שיעור בוקר 24.11.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", מאמר "הערבות", עמ' 395,

אותיות כ"ו – כ"ח

אות כ"ו

"ותדע, שהדברים האלה מגולים בעליל לכל משכיל, בהזמנה ההיא, ששלח הקב"ה לישראל, ע"י משה רבינו, קודם קבלת התורה, כמ"ש (יתרו, י"ט פסוק ה'): "ועתה, אם שמוע תשמעו בקולי, ושמרתם את בריתי, והיתם לי סגולה מכל העמים, כי לי כל הארץ. ואתם תהיו לי ממלכת כהנים, וגוי קדוש. אלה הדברים, אשר תדבר אל בני ישראל. ויבא משה, ויקרא לזקני העם, וישם לפניהם את כל הדברים האלה, אשר צוהו ה'. ויענו כל העם יחדיו, ויאמרו, כל אשר דיבר ה' נעשה. וישב משה את דברי העם אל ה'". ע"כ.

והנה לכאורה, הדברים אינם מותאמים לתפקידם. כי השכל מחייב, באם אחד מציע לחבירו, איזו עבודה לעשות, ורצה לשמוע הסכמתו, הריהו צריך לבאר לו דוגמה ומעין של תוכן העבודה ההיא. וגם שכרה. אשר אז נמצא מקום להמקבל, לעיין בה, אם למאן אם להסכים.

וכאן, בב' מקראות האלו, אין אנו מוצאים לכאורה, לא שום דוגמא של העבודה, ולא שום שכר חלף העבודה. כי אומר: "אם שמוע תשמעו בקולי, ושמרתם את בריתי". ואינו מפרש לנו, לא את הקול, ולא את הברית, על מה שיחולו. אח"כ אומר: "והיתם לי סגולה מכל העמים, כי לי כל הארץ". שאינו מוכח מתוכו, אם הוא מצוה עלינו. דהיינו, להתאמץ להיות סגולה מכל העמים, או הוא הבטחה טובה אלינו.

גם יש להבין, הקשר שיש כאן לסיום הכתוב "כי לי כל הארץ". אשר ג' התרגומים: אונקלוס, ויונתן בן עוזיאל, והירושלמי, נדחקים כאן לתקן את הכתוב הזה. וכל המפורשים: רש"י ורמב"ן וכו'.

והאבן עזרא מביא בשם ר' מרינוס, אשר "כי" הזה הוראתו אע"פ. ויפרש: "והיתם לי סגולה מכל העמים, אע"פ שלי כל הארץ". ולזה נוטה גם דעתו עצמו, עש"ה.

אולם פירושו זה, אינו מותאם עם חז"ל, שאמרו "כי" משמש בארבע לשונות: או, דלמא, אלא, דהא. והוא עוד מוסיף לשון חמישי: אעפ"י. ואח"כ מסיים הכתוב: "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש". וגם כאן אינו מוכח מתוכו, אם הוא מצוה, וחובה להתאמץ בדבר זה, או הוא הבטחה טובה.

גם מלות הללו "ממלכת כהנים", אין לו פירוש, ואין לו חבר בכל התנ"ך. ובעיקר צריך להגדיר כאן, על כל פנים, איזה הבחן, בין "ממלכת כהנים" ובין "גוי קדוש". שהרי, לפי המשמעות הרגילה של כהונה, הרי זו בחינה אחת עם קדושה. וממילא מובן, שממלכת, שכולה כהנים, הרי זה גוי קדוש. ואם כן, המלות "גוי קדוש" מיותרים.""

זאת אומרת אנחנו רואים שיש כאן בעיה. זו לא בעיה אסטלית מדעית שהיא יותר לפילולוגים או פילוסופים, אלא בעיה איך להבין מה הבורא דורש מבני האדם. אנחנו מבינים, שמאז שזה היה לפני אלפי שנים, לא נשאר לאנושות הרבה מאותם זמנים. אז לפחות להבין מה אנחנו צריכים לדעת, כדי לא לטעות ולבנות את החברה האנושית בצורה נכונה, שהכוח העליון יהיה מותאם אלינו, כי בצרה הזאת אנחנו נמצאים עד היום הזה, ולא יודעים איך להסתדר עם ההשגחה העליונה. וכל רגע בכל דבר אנחנו נכנסים כל אחד בצורה פרטית וכללית כולנו בינינו לכל מיני צרות, בעיות פרטיות וכלליות.

שאלה: מה זה אומר, שמשה פנה לזקני העם ואחרי זה העביר את דבר הבורא לעם, מה זה אומר להעביר את הדבר הזה לבורא?

זה יכול להיות בצורה אלגורית, אבל זה מה שרוצים להגיד, שמשה הוא אוסף של כל הנטיות, התלונות והטענות של העם לבורא. זה בצורה כזאת פשוטה. הוא ידע איך להיות המקשר בין הבורא לעם ומהעם לבורא.

שאלה: מה בעל הסולם רצה להביע בנקודה הזו, כשהוא מביא לנו את המפרשים את אונקלוס, ואת אבן עזרא?

שכולם התעסקו בזה ולא מצאו בינתיים תשובה שיכולה להרגיע את כולם.

תלמיד: על איזה שאלה?

אתה צריך לקרוא שוב.

שאלה: הרגשתי שזה סוג של פרדוקס. הוא אומר, "אם שמוע תשמעו בקולי, ושמרתם את בריתי". "ואינו מפרש לנו לא את הקול, ולא את הברית, על מה שיחולו." זה לא נשמע כמו רף גבוה שאי אפשר לעבור אותו?

אם אנחנו לא נבין את זה, לא נבין איך להתקדם לערבות ולגמר התיקון.

תלמיד: הוא אומר "אם שמוע תשמעו בקולי, ושמרתם את בריתי", לא לשמוע בקולו וגם לא את הברית, אנחנו לא יודעים מה זה ברית, אז איך אפשר לעבור?

אז בוא נמשיך ונשמע.

שאלה: מהם הקשרים המיוחדים עם הבורא, שהוא שומע את הקול וכורת ברית?

זאת שאלה נכונה. זו מערכת הבנויה כפירמידה מדרגה לדרגה, עד שאנחנו מעלים את המ"ן שלנו, השאלות, וגם מקבלים מלמעלה מ"ד מהבורא אלינו. יש כאן מדרגות והוא רוצה להסביר, שכל המדרגות האלה מתקבצות למדרגה אחת שאחר כך הופכת לחיסרון לבורא.

אות כ"ז

"אולם, על פי כל אותם הדברים, שביארנו מראש המאמר עד כאן, מתבארים הכתובים על מתכונתם, כתפקידם הראוי להיות לדמות משא ומתן של הצעה והסכמה. דהיינו, שמציע להם באמת, בדברים האלו, כל צורתה ותוכנה, של ענין העבודה של התורה ומצות, ואת כל מתן שכרה, הראוי להשמע.

כי צורת העבודה שבתורה ומצות, מתבטא בהכתוב "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים". כי "ממלכת כהנים" פירושו, שתהיו כולכם, מקטון ועד גדול, כמו כהנים. דהיינו, כמו שהכהנים, אין להם חלק, ונחלה, ושום קנין גשמי בארץ, כי ה' הוא נחלתם, כן תהיה כל האומה מסודרת בכללה. באופן, אשר הארץ וכל מלואה, כולה מוקדש לה' ית'.

ואין לשום פרט לעסוק בה יותר, רק כדי לקיים מצות השי"ת, ולמלא את צרכי זולתו, שלא יחסר לחבירו כלום ממשאלותיו. באופן, שלא יהיה לשום פרט, לדאוג מה לצרכי עצמו. שבאופן זה, נמצאו אפילו העבודות של חולין, מקצירה וזריעה וכדומה, נבחנים ממש בדוגמת עבודות הקרבנות, שהכהנים היו עושים בבית המקדש.

כי מה לי העסק, בהמצוה של הקרבת עולה לה', שהוא מצות עשה? ומה לי, אם מקיים המצות עשה של "ואהבת לרעך כמוך"? ונמצא, שהקוצר שדהו, כדי להאכיל לזולתו, דומה כעומד ומקריב קרבן לה'.

ולא עוד, שהסברא נותנת, אשר המצות עשה של "ואהבת לרעך כמוך", הוא עוד יותר חשוב מהמקריב קרבן, שהוא משום, מה שהוכחנו לעיל באות י"ד וט"ו, עש"ה.

אמנם עדיין אין זה גמר הדבר, כי כל התורה והמצות, אינם נתונים, אלא לצרף בהם את ישראל, שהוא הזדככות הגוף, כנ"ל באות י"ב. אשר אח"כ, יזכה בגללם את השכר האמיתי, שהוא הדבקות בו ית', שהוא תכלית הבריאה, כנ"ל באות ו', עש"ה.

והנה השכר הזה מתבטא בהמלות "גוי קדוש". שע"י הדביקות בו ית', נעשינו קדושים, כמ"ש: "קדושים תהיו לה' אלקיכם, כי קדוש אני ה' מקדישכם".

והנך רואה, שבמלות "ממלכת כהנים", מתבטאת כל צורת העבודה על קוטבה של "ואהבת לרעך כמוך". דהיינו, ממלכה, שכולה כהנים, שה' הוא נחלתם, ואין להם שום קנין עצמי, מכל קנינים הגשמיים. ובעל כרחינו יש לנו להודות, אשר זהו ההגדרה היחידה, שאך אפשר להבין בענין "הממלכת כהנים" הזו. כי לא תוכל לפרשה, בדבר הקרבת קרבנות למזבח, כי לא יתכן זה להאמר על האומה כולה, כי מי יהיו המקריבים? וכן בענין לקיחת מתנות הכהונה, מי יהיו הנותנים?

וכן לפרשם על דבר הקדושה של הכהנים. הלא כבר נאמר "וגוי קדוש". אלא בהכרח, שכל המשמעות שבהדבר, אינו אלא, רק במה שה' הוא נחלתם, שנעדרים מכל קנין גשמי לעצמם. והיינו, השיעור של "ואהבת לרעך כמוך", הכולל כל התורה כנ"ל.

ובמלות "גוי קדוש" מתבטא כל צורת המתן שכר, שהיא הדביקות כנ"ל."

שאלה: מתי אני נחשב לממלכת כוהנים ומתי אני נחשב כגוי קדוש?

כשאתה נכלל בקבוצה השייכת לעם ישראל, אז אתה כבר יכול להתחיל את העבודה הנקראת "עבודת ישראל". זאת אומרת להשפיע לכולם לפי ציווי הבורא.

תלמיד: מה ההבדל בין להיות בממלכת כוהנים לבין להיות גוי קדוש? שניהם עבודה בישראל?

כן, אבל ממלכת כוהנים זה לא לכולם, גוי קדוש זה לכולם. קדוש זה שהוא משפיע ונמצא בקדושה ובהשפעה לכולם. וממלכת כוהנים אלו הם רק הפועלים מצד העם לבורא.

תלמיד: יש אפשרות שתהיה בתוך ישראל, אבל תהיה גוי שעדיין לא קדוש?

כנראה שכן, בוא נראה בהמשך.

תלמיד: ועוד יש כאן עניין של עבודה בדעת ולמעלה מהדעת, או שאני נכנס כאן לבלבולים?

לא, הכול למעלה מהדעת, כי מדובר על השפעה טהורה.

שאלה: הוא מסכם הכול במשפט אחד "שלא יחסר לחבירו כלום ממשאלותיו. באופן, שלא יהיה לשום פרט, לדאוג מה לצרכי עצמו.". אני חושב שהוא ניסה פעם לעשות את זה, האם זה לא גובל בקומוניזם?

הוא רצה לכתוב את זה בכל מיני צורות, אבל בעצם כן. במילים אחרות זה הקומוניזם רק לא כמו שרצו לעשות לפי שכלם, אבל זה באמת העתיד.

תלמיד: האם נחזור לזה שנדאג לכל צרכיו של כל אחד?

בטוח שכל האור העליון חייב לסדר את כול הכלים מלמעלה עד למטה, עד התחתית, עד סיום גלגלתא.

אות כ"ח

"ועתה מובן לנו היטב, גם המלות הקודמות, בכל שיעורם. כי אומר: "ועתה, אם שמוע תשמעו בקולי, ושמרתם את בריתי". כלומר, לעשות ברית, על זה שאני אומר אליכם כאן. דהיינו, "והיתם לי סגולה מכל העמים". כלומר, שאתם תהיו לי הסגולה. שעל ידיכם, תעבור ניצוצי הזדככות וצירוף הגוף, אל כל העמים ואומות העולם. בהיות, שכל אומות העולם, עדיין אינם מוכנים כלל לדבר הזה. וצריך אני לאומה אחת, על כל פנים, להתחיל בה עתה, שתעשה סגולה מכל העמים.

ועל כן מסיים על זה: "כי לי כל הארץ". כלומר, כל עמי הארץ שייכים לי, כמותכם. וסופם להדבק בי, כנ"ל באות כ'. אלא עתה, באותה שעה, שהמה עדיין אינם מסוגלים לתפקיד הזה, הנה לעם סגולה אני צריך. ואם אתם מסכימים לזה, דהיינו להיות הסגולה מכל העמים, הרינו מצוה אתכם, אשר "ואתם תהיו לי "ממלכת כהנים", שהוא בחינת אהבת זולתו, באופיה האחרון של "ואהבת לרעך כמוך", שהיא קוטבה של כללות התורה והמצות. "וגוי קדוש", שהוא השכר, בצורתו האחרון של "ולדבקה בו ית'", הכולל כל השכר, שאך אפשר להודיע עליו.

וזהו שהשמיענו חז"ל, בביאור הסיום "אלה הדברים, אשר תדבר אל בני ישראל". שדייקו "אלה הדברים", "לא פחות ולא יותר". שקשה מהיכי תיתי, שמשה רבינו יעדיף או יחסיר מדברי ה', עד שהשי"ת צריך להזהירו עליו. שלא מצאנו דוגמתה בכל התורה. ואדרבה, מקרא כתוב עליו: "בכל ביתו נאמן הוא"."

עדיין יש שאלות שאנחנו צריכים עוד לברר. אבל העניין הוא שיש בכל זאת דרך להתקשר לבורא ולקבל ממנו הדרכה, תיקונים, ולהגיע לגמר התיקון.

שאלה: מה זה צירוף הגוף?

הוא מקבל על עצמו את חוקי השפעה, ואז הוא נעשה זך יותר מהאגו שלו.

תלמיד: האם ישראל לא יכולים לעשות את זה בלי כל העולם?

לא, אנחנו קשורים לכולם. לא יכול להיות שאחד יגיע לגמר התיקון שלו אם כל העולם לא ייכנס לגמר התיקון.

תלמיד: אז מה העבודה של ישראל?

העבודה של ישראל היא לתת דוגמה ולפרסם לכולם מה תפקיד העולם ומה העולם צריך לעשות כדי להגיע כולו לגמר התיקון. אבל כמו שאנחנו קראנו ולא רק כאן במאמר הערבות, שהסיום, שהמטרה היא שכולם יגיעו ככלי אחד בלב אחד וכולם יבואו לגמר התיקון.

תלמיד: מה זה הצירוף הזה?

צירוף זה כמו שמצרפים את הזהב, מנקים אותו מכל הפסולת, מכל הכוונות על מנת לקבל שהיו משבירת הכלי דאדם הראשון, שאז נכנס כל הרצון לקבל והתפזר בכל הכלים שהיו לפני זה טהורים, ולכן בכל כלי יש חלק מהפסולת. לכן צריכים לרתך, לעשות צירוף, ניקוי לכל הרצונות, כדי שהם יראו איפה יש בהם על מנת לקבל, יוציאו את על מנת לקבל, ישאירו רק על מנת להשפיע, ואז יקבלו בעל מנת להשפיע את כול האור העליון שמגיע אליהם מהבורא.

שאלה: לפי הקטע הבורא אומר לעם ישראל שאומות העולם עוד לא מוכנות בכלל לקבל את התורה, ובשביל זה אני צריך אתכם שתהיו לי סגולה. אבל בפועל אנחנו רואים שכבר אלפי שנים עברו ועדיין עם ישראל לא מוכן לתפקיד, איך זה יכול להיות?

איך זה יכול להיות תשאלי את עצמך, ויכול להיות שיעברו עוד אלפי שנים. הכול תלוי מתי אנחנו נקבל את זה. חוקי הטבע הם חוקים מוחלטים, עד שלא נעשה כך נישאר.

תלמידה: אבל הבורא מדבר אליהם כאילו שהם מוכנים כבר.

הבורא מדבר לאותו דור שיהיה מוכן.

תלמידה: מה קורה במצב הזה שאין מי שיעביר את מה שהבורא רוצה להעביר?

יעבור עוד קצת זמן, נסבול עוד ועוד, עד שהסבל יביא שכל.

שאלה: כתוב שדבקות היא שכר לישראל, מה זו דבקות ולמה היא שכר?

דבקות היא שכר כי בדבקות אנחנו נעשים דומים לבורא, ואז נכללים בכל אותו מצב כמו שהבורא עצמו.

שאלה: הטקסט אומר שניתנה הארץ ועלינו לעבוד אותה, להשיג פירות ולהאכיל בהם את החברים. מה העבודה שעלינו לעשות לטובת החברים?

לחבר את כולם ולהביא אותם להיות כאיש אחד בלב אחד. אין יותר מזה.

(סוף השיעור)