שיעור בוקר 17.11.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן- אחרי עריכה

נושא: עבודה למעלה מהדעת

העבודה באמונה למעלה מהדעת – קטעים נבחרים מהמקורות

קריין: הנושא שלנו בחלק הזה של השיעור הוא העבודה באמונה למעלה מהדעת. נמשיך מקטע מספר 21.

קודם כל אני מסתכל עכשיו על המסך, אני רואה את ניו-יורק 1, ניו-יורק 2, US Northeast, California, ניו-יורק 3, ניו-יורק 4, Florida, USA Midwest, Queens, Queens 2, Toronto 1, Toronto 2. איפה הם היו תמיד? יש כנראה מישהו בתוך בני ברוך כאן, שיושב על המחשבים ולא נותן לנו לראות את כל הקבוצות האלו. עכשיו אני רואה שכל צפון אמריקה נמצאת איתנו, נקווה שככה זה ימשיך.

קטע 21, תקרא ואחר כך נראה.

"יש לפעמים, שהאדם מבזה את עבודה זו של קבלת עול מלכות שמים, שהיא זמן של הרגשת השחרית. שהוא רואה, שאין מי שיכול להציל את מצבו, שבו הוא נמצא, אלא רק הבורא. והוא מקבל על עצמו מלכות שמים למעלה מהדעת, בבחינת "כשור לעול וכחמור למשא". ושצריך להיות לו שמחה, בזה שיש לו עתה מה לתת להבורא. ומזה שיש לו מה לתת להבורא, הבורא נהנה מזה. אבל לא תמיד יש לאדם הכוח, שיגיד, שזהו עבודה יפה, הנקרא הידור. אלא הוא מבזה את עבודה זו. וזהו תנאי קשה לאדם, שיהיה בידו לומר, שהעבודה זו הוא בוחר יותר מהעבודה של בחינת "לבנינות". היינו ממצב שאינו מרגיש טעם של חושך בעת עבודה. אלא שאז הוא מרגיש טעם בעבודה, היינו שאז אין הוא צריך לעבוד עם הרצון לקבל, שיסכים לקבל על עצמו מלכות שמים למעלה מהדעת. ואם הוא כן מתגבר על עצמו, ויכול לומר שהעבודה זו נעים לו, בזה שעתה הוא מקיים מצות אמונה למעלה מהדעת, ומקבל את עבודה זו בבחינת יופי והדר, זה נקרא "שמחה של מצוה"."

(בעל הסולם. שמעתי, מאמר י"ט. "מהו, שהקב"ה שונא את הגופים, בעבודה")

זאת אומרת העיקר שאנחנו נהיה בשמחה, לא חשוב באיזה מצב אנחנו נמצאים, שיש לפנינו הזדמנות לעשות משהו לקראת הבורא, אז זה נקרא "מצווה". ועד כמה שהמצב הוא קשה ולא מורגש אצלנו בכלים שלנו שזה מצב יפה וטוב, זה יותר טוב. כי אני לא נמשך לפעולה על ידי הכוחות האגואיסטיים שלי אלא נגד האגו שלי, ואז הפעולה באמת נקראת "פעולת מצווה". למה מצווה? כי מצווה זה מהמילה ציווי, זה ציווי מצד הבורא שאני אלך לקראתו. ולמעלה מהאגו שלי, למרות האגו שלי.

אז סך הכול "שמחה של מצווה" זה נקרא שאני שמח מזה שיש לי איזו פעולה לעשות נגד הרצון לקבל שלי. לא בדברים הגדולים, במשהו קטן כל פעם, יותר ויותר. כלפי החיבור, לא כלפי שום דבר אחר. חיבור ושיעור, זה מה שאני צריך. אלה שני האמצעים שאני צריך להיות בהם כדי להתקדם לבורא. כל יום אם עשיתי את זה ועשיתי את זה, אני עשיתי את היום, לא סתם עברתי את היום. כך אני צריך לקבל את החיים. ואז תראו שיש תועלת מהחיים ותוצאה מיוחדת מהחיים. באמת.

ותמיד אנחנו צריכים לא לשכוח שגילוי הבורא מגיע ממצב שנקרא "עפר", כי כתוב "כי עפר אתה ואל עפר תשוב". שאנחנו כל הזמן נופלים למצב של "עפר", שלא אכפת לי ואני לא רוצה, ואין בזה שום טעם, תעזבו אותי וכן הלאה. כל הדברים האלה נופלים, אין מה לעשות, פשוט לא כוח ולא רצון ולא נטייה, שום דבר.

ומהעפר הזה אנחנו צריכים "איש את רעהו יעזורו", אדם לא יכול לעלות. אלא דווקא שהאחרים נותנים לי דוגמה ומעוררים אותי, אז ההתעלות הזאת מהעפר, היא תהיה התעלות נכונה. לא על ידי האגו שלי. אם אני מסתכל על החבר והחבר עוזר ואחר כך אני עוזר לו ולאחרים, זה לא על ידי האגו שלי, זה על ידי זה שאני עובד בחברה, וכבר כאן זה כוחות החיבור, וכך אנחנו מתקדמים. אז ממש תנסו לעשות רק בצורה כזאת את הפעולות שלנו ואז הן יהיו פעולות רוחניות.

שאלה: בכל הלימוד של עבודה באמונה למעלה מהדעת יש תמיד כאילו שתי שכבות, מה שהרצון לקבל שלי מרגיש, ומעל זה צריכה להיות נקודה יותר גבוהה.

כן.

תלמיד: כמו שהסברת עכשיו, לפעמים האדם הוא במצב של עפר שהוא בעצמו לא מוצא שום כוחות והדרך היחידה שלו להיאחז במשהו יותר גבוה ממה שהוא מרגיש בתוך הרצון לקבל זה רק בעשירייה.

זה לא לפעמים. אף פעם אני לא יכול למצוא בי כוחות להתקדמות. זה נראה לי, ככה מבלבלים אותי, אותו רצון לקבל מבלבל אותי שאתה תנסה, אתה יכול כך וכך. וגם בעולם שלנו כך מקובל שאני אעשה. ברוחניות לא, רק על ידי כוחות הקבוצה "איש את רעהו יעזורו". רק על ידי זה אנחנו יכולים להתעלות. אחרת זו לא עליה, זה רק שקר.

תלמיד: אז יוצא ששתי השכבות האלה, השכבה התחתונה הנבזית זה אני, והשכבה הגבוהה היא רק החברים, העשירייה?

נכון, ורק על ידם אני יכול לעלות. וכך כולנו מעלים את כולם, כמו מטפסי הרים. ככה זה, יפה.

שאלה: איך אפשר לקבוע אם העלייה היא בזכות חברים?

זה כמו שהרב"ש כותב במאמרים שלו על הקבוצה, שאני מבטל את עצמי כלפי העשירייה ומשתדל להרגיש את עצמי הכי פחות מהם, ומתוך זה אני מקבל מהם כוחות, ואחר כך עם הכוחות האלה שקיבלתי מהם, אני רואה במה אני יכול להשפיע להם, ועושה פעולה הפוכה.

תראה מה שקורה כאן, כשאני מכניע את עצמי כלפי הקבוצה, אני מקבל דרך הקבוצה כוח עליון. כשאני מכניע את עצמי הכוח העליון הזה משפיע אליי, אני מקבל התעוררות. קודם כל הכוח העליון הזה עובר דרך הקבוצה, אז אני כבר נכלל איתם כתחתון מכולם. אחר כך אני רוצה להשפיע להם, אז אני מתעלה מעל עצמי ומשפיע להם עם הכוח שקיבלתי דרכם. זאת אומרת עכשיו אני כמו בורא משפיע אליהם. אז קודם קיבלתי מהם כמלכות, עכשיו אני משפיע עליהם ככתר, כך אנחנו עובדים כמו בוכנה, מלכות וכתר כתר ומלכות.

שאלה: לפעמים אני בא לשיעור בכזה מצב שאני באדישות מוחלטת. אבל איך שהשיעור מתחיל אני כל כך מתעורר, שאני כבר שוכח מהאדישות ונכלל, מתחבר לחלוטין לחברים. האם אפשר להגיד שזה כוח העשירייה?

ודאי שזה הבורא פועל דרך העשירייה עליך.

שאלה: אמרת וגם רב"ש מדבר על זה הרבה מאוד במאמרים שצריך להכניע את עצמך, להקטין את עצמך בפני החברים. האם תוכל להמליץ לנו על תרגילים שנוכל לעשות בעשירייה כדי לראות את עצמנו קטנים ואיך אפשר למדוד את זה?

להשתדל להסתכל על העשירייה ולראות אחרי החברים מה הם עושים ולהשתדל לראות במה שהם עושים עד כמה שהם רוצים להשפיע לעשירייה, עד כמה שהם נותנים לי דוגמה נכונה. תנסה ותראה עד כמה זה קורה. ואחרי שזה קורה או אחרי שאתה משתדל לעשות את זה, יוצא לך או לא יוצא לך, תדע שזה הבורא עושה לך.

נגיד אתה מצאת חברים שפועלים נכון, זה הבורא נותן לך דוגמה. אתה לא מצאת חברים שעושים דברים נכונים, גם את זה הבורא עושה לך. תעשה מזה סיכום ותשתדל להשתנות.

שאלה: אמרת שאנחנו עובדים כמו בוכנה. פעם אחת אנחנו עובדים מעל הדעת שהחברים הם גדולים מעליי ומהם אני מקבל את הכוח לעלות, ואחרי זה החברים יורדים מתחתיי ואז אני משפיע עליהם?

כן, ודאי. איך אני יכול להשפיע עליהם אם אני לא הכי גדול? כל אחד צריך להיות גם הכי גדול וגם הכי קטן, וככה יש לנו מנוע. במנוע הזה יש עשר בוכנות. תתאר לעצמך איזה מנוע זה, "פום, פום, פום, פום" כולם עובדים וכולם כדי למלאות את המיכל שלנו נגיד עם האוויר, עם משהו כמו קומפרסור. ואז אנחנו ממלאים אותו, ממלאים אותו, ואז כשמגיעים למצב שנקרא "סאה", הבורא מתגלה בתוך זה.

תלמיד: אז לפי מה אנחנו עובדים, לפי המצבים שאנחנו עוברים כביכול?

כן, אבל אתה חייב לראות כל מצב ומצב כנכון.

תלמיד: מה זאת אומרת כנכון?

כנכון, גם בעליה גם בירידה. כמו שאומר רבי בעל שם טוב או רב זושא, שיש לי מאתיים עליות וירידות תוך חמש דקות. ככה זה.

שאלה: מה החשיבות של להרגיש את הטעם בהסתרה?

אנחנו לא יכולים להרגיש שום טעם אם זה לא בהסתרה. רק מתוך ההסתרה. לכן חכמת הקבלה נקראת "חכמת הנסתר". מה שמגלים, מגלים מתוך ההסתרה. למה? "כיתרון האור מתוך החושך". אם אין הסתרה אז לא יכול להיות גילוי. זה חייב להיות כך. כי אנחנו, הנבראים בנויים משני כוחות, כוח קבלה וכוח השפעה. ובמידה שאנחנו עושים מהקבלה שלנו כוח השפעה, אז אנחנו מגלים את הבורא לפי השתוות הצורה. תחשוב על המילים האלה, אתה תראה מה יש בזה.

שאלה: הדוגמא שנתת שאני נכלל בחברים כמו מלכות בכתר, מהו אותו הכוח שאני מקבל מההתכללות הזאת?

אתה פעם אחת נטבע בתוך הקבוצה, מקבל מהם את הרצונות שלהם ופעם שנייה אתה מעלה את זה לבורא ומקבל משם, על העלייה הזאת שנקראת "מ"ן", שאתה מבקש עבור כולם, אתה מקבל משם כוח. עם הכוח הזה אתה יורד אליהם, כביכול מוסר להם, שוב מקבל מהם רצון חדש, מעלה אותו שוב למ"ן. וכך אתה כל הזמן עולה, מ"ן, מ"ד, מ"ן, מ"ד. כך בוכנה עובדת, כל אחד ואחד מאיתנו.

תלמיד: מה זה אומר שאני מעלה את הרצון המשותף?

מתפלל לבורא.

תלמיד: מה זה אומר שאחרי זה אני מוריד את זה אליהם?

מה שקיבלת מהבורא עבור כולם, אתה מעביר להם וככה כל אחד מהקבוצה.

תלמיד: במה מתבטאת ההעברה הזאת, זה משהו רגשי?

עד כמה שאדם משתתף בצער שלהם, ברצון שלהם, ורוצה להעלות אותם לבורא, לקרב אותם לבורא, אתה מקבל מהבורא אז מתנה, כוחות, מילויים, גילויים, ומעביר להם. אתה עובד כצינור לשני הכיוונים.

תלמיד: זאת אומרת באותה הנקודה העליונה אני צריך לעשות איזה סיכום של הניתוח, של הרצונות שלהם?

רצון, כן. אתה רוצה להעלות את כל החברים, כל הקבוצה לבורא.

תלמיד: יוצא שזה השלב השני של הבקשה?

זה סתם מילים, לא כדאי. כי עוד כמה דקות אתה תשכח את המילים, לא תהיה אותה הרגשה וזה יעלם. אתה תעבוד ולאט לאט, מה שלא עושה השכל עושה הזמן. אז אתה תתחיל להרגיש לאט לאט יותר ויותר הבחנות ואז נדבר.

שאלה: מדוע כתוב שהבורא מעניש את הגופים, שהקב"ה שונא את הגופים בעבודה,

אם הגוף הוא מי שמגיע לאיחוד, להתאספות?

כן, "הקב"ה שונא את הגופים", זה נקרא שהבורא שונא, הוא הפוך מהרצון לקבל לעצמו. אבל אם הרצון לקבל מתקן אותו בעל מנת להשפיע, אז הרצון לקבל הזה מתאחד עם הבורא, והבורא מתגלה בתוך אותו רצון לקבל לפי השתוות הצורה ואז יוצא שהרצון לקבל לא נברא סתם הפוך מהבורא, אלא הוא מבליט את ההפכיות שלו כדי לגלות את הבורא פי תר"ך פעמים יותר. מה קורה? הבורא ברא רצון לקבל והרצון לקבל כך עובד על עצמו כדי להפוך את עצמו לדומה לבורא. הוא מדליק את הבורא, מגלה את הבורא לכל הבריאה, פי תר"ך פעמים.

שאלה: כשאני מעלה בקשה לבורא שהחברים שלי יהיו איתי בשיעור כל בוקר, זה אומר שאני מעלה את החיסרון שלהם, גם אם להם אין את החיסרון הזה?

כן. אתה כך צריך לעשות גם עם העשירייה שלך, והאמת? עם כל האנושות. תחשוב גם על זה. שאתה רוצה לכלול בפנייה שלך לבורא, בתיקון שלך, גם את כל האנושות. אז באמת אתה תקיים את עצמך בצורה השלימה. אנחנו צריכים לחשוב גם על זה. הזמן לזה מתקדם מאוד.

שאלה: התחושה של חוסר חיות וגדלות המטרה בעשירייה, איך אפשר לחבר את שני הדברים האלה?

זה מאוד פשוט. חוסר חיות זה בגלל שאני מודד הכול דרך האגו שלי. וגדלות המטרה, גדלות הבורא, גדלות הקבוצה, אני מודד ברצון להשפיע שלי, בהשתוקקות שלי להתעלות. יש לי שתי נקודות שאחת קשורה לעולם הזה, האגואיסטי והשניה קשורה לנקודה שבלב, לבורא. ולכן יש לי תמיד שני מצבים הופכיים ואני צריך להשתדל לעבוד עם שניהם.

קריין: קטע 22, אומר הרב"ש.

"צריכים לדעת, לזכות לבחינת בינה, הוא עבודה גדולה עד שמשיגים בחינה זו. כלומר, שיהא מסתפק במועט, בהרגשה שיש לו, ובשכל שיש לו, אלא הוא שמח בחלקו, במה שיש לו. ואדם הזה יכול להיות תמיד בשלימות, מטעם שהוא שמח בחלקו. אולם מה יש לאדם לעשות, שעדיין לא הגיע לבחינה זו, והוא רואה שאינו יכול להתגבר על הרצון לקבל. אז הוא צריך להתפלל לה', שה' יעזור לו, שיהיה ביכולתו ללכת בעבודה בעינים עצומות, ולא יהיה נצרך לשום דבר, אלא שיהיה בידו לעשות הכל לשם שמים, אף על פי שהגוף מתנגד לזה. כלומר, שאין לו לתת עצות להבורא, איך שיעזור לו. אלא הוא צריך להכניע עצמו, ולהתבטל לה' בלי שום תנאים. אלא, היות שהוא לא יכול להתגבר על הגוף שלו, לכן הוא מבקש מה', שיתן עזרה לנצח את מלחמות היצר."

(הרב"ש. מאמר 4 "מהו מבול מים, בעבודה" 1989)

שאלה: אתה מרגיש את החיסרון של העשירייה, מתפלל לבורא ומקבל מ"ד שאתה מעביר אותו לעשירייה, מה זה אומר להעביר מ"ד לעשירייה?

את ההתעוררות שקיבלת מהבורא אתה גם מוסיף להתעוררות של הקבוצה, רוצה למסור אותה לחברים. אתה לא מעביר להם בדיוק את הידע כי זה כבר מקולקל, זה עבר דרכך, אלא גדלות. מ"ד זה נקרא האור שאנחנו מקבלים מלמעלה, גדלות הבורא, גדלות הרוחניות, נצחיות, שיש לנו עסק עם העולם הנצחי, שאין שם את כל ההבחנות של העולם הזה שהן באות ומשתנות ונעלמות. זה משהו ששווה אינסוף, באור אינסוף, בצורה למעלה מהזמן, תנועה, מקום, זה מה שאנחנו צריכים להעביר לחברים. זה מה שנמצא במ"ד.

"חלק א-לוה ממעל" בקיצור. סך הכול מה אנחנו מעבירים, מה אנחנו מקבלים מלמעלה? קצת מהבורא ומעבירים את זה לחברים. זה דבר נפלא, תראו כמה אנחנו יכולים, ממש, כאלו מתנות אנחנו צריכים להביא כל אחד לחברה.

שאלה: לבקש עבור החברים ולהכליל גם את עצמי בתפילה לבורא בזה שאני מבקש עבור החברים, האם זה תנאי כלפי הבורא?

יש כאן הרבה עניינים, אנחנו נלמד את זה עוד מעט, יהיה לנו זמן כשאנחנו נלמד עליית התפילה עניית התפילה ובכלל כל זה. העניין הוא, עד כמה אני יכול להכניס את עצמי לקבלת האור ולהעברת האור במידה שאני נכלל בעשירייה. אם אני נכלל בעשירייה שם האני שלי מתבטל כלפי העשירייה ואז אני יכול להעביר בצורה כזאת לעשירייה כולה. אני מושך, אבל אני מושך את זה בהתכללות איתם ואז אני לא פוגם באור העליון ויכול להעביר אותו בצורה שהיא נכונה לחברים. לכן התבטלות כלפי העשירייה זה חובה, אחרת אני אעביר את כל המסר דרך האגו שלי.

שאלה: מה זה טוב ורע כלפי הבורא?

כלפי הבורא טוב ורע זה רק השפעה או קבלה, אין יותר. אם הפעולות שלי הן לקבל זה רע, אם הפעולות שלי הן להשפיע לזולת זה טוב. ולא לבורא, לבורא אני לא יכול להשפיע, אני יכול להשפיע רק לנבראים. אם צדקת מה תיתן לו? הבורא הוא לא כלי קבלה, הוא רק מקור השפעה.

שאלה: כשהמ"ד עובר דרכי לחברים הוא מתקלקל על ידי האגו שלי?

לא נכון, אם זה מ"ן ומ"ד אמיתיים לא יכול להיות שאתה תקלקל אותם, כי זה בא מתוך התכללות שלך בעשירייה לפני הפעולה. לפני כל פעולה, או להעלות חיסרון, או לקבל מהבורא ולהביא לעשירייה אתה צריך להתכלל עם העשירייה ולכן אתה לא יכול לקלקל, לא את הרצון שלהם, מה שאתה מעביר לבורא, ולא את האור שאתה מקבל מהבורא ורוצה להעביר להם. אם אתה נכלל בעשירייה אתה נקי.

שאלה: מה זה נקרא לעצום עיניים, ובאלו מצבים אנחנו צריכים לפעול כך?

בדרך כלל זה שאני צריך לעצום עיניים זה נקרא ללכת באמונה למעלה מהדעת. זו הפעולה. אמונה למעלה מהדעת זאת אומרת השפעה למעלה מכוח הקבלה שמתגלה לי כל פעם. אין יותר בכל המציאות אלא רק שתי פעולות, קבלה והשפעה. אם אני עושה את ההשפעה יותר חשובה מקבלה אז גם הקבלה שלי שנמצאת תחת שליטת ההשפעה היא גם מקבלת צורה של השפעה ואז אני עובד איתה בלקבל על מנת להשפיע.

שאלה: נניח ואנחנו בעשירייה רואים שאין לנו ממש אחיזה בכל מה שדיברנו עכשיו, לעבוד ככה כלפי החברים, להעלות אותם, לקחת חיסרון.

לא, אל תגיד שאין. יופי, אין לנו שום אחיזה ברוחניות, בואו עכשיו ננסה, כמו ילד קטן שמשחק כאילו שהוא עושה פעולות נכונות, בואו נעשה פעולות כאלה. מה זה נקרא? בואו נתכלל יחד, נשתדל כמה שאנחנו מסוגלים להתכלל יחד בזה שרוצים להגיע לרצון אחד, להשפיע בינינו. איפה המרכז של ההשפעה בינינו? איך אנחנו לוקחים את הרצון המשותף הזה מתוך זה שהתחברנו יחד בינינו, ואת הרצון המשותף הזה אנחנו כולנו יכולים להעלות לבורא, ממש כך.

מה זאת אומרת? להשפיע לו נחת רוח בזה שאנחנו התחברנו, "תראה בורא איך אנחנו התחברנו בשבילך. זה מה שעשינו בשבילך, תקבל, תתקן אותנו אם התחברנו לא נכון, תעשה משהו שאנחנו נצליח, אנחנו רוצים להתחבר רק בשבילך. אנחנו רוצים עוד יותר מזה, שאתה תתגלה בחיבור בינינו, ותיהנה מזה שאנחנו רוצים לבנות בשבילך בית מהרצונות שלנו שנקרא "בית המקדש", כלי דהשפעה כללי שבנוי מהלבבות שלנו." וכך תתחילו, תשתדלו כך לדבר, להגיע לזה.

תלמיד: זה בדיוק מה שרציתי לשאול, האם כמו שאמרת לשחק עם זה להתחיל לעבוד עם זה למרות שאין בזה אחיזה?

תתחיל לעבוד. כתוב "שלא יהיה לך א-ל זר" זאת אומרת שהבורא לא יהיה לך רחוק, זר. תקרבו אותו למרכז הקבוצה, תתחברו ביניכם ועימו יחד ואל תתנו לו לברוח.

שאלה: איך אדם יודע שההתבטלות שלו נכונה?

מתי שהוא מאבד את עצמו בתוך העשירייה, ואחר כך מרגיש, איכשהו, שיש בו הרגשת הבורא. זה מגיע כאיזו תפיסה חדשה במציאות.

שאלה: אמרת עכשיו שאם אדם נכלל בעשירייה הוא נקי, הוא לא יכול לטעות לא עם החיסרון שהוא מעלה למעלה למ"ן ולא עם המ"ד שהוא מעביר לחברים. האם יש איזה קריטריונים כדי להבין האם הוא הצליח להתכלל?

אם התחברת אתה מרגיש שהתחברת כי יש לך קשר איתם ועם הבורא, משהו כבר יש לך. את התגובה על החיבור הנכון אתה מרגיש, כי אתה הופך להיות המוליך, שזה עובר דרכך.

שאלה: לפעמים זה קשה, חלק מהחברים בעשירייה רוצים כך וחלק כך.

אני לא רוצה לדבר, אם אלו רוצים כך ואלו רוצים כך, אתם לא עשירייה. עשירייה זה נקרא שכולנו מחוברים, או לפחות יודעים שחייבים להתחבר ומשתוקקים לחיבור. אבל אלו שרוצים כך ואלו רוצים כך זה לא עשרה, זה לא עשירייה. על זה אני בכלל לא מדבר, תעשו מה שאתם רוצים.

שאלה: איך אנחנו יודעים שהבורא נהנה האם זה כשאנחנו נהנים מהחיבור?

אם אנחנו מרגישים שמתחברים יותר מקודם אנחנו צריכים להגיד שגם הבורא נהנה, למרות שאולי החיבור בינינו עדיין לא מספיק חזק כדי שהוא יתגלה בתוך החיבור.

שוב אני אומר תודה רבה לקבוצות אמריקה שאתמול הם הכינו כאלו שאלות, שקיימנו את כל השיעור הבוקר על פני השאלות שלהם ונקווה מאוד שזה יעזור להם להתקיים נכון ולהגיע למטרת החיים, ושתהיה להם תקופה טובה. אחרת לא.

(סוף השיעור)