שיעור צהריים 22.11.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", מאמרי "שמעתי", עמ' 525, מאמר י"ב, "עיקר עבודת האדם"

קריין: "שמעתי י"ב. "עיקר עבודת האדם".

יב. עיקר עבודת האדם

שמעתי בסעודה יום ב' דר"ה תש"ח

"עיקר עבודת האדם צריך להיות, איך לבוא ולהרגיש טעם בלהשפיע נחת רוח ליוצרו. היות שכל מה שהאדם עושה לתועלת עצמו, מרחקת אותו מה', מטעם שינוי צורה. מה שאין כן, אם הוא עושה מעשה לתועלת ה', אפילו שהמעשה תהיה הכי קטנה, מכל מקום נקרא זה "מצוה".

לכן, עיקר השתדלות האדם, צריך להיות להשיג כח המרגיש טעם בלהשפיע. וזהו על ידי שממעטין בכח המרגיש טעם בקבלה עצמית. ואז לאט לאט משיגים את הטעם בלהשפיע."

שאלה: האם אנחנו צריכים לפתוח עכשיו את הלבבות לכל הרוחב ולהגיע לשיעורים במקסימום כדי להגיע לחיבור?

כן. בדיוק כך.

שאלה: התחמקות או בריחה לאלכוהול, צריכת כדורים וחומרים נרקוטיים, זה סוג של כאב.

ודאי שבזה אנחנו לא מתקנים שום דבר.

תלמידה: איך אפשר לעזור למדינות שאין להם כמעט מודעות של הבורא?

רק על ידי הפצה. אנחנו מתרגמים את הספרים שלנו לעשרות שפות, ומפזרים אותם בכל מדינה שאפשר להיכנס לשם ולפרסם. תעזרו לנו בזה, בבקשה. אתם יכולים לקחת את כל המאמרים שלנו, את כל החומר שלנו, ולשלוח למקום שאתם חושבים שהוא מתאים לשם, ולשלוח לכל העולם. אתם תראו עד כמה זה יעזור לכם. זה מאוד מאוד חשוב.

תלמידה: האם בכך נוכל להעיר את המודעות?

ודאי. לשם מה אנחנו עושים? בשביל מה כל הארגון שלנו קיים? כדי לפרסם לכל העולם שיש עניין של תיקון העולם. אנחנו יכולים לתקן ועל ידי זה לגלות את הכוח העליון לכולם.

תלמידה: חשבתי שכאשר המודעות היא כל כך סגורה, אז לא יכולים לשמוע את מסר הבורא.

תנסו לשלוח חומרים שיהיו מתאימים לאותם המקומות שלשם אתם שולחים.

שאלה: אם אדם נמצא בדרך והוא איבד את הטעם בגשמיות, אז האם אפשר להחשיב את זה כתחילת השגת הטעם ברוחניות?

לא בהכרח, אבל ייתכן.

שאלה: לרצות להרגיש טעם בהשפעה זו לא תפילה ממש נכונה. האם אנחנו יכולות לבקש עבור החברות, עבור העשירייה, שהחברות ירגישו טעם בהשפעה?

בטח שאתן יכולות לבקש מהבורא שהחברות ירגישו את טעם ההשפעה, זה מה שנקרא "להתפלל על החברות", את זה אתן יכולות.

שאלה: למה ככל שאנחנו בונים את הכוונה, כך מתגלה יצר הרע?

זה הבורא שעושה הכול בכוונה. תמשיכו עד אשר תראו מהי מטרתו בזה.

שאלה: אמרת שמכל מה שיש לנו אנחנו צריכים לברר רצון אחד חשוב ולהעלות אותו לבורא שיתקן אותו. מהו הרצון האחד החשוב שאנחנו צריכות להעלות לבורא?

הרצון שלנו הוא לקבל ממנו כדי לעשות לו בזה נחת רוח. לבורא יש רק רצון אחד, לתת. לנו יש רצון לתת ורצון לקבל. אנחנו רוצים לקבל מהבורא אבל כדי להשפיע לו בזה נחת רוח, מפני שהוא רוצה לתת. הוא לא בעל חיסרון, לכן אנחנו רוצים רק לתת לו. איך לתת אם הוא לא רוצה כלום? לכן אנחנו מקבלים ממנו ונותנים לו בזה נחת רוח.

תלמידה: האם אנחנו צריכות להגיע ביחד להרגשה שכולנו רוצות לקבל ממנו כדי לתת לו נחת רוח?

כן. תרשמי.

תלמידה: איך מגיעים יחד לחיסרון הזה? אי אפשר לזייף את זה, אי אפשר לעבוד עליו.

לא. לכן תדברו ביניכן עד שזה יהיה ברור יותר ויותר, הבורא ישמע ואתן בלבבות שלכן גם תשמעו.

תלמידה: בבירור תפילה שאנחנו עושות, או בירור חיסרון משותף, אני מרגישה הרגשה של תסכול, תפיסות שונות ורגשות שונים. כלומר אם אין את עזרת הבורא כאן, אז לא יהיה כאן שום חיסרון משותף.

נכון. הכול עושה הבורא. לכן את צריכה כל הזמן להיות בקשר עימו.

תלמידה: זה מבלבל. האם החיסרון המשותף צריך להיות לעזרת הבורא, או לזה שנוכל לקבל כדי להשפיע לו, או שזה אותו דבר?

זה אותו דבר. כשאני מקבל זה כדי להשפיע לו, אחרת לא הייתי מקבל.

שאלה: אנחנו בהדרגה מקבלים טעם להשפעה הודות לכך שמקטינים את הכוח שנותן טעם בקבלה עצמית. האם אני מבינה נכון, שדווקא זאת הנקודה אליה אנחנו אמורות להיות מכוונות?

כן.

(סוף השיעור)