בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 16.4.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1, פסח - יציאת מצרים נקראת לידה*

1. ש: איך עובדים נכון עם תסכול?
   ר: עובדים לא עם הרגשת התסכול אלא עם הרגשת השמחה מכמה שאנחנו מתפתחים ומתגלה מידת השוני בינינו, ריחוק, הפכיות, וזה מתגלה יותר ויותר.. לכן בהתקדמות שלנו אנחנו נגלה כמה כל אחד הפוך מהשני, מנוגד לשני, שנוא..

2. *כל פעם שאני מקבל איזשהו תכונת אמונה נוספת, זה נקרא שאני נולד*. יש לנו לידות, כל פעם לידה, לידה, לידה, כלומר לידה של כוח השפעה שאני מוסיף לעצמי, זה נקרא לידה רוחנית. לכן זה לא כמו שבעולם שלנו נולד וזהו, אלא *כל פעם ופעם, בכל הבחנה והבחנה, יש לנו לידה חדשה. למה? כי כך אנחנו פותחים את העיניים את החושים שלנו, אנחנו מתחילים לראות מחדש, להבין מחדש, פותחים עיניים*. זה עולם חדש, לא ראיתי קודם לעומק, למרחקים, ליחסים שבין הדברים. מתגלה פתאום משהו שלא היה קודם, ומתגלה בכל הפרטים מאפס ועד 100% של הפרטים, אז זו ממש כלידה חדשה. זה מה שקורה לנו ברוחניות.

3. כל פעם ופעם אנחנו עוברים ממצב למצב זה נקרא *לידה חדשה*. למה? כי כל תוספת מתחילה מאפס ועד 100% שמתגלה, ואח"כ שוב תוספת מאפס עד 100%. זה נקרא *עיבור יניקה מוחין*, אח"כ נראה 3 השלבים האלה שצריכים להיות בכל מצב שמתפתח. כך זה יקרה לנו.

4. *לא יכול להיות שאתה מגיע לאיזשהו מצב חדש בלי שאתה מזדכך, מתפטר או מת במצב הישן*. איך יכול להיות? אם אתה לא עוזב את המצב הקודם, איך אתה יכול להיוולד במצב החדש? *אתה חייב להיות כל פעם במהפכות כאלה, שמה שהיה לך כתר דתחתון הופך להיות למלכות דעליון. אתה מתהפך, כל פעם מתהפך, אחרת אין לך חידוש, אין לך לידה חדשה*. אחרת אתה ממשיך כמו רוב האנשים בעולמנו.

5. כל אחד מאיתנו, מי שמסוגל להחליט שהוא רוצה לעשות רק את רצון הבורא כמה שאפשר ופועל רק לפי הרצון הזה, לכיוון זה, אז נקרא שהוא מגדל מעצמו את *האדם*, את מושג האדם. מי שלא מסוגל, משתדל אבל עדיין לא מסוגל, נקרא *בהמה*. כלומר בהמה זה גם לא סתם אדם שהולך ברחוב, אפילו שכתוב כולם כבהמות נדמו, אלא 2 הדרגות האלו נמצאים במאמצים, אבל עדיין לא הגיעו לע"מ להשפיע, הם נקראים בהמה. אלו שכבר יכולים לבצע פעולות בע"מ להשפיע לפי עוצמת הפעולות, נקראים אדם.

6. אם אני מעכשיו והלאה רוצה להידמות לבורא, אז מנקודה זאת והלאה כשאני מתחיל כך לעבוד, נקרא שנולד אדם.

7. ש: איך מתגלה לנו לידה חדשה, תמיד זה מצבים של פחד ייאוש?
   ר: לאו דווקא פחד וייאוש חייבים להיות כל הזמן, אלא כדי לזרז את ההתפתחות שלנו אנחנו מרגישים לפעמים מצבים של פחד וייאוש, אבל זה הכל כדי לעורר ולקדם אותנו. מעלים בקודש ולא מורידים בקודש. אף אחד לא רוצה לעצור אותנו ולהכניס אותנו להרגשות שליליות, אלא מאין ברירה אם לא בונים מערכות שיקדמו אותנו נכון ומהר, אז באות כאלו צורות התעוררות לא נעימות והן עושות את זה. אלו בכל זאת כוחות ההתפתחות שלנו.

8. *אם אתה רוצה להיות אדם הדומה לבורא, אתה חייב כל הזמן ללכת עם הרעיון הזה ולהשתדל בכל מקום לעשות חשבונות מה זה נקרא להיות אדם לפי המצבים שמתגלים בך*. לא שאתה חייב להראות את זה לכולם, ודאי שלא, אלא *בתוכך אתה צריך כמה שיותר להיות בחשבונות האלו, איך אני במצבים שמתגלים בי, בתוכי, בכל רגע ורגע, משתדל להיות דומה לבורא, לפחות במשהו*.

9. ש: מהי הצורה נכונה להעביר את הבירור החדש כלפי החבר?
   ר: *להראות לחבר שאתה אוהב אותו, זה בטוח יגרום לתיקון. זה מה שמומלץ, אפילו שאנחנו לא רוצים לשמוע את עצות כאלו. אני זוכר את עצמי גם, האגו לא נותן לשמוע, אבל חייבים*.

10. ש: מה הבחירה שלנו להיוולד ברוחניות?
    ר: *אין לנו בחירה להיוולד ברוחניות, אף אחד לא שאל אותך*, לפני שאתה מגיע לחכמת הקבלה, האם אתה רוצה או לא. אף אחד לא שואל אותך האם אתה רוצה להיוולד רוחנית או לא, אלא *הבורא שם ידו של אדם על גורל הטוב ואומר "קח לך", זה לטובתך. אם אתה רוצה, אז אתה לוקח וממשיך*. אם אתה לא רוצה, אז הוא בכל זאת לוחץ עליך עד שתרצה. *השתתפות האדם היא בכך שהוא משתדל להבין שהוא חייב את זה לקבל וללכת עם הכוחות שלו יחד עם הבורא, להיות שותף עם הבורא*. הבורא מברר את הדברים והאדם מקבל, מודה ומתקדם.

11. אמנם שלידה קורית לכל אחד ואחד באופן פרטי, אבל במידה שאנחנו משתתפים בינינו אנחנו מזרזים את תהליך הלידה. הלידה עצמה באופן פרטי, אישי של כל אחד ואחד, אז מאוד כדאי לנו להשתתף בהתפתחות לפני הלידה. בלידה עצמה, כמו שאנחנו קוראים בתורה, מדובר על התפקיד הזה של נשים שיולדות, שעוזרות ללידה וכל מה ששייך לזה. זה תפקיד חשוב מאוד, *כל הקבוצה צריכה להיות כמיילדות שעוזרות להיוולד*.

12. *מה חסר לנו כדי להגיע ללידה רוחנית? אנחנו צריכים להיכנס קודם כל להריון, להתעבר. מה זה להתעבר? שכל אחד ירגיש שיש לו בפנים משהו מהבורא והוא רוצה לפתח את ההבחנה הזאת, להגדיל אותה ולהוליד אותה, שהיא תהיה קיימת ושהוא יהיה בה, בתוך מה שנולד. יוצא שכך כביכול האדם מוליד את עצמו*.

13. נשים במיוחד יכולות להרגיש את ההתאמה כביכול בין מה שעוברים בגשמיות בלידה ובלידה הרוחנית. לא שזה ממש דומה, אלא התהליכים זהים.

14. ש: איך להגיע ליראה בפני הבורא?
    ר: *יותר ויותר לחשוב האם אני כן רוצה לגרום לבורא תענוג דרך העשירייה שלי או לא? כמה כן, כמה לא, ואיפה אני נעצרת ואומרת: "עד כאן, די". זו המדידה שלי*.
    
    איך אני מודדת את עצמי כלפי הבורא? כמה שאני מרשה לעצמי להתקרב אליו, שלא יהיה מדי קירוב שזה למעלה מהכוחות שלי. אדם צריך לשים לב איפה הוא נעצר ברוחניות, מסוגל עוד יותר להתקדם או שלא כדאי לו. כך הוא רואה כמה הוא שומר על עצמו.

15. אין שום מדידה כלפי החבר וכלפי הבורא, אלא רק כלפי החבר. אנחנו מודדים כלפי החברים, כלפי הקבוצה, לא חשוב. הכל נמדד רק ביחסים בחברה, בקבוצה.

16. אנחנו עכשיו מדברים עם נשים. תגידו לי, רובכן עברתם לידה. זה כל כך הרבה כאבים, כל כך הרבה סכנה, כאב, דם, כאב, מצבים לא נעימים. אבל מישהי מתחשבת עם זה כשהיא רוצה להוליד? לא. כשהאשה עברה כל כך הרבה סבל בלידה הקודמת, היא מפחדת שוב להיכנס להריון ולהוליד? לא. למה? זה לא הגיוני, לא רציונאלי, איך יכול להיות שבן אדם הולך על כזה סבל, ולפעמים זו סכנת חיים והוא בכל זאת הולך על זה ונמשך לכך? *אנחנו רואים שיש כוח בטבע שהוא יותר גדול מכל הסכנות, הרצון להיוולד. אותו דבר ברוחניות, אם אנחנו מעוררים את הכוח הזה, להיוולד בעולם הרוחני, אז אנחנו לא מפחדים. אנחנו יכולים ללכת על הכל, להיכנס ללידה, ולהוליד ממש מתוכנו, מהחיבור בינינו, נגד כל הטבע שלנו, רצון חדש, רצון של חיבור, של אהבה. בעצם אנחנו מולידים את הבורא*.

17. ש: האדם צריך לבקש מכות כדי להתפתח?
    ר: לא. אנחנו צריכים רק להיות מוכנים לכך. מוכנים כלומר לא שאני מוכן לקבל אותן, אלא אני מבין שכך צריך להיות ואני הולך על זה. *זה מאוד דומה לצירי לידה*.

18. ש: איך להיות מיילדות?
    ר: *כל אחד צריך כלפי החברים להיות בתפקיד המיילדת, גם גברים גם נשים, זה לא שייך למין הגשמי, זה שייך לתפקיד הרוחני. אנחנו צריכים לעזור אחד לשני, איש את רעהו יעזורו. איך? בכך שנותן דוגמה מה לעשות*. למרות שיכול להיות שהחבר לא מבין, לא רואה ולא מגיב, או הפוך, אולי עוד יותר מזה מקבל את זה בזלזול במשהו, לא שם לב על זה, או מתייחס אליך עוד יותר גרוע מקודם, אתה צריך להמשיך כמה שאתה מסוגל להיות בצורה יותר יפה, ולתת לחבר את כל היכולת בכל זאת להתפתח.

19. ש: האם את התשובות לנשים גם צריך לקחת ולממש גם אצל הגברים?
    ר: *אין תשובות לנשים ולגברים, אלה אותן התשובות, זו אותה המערכת וכל אחד ואחד יכול לקחת ולממש אותן, גם של גברים לנשים וגם של נשים לגברים*.

*פסח – ענין מטה ונחש*

20. הכל תלוי ביחס האדם, במה הוא נמצא, או שזה קדושה, ע"מ להשפיע, מצב רוחני טוב, או שזה קליפה, מצב ע"מ לקבל, גשמי ורע. *הכל תלוי כמה אדם מברר ביחס שלו למה שהוא נמצא. הוא לא יכול לשנות את המצב, הוא יכול רק לשנות את היחס שלו למצב, אבל היחס שלו למצב משנה לו את הכל*. הסתכלות שהוא יכול לגרום לעצמו מחיובי לשלילי, היא הופכת לו את העולם עולם הרוחני לעולם הגשמי או להיפך.

21. *כל מה שיש לך, שאתה חושב שהם דברים חשובים והולך איתם, אתה עכשיו מחליט שאין לך שום סיכוי. תזרוק את זה, תזרוק את זה על הארץ. תחשוב, תחשיב אותם כדבר ריק, אפס. מתוך זה תתחיל לגדול*.

22. *איך אתה משנה מצב? ע"י זה שאתה פונה לבורא. מאיפה יש לך יכולת לפנות לבורא? מפני שאתה נמצא בקבוצה ומשתדל לבנות יחסים הנכונים רוחניים איתם*, אתה רואה שאתה לא יכול את זה לעשות. אז אתה פונה לבורא, מקבל מהבורא כוחות, ומשנה את היחסים שלך עם הקבוצה. יש כבר רשת כוחות חדשים ביניכם שבהם אתה מגלה את המדרגה הבאה, החדשה, הרוחנית.

23. אני צריך לעשות צעדים לקראת הבורא. במה זה מתבטא אצלי? בכך שאני מתקרב לעשירייה..

24. אין לך בכל זאת שום סיכוי לשנות רוחניות, אלא מתוך היחס המשתנה שלך בתוך העשירייה. בתוך העשירייה פונים לבורא והוא עונה. הכל בתוך העשירייה. *אין לך אפשרות לעשות כלום, רק לשנות את היחסים בתוך העשירייה*.

25. ש: איך לזרוק מחשבות של ייאוש ארצה?
    ר: ע"י התבטלות לעשירייה. אתם צריכים להבין ששום פעולה רוחנית לא יכולה להיות בתוך האדם עצמו אלא רק כלפי העשירייה, בפועל, רק כלפיה. לכן *נראה לנו שאנחנו עושים הרבה פעולות, משקיעים בלימוד, בלעשות כל מיני דברים וזה לא נותן פירות, תוצאות. למה לא? מפני שאנחנו לא משקיעים את זה בעשירייה. הכלי הרוחני שבו מקבלים את התוצאה זאת העשירייה. אין מה לעשות*.

26. *הייאוש שנובע מהאגו, קובר את האדם. הייאוש שנובע מהעבודה הרוחנית, מקדם את האדם, מסביר לו שבכוחות שלו הוא לא מסוגל להגיע, הוא חייב את כוח קבוצה ואת הבורא*.

27. ש: מה זה אומר לתפוס נכון את המטה שלא יהפוך לנחש?
    ר: בלי מטה ונחש, שלא נתבלבל. זו קבוצה, אם אנחנו תופסים את העיקרון שלה ורוצים לעלות אותו כל הזמן, אז זה נקרא שאני תופס את הרצון לקבל בצורה נכונה. אם ההיפך, אז ההיפך.