שיעור בוקר 01.11.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

נושא: פרשת נוח

פרשת נוח - קטעים נבחרים מהמקורות

קריין: קטע מספר 1 מתוך מאמר של רב"ש.

"נוח איש צדיק ותמים היה"

"כתוב, "נח איש צדיק", שזה נקרא, "אלה תולדות נח", היינו המעשים טובים שהם התולדות של הצדיקים. וזה שכתוב, "נח איש צדיק היה". הפירוש, שהוא זכה למעשים טובים. היינו, שבזמן העשיה, היה מרגיש, שבאמת המעשים שלו הם טובים, שהיה מרגיש נייחא דרוחא בעת עשיית המעשים שלו, והרגיש את הטוב שיש בהם, מטעם, היות שהמעשים הם בסדר, לכן זכה להטוב ועונג המלובש במעשי המצות."

(הרב"ש. מאמר 4 "מהו, שתולדות הצדיקים הם מעשים טובים, בעבודה" 1990)

קריין: קטע מספר 2.

""נח איש צדיק". מפרש אבן עזרא, "צדיק" במעשים טובים, "תמים" בלב. "בדורותיו", יש דורשים לגנאי ויש דורשים לשבח. כי בדורות של רשעים, היינו שהמחשבות של הדור הן שלא כדאי לעבוד בעל מנת להשפיע, אז הגוף לפעמים דורש לשבח, היינו שדעתו עם הדורות שלו. ולפעמים הוא דורש לגנאי, מה שהדורות אומרים.

אז יש לו הבחירה ובידו לעשות מעשים טובים, היינו שהוא יכול להתגבר עם בחינת המעשה. אבל על הלב אין לאדם שום שליטה, שיהיה בידו לשנות הרגשת הלב, אם הלב מרגיש מה שדורותיו אומרים לו. והלב נמשך אחר הרוב.

לכן אז אין שום עצה אחרת רק להתגבר מבחינת המעשה לעשית מעשים של השפעה, ולבקש מה' שיתן לו לב אחר. וכמו שכתוב "וטהר לבנו". אבל מבחינת הויכוח הוא לא יכול להצליח. וכשהוא נעשה צדיק מבחינת המעשה, אז הוא זוכה ונעשה תמים בלב, כמו שאמר האבן עזרא."

(הרב"ש. 342. "נח איש צדיק")

שאלה: הוא אומר שהלב נמשך אחרי הרוב "לכן אז אין שום עצה אחרת רק להתגבר מבחינת המעשה לעשית מעשים של השפעה" זה בדיוק מה שקורה עכשיו, אז איך משנים את זה בדיוק? כי הלב באמת נמשך אחרי הרוב, אתה רואה מה קורה ונמשך אחרי השטויות האלה. אין ברירה.

אחרי מי אתה נמשך?

תלמיד: בוא נגיד ככה, אתה צריך להתכופף ולקבל את מה שמאכילים אותך בממשלה ובכול מה שקורה מסביב.

אני לא שם לב לזה בכלל, למה אני חייב כל הזמן לרוץ אחרי כולם? למה אני צריך לשים לב איך הם חיים? ודאי שאני גם חי ביניהם ותלוי במה שהם מחליטים בממשלה, במיוחד בהסתדרות, אבל חוץ מזה שאני בכוח לא שלי תלוי בהם, אני לא רוצה להיות מעורב בהם. לא רוצה. אני חי את החיים שלי בוא נאמר, כאזרח הכי שקט, וחוץ מזה יש לי חיים פנימיים רוחניים, אף אחד לא יכול לקחת את זה ממני. על מה אתה עושה רעש? תחיה גם חיים כאלה.

תלמיד: אתה יכול להתנהג במדינה שלך הפוך ממה שאומרים לך?

אני לא מעביר עליהם ביקורת, כי את הכול עושה הבורא ואם אני רוצה לשנות משהו, אז אני צריך להשתנות ודרך זה אני אשנה את המציאות, אבל לא בשום צורה אחרת. כבר היינו בכל מיני דברים כאלה ואיפה אתה ראית דוגמא אחרת? מתי ראית שהמציאות משתנה לטובה?

תלמיד: בדיוק, באמת לא משתנה שום דבר ואז הוא אומר, לך תבקש מה' שייתן לו לב אחר. למה הוא מתכוון?

לב אחר, לזה אני צריך לדאוג, שיהיה לי לב אחר ולא שאכופף את האחרים כמו שרוצים החברים הסוציאליסטים שלך, לכופף את כל העולם.

תלמיד: אז איך אתה צריך להתנהג בדיוק?

אני מתנהג בצורה כזאת שאני לא נוגע באף אחד, אני דרכי, משנה את העולם.

תלמיד: איך בדיוק תעשה את זה?

על ידי כך שאני לומד את חכמת הקבלה, מתקן את עצמי ואם אני אוכל גם אשפיע לאחרים ואעורר אותם שגם הם יעשו את זה וכך כל אדם ואדם באשר הוא מתקן את עצמו, מתקן את העולם, כי כולנו כוללים את כל הכלי הכללי.

תלמיד: אפילו שאנחנו במיעוט?

אל תדאג, המיעוט שלנו הוא לא מיעוט רוחני, הוא מיעוט גשמי, וזה ההפך תמיד.

שאלה: התכונה הזאת של נוח, מה זה הכוח הזה?

נוח הוא כבר תוצאה מהתיקון, תיכף נדבר על זה. יהיו הרבה פסוקים על כך. כתוב "נוח איש צדיק" מה זה צדיק, אבל כתוב "בדורותיו", בדור שלו הוא היה צדיק ולא בכל הדורות, את זה נלמד. יש על זה גם מאמרים שלמים מבעל הסולם, מרב"ש. אתה יכול לקחת את הפסוקים האלה כי הם פסוקים ממאמרים, במיוחד של רב"ש, ואז ללכת לכל המאמרים האלה ולקרוא. לנו אין פשוט זמן לזה.

קריין: שוב קטע מספר 2 מתוך מאמר "נוח איש צדיק".

""נח איש צדיק". מפרש אבן עזרא, "צדיק" במעשים טובים, "תמים" בלב. "בדורותיו", יש דורשים לגנאי ויש דורשים לשבח. כי בדורות של רשעים, היינו שהמחשבות של הדור הן שלא כדאי לעבוד בעל מנת להשפיע, אז הגוף לפעמים דורש לשבח, היינו שדעתו עם הדורות שלו. ולפעמים הוא דורש לגנאי, מה שהדורות אומרים.

אז יש לו הבחירה ובידו לעשות מעשים טובים, היינו שהוא יכול להתגבר עם בחינת המעשה. אבל על הלב אין לאדם שום שליטה, שיהיה בידו לשנות הרגשת הלב," שבעצמו יוכל לשנות, הוא לא יכול. "אם הלב מרגיש מה שדורותיו אומרים לו. והלב נמשך אחר הרוב." אלא אם כן הוא עושה תיקונים מלמעלה, מקבל תיקונים כאלה מהבורא שהוא יכול להתגבר ולא להיות תחת השפעת הסביבה.

"לכן אז אין שום עצה אחרת רק להתגבר מבחינת המעשה לעשית מעשים של השפעה, ולבקש מה' שיתן לו לב אחר. וכמו שכתוב "וטהר לבנו". אבל מבחינת הויכוח הוא לא יכול להצליח. וכשהוא נעשה צדיק מבחינת המעשה, אז הוא זוכה ונעשה תמים בלב, כמו שאמר האבן עזרא."

(הרב"ש. 342. "נח איש צדיק")

שאלה: הרב"ש כותב כאן על כך שהלב כל הזמן משתוקק אחרי דעת הרוב. כלומר יוצא שאם אני לא הופך את העשירייה שלי לרוב בעיניי, אלא הרוב זו הסביבה שאינה קשורה לחכמת הקבלה, אז הלב שלי נמשך אחרי אותו רוב?

כמובן.

שאלה: הוא כותב שכדי לשנות את הרגשת הלב צריך לעשות פעולות של נתינה ולבקש מהבורא שייתן לב אחר. כלפי מי לעשות פעולות השפעה כדי שאני אשתנה?

כלפי החברים. כלפי החברים בלבד אני צריך לעשות פעולות השפעה ואז לבקש מהבורא שייתן לי באמת אפשרות לעשות את זה בצורה נכונה ויקשור אותנו יחד כך שנגלה אותו ואז בגילוי הבורא לנו, לעשירייה, נדע נכון איך להמשיך הלאה את התיקון.

(סוף השיעור)