האור יכול להתקבל בכלי, רק בתנאי שהכלי דומה לו באיזושהי מידה ♦ "קו אמצעי" – עבודה נגד כלי הקבלה שלי, וקניית תכונת ההשפעה על-פני הרצון לקבל, כתוצאה מהויתור שלי ♦ בקו אמצעי יש פעולה מיוחדת בהשתוות בין הנברא לבורא – בחיבוק, בחיבור, ואז ישנה השגה והרגשת הבורא ♦ רצוי לא להתמקד בטכניקה, אלא ברגש ♦ הבושה מתגלה אך ורק כפער בין הרצוי למצוי – בין כמה שאני מסוגל עכשיו להשפיע, ובין כמה שנותנים לי הזדמנות להשפיע; היכן שיש התרשלות, גניבה, חוסר תשלום ♦ "השפעה" – מה שקורה בי כתוצאה מפעולת האור המחזיר למוטב ♦ העולם הזה הוא כולו קבלה – אין נתינה, הכול במשיכה, ושום דבר לא עובר מהאחד לשני ♦ אנו חייבים היום, בזמן ההסתרה, לעבוד בדיוק כמו ברוחניות, בדומה לצורה בה גדל הילד, אחרת לא נתקדם ♦ אנו מתחילים את דרכנו הרוחנית מאפס, כי לא ניתן לבנות דבר חדש על התבנית הישנה ♦ הכלים של הנברא הם למטה מפרסא בעולם הנקודים, והם גרמו לשבירה ממש ♦ כתוצאה מעירוב כלי ההשפעה – בינה, וכלי הקבלה – מלכות, בעולם הנקודים, נבנו עולם האצילות, הבנוי מכלי השפעה עד הפרסא, ועולמות בי"ע – האח"פ שצריך לתקן. ומפני שבאח"פ הזה ישנם גם גלגלתא-עיניים, אנו יכולים לאזן ביניהם – להשוות בין כלי הקבלה לכלי ההשפעה ♦ כתוצאה מהשבירה, מחשבת הבורא נכנסת לתוך הנברא, ומתוכה הוא מתחיל לחשוב ולגדול ♦ בחירת האדם היא תמיד בלבנות "קו אמצעי" ♦ השתתפות עצמית היא מאמץ מצידי, שבו אני בונה את הכלי שלי. אתה לא מקבל יותר מהנקודה שבלב, ואתה מגדיל אותה פי תר"ך פעמים על-ידי ההשתתפות שלך.