001_heb_o_rb_bs-tes-06_2

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/cu/dmZlPJCf?mediaType=video

בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך ב'. חלק ו'.

חלק ו' עם אור פנימי

לא מאיר שם, רק מקשרת שם. לכן נקרא עתיק נעתק מהשגה. לכן ג' מאמצעי. ואני שאשאל לעצמי, אני שמעתי דבר חדש. יש בחינה ג' שהיא אמצעי, יש בחינה ג' שהוא עצם ההבדל בין זה לזה. זה ג' או לא? כן, אבל לא משיגים אותה, מבחינת זה נקרא אמצעי. מצד אחד, הוא מקבל רק ב'. מצד השני, בחינה ג', מצד הג' לא עולה ג', הוא לא יכול להשיג אותה. מה שאם ג' באצילות, משיגים את הג'.

מה הפירוש דרך המסך? היא לקחה הדרך של המסך. איזה דרך יש למסך, בחינה ב'? אז אין האור מאיר, רק דרך בחינה ב'. עכשיו, אם אנחנו אומרים שנעשה זיווג בראש דס"ג, המכונה שערות, לא בשביל עצמו, אבל איפה נעשה זה? בראש דס"ג.

נמצא, מעיניים ולמטה נקרא גוף. בדומה לגוף שבפה למטה דגלגלתא. נמצא שעובר דרך שם, דרך אח"פ. היינו, הוא כבר לקח את הדרך של אח"פ, כבר נקרא גוף ולא ראש. וזה שאומר למטה לנקודים, גם הם אותו דבר. מה אותו דבר? שיש שם גלגלתא ועיניים ואח"פ.

נמצא … דרך שם לוקח דרך שלהם, שאח"פ כבר נמצאים למטה ממסך. נמצא, כמו שאני אומר, אח"פ האלה נקרא גוף, וגוף דגלגלתא נקרא מאציל, למי? לפרצוף ע"ב. כמו כן, אח"פ האלו, שהם כבר בחינת גוף, כבר הם נקראים מאציל לעולם הנקודים.

… דגלגלתא הנקרא גוף, וד' ג' שיצא עכשיו על זיווג, על מלביש על ד' ג' שבגלגלתא נקרא ראש. הוא נקרא אורות שקודמים לכלים, היינו ראש דע"ב כשורשי כלים. מתי משיג את הכלים שלו? מחזה למטה. ואצל הע"ב, כבר מקבלים הזיווג שנעשה בפה דגלגלתא, הם כבר חג"ת. וזה אורות דגוף וזה אורות דראש. כך אני אומר. ועל זה מה אתה שואל?

תלמיד: …

רב"ש: ... להיות רשימות.

נמצא, אם אני אשאל לעצמי, מה ההבדל בין ד' ג' שנמצאים בחג"ת דגלגלתא? בין ד' ג' שיש לו בראש דע"ב, זה ראש וזה גוף. ראש נבחן עדיין אין לו כלים, ובגוף נקרא יש לו כלים.

ראש נקרא, אורות קודמים לכלים, אין השגה בראש. מה שאין כן, מחזה למ… מחזה למטה דגלגלתא, שם נמצא גוף דע"ב, חוץ מזה לא. רק זה אנו יכולים להבחין. התוצאות מזה צריכים ללמוד, וזה ההבחן.

כאן משמע, שהד' ג' שיש בגלגלתא, היינו ד' ג' שיש בע"ב, ואנחנו למדנו מלכות של קומה עליונה, יותר גדולה מקומה תחתונה. אם כן, מלכות של קומת כתר יותר גבוהה מכתר קומת חכמה.

תלמיד: כן.

רב"ש: אם כן, אני שואל, אם מלכות דקומת חכמה שיש בע"ב, היא יותר גבוהה ממלכות דקומת חכמה שיש בע"ב? היינו הך, אותו קומה. מה אתה שואל?

… יכול להיות אחרת? אם אני ממלכות דגלגלתא יותר גבוהה, מלכות דקומת כתר יותר גבוהה מכתר קומת חכמה. … אחרת.

תלמיד: כן.

רב"ש: מלכות דבחינה ד' של קומת בחינה ד' יותר גבוהה מכתר דקומת בחינה ג'.

תלמיד: שהיה מקודם על גלגלתא …

אנחנו מתחילים דף ת"ט, טור א', ג"ר שבהם. מה כתוב למעלה? שורה שנייה.

הג' ראשונות, שבהם הם לוקחים אור ממה שנמשך מהסתכלות העין באח"פ ממקומם עד מקום התחברות בשבולת הזקן, כנודע. כך הוא אומר כאן.

למטה. כבר ידעת שג' בחינות נבחנים בכל פרצוף הנמשך מאור העינים: מהזיווג שהיה באור עיניים על ב' דהתלבשות וא' דעביות, אנו מבחינים ג' הבחנות. ב' בחינות, ראש וגוף נבחנים בהע"ס דראש עצמו, אנו מחלקים לשתי בחינות, שהם גלגלתא ועינים לראש, ואח"פ לגוף. זה מטעם צמצום ב'. אז אח"פ כבר נקרא גוף.

ובחינה הג', הבחנה ג', הוא הגוף ממש, אפילו מטעם ז', אפילו אני אומר מטעם שורש הא', שהיא צמצום א', גם כן נבחנים לגוף. ע"ד שנתבאר בדיבור הסמוך בשערות דיקנא. ועד"ז ממש מתחלקים גם הנקודים. מתחיל להסביר לנו.

ובחינה הראשונה דנקודים, שהיא בחינת הגלגלתא ועינים שבהם, דהיינו הראש של הע"ס דראש, הוא המכונה ישראל סבא ותבונה, ומקומו למעלה מטבור עד החזה. ועליו אומר הרב לעיל "כל האור הנמשך עד הטבור אפילו שהוא מבחינת העינים, הכל נבלע ונכלל בעקודים ולכן אינו ניכר" ע"ש.

ותראה איך שהרב מדגיש, שאפילו שהוא מבחינת העינים, היינו, שהוא יצא על זיווג שהיה בעיניים, שהוא צמצום ב', מ"מ נחשב לעקודים ולא לנקודים, וטעם הדבר כי אין העביות שבהמסך פועל כלום בשעה שמשמש ממטה למעלה, וכיון שהישסו"ת הזה הוא בחינת ראש האמיתי דנקודים.

דהיינו הגלגלתא ועינים, שהמסך של העביות המשותף מבחי"ב ובחי"ד עומד למטה בנקבי העינים דיסו"ת, שהוא מקום נקודת הטבור, ע"כ אינו פועל בו שום הכר של השיתוף עם בחי"ד.

וע"כ נבחן לבחינת עקודים כמו הס"ג, שאין ניכר בו, במי? בס"ג, אלא בחי"ב דעביות, ואין בו שום הכר מעביות של הנקודים, שנתערבו שם על ד' דעביות שלמטה מטבור דא"ק, שזה גורם לנו צמצום ב'.

וזה אמרו "שנבלע ונכלל בעקודים ולכן אינו ניכר". והנה נתבאר הבחינה הראשונה של הפרצוף הנקודים, שהוא נקרא ישסו"ת, והוא נכלל בעקודים. אף על פי שיצא על עביות דבחינה א'.

ובחינה השניה של פרצוף נקודים היא בחינת האח"פ היוצאים לחוץ מהראש ונבחנים לגוף שלו, והוא להיות הם מקבלים ומלבישים את האור הנמשך מנקבי העינים, כנ"ל בבחינה הב' של הדיקנא. היינו, הנק' שבולת הזקן, שפירושו, שהוא מקום קיבוץ להאורות דאח"פ שבמקום יציאתם שנקרא ראש, כאן כבר נקרא גוף.

וזכור זה. והבן את אח"פ החיצונים הללו, שממקורם הם באמת בחינת בינה וז"א ומלכות של ראש, היינו אח"פ דראש, בצירוף הכתר וחכמה שיש בראש הא' הנק' ישסו"ת, אלא רק מבחינת קבלתם את אור העינים, יצאו מתורת ראש ונעשו לגוף, וע"כ המה מכונים כל הג"ר דנקודים, בשם ראש הב' לערך הישסו"ת שנקרא ראש הא'.

וראש הב' הזה הוא ראש הנקודים, המכונה באופן כללי ג"ר דנקודים, שהם כתר ואבא ואימא. אבל הראש הא' שהוא ישסו"ת, נחשב לעקודים ולא לנקודים.

הוא מפרש מה שהרב אומר, אור הג', באות י"ט, והוא בהכרח, כי כאשר יורד ומתפשט אור העין למטה דרך העקודים, הנה הוא מסתכל באורות אח"פ ההם, והוא שואב משם ולוקח מהם אור לצורך עשית הכלים של הנקודות, ולוקח מג' אורות שהם אח"פ.

מה הפ… של צמצום ב'? כמו שבצמצום א', שהמקום הזיווג שהוא בפה, התחתון מקבל מפה למטה, כאן בנקו… בנקודים, שהזיווג הייתה בעיניים, אז הוא מקבל מפה, אה, מעיניים ולמטה באח"פ. אחת.

עוד הוא מוסיף לנו, כמו שאנו לומדים בס"ג, שאח"פ נקרא כבר גוף, כמו כן עולם הנקודים שיצא ממקום הזה, גם אצלו אח"פ נקרא גוף. עוד הוא אומר לנו, שאח"פ האלו, שהוא רוצה לרמז לנו שלא עשו שום סיום על ראש הס"ג, לכן הוא מרמז אותו בשערות.

אם זה שערות, הוא מחלק. הראש של המדרגה, שאף פעם התחתון לא מלביש ממקום הזיווג ולמעלה, נקרא שערות רישא. אם כן, מאיפה מקבל התחתון? מפה למטה נקרא כאן, מעיניים ולמטה, שערות דיקנא. אז אני יודע שכמו שלמדנו שע"ב מקבל מפה למטה דגלגלתא, כמו כן הוא מקבל מאח"פ, משערות דיקנא, מי? עולם הנקודים.

אחר כך הוא מבאר לנו עוד נקודה. שהאור הזה שיצא מהעיניים, שהתחתון מקבל אותו עולם הנקודים, שהוא מקבל משערות דיקנא, השערות דיקנא מתחלקת לג' חלקים. ראש דשערות דיקנא, אח"פ דשערות דיקנא, שהוא מטעם צמצום א', אח"פ נקרא עדיין ראש. רק מטעם צמצום ב', נקרא אח"פ גוף. מז"ת דדיקנא, אפילו לבחינת צמצום א', גם כן נבחן לגוף.

השערות דיקנא האלו, שג"ר דנקודים צריך לקבל מאותו אור שירד למטה, מחלק אותה. הפרצוף דיקנא, שערות דיקנא שיצא מראש דס"ג, שבא למטה עולם הנקודים לקבל אותו, ראש א' דישסו"ת מקבל הראש ממש של שערות דיקנא, שהם נקראים ג' תיקונים הראשונים, נקראים אוזן, חוטם, פה, ממקום יציאתם. למטה מש… מאוזן, למטה מחוטם שפה עילאה, ואורחא שבשפה עילאה.

אחר כך הוא מדבר אח"פ דשערות דיקנא. שיבולת הזקן שהוא למטה מפה, בגשמיות אנו רואים שזה נבחן עדיין לראש. הוא חושב רק לגוף מטעם צמצום ב'. ג', הז' תחתוניות דנקודים, הם מקבלים משטח עליון, משטח תחתון דשערות דיקנא, שהיה בחינת גוף, אפילו מטעם צמצום א' גם כן. זה שאומר כאן.