011_heb_o_rb_bs-tes-05_1

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/7p9EoTAX?c=W9Hqem1I&mediaType=video

בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך ב'. חלק ה'.

חלק ה' עם אור פנימי

שאנו אומרים, כלי דכתר, כבר מתבלבלים. מדוע? הוא לומד שם שמתחילה יצא לנו כלי דמלכות. מה זה כלי דמלכות? שהיה שם ד'.

אור הכתר בכלי דכתר, הוא אומר, עדיין לא היה אור. מאיזה בחינה? שאחר כך שעלתה המלכות לזעיר אנפין, אז היה מאיר קומת חכמה, אז היינו אור החכמה בכלי דכתר. נמצא שחכמה עוד לא נקרא כלי, שכתר עוד לא נקרא כלי, יש לו עביות לפחות, אבל אור יש לו.

נמצא לבסוף שאני אומר, כלי דכתר, היינו שנזדכך לעביות דשורש. איזה אור היה מאיר בכלי דכתר? אור המלכות. ואחר כך שהוא אמר לכלי דכתר גם כן להזדכך, אין שום אור בכלי דכתר, אז כלי דכתר נקרא כלי ריקנית. עכשיו, באיזה כלי דכתר אני מדבר? משמע, כתר, זה שהיה מכלי דטעמים, שנשאר, רק מה? עדיין אור מבחינת, מבחינה מדרגה יותר תחתונה. בזה מתבלבלים.

אנו לומדים שפרצוף ע"ב לקח את הכלים ריקניים של פרצוף גלגלתא. אי לזאת, שאני אומר, מטי בכתר, באיזה כלי אני מדבר? או שאני מדבר כתר דפרצוף ע"ב, וכאן הוא לא מדבר מכתר דפרצוף ע"ב. איפה ראש דע"ב? הוא לא מדבר בכלל.

שאנו מדברים, מטי ולא מטי, הסתלקות האור רק בגוף. נמצא, שבכלל מראש דע"ב הוא לא מדבר, הרב, כאן. רק מה מדבר? מהזיווג שהייתה בראש דגלגלתא והיה צריך להתפשט לגוף דגלגלתא, שאנו מכנים אותו מעכשיו גוף דגלגלתא, על שם ע"ב שהוא לקח אותה כלים האלו. מה אני מתבלבל? פרצוף ע"ב, ומדברים על כלים דגוף דגלגלתא, שנסתלק האור.

עכשיו, כשהוא אומר לנו, יש לו כלים דכתר חכמה בינה זעיר אנפין מלכות, שנשאר לנו בפרצוף גלגלתא, שאור הסתלק מהם. והוא אומר, מתי נעשה כלי לכלי, היכר כלי? דווקא לאחר הסתלקות האור ממנו.

עכשיו מתחיל לדבר. שיצא בראשונה פרצוף גלגלתא על ד' דעביות, היה שם קומת כתר. אז אור היה מאיר בכלי, לא היה ש... לא היה שם שום התערבות. דווקא להפך, היה מעורב אור בכלי, לא היה נקרא כלי. מה נעשה אחר כך? שהביטוש פנים ומקיף, אז הפרצוף גלגלתא קומת טעמים, קומת כתר נזדככה מבחינה ד' לג'.

עכשיו, מִטעמים רושמים עשר ספירות. שאני אומר שמלכות נתרוקנה, נשאלת השאלה, רק מלכות נתרוקנה או בכל הקומת, בכל הכתר, בכל העשר ספירות נסתלק האור? לומדים, בכל עשר ספירות נסתלק האור.

אז הוא שואל, הרב, מדוע אני אומר, רק מלכות נתרוקנה? היות שאחר כך נעשה זיווג על בחינה ג', המכונה מלכות עלתה לזעיר אנפין, אז מכתר עד זעיר אנפין נתמלא באור יותר קטן, אבל אור כן היה, עוד לא נבחן זה, הוא אומר, לכלי ריקנית.

אחר כך שנזדככה גם כן בחינה ג', והוא היה מאיר קומת בינה, אז גם זעיר אנפין, אין לו פה, אה, אין לו אור עכשיו, לכן הוא חושב גם כן לכלי. ובכתר חכמה בינה, אני חושב, גם את הפרצוף הטעמים, שהיה להם אור מקודם, עכשיו נחשב, גם כן נחשבים יש להם אור, אף על פי שאור יותר קטן. רק בינה יש.

ואחר כך נזדככה, כשמלכות עלתה לחכמה, גם כן יצאו קומה וגם כן נתמלא כלי ריקני, עם איזה? כתר חכמה. היה להם אור, זעיר אנפין מלכות. ואחר כך נזדככה גם כן בחינה א', היה מאיר קומת, עביות דכתר, שיש רק אור המלכות, היה אור המלכות בכלי דכתר. ואחר כך נזדכך גם המלכות. אז עכשיו כלי דכתר, אין לו שום אור.

עכשיו, למדנו, כתר שנזדכך ואין לו שום אור מאור המלכות. עביות דשורש. ואחר כך ש... אנחנו לומדים שבא אור לכלי דכתר, אז אני חושב אותה הכלי בשם טעמים ויש לו ד' ג', ואני לא חושבת על מלכות, רק כתר.

מאיפה נ... מאיפה נבנה כתר? קצת משונה. אז אני אומר, כתר היה לו טעמים, איפה? במדרגה ראשונה, במצב הראשון. ובסוף בא לאור הנפש, לעביות דשורש, לא על מלכות. ואני חושב אותו בחינה עליונה שהיה לו. מה היה לכתר מבחינה עליונה? היה לו ד'.

תלמיד: ….

רב"ש: ... אנחנו למדנו בחלק ד' שמקודם נזדכך היה ביטוש פנים ומקיף בפרצוף גלגלתא. והיה הזדככות המסך, עד שהמסך עלה לראש. ומה אתה שואל? בראש עולים הרשימות שלו, והיות שבחינה אחרונה נאבדת, המס... האור מקיף החליש את המסך שלו, לכן אין בראש דגלגלתא ד' ג'. אחד.

מי העלה אותו לראש דגלגלתא? למדנו, מסך דטבור. שמסך דטבור עלה בראש דגלגלתא עם כל הרשימות שלו, למדנו שם דבר חד... דבר חידוש. שהמסך דטבור נכלל בעביות של מלכות דאו... דראש, נקרא ממטה למעלה, שהוא בעצמו יכול להמשיך אור, ונעשה זיווג דהכאה, ומלכות נקרא שלו מלכות המזדווגת, שעושה זיווג דהכאה.

אחר כך למדנו שראש דגלגלתא עשה זיווג על ד' ג', אז עיקר העביות מסך דטבור, שיש לו כבר לקבל, שהוא בחינת גוף, לא ראש, היה יורד למטה, למקומו. אבל לא ירד למטה במקום טבור, במקום בחינה ד', על בחינה ד' הוא לא נתהווה, רק בחינה ג', הוא עוד בחסר. בסדר.

ולמדנו, שאור הזה מילא את הכלים ריקניים של פרצוף גלגלתא. ואחר כך למדנו שזה נקרא ע"ב הפנימי. מה זה פנימי? הע"ב הזה, ג' ד', נמצאים בפנימיות הכלים דגלגלתא. אחר כך למדנו, שהמסך דטבור, שעלה למעלה, שנכלל במלכות דראש, שחזר להיות למטה אחר זיווג דהכאה שהיה על ד' ג' בראש דגלגלתא, וירד לבחינת חזה, מתעורר בעצמו את העביות שלמטה למעלה והוא המשיך האור, כמו מלכות דראש, שנקרא מלכות המזדווגת, שמחזה עד הפה יצא הראש דע"ב, מחזה למטה יצא הגוף דע"ב, למדנו כאן.

על זה שאלתי מקודם, לנו חסר בכלל שהוא לא מדבר מראש דע"ב. ואנו צריכים ללמוד, מקודם יצא ראש דע"ב, ואחר כך גוף דע"ב, טעמים דע"ב, ואחר כך היה צריך להזדכך הטעמים דע"ב, ואחר כך נקודות דע"ב, כמו שלומדים תמיד.

כאן הוא אומר, כלים ריקניים שנשארו, משמע מפה למטה נשארו. אם כן, מאיזה כלים הוא מדבר? שכלים עברו לע"ב. מתי אני מדבר מהם? או שאני מדבר מהם מטרם שיצא ע"ב בכלל, וכך הוא אומר, תכף שיעברו הכלים, אפילו מטרם שיוצא ע"ב.

תסתכלו דף שי"ט, דברי המתחיל, והנך מוצא. אני מתחיל, אה, לא מטי בכתר. טור א', כבר ידעת, יש לכם שם? כבר ידעת, שהכלים האלו דהתפ"ב, המה אותם הכלים הריקנים, שנשארו אחר התפ"א, אחרי פרצוף גלגלתא.

גם נתבאר לעיל, בדברי הרב סדר התהוות הכלים הללו, שמתחלה, נעשה המלכות, מדוע? משום שנתרוקנה מאורה בראשונה. ואח"כ כשנתרוקן הכלי דז"א מאורו נעשה הכלי דז"א, ואח"כ כשנתרוקן הכלי דבינה נעשה הכלי דבינה, וכו'.

וטעם הדבר הוא, כי הכלים נעשו, כאן צריכים לדבר היכר כלים, מאור העב הנשאר למטה שלא עלה ונסתלק עם האו"י, עם השפע. כמ"ש הרב לעיל וע"כ, נעשה כל כלי וכלי עם הסתלקות האור מתוכה, כי אז נשאר אור העב למטה ונעשה כלי. זה למדנו כבר.

והנך מוצא, שנסדרו הכלים מעת התהוותם זה למעלה מזה, מקודם מלכות, מתחלה מלכות ועליה ז"א, ועליה, ועליו בינה, עד כלי דכתר למעלה מכולם. ובזה תדע, שגם כאן בהתפ"ב, בפרצוף ע"ב, עוד בטרם שנתפשטו האורות, כבר מסודרים הכלים ועומדים מלמעלה למטה, הכתר בראש כולם ולבסוף מלכות דהיינו, כמו שיצאו בהתפ"א הכלים בזה אחר זה.

מה שכתוב כאן ב... כמו שיצאו בהתפ"א. הכלים בזה אחר זה. וכמו שיצאו זה אחר זה, היינו אחרי הסתלקות. נראה.

ולפיכך בעת שנתפשטו האורות ויצאו מהזווג דקומת כתר וחכמה הנ"ל, שכל אלו הע"ס היה קומתן שוה, בקירוב לכתר, מצאו להם מוכן ועומד הכלי דכתר המתאים להם.

רק מכלים דגוף דגלגלתא, ואיפה היה הזיווג, בראש דגלגלתא? מראש דע"ב בכלל לא מדבר כאן. ונמצא שכל הזיכוכים מכל מה שאנחנו לומדים, לומדים מג' דע"ב איך זה היה.

מה שאנחנו למדנו, הוא השאלה. שיש לו, אז שהיה זיווג בראש דגלגלתא, בה', ומילא את הכלים בפנימיות הגוף דגלגלתא. ואחר כך למדנו, יוצא ראש דע"ב, בגוף דע"ב או בטבור דגוף דע"ב, היה ביטוש פנים ומקיף ואז היה סדר הזדככות טעמים נקודות.

וכאן הוא מדבר בכלים ריקניים עברו, הוא לא מדבר מראש דע"ב בכלל. והוא לא אומר שמדברים בראש דגלגלתא, גם כן לא אומר. רק הוא מדבר מכלים דגלגלתא שעברו לפרצוף ע"ב.

ומה חסר לנו? הוא היה צריך לומר כאן, שהגוף דגלגלתא עברו לגוף דע"ב, זה קשה לנו. מדוע קשה לנו? אנחנו למדנו, זה סדר הלבשה שראש דגלג... ע"ב מלביש לחג"ת דגלגלתא, מחזה עד הפה למדנו. והגוף מלביש מחזה עד הטבור דגלגלתא. אם כן, חסר לנו הסדר הזה, מה שהוא אומר לנו.

ושאני, אנחנו לומדים ביטוש פנים ומקיף, זה כבר היה בפרצוף ע"ב, לא בפרצוף גלגלתא. שם ה... שם לא היינו בפנים, לא מד... מה שהיה, הוא לא מדבר. אני רוצה, רוצה קצת לדבר. אני אוהב לדבר ממה שהוא כן מדבר. מה עוד למדנו? שבפרצוף ע"ב, בטבור שלו, היה ביטוש פנים ומקיף, למדנו. ושם יוצא טעמים נקודות, קומת כתר, קומת חכמה, כתר, חכמה, בינה. וכאן חסר על זה. הוא לא מפרש.

אנחנו לומדים ביטוש פנים ומקיף, שהאור מקיף בא ואומר, תקבל יותר. אבל בזמן שעדיין זה עוד לא קיבל, מה תקבל יותר? זה עדיין היה בפנימיות גלגלתא, ועדיין לא נתגלה. לכן צריך להיות גילוי ד' ג' בראש דע"ב, ואחר כך נתגלה ד' ג' בגוף דע"ב, ועד כאן, יותר אני לא רוצה לקבל. נמצא, איפה עמד בד' ג'? בראש, בטבור דע"ב? אז הוא אומר, תקבל יותר. אז עוד לא גמר מלקבל ד' ג', מה הפירוש, תקבל יותר? עוד זה עדיין לא קיבלתי.