בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 12.9.2022*
מצוות הקלדות וטעימות.
*לטהר את הלב*
*אין לנו שום דבר חוץ מלטהר את הלב. לב זה הכל הרצונות שלנו, ואם אנחנו מטהרים את הרצון אנחנו מקרבים אותו לרצון הבורא ואז נכנסים עימו להשתוות הצורה*. כך מה שיש בבורא נכנס לליבנו ואנחנו מגיעים לדרגת הבורא, לאט לאט, בהדרגה. השאלה היא איך לטהר את הלב, איך לעשות שהרצונות שלי יהיו כרצונות של הבורא? על זה כתוב *תעשה רצונך כרצונו*. אנחנו שומעים וקוראים זאת, אבל איך לבצע את הפעולה הזאת, זו כל העבודה שלנו. עבודה קשה, ממושכת, שלוקחת הרבה מצבים, גלגולים למיניהם. בואו נלמד איך אנחנו יכולים בכל זאת לטהר את הלב.
הבורא רוצה למלא את הרצון לקבל שלנו שהוא ברא. רק אנחנו צריכים לתת לזה כביכול אישור, תנאי לפיו הרצון לקבל שאנחנו הולכים למלא, לא יתרחק מהבורא אלא יהיה בהשתוות הצורה עימו. כאן כל הבעיה שלנו. מה לעשות? אנחנו צריכים להבין שבמידה שאנחנו מקיימים את הרצון לקבל שלנו בצורה שהוא דומה לבורא, ע"מ להשפיע, כך אנחנו באמת מגיעים למצבים שקורים בבורא. אז אנחנו מרגישים כמוהו, נמצאים כמוהו, נכללים בכוח אחד שפועל בכל המציאות.
קריין:
שליבו
יהיה
ישר
לשם
ה'
ית'
ר:
שליבו
של
אדם
יהיה
ישר,
לשם
ה'.
בשביל
מה?
אחרת
הוא
לא
ירגיש
את
הבורא.
הוא
חייב
להיות
באותה
הצורה,
באותה
הכנה,
באותו
כיוון,
נטייה,
באותה
הרגשה
כמו
הבורא,
אחרת
איך
הוא
ירגיש
שנמצא
בדרגת
הבורא?
מטרת
הבורא
היא
להביא
את
האדם,
את
הנברא,
למצב
שבו
נמצא
הבורא
בעצמו.
זה
נקרא
שובו
בני
ישראל
עד
ה'
אלוקיך.
אנחנו
צריכים
לראות
שכל
העבודה
שלנו
צריכה
להיות
מכוונת
רק
כדי
להתקרב,
והתקרבות
יכולה
להיות
רק
לפי
השתוות
הצורה.
אין
לנו
כאן
מה
כל
כך
לעשות
אלא
ללמוד
באילו
צורות
אנחנו
מתקרבים
לבורא
ומה
יכול
לעזור
לנו.
ש:
כדי
להפוך
את
הלב,
צריכים
לתת
את
דוגמה
טובה
לחברים?
ר:
ודאי,
אבל
בצורה
כזאת
שאנחנו
לא
סותמים
את
החברים
אלא
אנחנו
תומכים
בהם,
עוזרים
להם,
מושכים
אותם.
אבל
לא
שאנחנו
נותנים
להם
פתרונות,
כאן
*זה
עניין
עדין,
מצד
אחד
לגרות
את
החברים
להשפעה,
להידמות
לבורא,
ומצד
שני
לא,
כאילו
לא
לגנוב
מהם
את
המצב
או
את
מקום
היגיעה*.
ש:
מה
זה
לא
לגנוב
מקום
יגיעה?
ר:
*זה
דבר
עדין*.
כמו
שאתה
שואל
את
הילד,
אתה
רוצה
ללמד
אותו,
נותן
לו
כל
מיני
שאלות,
אבל
אתה
לא
נותן
לו
פתרון,
אלא
רק
מביא
אותו
לפתרון.
*כך
זה
עם
החברים,
אתה
צריך
לתת
להם
דוגמה,
למשוך
אותם,
לדחוף
אותם
קדימה,
אבל
לא
שאתה
עושה
במקומם
העבודה
עצמה*.
כמו
מורה
עם
התלמיד.
אנחנו
רוצים
לסובב
את
הלב
שלנו,
שהוא
יהיה
ישר
לבורא,
כמו
שכתוב
אני
לדודי
ודודי
לי.
*אם
אני
רוצה
לכוון
את
הלב
שלי
לבורא,
אז
ארגיש
שהוא
משתנה,
שהוא
משנה
את
הכיוון
שלו.
זה
מה
שאנחנו
צריכים*.
אנחנו
צריכים
להשתדל
לכוון
את
הלב
לבורא,
כלומר
את
הרצונות
שלנו.
זה
קשה,
זה
מלכתחילה
בלתי
אפשרי,
אבל
*ככל
שאנחנו
נמשכים
לזה,
ככל
שאנחנו
עוד
ועוד
ועוד
חוזרים
על
המצב
הזה,
על
ההכרחיות
הזאת,
כך
אנחנו
מתקרבים.
זה
מתחיל
לעבוד
גם
בצורה
הדדית,
אני
לדודי
ודודי
לי.
ככל
שאנחנו
רוצים
להתקרב
לבורא,
הבורא
מתחיל
לעזור
ולהתקרב
אלינו*.
תראו
על
התינוק,
מקובלים
כל
הזמן
מראים
לנו
דוגמאות
כאלה,
כמה
הוא
משתנה,
משתדל
משתדל
להיות
דומה
לגדול,
רוצה
לעשות
כך
וכך
בכל
מיני
צורות.
ע"י
כך
שהוא
מנסה
מנסה
ולא
מתקרר
מכל
הניסיונות
שלו,
אפילו
שלא
מצליח,
הוא
בסופו
של
דבר
מצליח,
הוא
מבין
מאיפה
זה
בא
ואיך.
אין
פה
ניסיון,
אין
פה
חכמה,
אלא
רק
מכך
שהוא
משקיע.
*תסתכלו
על
הילד,
רק
מתוך
זה
שהוא
משקיע
כוחות
בלי
להתייאש,
הוא
מצליח*.
ש:
יש
הבדל
בין
לטהר
הלב
ללטהר
המחשבה?
ר:
לב
זה
רצון,
אני
צריך
דווקא
להרגיש
שהלב
שלי
נמצא
בנטייה
לבורא.
ש:
המחשבה
שלי
היא
הכיוון
של
הלב?
ר:
המחשבה
שלי
יכולה
לכוון
את
הלב
שלי
לכיוון
הנכון.
ש:
איפה
העבודה,
בלב
או
במחשבה?
ר:
אני
לא
יכול
לתקן
את
הלב,
כי
זה
רצון
שלי.
הבורא
ברא
את
יצר
הרע,
הלב
שלי
רע,
אבל
במידה
שאני
מתקן
את
הלב
שלי
יותר
ויותר,
לפי
זה
אני
מרגיש
שהבורא
נעשה
עבורי
יותר
קרוב,
יותר
מובן,
לא
רק
מורגש,
וכך
מתקרבים.
*העיקר
התרגילים.
אני
רוצה
להיות
קרוב
לבורא,
זהו.
איך?
ע"י
זה
שאנחנו
בונים
את
העשירייה,
קבוצה,
מקום,
שטח.
משם
אנחנו
יכולים
להשפיע
לבורא
ומשם
הבורא
יכול
להשפיע
לנו*.
*יש
עוד
מכשול
אחד
בדרך,
מכשול
גדול,
כי
לא
רק
שאנחנו
צריכים
להיות
בהשפעה,
באהבה,
זה
מילא,
אלא
אנחנו
צריכים
לממש
זאת
בקבוצה*.
*יש
בקבוצה
אנשים
שאני
לגמרי
לגמרי
אדיש
כלפיהם,
לפחות
אדיש.
יש
לי
עליהם
ביקורת
ואני
לא
יכול
להסכים
עם
זה
שהם
צריכים
להיות
לי
קרובים
כמו
שאני
קרוב
לעצמי
לפחות.
מסבירים
לנו
מקובלים
שבמידה
שאני
נמצא
קרוב
לחברים,
כך
אני
נמצא
קרוב
לבורא.
אין
כאן
שום
הבדל,
לרצון
לקבל
שלי
אין
שום
הבדל*.
כלפי
הבורא
כולנו
מסוגלים
לחשוב
שאנחנו
כבר
מכוונים
אליו.
מה
שאין
כן,
חברים,
זה
חברים.
מה
יש
לי
איתם?
כאן
יש
הרבה
מאוד
הפרעות,
הפרעות
גדולות.
לכן
כאן
המכשול,
כאן
אנחנו
צריכים
לעבוד
כדי
למשוך
את
עצמנו
דווקא
לחברים
ודרכם
לבורא.
זה
נקרא
מאהבת
הבריות
לאהבת
ה'.
אסור
לנו
להסתכל
על
איזה
רצונות
מתעוררים
בנו,
אלא
כל
פעם
זה
מגיע
לפי
המבנה
הפנימי
של
אדם,
זה
מגיע
לפי
היחס
שלו
עם
הבורא,
כמה
הנשמה
שלו
קשורה
למערכת
וקשורה
לבורא.
לכן
על
מה
שאני
עובר,
אין
לי
מה
להגיד,
זה
מגיע
אליי
לפי
שורש
הנשמה,
לפי
מה
שהיא
צריכה
להיתקן.
לכן
*על
כל
מצב
ומצב
שמגיע
אליי
אני
צריך
להתייחס
שזה
מה
שאני
צריך
להרגיש
בדרך.
זה
יכול
להיות
מהדברים
הטובים
ביותר
ועד
הרעים
ביותר,
ואני
צריך
לקבל
זאת
כך.
אני
מקבל
את
זה
ומשתדל
עם
כל
הנתונים
האלה
להגיע
לחיבור
המקסימלי,
גם
עם
החברים
גם
עם
הבורא*.
כל
היום
יעבור
ואנחנו
לא
מצליחים
בזה...?
ר:
*אתם
לא
כל
כך
מצליחים
כי
אתם
עדיין
חושבים
שמשהו
יכול
לבוא
ממני,
או
להבדיל,
מהבורא.
אתם
מחכים
ומצפים
לזה.
אני
ממש
מצטער
שכאלו
מחשבות,
רצונות,
ציפיות
נמצאים
בכם.
אתם
צריכים
להתקשר
ביניכם
ולהגיע
למצב
של
התקפה*.
ש:
לא
סתם
נלטף
אחד
את
השני
כל
בוקר?
ר:
לא,
אתם
יכולים
ללטף.
*בליטוף
הזה
אתם
עושים
התקפה
נגד
היצר
הרע
של
כל
אחד*.
מתוך
כך
שאתם
מתקשרים
מעל
היצר
הרע
של
כל
אחד,
מעל
האגו
של
כל
אחד,
אתם
רוצים
להגיע
לבורא.
ש:
יש
פחד
לפגוע
בחבר.
כתוצאה
מזה
יש
רתיעה..?
ר:
*תחבק
אותו,
תחבק
את
החבר.
פיזית,
או
במילים,
או
במחשבה,
איך
שאתה
רוצה.
בסופו
של
דבר
צריך
להיות
כאן
חיבוק*.
אני
אגיד
לך
יותר
מזה,
ככל
שנתקרב
יותר,
יהיה
יותר
קשה,
כי
כל
הגדול
מחברו
יצרו
גדול
ממנו.
יהיה
הרבה
יותר
קשה
להתקרב
לחברים,
להתחבק
איתם
ולקשור
את
עצמנו
אליהם.
מה
לעשות.
ש:
איך
להתגבר
על
הפחד
לא
להעליב
חבר?
ר:
מתוך
כך
שמבינים
שאין
ברירה,
שאין
דרך
אחרת.
*אני
חייב
להיות
מחובר
איתם
יותר,
ויותר
לפתוח
את
הלב,
לפתוח
את
עצמי
וככל
האפשר
יותר
להתקרב
אליהם.
רק
דרך
זה
אני
מתקרב
לבורא*.
יכול
להיות
שנראה
לי
שיש
עוד
דרכים,
אבל
זה
לא
נכון.
אני
חייב
רק
בצורה
כזאת,
דרך
הלב.
תפתח
אותו
לחברים.
זה
מאוד
קשה,
לוקח
שנים,
אבל
דרך
זה
תגיע
לבורא.
הוא
יכנס
לליבך,
ואז
מובטח
לך
עתיד
טוב,
כלומר
של
השפעה.
שמחה יכולה להיות סימן של התקדמות נכונה וטובה. אבל בכל זאת צריכים להיזהר שהיא לא מגיעה מקלות ראש.
ש:
מה
זה
לפתוח
הלב
לחבר?
ר:
*אני
מוכן
בתוך
הלב
שלי
לקבל
את
החבר
ולעבוד
עם
כל
מה
שאפשר,
עם
מה
שיש
בליבי,
כדי
לעזור
לו
להתקדם,
כדי
שנהיה
בלב
אחד*,
כאיש
אחד
בלב
אחד.
ש:
המושג
הלב
של
החבר
לא
ברור....?
ר:
זה
משהו
שהפוך
ממך,
אבל
אתה
לוקח
משהו
שהפוך
ממך
ואת
עצמך,
ורוצה
לבנות
קשר
ביניכם.
*תאר
לעצמך
צורות
ההפוכות
שאתה
רוצה
לחבר.
אתה
לא
יודע
איך?
תבקש
מהבורא,
עושה
שלום
במרומיו
הוא
יעשה
שלום
עלינו*.
ש:
מה
נותן
לך
את
הכוח
להמשיך
ולסבול?
להגיד
לגוף
תסבול
ותמשיך?
ר:
אין
לנו
מאיפה
לקבל
כוחות,
רק
מלמעלה.
כוח
זה
מלמעלה,
מהבורא.
יש
אפשרות
אחרת?
יש
לי
חיים,
נתנו
לי,
הולידו
אותי,
חינכו
אותי,
הביאו
אותי
למורה
ואני
חייב
להמשיך.
מאיפה
יש
לי
כוח?
הכל
מקבלים
מלמעלה.
לי
אין
כלום.
אתם
לא
מבינים
כמה
אני
בעצמי
חלש,
יותר
מכולם.
אלה
לא
מילים
יפות,
אלא
באמת
כך.
אני
נמצא
תחת
כל
מיני
השפעות
שרוצות
להסיט
אותי
מהדרך
ימינה
ושמאלה
לכל
הכיוונים.
אבל
ממשיכים,
ממשיכים,
פשוט
מאוד.
לפחות
בכך
שאני
ממשיך
יום
יום,
אני
יכול
להיות
איזושהי
דוגמא.
ש:
מה
הצמצום
ועל
אילו
רצונות?
ר:
*אני
לא
עובד
עם
הרצון
לקבל
שלי
כמו
שהוא,
אלא
רוצה
מעליו
לבנות
צורה
ההפוכה,
השפעה
לבורא,
לחבר,
לקבוצה.
זה
הכל*.
*על
כל
הרצונות
שיש
לי,
אני
קודם
כל
חושב
האם
אני
יכול
לשנות
אותם
לע"מ
להשפיע?
יכול
לשנות
או
לא?
תחשבו
על
זה
כל
פעם
שאתם
מקבלים
איזושהי
מחשבה,
רצון
כלשהו,
ואז
תראו.
אני
מדבר
איתכם
בצורה
מאד
פרקטית,
פשוטה*.
ש:
מצב
לא
מאוזן
שהשנאה
שולטת.
מה
לעשות?
ר:
זה
שאנחנו
מרגישים,
שהשנאה
גדלה
ושולטת,
זה
נכון,
אבל
יחד
עם
זה
אנחנו
צריכים
לראות
כמה
אנחנו
מתחברים
והולכים
להילחם
נגד
השנאה
והדחיה
ההדדית
שיש
בינינו.
אז
נבין
שהשנאה
והדחיה
שיש
היא
סימן
של
התקדמות.
כל
הגדול
מחברו
יצרו
גדול
ממנו,
כך
אנחנו
מתקדמים
על
2
רגליים,
שמאל
ימין,
שמאל
ימין.
לא
לפחד
מכך
שמגלים
את
הרע,
כי
דווקא
זה
שמוסיפים
את
הרע,
סימן
שאנחנו
כבר
מסוגלים
להפוך
אותו
לצורת
טוב.
מה ההבדל בין קלות ראש ושמחה? כתוב ששמחה היא תוצאה ממעשים טובים. אנחנו צריכים להשתדל להגיע למצב שכולו כולו להשפיע, ואני צריך לראות האם בכך שאני הולך להשפיע, אני מתגבר על הרצון לקבל, עושה נגדו, יש כאן עזר כנגדו, אז בצורה כזאת שאני מתגבר, יש לי התנגדות כלפי משהו ואני יכול לראות כמה אני בונה את עצמי בצורה נכונה. תמיד אנחנו צריכים להיות כלולים מ-2.. אנחנו תמיד מקבלים תוספת רצון לקבל, הבורא מגלה לנו עוד ועוד רצון לקבל, אבל אנחנו יחד עם זה צריכים להשתדל לעשות לו צורת השפעה, וכך מתקדמים.
את לא תוכלי להרגיש אהבה בלב שלך לחברות, אלא רק אחרי עבודה נכונה וגדולה שתעשי. מדי פעם יהיו אהבה, שנאה, שנאה ואהבה. כך זה יתגלה, יתגבר וישתנה, ע"מ שתהיי אדם הדומה לבורא ברצון לקבל הגדול ביותר שיקבל צורת ע"מ להשפיע. אנחנו צריכים יותר לתאר לעצמנו כמה אני דומה לבורא כשאני עושה ע"מ להשפיע. אני עושה אותה פעולה שהוא עושה, אני לוקח את הצורה שלו ומתלבש בה, ואז אני יכול לעשות פעולת השפעה.
הקשר
עם
החברים
צריך
להיות
למעלה
ממה
שיש
לך
בעולם
הזה.
אוכל
מין
משפחה
כסף
כבוד
מושכלות,
זה
מה
שיש
לך
ברצון
לקבל
של
העולם
הזה,
אבל
למעלה
מזה
כבר
יש
לך
חיבור
עם
החברים
וחיבור
עם
הבורא.
ש:
לא
ברור
מה
זה
מעל
זה?
ר:
אתה
לא
יכול
לבטל
את
הרצון
לקבל
האגואיסטי,
נבזי,
פשוט,
ארצי.
אתה
לא
יכול
לבטל
אותו,
אחרת
ממה
תבנה
את
היחס
שלך
לחברים
ומתוכם
את
היחס
שלך
לבורא?
אתה
לא
יכול
לבטל
אותו,
לכן
הבורא
עשה
כך
שאתה
חושב
שהעולם
הזה
מיותר.
בשביל
מה
לי?
אני
רוצה
את
העולם
הבא,
להתנתק
מכאן,
לעוף
שם
בכל
הגדפין.
דווקא
מכך
שהעולם
הזה
נעשה
כחומר
שממנו
אנחנו
יוצאים
וגדלים,
זו
הייחודיות
שלו.
*חלק 2 - חיבור העולם בדור האחרון*
ש:
למה
אני
נפגע
אם
אני
מקבל
יותר
ממה
שאני
צריך?
ר:
כי
*אתה
מפר
את
האיזון
שבציבור,
שבחברה
אם
אתה
מקבל
יותר
ממה
שמגיע
לך.
אתה
צריך
לקבל
כמה
שאתה
צריך
כדי
להשפיע
לזולת,
וכמה
שאתה
צריך
כדי
להתקיים
בצורה
של
לא
יגונה
ולא
ישובח,
בצורה
אופטימלית,
זה
הכל*.
אז
אם
אתה
יכול
לחלק
לציבור
בצורה
נכונה,
לא
מה
שבא
לך
אלא
בצורה
נכונה,
לא
יודע
כמה,
אז
תקבל,
וכמה
שאתה
יכול
להתקיים
בשביל
זה
אתה
גם
תקבל.
זה
חוק
הטבע,
אין
פה
כ״כ
לחשוב.
ש:
אני
מרגיש
שרק
לשתות
כוס
קפה
יש
ככ
הרבה
אנשים
שטורחים.
זה
מותרות
…?
ר:
אני
ממליץ
לא
לחשוב
הרבה
לכיוון
הזה.
צריכים
קצת
לחשוב,
אבל
לא
הרבה,
כי
*יש
לך
עבודה
מפני
שאתה
נמצא
במסגרת
מיוחדת
שנקראת
בני
ברוך.
אתה
צריך
לדחוף
את
כל
העולם
לתיקון,
להשתדל
כמה
שיותר
להפעיל
את
זה
בצורה
פנימית
ביחס
עם
החברים
ולבורא,
וכמה
שיותר
חיצונה
בצורת
ההפצה.
אלה
2
הכיוונים
העיקריים
שאנחנו
צריכים
לבצע.
על
זה
תחשוב
יותר*.
אנחנו
צריכים
להגיע
למצב
שאנחנו
מחוברים.
מגיעים
לכך
באירופה,
בשוק
המשותף.
הם
אומרים:
אנחנו
נסדר
את
הכל
ע"י
הכסף,
נסחור
זה
עם
זה,
נבטל
את
הגבולות.
אח״כ
כל
אחד
יכול
לחיות
איפה
שהוא
רוצה,
הוא
יכול
לקנות
מה
שהוא
רוצה.
כך
לאט
לאט
נגיע
למצב
שהכל
יהיה
בערבוביה
נכונה
וטובה.
אבל
*מה
עושים
שיש
כאן
באמצע
בורא
והוא
יקלקל
את
כל
התוכניות
שלנו?
יקלקל
כי
בכוונתו
לא
להביא
אותנו
לחברה
בהרמוניה,
באושר,
בכסף,
בכבוד
וכן
הלאה.
לא,
לכן
תמיד
נרגיש
את
עצמנו
שמגיעים
ממלחמה
למלחמה.
מי
אשם?
הבורא
שברא
אותנו
ביצר
הרע.
מה
לעשות?
לתקן
את
היצר
הרע.
שום
דבר
לא
יעזור,
רק
זה.
נקווה
שנבין,
נפרסם
זאת
ונעשה
תיקון.
אבל
אנחנו
כבר
נמצאים
במצב
שהדברים
האלה
נכנסים
לתיקון
בפועל
ויכולים
למשוך
אותם
ולממש*.
בסופו של דבר וודאי שהכל יתחבר למערכת אחת, כי כוחות הטבע פועלים עלינו גם ביצר הרע גם ביצר הטוב מ-2 הצדדים. הם מובילים אותנו לקו האמצעי ועליו נצטרך ללמוד. אני לא כ״כ ממהר להגיע לזה כי זה צריך להיות מובן מבפנים לכל אדם. כשנתחיל על כך לדבר, אז תראו שאפשר להגיע לזה. *אנחנו מתקדמים. אז עוד כמה שנים, עוד כמה שנים, אבל זה מה שיקרה*.
קריין:
מקריא
קטע
16
מחומר
הלימוד....
ר:
תראו
איזו
חשיבות
יש
לכל
אחד
ואחד,
בפרט
לאנשים
כמוכם.
אל
תשכחו
על
זה.
יש שיעור צהריים היום, זה שיעור מוקלט. אני מאוד שמח שאתם שומרים על השיעור הזה, ובעוד 3 ימים כשאני חוזר, נמשיך אותו בפורמט הרגיל.
*אני מחבק אתכם, כולם כולם כולם חזק חזק. אתם קרובים לליבי, ורק את זה אני רוצה להרגיש. נחיה יחד, נהיה יחד, נתקדם יחד ונגיע יחד. בהצלחה*.