תבקשי, תשתוקקי לקשר עם החברים ודרך זה לקשר עם הבורא, כך תשיגי רצונות גדולים שהבורא יאלץ, יהיה מוכרח לגלות לך את כל מה שיש לו בשבילך.

שאלה: בחלק הראשון של המאמר הוא כותב שכדי להצליח להתפלל על החבר צריך עזרה מלמעלה. בחלק השני הוא כותב שכדי להרגיש בושה גם צריך עזרה מלמעלה. הכול תלוי בבורא והכול תלוי בזה שהוא יעזור לי בכלל להתחיל להרגיש משהו. מה אני עושה אם אני לא מרגישה כלום?

זה לא נכון, את מרגישה. אנחנו צריכים להמשיך לחפש כל הזמן באיזה דרכים אנחנו מגיעים לקשר עם הבורא.

תלמידה: אבל למדנו שהקשר עם הבורא הוא רק דרך החברים. אני לא מרגישה לא את החברות, לא את הבורא, אז איפה לחפש?

זה שאת לא מרגישה קשר עם הבורא וקשר עם החברות, זו בעיה שלך. כי הבורא דווקא רוצה שתתקרבי אליו, רוצה שתתקרבי גם לחברות שלך, ונתן לך לזה את כל התנאים. ואם את לא עונה על התנאים האלה כמו שצריך, אז באמת יבוא היום ותרגישי שאת יוצאת, מתרחקת מהבורא, וזה לא מושך אותך יותר. כך את עוזבת את כל חכמת הקבלה ואת כל האפשרות לתקן את עצמך עם הבורא.

תלמידה: מה אני צריכה לעשות כדי להחזיק בתנאים שהבורא נותן לי?

אני לא מכיר את החיים שלך ומה שאת עושה. בטוח שאת עושה משהו במסגרת בני ברוך שבה את נמצאת, אבל אני לא יודע מה להגיד לך.

תלמידה: השאלה איך להחזיק את זה ברגש, כי לעשות בידיים וברגליים בזה אין לי בעיה. איך להחזיק ולעורר את הרגש כל הזמן? כי זו הבעיה.

זו לא בעיה. צריכים לעשות בידיים וברגליים, כמו שאת אומרת, אבל לבקש שהבורא ייתן רגש.

תלמידה: בכל פעולה שאני עושה בידיים וברגליים אני מבקשת שהוא ייתן רגש בזה.

כן.

שאלה: אמרת קודם שעצם זה שאני לא מבקשת עבור החברות זה כבר בעצמו עונש. מהי הצורה הנכונה להתפלל עבור החברות כדי להיות בטוחות שאנחנו עושות את זה נכון? כשעושים תפילה של העשירייה, האם זה נכון לבחור חברה אחת ולהתפלל עבורה וכל פעם להחליף חברה אחרת, והאם זה נקרא להתפלל עבור החברות?

אני יכול להתפלל עבור כל העשירייה יחד. אני יכול לבוא לבורא עם בקשה שהוא ייתן לי עם כל הלב שלי לעבוד עבור כל העשירייה שלי, עבור כל החברים, שאני ממש רוצה להכניס אותם לתוך הלב שלי. ואני לא עוזב את הבורא עד שאני ארגיש שהחברים עומדים בלב שלי, ואני ממלא אותם בתפילה שלי.

תלמידה: כבר כמה חודשים בעשירייה אנחנו מתפללות רק עבור חברה וכל פעם מחליפות חברה. האם אתה ממליץ לנו לעזוב את זה ולהתפלל רק עבור העשירייה כולה, או לעשות את שני הדברים?

קודם כל אתן צריכות להתפלל עבור העשירייה שלכן, זה דבר ראשון. לאחר מכן אתן צריכות לפנות לבורא ולבקש ממנו, שאתן גם רוצות שהוא יהיה מחובר אליכן, לעשירייה שלכן, ושזה יהיה העיקר. וכך לא לעזוב אותו, להתקדם כל הזמן, למשוך אותו ולמשוך בכוח, ממש כמו שאת תופסת אותו בבגד ורוצה למשוך אותו לעצמך. כך תעשו.

שאלה: אם אדם באמת מנסה להתפלל עבור העשירייה, אבל ככל שהוא מנסה יותר, כך ההתנגדות עולה, זו ממש הרגשה שכל כיוון הוא חסום, אז מה צריך לעשות עם זה?

לבקש לפתוח את הלב.

תלמידה: לפתוח את הלב שלי או של העשירייה?

שלך.

תלמידה: לבקש מהבורא על עצמי?

כן.

תלמידה: האם אני לא אמורה לבקש על העשירייה?

לא. כי את מרגישה שהלב שלך סתום, סגור, שאת לא יכולה לפתוח אותו, אז על זה את צריכה לבקש.

תלמידה: ומה עם העשירייה, מה אני צריכה לבקש עבורה?

אחר כך תרגישי כלפי העשירייה משהו, ואז תתחילי על זה לעבוד.

תלמידה: אני מפחדת להגיע לכנס עם תפילות עבור עצמי, במקום תפילות עבור העשירייה?

תקראי כמה מאמרים של רב"ש ותראי מה הוא כותב לך שאת צריכה לעשות. את צריכה קודם כל לבקש עבור החיבור שלך עם כל החברות ועם הבורא ועם כולם יחד, שזה יהיה ממש לחץ על הלב, ואחר כך זה יבוא.

שאלה: החברות מבררות איך להתפלל. אנחנו עכשיו מתכוננים לכנס כדי להתחבר ולבקש על כל העולם. האם אפשר להתפלל על איחוד עם ישראל?

אפשר.

תלמידה: האם הניסוח כאן הוא חשוב? האם הבושה עוזרת לנו לא לבקש על עצמנו?

כן.

תלמידה: האם אז יהיה רצון לבקש תיקון על עצמי?

לא. התיקון עבור עצמך זה הדבר האחרון. תראי איך כתוב בסידור, על הצדיקים וכן הלאה, ועלינו בסוף.

שאלה: כתוב שהאדם מפחד להסתכל בפני הבורא בגלל הרגשת הבושה, כדי לא להרגיש אותה. איך אנחנו משיגים את הרגשת הפחד מלהסתכל בפני הבורא?

כשזה יבוא, אז תראו שזה מגיע. זו הרגשה שלא נוכל להסתתר ממנה.

תלמיד: האם אנחנו צריכים להתמקד בזה שאנחנו עובדים על זה בהסתרה?

כן.

שאלה: אני מרגיש בושה מאוד גדולה כלפי הבורא. אבל הבושה הזאת היא שמובילה אותי לתפילה עבור החברים, כי יש להם הרבה אחריות. אבל עוד יותר אני מתפלל עבור הרב, כיוון שלרב יש אחריות גדולה עלינו. האם זו תפילה נכונה שאני לא מתפלל עבור עצמי אלא עבור החברים והרב?

תודה רבה על התפילה, אני מרגיש אותה.

שאלה: קודם כשקראתי את המאמר הזה חשבתי שאם אני מבקש עבור חבר, אז אני מקבל תשובה קודם, זאת אומרת התיקון מגיע קודם. אבל פה כתוב משהו אחר, שאם אני לא מתוקן, אז אני לא מקבל תשובה לא עבור חבר ובטח לא עבורי. זאת אומרת, הבקשה עצמה צריכה להיות גם בקשה לתיקון שלי, כדי שאני אוכל להתפלל עבור החבר וכדי שהבורא יענה. זאת אומרת, קודם צריך תיקון.

כן.

שאלה: האם המקובל נהנה מהדרך, או שעול האחריות וכובד העבודה לא מאפשרים לו ליהנות מהדרך?

ככל שהוא נמצא בבירורים, בתפילה, בלערוג אחר הבורא, להתפלל אליו ולבקש, כך את הכול הוא עושה בהנאה.

שאלה: אנחנו מצווים להתפלל לה' ולבקש ממנו שהוא ייתן לנו, אבל הבורא ביקש, "אותי עזבו ותורתנו שמרו". איך אנחנו צריכים להתייחס לשני הציוויים האלה, להתפלל אליו וגם ללמוד קודם את תורתו?

כן, "הלוואי אותי עזבו, ואת תורתי שמרו". ובהמשך כתוב, "כי מאור שבה מחזירו למוטב". לכן העיקר לשמור את התורה, ולפנות לבורא זה כבר לא הדבר הראשון. הראשון הוא להיות בשמירת התורה.

תלמיד: האם שמירת התורה נותנת לנו את הכוונים הנכונים כדי להתפלל אליו?

כן, ודאי. שמירת התורה זה נקרא שכל החוקים שיש לנו בקשר בינינו ועם הבורא, אנחנו קודם כל רוצים אותם לשמור, כי בלי זה איפה אנחנו. לכן העיקר הוא שאנחנו מעמידים את עצמנו נכון כלפי הבורא.

שאלה: במאמר הרב"ש מדבר על תפילה עבור החבר, ועל כך שהבורא נותן את זה כמתנה, ואז האדם יכול להתפלל. גם מדובר על הבושה, שיש בושה מפני המשפיע. מה הקשר בין בושה לבין תפילה עבור החבר?

שלא תהיה שום בושה. בשבילנו העיקר הוא שאם מתגלה לנו חוסר במישהו, במשהו, ואנחנו יכולים לעזור, אז זאת צריכה להיות המשימה הראשונה שלנו.

תלמידה: האם יוצא שלפני התפילה אדם חווה את הבושה בפני המשפיע?

לפני הבורא.

תלמידה: כן, הוא חווה את הבושה הזאת, ואז נולדת בו תפילה, או האם תפילה יכולה להיות ללא בושה?

היא יכולה להיות עם בושה, ויכולה להיות להיפך.

שאלה: בפעולה כזאת כתפילה צריך לסיים את הפעולה. באחד השיעורים אמרת שאדם צריך להרגיש שהוא מימש את הפעולה הזו של התפילה. האם המימוש בתפילה על החברות זה כשאני מרגישה שינוי בתכונות? אבל היום שמעתי שאני צריכה להרגיש שאני ממלאה את החברות.

גם כזה וגם כזה יכול היות, כן.

שאלה: הבורא מפריד בינינו, מפריד בתוך העשירייה, אבל עם זאת הוא יוצר עבורנו מקום לתפילה. איך אנחנו מתקדמים מכאן?

אנחנו מוסיפים בפנייה לבורא, גם את מה שאנחנו מרגישים שחסר לנו. חסרים לנו כוחות, הבחנות וזה מה שאנחנו מוסיפים בתפילה שלנו לבורא, כל פעם עוד ועוד.

שאלה: מה לעשות אם כשאני מתפללת עבור חברה, אני לא מרגישה שזה בכנות כמו כשאני מתפללת עבור עצמי?

יש לכך הרבה מאוד סיבות. אנחנו צריכות להיות כל כך מקושרות בינינו, עד שאם אני מתפללת עבור חברה, אני מרגישה בזה קשר יותר חזק ממני לבורא. כתוב, "המבקש עבור חברו זוכה תחילה", זאת אומרת שאם אני מבקש עבור עצמי ומבקש משהו עבור החבר, אז על מה שאני מבקש עבור החבר, על זה אני אקבל קודם מהבורא. לכן אנחנו צריכים להבין עד כמה זה חשוב ולזה לתת תשומת לב.

שאלה: מה ההבדל בין הבושה הרוחנית לבושה הגשמית?

בושה רוחנית לא מבוססת על אגו. הבושה הגשמית, הארצית מבוססת על אגו.

תלמידה: יש לי הרגשה שאני מכירה את ההרגשה של בושה רוחנית, אבל איך לבדוק? הייתה לי הרגשה כזאת, אני זוכרת את התחושות, ואז ההרגשה הזאת נעלמה. יש הבנה שזו באמת הייתה עזרה מלמעלה, האם צריך להשתוקק לכך שההרגשה הזו תגיע אלי מחדש? כי יש רצון לקבל את התחושה הזאת, אתה מרגיש שאתה האחרון, יש לך רק רצון להיות בהשפעה חלוטה לכולם ואתה תהיה אחרון מרחוק.

אני מבין אותך, תמשיכי להתכוונן על הקו שתיארת אותו עכשיו ותראי שתצליחי.

תלמידה: צריך להשתוקק ולהיות מוכן להרגיש את זה ואז זה יגדל מפעם לפעם?

בהכרח, כן.

שאלה: למה חשוב להחזיק בהבנה שכל מה שאנחנו מבקשים ונמצא בתפילה שלנו, הבורא כבר עורר בנו?

איך יכול להיות אחרת? הכול מגיע מהבורא, כתוב על זה בתחילת התפילה שלנו "אני ראשון ואני אחרון ואין עוד מלבדי". בכך אנחנו פשוט מחזקים את עצמנו, שמים את עצמנו במקום שהבורא אומר שזה המצב האמיתי שלנו.

תלמידה: ואם אנחנו מפספסים את הרגע הזה, פספסנו את הקשר הזה?

בוודאי.

שאלה: מהם הפנים של הבורא? האם זו שלמות האהבה עבור כל האנושות?

הפנים של הבורא, זו השפעה טובה מהבורא לכל הנבראים, כשהוא פותח את עצמו ומתחיל למלא אותם. זה לא גמר התיקון, זה יכול להיות באמצע הדרך, אבל זה בכל זאת דבר גדול מאוד.

תלמידה: מה הקשר בין היראה לבורא, לבין הכוח הרוחני?

אני לא יודע.

שאלה: אפשר לפנות לבורא בבקשה או בדרישה. מה זה לפנות אליו בדרישה?

זה אותו הדבר כמו בבקשה, רק שהאדם רואה שיש לו הזדמנות, אפשרות, לדרוש משהו מהבורא. זאת צורה מאוד נדירה של פנייה אבל היא קורית.

שאלה: אני מרגיש שדווקא כאשר מגיע זמן להתפלל עבור החברים, יש קיר. למה זה מתגלה שם, ואילו הכנות צריך לעשות כדי לבוא לתפילה מוכן עם המחשבות והרצונות?

רק חיבור עם החברים, זה מה שאתה רוצה שיתגלה.

שאלה: הבושה הרוחנית בפני המשפיע צריכה להיות בכל מדרגה או שבפעם אחת קורה צמצום מוחלט כשאנחנו מגיעים לסאה מסוימת?

אין מידה מספקת בתיקון, כל הזמן יותר.

תלמידה: האם ההרגשה של הבושה הרוחנית היא מחזורית, היא באה והולכת? או שצריך להגיע לאיזו מידה, סאה, ואז נעבור למצב אחר?

נגיע ונברר את זה. השאלות כרגע רק יבלבלו.

שאלה: יש חברים ועשיריות שמתפללים עבור העשירייה שלהם, ויש כאלו שמתפללים עבור כל האנושות. איך לעבור מבקשות פרטיות על חברות בקשיים, לתפילה על כל הקבוצה העולמית ועל כל העולם? נראה שאנחנו מתפזרים קצת.

אני יכול להגיד רק דבר אחד - תתפללו עבור העשירייה שלכם, ואחרי זה, גם עבור האחרים. אנחנו נחבר את זה בהמשך.

שאלה: איך תפילה עבור החבר מעלה את חשיבות הבורא?

היא מגלה את חשיבות הבורא, כיוון שזו מערכת אחת.

שאלה: עם הרגשת הבושה נולדת בלב שלי בקשת סליחה מהבורא. מה הכוח של בקשת הסליחה?

ככל שרצון האדם גדול, ככל שהוא דורש תשובה בבקשה שלו, כך הוא מגדיר את כוח הבקשה.

שאלה: אני מבקשת עבור החבר במידת הרגשת אהבה או השנאה כלפיו. מה ההבדל? תיאורטית אני מבינה שזה קורה מקו ימין וקו שמאל, אבל מה הבקשה שלי אם אני מרגישה שנאה כלפי החברים?

איזו בקשה יכולה להיות לך אם את שונאת מישהו?

תלמידה: קודם כל אני משייכת את זה למשפיע, הוא נתן לי את זה. בשביל מה? כדי שאני ארגיש שזה כלי לגילוי שלו, אז על זה אני מבקשת.

אז מה את עושה?

תלמידה: אני לא יודעת מה לעשות.

אם הייתי שומע תשובה כזו מתלמידה במבחן, אז לא הייתי מאפשר לה להתקדם בשום דרך. שתלך ותעבור עוד גלגול.

תלמידה: אז כנראה שנתראה בגלגול הבא.

אני מקווה שלא נתראה.

שאלה: מה ההבדל בין בושה ובין יראה בפני הבורא?

הבדל קטן מאד. אפשר למעשה אפשר להגיד שזה היינו הך.

שאלה: לפעמים יכולים להרגיש את הרצון של החברה כדוחה או שהוא לא חשוב, האם עדיף לעשות מאמץ אישי להצליח לבקש עבור החברה? או דווקא עדיף מאמץ משותף של כל העשירייה?

גם משותף וגם אישי, זה מאוד מקדם את האדם.

שאלה: האם בושה עשויה להפריע לי להתפלל, ומי אני שהבורא ישמע לי וישים את לבו אלי?

לכן גם לא צריכה להיות עוצמה כזו של בושה. הבושה לא צריכה לדחוף את האדם לפינה והוא יישב שם בשקט ויתבייש, ורק שאף אחד לא ימצא ולא ישמע אותו, זה לא נכון.

שאלה: אם אין כמעט בושה ויש רק יראה, מה לעשות?

אז בינתיים אין לך מה לעשות, אין לך הכרת הרע, רק חוצפה.

שאלה: מה חסר לנו בתפילה?

את זה אתן צריכות כבר לדעת מתוך מה שאנחנו מדברים כמעט שעה, ומתוך זה אתן צריכות לראות מה יש לכן ומה חסר.

שאלה: מה זה אומר שאי אפשר או אסור להתפלל מהכלים של החבר?

אם לא התחברת עם הכלים, הרצון וההרגשה שלו בצורה כזאת שהם כביכול נמצאים בתוכך, אז אתה לא יכול להתפלל עליהם, זה מובן שאתה לא יכול.

שאלה: האם אפשר דרך הודיה להרגיש את עצמך בפני הנותן וכבר אחרי זה להגיע לתפילה?

אפשר.

שאלה: מה ההבדל בין דרישה ובקשה, הרי דרישה נובעת מתוך ייאוש מיוחד מכוחותי, וגם בקשה נובעת מתוך ייאוש. אז מה ההבדל?

אני לא מתאר לעצמי שאנחנו כבר יכולים לדרוש משהו. דרישה זה הרבה יותר גדול מבקשה, דרישה זה כאשר אין לך אפשרות לבקש אלא רק לדרוש. תדמייני נסיבות כאלה.

שאלה: כשאנחנו עובדים בקבוצה אנחנו נהנים מהעבודה עבור הבורא. איך להיות בטוחים שהבורא מקבל את עבודתנו?

את צריכה להרגיש את זה. בזה שאתן מתחברות ביניכן וכלפי הבורא, ואתן רוצות להשפיע לו את הכול, להיות יחד עימו כולל הכול, וביניכן, אז תרגישו שאתן מעלות לבורא והוא מוריד לכן.

שאלה: האם הקנאה מגיעה מהאגו, ואיך אפשר לעזור לחבר קנאי?

לתת לו דוגמאות כאלה שאצלנו זה לא מקובל ולא נראה לנו שזה מה שמתאים לחברה שלנו. איך יכול להיות קנאי אם הוא מקבל מילוי על איזו תכונה שלו, ובשביל מה לי לקנא בזה? כי אם הוא משתתף יחד איתי אז הוא מקבל את המילוי על הקנאה שלו ואני מקבל מילוי ממנו כי אנחנו כולנו מתחברים בלב אחד, לכן אין לנו קנאה זה כלפי זה.

שאלה: כשהבורא מוריד לנו הארה ממדרגה עליונה, מה התגובה שהוא מצפה לה?

הוא מצפה שהתלמיד שלו יעלה מיד למדרגה הזו ויעבוד בה באופן שירכוש כמה שיותר מהר קשר שלם ומלא עם הבורא.

שאלה: בעקבות מה העלייה הזאת קורית? יש רצון לנתח הכול בשכל, כל מה שקורה ולנסות להבין מה הבורא רוצה לגלות לי. זה נכון?

כן, גם זה נכון. אבל העיקר זה בכל זאת לראות מה רוצים החברים ולהשתדל לעזור להם בזה.

שאלה: אמרת שכאשר אדם מגיע למדרגה מסוימת שבה הוא כולל את החברים בתוך לבו, אז מאותו רגע הוא יכול להתחיל לבקש את המילוי שלהם. האם לפני שהוא מגיע לרגע הזה, הוא בכלל לא יכול לבקש על תיקון, אלא רק על היחס שלו לסביבה?

הוא יכול לבקש, השאלה רק מה הוא ימצא מתוך הבקשה ובמה תורגש בו הדרישה לבקש עבור החברים.

שאלה: אמרת שמה שאני אבקש עבור החבר אני אקבל תחילה, מה הכוונה שאני אקבל תחילה?

אנחנו למדנו את זה אפילו במאמרים שכל המבקש עבור חברו נענה תחילה, כך כתוב.

שאלה: במה הוא זוכה תחילה?

במה שהוא מבקש שיהיה לחבר.

שאלה: אז הוא יקבל את זה?

הוא מתפלל שיהיה לחבר, ובגלל שהוא מתפלל שיהיה לחבר, גם הוא זוכה בזה.

(סוף השיעור)