שיעור צהריים 29.08.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

"מחלוקת לשם שמים" – קטעים נבחרים מן המקורות

זה נושא מאוד חשוב. אנחנו חיים, מרגישים ומתפתחים בתוך המחלוקת הזאת וכל הזמן סובלים מזה. לכן נלמד איך אנחנו מתגברים על המחלוקת ולאן המחלוקת עצמה צריכה להביא אותנו. הנושא מאוד חשוב, כי בה אנחנו כל הזמן נתקלים בעבודה הרוחנית שלנו.

קריין: קטע ראשון מתוך "מסכת אבות".

"כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים. ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי. ושאינה לשם שמים? זו מחלוקת קֹרַח וכל עדתו."

(אבות ה', י"ז)

זה לא כל כך אומר לנו מהי מחלוקת לשם שמים ומהי מחלוקת לא לשם שמים. אבל לפחות אנחנו רואים מכאן שהמחלוקת העיקרית שהיא בין רצון לקבל לרצון להשפיע, בין טוב ורע, בין הבורא לרצון לקבל של האדם, היא מחלוקת מאוד רצינית.

נראה איך אנחנו יכולים לפתור את המחלוקת הזאת, איך אנחנו יכולים לעבור אותה, לעבור מעליה, ולהמשיך הלאה עד גמר התיקון. המחלוקת הזאת קיימת בכל המדרגות שאנחנו פוסעים עליהן עד גמר התיקון.

לכן כל מחלוקת שיש בין רצון לקבל ורצון להשפיע סופה להתקיים אם היא לשם שמים, אם היא באמת מביאה אותנו להתקדמות לבורא. ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים.

קריין: קטע שני, כותב הרב"ש.

"המחלוקת היא דבר הכרחי. היינו שאם אין הנבראים מבינים את ענין המחלוקת, אין הם מסוגלים להשיג אף פעם את מטרת הבריאה, שהיא להטיב לנבראיו. כי אי אפשר לתקן איזה דבר, אם לא יודעים את החסרון." תמיד יש לפנינו שניים, הראשון הוא החיסרון, והשני הוא הפתרון. אם אנחנו יודעים איך להפריד ביניהם ואיך להשתמש בהם נכון, אז אנחנו מצליחים לאט לאט, דרגה אחר דרגה, להגיע לתיקון הבריאה. "לכן כשיודעים את המחלוקת, שיש בין הרצונות, אז יכולים לעשות שלום ביניהם."

שוב.

קריין: קטע שני.

"המחלוקת היא דבר הכרחי. היינו שאם אין הנבראים מבינים את ענין המחלוקת, אין הם מסוגלים להשיג אף פעם את מטרת הבריאה, שהיא להטיב לנבראיו. כי אי אפשר לתקן איזה דבר, אם לא יודעים את החסרון. לכן כשיודעים את המחלוקת, שיש בין הרצונות, אז יכולים לעשות שלום ביניהם."

(הרב"ש. מאמר 36 "מהו שלום שלום לרחוק ולקרוב, בעבודה" 1991)

ההתקדמות שלנו לגילוי העולם העליון, הרוחני, לגילוי הבורא, לגילוי התיקון, לגמר התיקון שלנו, היא תמיד בדרך המחלוקת. אנחנו צריכים להתקדם לגמר התיקון במצב שאנחנו נמצאים תמיד בין שניים, בין שני דברים מנוגדים, הפוכים, שממש לוחצים עלינו ורוצים לסגור אותנו.

הוא כותב "המחלוקת היא דבר הכרחי. היינו שאם אין הנבראים מבינים את ענין המחלוקת, אין הם מסוגלים להשיג אף פעם את מטרת הבריאה", כלומר מטרת הבריאה מושגת רק על ידי מחלוקת וכשאנחנו יודעים איך להשתמש במחלוקת בצורה נכונה. עלינו לא לברוח ממנה, אלא לבדוק דווקא על ידי המחלוקת מה זה נקרא "להטיב לנבראיו. כי אי אפשר לתקן איזה דבר, אם לא יודעים את החסרון". כלומר בדבר וחיסרון, בחיסרון ודבר, אנחנו כך מתקדמים. "לכן כשיודעים את המחלוקת, שיש בין הרצונות," רצון לקבל ורצון להשפיע, "אז יכולים לעשות שלום ביניהם". זו העבודה שלנו, זו המטרה שלנו.

שאלה: מה זאת אומרת לא לברוח מהמחלוקת?

אני לא שוכח ולא עוזב אותה כאילו שבשבילי היא דבר לא חשוב, ושהעיקר בשבילי הוא לעשות פשרה ביניהם. אין פשרה, אלא אנחנו דווקא צריכים ללמוד איך אנחנו יכולים להעמיד את הרצון לקבל והרצון להשפיע זה כנגד זה. כמו שהוא כותב, שאם אנחנו יודעים את המחלוקת, מאיפה היא באה ולאן היא צריכה להביא אותנו, בין שני הרצונות האלו, רצון לקבל ורצון להשפיע, אז יכולים לעשות שלום ביניהם. לכן בכל מצב ומצב אנחנו צריכים למצוא את הקו האמצעי מה שנקרא, את השלום ביניהם.

נתקדם עוד ונראה על מה מדובר. מקטע קטן כזה אי אפשר לדעת.

שאלה: מה הבסיס לקונפליקט הזה שאנחנו חווים מאז תחילת הבריאה? ואיך אנחנו יכולים לעבור דרך המצב הזה בצורה נכונה?

כתוב ששני יצרים יש בתוך האדם, יצר טוב ויצר רע, אלטרואיזם ואגואיזם, רצון לקבל ורצון להשפיע. אנחנו צריכים לפתור את ההתנגדות, את המחלוקת ביניהם, ולשלב אותם בצורה כזאת שדווקא מהשילוב הנכון ביניהם נשיג את מטרת הבריאה.

צריך לעשות שלום ביניהם, אבל איך אפשר לעשות שלום ביניהם אם הם הפוכים לגמרי, ומאפס עד מאה אחוז כל אחד עומד מול האחר ואנחנו לא יכולים לתאר לעצמנו איך זה אפשרי לנו משהו לעשות. חלק מזה, הקטן ביותר, שאפילו לא צריכים לתקן אותו, אנחנו מרגישים בחיים הרגילים, הגשמיים, הארציים שלנו. ואם אנחנו כבר מדברים על המחלוקת האמיתית, אז אלו כבר כל המדרגות עד גמר התיקון, שכך אנחנו משיגים את המחלוקת ולומדים לשלב שני דברים מנוגדים. נלמד את זה.

קריין: קטע שלישי, כותב הרב"ש.

"היות שהאדם מצד הטבע נולד עם הרצון לקבל, והאדם צריך לעבוד נגד הטבע. כאן היא המחלוקת האמיתית. עד כדי כך, שאין בכוחו של אדם לנצח ולהכניע הרצון לקבל שלו, ושתהיה לו אפשרות לעבוד לשם שמים ולא לתועלת עצמו.

וכאן אפשר לומר, שהם נקראים "שני דברים, המכחישים זה את זה". ממש שהרצון לקבל הוא ההיפך של הרצון להשפיע. ואז "בא השלישי ויכריע ביניהם". כלומר, עד שבא הקב"ה ועושה שלום ביניהם. זאת אומרת, שהקב"ה נותן לו מתנה, את הרצון להשפיע. ואז נגד נתינת הבורא נכנע הרע, שהמקבל הנ"ל תחת הטוב של האדם."

(הרב"ש. מאמר 23 "שלום אחר מחלוקת יותר חשוב משאין מחלוקת כלל" 1987)

שאלה: האם המחלוקת הזאת תישאר עד גמר התיקון?

היא כל פעם חדשה, כלומר זו אותה מחלוקת רק בדרגות יותר ויותר גבוהות, בהתנגשות, בהתנגדות יותר גדולה בין רצון לקבל ורצון להשפיע.

שאלה: איך אנחנו מזהים שמחלוקת בין חברות בעשירייה זו מחלוקת לשם שמים?

אם המטרה היא להגיע לפשרה כלשהי, אז אנחנו בינתיים יכולים לקבל שזו מחלוקת לשם שמים. זאת אומרת זו לא מחלוקת לשם מחלוקת, ומישהו צודק ומישהו לא, אלא המחלוקת מביאה אותנו לחיבור יתר, על ידה אנחנו עוד יותר מתחברים, עוד יותר מתקרבים זה אל זה.

תלמידה: איך ניתן בתוך מחלוקת או מריבה להחזיק זה בזה?

את זה אנחנו נלמד, זה באמת לא פשוט. בדרך שלנו מכאן ועד גמר התיקון נלמד איך אנחנו יכולים להשתמש ביצר הטוב וביצר הרע, ברצון האגואיסטי וברצון האלטרואיסטי שיש לנו, ואיך אנחנו יכולים ליישב ביניהם את המחלוקת כדי כל פעם להתקדם לפשרה ביניהם יותר ויותר גבוהה. זו דרכנו.

שאלה: בזכות מה אדם יכול לזכות למתנה מהבורא, לרצון להשפיע?

אך ורק בעבודה בקבוצה על חיבור בין חברים.

שאלה: האם זיווג דהכאה זו מחלוקת?

כן.

תלמיד: האם דעת ולמעלה מהדעת זו גם מחלוקת?

אנחנו נלמד כל דבר בזמנו.

תלמיד: התבלבלתי, כי אמרת שמגיעים לפשרה.

נלמד בזמנו.

שאלה: איך להבטיח שאחרי מחלוקת נגיע לשלום?

אם אנחנו הולכים לפי מה שהמקובלים מלמדים אותנו, ואנחנו לומדים רק לפי המקובלים, בעל הסולם והרב"ש, אז אנחנו מגיעים לפתרונות.

שאלה: האם אי הסכמות הן כשהאגו שלנו לא רוצה להתחבר והנקודה שבלב שלנו רוצה זאת בכל הלב, ואנחנו כל הזמן צריכים להכריע לכף זכות את הפעולה הזאת כדי לעשות נחת רוח לבורא?

כן, נכון מאוד.

שאלה: האם העבודה שלנו היא לגדל את המחלוקת בין שני ההפכים בידיעה שהבורא יעשה שלום?

כן, נכון.

שאלה: מה יותר טוב להתקדמות ברוחניות, להתווכח, לצעוק ולדרוש לברר או להיכנע, להודות, לומר תעשה מה שאתה רוצה כי בכל זאת הכול תלוי בך?

לא, אי אפשר סתם כך להסכים. צריכים ללמוד את הוויכוח שמתנהל בין התכונות שלנו, של הרצון לקבל ושל הרצון להשפיע, ורק אז נלמד איך לשלב ביניהן בצורה נכונה.

שאלה: הרבה פעמים אתה נותן לנו בשיעור עצות. אם יש לנו אי הסכמות לגביהן, האם הן נכונות או שאנחנו מוותרים על העבודה ואין על מה לדבר?

עליכן לברר את התשובות ואת השאלות ולנסות ולמצוא את הפתרון ביניכן.

תלמידה: האם הפתרונות הם שכולנו מסכימים שהתרגיל הזה עכשיו מועיל לנו? ואם מישהו לא מסכים?

לא מסכים, זה עניינו הפרטי והוא יכול ללכת.

שאלה: בדרך כלל כאשר יש אי הסכמות, ויכוחים, אז יש משולש אגואיסטי מסוים או עיגול מסוים שיש בו תפקידים מסוימים והוא מרוכז בעצמו. הרבה פעמים אפשר לשים לב שמשהו הופיע וכל אחד לוקח על עצמו את התפקיד הרגיל שלו, מישהו מגן, מישהו מעורר אגרסיה. איך בפעולה הזאת יכול להופיע הבורא?

אנחנו נלמד לאט לאט לקבוע את מקום הבורא בינינו ונתחבר בינינו בצורה כזאת שהוא יוכל להתגלות בינינו.

תלמידה: כשמופיע הרצון לכוון את החברות לדרגה יותר עליונה של תפיסה, להסתכל על הבעיה הזאת בניתוק מהאגו, האם זהו צעד לכיוון גילוי הבורא?

כן, אפשר לנסות לעשות כך אבל אנחנו נתחיל עכשיו לעבוד עם זה.

שאלה: ההתמדה יוצרת את ההרגל. איך להעלות את המודעות לחשיבות העבודה בעשירייה, שהיא לא משהו פרטי אלא משהו קבוצתי?

המחלוקת הזו תתגלה אצלנו כל פעם יותר ויותר בכל מיני עניינים, בכל מיני צורות ואנחנו לא נוכל להרגיע זאת אלא רק על ידי שיטת הקבלה.

שאלה: האם אי הסכמות זו בניית מסך?

פירוד זה פירוד או חוסר הסכמה, אל תמהרו עם המסך.

שאלה: איך להשתמש באי ההסכמות בעבודה כך שהן יועילו לעשירייה ובכלל, האם אפשר לעורר זאת בצורה מלאכותית כדי להתקדם?

אנחנו נלמד על כך.

שאלה: כשיש בתוך האדם מחלוקת פנימית בין שני הצדדים שלו והוא לא מצליח ליישב אותה בשום צורה, איך צריך לגשת לזה? כי בדרך כלל האדם בורח בסוף.

אסור לו לברוח אלא כמו שכתוב, "לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע". עלינו דווקא להרגיש את המחלוקת וגם ליישב אותה בצורה נכונה. רק התחלנו ויש לפנינו עוד הרבה שיעורים, הרבה תרגילים בעניין המחלוקת, קצת סבלנות.

תלמידה: מה זה אומר על האדם אם הוא לא מצליח הרבה זמן ליישב איזו מחלוקת פנימית בתוכו שקשורה לדרך, האם הוא טועה?

לא, הוא מתקדם, הבורא נותן לו תרגילים כדי להתקדם.

תלמידה: האם הוא רק צריך להחזיק את שני הצדדים האלה ולהישאר חסר אונים או שהוא צריך לעשות עם זה משהו?

אנחנו נלמד זאת.

שאלה: יוצא כך שלא חשוב מה מתגלה בקבוצה, אנחנו מבינים שהכול מגיע מהבורא, ואז אנחנו עולים מעל כל פירוד ומה שזה לא יהיה והולכים לקראת חיבור?

כן.

שאלה: האם אנחנו צריכים ליישב את המחלוקת, ומה זה ליישב מחלוקת?

נלמד.

שאלה: האם השלום בין שני מצבים נעשה באופן מודע והכרתי או שזה משהו שמתברר על הדרך בניסיון להידבק לימין?

גם וגם, אנחנו נלמד את הדברים האלה.

שאלה: האם הוויכוח בין הרצון לקבל לרצון להשפיע, יכול לבוא לידי ביטוי כוויכוח בין השכל לרגש בתוך האדם, או כוויכוח בין חברות בקבוצה?

הוויכוח בין הרצון לקבל לרצון להשפיע יכול להיות בין רצונות בתוך האדם, או בין שני אנשים, או בין שתי קבוצות וכן הלאה. עוד נלמד זאת.

קריין: אומר הרב"ש.

"דוקא בעת שהאדם מתחיל לעבוד בעל מנת להשפיע, ואדם חושב, אם הוא רוצה לעבוד בעמ"נ להשפיע, זהו בידו, כלומר שזה תלוי רק ברצון שלו, אבל כשמתחיל בעבודה הוא רואה, שאין הוא בעל הבית לעשות מה שהוא רוצה, אלא שיש לו עוד דיעה אחרת עמו, היינו הרצון לקבל מתנגד.

ובמצב הזה מרגישים את העבודה הקשה ביותר. שזה עוד יותר קשה מעבודת הבחירה, שהאדם צריך לעשות על בחינת מעשה מצות, היות שזוהי ממש עבודה נקיה לשם שמים הוא רוצה לעבוד, כנ"ל שהוא רוצה לעבוד עבודה דקדושה, שהוא בעמ"נ להשפיע.

אז מתחילה המחלוקת האמיתית בין טוב לרע. מה שאין כן בבחינת המעשה, עוד לא היה ברור להגוף, שהוא רוצה ללכת בדרך שלא לקבל לעצמו כלום, אלא שיהיה הכל לשם שמים, וחשב שהכל יהיה עבור המקבל."

(הרב"ש. מאמר 23 "שלום אחר מחלוקת יותר חשוב משאין מחלוקת כלל" 1987)

שאלה: כתוב, "אבל כשמתחיל בעבודה הוא רואה, שאין הוא בעל הבית לעשות מה שהוא רוצה. אלא שיש לו עוד דעה אחרת עמו, היינו הרצון לקבל מתנגד".

אפילו שהיה רוצה להחליט עבור הרצון להשפיע אבל הוא לא מסוגל.

תלמיד: מה יהיה?

מה יהיה? יהיה מה שיהיה, עוד נלמד.

קריין: אומר הרב"ש.

"ענין "רשעים" הכוונה על הרע שבגופו של אדם, הרשעים האלו צריכים לקבל תיקון. כמו שלמדנו, שהרצון לקבל צריך לקבל תיקון, שישמש להקדושה. שזה ענין "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך בשני יצריך". ואיך היצר הרע יכול לקבל תיקון הזה. וזה יכול להיות דוקא ע"י המחלוקת עם היצר הטוב, שהיצר הטוב צריך להרגיז אותו, היינו שיעשה עמו מלחמה.

וע"י המלחמות האלו מתגלה הרע שבו. כלומר, הוא מרגיש את הרעות, מה שהיצר הרע גורם לו. ואז האדם קובע, שהמקבל לעצמו נקרא "יצר הרע". ואם המקבל לעצמו לא עושה לו רעות, אז הוא להיפך, האדם עובד הכל בשבילו בלב ונפש, וכל דאגותיו ומחשבותיו הם אך ורק לטובת המקבל.

וממילא, כל פעם שהמקבל הזה, העושה הרבה דברים שהם נגד דקדושה, נקרא המקבל לעצמו בשם רבים, היינו "רשעים". ולהרשעים האלו, לא טוב להם השלום, כי אם מחלוקת כנ"ל, שע"י המחלוקת הם יקבלו תיקון."

(הרב"ש. מאמר 23 "שלום אחר מחלוקת יותר חשוב משאין מחלוקת כלל" 1987)

דווקא על ידי המחלוקת הרשעים מקבלים תיקון. הרע לא יכול להיתקן אלא רק על ידי המחלוקת, לכן עלינו לא לברוח ולא לפחד מהמחלוקת אלא להפך. ככל שתהיה מחלוקת, כמו שכתוב, "לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע ויעשה עימו מלחמה", ככל שתהיה מלחמה, כך הוא יוכל לנצל את יצר הרע, ואפילו להפוך אותו לטוב.

שאלה: המאבק בין הקבלה לבין השפעה בא מהבורא או מהאדם, ומהו התפקיד של האדם בכך?

האדם נמצא בתווך, יש בו את שני הכוחות - אגואיזם ואלטרואיזם, והוא קורא לעזרתו את הבורא מלמעלה כדי שיעזור לו לנצח, כלומר יעזור לרצון הטוב לנצח.

תלמיד: עיקר הבקשה היא על ידי תפילה?

חובה, בלי תפילה שום דבר לא יעזור.

שאלה: יש מחלוקת פנימית, על הרגש ועל השכל. נכון לעכשיו אני מבקשת מהבורא שיתקן, ואני כאילו ממשיכה והוא עוזר. ויש מחלוקת שיורדת לרמה של הגוף. אני אתן דוגמה, אני לוקחת תפקיד חדש והגוף לא מאפשר לי פתאום ביום שאני צריכה להגיע, , השאלה שלי, מה אני מבקשת מהבורא?

אנחנו עוד נלמד על כך. יש כל מיני שאלות שאנחנו נלמד כיצד לענות עליהן. אל תמשכו אותי בכוח לתוך השאלות שלכם. אני לא עונה על שאלות, על שאלות אתם צריכות וצריכים לענות בעצמכם מתוך הלימוד שלנו.

שאלה: אנחנו עושים מלחמה עלה יצר הרע שלנו או על היצר הרע הקולקטיבי בעשירייה?

אנחנו עושים מלחמה על היצר הרע הקולקטיבי שבעשירייה, - כל אחד מתוך הרגשת היצר הרע הזה.

שאלה: כתוב, "ולהרשעים האלו, לא טוב להם השלום, כי אם מחלוקת כנ"ל, שע"י המחלוקת הם יקבלו תיקון", האם עלינו לשמור על מצב כזה של מחלוקת?

עד שנזכה לפתרון הנכון.

תלמיד: צריך לשאוף להשלמה?

נגיד, להשלמה. כן.

שאלה: במה תלוי הניצחון של היצר הטוב במחלוקת?

באדם. ככל שאדם מחליט.

שאלה: האם נכון לומר שבאמצעות המחלוקת הנברא מסוגל להבחין ולזהות?

אנחנו עוד נברר את זה.

שאלה: מהי המחלוקת?

המחלוקת היא בזה שאתה לא רוצה לוותר לרצון להשפיע, אתה לא רוצה לקיים את הרצון להשפיע שבך שיהיה. אתה בכל הכוח שלך מחזיק באגו שלך, ברצון לקבל. אתה עוד תראה, אתם תקבלו על כך הרבה דוגמאות.

תלמיד: יוצא שהיצר הטוב לא מתגלה כל עוד לא מתגלה היצר הרע. כלומר, אם בעשירייה אנחנו משתוקקים לחיבור, אז מתגלה שאנחנו עוד לא מחוברים. אפשר להגיד שאם אנחנו לא מרגישים את הפירוד אנחנו חושבים שאנחנו מחוברים והכול טוב או שטרם השקענו מספיק מאמצים לחיבור בעשירייה.

נכון.

שאלה: אם עד עכשיו היית בטוח שאני עובד בעל מנת להשפיע פתאום אני מגיע להכרה שכל מה שאני עושה היה עבור עצמי, האם זו תוספת של אגו ועלייה למדרגה חדשה?

כן.

שאלה: האם אתה רואה איזה שינוי בעשיריות נשים, ועל איזו נקודה עלינו לעבוד לקראת הכנס בעשיריות הנשים?

כמו שאנחנו לומדים, זה מה שצריך להיות.

שאלה: אם מופיע הרגשה של אגו לא מאנשים מסוימים אלא מקבוצה שלמה, האם זו התקדמות?

כן, זה גילוי הרע.

תלמיד: איך אפשר לשייך זאת לתכונות שלנו על מנת לתקן, הרי אנחנו צריכים לבטל את עצמנו ביחס לקבוצה?

בכל אחד ואחד מכם קיימת התכונה הזאת, אפילו בך.

תלמיד: מהי תכונת הרע, האגו הקבוצתי?

קבוצתי ופרטי אצל כל אחד.

תלמיד: בעתיד נחשוב בקטגוריה של קבוצות?

כן, לא תוכלו לחשוב כל אחד בדרכו שלו, כי אין דבר כזה ברוחניות. ככל שאנחנו יותר מתחברים ברוחניות, כך אנחנו יותר קרובים לבורא.

תלמיד: כתוב, שהרצון לקבל צריך לקבל תיקון שישמש לקדושה שזה עניין ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך בשני יצריך. איך הרצון לקבל יכול להיתקן, לשמש לקדושה, ועוד לאהוב את ה' הרי הוא הפוך, איך עושים את זה?

הבורא עושה זאת.

תלמיד: צריך לבקש ממנו?

כן, אנחנו נעשה את זה יחד.

שאלה: אנחנו מבינות שמחלוקת בעשירייה היא דבר שאנחנו צריכים כדי להתקדם, אז איך להרגיז את היצר הרע בעשירייה ועדיין להישאר בכיוון ובהרגשה של אהבה?

האחד לא שייך לאחר, כי כולנו יחד מתוך האהבה שלנו מתחברים, מתחבקים. ואנחנו מגיעים למחלוקת באופן שהיצר הרע שבנו, בכולנו, נגיד בעשרה אנשים, עומד מול היצר הטוב שבנו, ורצוננו שהיצר הטוב ינצח את היצר הרע, לכן אנחנו מבקשים מהבורא לעזור לנו במלחמה הזאת. שהיצר הטוב שלנו ינצח.

תלמידה: אז כשבחיצוניות יש מחלוקת בינינו, הכי חשוב לראות שעומד לפנינו היצר הרע, ולחפש קודם כל חיבור ותפילה?

כן.

שאלה: אם אני מקבל מהחברים כי הם רוצים להשפיע, האם בזה אני הופך אותם למשפיעים. והאם זה נקרא ביטול בקבוצה?

כל אחד בראש ובראשונה צריך לבטל את עצמו בפני הקבוצה, כמו שכותב רב"ש במאמרים שלו על הקבוצה. ואחרי זה נלמד כבר מה לעשות.

שאלה: כאשר העשיריות נמצאות במאבק מאוד קשה עם הרצון לקבל, איך אנחנו יוצאים מתוך המאבק הזה, בין הרצון להשפיע לרצון לקבל?

נצא בסוף כל התיקונים. לכן לקחת נשימה ארוכה, אוויר, ולהמשיך בדרך, לאט, לאט.

תלמידה: לפעמים זה גורם לי לתהות, למה אנחנו לומדים את חכמת הקבלה. מצד שני אנחנו נמצאים במעין משיכת חבל, החברים רוצים לעשות משהו אבל לא מצליחים. וכך זה משנה לשנה.

זה כדי ללמד אותנו איך עלינו להשתמש נכון בכל כוחות הטבע, שנעלה לדרגת הבורא הנמצא למעלה מהטבע.

שאלה: האם יכולה להיות מחלוקת בין תלמיד לרבו?

לא. גם בין התלמידים זו לא מחלוקת, זו מחלוקת בין מערכות.

שאלה: אם אדם מרגיש שהיצר הרע גורם רעות והוא רוצה לברוח ממנו, איך מזה הוא מגיע להשפעה אמיתית שהיא לא בריחה מהרע?

על ידי הקשר שלו עם החברה. ברור שהוא חייב להיות בקשר גדול, חזק מאוד, עם החברים.

שאלה: אני יודע שאני יכול להילחם את המלחמה הקשה הזאת רק בכוח החיבור עם החברים. מהו החיבור האמיתי והשלם ואיך נגיע אליו?

החיבור הנכון הוא כשכל אחד חושב עבור הקבוצה כולה. שלא חשוב המצב הפרטי שלי, אלא המצב של הקבוצה, העשירייה.

תלמיד: האם אתה מלמד את עצמך כשאתה מלמד אותנו?

אני לומד יחד איתכם. כמו שכתוב, מכל תלמידיי השכלתי.

תלמיד: אבל במציאות שלך מה אתה רואה תלמידים, רצונות, כלים?

הכול. אני רואה את המצב הכללי של הקבוצות, של השואלים, ומשתדל לכוון אותם נכון להבנת החומר ולהתקדמות משיעור לשיעור. וכך על ידי השיעורים נגיע למצב שנבין באיזה מצב ובאיזה כוחות אנחנו נמצאים. ואיך על ידי הכוחות האלה נוכל להגיע לתיקון.

שאלה: אמרת סבלנות. מה חשיבות הסבלנות, מה הפעולה הרוחנית. האם זו גם מחלוקת?

שלא חשוב מה יקרה, אני לא עוזב את הדרך. אני מגיע כל הזמן לשיעור, לומד יחד ומשתדל לא להתרחק מהקבוצה וכך להמשיך ולהמשיך. מה שאני מסוגל כך להמשיך ומה שלא אהיה מסוגל אגיד, עשיתי כל מה שאפשר, על כל היתר נשאל את הבורא.

שאלה: אנחנו בדרך כלל לומדים את ההכנה עד לכנס. האם אתה יכול להסביר לנו קצת מה אפשר להוסיף בזמן הכנס ואיך משתמשים אחריו?

על אחרי הכנס לא אדבר. על כל הדברים האחרים עוד נדבר, אפילו בכנס עצמו.

שאלה: מה לעשות כשהרצון לקבל ממש מוציא אותך מהפוקוס לעשירייה, לבורא, שולט עליך. אפשר מראש לבקש כוח השפעה?

כך בלי שום סיבה?

תלמידה: הכול מטושטש, איבדתי את הפוקוס. איך להכין את עצמי למצבים כאלה?

לא צריך. צריך לעבוד על השפעה, ואז הכול יהיה בסדר. תתקרבי לחברות.

שאלה: מורגשת תקופה מיוחדת, התשובות שלך, הכול מכוון בצורה מיוחדת. אמרת שצריך להתרכז בביטול, האם בביטול עצמי או ביטול בפני חיבור הקבוצה?

גם וגם, ודאי.

שאלה: כל פעם אנחנו מאבחנים מצבים שונים וכל פעם מגיעים לנקודה חדשה. האם אלה שינויים של מחלוקת בין השפעה לקבלה?

כן, בסופו של דבר זו מחלוקת בין להשפיע ל-לקבל.

שאלה: האישה עבור הגבר, היא עזר כנגדו. האם המחלוקת ועזר כנגדו בעשירייה זה אותו דבר?

לגמרי לא. אישה וגבר אין להם שום מחלוקת רוחנית. יש בינינו רק חיבור, אהבה ושלום, עד גמר התיקון. ובגמר התיקון אז בכלל, הכול מתגלה.

תלמידה: למה אם כך כתוב שזה עזר כנגדו?

לא כתוב עזר כנגדו כאישה וגבר, אלא כרצון לקבל ורצון להשפיע. אבל זה לא שייך למין.

תלמידה: אני התכוונתי לעניין המחלוקת.

אין מחלוקת.

שאלה: כתוב בקטע שאם המקבל לעצמו לא עושה לו רעות, אז זה עובד בשבילו בלב ונפש. ובאמת מאוד נוגע לראות כמה אנו עבדים של האגו. מהי בעצם היציאה מהמקום הסתום הזה. איך המקובל מתאהב בבורא ומתחיל לעבוד אותו בלב ונפש?

על ידי חשבונות רבים ותפילות ואז לאט לאט, בהדרגה, דרך הרבה עליות וירידות.

בזה נסיים. אני שמח שקיבלתם התרשמות מהתחלת הנושא החדש. מי שיכול שיקרא שוב את הכתבים האלה. ומחר בעזרת ה' נמשיך. זה נושא מאוד מאוד חשוב, בעצם הנושא המרכזי.

(סוף השיעור)