שיעור בוקר 11.12.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 34, מאמר "חכמת הקבלה והפילוסופיה"

קריין: ספר כתבי בעל הסולם. עמ' 34. מאמר "חכמת הקבלה והפילוסופיה", טור ב'. כותרת: "מחצבת הנשמה".

מחצבת הנשמה

כל רוחני מובן לנו כבחינת כח מופשט מן הגוף, כי על-כן אין לו שום תמונה גשמית. אולם כיון שכן, הריהו מובדל לעצמו, ונבדל כולו מן הגשמי. ואם-כן איך יוכל אפילו להניע איזה דבר גשמי, ואין צריך לומר שיוולד מעצמו דבר גשמי, כיון שאין לו שום יחס שדרך בו יבוא למגע עם הגשמי."

שאלה: זאת באמת שאלה, אנחנו מתפללים שמישהו יהיה בריא והוא נהיה בריא, תפילה זה משהו פנימי.

זה עוד יותר קשה.

שאלה: מה זה גשמי?

גשמי זה מה שנמצא לפנינו בעולם הזה.

תלמיד: ומה מצייר את המציאות הזאת?

כוח שקיים בטבע שמצייר בחושינו את הדברים האלה.

תלמיד: וזו לא המציאות?

זו המציאות.

תלמיד: זו המציאות שאנחנו תופסים, אנחנו רק במציאות הזאת, אין לנו שום דבר חוץ מזה. ופה מדובר ברוחניות ואני מרגיש כל הזמן שזה משהו שאני לא נוגע בו ולא אגע בו.

אנחנו עוד לא יכולים לדבר על זה. מאין יש לך הוכחות כאלה שאני לא נוגע ולא אגע?

תלמיד: איך אני מתייחס לדיבורים על רוחניות לא כפילוסופיה, אם אין לי בכך שום תפיסה?

אז אתה לא מתייחס, אם אתה רוצה להיות אמתי. אתה לא יכול להתייחס למה שאתה לא תופס.

תלמיד: איך בכל זאת אפשר? כי אני רוצה, אני קורא על זה ואני רוצה את זה.

מה אתה רוצה?

תלמיד: משהו מעל העולם הזה, משהו שהוא קצת אלוהיות, על זה אנחנו מדברים?

אם תצליח לשנות את התחושות, את החושים, את הרצונות שלך בהתאם לרמה שאתה רוצה להשיג, אז תרגיש.

תלמיד: זה תלוי ברצון, רק ברצון?

בוודאי, חוץ מרצון אין דבר בעולם שמשפיע עלינו, או שאנחנו יכולים על ידו להשפיע על העולם.

שאלה: הרגשה זה גשמי או רוחני?

הרגשה זאת הרגשה, תלוי באיזו רמה האדם נמצא.

תלמיד: כלומר בהרגשה יש איזה קשר, איזה מעבר בין גשמי לרוחני?

הרגשה זו התפעלות בכלים. וממה האדם מתפעל, הוא קובע בכלים שלו.

תלמיד: ואפשר להעביר הרגשה שהיא בכלים גשמיים גם לכלים רוחניים?

לא. זו רמה אחרת לגמרי של חושים, של מילויים. זה לא יכול להיות.

תלמיד: כלומר, הרגשה רוחנית צריכה להיות משהו חדש לחלוטין?

כן.

שאלה: האם אני צריכה להזניח, להזיז את הגשמי הצידה או להסתכל על הגשמיות ולהבין מה המסרים שאני מקבלת דרך זה?

על כך מדברת כל חכמת הקבלה, אני לא יכול לענות לך במשפט אחד.

שאלה: שמעתי שכל תפיסת הרוחניות תלויה ברצון שלנו. האם לאדם יש שליטה כלשהי על הרצון שלו? הוא יכול לשנות את הרצון שלו?

זה בדיוק מה שאנחנו לומדים בחכמת הקבלה, איך לשנות את הרצון כדי להבין מה אנחנו יכולים לתפוס ברצון.

תלמידה: כן, יש סביבה וכולי, אבל אדם יכול לראות שיש לו רצון שמפריע לו ממש בדרך וזה כמו להילחם ברוחות רפאים.

לא נכון, הכול ניתן לו כדי שהוא יתייחס בצורה נכונה לכל סוגי הרצונות שמתעוררים בו.

תלמידה: איך מתייחסים נכון לרצון שמפריע בדרך?

את הרצון שמפריע בדרך, אנחנו צריכים לסלק ככל האפשר, על ידי לימוד תורה ועל ידי חיבור עם החברים, והעיקר על ידי תפילה לבורא.

תלמידה: ממש כך, שייקח את הרצונות המפריעים?

גם זה.

שאלה: חלק מהעבודה שלנו זה לתאר ולצייר את התמונה השלמה, אמונה מעל הדעת. איך אנחנו יכולים לעשות את העבודה הזאת אם אין לנו שום הבנה והרגשה ברוחניות?

אם אנחנו מרגישים איך הבורא משפיע אלינו, באותם הערוצים אנחנו יכולים להשפיע אליו בחזרה.

שאלה: בעל הסולם טורח לברר את ההפרדה, את הנתק בין רוחניות לגשמיות שיש בזה הרבה מאוד בלבול בעולם שלנו.

כן.

תלמיד: למה יש בלבול כזה סביב רוחניות וגשמיות?

הבלבול בין גשמיות לרוחניות מגיע מהבלבול שבנו. אנחנו לא יודעים מה זה על מנת לקבל, מה זה על מנת להשפיע, מה זה גשמי, מה זה רוחני, מה עלינו לעשות, כל הבלבולים הם בנו.

תלמיד: כשעוד לא ברור בנו מה זה לקבל ומה זה להשפיע ואנחנו מנסים לברר רוחניות וגשמיות, כאן בעצם מקור הבלבול?

כן.

תלמיד: אז למה אדם צריך לשים לב לפני שהוא מתחיל להתבלבל בין השניים האלה? איך להתחיל לעשות סדר?

אנחנו לומדים את זה ממאמרי החברה קודם כל, שצריכים להתחבר עם החברים ולבטל את הפער, את המרחקים בינינו, ובאותו כלי אחד שאנחנו משתדלים להקים, אנחנו רוצים להרגיש בורא אחד. כך אנחנו מושכים את המאור המחזיר למוטב והוא מקרב אותנו לתפיסת הצורה הנכונה של המציאות.

תלמיד: ואיך לא לסטות מהכיוון הזה?

רק על ידי כך שאתה מחזיק בחברים, אין לך שום דבר חוץ מזה בעולם הזה שיכול לקשור אותך לעולם הרוחני, אין. פשוט או זה או כלום, או חברותא או מיתותא.

תלמיד: מה הסיבה לניסיון לברר את הרוחניות בשכל, ברגשות, בכלים שלנו, עוד לפני שבאמת יש לנו כלים כאלה?

זו הבעיה שלנו, שאנחנו רוצים להבין את הרוחניות בשכל וכל השגת הבורא היא ברגש. וזה לא הרגש שלנו, כמו שיש לנו מהלידה, אלא אנחנו הופכים אותו, ונהפוכו.

שאלה: האם הפילוסופיה באה מהיוונים?

כן, כך אומרים.

תלמיד: למה זה לא עוד דת ולמה בעל הסולם מתעמת דווקא עם חכמת הקבלה מול הפילוסופיה, מה יש בפילוסופיה?

פילוסופיה זו שיטה שמלמדת את האדם איך להתייחס לטבע כדי להחכים ולסדר את תמונת הטבע בצורה מסוימת.

תלמיד: האם לדתות יש שיטה אחרת מהפילוסופיה, הם רוצים להשיג את הטבע בצורה שונה?

כן. הדתות נסמכות על האמונה והפילוסופיה לא כוללת אמונה. פילוסוף יכול להיות כל אחד, לא חשוב למי הוא שייך.

תלמיד: בעל הסולם אומר - אני לא מתעמת עם דתות אחרות. מנהגים זה בסדר, והולך דווקא נגד הפילוסופיה הארורה, כמו שהוא קורא לה. האם זה נגד תפיסת המציאות האמיתית שהוא רוצה להשיג?

העניין הוא שהפילוסופיה מנתקת אותך מהמציאות ובונה לך מציאות אחרת. וזו הסכנה בפילוסופיה.

שאלה: יש ארבע דרגות של רצון. הדרגה הרביעית, גבוהה ביותר לפני הרוחניות זה "מושכלות". הפילוסופיה זה בעצם מושכלות. אנשים שנמצאים ברצון של מושכלות וזה הביטוי שלהם.

מאיפה הם לקחו את זה?

תלמד: הם נמצאים בתוך הרצון לקבל. זה משרת את הרצון לקבל, אבל עדיין הרצון שפועל שם זה מושכלות. אפשר להבין את זה ככה?

אני חושב שלא. הם לוקחים את זה מכל מיני צורות בטבע שמתגלות לפניהם וקושרים את זה איך שנוח להם. תראה מה יש בפילוסופיות, איזה צורות יש בפילוסופיות. אני חושב שלא הכול ניתן לחקור מתוך לימוד הטבע או לחקור מצד הטבע.

תלמיד: אני לא מנסה להגיד שזה תחליף לאמונה. אבל זה פשוט ביטוי של אנשים שנמצאים ברצון להבין את המציאות שלהם דרך הכלי של השכל, או לנצל את המציאות דרך הכלי של השכל. אבל זה הכלי שהם משתמשים בו. האם זו הדרך הנכונה להסתכל על פילוסופיה?

תראה על מה הם מדברים. איך הם מפתחים דמיונות כדי לצייר לך איזו צורת טבע.

תלמיד: הם גם השתמשו בזה לאורך ההיסטוריה כדי להצדיק ניצול של אנשים.

כן.

תלמיד: ברור שזה בתוך הרצון לקבל. אבל כאילו נותנים לזה צורה של הבנות. הם מדברים לא מתוך שהם רוצים כסף או כבוד, אלא הם רוצים להבין. ואלה ההבנות שהם מביאים. כל דור מביא הבנות חדשות.

יש לך בפילוסופיה חלק ששייך איכשהו למדע, וחלק ששייך לדת. ולפעמים קשה מאוד להבדיל בין זה לבין זה. לכן כל הפילוסופים, במידה שיכלו להתנתק מהדעת, הם היו מדענים, וחלק מהם היו עוד יותר דתיים. ולכן בסופו של דבר על ידי כל הצורות שקיבלו על עצמם, הם רכשו איזה מקום וכבוד בחברה האנושית. אבל בסך הכול, נכון להיום אנחנו רואים שכמעט כולם ירדו מהבמה.

תלמיד: אבל הם השאירו לנו את המדע. המדע צמח מהפילוסופיה.

צמח. ודאי שהכול צמח מאיזה יסוד. אבל צמח לא מהפילוסופיה, אלא מזה שניתקו את עצמם באיזה מצב מהפילוסופיה והמשיכו להתפתח רק על ידי השכל, לא לקבל שום דבר "כאילו". לכן המדע והפילוסופיה כבר מזמן לא הולכים יחד.

שאלה: מה הקשר בין רוחני לבין גשמי. איך אפשר להבין את המשפט "אין עשב למטה שאין לו מלאך מלמעלה שמכה אותו, ואומר לו גדל"?

על כל אובייקט בעולם הזה, יש כוח שמשפיע עליו ודוחף אותו להתפתחות.

שאלה: אני רואה את הסכנה בפילוסופיה שהכוונה הראשונית שלהם, הסיבה שלהם לא כוללת את הבריאה וסיבת הבריאה. זו הסכנה המיידית. היא מקבעת וסוגרת אותנו במקומות שאמורים להישאר פתוחים.

בסדר. כך אתה חושב.

יסוד החומצי

"אולם באמת, גם ה"כח" כשהוא לעצמו נבחן לחומר אמיתי, לא פחות מכל שאר החומרים הגשמיים שבעולם המוחשי.

ואף-על-פי שאין לו כל תמונה מוצגת לתפיסת החושים האנושיים - אין זה מוריד מערך החומר שהוא ה"כח".

כי אם תקח את פרודת יסוד החמצן, אשר רוב מהחומרים שבעולם מורכבים הימנו, - ועם כל זה כשתקח בקבוק עם יסוד חמצן נקי, כשהוא עומד לעצמו נקי משיתוף חומר אחר - הרי תמצאהו כמו בקבוק ריקן לגמרי, בלי שום תפיסה כלל - להיותו בחינה אוירית לגמרי, שאין היד שולטת בו למישוש, ואין לו כל מראה שהעין שולט בו.

ואם נסיר הפקק מהבקבוק ונריח בו, לא נמצא שום ריח של משהו. ואם נטעם אותו - לא נמצא בו שום טעם. ואם נשימהו על מאזנים - לא ישקול יותר מהבקבוק הריקן. וכמו כן המימן, שאין לו טעם ריח או משקל.

אבל כאשר נרכיב שני היסודות יחד, מיד יתהפכו לנוזל, והנה מים ראויים לשתיה, שיש בהם טעם ומשקל.

ואם ניתן המים לתוך סיד בלתי כבוי - מיד יתערבבו המים בתוך הסיד ויהפכו הנוזלים לחומר מוצק כמו הסיד עצמו.

הרי, שמן היסודות חמצן ומימן, שבהם עצמם אין שום תפיסה מוחשית כלל - מתהפכים להיות גוף מוצק.

ולפי-זה איך נחליט ונאמר על הכוחות הפועלים בטבע שאינם חומר גשמי, וכל זה רק בגלל שאינו מסודר כלפי הכרת החושים - בשעה שאנו רואים בעליל אשר רובם של החומרים המוחשיים שבמציאות נבנו מלכתחילה מיסוד החמצן, שאין החושים האנושיים מסוגלים לתפוס ולחוש אותו.

ולא עוד, אלא שאפילו המציאות המוחשית, המוצק והנוזל, שמושגים בהחלט בעולמינו המוחשי - עלולים לההפך לאויר ואדים, במדת חום מסויימת - וכמו-כן האוירים עלולים לההפך למוצקים במדת קור מסויימת.

ואם כן יש לתמוה, איך יש לך נותן מה שאין בו, כי ראינו בעליל, כי כל התמונות המוחשיות באים מהיסודות שהם עצמם אינם מוחשיים, ואינם חומרים קיימים לעצמם. וכן, כל התמונות הקבועות שאנו מכירים, ועל ידיהם מגדירים את החומרים, אינם קבועים וקיימים כלל מסגולות עצמם, אלא רק פושטים צורה ולובשים צורה בהשפעת גורמים כמו חום וקור.

אלא שעיקר החומר הגשמי הוא ה"כח" שבהם, אלא, שאותם הכוחות עדיין לא נמצאו לנו בלבדם, כמו היסודות החימיים - ויכול להיות שיתגלו לנו בזמן מן הזמנים, גם בהיותם לבדם. כמו כל היסודות החימיים שנתגלו לנו רק בזמן האחרון."

שאלה: אפשר להגיד שרצון זה כוח?

כן.

תלמיד: אז איך הופכים רצון שזה כוח לחומר, כי הוא מסביר פה איך הופכים כוח לחומר שאנחנו לא מרגישים?

אין אפשרות.

תלמיד: אבל הוא ניסה להסביר כאן משהו על היסודות שאנחנו לא מרגישים?

אז יש לך יסוד שממנו אתה כבר רוצה להגיע ליסוד אחר כלשהו.

תלמיד: כן. אבל היסוד הזה בהתחלה הוא כוח.

לא.

תלמיד: גם העובדה שאנחנו לא מרגישים אותו?

זה שמרגישים או לא זה בכלל לא מה שהוא רוצה להוכיח לך, זה לא שייך בכלל כדי לקבוע מה זה.

תלמיד: אז איך אני יכול להגדיר מה זה כוח?

כוח אתה מגדיר לפי מה שפועל במציאות לעינייך ואתה רואה שיש כאן איזו פעולה, תנועה, ולפי זה אתה קובע. הכול כלפי האדם המשיג.

שאלה: אפשר לומר שגם הפילוסופיה וגם הקבלה בעצם עושות סדר, כי יש מציאות מוחשית, מה אנחנו חשים, מה אנחנו רואים, מה אנחנו לא חשים, רק ההבדל הוא שהפילוסופיה עושה על בסיס משהו שאין לה, אף פעם לא ראתה או השיגה. והמקובלים עושים סדר על פי מה שהם מגלים בפועל.

כן, זאת אומרת הפילוסופיה כאילו פורשת כנפיים על כל המציאות, לא חשוב מי ומה וכולל הבורא בתוכו וכן הלאה. וחכמת הקבלה רק לפי השגת האדם.

תלמיד: אז מאיפה יש לאדם את החוצפה הזאת, או את התעוזה הזאת בכלל לחשוב שהוא מסוגל לעשות סדר במציאות שהוא לא השיג אותה?

מהבורא.

תלמיד: זאת אומרת גם הפילוסופיה באה מהבורא?

כן.

תלמיד: בשביל מה?

זה כמו כל היצר הרע, כי אנחנו רוצים לדעת, להבין, להכיר, לגעת, למשש בכל זה.

תלמיד: במה שלא משיגים בעצם?

כן.

הכח שוה ברוחני ובגשמי

"במלה אחת, כל השמות הללו הקבועים בתמונת החומר, המה בדויים לגמרי, דהיינו, מתוך ההכרה המוחשית בחמישה חושים שלנו - כי אינם קבועים וקיימים כן לעצמם. ומעבר השני, כל הגדרה שאנו מגדירים את הכח, ושוללים ממנו דרכי החומר, הוא גם בדוי מן הלב, אלא כל כמה שהמדע לא התפתח לצורתו המושלמת צריכים אנו להתחשב רק עם מציאות הממשית. דהיינו, שכל מה שאנו רואים ומרגישים איזה פעולה חומרית, צריכים אנו להבין את הפועל אותו, שהוא גם כן חומר כמות הפעולה. עכ"פ ביחס משותף, כי בלאו הכי, לא היה מגיע אליו.

וצריכים לדעת, שכל השתבשות הזו, להבדיל בין כח הפועל לפעולה, מקורו הוא מתוך הפילוסופיה הצורתית, אשר התעקשה להוכיח עניין הפועל הרוחני על הפעולה הגשמית. ומתוך כך באו להנחות משובשות כגון אלו, אשר הקבלה אינה צריכה לכל זה."

כי היא לא משאירה בדמיון שלנו אילו צורות, אלא היא מביאה אותנו לגילוי.

מה ההתרשמות מערב האיחוד שהיה אתמול, שהייתה לנו התקשרות כזאת?

שאלה: הייתה הרגשה מאוד מיוחדת של חיבור ביחד של כל הכלי. אבל רציתי לשאול שאלה, חבר בעשירייה אמר שאחרי כנס סוכות הגדול שהיה לנו פה, שהוא מפחד מערב האיחוד כי הייתה הרגשה שכביכול משכנו אורות בסוכות שלא הצלחנו להכניס לכלים והוא פחד. ויש הרגשה שהיה ערב מיוחד אתמול אתה יכול לדבר על זה?

אני חשבתי שכן היה ערב מאוד מיוחד, לא יכולתי להירדם אחריו, זה היה מאוד חזק, מאוד מרגש וכדאי לנו לעשות עוד ערבים כאלה.

שאלה: מערב כזה איך אנחנו שומרים שהשפע של האור והטוב שנמשך מהחיבור בינינו ייכנס למקום הנכון ולא ניפול ממנו?

להיות יותר קרובים זה לזה, לא צריכים כלום, כל הפעולות נעשות על ידי האור ואנחנו צריכים רק לתת לו מקום לפעול. נקווה שאנחנו נעשה בקרוב, ככל אפשר עוד כאלו ערבים.

תלמיד: כבר אתמול אמרנו שנעשה כל חודש כזה אירוע וירטואלי ונוח לכולם בתנאים האלה. טוב, אנחנו משוחדים כי עסקנו בתוכן, אבל קיבלנו הרבה התרשמויות טובות מהרבה חברים, שהיה חיבור טוב, היה הרבה רגש, היו 3600 חברים מחוברים, היו המון התאספויות שראינו, וגם עוד הרבה עשיריות שהתאספו פיזית יחד והרגשנו חיבור, מה יותר מזה?

תלמיד: אני רציתי קודם כל להגיד תודה לרב על זה שהצטרפת אלינו לתחילת הערב. אין ספק שזה מקפיץ הכול לרמה אחרת לגמרי והכלי ממש זקוק ורוצה מאוד בקשר הזה איתך.

אני מוכן.

תלמיד: ובכלל הייתה כמות מאוד גדולה של חברים שהתאספו מכל הכלי, גם פנים שלא רואים וגם התאספויות שלא ציפינו לראות, פתאום ראינו במסכים מלא קבוצות, זה מיוחד.

כן אפשר לראות שיש בחברה רצון כן עוד יותר לעשות צעד קדימה, יש רצינות, בגרות בכלי. צריך שתעזור לנו, תכוון אותנו נכון למה צריך לעשות תמיד בשלב הבא.

כול מה שאני מסוגל אתם תקבלו.

שאלה: רציתי להמשיך את השאלה הקודמת, כי זה משהו שעולה פה, כבר שמעתי את השאלה הזו בכמה מקומות. כביכול אם יש לנו אירוע חיבור חזק ואז כתוצאה מזה מתפרץ אחר כך משהו שלילי במציאות, יכול להיות דבר כזה?

שלילי מחוץ לנו, לא בתוכנו.

תלמיד: לדוגמה היה לנו כנס גדול, חזק, מחבר ושבוע אחר כך פרצה המלחמה.

זה לא היה ידוע שתהיה מלחמה? ודאי שהיה ידוע. 

תלמיד: אז אנשים כביכול חוששים הנה עכשיו היה לנו ערב איחוד טוב, חזק האם יכול להיות שבגלל זה יקרה משהו שלילי במציאות הגשמית?

אני לא חושב שאנחנו צריכים לעשות קשרים כאלה, לא. דווקא ההיפך, מכל העבודה שלנו בחיבור צריך להיות חיבור יותר גבוה, יותר חזק, יותר מעשי ומקרב למטרה.

(סוף השיעור)