בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 4.9.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*אני לדודי ודודי לי*

1. אני לדודי לדודי לי, מדובר על היחס של האדם לבורא. *קודם כל אני לדודי, ואז אני מגלה שדודי מלכתחילה כבר מכוון אליי*. זו העבודה שלנו, הנטייה שלנו, לגלות את היחס לבורא כך שאנחנו, בתוך היחס שלנו, נגלה את יחס הבורא אלינו. ככל שאני לדודי, כך אגלה בזה שדודי לי, אליי. זו המהות של חודש אלול, ראשי תיבות *א*ני *ל*דודי *ו*דודי *ל*י. אנחנו צריכים לפתח במיוחד בחודש הזה, בראש השנה שמתקרבת, ולבדוק את היחסים בינינו והיחסים לבורא, כמה אנחנו מכוונים נכון, שיהיה הכל מכוון לחיבור לדבקות, אני לו והוא לי.
   
   לכן התקופה שאנחנו נמצאים בה עכשיו היא מאוד מיוחדת, תקופת פיתוח היחסים שלנו לבורא. בתוך הקשר בינינו אנחנו יכולים לכוון את עצמנו אליו. ודאי שהכלי שממנו אנחנו מתכוונים ומתקרבים אליו הוא הקשר בינינו, הוא הקודם, אבל כבר אנחנו יכולים לדבר גם על הכיוון שלנו להתקרבות ודבקות בבורא.

2. .. חודש *אלול* מסמל את הנטייה מצד האדם כלפי הבורא אחרי שעבר שבירה וכל מיני בירורים של השבירה, אכזבות, ועובר לתיקונים. אלול, יש כאן הרבה על מה לדבר, אבל לאט לאט. חודש אלול בדרך כלל זה *חודש של סליחות*, אנחנו מבקשים סליחה שכביכול אנחנו נמצאים ברצון לקבל ע"מ לקבל ורוצים להתעלות מעליו לע"מ להשפיע.

3. העיקר אנחנו צריכים להגיע לכוונה מה הבורא יקבל ממני? ממה הוא נהנה ממני? באיזו צורה הוא מקסימום נהנה? אני מוכן להישאר, רוצה להיות בו. לכן *אני לא חושב כבר כמה אני נהנה אלא כמה במצב שלי אני מהנה לבורא. זה נקרא אני לדודי. במידה שאני מתנתק מהנאה עצמית וחושב כמה אני מכוון לבורא, בהתאם לכך הבורא כבר יכול להשפיע אליי*, וכך אני מתחיל לגלות אותו לפי חוק השתוות הצורה.

4. ש: בדר"כ מדברים על עשירייה, וכאן נראה שעבודה ישירות לבורא?
   ר: רק בהתחלה נראה לנו שאלה 2 דברים שונים, אח"כ נראה שזה שניים. קודם צריכים להתקשר לחברים, להשפיע עליהם, ואח"כ דרכם להגיע להרגשת הבורא ולהשפיע לו דרך החברים. כשמתקרבים לכך יותר ויותר אז יוצא שזה הופך להיות ממש כעבודה אחת, אפילו שהיא כוללת 2 חלקים ותמיד יש הכנה בעבודה עם החברים כדי לפנות נכון לבורא. אבל מקובלים לפעמים לא כל כך מקפידים בכתיבה מפני שכבר ידוע וברור להם שכך קורה, כך צריך להיות, כך מסודר.

5. כשהרצון לקבל מתחיל להיות מחובר, במקצת אפילו, עם הרצונות של החברים, הוא כבר במשהו מתנתק מעצמו ומשולב איתם עם הרצונות של החברים. כך כבר נעשית יכולת לתפוס משהו זר, מחוץ לו. מתוך זה הוא כבר מתחיל להתכלל איתם ויש לו כבר קליטה, הרגשה אחרת, חדשה. הוא מבין שיש משהו מחוץ לו.
   
   *זה לא פשוט, לוקח הרבה זמן עד שהאדם תופס שיש מציאות מחוץ לו, גם מציאות החברים. מאיפה היא באה? למה? ככל שהוא מתקשר לחברים, כך הוא מפתח כלים לגילוי של כוח זר, כוח מחוץ לו, וכך מתקרב לבורא*.
   
   הכלל הזה ,מאהבת הבריות לאהבת ה', זו נוסחה פיזית, נוסחה מדעית. אי אפשר אחרת לפתח את הכלים לקליטת הכוח העליון. לקלוט אותו אפשר רק ע"י *כך שאני קונה כלים מהסביבה ע"י כך שאני מתבטל לסביבה ונכלל בה. ככל שאני נכלל בה, אני מושך את הכלים שלהם אליי, אני כולל אותם בי, ובכך אני יכול כבר להתחיל לקלוט את הכוח העליון, את הבורא, כי אני מבין כבר את השיטה הזאת. כל זה נקרא אני לדודי ודודי לי*.

6. *לבוא לשיעור בוקר זה נקרא שאתה מגיע להתקפה עם החברים, שאתם נמצאים יחד ורוצים להתקיף את כל ההפרעות בדרך מביניכם לבורא*. זה נקרא לבוא לשיעור בוקר, כמו שבאים לקרב. לכן מי שלא בא הוא ממש...
   
   ש: איך במשך היום ליצור בינינו כוח שיכריח חבר להגיע לשיעור?
   ר: *שאתם מראים לכולם כמה אתם מחשיבים את החבר רק לפי הנוכחות שלו בשיעור הבוקר*.
   
   ש: איך מראים יחס כזה?
   ר: *לדבר על חשיבות. לא יכול להיות שהאדם לא יקום לשיעור בוקר. רק חשיבות*, כמו שרב"ש כותב שאם היו צועקים לו שיש שריפה ועוד מעט הכל עולה באש, אז ודאי שהיה קופץ מהמיטה. כך זה אצלנו, הכל תלוי בחשיבות. אני לא מתאר לעצמי שמישהו יכול לא לקום לשיעור. שיקצר שעות שינה וגם יעלה את חשיבות השיעור.
   
   בדקנו את כל הדברים האלה בזמני רב"ש וראינו *פשוט אנשים לא יודעים לנהל את הזמן שלהם. אני למדתי ליד הרב"ש, או שאתה עובד ליד הספר או המחשב, או שאתה עובד בעבודה שלך, או שאתה אוכל בקיצור, ונח, ישן. זה הכל ואין אחרת. כך היינו מסדרים את החיים שלנו, אבל לא היה זמן מיותר שהיינו סתם יושבים ומדברים, אלא בדיוק זה היה תחת הגדרה מה אתה עושה עכשיו. זה מאוד חשוב, כי זמן מיותר, חופשי מה שנקרא אצלנו, זה הדבר הכי גרוע*.

7. ש: איך לעורר את הרצון של הבורא...?
   ר: *לבקש, לבקש לעשות כל מיני פעולות שמוצאות חן בעיניו, שהוא אוהב אותם. אז הוא ישים לב אליך, יקשיב למה שאתה מבקש ויעשה את מה שאתה מבקש*.
   
   ש: מה זה לעשות מה שהוא אוהב?
   ר: אתה לא יודע מה מוצא חן בעיניו? *הבורא אוהב שאתה אוהב את החברים, שאתה מתקשר אליהם, מתקרב אליהם, עוזר להם, מפיץ את הידיעה עליו בכל העולם, משפיע על כל העולם להתקרב לחיבור, לדבקות, ולחזור למערכת אדם הראשון*. כל הדברים האלה מוצאים חן בעיניו. אם אתה עושה אותם, אתה מתחיל למשוך תשומת לב אליך, ואז אתה מבקש תיקון. איזה תיקון? שייתן לך יותר כוחות, אפשרויות להתקרב אליו, למלא את התפקיד יותר חשוב, וכך מתקדמים.
   
   ש: הפעולות האלה מוסיפות לאדם הרגשה שהבורא שומע אותו?
   ר: כן. דווקא דרך זה האדם מרגיש שהוא מתקרב לבורא. ככל שהוא מתקרב לחברים, הוא צריך בתוך זה להרגיש שהוא מתקרב לבורא.

8. ש: מה זה שהבורא מחזיר פניו לאחור, הרי כוח של הבורא קבוע?
   ר: זה באמת אומר שכוח הבורא קבוע והכוונה שלו קבועה, אלא הוא משחק איתנו, כאילו מסתיר את עצמו ומגלה את עצמו, ע"מ לבנות בנו הרגשות של הסתרה וגילוי, הסתרה וגילוי. אנחנו ע"י זה מתקדמים לע"מ להשפיע. לא ההסתרה והגילוי הם שפועלים עלינו, אלא חשוב בשבילנו שזה מגיע מהבורא. כשאין הבדל בין הסתרה וגילוי, אז אנחנו יכולים להגיד שאנחנו נמצאים למעלה מהצמצום.

9. ש: איך לא להיות סתום להשפעת החברים עליי?
   ר: זו בעיה. אני חושב שהכי טוב אם אשמע אותם, אשתדל לעשות מה שהם אומרים, אשתדל להידבק אליהם כמו תינוק לאמא, כלומר לבטל את עצמי כמה שיותר. מתוך הביטול אני אוכל להתחיל לגדל את עצמי להיות כמוהם. *אני צריך להשתדל לקבל את יחס החברים אליי כמו יחס הבורא אליי*.

*חלק 2 - חשיבות ההפצה*

10. *ברור לנו שבלי הפצה, הפצה רחבה, חזקה, מאסיבית, בכל מיני אופנים, לא נוכל להגיע לתיקון הסופי. לכן אין לנו ברירה, אנחנו חייבים להתעסק בהפצה ככל האפשר*. יש בזה גם שיטה אינדיבידואלית, הפצה של כל אחד ואחד שמפיץ כמה שאפשר וכמה שיכול, וגם בצורה כללית, שכל הארגון שלנו מתעורר ומפיץ את הדברים.
    
    זה לא סתם לפזר ולפרסם ידיעה בכל העולם באוויר העולם, אלא שאנחנו בזה, אפילו בידיעה שאנשים מקבלים, אנחנו בכל זאת מתקנים אותם להיות מוכנים לקבל את הגילוי שהבורא רוצה להתקרב לעולם שלנו ולהתגלות בעולמנו. האנשים צריכים להיות קצת יותר מוכנים כל פעם להבין אותו, להרגיש אותו, לקלוט אותו, להידמות לו. לכן הפרסום יכול להיות רק ע"ינו, הוא מאוד חשוב. אנחנו הארגון היחידי שמפיץ את חכמת הקבלה בצורה רחבה ביותר, ללא הגבלה לאף אחד, בכל השפות האפשריות. לכן *אני מזמין, ומבקש אפילו מכולכם, תתייחסו ככל האפשר יותר נכון להפצה, כי בה תלוי כל העתיד הנכון שלנו*.

11. ש: מה כלומר שאנחנו צריכים להיות ראויים לקבל ?
    ר: להיות ראויים נקרא שנגיע למצב שהמשיח יכול להתגלות. *משיח* זה האור הגדול ביותר, נרנח"י, שיכול להתגלות בעולם שלנו בהתאם לכלים. אם הכלים מבינים שהם צריכים להיות בחיבורים ביניהם ובקליטת האור הגדול מהכתר של כל המציאות, כל המבנה, נקרא שהעולם מוכן לקבלת המשיח.

12. ש: איך קושרים את מעשה ההפצה עם הכוונה לעשות נ"ר לבורא?
    ר: כך אתה מפרסם את שמו הגדול ושיטתו להתגלות כלפי הנבראים. אתה מקרב את הנבראים אליו, שהם יתחילו לגלות אותו, שהוא נמצא ביניהם, אבל בצורה נסתרת. הוא רוצה להתגלות, לצאת מהנסתר לגילוי, ועל כך אתה מספר. איזה פעולות אנחנו כנבראים צריכים לעשות כדי לגלות שהבורא שורה בנו אבל בצורה נסתרת. מה עלינו לעשות כדי לגלות אותו? כדי לחייב אותו להתגלות? לעורר אותו, שיעזור לנו לגלות אותו.

13. ש: יש לנו תסכול שלא נראה שמישהו בעולם מסוגל להקשיב, להיפך....?
    ר: *זה שהם מרגישים שהם יותר אטומים, זה כבר תיקון. וזה שהם מבינים שמה שהם רצו לבנות ושיהיה עולם יפה וטוב חומרי, ולא יוצא להם, זה גם תיקון*. הכל תיקונים. רק אנחנו לא מבינים איך זה בדיוק מסתדר, אבל תראה כמה עוד מעט זה יתחיל להתחבר בכל הדברים השליליים, ומהם דווקא ייבנה דבר חיובי.
    
    ש: מאיפה לוקחים כוח להמשיך, כמוך, למרות שלא רואים תוצאות..?
    ר: זה מפני שאני מטומטם, ואני עדיין לא מבין שזה עסק ביש. ( צוחק). הבורא נותן כוחות, הבורא נותן כוחות. חוץ מזה, תסתכל על העולם, אתה לא רואה מה קורה בו? כמה שרוצים למלא את עצמם בעתיד יפה, טוב, להצדיק את ההתפתחות שלהם ולשחק במשהו טוב, ויש כל מיני אנשים שבורחים לכל מיני כיוונים לחפש משהו טוב. *העולם בסופו של דבר מגיע למצב שאין לו ברירה, הוא יקבל את התיקון, ירצה אותו, יבצע ויגיע לתיקון*.

14. ש: למה זה כ"כ משמח לראות שאדם אחר פתאום מרגיש כמונו..?
    ר: אנחנו פועלים לתיקון העולם, אנחנו רוצים שכולם ידעו במה תלויים החיים הטובים שלנו, שכולנו יכולים לחיות טוב בעולם בטוח, בעולם טוב. אנחנו יכולים להוליד ילדים ולגדל את כולם וכל מה שיתפתח יהיה פורח, ולא שיבוא אלינו מבול מלמעלה, הצפה מלמטה ועוד כל מיני אסונות טבע שעכשיו רק מתגברים ועוד יתגברו. אלא אנחנו רוצים להגיע לחיים טובים כאן, גשמים. חוץ מזה אנחנו צריכים בכלל לדעת בשביל מה אנחנו חיים? מה קורה איתנו, מי זה הבורא, מה הוא רוצה מאיתנו? איך אנחנו יכולים להתקרב אליו, לדעת מה תלוי בנו, איך לתקן את החיים שלנו, גם לעכשיו וגם לעולם הבא? להיות למעלה מזמן תנועה ומקום, כל זה ביכולתנו. *בואו נשתדל להגיע לזה ולא לסגור את עצמנו באיזשהו כלוב קטן. הכל תלוי בנו, באיך אנחנו יוצאים מהמקום הצר שלנו אל העולם הרחב. אנחנו צריכים להפיץ, זה יותר חשוב*.

15. ש: איך אפשר לראות את התמונה הנגדית מול מצבי המשבר?
    ר: אי אפשר לראות את זה מפני שעוד לא הגענו לדברים האלה אפילו שהם קיימים. אבל הם קיימים לא בתפיסה שלנו, כל העתיד קיים אלא תלוי כמה אנחנו יכולים להתעלות מעל האגו שלנו ולתפוס את הצורות האלה, התמונות העתידות האלה שעתידות להתגלות, לראות אותם באור חוזר שלנו. אני רואה את הדברים האלה שמתקיימים ממש כבר עכשיו, אבל עד שזה יגיע לקהל, הוא צריך לעבור הרבה שינויים כדי לראות אותם. לשם כך אנחנו צריכים הרבה הפצה, הרבה הפצה.

16. ש: איך אני יכול להרגיש ולנשום את העולם הרחב, כמוך?
    ר: העולם הרחב זו דאגה לתיקון הכללי, זה הכל. כל העולם חייב להגיע לתיקון הכללי, איך להתקרב לזה? לחשוב על כך ככל האפשר. לפי זה תעורר את האור המקיף והוא ייתן לך את הרגשת המצב הזה. תנסה ותראה שכך זה עובד.

17. *ככל שתפעילו את הרצון לקידום האנושות בתוך העשירייה, כך תשפיעו על כל האנושות*, כי החיבור שלכם בתוך העיגול הקטן של הקבוצה דומה לעיגול הגדול של כל האנושות. כך תשפיעו על כולם. לא אדם אחד אלא *תנסו לייצב את המצב העתידי הטוב לכל האנושות בתוך העשירייה, ואז מתוכה זה יקדם את כל האנושות*.

18. ש: אני כותב אבל לא מצליח לשכנע אנשים. זה קשור לרשות לגלות?
    ר: רשות לגלות יש בזמננו ללא הגבלה, אנחנו יכולים להפיץ כל מה שאנחנו רוצים, כל מה שבא. רק בבדיקה קודמת כמה זה מועיל, נכון וטוב לכל האנושות.

*תע"ס חלק ד' פרק ו*'

19. ש: מה הכוונה של אני ראשון ואני האחרון ?
    ר: מדובר על הבורא, *אני הראשון ואני האחרון*, הוא סוגר את הבריאה מתחילתה ועד סופה, הוא ממש מחזיק את הכל. אין שום דבר משהו מחוץ לפעולות שלו. כאן הוא מפרש את זה כבר בכניסת האורות בתוך הכלים ויציאות האורות מתוך הכלי. אני ראשון ואני אחרון, זה הכתר ומלכות, כל אחד מהם מתחיל וסוגר את הבריאה. אני זה כינוי של המלכות, האני. אין, זה מדובר על הכתר. אז אני הראשון ואני אחרון, זה הכל מדובר על המלכות. ומהאני, שזה מגיע לשלילת האני, אז נעשה הכתר.