בכחול - עצות פרקטיות מרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 12.10.2021*

*חלק 1 - שמעתי י"ט, מהו שהקב"ה שונא את הגופים בעבודה*

1. מאמר מאוד מיוחד, למרות שהוא נראה יחסית קל, אבל יש לו כאלו נקודות ומעברים בין הקטעים שנותן הרבה הבחנות שאנחנו מדלגים בדרך כלל עליהם ולא כל כך לא כל כך מרגישים, נתקעים בהם, אלא עוברים. לכן כדאי לנו לחזור יותר ויותר על המאמר. אולי נעשה אותו אח"כ ונחזור עליו. יש כאן הרבה נקודות שמתעוררות לא מיד באדם, אלא משך הניסיון שלו בדרך הוא רואה אותם, כי הם כתובים במילים כביכול שאנחנו רגילים אליהם, אבל בכל זאת כדאי לשים לב על כל מילה כאן, כי כל מילה זה מצב שאנחנו עוברים.

2. *אנחנו צריכים להגיע למצב שנרגיש שיש התנגדות גדולה, מתוך הרצון לקבל שלנו, לעשות אפילו מחשבה אחת, פעולה אחת, תנועה אחת, מעשה אחד לכיוון השפעה*. אז אנחנו רואים כמה אנחנו נמצאים במצב שאין לנו כוח, אין לנו רצון, *אנחנו נמצאים בשבי של האגו שלנו, של רצון לקבל שלנו שלא נותן לנו לזוז, לא ברצון, לא במחשבה ולא בתנועה*. יש לנו עם זה בעיה, הרצון לקבל שלנו מחייב אותנו לעשות מעשים ופעולות מה שהוא רוצה, ואנחנו מתחילים יותר ויותר להבין בשכל כמה הרצון להשפיע, אם יהיה לנו, היה מחייב אותנו לעשות פעולות אחרות ומחשבות אחרות. אבל לאט לאט אנחנו מגלים עם כל המאמצים שלנו, כמה אנחנו לא מסוגלים לזה. *אנחנו נמצאים מצב שהיינו רוצים לעשות פעולות, מחשבות, חשבונות כלשהן להשפעה, אבל לא מסוגלים. אנחנו מיד, או קצת אחרי מאבק, נכנעים ושוב נמצאים בזרם של הרצון לקבל*.

3. אם הבורא נותן אהבה, נותן חיבוק, נותן חיבור, קרבה לאדם, אז הוא מתחיל במידה הזאת קודם כל לשנאו את הרע. השנאה לרע מרחיקה אותו מהרע, הרע הזה לא יכול לגעת בו, ואז הולך להתקדם.

4. זה מאוד חשוב, ממקום הרע נמשכת אהבת ה'. כלומר *רק אם אנחנו מרגישים את הרע, את השנאה לאגו, כמה שלא מסוגל אני לצאת ממנו, וככל שהוא כל הזמן מחזיק אותי בשבי, אז כך אני מפתח אליו שנאה. במידה הזאת אני מתחיל להרגיש שמגיעה לי אהבה לבורא, לפחות יחס, ולאט לאט מצטייר בתוך האדם יחס עד האהבה, עד המשיכה, עד הנחיצות, עד שטוב לי מותי מחיי. אני חייב להגיע אליו, ואז במידה הזאת מגיעה לי שנאה לרצון לקבל שמחזיק אותי ולא נותן לי להתאחד עם הבורא. כך מתקדמים*.

5. שנאה לרע. *אנחנו צריכים לגלות שאנחנו לא מסכימים עימו, עם הרצון לקבל. כל פעם שאני מרגיש אותו בתוכי, אני מקבל הרגשה שלילית, יחס שלילי אליו. אני לא יכול לסבול אותו, ויחד עם זה שאני רואה אותו באחרים, אני נעשה יחסית יותר סובלני. יותר סובלני כי אני מכיר מעצמי כמה האגו, הרצון לקבל שולט באדם. אז אני מסוגל יותר ויותר לסלוח ולסבול מה שיש בזולת*.
   
   דווקא ההיפך. מה שיש בי, אני לא מסוגל לראות את האגו, את הרצון לקבל שכל הזמן מושך אותי בכל מיני מעשים שלי לכיוון שלו. אני נעשה יותר ויותר קפדן לבדוק מה הסיבה לכל מצב ומצב שבו אני נמצא.

6. יותר מועיל אם אתה בפועל רוצה להתקרב לקבוצה ושם להביע את הרצון שלך להתקרב לבורא, כי בתוך עמי אנוכי יושבת. הבורא נסתר בתוך הקבוצה, ולכן אתה לא יכול לעשות כאן עבודה אישית, אינדיבידואלית. אתה חייב, אם אתה רוצה להגיע אליו, להתעלות מעל האגו שלך שמבדיל אותך מאחרים, ודווקא לעשות כאן פעולות לחיבור.

7. דווקא בהתקשרות ברמה של החברים, שם אנחנו כבר יכולים לעשות הרבה *פעולות כביכול רוחניות*, אופייניות לרוחניות. להתקרב, לעורר זה את זה, לעשות חשבונות, מתנות, לומדים יחד, סועדים יחד וכן הלאה. אנחנו יכולים כאן לעשות פעולות גשמיות שמבטאות את הנטייה שלנו לחיבור. אבל למה? כל הזמן בכוונה שבזה אנחנו רוצים בינינו לגלות את הבורא, כלומר אותו שדה אשר ברכו ה', אותו יחס עד האהבה.

8. ש: מאיפה מגיעה השנאה לרע?

ר: לא חשוב אם זה מגיע לי כביכול כתוצאה מהמאמצים שלי, או זה מגיע מתוך זה שהבורא מאיר עלי ונותן לי לראות מצבים חדשים. זה אותו דבר, רק נראה לי לפעמים כך לפעמים כך. אבל וודאי שבהתאם לכמה אני משתתף בלימוד ובקבוצה. ככל שאני נמצא בבירורים, לפי זה אני מתקדם.

9. ש: האם אפשר לשתף פעולה עם האגו שלנו במקום לשנוא אותו כדי להגיע לאהבת הבורא?

ר: לפחות לא בשלב הזה. בשלב הזה אנחנו צריכים להגיע לשנאה, כי האגו שלנו ממש נמצא במצב אגואיסטי, מתגלה בשליטה שלמה עלינו. *אנחנו לא מבדילים בינינו לרצון האגואיסטי הזה, הוא נמצא בי ושולט בי בצורה שאני חושב שאני והוא זה אותו דבר. האגו חי בי והוא לא נפרד ממני. איך אני יכול להוציא אותו, ממש לקלף אותו להרחיק אותו ממני כדי להרגיש את עצמי שאני לא נמצא תחת השליטה שלו*? זה השלב הראשון ומשיגים זאת ע"י שנאה לאגו שלנו. הרצון לקבל נשאר, אבל לא בכוונה ע"מ לקבל, ואז בצורה כזאת אנחנו עושים את החלק הראשון של העבודה הרוחנית.

10. כשאנחנו רוצים להתפטר מהרצון לקבל שלנו, אנחנו לא יודעים באיזה צורה להתפטר מזה, אבל קודם כל אנחנו צריכים לגלות כמה אנחנו כולנו מכוונים אך ורק ע"י רצון לקבל. אז לאט לאט בהכרה של הרע, ברצון לקבל מקטן ולגדול, יותר ויותר, כך *אנחנו הולכים ומחליפים רצון לקבל לצמצום, ומצמצום אפילו לרצון להשפיע*.

ש: איך יוצאים מאהבה לעצמו?

ר: על זה מקובלים כותבים. ע"י זה *שאנחנו מגלים שרק רצון לקבל שולט ומנהל אותנו, אנחנו משתדלים לעקוב אחריו, הוא הולך לפניך ומראה לך איפה כדאי ואיפה טוב, ואתה כמו חוקר במשטרה הולך וחוקר אחריו, מה הוא רוצה ממני? לאן הוא רוצה להביל אותי? אתה מתאר בזה שהרצון לקבל הזה הוא לא ידיד שלך, הוא יכול להביא אותך למקומות מסוכנים מאוד, ולכן אתה מסתכל עליו לאן הוא מכוון אותך. אתה צריך להתחיל להקטין את הפעולות שלו בכל מיני מקומות, לסגור אותם במקצת. יש כאלה שאתה בכלל לא רוצה ללכת אחריו וכן הלאה. זאת העבודה עם הרצון לקבל שלנו*.

11. *להיות סבלן* כלומר קודם כל לא לצאת מהתהליך. *אני נכנס לעשירייה, אני נמצא בה, אמנם שאני רוצה לברוח משם, נגעל מכל מה שיש שם. נראה לי שהם כולם שקרנים, שהם אוהבים כאילו זה לזה. אני מרגיש את עצמי שהם מדברים שקר, אמנם שלפעמים אני חושב שכל הפוסל במומו פוסל. אני לא רואה, שומע אותם, אני רואה שומע את עצמי וכן הלאה. אבל העיקר זה חוץ מצא*. אני צריך לחכות, ולפעמים זה לוקח כמה שנים עד שאדם מתחיל לקבל זעזועים כאלה ברגש ובשכל. הוא מתחיל לראות את עצמו ואת העולם בצורה חדשה, כל פעם קצת יותר, קצת יותר. העבודה הזאת היא דווקא תוצאה ממידת החיבור, מידת ההתכללות שלו בקבוצה.

12. ש: עלינו לקבל את מלכות שמיים בלי וויכוחים?

ר: אם אתה הולך עם וויכוחים, אתה הולך עם הרצון לקבל האגואיסטי שלך. איזה עוד כוחות יש לך? לכן אנחנו נמצאים באיזשהו מצב, *יש לפנינו הזדמנות ללכת בהשפעה, ואני נמצא בכוח הקבלה שאומר לי: לא כדאי, תישאר, וכן הלאה. מה לעשות? בדרך כלל אנשים הרבה זמן נמצאים במאבק. לא בוחרים, אבל נמצאים במאבק בזה, וכל הזמן חיים במצבים של ספיקות פנימיים. המצב הזה לא נותן שום דבר, לא מביא להם שום דבר*.

*צריכים להחליט, או שאני מעדיף להישאר באגו שלי ואני מודע לזה, אני מחליט ואני נשאר. אני יודע שאני נמצא בעולם הזה, ואני בהמה כמו כולם, ונותן לרצון לקבל לנהל אותי איך שהוא רוצה ואין לי על זה שום ביקורת, אלא הסכמה. אז אני מוריד את עצמי לדרגה בהמית. ישנם כאלו הרבה שעושים את זה.. או שאני מחליט שאין לי ברירה, אני חייב בכל רגע שיש לי וויכוח להיות ברצון לקבל או בכל זאת להתקרב לרצון להשפיע, ללכת לצד ההשפעה, אני חייב קבוצה ולבורא, להשתדל לאבד את עצמי בהם, וכך להתקדם*.

13. ש: האם אפשר לשנוא את הרע שלך כבר היום לא בעוד 40 שנה?

ר: *וודאי שאתה יכול. אם תתקרב לקבוצה, תתכלל בהם, תתכלל במה שכותבים מקובלים, אז אתה יכול. הכל תלוי בך. בכל זאת, זה לא יעבור מהיום למחר, אתה צריך לרצות שזה יקרה היום, כדי שזה יקרה אולי אפילו בעוד כמה שנים*.

14. אני צריך קודם כל לזהות שמה שמבדיל ביני לבין הבורא זה הרצון לקבל שלי, האגו שלי, רצון ליהנות שלי, בהמה שלי. אני חייב באיזושהי צורה להקטין את ההשפעה שלה, או למחוק את ההשפעה שלה בכלל, או אפילו לרכוב על הבהמה הזאת כדי להתקרב לבורא. תלוי באיזה צורה אני יכול לעבוד עם הרצון לקבל, יש עיבור יניקה מוחין..
    
    אני צריך לזהות את הרצון לקבל כרע, הכרת הרע מביאה אותי למצב שאני מצמצם את הרע, אמנם שזה לא רע בצורה שאני בדרך כלל מרגיש שזה רע. *לפי הבהמה זה לא רע לי, זה טוב לי. אלא רע בדרך להתקדמות לבורא, לקבוצה. אני מקבל את זה כרע ושאני חייב להתנזר מזה. בצורה כזאת אני כבר מתחיל במאבק עם הרע. יש מצב, תקופה, שאני רק מזהה את הרע. יש דברים שאני אפילו לא מזהה אבל אני שומע מה שמקובלים אומרים ומבצע מה שהם אומרים. לדוגמא, אין לי שום רגש להיות בעשירייה, אבל אני כן נמצא שם, מפני שהם אומרים שזה הצורה הבטוחה ביותר להתקרב לבורא, לגלות אותו, לבנות כלי לגילוי שלו. כך אנחנו מתקדמים*.

15. ש: מה זה אומר שהרצון לקבל יכול לקחת אותי למקומות מסוכנים?

ר: *איך אני צריך להיזהר לאן רצון לקבל מוביל אותי? אני צריך תמיד לבדוק אותו, אני תמיד צריך להיות ממש בחשד אחריו. מה המחשבה ומה הרצון שמתעוררים בי? לאן הם לוקחים אותי? זה אני צריך תמיד לראות, לבדוק*.

16. העבודה שלנו היא דווקא בחיבור. *אדם שלא מקבל דחייה מחיבור, לא כל כך מתקדם. הוא צריך כל פעם לשכוח על העשירייה ואח"כ בכוח לחדש קשר איתה. כך צריך להיות בכל צעד, בכל מצב, כי זה סימן שהאגו מתחדש. הוא מתנתק מהעשירייה והולך אח"כ בכוח ושוב מתחדש הקשר עם העשירייה. הוא בעצמו מחדש את הקשר עם העשירייה*. כך קורה. לכן לא להתפעל מזה שאנחנו כל פעם מרגישים את עצמנו ביציאות וכניסות, ביציאות וכניסות כלפי העשירייה.

17. ש: איך מזהים גדילה של רצון לקבל? מה הסימנים?

ר: *אני לא מזהה שרצון לקבל נעשה יותר גדול, יותר נכון הוא לא גדול, הוא יותר מורכב, יותר ערמומי. קשה לי לזהות אותו ואני כאילו לא מזהה, כמו בחיים שלנו אני עובר לידו כאילו, ולא יכול לאתר שזה הרצון לקבל. אנחנו צריכים בכל רגע ורגע להשתדל לראות איפה נמצא הרצון לקבל, כדי שעל ידו אני אתחיל להתייחס נכון לחיים. כל רגע שלי בקיומי צריך להיות בנוי על הרגשת הרצון לקבלך שזה מה שהוא עושה, זה מה שהוא בונה, ואני בונה את עצמי על פניו*.

ש: קשה מאוד לזהות אותו. יש תרגיש איך להוציא אותו ממסתור? הוא מתחבא יפה מאוד.

ר: זה נכון. *ע"י מה? ע"י חיבור עם החברים, ע"י התעמקות בקריאת מאמרים. זה מה שאנחנו יכולים להביא איתנו כדי לזהות אותו יותר. לי עוזר קריאת המאמרים*. אם אני קורא, אני זוכר איך הרב"ש, בעצמו כתב את מאמרי שמעתי מבעל הסולם, ובכל זאת שהיה הולך לישון בערב, היה מסתכל במחברת. כשהיה באיזשהו מקום, נמצא באוטו, היה מסתכל בתהילים. ספר תהילים קטן.. כך אנחנו כך אנחנו יכולים להיות קשורים.

חוץ מזה, *היום יש לנו מערכת כל כך גדולה ועשירה של עשיריות. אם כל אחד חושב על עשיריות אחרות, קצת שהם גם יתקדמו בדרך, אז לפי זה אנחנו נתקדם. אין שום בעיה. גם להזכיר זה את זה. אתם לא צריכים לדבר על זה אפילו, אבל לפי השאלות, לפי סתם דיבורים אפילו מסביב, לתת הרגשה לחברים בקבוצה כמה אתם נמשכים בדרך. זו באמת עזרה גדולה אחד לשני, ע"י זה תתקדמו*.

18. ש: אם אפשר לתת דוגמא של פעולה למען הזולת?

ר: אם אני מתלבש בזולת ואם אני מקדם אותו לקראת הבורא, אז זאת הפעולה הכי נכונה לטובת הזולת. כלומר פעולת ההפצה היא החשובה ביותר, ובאמת פועלת לטובת הזולת.

*חלק 2 – פתיחה לחכמת הקבלה*

19. בפרצוף אחד נעשו 2 כלים מנוגדים, בינה ומלכות, ופרסא ביניהם שמפרידה ממש ביניהם ולא נותנת להם להתחבר. עכשיו בתוך הנברא, שזה רצון לקבל, הפרצופים האלו הם באים מהרצון לקבל, ממלכות דא"ס, יש עכשיו ביניהם יחס כמו בין בורא לנברא, תכונת ההשפעה ותכונת הקבלה. עכשיו זה אפילו קורה בפרצוף אחד של נקודות דס"ג...

20. מצד אחד אנחנו רואים שמקום הקדושה התרחב, ממש עד כדי כך שכל הקדושה יכולה לבוא עד הפרסא. קודם הייתה יכולה לבוא רק עד הטבור, עכשיו עד הפרסא. זה כאילו הישג גדול. מצד שני ברור לנו שהכלים דקבלה לא יכולים לקבל את האור העליון, כי כאן זה יהיה רק ע"מ לקבל. זה מה שקורה לנו במצב שמלכות עולה לבינה, זה נקרא צמצום ב'..
    יכולים להתפשט עוד פרצופים לקבל אור בע"מ להשפיע, רק במקום שהוא למעלה מטבור דא"ק, או למעלה מפרסא. אבל לא למטה מפרסא, כי כאן זה כלים דקבלה שלא יכולים לסבול את האור החכמה ע"מ להשפיע, אלא בטוח שיקבלו אותו בע"מ לקבל.

21. נה"י דגלגלתא, סוף דגלגלתא, יש שם עביות דבחינה ד' שמשפיעה על נקודות דס"ג. נקודות דס"ג מתחילים לגלות שיש להם גם כלים דקבלה, רק שהם עדיין לא משתמשים בהם. עכשיו הם מבינים שאין להם ברירה, הם חייבים להצטמצם, להוציא את הכלים האלו משימוש. הכלים האלו נמצאים אצלם בשני שליש תתאין דתפארת, נצח הוד יסוד מלכות, החלק הזה מרצונות חייבים לצמצם, להגביל אותם, לא לתת להם להיות תחת השפעת האור העליון, כי ברצונות האלה עכשיו נכנסו רצונות גדולים יותר ואין מה לעשות..
    
    אני גם מרגיש על עצמי, שהרבה פעמים בחיים אני מחליט על איזושהי פעולה יפה, טובה, השפעה, אהבה, להיות בסדר, טוב. אח״כ באה איזושהי הפרעה מהצד, משפיעה עליי, מבלבלת לי את הראש ואני הופך להיות למשהו אחר. כאן אנחנו רואים איך שזה עובד.

22. *עד מחר תנסו לחזור על משהו מהשיעור הראשון, זה דברים מאוד חשובים ומקובצים יחד כך שכדאי לנו יותר ויותר להיות שקוע בהם*.