שיעור הקבלה היומי15 יולי 2022(בוקר)

קטעים נבחרים

קטעים נבחרים

15 יולי 2022

בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 15.7.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*לחבר ימים ולילות*

  1. לחבר ימים ולילות זה חשוב במיוחד כי זו העבודה היומיומית שלנו. לא שלפעמים בא ולפעמים לא בא, אלא כל יום יש לנו בעיה להתעורר, להתאושש לא מהשינה הרגילה הפיזיולוגית שלנו אלא מהמצב הפנימי שלנו. שאנחנו רדומים, לא יכולים לחשוב, לכוון את עצמנו, לקבל, לחבר ולקרב את עצמנו לעבודה שלנו וכך להפוך את הלילה ליום. הלילה תמיד בא מהרשימות שלנו מהשבירה יותר ויותר, ואנחנו צריכים להפוך אותו ליום. *כל העבודה שלנו היא לחבר ימים ולילות, תמיד אנחנו צריכים לקבל את המצב הנוכחי כלילה וממנו והלאה להשתתף עם המצב הזה ולהביא אותו ליום, עוד יותר גבוה, עוד יותר מובן, עוד יותר בשליטתנו, אנחנו משתמשים בו, מממשים אותו כדי להתחבר לבורא בכל המוח והלב שלנו. כך מלילות לימים, מלילות לימים*, כל פעם נתרגל שיש לנו לילה ואנחנו צריכים להפוך אותו ליום, והיום בא אך ורק אם אנחנו מחברים את הלילה לתהליך שלנו לבורא, כך מתקדמים.

  2. כך *אנחנו מתקדמים, על 2 רגליים, לילה יום, לילה יום. כל העבודה שלנו צריכה להיות להפוך את מצב הלילה, חוסר בירור, חוסר הבנה, חוסר הרגשה, חוסר חיבור בינינו, חוסר חיבור עם בורא, חוסר כוחות וחוסר התעניינות, כל הדברים שכביכול תופסים אותנו ולא נותנים לנו להתקדם במהירות למטרת החיים, על כל הדברים האלה אנחנו צריכים להתגבר כמה שיותר ביחד וכמה שיותר מהר*. כך אנחנו צריכים ללחוץ על החיבור בינינו והחיבור עם הבורא, להזמין מאור המחזיר למוטב, כך שהלילה כמה שיותר מהר יהפוך ליום. זאת העבודה שלנו עד גמר התיקון, בכל מיני אופנים ודאי, על פני כל מני קשיים שונים, אבל זו העבודה.

  3. *אנחנו צריכים להבין שכל אלו הם תרגילים שהבורא עושה איתנו, ואין לנו שום דבר לעשות אלא רק ללמוד איך אנחנו מתגברים על כל המצבים האלו. יהיו מצבים יותר ויותר קשים, מכל מיני אופנים, עד שנדע איך להתרגל אליהם ונתחיל לראות בהם ממש מצבים טובים, ברכה*, בלילה לראות את הברכה. לילה נקרא בחכמת הקבלה מצב של בניית הכלי. זה לא לילה שאנחנו רואים חושך מחוץ לבית, אלא זה זמן בניית החיסרון.

    לכן כל יממה מתחילה מהלילה, ואח"כ יום, מהערב, ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד, כך כתוב בתורה. למה? כי הכל מתחיל מחיסרון שמתגלה, ואנחנו צריכים לבנות עליו יחס נכון, כלי נכון, ואח"כ מתוך זה אנחנו באים ליום, נעשה הכול ברור, דבקות, וכן הלאה.

  4. ש: המעבר בין היום ולילה זו עבודה קבוצתית או אישית?
    ר: בדרך כלל זו עבודה אישית ולא קבוצתית. צריכים לפעמים לעבוד על כך במצב של קבוצה שלמה, גם זה יכול להיות, אבל יום יום רגע רגע רגע אנחנו צריכים להיות מודעים באיזה מצב אנחנו נמצאים ולהשתדל מהמצב הזה תמיד לעלות יותר למעלה, לחיבור ולחשיבות המטרה.

  5. המדרגה הבאה תמיד מתחילה מהחושך. האדם צריך לקבל את החושך הזה, הוא מרגיש בתוך החושך הזה רע, מצב לא מובן, לא מורגש טוב, אין כוחות, אין התעוררות, אין שמחה, חוסר התעוררות בכל מיני מובנים. אז הוא צריך לעבוד, שממש כל החושך בא אליו כדי שהוא יוסיף לו התעוררות משלו. כך לאט לאט ע"י כל מיני אמצעים, חיבור עם החברים, עבודה עם עצמו, כך הוא מקים את עצמו מתוך החושך, מתוך אי האכפתיות שלו, מתוך האדישות, מתוך הדחייה לכל דבר, וכך מתקדם.

  6. רב"ש היה עושה כל מיני תרגילים, תרגילי ספורט, העיקר זה שירה, כדי לא לתת לעצמו אפשרות לזרום עם כל המצב הזה בשום פנים ואופן, אלא דווקא לעלות וללכת לדרגה יותר גבוהה, כלומר לכיוון התעוררות, התרוממות, חשיבות. בכל מיני אמצעים, שירה, צעקה, ריקוד, כל דבר ודבר שיכול להציל אותו, אבל *רצוי לא ע"י אמצעים זרים לחכמת הקבלה, אלא ע"י הדברים שאנחנו נמצאים בהם ושפועלים על מצב הרוח, כי מצב רוח הוא לא סתם, אלא בכך אנחנו ממש עולים מהרגשת החושך להרגשת האור. להשתדל*.

  7. אנחנו מדברים על מצבי שבאים לאדם ולא שהוא מזמין אותם. *אסור לנו להזמין מצבי לילה. אנחנו צריכים כל הזמן להימשך לחיבור, לשמחה, ולקראת הבורא. זה לגמרי לגמרי לא בא דרך עצבות וחושך*. נו, זה יבוא. בינתיים כך אתה, אבל תראה שתיתן למצבים רחוקים מהבורא צורה אחרת מאשר עכשיו. זה יהיה.

  8. ש: איזו עצה לתת לחבר להתקרב לחברים מעל ההתנגדות?
    ר: *כשאין לאדם כוח ויש לו דחיה, קשה לעשות משהו. אנחנו צריכים גם כקבוצה לאתר את המצבים האלו בחברים ולהשתדל לקרב אותם, לכלול אותם יחד, איכשהו לנענע אותם, לעזור להם לקום לשיעור וכן הלאה. זו עבודת הקבוצה*.

    *מה שאין כן, מצד האדם טוב שהוא לוקח על עצמו איזשהו נטל, שהוא מתחייב לקום ולהתקשר לכולם, להעיר אותם לשיעור, שהוא אחראי על איזושהי עבודה בקבוצה, וכל מיני דברים כאלה. זה מאוד מאוד מועיל להתקדמות הרוחנית*
    .

  9. ש: יש מניעה מלהשתמש באמצעים גשמיים פעולות גשמיות כדי להיות ברוחניות?
    ר: בכל זאת *רצוי להשתמש במשהו ששייך יותר לחברה, ללימוד, להפצה, לכל מיני דברים. לכן אנחנו ממליצים שיהיה לאדם איזשהו מקום קבוע, עסק קבוע בהפצה. כשהוא יהיה קשור לאנשים אחרים זה יחייב אותו להתקרב לבני האדם, להתערבב עימם, זה מאוד עוזר*.

  10. ש: מה זה נקרא שאני מעריך את הלילה ולא בורח ממנו?
    ר: אני עובד עם כל החיסרון, עם כל החושך, עם כל הניתוק שקיבלתי בלילה. זה נקרא לילה בשבילי, ואני רוצה את כל המצבים האלה להפוך לחיבור, זה נקרא יום.

    ש:ומה בא ללמד אותי הלילה בעבודה?
    ר: כמה יש לי עדיין חסרונות, כלים לא מתוקנים, ריחוק מהבורא, חוסר אמונה.

    ש: בהתגברות על הלילה זה מצב יותר שלם?
    ר: לא יכולה להיות שלמות אם אין חיסרון. יום לא יכול להיות אם לא יהיה לילה. ויהי בוקר ויהי ערב יום אחד.

    ש: יש מצבים של התפעלות התרוממות. כביכול הלילה נעלם?
    ר: אנחנו עדיין נמצאים במצבים שאנחנו לא יכולים להנהיג אותם, אנחנו עוד לא יושבים על הרצון לקבל שלנו ומסובבים את ההגה שלו ימינה, שמאלה, קדימה. לכן זה קשה לנו אבל צריכים להבין שכל עניין ההתקדמות הוא מה שאנחנו לומדים כאן, שתמיד מורידים עלינו מצבים של חושך, חוסר רצון, חוסר חשיבות, חוסר חשיבות המטרה קבוצה והבורא, ואנחנו צריכים להתגבר עליהם יחד. זה בלתי אפשרי בלי סביבה הנכונה, כך נתקדם.

  11. ש: עם השנים החושך זה תחושת כאב על הפירוד, בושה. האם אלו סוגי חושך?
    ר: ודאי. זה כבר *חושך שיותר קרוב לאמת*. אתה לא מרגיש סתם את החושך, אלא אתה מרגיש את האופנים שלו, את צורות הפירוד, צורות הריחוק, צורות חוסר האמונה, רק בחסדים או אפילו אור חכמה שחסר בתוך אור דחסדים. זו כבר צורת ההתקדמות. יפה.

  12. כשחסר לי כוח להתקדמות למטרה, חסר לי כוח להתחבר עם החברים, חסר לי כוח לפתוח את הספר, ללמוד את השיעור, חסרי לי כוחות לתיקון הנשמה, זה נקרא בשבילי חושך.

  13. *בזמן הלילה אנחנו מקבלים עזרה מלמעלה, מחזיקים אותנו. אפילו שאנחנו רוצים להגיע לפירוד, ליציאה וריחוק מכל המצב הרוחני, אנחנו נמצאים בקשר, בחיבור עם כוח הרוחני. לכן למרות שאנחנו כמו תינוקות שרוצים לברוח, לא נותנים לנו* לברוח.

  14. *אנחנו חייבים להיכנס לחושך, אבל כמה שיותר מהר לצאת ממנו. צריכים לקבל ממנו רק את החיסרון, בלי להתכלל בו יותר ולהרגיש בו יותר, לא. הרגשנו ניתוק? כמה שאפשר לצאת מהר, מהר לצאת ממנו ולהגיע לחיבור*. בחיבור ברור לך מה היה הניתוק איך יצאת ומה עכשיו אתה יכול ע"י זה להשיג.

  15. ש: איך לקבל ניתוק מהיר ולצאת ממנו בלי לשקוע בו ימים..?
    ר: ודאי שזה ממצב הכי טוב. איך לעשות? בתנאי שתהיה סביבה לאדם, תמיכה גדולה חזקה מהסביבה, אז *כל מצב שהאדם מקבל מלמעלה, ע"י הסביבה הוא יכול מהר להתאושש ולהמשיך לעלות*. זה עניין הסביבה, צריכים לארגן, צריכים לדאוג לכך.

    ש: במה בא לידי ביטוי תמיכת הסביבה?
    ר: *תמיכה דווקא בכך שלא נותנים לך ליפול, שמייד אתה מרגיש איך כולם מסתכלים עליך ואיך כולם דואגים עליך, דורשים, תופסים אותך, מתעניינים, בך מעוניינים בך* וכן הלאה.

    ש: ורגשת החושך צריכה להיות מורגשת באדם?
    ר: יכול להיות שקיבלת ניתוק מהמצב הרוחני אבל אתה לא מרגיש את עצמך ברע. זה לא חייב להיות כך, אבל למקובלים הגדולים יש קיצוניות בדברים האלה.... הם מרגישים שרוצים להרוג זה את זה, כמו תלמידי רבי שמעון. יש כל מיני מצבים אבל *הכל מסתובב סביב חיבור בינינו ועם הבורא, זה אנחנו צריכים לדעת, אין שום דבר חוץ מזה. דרך אופני החיבור האלו בינינו ומאיתנו לבורא, אנחנו מסתכלים על כל המציאות, על כל האלוקות, דרך זה אתה מבין את הכל*. זה כמו מפה או מכשיר ראייה שדרכו אתה רואה את הכל.

    ש: איזה שליטה יש לנו במצבים האלה...?
    ר: יש לך שליטה דרך ההתעוררות שלך ודרך ההתקשרות לחברים.

  16. ניתוק זו הרגשה חשובה מאוד, דווקא על פניה אנחנו בונים את העלייה שלנו.

  17. *אף פעם לא צריכים לחכות ללילה, תמיד צריכים במצב שנמצאים לראות את ההיזק, את הקלקול, ומייד מעליו לעשות תיקונים. לעלות, לחפש איפה עוד אני יכול להיות מחובר לחברים*.

    ש: למה לצבור כלים מחדש זה לא תהליך קשה וארוך?
    ר: כי *הקבוצה נמצאת לפניך והבורא נמצא בתוך הקבוצה. אם אתה רץ אליהם ורוצה להתקשר אליהם, לשרת אותם כדי לגרום להם עלייה גם מהכוחות שלך, אז אין לך שום בעיה, הכל נמצא מסודר לפניך*.

  18. ש: כשהחושך לא מורגש אלא מביא תענוגים... ?
    ר: אנחנו צריכים את התענוגים האלה ברצון לקבל ע"מ לקבל, ולהגדיר אותם כחושך. איך אנחנו יכולים להתעלות מעל התענוגים האלו מעל החושך הזה לאור האמיתי של השפעה, חיבור, תמיכה? זו העבודה, צריך לעשות בירור. לשם בירור הזה אנחנו גם צריכים אור....

  19. ודאי שאנחנו צריכים לשלוט בחושך. מה זה בזמננו, במצבנו? זה שאנחנו נמצאים במאה ה- 21 לא אומר לנו כלום. חשוב לנו שיחד נגיע לקשר כזה שנוכל לעלות לרמות שאנחנו קובעים את הזמנים, *אנחנו קובעים את המצבים שלנו, ולא שלוח הזמנים של העולם קובע לנו את המצב. לא יום ולא לילה שיש בעולם, ולא חושך ואור של שמש ירח וכוכבים וכן הלאה, לא הם קובעים לנו את המצבים והזמנים. אלא המצבים הפנימיים שלנו הם שקובעים לנו את הזמנים. לכן כתוב ישראל למעלה מכוכבים ומזלות, מי שמשתוקק לבורא, שנקרא ישר-אל, נמצא למעלה מכל ההמצבים שהעולם מרגיש ועובר*.

*בעה"ס, סוד העיבור – לידה*

  1. ש: איך אנחנו מגיעים למצב הזה ממטה למעלה?
    ר: מגיע אליך אור מלמעלה ועובד עליך ואז אתה מתעורר ומתאושש מלמטה למעלה. מה אתה חושב, שאתה מתחיל את העבודה? העבודה מתחילה מלמעלה.

  2. אתה מתקשר ע"י העבודה שלך, אתה רוצה להתקשר לחברים ולבורא, אתה מתקשר ל-2 המערכות, אבא ואמא שיש בדרגה העליונה. הם מטפלים בך לפי העלאת המ"ן שלך, לפי מה שאתה דורש. *אם אתה לא דורש, אם אין לך חברים, אם אתה לא מעורר את העליון, אז העליון מעורר אותך לפי התכנית הכללית*.

    אל תחשוב שזה שאתה מעורר את העליון, זה מגיע ממך, אבל בכל זאת יש בכך השתתפות שלך. על זה דיברנו היום בחצי הראשון של השיעור, שהאדם מקבל איזושהי הרגשת חושך, לילה, והוא צריך להתעורר, להתאושש, ולהעלות את החיסרון לעליון.

  3. ש: אנחנו ב"ב לוקחים את התיק הזה על עצמנו …?
    ר: כך חייב להרגיש כל אחד ואחד, לקבל זאת ולתפקד. למה? *כל אחד ואחד מאיתנו הוא הכי עליון, זה כמו כדור שכל נקודה עליו היא הכי עליונה מכל יתר הנקודות. כך אנחנו, כל אחד, אין אף אחד דומה לשני ואף אחד לא פחות מהשני*.

    ש: לכל אחד יש תפקיד?
    ר: כן, לכן לא ידח ממנו נידח והכל יחזור לשורשו.

*תע"ס חלק ג', הסתכלות פנימית חלק ד*'

  1. האור העליון, לפני שהוא עושה את הפעולה, כבר יודע איזה פעולה הוא צריך לעשות ואיזה תגובה הוא צריך לקבל, מהי התוצאה מהפעולה. כלפיו אין שום חידוש, אלא החידוש הוא כלפי המלכות. היא צריכה להתגבר על הרצון לקבל שלה, לעשות צמצום מסך אור חוזר, וכך להגיב לאור העליון. כל החידושים הם במלכות, לכן כל התגובות של מלכות צריכות להתאסף בתוכה. בסופו של דבר הם מתאספים מתאספים מתאספים, עד שמגיעים לבניית המסך על כל האור העליון, כלומר שתהיה אותה תגובה מהמלכות כמו היחס שיש לה מהבורא.

  2. מלכות זה רצון לקבל פשוט, היא לא יכולה להיות כלי קבלה. אתה לא יכול עם הרעב והתיאבון שלך לקבל מבעל הבית. אלא יש חוק, אתה יכול לקבל רק בתנאי שאתה בכך נותן לו, מעביר לו, אבל לא לעצמך. לכן אתה צריך לעשות צמצום מסך אור חוזר, הכנה שכל הקבלה שלך תהיה רק לטובת בעל הבית.