שיעור צהריים 23.09.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש", כרך ג', אסופת "דרגות הסולם",

עמ' 1611, מאמר 17. "ענין שכינה"

קריין: רב"ש ג', עמוד 1611, מאמר 17, "ענין שכינה".

נתחיל לחזור למסלול הקבוע שלנו.

ענין שכינה

"ענין שכינה היינו מקום שהשוכן מגולה. הנה כתוב "מלא כל הארץ כבודו, לית אתר פנוי מיניה". ויחד עם זה שורה בחינת הסתרה.

ובמקום שיש גילוי אלקותו יתברך, המקום הזה נקרא שכינה, היינו שכאן מגולה השוכן. נמצא לפי זה כשמדברים מהשכינה, היינו שמדברים מהשוכן, היינו מהקדוש ברוך הוא, ומה שמכנים אותו בשם שכינה, היינו מקום הגילוי.

וזה פירוש, מה שמתגלית במלכות, את זה מושפע להתחתונים. פירושו, שיעור המתגלה מאלקותו יתברך, ואת שיעור המתגלה נבחן רק כלפי התחתונים, שכלפי עליון לא שייך ענין גילוי וענין הסתרה.

על דרך משל אי אפשר לומר כלפי האדם עצמו, שהאדם מגולה או שהאדם נעלם, אלא גלוי והעלם שייך רק כלפי זולתו. כמו כן ברוחניות, ענין גלוי והעלם שייך רק כלפי הבריאה.

נמצא לפי זה כשמדברים מבחינת שכינה, היינו שמדברים מבחינת שיעור שהבורא יתברך מגלה את עצמו להתחתונים, נמצא בין שאנו אומרים קודשא בריך הוא, ובין שאנו אומרים שכינה, הכל אחד. אלא הפירוש הוא, קודשא בריך הוא נקרא בחינת הסתר, ושכינה נקרא בחינת גלוי, היינו שהשוכן מגולה, היינו שכאן ניכר ונגלה השוכן.

ומה שאנו אומרים, "לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתא", היינו שבחינת ההעלם יבוא לבחינת הגלוי. נמצא שהכל בחינת רוחניות. לכן כשאנו אומרים, שהאדם זכה להשראת השכינה, הפירוש הוא, שהאדם זכה להתגלות השוכן, וכל בחינת שיעור התגלות מכונה שכינה, כנ"ל.

ומה שאנו אומרים, שהשכינה הקדושה נקראת כללות נשמת ישראל, הפירוש כנ"ל, כי ענין התגלות הוא רק כלפי זולתו. נמצא שבחינת השכינה היינו, בחינת הגילוי שמתגלה לתחתונים. נמצא שהיא כללות הגילוי לתחתונים, היינו שמתלבשת ברצון של התחתונים.

שענין הרצון זה בחינת נברא, שבשביל זה נקראת נשמה חלק אלקי. שענין חלק מבואר ב"הסולם", מה שיש בחינת רצון לקבל, ועל ידי התיקונים ברצון להשפיע מתגלה להנברא אור ה', ולגבי התחתון מגולה רק חלק ממנו, היינו רק את השיעור, שרצה הקדוש ברוך הוא, שהתחתונים ישיגו אותו.

נמצא הפירוש נשמה, היינו שיש כאן התגלות אלקותו יתברך בשיעור מסוים שהתחתונים יכולים לקבל. נמצא שענין נשמה הוא רק חלק מהשכינה הקדושה, שהיא נקראת כללות נשמת ישראל.

היינו כל השיעור שהקדוש ברוך הוא רצה שישיגו אותו, זה נקרא רצונו להטיב לנבראיו. ונשמה נקראת חלק מהשכינה, היינו חלק שהתחתון יכול להשיג לפי שיעור הטהרה.

לכן אמרו חז"ל "שקול משה כנגד ששים ריבוא" (שיר השירים א'), היינו שמשה רבנו עליו השלום, היה זוכה לשיעור התגלות אלקות, מה שהיה מוכן להתגלות לכלל ישראל. וזה מה שכתוב, "שכינה מדברת מתוך גרונו של משה", היינו שמשה זכה להתגלות הכללי, הנקרא שכינה."

אני מרוצה מהמאמר הקצר הזה. נראה מה התלמידים שלנו חושבים.

שאלה: יש הרגשה שלפעמים הבורא בגלות מאיתנו ולפעמים אנחנו בגלות מהבורא. האם זה נכון?

לפי איך שאנחנו מקבלים את המצב, אז כך נכון.

תלמיד: לפעמים נראה שהמלך באסורים ולפעמים אנחנו.

כן.

שאלה: לפני זה חשבתי שהבורא מתגלה בבת אחת וכולו, ופה כתוב שהוא מתגלה בחלקים. האם יוצא שגם את הנשמה אנחנו מקבלים בחלקים, או שמקבלים נשמה קטנה ומפתחים אותה בזה שמשנים את התכונות שלנו להשפעה?

כן, גם דבר כזה יש.

שאלה: אם אני דוחפת הצידה את התגובות האגואיסטיות שלי מתוך זיכרון שהיה לי, ויכולה להיות כצופה מהצד, אז דרך חברות אני יכולה לגלות את הבורא. ואז אפשר לראות איך השורש שלי משתנה ומתמוסס, והפעולה הזו תהיה שלילה של הרצון לקבל שלי?

זה לא בדיוק עובד כך, אבל בעיקרון גם כזה יחס זה נכון.

תלמידה: פעולה כזו תהיה בדעת, ומה שמתגלה זה יהיה למעלה מהדעת.

כן.

שאלה: האם דרגת משה זו המדרגה הרוחנית הגבוהה ביותר, או שיש מעל זה?

לא, אין למעלה מזה.

תלמיד: שמעתי שהרב"ש אומר גם על בעל הסולם שהשכינה דיברה מתוך גרונו.

זה לא כל כך משנה, זו לא המדרגה הגבוהה ביותר. זה פשוט אומר על כך שהאדם לחלוטין, במידה שבה היה לו רצון, הוא השיג את הבורא.

תלמיד: האם דרגת משה זה הביטול המקסימאלי בפני הכול וכולם?

כן.

שאלה: בשביל גילוי השכינה אנחנו צריכים את גדלות הבורא כדי לבנות את הכוונה. איך להגדיל את חשיבות הבורא לכזאת מדרגה, כך שלא נוכל לעשות בכלל שום דבר בלי הכוונה בעל מנת להשפיע?

זה לא תלוי ביחס של האדם, אלא בגילוי הבורא דרך החברים שלו. אם אתם מכוונים לגילוי הבורא ובצורה כזאת אתה פונה לחברים עם הבקשה הזאת, עם התפילה, עם הדרישה הזאת, אז יצליח לך, יצליח לכם.

תלמיד: כלומר ביחס כלפי החברים צריך להכניס את ההרגשה, את הרצון הזה.

כן.

שאלה: איך אנחנו יכולים להגדיל את החשיבות של כללות נשמת ישראל בינינו?

אנחנו יכולים לעשות את זה רק בתנאי שמקבלים מהבורא את מידת הגילוי. ואז לפי מידת הגילוי, כך אנחנו יכולים להעלות את עצמנו ולדבר על גילוי הבורא בנברא.

שאלה: הנשמה היא חלק מהשכינה, אבל אנחנו צריכים לבנות את הנשמה.

כן.

תלמידה: איך לעשות את זה בצורה טובה? איך להתאחד עם הכוח העליון ולהיות בונים טובים של הנשמה?

חיבור צריך להיות. אם בינינו יש חיבור ואנחנו רוצים להגיע לרצון אחד שבו יתגלה בורא אחד לכולם, אז אנחנו מתקדמים בזה.

שאלה: אני מרגישה שיש איזה סוד תחת המספר שש מאות אלף. האם זה נכון? ואיך לגלות את הסוד הזה?

שש מאות אלף זו כמות הנשמות שצריכות להיות מחוברות כדי לחלוטין לגלות את השכינה. זה מספר כזה על תנאי, לא צריך להיאחז במספר עצמו. העיקר בשבילנו להיות יחד בעזרה הדדית, בהשלמה הדדית, במידה כזאת שנרגיש את כל הכלי, את כל הנשמה יחד, ואז אנחנו נצליח.

תלמידה: אבל זה לא סתם מספר, הוא הרי מביא איתו משהו?

הוא נושא בחובו דווקא את מה שאמרתי, הוא מסמל את הנשמה הכללית. זה סמל, לא צריך להיאחז במספר עצמו.

שאלה: האם אנחנו יכולות לגלות את השכינה כולה בעשירייה, או שבעשירייה אנחנו מגלות רק חלק מהשכינה?

זה תלוי במה שמתגלה. זה תלוי בכמה אנחנו מסוגלים לגלות. זה יכול להיות מהחלק הקטן ביותר ועד השכינה השלמה. תלוי איך אנחנו מכינים את הכלי לגילוי השכינה.

שאלה: לפי המאמר אנחנו מבינים שאפילו בדרגה הלא גבוהה שלנו, אבל בחיבור ובהשתוקקות שלנו להתחבר ולפנות לבורא, אנחנו בזה כבר מגלים חלק קטן של הנשמה שלנו, ונעשים חלק מהשכינה שהשגנו במקרה הזה.

כן, את צודקת.

תלמידה: כלומר צריך לחזק כל הזמן את ההשתוקקויות שלנו לחיבור, להשפעה, וכך נתקדם.

בדיוק כך, כן.

שאלה: מה ההבדל בין נשמה, שכינה ושוכן?

נשמה היא "חלק אלוה ממעל", שוכן זה מה שנמצא בתוך השכינה, ונשמה זה אותו חלק שמתגלה.

שאלה: אם אנחנו לא יודעים באמת מה זה חיבור כי זה לא טבעי, האם אנחנו יכולים לרצות באופן כללי להיות בכיוון הזה ולהשתוקק כל הזמן, ולתת לבורא לעשות את העבודה בשבילנו? האם אפשרי כך לפעול?

כן, כך צריך להתחיל לפעול, ואז תראה עד כמה יפתחו לפניך עוד כל מיני הזדמנויות, אפשרויות, וכך תתקדם.

שאלה: אנחנו לא שלמים, והשכינה היא בגלות. איך לפתוח את כל הלב שלנו לבורא שהוא יוציא אותנו מהאגו שלנו?

בשביל זה אנחנו לומדים את חכמת הקבלה, כדי להבין באיזה אופן אנחנו יכולים לקבל. "קבלה" מלשון "לקבל". איך אנחנו יכולים לקבל מהבורא את כל מה שהוא רוצה לתת לנו. לכן עלינו להבין שזה יכול להתקיים רק בקשר בינינו, ואנחנו צריכים להשתדל להתחבר מעל השאיפות האגואיסטיות שלנו, ובמידה הזאת הבורא יכול להתגלות בנו.

שאלה: כתוב "שמשה זכה להתגלות הכללי", מה זו ההתגלות הכללי?

הוא זכה לגילוי השכינה בצורה השלמה.

תלמידה: אפשר להגיד שזה כמו שהוא הגיע לגמר התיקון הפרטי שלו?

כן.

תלמידה: האם זה נחשב שכל מי שמגיע לגמר התיקון הפרטי שלו הוא זוכה להתגלות הכללי?

כן.

שאלה: מהו הקשר הנכון בעשירייה כדי לבנות את השכינה בצורה פרקטית?

זה הקשר ההדוק ביותר שיכול להיות בינינו, כאשר אנחנו מרגישים בעשירייה שאנחנו קשורים בינינו לחלוטין, ואז הבורא יכול להתגלות בנו במידה השלמה.

תלמידה: מהו הקשר הנכון בינינו כלפי מה שאנחנו מצפים מהבורא? איך לפגוש את האורח לא לפי הדעת שלי אלא לפי טעמו?

לשם כך אנחנו צריכים להתבטל לחלוטין אחד בפני האחר, ולהיות קשורים זה עם זה בצורה כזאת שמה שכל אחד מקבל הוא ישייך לכולם.

שאלה: לפי מה רצון הבורא להתגלות בתחתונים?

במידה שבה הוא מתגלה כלפי התחתונים, זוהי מידת הרצון שלו להתגלות. ואנחנו יכולים לרצות את הגילוי שלו רק במידה שבו אנחנו מגלים את האפשרויות שלנו.

תלמידה: החלקיק הגשמי משישים ריבוא, האם החלקים האחרים יכולים לגלות את הפוטנציאל של אותו החלקיק ולממש אותו?

כן.

שאלה: האם גמר התיקון מלכתחילה טמון בשורש הנשמה?

כן.

שאלה: כשאנחנו רוצים לפעול, מגיעות כל מיני מחשבות והפרעות שקשורות לאגו. איך להתגבר על הפחדים או על חוסר הודאות? האם זה עדיין עם עזרה מהעשירייה?

זו העבודה של כל העשירייה, כן.

שאלה: אם אני מבינה נכון, לכל אחד מישראל יש את החלק שלו בנשמה, את הנפח שלו בגילוי הבורא, ולפי התיקון של הרצון הזה הוא ירגיש את הבורא יותר ויותר.

כן, ודאי.

תלמידה: איך הרצון שלי קשור לרצונות של החברות בעשירייה? האם אחרי זה נהווה אחד שלם?

ודאי, הבורא מנהל את כולכן יחד.

תלמידה: מה זה מלכות שמתגלה כדי להעביר את השפע או את הטוב לתחתונים?

במדרגה שבה נמצא האדם, הוא מגלה את הרצון שלו בחיבור עם הבורא ובחיבור עם החברים האחרים, עם התחתונים, ואז הבורא מתגלה בכולם יחד.

שאלה: איך העשירייה קובעת או משפיעה על איזה חלק של השכינה יתגלה לה?

אנחנו לא יודעים. אנחנו רוצים רק לפתוח את הכלי שלנו לקבלת הבורא, אבל יותר מזה אנחנו לא יכולים לקבוע.

שאלה: אנחנו בעבודה בעשירייה בעיקר מתמקדים בחברים שלנו. האם אנחנו יכולים להרחיב את זווית הראייה שלנו כלפי הנשמה הכללית?

בזכות הקשר בין הרצונות שלנו.

תלמיד: איך להתקרב להרגשת הנשמה הכללית בצורה פרקטית?

למצוא קשר עם קבוצות אחרות או עם חברים יחידים, ולהשתדל להיות קשורים ביניכם בהבנת אחדות הבורא, אחדות הכלי, הרצון שלנו, ובאיזה אופן אנחנו יכולים לקשור קשרים כדי לעזור זה לזה. זו למעשה כל העבודה שלנו, של הנבראים, זה מסתכם בזה. איך ללמוד להיות קשורים זה עם זה בצורה כזאת שבך תתגלה השכינה, כדי שגילוי הבורא לבני האדם לא יהיה משהו חלקי אלא שלם. זה מה שאנחנו רוצים.

שאלה: האם השכינה זו הכוונה שמולבשת על הרצון ביחסים בינינו?

שכינה היא אור עליון שמלובש בתוך הרצון שלנו.

תלמיד: וזה מתייחס לכוונה?

כן.

תלמיד: לעשות לו נחת רוח ולא לעצמנו.

כן.

שאלה: איך לרצות דווקא את הבורא ולא את מה שהוא נותן?

זה תלוי באופן שבו תתכוננו כדי להיות בקשר עם הבורא, ולא העיקר זה לקבל ממנו. אלא אתן מוכנות לקבל ממנו את מה שהוא רוצה כדי להיות בקשר איתו, ובזה לעשות לו נחת רוח.

שאלה: האם אפשר להגיד שנשמה שמחולקת לחלקים, יכולה לרכוש את השלמות שלה רק בקבוצה?

לבד אי אפשר להשיג, רק מתוך החיבור.

שאלה: ממה מורכב הרצון הכללי של העשירייה שמכוון להשפעה לבורא?

זה מורכב מרצון של הפרטים בעשירייה, כאשר הם כולם ביחד מתחברים כדי להיות מכוונים לבורא ושהבורא ירגיש את זה.

תלמידה: זו חובה שכל אחד יגיע לרצון, ושהרצון יהיה אחד מההתכללות של כל הרצונות?

כן, צריך להיות ככה.

תלמידה: זה לא איזשהו אוסף של סתם רצונות, למישהו יראה, למישהו אהבה, למישהו דחייה ואז הזר הזה של הרצונות מתחבר לרצון אחד. ואם זה כך, מה יעזור לקשר את כל זה כדי להשפיע לבורא?

הכוונה בעל מנת להשפיע.

שאלה: להעביר תענוג לבורא דרך חברה, אפשר לתאר שאני עושה את זה דרך חברה מסוימת או דרך כל העשירייה כשלם?

צריך לקחת את כל העשירייה יחד.

שאלה: בחיבור שלנו אפילו אם הוא לא מושלם, הבורא נמצא איתנו ונמצא בינינו. אז איך אנחנו יכולים לשמור על הרצון הגדול שלנו לבורא שלא יקטן, שימשיך לגדול?

על ידי התפילה, אנחנו מבקשים שהוא יותר ויותר יתגלה בינינו ושאנחנו נרגיש אותו וגם נרגיש איך אנחנו יכולים עוד להגדיל את כלי הקבלה שלנו, שהבורא יתגלה שם בצורה עוד יותר גדולה.

שאלה: לגלות את הבורא, זה רצון אחד והלאה מי שרוצה את זה עבור ההתקדמות האישית שלו, מישהו מכוון אך ורק להצלת האנושות, מישהו חושב שהוא צריך לעשות את כל מה שאפשר כדי להביא מקום לבורא. האם כל זה נחשב כרצון אחד, או שצריך להגיע למשהו אחד בקבוצה?

לא. תחפשו כך שהרצונות שלכם יהיו ככל היותר גבוהים ורבים ואז תראי איך הם יכולים להיות, ואיזה.

שאלה: אנחנו בעשירייה צריכים עד כדי כך לנקות את הייסורים שלנו כדי להיות מוכנים שהבורא יתגלה?

כן. בעיקרון זה נכון.

שאלה: במה להתמקד בחיים הגשמיים ובחיים הרוחניים כדי להתקדם ברוחניות?

להתמקד בהרגשת הבורא, שלזה אנחנו צריכים להגיע. שאנחנו נרגיש אותו שהוא ממלא את כל העולם, ממלא אותנו ומסובב אותנו מכל וכל.

שאלה: כמו מי לשאוף להיות, כמו משה, או כמו מרים?

אני לא יכול לענות על זה. צריכים ללמוד מה זה משה ומי זאת מרים ועד כמה יש הבדל ביניהם, על זה אי אפשר לענות. מי ששואל הוא לא מבין על מה הוא שואל.

שאלה: כדי שלא נשקר לעצמנו, הגילוי של השכינה מורגש בכל אחד בנפרד לפי איך שהוא מרגיש או שזו הרגשה משותפת?

גילוי השכינה מורגש בכל אחד לפי הכלים שלו.

תלמידה: וההרגשה הזאת היא מורה על זה שאנחנו מרגישים את עצמנו כאחד, ובו זמנית מרגישים את עצמנו כחלק נפרד?

כן, גם כך וגם כך.

שאלה: באיזה אופן בא לידי ביטוי גילוי השכינה בעשירייה?

בכל מיני אופנים, אנחנו לא יכולים לקבוע את זה מראש.

שאלה: כשנכנסים למפגש עשירייה יש תחושה כזאת של פיזור, ובסוף יוצאים עם הרגשה נעימה של חיבור, זה אומר שהשכינה הייתה בחיבור איתנו?

כנראה שכן.

שאלה: האם נכון להגיד שהשכינה שורה בכל מקום, בדומם, צומח, חי, ולאדם נשאר רק לגלות אותה?

כן.

שאלה: האם אנחנו יכולים להרגיש או לגלות את השכינה כשאנחנו כל אחד נמצאים בעבודה עכשיו ולא ביחד עם העשירייה?

זה לגמרי לא חשוב באיזו צורה אתם מרגישים, כל אחד את עצמו כלפי האחרים.

תלמיד: איך עושים את זה?

יותר ויותר להשתדל להתקרב.

שאלה: כתוב "על דרך משל אי אפשר לומר כלפי האדם עצמו שהאדם מגולה או שהאדם נעלם, אלא גלוי והעלם שייך רק כלפי זולתו. כמו כן ברוחניות, ענין גלוי והעלם שייך רק כלפי הבריאה." הרוחניות למעשה זה רק יחס כלפי הבורא? שום דבר חוץ מזה, נכון?

נגיד.

תלמיד: כתוב ש"שיעור שהבורא יתברך מגלה את עצמו להתחתונים, נמצא בין שאנו אומרים קודשא בריך הוא, ובין שאנו אומרים שכינה, הכל אחד." אם הכול אחד, אז מה ההבדל בין קב"ה לבין שכינה?

זה ההבדל, איך שהאדם מגלה את זה.

שאלה: כתוב "שמשה רבנו עליו השלום, היה זוכה לשיעור התגלות אלקות, מה שהיה מוכן להתגלות לכלל ישראל." אז זה שהיה מוכן לגלות את הבורא דווקא לעם ולא לעצמו, איך לבנות כזה רצון?

אנחנו עוד נרגיש את זה במהלך הלימוד שלנו.

שאלה: הרצון שהבורא יתגלה בעם, זה שהרצונות שלי יהיו מתוקנים? כי הרי חלק ממני זה עם?

כן.

תלמידה: ובו זמנית הרצון שהחברות יגלו את הבורא, זה גם רצון. איך שני הרצונות האלה מתחברים?

הם מתחברים לא לדאוג. לחלוטין זה לא מפריע זה לזה.

שאלה: במאמר נאמר שהנשמה היא הגילוי של הבורא באותה מידה שהנברא יכול לקבל את הגילוי הזה, זאת אומרת, אותו חלק שהנברא יכול להרגיש לפי המוכנות שלו. האם יוצא מכך שהמוכנות שלנו היא עד כמה אנחנו דומים לעליון?

כן.

שאלה: וההשתוות הזאת היא התיקון שלנו שאנחנו זוכים לו במאמצים שלנו, או שהיא ניתנת כמתנה מלמעלה?

זאת מידת ההשתוות שלנו.

שאלה: רק דרך המאמצים שלנו אנחנו צריכים להגיע לחיסרון הנכון, לרצות במידה הנכונה את התיקון, ואז הבורא עוזר ונותן את המתנה הזו, זאת אומרת, רק הצורך מלמטה והתוצאה מתקבלת?

כן.

שאלה: האם השכינה היא הרגשת ההרמוניה, ההרגשה מהחיבור בקבוצה?

כן.

שאלה: במאמר כתוב "וזה פירוש, מה שמתגלה במלכות, את זה מושפע להתחתונים". האם הגילוי של הבורא צריך להיות מתוך דרישה לגדלות של כלי ההשפעה?

כן.

שאלה: איך אני קובעת באיזו תכונה עכשיו עלי להשתוות עם הבורא?

לפי מה שלבך נוטה אליו כרגע.

שאלה: בכך שמרגישים את החיסרון באמונה בבורא, אני מבינה שזה חיסרון בעבודה בקבוצה. מה יכול לעזור לתת לתכונה חדשה של החיבור בעשירייה, שתחזק יותר אמונה בבורא?

התקרבות עיוורת עם החברים.

שאלה: איך נכון לחבר את מה שאנחנו רואים למרכז העשירייה, עם כוונה להשפיע?

את זאת אתם בעצמכם צריכים למצוא.

שאלה: האם השכינה בפעם הראשונה התגלתה לנו כשהתחלנו לשאול את השאלה "בשביל מה אנחנו חיים?" "מה אנחנו עושים בעולם הזה?"

כן.

שאלה: איך אנחנו יכולים להשתמש בהסתרה של הבורא לחיבור והתקדמות עד שנגלה אותו?

אנחנו צריכים להשתדל להיות קרובים האחד אל האחר, ומתוך קרבה בינינו, להשתוקק לקשר עם הבורא עד כדי כך שאנחנו נחייב אותו להתגלות בנו.

שאלה: האם השכינה היא כלי מחובר להשפעה?

כן.

שאלה: האם יש הבדל בין לרצות לגלות את הבורא, לבין לרצות לגלות את השכינה?

השכינה היא היחס של הבורא לנבראים.

שאלה: האם בעבודה שלנו אנחנו צריכים לכוון את עצמנו לגילוי השכינה, או לגילוי הבורא. והאם זה אותו דבר?

לא. לגילוי השכינה.

שאלה: השכינה היא היחס של הבורא לנבראים. מה זה אומר שהשכינה יורדת לבבל או למצרים. האם זה היחס הטוב שלו אלינו, תהליך התיקון שלנו?

זה מראה לנו שאנחנו צריכים תיקונים כדי להתחבר נכון עם השכינה.

שאלה: זה שיש בנו חלק מהבורא, זה דבר נפלא. מה אנחנו צריכים לעשות כדי להגדיל את המשיכה והחיבור שלנו לאותו החלק הנפלא שבתוכנו, ולא ליפול ליצר הרע?

צריך להשתדל להגביר את הרצון שלנו לקשר בינינו, ולקשר בינינו עם הבורא, והרצון המשותף הגדול הזה, הוא ימשוך אלינו את הבורא, ואז אנחנו נוכל להרגיש אותו כנותן, ואת עצמנו כמקבלים.

שאלה: השכינה יכולה להתגלות גם בין שני אנשים, האם כשהיא מתגלה כל המשתתפים מרגישים אותה, או שיכול להיות שרק מישהו אחד מרגיש?

מרגיש אותה רק מי שזה שייך אליו.

שאלה: אחרי גילוי הבורא, האדם יכול להגיד שעכשיו הוא פועל כבורא?

לא. גילוי הבורא דווקא מעמיד אותו במקומו.

שאלה: מעמיד את האדם במקומו של הבורא?

לא, לא. אז האדם מבין מי הוא, זה מעמיד אותו במקומו.

שאלה: ולא מעבר?

איך זה יכול להיות מעבר?

שאלה: האדם מקבל את עבודת הבורא על עצמו, ואנחנו כביכול מחליפים אותו בכל פעולותיו?

לא. דבר כזה לא קורה, לא היה ולא יהיה.

שאלה: שאלתי אותך לפני כמה חודשים לגבי חברות שאינן פעילות בכלל בעשירייה במשך שנים. אמרת לי שנפנה אליהן ונבדוק, אם הן רוצות להצטרף שיצטרפו ואם לא, למחוק. בעשירייה שלנו יש חוסר הסכמה, יש חברות שמפריע להן מאוד שיש חברות לא פעילות, ויש חברות שאומרות "השאירו אותן, הן תומכות בבעלים שלהן וטוב שהן כאן באיזה אופן". מה אפשר לעשות במצב כזה, האם זה פוגע בהתקדמות שלנו שיש חברות שאינן פעילות בכלל?

ודאי. ואם יש ביניכן חברות שכאילו עושות תיקונים, חיבורים, ובעצם זה אפס, אז מה לעשות? אי אפשר לקבל אותן בחשבון.

שאלה: עם אילו פעולות העשירייה יכולה לשכנע את הבורא להתגלות?

להכריח על ידי רצון בריא וטוב.

שאלה: קודם יעצת לחבר שכדי להעלות את חשיבות השכינה, להתייעץ עם עשיריות קרובות, להתחבר במידה כזאת כדי שזה יקרה. אצלנו יש מפגש פעם בשבוע של כל הגברים מקבוצת קייב. חלק מהחברים הגדולים שכבר הרבה זמן בדרך, כבר ראו, שמעו, חוו, אני מרגיש שבשבילם שאלות כאלה מתקבלות כמשהו לא פרקטי אולי. איך להעביר דיון כשיש תגובה כזו?

אני לא יודע. תדברו על זה ביניכם, ותבינו יותר טוב אחד את השני.

תלמיד: בדרך כלל מייעצים בדיונים כאלה להעלות מקרים של חשיבות, לפתוח את הלבבות. האם אפשר עצות יותר פרקטיות בנושא, כיצד עלינו להתחבר?

כן.

שאלה: אמרת לשמוע את הלב שלך. אבל איך להאמין לעצה הזאת אם כתוב שלב האדם רע מנעוריו?

אתם תתקנו אותו ובמידה שבה הוא יהיה מתוקן אתם תרגישו שאתם נמצאים בפוזיציה הנכונה.

שאלה: האם יכול להיות גילוי השכינה בכלי בלתי מתוקן?

לא. רק במידה שהכלי מתוקן, נמצא בהשתוות הצורה, באותה מידה אפשר לגלות את השכינה.

שאלה: האם אפשר להגיד שזה שיש לי רגישות יותר דקה זה אומר שיש לי התקדמות מגלגלתא עיניים לו"ק?

כן.

תלמידה: מהי ההחלטה להתקדם מגלגלתא עיניים לו"ק?

פשוט צריך להמשיך לעבוד.

תלמידה: איך זה יכול להיות מורגש בהרגשות?

על ההרגשה אני לא יכול לדבר איתכם.

שאלה: אמרת שההבדל בין השכינה לשוכן זה באופן או במידה שהאדם מגלה את זה. האם נכון לומר שהשכינה היא כוח של אהבה, של חיבור שאנחנו צריכים לגלות אבל ברגע שאנחנו מגלים אותה זה כבר לא באמת שלנו כי השכינה כבר מגלה את עצמה בכל מקום, בכל דבר. האם זה נכון?

זה לא בדיוק נכון, אבל זה יבוא. אנחנו נגלה את התיקונים הקטנים.

שאלה: בשאלה באיזה תכונה להשתוות, אמרת - בזו שהלב שלך נוטה אליה. האם זה מה שהלב שלי מרגיש כחסרון כלפי מרכז העשירייה?

את צריכה ללכת בדרך שבה יורה לך הלב, לאן שהוא מכוון אותך. לא הלב הבהמי שלך, אלא הלב שאותו את רוצה להרחיב בתוכך, שהוא יהיה יותר ויותר גדול, יותר ויותר מחובר, מקושר עם הבורא, עם תכונת ההשפעה, האהבה. והלב הזה, אותו צריך כל הזמן לטפח, לגדל אותו.

(סוף השיעור)