שיעור בוקר 17.12.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

זוהר לעם. כרך א'. עמ' 183. "הקדמת ספר הזוהר". מאמר "השושנה"

מדובר הרבה מאוד בשבח ספר הזוהר, זהו הספר היחידי שממנו יצאה, צמחה, התפתחה כל חכמת הקבלה, מתוך החיבור הזה שנקרא "ספר הזוהר". זו סדרת שיחות שנתן רבי שמעון בר יוחאי לתלמידיו לפני כאלפיים שנה, בשיחות האלה הם דיברו יחד, שאלו והוא ענה, וכך נולד ספר הזוהר. "זוהר" זה זיהרא עילאה, זה האור העליון שיוצא מהבורא לנבראים, ומאוד חשוב להשקיע בו כוחות, רצונות, תקוות, כי דווקא על ידי התקשרות רגשית לספר אנחנו נגלה בו כוח רוחני ונהנה מאורו.

אנחנו נקרא קטע קטע, פרק פרק, נשתדל להבין, להסביר, להרגיש ככל האפשר. הספר עובד, פועל אפילו על מי שלא מבין, ואפילו על מי שלא מבין את השפה. כי אם אדם רוצה, אז על ידי הרצון הוא מושך על עצמו אור עליון שמאיר עליו יותר מהרגיל לפי רצונו, ובזה הוא מתקדם ומתחיל להבין ולהרגיש. היו הרבה מקרים במשך ההיסטוריה שישבו אנשים שלא ידעו את השפה ולא קיבלו תרגום, שלא היו בכלל ממביני חכמת הקבלה, בשביל מה ולמה, אבל מתוך הרצון הפשוט הם התחילו להרגיש ולהשיג את התוכן הפנימי של הספר.

בחכמת הקבלה אם רוצים להגיד ספר הזוהר, מספיק להגיד "הספר", ברור שזה ספר הזוהר, כי הספר הזה הוא היסוד של כל חכמת הקבלה. יכול להיות שאתם תרגישו שזה לא כתוב בסגנון של הספרים המודרניים, ספרי לימוד שלומדים בבית ספר, באוניברסיטאות, כי הם כתבו את זה לפי מה שהם חשבו שזה משפיע יותר על הנשמה. לכן זה מה שכיוון את חכמי הזוהר, סיבב אותם לפנות כך אלינו וכך להסביר לנו. במשך אלפיים שנה מאז שנכתב ספר הזוהר הוא לא היה מפורסם כל כך, לא רצו לפרסם אותו, אלא ההיפך, הסתירו אותו, למדו אותו בהסתר, תלמידי רבי שמעון, התלמידים שלהם ותלמידי התלמידים וכך זה היה בשרשרת עד שהוא נגלה. יש הרבה דברים נסתרים ומוזרים באופן שנגלה ספר הזוהר, למה בצורה כזאת ולא בצורה אחרת. לאט לאט במשך הלימוד שלנו נדבר על כל הדברים האלה ונבין למה דווקא בצורה כזאת מיוחדת התגלתה חכמת הקבלה שנקראת "חכמת הנסתר".

נתחיל, ובמשך הקריאה נדבר ולאט לאט יהיה לנו ברור איך אנחנו מתקשרים לספר ואיך הספר משפיע עלינו. אנחנו צריכים לדאוג להשפעת הספר עלינו, כי הספר הוא משפיע, הוא אפילו לוחץ, הוא רוצה להיכנס ללב ולנשמה של כל אחד ולכולנו יחד. וודאי שככל שלומדים ורוצים להיות יותר יחד בינינו ועם הבורא, אז השפעת הספר, המאור שבו משפיע עלינו יותר. אבל זה פועל וזה עובד ואולי נראה את זה מהר. אנחנו גם נמצאים בתקופה שהספר צריך להשפיע.

קריין: הקדמת ספר הזוהר, מאמר "השושנה", סעיף 1.

השושנה

".1 רבי חזקיה פתח. כתוב, כשושנה בין החוחים. מהי שושנה? זוהי כנסת ישראל (כנ"י), מלכות. משום שיש שושנה ויש שושנה. כמו שושנה בין החוחים, יש בה אדום ולבן. כך כנ"י יש בה דין ורחמים.

כמו שושנה, יש בה י"ג (13) עלים. כך כנ"י יש בה י"ג מידות הרחמים, הסובבות אותה מכל צדדיה. אף אלקים, שבפסוק, בראשית ברא אלקים, הוציא י"ג מילים, לסבב את כנ"י ולשמור אותה: את, השמיים, ואת, הארץ, והארץ, הייתה, תוהו, ובוהו, וחושך, על, פני, תהום, ורוח. כלומר עד הכתוב, אלקים מרחפת."

עד כאן זה מה שכתוב בספר הזוהר עצמו, ולזה מוסיף בעל הסולם פירוש, הסבר משלו.

"ביאור הדברים. עשר ספירות (ע"ס): כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת (ת"ת), נצח, הוד, יסוד ומלכות. ועיקרן הוא רק חמש: כתר, חכמה, בינה, ת"ת, מלכות. משום שספירת הת"ת כוללת בתוכה ו"ס חג"ת נה"י. והן נעשו חמישה פרצופים: א"א, או"א, זו"ן. הכתר נקרא בשם אריך אנפין (א"א). חכמה ובינה (חו"ב) נקראים בשם אבא ואמא (או"א). ת"ת ומלכות (תו"מ) נקראים בשם זעיר אנפין ונוקבא (זו"ן).

שבעה ימי בראשית הם ב' הפרצופים זעיר אנפין (ז"א) ונוקבא דאצילות. ויש בהם שבע ספירות חג"ת נה"י ומלכות. אשר בכתובים של מעשה בראשית מתבאר, איך או"א, שהם חו"ב, האצילו אותם מתחילת התהוותם עד סוף הגדלות, שנוהג בהם במשך 6000 שנים.

ורבי חזקיה פתח בביאור הנוקבא דז"א, לבאר סדר אצילותה מאמא, הבינה, הנקראת אלקים. וזהו שפתח בביאור השושנה, שהיא הנוקבא דז"א. והנוקבא דז"א בעת גדלותה נקראת בשם כנ"י. ולכן אמר, מהי שושנה? זוהי כנ"י.

ויש בשושנה זו ב' מצבים:

א. קטנות, תחילת התהוותה, שאין בה אלא ספירת כתר, שבתוכה מלובש אור הנפש שלה, וט' ספירות תחתונות (ט"ת) שלה נופלות מחוץ לאצילות, בעולם הבריאה.

ב. גדלות, שאז מתעלות ט"ת שלה מעולם הבריאה לעולם האצילות, והיא נבנית עימהן לפרצוף שלם בע"ס. ואז עולה עם ז"א בעלה לקומה שווה עם או"א דאצילות, ומלבישים אותם. ואז נקרא ז"א ישראל, אותיות לי ראש, והנוקבא נקראת כנ"י, ע"ש שכונסת בתוכה כל האורות של ישראל בעלה ומשפיעה אותם לתחתונים.

קטנות נקרא שושנה בין החוחים, משום שט"ת שלה התרוקנו מאור האצילות, ונשארו כחוחים. וגדלות נקרא שושנה סתם או כנ"י. וע"כ נאמר, שיש שושנה ויש שושנה.

גוון אדום מורה, שיש שם אחיזה לחיצוניים ולקליפות לינוק ממנה. וזה בקטנות, שט"ת שלה בבריאה. ויש בה ג"כ לבן בכלי דכתר שלה, שאין שם אחיזה לחיצוניים.

לכן נאמר, כמו שושנה בין החוחים, יש בה אדום ולבן, כך כנ"י יש בה דין ורחמים, להורות כי גם בגדלותה, שנקראת כנ"י, אע"פ שעולה אז ומלבישה את הבינה, מ"מ נשאר בה דין, כי צריכה למסך המתוקן בה לצורך הזיווג דהכאה.

כי מסיבת הדין שבמסך, הוא מכה על האור העליון ומחזירו לאחוריו, ומעלה ע"י זה ע"ס דאור חוזר (או"ח), הנקרא אור של דין, וממשיך בתוכן ע"ס דאור ישר (או"י), הנקרא אור של רחמים. וע"כ גם בכנ"י יש דין ורחמים, כנגד האדום והלבן, שיש לשושנה בין החוחים.

וזה הים שעשה שלמה, העומד על שנים עשר בָּקָר. כי ט"ת שלה שנפלו לבריאה, נתקנו שם בשנים עשר בקר, ונקודת הכתר, שנשארה באצילות, היא הים, העומד עליהם מלמעלה, וכללותם יחד נקראים י"ג עלי השושנה.

המוחין דגדלות דנוקבא, שיש בהם מהארת החכמה, נמשכים מי"ג השמות, הנקראים י"ג מידות הרחמים. לכן אף כנ"י יש בה י"ג מידות הרחמים. והעיקר מה שבא רבי חזקיה להורות בהשוואה הזו, משושנה בין החוחים לכנ"י, ללמדנו, שכל שיש לנוקבא במצב גדלותה צריך להימצא בה כנגדם הכנה והכשר עוד בתחילת הווייתה, במצב הקטנות. ע"כ נאמר, שכנגד לבן ואדום בקטנות, יוצא בה דין ורחמים בגדלות. וכנגד י"ג עלים בקטנות, יוצא בה י"ג מידות הרחמים בגדלות.

אלקים שבפסוק, בראשית ברא אלקים, הבינה המאצילה לנוקבא דז"א, הוציא י"ג מילים: את השמיים ואת הארץ והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום ורוח. כלומר, עד אלקים השני. שאלו י"ג מילים רומזים על אותם י"ג עלים של שושנה בין החוחים, הים העומד על שנים עשר בקר, שהם הכנה והכשר לכנ"י, שתקבל י"ג מידות הרחמים, לסבב את כנ"י ולשמור אותה.

כי י"ג מידות הרחמים, שהן המוחין השלמים דנוקבא, נבחנות שהן סובבות ומאירות אליה מכל הצדדים סביב סביב. ונשמרת על ידיהן ממגע החיצוניים. כי כל זמן שאין בה המוחין הגדולים בהארת החכמה מי"ג מידות, יש בה יניקה לחיצוניים."

בזה סיימנו לקרוא את האות הראשונה מההקדמה לספר הזוהר. ודאי שיש פה הרבה שאלות ותוכלו לשאול על כל דבר. אנחנו צריכים להיכנס לתוך הספר, להתחיל להכיר אותו מכל הצדדים עד שזה יהיה מובן לנו, עד שזה יסדר לנו את הנשמה. כשספר הזוהר מסדר לנו את הנשמה, הוא מקרב אותנו מבינינו לבורא, מביא מלמעלה את האור העליון וממלא אותנו, זה ספר שעושה הכול. אין יותר בחכמת הקבלה מאשר ספר הזוהר. כל חכמת הקבלה היא פירוש על ספר הזוהר.

שאלה: אנחנו קוראים כאן על כנסת ישראל, על שושנה, באותו זמן יש לנו חברים, יש לנו עשירייה, אנחנו יודעים שצריך לקרוא מתוך חיבור בין החברים. איך בכל זאת לקרוא נכון את כל המושגים האלה מתוך העשירייה?

ספר הזוהר מסדר לנו הכול, אנחנו רק צריכים להתקרב אליו ולהשתדל לקבל את הספר הזה, ואז אנחנו נרגיש כמה שהספר הזה יותר ויותר נכנס ועושה בנו אילו פעולות, איזו עבודה. שהכלים השבורים שלנו, הרצונות, המחשבות המפוזרים ומבולבלים יתחילו עוד ועוד להסתדר. אנחנו נתחיל יותר להבין בהם את העולם, את המקום שבו אנחנו נמצאים, מה משפיע עלינו, איך אנחנו בחזרה מאיתנו משפיעים על הכוחות שמנהלים את כל היקום, כל הטבע. וכך לאט לאט אנחנו ניכנס למערכת העליונה שפועלת עלינו ואנחנו עליה. אז נבין מה זה נקרא זוהר, "זוהר" זה אותו האור, אותו הכוח, אותה השפעה שמגיעה מלמעלה, מדרגה יותר עליונה מאיתנו, מהעולם העליון עלינו ולכן זה נקרא "זוהר".

זו ההארה העליונה שפועלת על כולם ואנחנו על ידי קריאה בספר הזה מתקרבים לאותה הארה, אנחנו מושכים אותה עלינו וכך היא פועלת, מסדרת אותנו, כל אחד וכולנו יחד. לכן הספר הזה הוא היסוד של חכמת הקבלה, על זה כתוב באלפי מקורות, ואתם עוד תראו.

תלמיד: האם האופי של מלכות קובע את מצב הקטנות?

כן, ודאי. המלכות קובעת קטנות או גדלות ועוד כל מיני מצבים שיש לנו במערכת העליונה, שדרכה עובר האור מהבורא אלינו.

שאלה: בכל מהלך בדרך הרוחנית שלנו אנחנו לומדים שיש עשר תכונות של הבורא שאנחנו צריכים להתפעל מהן כדי לעלות בסולם הרוחני. וכאן הוא מדבר על שלוש עשרה תכונות שמאפשרות לנו להיכנס לעבודה. מה הם שלוש עשרה התכונות האלה? על מה מדובר, האם הן תמיד נסתרות, אנחנו לא מרגישים אותן.

אנחנו נלמד על זה הרבה. באמת יש עשר ספירות, זאת אומרת עשר מדרגות שמקשרות את העולם העליון עם העולם התחתון, בין העולמות וכן האלה. תמיד יש עשר, אבל כאן הוא מדבר על שלוש עשרה. למה שלוש עשרה, תיכף אנחנו נלמד.

שאלה: כשקוראים את זה יחד זה נותן תחושה מיוחדת. מהו המפתח, כי אנחנו קוראים הרבה מילים, משפטים, ולא שיש לזה איזה משמעות שכלית, אבל יש פה איזה מפתח נסתר. איך לפתוח את ההארה הזו, את הזוהר? מהי הגישה המיוחדת או דרך החיבור המיוחדת, איך אנחנו עושים את זה, איך אנחנו פותחים את הזוהר, מה הטריק כשקוראים אותו?

יש מקור שהוא האור העליון, וממנו יוצא האור. ודרך כמה פילטרים, מסננים, שנקראים "עולמות" מהמילה "העלמה", האור הזה נחלש ומגיע אלינו ואז אנחנו יכולים לקבל אותו ולהתפעל ממנו.

עכשיו אנחנו נמצאים בדרגה הכי נמוכה, הכי רחוקה ממקור האור, ולכן הוא פועל עלינו בצורה הכי חלשה.

אבל לאט לאט, בזה שאנחנו לומדים ומדברים ורוצים להבין ולהרגיש מה שקורה, על ידי זה שנמשכים למקור של האור, מעוררים השפעתו עלינו, ועל ידי זה אנחנו מתקרבים למקור עוד ועוד, הוא משפיע עלינו יותר ויותר, עד שאנחנו מתחילים לגלות כל מיני צורות פעולתו עלינו. ואז אנחנו מתחילים לראות איך הוא פועל, בכל מיני מצבים, מה הוא עושה איתנו, איך אנחנו יכולים להשפיע עליו בחזרה, ובצורה כזאת ההדדית, אנחנו עליו והוא עלינו, אנחנו מתחילים להיות מקושרים אליו. כך זה בינתיים.

כמו תינוק שנולד ונמצא לפני אימא שלו והוא לא יודע איפה הוא נמצא, עם מי הוא נמצא בקשר, מה עושים עימו, איך הוא צריך להתנהג, לא יודע כלום. לאט לאט, על ידי הלימוד שלנו, על ידי זה שאנחנו מתחברים בינינו ואליו, אנחנו מתחילים לגדול כמו תינוק שמתחיל לזהות איך העליון, היינו אימא שלו, משפיע עליו ואיך על ידי כל מיני הבעות שלו, על ידי פעולות שלו, בקול, בידיים, ברגליים, בכול מה שיש לתינוק, הוא מגיב אליה.

ולאט לאט הוא מתחיל להגיע לאיזו צורה הדדית. הצורה ההדדית הזאת היא נקראת "שפה", שבה הוא מתחיל כביכול לדבר עם אימא. בינתיים הוא לא מדבר ולא מבין אבל מתוך אהבתה אליו היא מתחילה להבין אותו, מה הוא רוצה, מה טוב לו, והוא מתחיל להגיב אלינו בצורה טבעית. ואז יש ביניכם כבר קשר וכולי. כך אנחנו מתחילים בלימוד ספר הזוהר בצורה טבעית, כמו תינוק, כך אנחנו מתחילים להיכנס לקשר עם "אימא", עם הפרצוף היותר עליון שלנו, זאת אומרת עם מערכת עליונה יותר שהיא מולידה אותנו ומגדלת אותנו, מטפלת בנו.

לאט לאט אנחנו נדבר וניכנס בזה לעולם העליון, להתקשרות בינינו לבורא, להתקשרות רגשית, להתקשרות שכלית, בכל מיני הבחנות. כולם יוכלו לשאול ואני אשתדל לענות לכולם.

שאלה: איך אפשר לעזור לחבר, נניח במהלך הקריאה, לקבל את האפקטיביות הרגשית של ההארה הזאת?

אם כולנו לומדים, אז אני חושב שכל אחד יקבל איזו השפעה מהאחרים ויתקדם מהר. נשתדל כולנו יחד להתלבש על ספר הזוהר, על הבורא שרוצה להתגלות דרך הספר הזה, דרך הסיפור שאנחנו לומדים עכשיו, וזאת הכניסה לחכמת הקבלה, זאת הכניסה לעולם העליון, זה מה שרבי שמעון לימד את התלמידים שלו.

שאלה: אנחנו מאוד מתרגשים מזה שהתחלנו לקרוא את הזוהר. איך אנחנו צריכים לגשת לזוהר כך שנוכל למשוך אור במידה המקסימאלית?

שאלה טובה. אם אנחנו מתחברים בינינו ורוצים כולנו יחד למצוץ את האור מהבורא, מהכוח העליון, אז אנחנו נצליח. כמו שהרבה גורים קטנים נמצאים ליד אמם ומוצצים ממנה כולם יחד, והיא בסבלנות שוכבת ונותנת להם את החלב. כך אנחנו צריכים כולנו יחד, וגם נעזור זה לזה, למצוץ את כל מה שיש באמא עילאה שלנו, וככול שאנחנו נתחבר אליה יחד, כך נצליח יותר, כל אחד ואחד.

שאלה: אמרת שכדי ללמוד את הזוהר כל מה שצריך הוא את הלב כדי שנוכל להיות מושפעים מהאור הזה. למה הרגע הזה הוא רגע מיוחד להתחיל ללמוד את הזוהר? כי הבנתי שהיינו יכולים כבר מזמן ללמוד את ספר הזוהר, שכל מה שהיינו צריכים זה את החיסרון והרצון שלנו, אז למה הרגע הזה עכשיו הוא מיוחד?

אנחנו למדנו פה ושם קצת על המערכת העליונה, למדנו הרבה על עבודת האדם, על החיבור בינינו, ועכשיו הגענו למצב שאנחנו צריכים ללמוד על התקשרות האדם למערכת העליונה, לבורא. עברנו על המאמרים של הכניסה ללשמה, ועכשיו אנחנו צריכים לממש את זה על ידי לימוד של ספר הזוהר עצמו. הוא כותב על זה.

שאלה: מה הם חמשת העלים שמקיפים את השושנה?

עדיין לא מדברים על זה. אנחנו נדבר סביב זה, נענה על כל הדברים האלה.

שאלה: בקטע 13 כתוב, "והעיקר מה שבא רבי חזקיה להורות בהשוואה הזו, משושנה בין החוחים לכנ"י, ללמדנו, שכל שיש לנוקבא במצב גדלותה צריך להימצא בה כנגדם הכנה והכשר עוד בתחילת הווייתה, במצב הקטנות.". מה היא אותה ההכנה הזאת?

אנחנו עוד לא התקרבנו לזה. זה שאתה קורא ובא לך לדעת, זה טוב, אבל אם אנחנו לא מדברים על זה, אז אסור לך לשאול.

תלמיד: בתחילת דבריך אמרת שאנחנו צריכים להשקיע את הכוחות שלנו בקריאה של הספר. אילו כוחות אנחנו צריכים להשקיע?

כוחות כדי להתקרב להבנת הספר בצורה כללית. אני ממליץ לשמוע, ואחר כך להתחיל עם השאלות, כי הן לגמרי לא באותו הנתיב שבו אנחנו רוצים להיכנס ללימוד.

שאלה: כתוב, "יש שושנה ויש שושנה, אחת היא קטנוּת ואחת גדלוּת". מה התפקיד של החוחים כאן, ומה התפקיד שלהם בהבאה של ישראל למצבו המתוקן?

ישראל הם אלו שמקבלים למטה אור מהשושנה, כל המערכת הזאת שנמצאת למעלה מהם ומקשרת אותם לבורא נקראת "שושנה". במצב הזה יש בשושנה גם קטנוּת וגם גדלוּת, זאת אומרת לפי המידה שהשושנה יכולה לפתוח את עצמה ולהעביר את האור מלמעלה, מהבורא, למטה לישראל. "ישראל" הם כל אלה שמשתוקקים להתחבר עם הבורא כדי לקבל ממנו על מנת להשפיע.

שאלה: בתחילת הקטע כתוב כמה פעמים על רחמים. מה היא התכונה החשובה הזו בהרגשה שאנחנו מתחילים ממנה?

כתוצאה מאהבה כך הוא היחס הזה.

שאלה: אמרת שהזוהר היה נסתר בתקופה מסוימת וכעת התגלה. איך נוכל להבטיח שהוא לא יוסתר פעם נוספת? מה אנחנו צריכים לעשות כדי שהוא לא יוסתר?

הוא נסתר בכלל מהעולם, אף אחד בעולם לא ידע שהספר הזה קיים. לפני אלפיים שנה ישב רבי שמעון עם התלמידים שלו ב"מירון", לא רחוק מאיתנו, והוא לימד אותם, וחוץ מהם האנשים לא ידעו. מכל החבורה הזאת היה מישהו שקרא, מישהו שכתב, כך הם ישבו ולמדו. אחרי שהם למדו מהדברים שרבי שמעון דיבר, נשאר כתב על מה שרבי שמעון אמר, על מה שכל התלמידים שאלו ועל מה שהוא ענה להם, וגם הסיכום של השיעור. כך זה היה יום יום, כך הם ישבו ולמדו, ואף אחד לא ידע על זה. זה היה לפני אלפיים שנה בזמן שהיו כאן מלחמות, רציחות ומהומות, ועם כל זה הם ישבו ולמדו בשקט במערה. בהזדמנות ניסע כולנו יחד, נבקר את המערה הזאת, אתם תראו איפה זה היה, זה דבר מאוד מעניין, כתוב על זה בהרבה ספרים.

כשהם גמרו ללמוד ולכתוב את ספר הזוהר, כולם הסכימו שצריך לגנוז את הספר הזה, כלומר לעטוף אותו באיזה חומר ולהכניס אותו לארגז, ואת הארגז הזה לשים במקום נסתר ששם הוא יעמוד. כך הספר הזה היה נסתר מהמאה ה-2 עד המאה ה-13. עד שקרה דבר מוזר, כמו שרגיל לקרות עם כתבי מקובלים, מישהו מצא כביכול את הארגז הזה, גילה את הכתבים, והבין שהכתבים האלה הם מאוד מיוחדים, שהם מדברים על דברים נסתרים, על הקשר בין העולם שלנו לבין העולם העליון, על הקשר של האדם עם הכוח העליון, ומאז ספר הזוהר התחיל להתגלות. ספר הזוהר נעשה יותר ויותר גלוי בעולם, התחילו ללמוד אותו, התחילו להבין על מה כתוב, וכך עד היום הזה אנחנו לומדים אותו, וגם כל כתבי הקבלה מבוססים עליו. זאת אומרת, מה שתלמדו עכשיו זה את היסוד, את המקור של חכמת הקבלה ממש.

אנחנו לומדים רק את ההקדמה של ספר הזוהר, אבל ההקדמה עצמה בעצם כוללת בתוכה את כל הספר. לכן אפילו אם נלמד רק את ההקדמה, בכל זאת זה יהיה עבורנו נכס גדול, אנחנו נלמד ונבין מזה הרבה. מה אנחנו צריכים בעצם לדעת בכללות? שהקשר בין הבורא לאדם, לנברא, הוא הנושא של הספר. הספר רוצה להסביר איך הבורא משפיע עלינו, איך אנחנו מתקשרים אליו, איך אנחנו יכולים לתקן את הקשר שלנו עם הבורא לקשר הדוק יותר, קצר יותר, איך נדע מה לעשות לבורא כדי שיהיה לו נחת רוח מאיתנו, וכן הלאה. על כל זה מדבר ספר הזוהר. עד שהוא פותח לנו את הכוח העליון עצמו, את הבורא עצמו, ואנחנו מתחילים לראות עד כמה הוא מתקרב, פותח לנו את עצמו ואומר, "בואו, מזמן חיכיתי שתתקרבו אלי." זהו בעצם הנושא והמטרה של הספר, נקווה שנזכה לזה.

שאלה: אנחנו לומדים שלהכנה יש תפקיד מפתח בעבודה שלנו, איך צריכה להיות ההכנה לשיעור הזוהר? איך עלינו להכין את עצמנו במשך היום כדי להגיע בבוקר לשיעור הזה, ואיזו כוונה צריכה להיות לנו בשיעור הזוהר?

אנחנו צריכים להבין שלימוד הזוהר הוא לימוד מיוחד. אנחנו צריכים להיות מחוברים כמו שהיו תלמידי רבי שמעון בזמן שהם כתבו את ספר הזוהר כשרבי שמעון דיבר. לכן אנחנו צריכים להשתדל להיות באותו קשר בינינו ולהשתוקק מהחיבור שלנו להתקשר לספר, לנושא של הספר ולהשתדל להבין את הספר יחד. זה חשוב מאוד, זה פותח את הנשמה, זה מתקן את הקשר בינינו עם הבורא. הספר עושה הכול, אין מקור יותר גבוה מספר הזוהר. בטח קראתם פה ושם כמה הספר גדול ופועל לתיקון הנשמה.

שאלה: מהם האור הלבן והאור האדום ומה הם מגלים לנו?

נלמד את זה בהמשך.

שאלה: איזה סוג של נשמה צריך להיות לנו כעשירייה כדי שנוכל למשוך את אור הזוהר לתוך העשירייה שלנו? איך אפשר להגיע להרגשה הזאת?

צריך להיות לנו חיסרון טוב וגדול כדי שנרצה מאוד לגלות את השפעת הבורא עלינו ואיך להשפיע בחזרה אליו. זאת אומרת, אנחנו רוצים לגלות רצון. לגלות את רצון הבורא אלינו ואת הרצון שלנו אליו.

שאלה: לגבי החוחים והשושנה. עכשיו בעשירייה היחסים, הוורדים מזינים אותנו. השושנה מזינה אותנו כמו ילדים, ולגדלות אנחנו לא שואפים, אלא לגלות את עצמנו בעשירייה כשושנות קטנות שרק במצב הגדלות יהפכו לעשירייה אחת שגם היא תהיה שושנה קטנה כלפי כל הכלי העולמי.

בינתיים תסתכלי ככה.

שאלה: איך כנסת ישראל יכולה להשיג את תכונות הרחמים?

כנסת ישראל נקראת "מלכות", הספירה התחתונה מכל הספירות, לכן היא כונסת בתוכה את כל הרצונות של בני האדם ולכן היא יכולה לקבל בתוכה השפעה מהכתר, מהאור העליון.

שאלה: האם יש קשר כלשהו בין הרגישות ללימוד הזוהר לבין הרגישות לחיבור עם החברים?

הקשר הזה צריך לעבור דרך האדם, ובמידה שבה הוא רוצה להתחבר עם החברים כך הוא יתחבר לספר הזוהר.

שאלה: האם אפשר לקרוא בזוהר לא רק בחיבור עם החברים, אלא בנפרד, בזמנו הפנוי של כל חבר? והאם קריאה כזאת תניב תועלת לעשירייה?

אם תקרא עם הכוונה הזאת זה יהיה מועיל לעשירייה. אפשר לקרוא בכל צורה שהיא.

שאלה: אנחנו יודעים שהזוהר הוא ספר מורכב ומלא כוחות. מיהם אותם שישים ריבוא שיוכלו לעזור לנו בקריאה בזוהר? יש לנו אמונה שנפתח סביבה שנהיה חופשיים מדאגה.

נגלה את זה מאוחר יותר במשך הלימוד.

תלמיד: כשלמדנו בעבר וקראנו בזוהר, נתת לנו עצה שגם אם לא מבינים מה כתוב בו צריך לשמור על כוונה לחיבור בינינו. מהי הכוונה הנכונה ללימוד הזוהר בזמן הזה?

ודאי שהכוונה היא לחיבור בינינו, ובנוסף אנחנו צריכים להבין יותר את המערכת שעליה אנחנו לומדים. אנחנו נלמד בכל שיעור קטע ובהדרגה נעבור על כל הקדמת הזוהר ויהיה לנו ברור עם מי אנחנו נמצאים בקשר. איך הבורא משפיע עלינו, איך אנחנו יכולים להשפיע עליו, איך להתקשר עמו ובצורה כזאת להשפיע במקסימום.

שאלה: האם יש משהו בסגנון העבודה בינינו בעשירייה ביחס לחברים?

כמו שדיברנו כל הזמן, סגנון העבודה נשאר אותו סגנון - להתקרב, להתכלל זה בזה ככל האפשר.

שאלה: האם הזוהר בזמן ההכנה הוא כמו תמצית של תיון למשל, שמתפשט בכלי ביחס הנכון, וכך גם בעשירייה האור המחזיר למוטב. האם התורה מתפשטת מתוך תמצית כזאת?

כן אפשר כך להגיד, הכול ישתנה אצלנו עוד הרבה פעמים.

שאלה: האם אנחנו יכולים להפעיל את עבודת האור עלינו רק אם נקשיב לכתוב בספר הזוהר, בלי להבין את השפה?

אפילו בלי להבין את השפה. אם נלמד, נשמע את הטקסט ונרצה להתקשר אליו נהיה כמו ילדים שלא יודעים על מה מדובר גם כשהם כבר גדולים ומדברים, אבל מתוך הרצון שלהם הם מתחילים להבין ולגדול. כך גם אנחנו.

שאלה: תודה עמוקה לבורא על כך שאפשר לנו לקרוא בזוהר וללמוד איתך, זו ברכה גדולה. האם רבי חזקיה שהתחיל בדין וברחמים, זה מפתח בשבילנו? האם אנחנו צריכים להתרכז כדי לאזן את שני הכוחות האלה ולהתעמק יותר בזוהר?

אנחנו צריכים ללמוד יום יום אותו קטע כמו שלמדנו בשיעור בוקר, ולהשתדל ככל האפשר להתחבר לקטע הזה ברגש ובשכל. לקרוא לפחות כמה פעמים, ולהבין את הקשר בין המשפטים.

שאלה: אתמול עשינו תרגיל חיבור שבו כל אחת כוללת את הצורה של חברתה, והייתה תחושה שהיא מרגישה משהו דומה וזה חדר ללב שלה מהצורה הפשוטה עד להתפרצות של צורה אינסופית. האם העיקרון הזה משתקף בתרגיל הזה?

כן.

שאלה: יש לנו יראה כזו בדומה לסרט שראינו בזמנו על הזוהר, שהחברים עמדו לפני המערה ולא יכלו להיכנס אליה. איך אנחנו יכולים לכרות את הברית הזו, שבלעדיה אנחנו לא יכולים להרגיש את הזוהר בצורה נכונה דרך הלב של החברות?

הכול יהיה בסדר, אנחנו הולכים יחד, הכול יהיה טוב.

שאלה: הוא כותב בטקסט שאור חוזר הוא אור של דין ואור ישר הוא אור של רחמים. זה לא אמור להיות הפוך?

זה אור ישר של רחמים מפני שהוא מגיע מהבורא, ואור חוזר הוא דין מפני שהוא בא מסירוב התחתון לקבל אותו בצורה ישירה.

שאלה: האם עדיף לשמוע את התרגום בגרמנית או לשמוע את המקור בעברית שאני עדיין לא מבין?

עדיף לשמוע בכל שפה שאתה מבין.

שאלה: איך אנחנו יכולים למקד את החסרונות והשאלות שלנו כלפי "ספר הזוהר"?

אני לא יודע איך לעשות זאת. לאט לאט במשך הזמן נבין את זה, בעוד שיעור, שניים, אתם תראו כמה פחות שאלות יהיו. אין מה לעשות, אמנם אין לי סבלנות, אבל אני מצפה שהשאלות הראשוניות יפחתו ואז יישארו שאלות לעניין.

שאלה: האם יש סדר לקריאת "ספר הזוהר"? ואם כן מה הם הכללים האלה?

הכללים הם מה שאנחנו לומדים. לקרוא את הכרך הראשון של "ספר הזוהר" הנקרא "הקדמה לספר הזוהר" ולברר אותו. זה מה שיש.

תלמידה: מהי אותה אמא עילאה בשבילנו, המזינה אותנו ושעלינו להידבק אליה?

"אמא עילאה", זאת הבינה.

שאלה: איזו השפעה יש לנו על כל האנושות כשאנחנו קוראים יחד את "ספר הזוהר"?

אין השפעה יותר גדולה, המתרחשת על ידי האור העליון המאיר עלינו מלמעלה, מהבורא, אלינו כאן לעולם הזה, מאשר קריאת ה"ספר הזוהר". דווקא על ידי קריאת "ספר הזוהר" יחד אנחנו מועילים לעצמנו הכי חזק בהתפתחות הרוחנית.

שאלה: ב"הקדמה" הוא נותן ציטוט מ"ספר תורה", מ"בראשית". מהו הקשר בין "תורה" ו"ספר הזוהר"?

"זוהר" הוא הפירוש הקבלי על ה"תורה". אם תפתחו את כל "ספר הזוהר" תראו ששם כתוב "ספר הזוהר" על חמישה חלקי "תורה". כך רבי שמעון לימד את התלמידים שלו.

שאלה: אם ה"זוהר" הוא הכי מועיל, לָמה בלימוד שלנו לא מתמקדים בו בעיקר?

הוא מאוד מועיל מצד אחד, מצד אחר הוא בכל זאת לא מלמד אותנו בצורה מודרנית הקרובה אלינו, ולכן אנחנו מעדיפים לפעמים את "פתיחה לחכמת הקבלה", "תלמוד עשר הספירות", "עץ חיים" של האר"י. בכל זאת "ספר הזוהר" מסביר לנו הכול על ידי סיפור, אבל הסיפור הזה כל כך מועיל להתפתחות הנשמה, שאנחנו בכל זאת לא עוזבים ולא מחליפים אותו בשום חיבור אחר.

שאלה: שמעתי שאתה מצפה לשאלות לעניין. מהן בדיוק השאלות האלה, שהן לעניין?

שאלות לעניין הן על מה שכתוב. לא שאלות מכל הכיוונים, כי הן לא ייתנו לנו שום פתרון. אנחנו צריכים להיות יותר צמודים לטקסט, לפי איך שהוא כתוב ולפי מה שמדובר בו, ושנקשור את הטקסט הזה אלינו.

שאלה: האם אפשר להתקשר לנשמת רבי שמעון בעת הקריאה, איך עושים זאת?

אני חושב שאפשר לחכות עם זה.

שאלה: מה זה אומר להבין את מה שכתוב ב"זוהר"?

"להבין" זה נקרא להשיג. בחכמת הקבלה הבנה מגיעה כתוצאה מהשגה.

שאלה: איך לפרש את המילים בצורה מילולית? לדוגמה, מספרים, צבעים, האם יש להן משמעות מיוחדת?

יש משמעות, אנחנו נלמד על כל דבר ודבר.

שאלה: מה יש במלכות שמתוארת כשושנה בין החוחים, או הצבע האדום, לדין ורחמים, איך מלבישים את זה?

מלכות כוללת את כל האורות המגיעים מהכתר אליה, ולכן היא נקראת "כנסת ישראל", כי היא כונסת את כל ההשפעות אליה. לפעמים יש לה מצב של דין ולפעמים מצב של רחמים, או אדום או לבן. בינתיים זה מספיק.

קריין: נתחיל שוב "הקדמת ספר הזוהר", מאמר "השושנה", סעיף 1, בעמוד 183 בספר.

הקדמת ספר הזוהר

השושנה

.1" רבי חזקיה פתח. כתוב, כשושנה בין החוחים. מהי שושנה? זוהי כנסת ישראל (כנ"י), מלכות. משום שיש שושנה ויש שושנה. כמו שושנה בין החוחים, יש בה אדום ולבן. כך כנ"י יש בה דין ורחמים.

כמו שושנה, יש בה י"ג (13) עלים. כך כנ"י יש בה י"ג מידות הרחמים, הסובבות אותה מכל צדדיה. אף אלקים, שבפסוק, בראשית ברא אלקים, הוציא י"ג מילים, לסבב את כנ"י ולשמור אותה: את, השמיים, ואת, הארץ, והארץ, הייתה, תוהו, ובוהו, וחושך, על, פני, תהום, ורוח. כלומר עד הכתוב, אלקים מרחפת.

ביאור הדברים. עשר ספירות (ע"ס): כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת (ת"ת), נצח, הוד, יסוד ומלכות. ועיקרן הוא רק חמש: כתר, חכמה, בינה, ת"ת, מלכות. משום שספירת הת"ת כוללת בתוכה ו"ס חג"ת נה"י. והן נעשו חמישה פרצופים: א"א, או"א, זו"ן. הכתר נקרא בשם אריך אנפין (א"א). חכמה ובינה (חו"ב) נקראים בשם אבא ואמא (או"א). ת"ת ומלכות (תו"מ) נקראים בשם זעיר אנפין ונוקבא (זו"ן).

שבעה ימי בראשית הם ב' הפרצופים זעיר אנפין (ז"א) ונוקבא דאצילות. ויש בהם שבע ספירות חג"ת נה"י ומלכות. אשר בכתובים של מעשה בראשית מתבאר, איך או"א, שהם חו"ב, האצילו אותם מתחילת התהוותם עד סוף הגדלות, שנוהג בהם במשך 6000 שנים.

ורבי חזקיה פתח בביאור הנוקבא דז"א, לבאר סדר אצילותה מאמא, הבינה, הנקראת אלקים. וזהו שפתח בביאור השושנה, שהיא הנוקבא דז"א. והנוקבא דז"א בעת גדלותה נקראת בשם כנ"י. ולכן אמר, מהי שושנה? זוהי כנ"י.

ויש בשושנה זו ב' מצבים:

א. קטנות, תחילת התהוותה, שאין בה אלא ספירת כתר, שבתוכה מלובש אור הנפש שלה, וט' ספירות תחתונות (ט"ת) שלה נופלות מחוץ לאצילות, בעולם הבריאה.

ב. גדלות, שאז מתעלות ט"ת שלה מעולם הבריאה לעולם האצילות, והיא נבנית עימהן לפרצוף שלם בע"ס. ואז עולה עם ז"א בעלה לקומה שווה עם או"א דאצילות, ומלבישים אותם. ואז נקרא ז"א ישראל, אותיות לי ראש, והנוקבא נקראת כנ"י, ע"ש שכונסת בתוכה כל האורות של ישראל בעלה ומשפיעה אותם לתחתונים.

קטנות נקרא שושנה בין החוחים, משום שט"ת שלה התרוקנו מאור האצילות, ונשארו כחוחים. וגדלות נקרא שושנה סתם או כנ"י. וע"כ נאמר, שיש שושנה ויש שושנה.

גוון אדום מורה, שיש שם אחיזה לחיצוניים ולקליפות לינוק ממנה. וזה בקטנות, שט"ת שלה בבריאה. ויש בה ג"כ לבן בכלי דכתר שלה, שאין שם אחיזה לחיצוניים.

לכן נאמר, כמו שושנה בין החוחים, יש בה אדום ולבן, כך כנ"י יש בה דין ורחמים, להורות כי גם בגדלותה, שנקראת כנ"י, אע"פ שעולה אז ומלבישה את הבינה, מ"מ נשאר בה דין, כי צריכה למסך המתוקן בה לצורך הזיווג דהכאה.

כי מסיבת הדין שבמסך, הוא מכה על האור העליון ומחזירו לאחוריו, ומעלה ע"י זה ע"ס דאור חוזר (או"ח), הנקרא אור של דין, וממשיך בתוכן ע"ס דאור ישר (או"י), הנקרא אור של רחמים. וע"כ גם בכנ"י יש דין ורחמים, כנגד האדום והלבן, שיש לשושנה בין החוחים.

וזה הים שעשה שלמה, העומד על שנים עשר בָּקָר. כי ט"ת שלה שנפלו לבריאה, נתקנו שם בשנים עשר בקר, ונקודת הכתר, שנשארה באצילות, היא הים, העומד עליהם מלמעלה, וכללותם יחד נקראים י"ג עלי השושנה.

המוחין דגדלות דנוקבא, שיש בהם מהארת החכמה, נמשכים מי"ג השמות, הנקראים י"ג מידות הרחמים. לכן אף כנ"י יש בה י"ג מידות הרחמים. והעיקר מה שבא רבי חזקיה להורות בהשוואה הזו, משושנה בין החוחים לכנ"י, ללמדנו, שכל שיש לנוקבא במצב גדלותה צריך להימצא בה כנגדם הכנה והכשר עוד בתחילת הווייתה, במצב הקטנות. ע"כ נאמר, שכנגד לבן ואדום בקטנות, יוצא בה דין ורחמים בגדלות. וכנגד י"ג עלים בקטנות, יוצא בה י"ג מידות הרחמים בגדלות.

אלקים שבפסוק, בראשית ברא אלקים, הבינה המאצילה לנוקבא דז"א, הוציא י"ג מילים: את השמיים ואת הארץ והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום ורוח. כלומר, עד אלקים השני. שאלו י"ג מילים רומזים על אותם י"ג עלים של שושנה בין החוחים, הים העומד על שנים עשר בקר, שהם הכנה והכשר לכנ"י, שתקבל י"ג מידות הרחמים, לסבב את כנ"י ולשמור אותה.

כי י"ג מידות הרחמים, שהן המוחין השלמים דנוקבא, נבחנות שהן סובבות ומאירות אליה מכל הצדדים סביב סביב. ונשמרת על ידיהן ממגע החיצוניים. כי כל זמן שאין בה המוחין הגדולים בהארת החכמה מי"ג מידות, יש בה יניקה לחיצוניים."

שאלה: מה זה אומר שאור חוזר הוא בחינת דין?

כי הוא מגיע מתוך ההתנגדות של המלכות שבונה צמצום, מסך ואור חוזר. לכן זה נקרא "דין". היא לא נותנת לאור העליון להתפשט בה.

שאלה: מה הם קטנות וגדלות בעשירייה?

בעשירייה אנחנו לא יכולים להגיד על זה שום דבר, אבל התקרבות חזקה, עוצמתית בינינו נותנת לנו אפשרות להתקרב לאור העליון, זה נקרא גדלות, ואם אנחנו לא יכולים להתקרב אז אנחנו נשארים במצב בו לא מגדילים את משיכת האור העליון עלינו ולכן המצב הזה נקרא קטנות.

תלמיד: אבל זה בכל זאת מצב מאוחד.

לא, קטנות זה לא מצב מחובר. ודאי שאנחנו לא מזיקים האחד לאחר אבל לא עוזרים זה לזה, אין לנו כוח להתקרב.

תלמיד: באותו זמן נאמר שקטנות היא המצב העיקרי והגדלות היא התוספת, אז אנחנו נמצאים במצב של המתנה כל הזמן?

אנחנו צריכים להיות לפחות במצב הקטנות. אבל אם אנחנו מסוגלים לעבור לגדלות, אז ברור שאנחנו עוברים.

תלמיד: אם כך צריך תמיד להשתוקק לגדלות, כי בטקסט כתוב לפעמים שהעיקר זה להשתוקק לקטנות.

לא. צריך לשאוף להשפעה מקסימאלית על הבורא, להתקרב אליו, והמצב הזה הוא תמיד גדלות. אבל אנחנו צריכים להימצא לפחות בקטנות.

תלמיד: מה זה אומר שבקטנות מאירה רק תכונת הכתר?

יש כמה מצבים בקטנות. הראשון שבו מאיר רק הכתר, השני שמאירות הספירות חג"ת נה"י עד אמצע הפרצוף, והשלישי הוא כבר גדלות, כשהאור מאיר בכל הפרצוף.

שאלה: לפני כן נאמר שמקור החסדים הוא אהבת הבורא, אז מה הוא מקור הדינים?

מקור הדינים זה שאין לנו כוח לאהוב את הבורא.

שאלה: אם כך יוצא שבשלושת המצבים, עיבור, יניקה, מוחין, אנחנו צריכים קודם לעבור מהקטן לגדול. בקטנות חשוב מאוד לעבור את ההכנה, האם בזה תלוי גם המצב שלנו בגדלות?

מה אפשר לומר כאן, כשאישה רוצה להתעבר, להיכנס להיריון, זה שלב ההכנה, לאחר שנכנסה להיריון ומתחיל להתפתח בה הוולד, זה מצב הקטנות. ולאחר שהוא נולד ומתחיל לגדול מחוץ לאימא זו כבר גדלות.

שאלה: במצב הקטנות אין לנו כוח להתקרב ואנחנו לא מזיקים זה לזה. מה זה אומר שאנחנו כן מזיקים, נניח עכשיו?

מבלי לרצות להתחבר זה עם זה אנחנו כבר שמים מחיצות בדרכו של האור, הוא לא יכול להיכנס, להתקרב אלינו, לקשור בינינו ולתקן.

שאלה: בטקסט מצוין שבקטנות יש שלושה עשר עלי כותרת ובגדלות יש שלוש עשרה תכונות רחמים המגנים על הורד במלכות. מה היא ההגנה הזאת?

אלה מסכים, אנחנו עוד נלמד איך זה עובד.

שאלה: קודם קראנו קטעים מתוך שיעור הבוקר, שאלנו שאלה וקיבלנו תשובה. מה אתה ממליץ לנו לעשות כדי להגיע עכשיו לחיבור ולא להתרחקות, כיוון שהאחד חושב שהוא מבין יותר את הזוהר והאחר חושב שהוא מבין פחות.

אתם צריכים לקרוא את מה שאנחנו קוראים בשיעור הבוקר בכל מצב אפשרי ועל זה לדבר, אפילו אם תתבלבלו זה בכל זאת בריא. זאת ההמלצה שלי אליכם. זה הכול. מלבד השיעור עליכם לקרוא את הטקסט של השיעור מינימום פעמיים נוספות.

שאלה: האם עלינו לשאוף לתכונות הרחמים ביחסים בינינו?

אתם יכולים לדבר גם על זה אבל לא להתבלבל בין זה לזה, כי הזוהר מדבר על יחסים הרבה יותר גבוהים.

שאלה: הוא כל הזמן חוזר ואומר שהאור הישר מכיל בתוכו את הרחמים, אבל האור הישר הוא אור החכמה, לא? האם זו לא תכונה שונה קצת?

לא. גם על זה נלמד. יש משהו במה שאת אומרת אבל זה לא מדויק.

שאלה: מה זה האלוקים השני שהוא מציין פה?

כתוב בספר התורה אלוקים פעם ראשונה, ואחר כך כתוב אלוקים פעם שנייה.

תלמיד: לא הבנתי, אז מה זה אלוקים פעם שנייה?

בספר התורה כתובה המילה אלוקים, הוא אומר שמאלוקים פעם ראשונה עד אלוקים פעם שנייה יש מספר מילים.

תלמיד: אני עדיין לא מבין מה זה אלוקים שני.

מה זה אלוקים ראשון?

תלמיד: אני לא יודע.

אז כך אתה לא מבין מה זה אלוקים שני. הוא רק אומר לך שיש מספר מילים בין שם אלוקים שכתוב פעם ראשונה לזה שכתוב בפעם השנייה, יותר הוא לא מסביר לך בינתיים.

שאלה: אתמול בשיעור שמעתי שיש לנו בעיה מפני שבזמן העלייה אנחנו לא יכולים להחזיק את עצמנו במצב הזה וכתוצאה מזה מגיעים לירידה. האם זה קשור לכך שאנחנו לא משתמשים בגדלות בצורה נכונה או שזה משהו אחר?

זה לא קשור לשום דבר. זה קשור לכך שאם אתה רוצה לעלות גבוה יותר אתה צריך לפני כן ליפול נמוך יותר, וכך בכל פעם.

תלמיד: בהכרח צריך ליפול?

כן, זה כמו עם מצוף.

שאלה: כתוב שכש-ט' תחתונות נופלות לבריאה הן מוצאות את עצמן ב-י"ב הבקר. מה זאת התכונה הזאת?

זו תכונת הקבלה.

קריין: מאמר "השושנה", סעיף 2.

"ואח"כ נזכר שם אלקים פעם אחרת, כמ"ש, אלקים מרחפת. כדי להוציא חמישה עלים קשים, הסובבים את השושנה. ואלו חמשת העלים נקראים ישועות. והם חמישה שערים. ועל זה כתוב, כוס ישועות אשָׂא. זוהי כוס של ברכה.

כוס של ברכה צריכה להיות על חמש אצבעות ולא יותר, כמו השושנה, היושבת על חמישה עלים קשים, שהם כנגד חמש אצבעות. ושושנה זוהי כוס של ברכה.

מהשם אלקים השני עד השם אלקים השלישי חמש מילים: מרחפת על פני המים ויאמר. כנגד חמישה עלים. מכאן והלאה, שכתוב, אלקים יהי אור, הוא האור שנברא ונגנז ונכלל בברית ההוא, שנכנס בשושנה והוציא בה זרע, וזה נקרא עץ עושה פרי, אשר זרעו בו. והזרע ההוא נמצא באות ברית ממש.

ביאור הדברים: חמישה עלים קשים הם ה' גבורות (ה"ג) דנוקבא, שהן ע"ס דאו"ח, שהנוקבא מעלה ע"י זיווג דהכאה באור העליון, הנקרא אור של דין. כי ע"ס דאו"י נקראות ה' חסדים (ה"ח) חג"ת נ"ה, והן מתלבשות בה"ג חג"ת נ"ה דאו"ח.

ואלו חמישה עלים קשים, הם כוחות הדין שבמסך, המעכב את האור העליון, מלהתלבש ממסך ולמטה. וע"כ נקרא עתה רק חמישה עלים קשים, כי עוד אינה ראויה לזיווג עליהם. ובזמן הגדלות, כשמסך בא בזיווג עם האור העליון, הם נקראים ה"ג.

ואלו חמישה עלים קשים הן חמש מילים, שיש מאלקים שני עד אלקים שלישי: מרחפת על פני המים ויאמר. ולמה נזכר פעם אחרת, שמשמע שיש כאן פעולה חדשה? כדי להוציא מהנוקבא חמישה עלים קשים אלו, שהם הכנה לזיווג בזמן הגדלות.

ע"ס דאו"ח נקראות ה"ג חג"ת נ"ה ולא נקראות כח"ב תו"מ, מפני שממשיכות אור חסדים לבד. ולכן ירדו כח"ב ממעלתם ונקראים חג"ת, ותו"מ נקראות נו"ה.

בגדלות, שחמישה עלים קשים נעשו לה"ג, הם נבחנים לחמישה שערים, פתוחים לקבל ה"ח דאו"י. ונקראים ישועות. ואז נקראת הנוקבא כוס ישועות או כוס של ברכה, כי בסגולתם נעשית הנוקבא כלי מחזיק הברכה, ה"ח.

מספר הספירות עשר, שעיקרן הן חמש בחינות, או י"ג, כמו י"ג מידות הרחמים. עשר מורה על ספירת זו"ן, שבהן רק אור חסדים. י"ג מורה על המוחין דהארת החכמה, המתקבלת לזו"ן.

כוס של ברכה, המורה על המשכת ה"ח לתוך ה"ג שלה, צריכה להיות על חמש אצבעות ולא יותר. כלומר, רק במספר עשר, חג"ת נ"ה ולא יותר. כלומר, להוציא ממספר י"ג, כי אין הנוקבא ראויה לקבל חכמה מי"ג, זולת בדרך התלבשות החכמה בחסדים. ולפיכך צריך מקודם להמשיך ברכה, שהם ה"ח ע"י חמש אצבעות דווקא, שהן ה"ג. ואז יכולה לקבל גם מי"ג.

ומשמע, שהכוונה על חמש אצבעות של יד שמאל, שהן ה"ג. כי חמש אצבעות של יד ימין הן ה"ח. ולפיכך צריכים להגביה את הכוס של ברכה בב' ידיים, כלומר גם עם חמש אצבעות של יד שמאל, כדי לרמוז על הכוונה של ה"ג. אמנם אח"ז, בתחילת הברכה, צריכים להשאיר את הכוס על חמש אצבעות של יד ימין בלבד, כי אין לעורר אחיזה לסטרא אחרא (ס"א), היונקת משמאל.

אלקים שלישי, שבמאמר, יהי אור, להאציל גדלות דנוקבא, שהוא ה"ח וי"ג מידות הרחמים, אשר ה"ח הם ה' פעמים (ה"פ) אור שבמאמר: יהי אור, ויהי אור, האור כי טוב, בין האור, לאור יום. וי"ג מידות הרחמים מרומזות בכתוב, ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד. כי אחד הוא י"ג והוא גם בגי' י"ג.

חמשת האורות הללו, הם האור, שברא הקב"ה ביום א', היה אדם צופה בו מסוף העולם עד סופו. כיוון שהסתכל הקב"ה בדור המבול ובדור הפּלָגָה, וראה שמעשיהם מקולקלים, עמד וגנז אותו מהם. כמ"ש, אלקים יהי אור, הוא האור שנברא ונגנז ונכלל בברית, שנכנס בשושנה: שה"ח נכללו מקודם ביסוד דז"א, ולא באו ישר מבינה, מאלקים, לנוקבא. והברית, יסוד דז"א, שנכנס בשושנה, ונתן אותם אליה.

אלו ה"ח היוצאים על ה"ג, נקראים זרע. ועיקר כוח הדין והגבורות שבמסך, שבכוחם מכה על האור העליון ומחזירו לאחוריו, נמצא רק בעטרת היסוד דז"א, שממשיך אותם ממזל ונַקֵה שבדיקנא. והנוקבא מקבלת ממנו רק הארה וענף.

לפיכך, עיקר הזיווג שעל המסך, המעלה ה"ג, הממשיכות והמלבישות את ה"ח, שהם חמישה אורות, נעשה ביסוד דז"א, והוא הנותן אותם לנוקבא. שאותו זרע, ה"ח וה"ג, נמצא באות ברית ממש, כי באות ברית, שהיא עטרת יסוד דז"א, נמצאת ממשות הגבורות, הממשיכות ה"ח, הנקרא זרע. אבל יסוד הנוקבא מקבל רק צורה של הגבורות שלו. וע"כ נקרא יסוד הנוקבא רק בשם צורת הברית."

קראנו את אות 2 מהקדמת ספר הזוהר.

שאלה: מה מרגישה עשיריית מקובלים אמתית שקוראת את השורות האלה? איזה קשר עם הספר הם מרגישים?

היא מתחברת, מתארגנת סביב הטקסט הזה, סביב רבי שמעון בר יוחאי, ורוצה להתחבר בינה כך שכל מה שמדובר עליו בטקסט יתגלה בהם.

תלמיד: מה זה אומר שזה מתגלה במקובלים שקוראים את הטקסט?

הם מתחילים לראות, להבין ולהרגיש מה שכתוב.

שאלה: שמעתי שקיימת השפעת הבורא על הנברא והשפעת הנברא על הבורא. תוכל לספר על השפעת הנברא על הבורא?

אנחנו לומדים בכל חכמת הקבלה איך להשפיע על הבורא. לבקש ממנו שיתקן אותנו, לבקש בהתאם לכך, שיתגלה בנו, או במילים אחרות שימלא אותנו. כך אנחנו לומדים את חכמת הקבלה, את הפעולות שלנו ואת התוצאות מהן.

תלמידה: מהו אותו דבר מיוחד שאנחנו יכולים לעשות עם אור הזוהר? איך אנחנו יכולים להגביר את ההשפעה הזאת?

לבקש.

שאלה: על מה אנחנו צריכים לחשוב בזמן קריאת ה"זוהר"?

אין לנו יותר על מה לחשוב, רק להתחבר ולחבר את עצמנו עם הבורא.

שאלה: מהי הברית שעלינו לעשות כדי שהאור יחדור לשושנה?

אנחנו צריכים להתחבר בינינו כאחד. לאחד הזה יש הרבה דרגות של איחוד, ואם אנחנו מגיעים לדרגה הראשונה הכי נמוכה של חיבור, אז כבר האור מתחיל להאיר בנו.

שאלה: האם אפשר לעשות משהו כדי לא ליפול כאשר עולים במדרגות?

אין מה לעשות, אי אפשר, כיוון שאנחנו זקוקים תמיד לכלים חדשים, לרצונות חדשים, לחללים חדשים, כדי למשוך לתוכם אור.

שאלה: מורגש שה"זוהר" הוא אמצעי מאוד חזק ומורגש שזה מאוד מחבר אותנו. על מה לשים דגש כדי לא להפריע לו לעבוד עלינו?

אנחנו צריכים כל הזמן לחשוב על החיבור בינינו על מנת שהאור העליון, הבורא, יוכל להשפיע על החיבור בינינו, לחבר בינינו ולמלא אותנו, זה מה שאנחנו צריכים.

שאלה: בטקסט נראה שהוא מדבר על חמישה צמצומים נחוצים שאנחנו צריכים לעשות בעשירייה לפני שאנחנו רואים את האור הראשון, לפני שנכנסים לעבודה. איך אנחנו יכולים להרגיש שהעשירייה מימשה את זה?

אלה צמצומים שאנחנו צריכים לעשות על הרצון לקבל על מנת לקבל שלנו, כשאנחנו מתעלים מעליו לעל מנת להשפיע.

שאלה: בטקסט כתוב על חמש האצבעות של יד שמאל, חמש האצבעות של יד ימין, וצריך שביניהן יהיה קשר. אני מבין שבעשירייה אנחנו צריכים להתחבר בינינו, אבל אני רואה פה עוד תת חלוקה בין יד ימין לשמאל?

יותר מאוחר זה יתברר. הוא כתב פה פעם אחת ובהמשך הוא יסביר את כל זה בהרחבה.

שאלה: יש לנו י"ג תכונות של רחמים. כמה תכונות של דין יש?

אותה כמות.

שאלה: למה היה צריך להסתיר את ספר הזוהר אם אפילו אנחנו לא מבינים בו משהו?

כי ההתפתחות הגשמית עוד לא הייתה מוכנה לזה, האנושות לא הייתה מסוגלת לקבל את ספר הזוהר חוץ מאותם התלמידים של רבי שמעון.

שאלה: במה צריך להתרכז בלימוד? האם צריך לשאול על מושגים שלא ברורים לנו, להשתדל לקרב אותם אלינו, או לחשוב רק על החיבור ולהתרכז בו?

אנחנו צריכים להתרכז בעיקר בחיבור וגם בהבנת הטקסט. אנחנו צריכים לקרוא כמה פעמים את הטקסט כדי שהוא יהיה מוכר לנו, אפילו שאנחנו לא מבינים בדיוק על מה מדובר.

קריין: עמ' 186, סעיף מס' 3. מאמר "השושנה".

"כמו שצורת הברית נזרעה במ"ב (42) זיווגים מהזרע, כך השם החקוק והמפורש נזרע במ"ב אותיות של מעשה בראשית.

ביאור הדברים. שם מ"ב אותיות: הוי"ה פשוטה, הוי"ה במילוי, הוי"ה במילוי דמילוי. שבהן מ"ב אותיות. אותו זרע, הנמצא באות ברית, שהן ה"ח וה"ג, נמשך מהשם מ"ב.

ולכן, כמו שצורת הברית, יסוד הנוקבא, נזרעה במ"ב זיווגים מהזרע של אות ברית, כך השם החקוק והמפורש נזרע במ"ב אותיות של מעשה בראשית.

כי ב' בחינות יש בנוקבא:

א. בניין פרצופה, שנבנית ע"י הבינה,

ב. הזדווגותה עם ז"א, הנקראת הזיווג.

וכמו שצורת הברית, יסוד הנוקבא, נזרעה במ"ב זיווגים מאותו הזרע, של אות ברית, שהֶבְחן זה הוא בזיווג, הנה כך תקיש לסדר אצילות בניינה של הנוקבא, הנקראת מעשה בראשית, ע"י הבינה, שהייתה ג"כ בשם מ"ב.

ויש ב' מצבים בבניין הנוקבא, קטנות וגדלות. הקטנות נקראת חקיקה, שפירושו, חקיקה לבית קיבול לאורות של זמן הגדלות. כי כל המתקבל לנוקבא בזמן הגדלות, צריכה להכנה ולהכשרה להם מימי הקטנות. הגדלות נקראת בשם מפורש, כי כל הסתום בעת הקטנות מתפרש ונודע בעת הגדלות.

וכך השם החקוק והמפורש נזרע במ"ב אותיות של מעשה בראשית. הנוקבא נקראת שם. החקוק, הקטנות שלה. המפורש, הגדלות שלה. וגם הם נזרעו ונבנו במ"ב אותיות, כמו מ"ב זיווגים שבזיווג באות ברית. ומ"ב אותיות של מעשה בראשית הן מ"ב האותיות, המובאות מבראשית עד הב' של ובוהו." שבתורה.

שאלה: במאמר כתוב "כי כל המתקבל לנוקבא בזמן הגדלות, צריכה להכנה ולהכשרה להם מימי הקטנות." במה צריך להתמקד תלמיד כדי לרכוש את התכונות האלה?

אנחנו צריכים להבין שמה שקורה בגדלות הוא מאותם המצבים שהיו בקטנות ורק גדלו, כמו ילד קטן, הוא גדל ונעשה גדול, וכך כל דבר שבעולם. אנחנו צריכים לדאוג לזה שיהיה מקור נכון כבר מהתחלה, ואז לא נצטרך לדאוג כל כך איך זה יגדל, כי אם הכול נזרע נכון בימי הקטנות, אז פחות או יותר הוא ימשיך ויגדל נכון בימי גדלותו.

שאלה: אני זוכר שבפעם הראשונה שהתחלנו ללמוד את ספר הזוהר ב-2009, עד אז אמרת שאנחנו עוד לא מוכנים, למדנו בעיקר רב"ש, מאמרי בעל הסולם ותע"ס, ואחרי זה אמרת שאנחנו מוכנים כבר להתחיל ללמוד את ספר הזוהר. איך אתה רואה שהקבוצה השתנתה? באיזה מצב היא נמצאת עכשיו בלימוד ספר הזוהר?

אתם מתייחסים אחרת לחיבור ולכן אני חושב שאתם מוכנים.

שאלה: בדרך כלל כשאנחנו מתכוננים לשיעור הבוקר, אנחנו קוראים את הטקסטים המומלצים ודנים בהם. אתמול כשקראנו את הזוהר לא היה לנו שום רצון לדון בשום דבר, רצינו רק לקרוא ולקרוא. האם זה מצב נכון, או שבכל זאת אנחנו צריכים להשתוקק לדיון על מה שדברנו?

לא, אלא רק אם יש השתוקקות הכרחית.

שאלה: כשאתה למדת עם רב"ש, איך הוא התייחס לחוסר ההבנה של הטקסט?

ההבנה מגיעה לאט לאט, לא בדיוק איפה שאתה קורא אלא אולי אחרי כמה שבועות תתחיל להבין את מה שקראת, תתחיל להתקשר עם הטקסט, זה לאו דווקא צריך להיות במקום.

שאלה: מהקטע נוצר הרושם שהשם הוא משהו שנוצר בין הבורא לנברא, האם זה נכון?

כן.

שאלה: מה מונע מאיתנו מלרצות את המדרגה הרוחנית הראשונה? על מה בדיוק אנחנו צריכים להתגבר ממש עכשיו?

על החיבור בינינו, בלי זה אנחנו לא עולים למדרגה הראשונה.

שאלה: איך להתחבר למחברי הזוהר?

כאל מורים גדולים, מקובלים גדולים.

שאלה: ימי הקטנות הם ימי הכנה, האם אפשר לחשוב עליהם כמצב של לא לשמה?

אפשר.

שאלה: מה אפשר ללמוד מההשוואה בין שתי השפות, שפת הזוהר ושפת פירוש הסולם?

זה רק הסבר על מה שכתוב בספר הזוהר עצמו, לא יותר מזה.

שאלה: לפני כן ענית לחבר לא לשים מכשולים בפני האור. על ידי הביטול העצמי והורדת המכשולים, האם נוכל בעזרת אור הזוהר להגיע לתפילת רבים יותר מהר ממה שאנחנו משיגים חיבור בכנסים?

כמובן שאפשר.

תלמידה: ואיך נעשה את זה?

צריך לרצות בזה.

שאלה: האם האור שמקבלים מהלימוד המשותף בספר הזוהר פועל להגדלה או לגילוי של עוד חלק מהרצון לקבל, וגם מושך על הרצון הזה אור שמכסה אותו באהבה, בהשפעה?

כן, כך זה עובד.

שאלה: דיברת על פעולה של מציצה של כולנו בזמן הלימוד. מה אתה ממליץ לעשות כשהשיעור מסתיים והפעולה הזאת נשארת ללא מקור לשאוב ממנו?

תקראו עוד ועוד את מה שלמדנו בשיעור ואתם תראו שם דברים חדשים.

שאלה: בקטע השני כתוב על השם בן מ"ב אותיות שזה שם הוי"ה במילוי, ועל הוי"ה במילוי דמילוי. מה זה הוי"ה במילוי דמילוי?

אם הוי"ה היא י-ה-ו-ה, ואם אנחנו ממלאים את האותיות האלה י-ו-ה בתוכן שלהן, אז אנחנו מקבלים אותיות, כלומר כלים עם האור בתוכם. אז יש פעולה שבה אנחנו פותחים את הכלי פעם אחת עם המסך וממלאים אותו באור, ויש פעולה שבה אנחנו ממלאים את הכלי פעמיים וזה נותן לנו השגה עמוקה יותר. זה בינתיים הסבר למה שאנחנו עושים, ובהמשך נרגיש על עצמנו איך זה עובד.

שאלה: לספירת החכמה בעולם האצילות יש אור לבן או שקוף. האם בעולמות התחתונים יותר יש גוונים שונים של אור שלפיהם ניתן להגדיר את האדם, את מהותו?

אין לזה כל קשר לאדם בעולם שלנו, שום קשר. אל תנסה למצוא איזו אאורה או הילה של האדם בעולם שלנו שעל בסיסה תוכל לדעת מה מקורו בעולם העליון, מאיזה שורש וכן הלאה. לא תצליח בזה בשום דבר, רק תבלבל את עצמך. אין שום קשר בין העולם שלנו והשורש הרוחני.

שאלה: מה ההבדל העקרוני בין קטנות לבין גדלות, אם זה רק יותר, או שזו דרגה איכותית?

זה מצב שונה מבחינה איכותית כיון שזה רצון גדול יותר ומסך גדול יותר ואור גדול יותר שנכנס אל תוך הכלי ויותר אור שנדחה מהמסך. המצב שונה לחלוטין, מצב הגדלות. כמו ההבדל בין תינוק לבין אדם בוגר ומשכיל וחכם.

תלמיד: האם יש איזה מצב ביניים, או שמקטנות אנחנו יכולים ישר לעבור לגדלות?

לא, אנחנו חייבים לעבור את כל מצבי הביניים.

שאלה: בסעיף השלישי הזרע נזרע במ"ב זיווגים מהזרע של אות הברית. כך השם החקוק והמפורש נזרע במ"ב אותיות של מעשה בראשית. למה נאמר "אות ברית" ולא ברית עצמה, למה לא הזרע נמצא בברית?

"אות ברית" זו הצורה שבה אנחנו מכנים את הברית הזאת. כמה הברית הזאת גבוהה, כמה היא גדולה, מה היא כוללת בתוכה וכן הלאה. נלמד את זה בהמשך, בהדרגה הכול יתבהר.

תלמידה: מה זה אומר בלשון הזוהר יד ואצבעות?

יד - זו השגה. חמש אצבעות - אלה הם המכשירים שבאמצעותם אותה השגה מושגת.

תלמידה: למה חמישה?

מכיוון שזה חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. או כתר, חכמה, בינה, זעיר אנפין ומלכות. אלה חמשה רצונות שמתפתחים מתוך הכלי, מתוך רצון אחד משותף.

שאלה: בעלי הוא מקובל ולפעמים הוא שואל אותך שאלות. האם אני צריכה לדחוף אותו לשאול יותר או שגם ככה שואלים אותך מספיק. מה העבודה שלי כאשתו?

העבודה שלך כאישה צריכה להיות ולעשות את מה שאישה צריכה לעשות וזהו. בדיוק כמו שהוא צריך לעשות את מה שגבר, בעל צריך לעשות ובזה מתממש תפקידו כגבר.

תלמידה: האם כדאי לי לדחוף אותו לשאול יותר שאלות, כי הוא שואל אולי שתי שאלות בשבועיים, האם זה מספיק?

למה לך זה לא מספיק?

תלמידה: כי זה מאוד נותן התפעלות כששואלים שאלות.

את צריכה לעזור לבעל והוא צריך אולי לעזור לך, אבל בחיים הרגילים. בחיים הרוחניים זו לא חובה. תהיי קצת יותר רכה כלפיו.

שאלה: בסעיף 2, מה זה דור המבול ודור הפלגה, מה מאפיין אותם?

אנחנו עוד נלמד על זה. זה לא לעכשיו. אלה כלים שעברו שבירה. דור הפלגה זה מה שקרה ביניהם - פלגה. זאת אומרת הם נשברו והתרחקו זה מזה. מבול - גם מן קלקול שקרה בכלים. גם זה וגם זה מדובר על שבירת הכלים.

שאלה: האם אפשרי שאנחנו שוב נהיה מקולקלים כשאנחנו מתחילים ללמוד, כמו שהכול התחיל בבבל?

לא, אל תדאגי. אנחנו כבר נמצאים בדרך לתיקון.

שאלה: האם נכון לתאר לעצמי את העשירייה כגיבורים העיקריים של ספר הזוהר?

אני פוחד להגיד שאפשר ככה לתאר, כי אתם תוכלו להתבלבל. אתם תתחילו לבלבל ביניכם לבין התלמידים של רבי שמעון. ותתחילו להמציא כל מיני פעולות שייטו אתכם מהדרך. פה נלמד בנחת, לא נפנטז שום דבר.

שאלה: בסעיף הראשון הוא כותב על האחיזה והיניקה של החיצוניים. מה זה במצב שלנו ובעבודה שלנו יניקה של החיצוניים?

אלו שאין להם קשר לחכמת הקבלה או שיש להם אבל הם יכולים להשפיע עלינו בכל מיני צורות. ולכן מפריעים לנו.

תלמיד: אפשר להישמר מזה?

כן. במידה שאנחנו קשורים בינינו אנחנו יכולים להישמר מהם.

שאלה: איך קריאת ספר ה"זוהר" עוזר לנו להתחבר בינינו?

בספר ה"זוהר" יש כוח שאין באף חיבור אחר בחכמת הקבלה. ספר ה"זוהר" הוא יסוד של חכמת הקבלה, ולכן כשאנחנו קוראים את ספר ה"זוהר" - יש הרבה חומר על ייחודיות של ספר ה"זוהר", על הכוח שבספר ה"זוהר" - אז אנחנו צריכים לקרוא את זה ולהבין כמה הספר הזה מיוחד.

המקובלים, עשרה מקובלים שהגיעו לגמר התיקון. פעם שניה אפשר להגיע לגמר התיקון רק בדור האחרון שיהיה ממש בסוף כל הדורות. זה מה שבעל הסולם כותב. חוץ מרבי שמעון ותלמידיו רק הדור האחרון יוכל להשיג את הדרגה הזאת.

ולכן אנחנו צריכים להבין שאין יותר גבוה מהמקורות בחכמת האלוהות, בעולם העליון שאנחנו לומדים - מספר ה"זוהר". לכן אנחנו נלמד אותו יום יום. וכל פעם שאתם יכולים תשתדלו לחזור על זה, לקרוא. ומתוך זה שאתם קוראים אתם מתחילים לחשוב על זה. לאט לאט זה נכנס ומסתדר בכל תאי המוח. ואתם תראו כמה זה משפיע.

שאלה: לגבי מה שאמרת שנישאר במשך היום עם החומר שלמדנו. יש הרבה חברים שנמצאים בדרכים ובעבודה אז הם ישמעו, זה בסדר?

כן.

תלמידה: יש לנו פעמיים ביום תפילה. האם כדאי לנו להשתמש ב"זוהר"?

לא. תפילה זה תפילה.

שאלה: אנחנו עולים במדרגות שהמקובלים יחד עם רבי שמעון סימנו לנו, או שאנחנו צריכים לבנות אותם?

אתם לא בונים שום דבר. לא בונים כלום. הכול כבר מזמן נעשה על ידי הבורא. לא על ידי רבי שמעון אלא על ידי הבורא בכבודו ובעצמו, עוד בתחילת הבריאה. ולכן הכול כבר כתוב, הכול מדורג בצורה מאוד ברורה. צריך רק להשקיע מאמץ בחיבור. ובמידת החיבור ביניכם תוכלו לעלות.

תלמידה: השיעורים שנתת ב2009 עם חבר, יש אפשרות להקשיב לשיעורים האלה. כדאי להקשיב להם עכשיו?

אני לא יודע. לא זוכר אותם בעצמי. עבר יותר מדי זמן.

שאלה: יש חלק שרוצה ממש להתמסר ללימוד בלי שום הבנה, בלי שום שכל. ויש חלק שדווקא כן רוצה להבין ולדעת. עם איזו הרגשה צריך לצאת מהשיעור הזה?

אתם צריכים גם לזכור קצת משהו מהכתוב, וגם להבין קצת משהו מהכתוב ולהיות בין זה לזה. וכך אנחנו נתקדם. סך הכול אנחנו למדנו שלוש אותיות מ"הקדמת ספר הזוהר" ויש כאן עוד הרבה.

(סוף השיעור)