שיעור בוקר 12.03.2025 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש" כרך ג', עמ' 2072, מאמר 910. "עד דלא ידע"

קריין: רב"ש ג', עמ' 2072, מאמר 910 "עד דלא ידע".

עד דלא ידע

פורים תשל"ט

""עד דלא ידע" - יש ג' בחינות: א. דלא ידע הבחן בארור לברוך, היינו שעוד לא נקבע הידיעה, שהרצון לקבל נקרא המן, והרצון להשפיע נקרא מרדכי הצדיק, אלא אפילו כשעוסק על מנת לקבל, נחשב אצלו שהוא צדיק.

ב. שכבר נקבע אצלו הידיעה, שקבלה נקרא המן והשפעה נקרא צדיק.

ג. בגמר התיקון, הנקרא בחינת מאוד שהס"ם יהיה מלאך קדוש, היינו שהקבלה כבר קיבלה תיקון על מנת להשפיע, אם כן אין כבר הבחנה מקבלה להשפעה, היות שהקבלה כבר נכנסה כולה בעל מנת להשפיע. וזה "חייב אדם לבסומי", היות שכל המועדים בטלים חוץ מפורים, משום שהוא ענין של גמר התיקון.

לכן צריכים לרמז על גמר התיקון, שענין לבסומי הוא נקרא המתקה, שכל הרע כבר נמתק. מה שאין כן הלא ידע דבחינה א' עדיין אין המתקה."

תלמיד: אם אנחנו כל הזמן מתאמצים להבדיל בין קבלה להשפעה, אם כל דרך התיקון היא להבדיל בין מה שאפשר ובין מה שאי אפשר, ובפורים כביכול נעלם ההבדל בין קבלה להשפעה, איך אפשר לדמיין כזה מצב? זה נשמע כמשהו מפחיד, אנרכיה כזאת, לא מבדילים בין דבר לדבר. מהו המצב הזה?

כי הכול תלוי בכוונה.

תלמיד: מה זאת אומרת שהכול תלוי בכוונה?

נניח שאתה נותן איזו מתנה לילד הקטן שלך, והוא לוקח, אוכל ונהנה, אז אתה צריך להגיד לו תודה כביכול. מהו המעשה שלו? אין לו שכל, והפעולה היא קבלה, אבל אתה לא מחשיב אותו כמקבל ממך. אלא ההיפך, כשיש לך עניין עם מישהו גדול, אז אתה נותן לו ויש חשיבות אם הוא מקבל את זה או לא, ואיך הוא מקבל. גם במאמרים האלו רב"ש רוצה לברר איך אנחנו צריכים לקבל את הפעולות שלנו כלפי העליון.

תלמיד: מה זאת אומרת שנעלם הבחן, שלא מבחינים?

אני אומר לך שוב לפי אותו מצב שאנחנו מכירים, אם הילד הקטן שלך מקבל ממך משהו ולא אומר לך תודה רבה, שום דבר, אז אתה נהנה מזה או לא?

תלמיד: כן.

נהנה. זאת אומרת, אנחנו רואים, שאם אתה אוהב מישהו ונותן לו והוא מקבל ממך, הוא אפילו לא צריך להגיד לך תודה, הוא לא חייב. כך גם אנחנו, במשך כל החיים שלנו, מתייחסים אחד לאחר. אז מה אתה שואל?

תלמיד: גם במצב שהאדם בחוסר מודעות חסר לו ההבחן וגם אחרי שהוא רוכש איזו מודעות, אומרים שהוא לא מבחין. כלומר גם כשהוא לא יודע ולא מבין הוא לא מבחין, וגם כשהוא מתקדם הוא מפסיק להבחין. יש פה משהו מוזר.

למה מוזר?

תלמיד: כי הסוף הוא שאין הבחן.

כן, אז מה? זה קורה לנו כמה פעמים, כל פעם שיש קבלה והשפעה ויחס בין תחתון ועליון, ויחס בין הכוונות ביניהם, יש כאלו מצבים שמחשיבים את התחתון כמו עליון, או ההיפך.

תלמיד: כך אפשר לתאר את גמר התיקון, כאיזשהו חוסר הבחן?

לא חוסר הבחן, יש הבחנות בכל דבר ודבר, לכן זה נקרא "גמר תיקון".

תלמיד: אז למה רב"ש אומר שאין הבחנה, שלא מסוגלים להבחין?

הוא אומר "בגמר התיקון, הנקרא בחינת מאוד שהס"ם יהיה מלאך קדוש, היינו שהקבלה כבר קיבלה תיקון על מנת להשפיע, אם כן אין כבר הבחנה מקבלה להשפעה," הבחן, הבדל ביניהם, "היות שהקבלה כבר נכנסה כולה בעל מנת להשפיע."

תלמיד: רב"ש מתאר שלושה שלבים. בשלב הראשון אתה נמצא בעד דלא ידע אבל סתם כי אתה לא מבין שיש הבדל בין חסדים לחכמה. האם זה שלב ההכנה?

נגיד שזה שלב ההכנה.

תלמיד: ואז יש את השלב השני, שלב שבו אתה כבר יודע שיש הבחנה.

כן.

תלמיד: ובסוף יש את השלב של גמר התיקון. אבל מהו השלב השני, מהו השלב שבו האדם כבר יודע שיש הבחנה בין קבלה להשפעה?

הוא בודק את עצמו באיזה מצב הוא נמצא, ומתרחק ממצבו, לאחר שבדק שהוא נמצא בצד של הקבלה, ועובר לצד של השפעה.

תלמיד: זאת אומרת, השלב הזה הוא שלב של עבודה?

עבודה ותיקון.

תלמידה: איך אני יכולה לבדוק באיזה שני המצבים מהלא ידע אני נמצאת כדי לא לבלבל שלמות רוחנית עם אובדן התמצאות?

אנחנו רואים את זה מהחיים שלנו, שאם אנחנו לא מכינים את עצמנו בכוונה הנכונה, אז כולנו בחשבון לקבל. ואם יש לנו רק כוונה על מנת להשפיע והיא חשובה, אז במידה שהיא חשובה אנחנו משתדלים להיות רק בהשפעה.

תלמיד: איך אדם מזהה שהוא בכוונה על מנת להשפיע?

יש לפניו מעשה, שהוא נותן, משפיע, איך השני מקבל ממנו, מה הוא עונה, מה היחס ביניהם.

תלמידה: כיצד אוכל לזהות אם המניעים שלי ללימודי תורה או קיום מצוות מושפעים מצד המן או מצד מרדכי, אילו התאמות מעשיות אני יכולה לעשות כדי לתקן את זה?

זה לא חשוב אילו מעשים, אלא חשוב לנו מי הוא המקבל את התוצאות ממה שאת נותנת או מקבלת, ולפי זה בוחרים.

תלמיד: שני המאמרים מראים לנו את החשיבות של החברה והעבודה בעשירייה כי הם עובדים על חסדים ועל השפעה, וגם אם יש אחישנה בידע, בקו שמאל, אז התפקיד שלנו הוא לקחת אותו כמו שעשתה אסתר שהזמינה גם את המן לאותו משתה. איך אנחנו פועלים במצב הזה שהולכים ומתגלים דברים, איך מחזקים את הקשר בעשירייה דווקא מתוך זה שקו שמאל או החכמה מתחילה להיכנס בנו?

בודקים. בודקים את עצמנו בכל המצבים ורוצים לראות איזה מצב הוא יותר מתוקן, קרוב לתיקון.

תלמיד: קו שמאל שמגיע אלו באמת פעולות של אחישנה, אם לוקחים אותן נכון?

אם לוקחים נכון, אז כן.

תלמיד: תיארת קודם מצב שאם אבא נותן לבן שלו אז הוא מקבל מזה, הוא נהנה מזה. לנו יש את העשירייה ואנחנו עושים פעולות של השפעה בינינו מתוך מה שמצווים חכמים על ידי הכתבים.

כן.

תלמיד: מה צריך להיות בקשר בינינו כדי שבאמת נגיע למצב כזה כמו האהבה האינסטינקטיבית שיש בין האבא לבן? מה צריך להיכנס בקשר בינינו כדי שיהיו בינינו כאלה יחסים לא רק בתיאוריה?

תעשו תרגילים בפועל, תדברו על זה, תגלו איזה כוחות יש בהם.

תלמיד: הכוונה שאנחנו צריכים לרכוש תביא אותנו למצב כזה, או שזה אפילו יותר ממה שאנחנו מכירים?

ודאי שיותר. תעשו, רק מתוך העשייה אפשר להבחין.

תלמיד: באותו הכיוון, מה לעשות? כי החג הזה באמת הוא מרגיש, המצבים שמתוארים במאמרים אפשר בשכל להבין מה זה מצב של גמר תיקון, אבל כל כך רחוקים מזה. אז מה אפשר באמת לעשות, אז מה אפשר לקחת מהחג הזה, או מהמצבים האלה לעבודה בינינו?

מעשה השפעה, ומעשה קבלה, שזה הכול על ידי הכוונה. שאני נותן לאחר או מקבל ממנו, ואיזה הבדל יש בין הנותן למקבל, וכן הלאה. ככה לפענח את זה.

תלמיד: אבל זה עוד רחוק, המצב שמתואר הוא הרבה יותר גבוה מזה, נכון? אתה מתאר רק על להבחין בין כוונות, זו העבודה או שיש יותר מזה?

מהכוונות אנחנו מבינים על המעשים.

תלמיד: אז אלה תרגילים, כי אמרת עכשיו לעשות תרגילים, אז התרגילים זה פשוט להשתדל על כל מעשה לשים לב מהי הכוונה?

כן.

תלמיד: זה התרגיל?

כן.

תלמיד: יש יותר מזה?

לא, שיהיה יותר ברור.

תלמיד: מה היחס בין מרדכי לאסתר, מה הקשר בין הכלים האלה?

תסביר לנו מה זה אסתר, מה סוג הכלי הזה, ומה סוג הכלי של מרדכי, ואז נדע למה אתה מתכוון.

תלמיד: מרדכי הוא עליון, ואסתר זה התחתון?

אתה לא ענית לי.

תלמיד: אני לא מצליח לסדר אותם, מה הקשר ביניהם. כתוב שאסתר היא המלכות. זה מלכות שזה עליון למרדכי או שזה התחתון של מרדכי?

תתייחס איך שאתה חושב.

תלמיד: אז למה אסתר מקשיבה למרדכי?

אני אענה לך באותה הצורה, הוא יותר גדול, הוא הדוד שלה, היא קטנה יותר, והיא חייבת לשמוע.

תלמיד: האם אסתר זו צורה של מרדכי שמתגלה רק כשהמן מתגלה?

אפשר להגיד.

תלמיד: ביחס בין מרדכי להמן יש מאבק עם מי הצדק, וזה אותו יחס בין מרדכי לאסתר, רק שביניהם יש קשר אחר?

טוב, יש ואין. ודאי שזה לא אותו דבר.

תלמיד: כי מה ההבדל? מה מרדכי מפעיל כשהוא שולח את אסתר, מה הפעולה הזאת?

הוא רוצה להפעיל דרכה קשר עם הכלי, עם המלך.

תלמיד: מרדכי מחכה שהמצב הזה יתגלה, שממש כל הסיטואציה הזאת שרוצים לאבד את היהודים, את השיטה של היהדות תתגלה, ואז הוא מבין שזה יכול לפעול רק דרך לשלוח את אסתר למלך?

כן.

תלמיד: אבל על מה הוא מסתמך פה? כאילו מה החוקיות שמאפשרת לו להגיד, אם אני אשלח את אסתר, זו תהיה הצורה הנכונה לגילוי של אור החכמה?

אבל באיזו צורה יש לו אפשרות להתייחס למלך?

תלמיד: הוא בעצמו רק בחסדים. אז האם אסתר זה צורת מרדכי הנוספת, זה כלי נוסף שמתגלה אליו כשיש גילוי חכמה?

כן.

תלמיד: בפורים מדובר על גמר תיקון.

כן.

תלמיד: איך הרצון לקבל יכול להיות מתוקן בצורה מלאה עד שהוא מגיע לגמר תיקון בעל מנת להשפיע?

הרצון לקבל יכול להיות מתוקן בצורה השלמה אם על כל הרצון שיש בו תהיה כוונה על מנת להשפיע. אז אתה עובד עם אותו רצון רק בצורה הפוכה.

תלמיד: מצב שלא מבדילים בין מרדכי להמן, זה ניתן לעשות רק בבורא?

לא, אפשר גם בחיים שלנו. תנסה.

תלמיד: המן מתגלה כל הזמן בכפייה כרשע, האם אור החכמה כשזה בכפיה תמיד מתגלה כרשע?

לא, הוא לא תמיד מתגלה בכפייה. המן זה אחד מהקווים של האגואיזם שלנו, אחד מהביטויים שלו. יש לו כמובן גודל גדול, ושליטה גדולה על האגואיזם הכללי.

תלמידה: איך ליישם את המושג להיות שיכור בפורים, ולהסיר את הגבולות בין קבלה והשפעה בעשירייה כדי להשיג איחוד רוחני?

אנחנו צריכים לעבוד על זה, ואז יהיה לנו ברור איפה כלים דקבלה, איפה כלים דהשפעה, מה הפער ביניהם, ואיפה אנחנו יכולים למיין אותם. זה עוד לא לעכשיו.

תלמיד: כנראה שפורים מסמל את גמר התיקון, וזו הגעה לקו האמצעי בכל הגובה והעומק של הרצון.

כן.

תלמיד: אמור שהגעה לקו אמצעי זה התכללות קו ימין בקו שמאל, וגם של קו שמאל בקו ימין.

כן.

תלמיד: על תיקון קו שמאל על ידי קו ימין כביכול אנחנו כל הזמן מדברים על זה. אבל מה זה הדבר השני, שקו שמאל חייב להיות בקו ימין? אולי על זה כתוב שמרדכי ידע, כי אף אחד לא ידע, אבל הוא ישב לפני כל הסיפור והוא כבר ידע מה זה הולך להיות.

כן, יכול להיות שהוא כבר כלול משמאל.

תלמיד: השתיה שהמן כל כך רוצה שנקבל למען עצמנו, אותו אור החכמה, מה זה אומר בחיים שלנו, איפה הוא נמצא, איפה אנחנו רואים אותו?

אם נגלה את כלי הקבלה שלנו, אז נגלה שאור החכמה מוכן למלא אותם.

תלמיד: זה חוק להיות שמח בפורים. איך להיות שמח אם אני עדיין לא יכול להשפיע?

אבל אנחנו כבר נכללים מהעתיד, לזה אנחנו צריכים להגיע, וזה נשאר לנו, רק לגלות את הכלים האלו.

תלמיד: איך להיות שמח רק מהשתוקקות להשפעה?

אם יש לפניך השתוקקות, וסיבה לשמחה בעתיד, אז אתה כבר יכול להתכלל ממנה ולהיות שמח בהווה.

אין לי תירוץ על מה שאתה שואל. אין, כי אין לך ביד את הכלי הזה מלא באור חכמה. לכן על זה אין תשובה.

תלמיד: אז בסופו של דבר יוצא שהדבר שהכי נעלם זה השפעה. כי מתגלה כל הכלי קבלה שזה ברור, ואת הכוונה עוד איכשהו אפשר לתאר, אבל השפעה, זה כאילו משהו.. זה מה שעוד שצריך להתגלות?

לגלות כלי דהשפעה.

תלמיד: אבל לגלות כלי דהשפעה זה לגלות שלא יודעים מה זו השפעה?

שלא יודעים, שרוצים לדעת.

תלמיד: ובסופו של דבר זה מתגלה או שזה אף פעם לא מתגלה?

בסופו של דבר ודאי שמתגלה, אבל כשיש חיסרון לזה.

תלמיד: אז הכי חשוב זה החיסרון?

כן.

(סוף השיעור)