שיעור צהריים 31.07.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש", כרך ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 1863, מאמר 496. "דרך אמת"

קריין: רב"ש ג', עמוד 1863, מאמר 496, "דרך אמת".

דרך אמת

"ענין של דרך אמת. יש דרך שקר ויש דרך אמת, בענין הסיבה, המחיבת את האדם לעסוק בתורה ומצוות. יש סיבה הנקראת "תועלת הגוף", שעל ידי העסק בתורה ומצוות יקבל שכר בעולם הזה, וכמו כן בעולם הבא. ובשיעור שהוא מאמין בשכר ועונש, הוא יכול לקימם, משום שזה לתועלת הרצון לקבל, הנקרא גוף.

וזה נקרא "דרך שקר", מטעם שאינו יכול להגיע למטרת הבריאה, שהיא להטיב לנבראיו, משום סיבת נהמא דכסופא. לכן צריכים להשתוות הצורה. ואם כל העסק שלו הוא לתועלת עצמו, אם כן איך יכול להביא זה להשתוות הצורה.

לכן "דרך אמת" נקרא, אם הסיבה המחיבת אותו, הוא מטעם להשפיע, שהוא שלא על מנת לקבל פרס. לכן רק זה הוא דרך אמת, היות שעל ידי זה יתוקן את ענין נהמא דכסופא.

ובזה נבין מה שכתוב בזהר הקדוש "במידה שאדם מודד, מודדים לו" (פנחס דף קצ"ח אות תק"ו). ופירש בהסולם, שמשפיעים לו באותה מידה שהזכיר, שזה כמו שכתוב, "בכל מקום אשר אזכיר את שמי, אבוא אליך וברכתיך". היה צריך לומר, תזכיר את שמי. אלא הפירוש הוא, באותה מידה שאני מזכיר את שמי, באותה מידה אבא אליך.

ולכאורה אין שום פירוש למה שהוא מתרץ. אלא לפי הנ"ל מובן היטב, היינו שבאותה המידה שהזכיר, היינו למה שאדם משתוקק, את זה נותנים לו. והנה אלו, שהולכים בדרך האמת, היינו שרוצים לעשות נחת רוח ליוצרו, והם רואים, שכל מעשיהם אינם לשם שמים, אז הם מתפללים לה', שהוא יראה, שהם יוכלו לעשות מעשים לשם ה'.

אז אומר הקדוש ברוך הוא, "בכל מקום אשר אזכיר את שמי", היינו שאתם תתנו לי את האפשרות, שאני אוכל ליחס את שמי על מעשיכם. היינו, שיהיה התעוררות מלמטה, שאני, אומר הקדוש ברוך הוא, איחס את שמי על המעשים. אז מאיפה אתם תדעו, שאני כבר מיחס את שמי עליהם. זה תראו, אם אני "אבוא אליך וברכתיך".

היינו שכל מטרת הבריאה, שהיא להטיב לנבראיו, אינה יכולה להתגלות מטרם שתקנתם את ענין נהמא דכסופא, היינו שתעשו את מעשיכם להשפיע. ואז יקוים מטרת הבריאה, שהיא להטיב לנבראיו.

וזה שכתוב, "בכל מקום אשר אזכיר את שמי". שאני יחסתי את שמי עליהם, היינו שכל מעשיכם רק להשפיע. אז תדעו, אם אני "אבוא אליך, וברכתיך". על דרך שאומר הרמב"ם, "היכי דמי תשובה, עד שיעיד עליו יודע תעלומות"."

שאלה: האם אפשר לומר שההשפעה שרוצה מאתנו הבורא היא, שאנחנו לא מסתכלים על ההפרעות ויכולים להעביר את ההשפעה גם בחיצוניות וגם בפנימיות, ונהנים שהבורא נתן לנו כוח לעשות את העבודה בשמחה, וגם להתפעל כילד קטן מהורה טוב?

כן, נכון מאוד.

תלמידה: האם אפשר לומר שהשפעה אמתית אפשרית רק מתוך דבקות בבורא?

במידת הדבקות בבורא.

תלמידה: בתנאי העולם הגשמי שלנו, האם אפשר להיות בדבקות תמידית עם הבורא ויחד עם זה להיות מכונה שעובדת טוב גשמית?

באופן תיאורטי, כן.

תלמידה: בעולם הגשמי, כשלאדם יש ביטחון, כל מה שהוא מבטא מתקבל כמובן מאליו. בחברה שלנו מדברים על מנהיגות רוחנית. במה מתבטא הביטחון של המקובל? במה מוקרן הביטחון שלו כמנהיג בעולם הגשמי?

הביטחון של המקובל נובע אך ורק מתוך הקשר עם הבורא. כלומר במידת הקשר שלו עם הבורא יש לו ביטחון בזה שהוא לא טועה, שהוא אומר מה שהוא צריך לומר לבני האדם, ובמקרה כזה הוא עוזר להם.

שאלה: איך אדם שהכלים שלו שבורים, יכול לעשות נחת רוח לבורא?

דווקא אנשים שיש להם כלים שבורים יכולים להגיע לתיקון. בהדרגה לתקן את הכלים שלהם, ובכך לגרום נחת רוח לבורא.

תלמיד: מהי האמת המוחלטת? בכל ההסבר הזה, מה פה מוחלט?

האדם שעומד מול האמת המוחלטת, מתבטל כלפיה במאה אחוז ומקבל אותה כמו שהיא.

שאלה: אנחנו לומדים שהעבודה הרוחנית מזרזת את הזמנים ובכך היא חוסכת ייסורים גשמיים. האם זה לא שקר, אם האדם עושה עבודה רוחנית כדי לחסוך ייסורים גשמיים?

יכול להיות, הכול תלוי כמה האדם מרגיש את עצמו, ויכול להיות שהוא לא מרגיש את עצמו עד סוף הרצון שלו, ואז הוא לא בטוח. זה כמו בעולם שלנו, אדם לפעמים מרגיש את עצמו צדיק, שהוא מצדיק, לפי זה הוא מודד את עצמו.

תלמידה: מה אני צריכה להרגיש?

צריך לדעת איך אנחנו מתבטלים כלפי העליון, ואיך אנחנו מקבלים מהעליון בכלים הגלויים שלנו, שאני לא עושה סתירה או גבול בקבלה מהבורא. אני רק רוצה לגלות אותו במלואו, שנהיה אני והוא בפָּנים אחד לשני בצורה השלמה.

תלמידה: אם אדם מקבל ייסורים גשמיים והוא לא יכול לשמוח במה שהבורא נותן לו, איך הוא עובד עם זה כדי להגיע למצב של פָּנים?

הוא צריך להשתדל להתקרב לבורא ולגלות לו את המטרה שלו, את העבודה שלו, את התיקון שלו, והבורא בהתאם לזה גם ישתנה וגם ישנה את האדם לכיוון הנכון.

תלמידה: למה אדם צריך לגלות לבורא את העבודה שלו? האם הבורא לא רואה את הכול ומרגיש את הכול?

זה לא מספיק. האדם צריך להזדכך עד כדי כך שהוא מרגיש את תכונות הבורא ואת התכונות של עצמו, רואה עד כמה הם עדיין נמצאים במרחק זה מזה, ובצורה כזאת הוא יידע איך להתקרב לבורא.

תלמידה: אם יש ייסורים, האם זה סימן שיש עוד מרחק?

כן.

שאלה: כתוב, תנו לי אפשרות שאוכל לייחס את שמי למעשים שלכם. איך לעשות שתמיד ניתן לבורא אפשרות?

לרצות שהבורא יתחיל לעבוד אתנו, לקרוא לו מתוך כל המצבים, ולנסות בפנייה אליו כל הזמן לעורר אותו לפעולה.

שאלה: איך נכון להרגיש גאווה בדרך הרוחנית? מפני שבו זמנית יש פחד מגאווה ששנואה על הבורא, יש מושג שנקרא גאווה רוחנית. איפה פה היציאה?

צריך פשוט לעסוק עוד ועוד ולא לפחד, ללמוד. האדם צריך להרגיש שהוא הולך ומתקרב לבורא, והבורא יתמוך בו ויעזור לו. יש לכם זכות לזה, כך שלא לפחד להתקדם.

תלמידה: כל הזמן אני שומעת שאנחנו יצר הרע, ובו זמנית, אפילו בכך מורגשת האהבה שלו. על זה אני מדברת, שיש גאווה ופחד.

תשתדלי לגלות בתוכך גאווה, ביטחון, פחד, את כל התכונות השליליות.

תלמידה: דרך האהבה לבורא.

דרך אהבת הבורא.

שאלה: אמרת לעורר את הבורא לדיאלוג, מה זה אומר לעורר או לקרוא לבורא לדיאלוג?

כשאני מנסה לדבר עם הבורא.

תלמיד: ולאיזו תשובה אני מצפה?

מה שהבורא יענה לי, לזה אני מצפה.

תלמיד: באיזו צורה המקובל מקבל תשובה מהבורא בדיאלוג הזה?

לעיתים הכי קרובות, זה מה שהבורא עושה עמו.

תלמיד: כלומר אתה מרגיש משהו כתגובת הבורא באירועים, בהרגשה?

כן, באירועים ובהרגשה.

שאלה: כתוב "בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך", מה זה אומר?

שאם אדם מחפש את הבורא, אז הבורא מתגלה לו. לא חשוב מאילו רצונות, סיבות ומקרים.

שאלה: אם אדם כל הזמן בודק אם יש לו תכונת ההשפעה, אז הוא כבר בתכונת ההשפעה?

לא בהכרח, אבל בעיקרון הכיוון הוא נכון.

שאלה: מה צריכה להיות התגובה הנכונה שלנו למה שהבורא מעורר בנו? ומהו הקשר הנכון שצריך להיות מצידנו?

התגובה הנכונה צריכה להיות שאנחנו מקבלים מהבורא מה שלא יהיה, טוב, רע, כאילו רע, כביכול, אנחנו רק רוצים בעזרת הפנייה לבורא להתקרב אליו.

שאלה: אנחנו יודעים שלבורא יש מספר שמות, אבל אני לא מבינה מהו שם הבורא כדי שהוא יבוא אלינו? כי בטקסט כתוב "בכל מקום אשר אזכיר את שמי, אבוא אליך וברכתיך".

לפנות לבורא ולבקש ממנו שהוא יעזור לי להבין מה אני צריכה לשנות בי, במחשבות, בפעולות שלי, כדי להתקרב אליו. כדי להבין אותו יותר.

שאלה: כתוב "בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבוא וברכתיך", מה זה להזכיר את שם ה'? האם שם ה' זה אמת? אהבה?

את כל המילים האלה אנחנו יכולים לייחס לבורא. גם אמת וגם אהבה.

תלמיד: השאלה היא מה זה "אזכיר את שמי", מה השם שלו? מה זה להזכיר את השם שלו?

לא לשכוח על זה שמה שקורה איתך, קורה ישר מהבורא.

תלמיד: ובעניין השם, האם יש לו שם ספציפי שצריך לפנות אליו?

לא. אין. אתה יכול לתת לו כל שם שאתה מרגיש, "פוקח עיוורים", "מלביש ערומים", "רוקע הארץ על המים", "המוריד גשם" מה שאתה רוצה.

שאלה: האם אתה יכול לברר איך "נהמא דכסופא" מורגשת בלב ולא בשכל? ואילו פעולות צריך לעשות כדי שנקבל את הברכה הזו מהבורא?

חיבור ומתוך נקודת החיבור שלכם, ממרכז החיבור, משם לפנות לבורא ותרגישו עד כמה הפנייה שלכם מיד זוכה לתשובה.

תלמידה: רק הבורא נותן את נהמא דכסופא מנקודת החיבור?

כן.

שאלה: מה הקשר בין תועלת הגוף לדרך השקר?

הם קרובים מאוד זה לזה, כשאנחנו רוצים להבין מה הבורא רוצה, איך אנחנו יכולים לפנות אליו אז יש לפנינו כמה אפשרויות. אז האמת שאנחנו משתדלים להתייחס אליו בצורה ישירה, זאת אומרת לא דרך השקר.

שאלה: "אני" בעולם שלנו, זה הרצון של הגוף שלי, אם אני לוקח את הרצונות האלה של הגוף שלי, האם זה ביטול ואיך להתחבר עם ברובד הזה של החברים? האם זה חיבור?

כן. תנסו לעלות מעל הרצונות שלכם ובעשירייה שלכם להתחבר רק ברצונות של השפעה ואהבה ותבקשו מהבורא שיעזור לכם בזה ותראו את התשובה.

תלמיד: יוצא שבלי הגוף שלי, בלי הרצונות האלה אני כן יכול להתחבר, זה בעצם מה שעומד בדרך?

כן.

שאלה: אפשר להגיד שכשאנחנו מאוחדים אנחנו נשלטים במחשבה אחת, בכוח אחד, בבורא וכך הבורא יכול לשלוט בנו?

בטח.

תלמידה: מכוח החיבור שלנו תלוי כוח מסך העשירייה והאהבה בינינו, וכשיש אהבה בינינו היא מגינה עלינו?

בטח.

שאלה: במאמר נאמר, "במידה שאדם מודד מודדים לו", האם זה אומר שכמה שיותר מצבים אנחנו קושרים לבורא, ככה יותר אנחנו מזכירים את שמו, שזה לא סתם להגיד את שמו, אלא זה דווקא לקשור את כל מה שקורה עם שמו, אליו?

כן.

שאלה: האם נכון שכשאתה עובד בקבוצה צריך לשכוח על עצמך ולא לחכות לשכר, אלא להאמין רק שנגיע ולהתפלל?

כן, את צודקת.

שאלה: יש בלבול בין בושה בגשמיות לבין בושה ברוחניות. איך נהמא דכסופא מורגש ברוחניות?

תשיגי בושה עבור המעשים שעשית, ואז תרגישי מה זה הטעם של בושה.

שאלה: מה חשוב ביותר, מה הדבר הראשון שאדם צריך להוציא מייסורים גשמיים לטובת העשירייה?

עד כמה נחוץ לו הבורא כדי לא לטעות.

תלמידה: האם האדם צריך להרגיש בושה ביחס לזה שלא יכול להתפלל והוא מרגיש שהלב שלו לא נפתח והוא מרגיש איזה רגש, זה יכול להיות בושה?

הוא צריך בכל זאת להשתדל ולהתפלל, לקרוא מתוך הסידור מה שכתוב שם ואט אט יתבהר לו מה כתוב בטקסטים האלה ובאיזה אופן לפנות לבורא, שהוא ילמד מתוך זה פנייה נכונה לבורא.

תלמידה: יוצא שהוא לא למד והלב שלו סגור?

זה אותו הדבר.

שאלה: דרך האמת נבדלת מדרך השקר דווקא בכוונה, והאדם רגיל לשקר לעצמו והוא לא רואה את זה, אז איך אפשר בכל שנייה לבדוק את הכוונות?

את יכולה לבדוק את הכוונות שלו יחד עם החברות, ואותו דבר לגבי בדיקת הכוונות שלך כאשר את פונה לבורא. את רואה איך את מתקרבת, מתרחקת, עד כמה את מבינה את הבורא והוא מבין אותך. כל זאת תלוי בכוונות שלך.

שאלה: אני מפחדת מפעולות מסוימות, למשל מזריקות, באתי עכשיו לבית החולים כדי לקבל זריקה, אני מרגישה פחד ובשבילי זה סימן שהבורא לא נמצא בפעולה הזאת. איך נכון לסדר כך שאני ארגיש שהוא נמצא בפעולה?

את צריכה לא להתרחק ממה שעושים לך, ולראות בכך את הקשר שלך עם הבורא. תשתדלי לא לצאת מהדבקות בו, לא לצאת מהקשר עמו ושאת רוצה בהחלט להגיע למצב שאת חושבת עליו ומתפללת שהוא יחשוב עליך.

שאלה: מה ההבדל בין סיבה פנימית לסיבה חיצונית בעיסוק בתורה ומצוות?

העיסוק בתורה ומצוות מסיבה פנימית הוא שאתם רוצים להשיג את הבורא ושום דבר חוץ מזה, לא להנאתנו, זה נקרא לעסוק נכון בתורה ומצוות.

שאלה: האם כשאני מרגישה שאני נזקקת מהבורא לאמת, לחסדים, אני יכולה לקרוא לו בשם הזה, ולזמן את התכונה המסוימת שאני זקוקה לה באותו רגע ממנו?

תנסי.

שאלה: אם עכשיו בזמן השיעור אני נמצאת במקום העבודה שלי ורוצה ומבקשת עבור העשירייה חיבור, האם זה יעזור לעשירייה להתחבר?

בטח, איזו שאלה.

שאלה: האם זו עבודה נכונה, או איך לבקש?

תבקשי איך שאת רוצה, בכל דרך.

שאלה: איך אנחנו יכולים, בעבודה שלנו, כמו שכתוב במאמר, לעשות מקום שאליו יכול להצטרף הבורא?

זה מקום החיבור שלנו. כלומר, אנחנו צריכים להתחבר בינינו, ומתוך המקום הזה של החיבור שלנו, מתוך חיבור הלבבות, אנחנו צריכים לפנות אליו ולבקש ממנו שהוא יתגלה בלב המשותף שלנו.

שאלה: כשהאדם מרגיש בושה מכך שהוא לא מצליח לבנות כוונה נכונה, מה עוזר לצאת מהמצב הזה למצב מתוקן?

רק החיבור עם החברות, אין לנו שום דבר אחר.

שאלה: איך אנחנו יכולות לתאר לעצמנו את אותו השכר האמיתי שבשבילו אנחנו יכולות לעבוד?

תשתדלי לתאר לעצמך, דברו על כך, בקשו זאת, תבנו כזה יחס, כאלה יחסים.

שאלה: שם הבורא שאנחנו קוראים, או מסמנים אותו במצב מסוים, האם בתכונות האלה הוא נכנס איתנו לקשר?

כן.

שאלה: האם כולם צריכים להתפלל לפי מה שכתוב, או שאם אני מרגישה שהבורא שומע אותי אפשר בעצמי?

את יכולה גם מעצמך, אבל מהסידור בכל מקרה צריך.

שאלה: במאמר כתוב שמה שהאדם משתוקק אליו זה מה שנותנים לו. אבל אם אנחנו משתוקקים ורוצים שהבורא יתגלה לנו, למה הוא לא מתגלה לנו?

כיוון שעדיין אין מספיק רצון.

שאלה: אנחנו מרגישים את הקשר לבורא כשאנחנו מבקשים ממנו ואז הוא עונה לנו, ואפילו כשאנחנו לא מבקשים שום דבר כי אנחנו חושבים שהבורא קרוב, האם זאת דרך של אמת או שקר?

זאת אמת, זו דרך האמת.

שאלה: אם הבנתי נכון, ביחס לבורא הנברא הוא כולו בהשפעה, ואם לקחת את הכוחות האלה של האנושות, אז כל הדרגות הן בהשפעה. ויש לי שאלה על ערב רב, במה התפקיד שלהם בכלל, של הקבוצה הזאת? לא ביחס אלינו, בכלל ביחס של המימוש.

שאנשים יפחדו להיכנס לקשר עימם, במגע.

שאלה: כשקראתי הבנתי שגם בינינו יש כאלו אנשים. מה הוא התפקיד שלהם?

לתת לנו דוגמה רעה.

שאלה: הקבוצה שלנו נבדלת בכך שאנחנו מתחזקים בכוונה. מהי הכוונה, מהות הכוונה, מה היא הכוונה להשפיע, של מקובל?

זה מה שאתם רוצים שיקרה.

שאלה: מה שהבורא רוצה מאיתנו, יקרה?

לא, יכול להיות שזה גם לא הבורא, יכול להיות שאתן מדברות על עצמכן.

שאלה: עד כמה אנחנו צריכים להצדיק את המשפחה שלנו, את האנשים קרובים לנו, אם הם גורמים לנו כאב נפשי, האם צריך להצדיק אותם, ומה הבורא רוצה להגיד בכך?

שום דבר, שחררי את המשפחה. לא צריך לעשות איתם כלום.

שאלה: זה שאני בכלל קיים בעולם הזה, אני קורא תהילים, מתפלל להתחבר עם החברים, זה דורש כוח, מאמץ ונחישות, האם זה נשמע נכון לתת לזמן לעשות את שלו ופשוט להשתוקק לכך מעומק הלב?

כן, כך בערך אנחנו מתקדמים.

תלמיד: אני מרגיש לפעמים שזאת היא המהות היחידה שלי, כי אחרת אני כולי לעצמי, ולפחות אני יכול לשאוף להשפיע לחברים, וזה נותן לי הרגשה של אושר.

אתה צודק, אתה מבין נכון את כל המערכת שלנו. רק עוד ועוד פעולות, יותר פעולות.

שאלה: כשקוראים את הטקסטים, איך אפשר להתחבר לשפת השורשים?

אנחנו נגיע לזה.

שאלה: אמרת שכדי להתחבר לבורא בהשתוות הצורה, צריך להגיע לרצון חזק מאוד שיהיה דומה לייאוש. האם צריך לוותר לגמרי על הרצונות שלי?

לא, צריך פשוט לעשות כך שהרצון לבורא יהיה חזק יותר מיתר הרצונות שלך.

תלמידה: הרצונות האלו הם גשמיים ותכונת הבורא היא להשפיע, והחיים שלנו הם בעולם הגשמי. איך לחבר אותם לזה?

תמשיכי ותראי שהם מתחברים, הם לא מפריעים זה לזה.

שאלה: האם אפשר לברך אחד את האחר שיהיה לנו כלי שלם, מתוקן, משפיע, מבורך, שנוכל לעשות לבורא נחת רוח? האם אנחנו יכולים ממש לבקש את זה אחד בשביל האחר?

כן. תבקשו, תתפללו על זה.

תלמידה: איך אפשר לא עזוב את הבקשה הזאת עד שזה יקרה?

על ידי תשומת לב של כל הקבוצה.

תלמידה: מה אנחנו צריכים לעשות בינינו כדי לעורר את זה כל הזמן?

כל אחד חושב על זה, ודרך החיבור בקבוצה רוצה בזה להשפיע על כולם.

שאלה: במאמר יש מילים מאוד יפות, "במידה שאדם מודד מודדים לו". אם אנחנו פונים מהעשירייה לבורא עם תפילה, אז יוצא לנו חיבור טוב מאוד. האם אנחנו בהכרח צריכים להרגיש את אותה המידה שהבורא מודד אותנו, או שמספיק להרגיש שההשפעה הזו והאמיתיות הזו בתפילה שלנו גורמת לכך שהוא מרגיש, והוא מעריך והוא מקבל את התפילה שלנו?

כן. זה נכון.

שאלה: במאמר כתוב, "ובזה נבין מה שכתוב בזהר הקדוש, "במידה שאדם מודד, מודדים לו" (פנחס דף קצ"ח אות תק"ו)". האם תוכל להסביר את המשפט?

זה פשוט מאוד. במידה שאני מתייחס לבורא, לתכונות שלו, לדרך שהוא מפעיל את העולם, במידה כזאת גם הוא דרך זה מתייחס אליי. אם אני יכול להגיד שהבורא הוא "כך וכך כלפיי", אז זה מפני שאני קודם קבעתי כך את היחס שלי אליו. כל החוקים הרוחניים בקשר, בהשפעה הדדית זה על זה, הם מאוד מאוד צודקים.

שאלה: גילוי הבורא אפשרי רק בהשתוות הצורה, ואנחנו מתחברים כדי להגיע לרצון הגדול להשפיע, אבל אני לא יכולה אפילו להתקרב. הרצון הזה צריך להיות עבור הבורא, אבל אני לא יכולה להרגיש אותו בכלל.

תשאפי לזה. זה טוב מאוד. ותבקשי מהבורא עצמו שהוא ייצור את הקשר הזה בינך לבינו.

תלמידה: האמצעי להתקרב אליו הוא החברות, אבל קשה לי אפילו להצטרף לרצונות שלהן. נדמה לי שאני רואה, אבל אני לא יכולה להתחבר לזה, להצטרף לזה.

תנסי. לא יכולים להיות כאן איחולים אחרים.

שאלה: למה כל מה שהתלמידים מקבלים מהרב הגדול שלהם לא נקרא "נהמא דכיסופא"?

ועל מה שקיבלתם מההורים הייתה לכם הרגשה של בושה?

תלמידה: לא.

מה לעשות, כך זה טבעי. אני מבין את זה, אני מרגיש את זה, אני מתגאה בזה, אני מרוצה מזה ושמח בזה.

שאלה: בטקסט כתוב "יעיד עליו יודע תעלומות", כלפי מי אני יכולה להעיד שהוא חזק יותר מהאל המשפיע, שכלפיו אוכל להרגיש תשובה?

כך את צריכה להגיד בקול רם כלפי העולם, כלפי האוויר. ואחר כך תתחילי להרגיש אותו.

שאלה: אם בעשירייה חצי מהקבוצה היא אקטיבית וכל יום מגיעה לסדנאות, והחצי השני רוצות להתחבר רק שלוש פעמים בשבוע, אז במה האמת, האם להשקיע יותר מאמצים או לחכות למה שהבורא יגיד? כלומר האם פחות פגישות ויותר חברות, או יותר פגישות ופחות חברות אקטיביות?

תיפגשו כל יום עם אלה שיכולות להשתתף.

שאלה: האם הבורא מתלבש בלב האדם כשהאדם נעשה רחמן וטוב כמו הבורא, כשהבורא מתבטא, מתגלה דרך האדם?

כן, זה כך.

שאלה: אני רוצה להגיע לישראל ולא מרגישה ביטחון שיאפשרו לי להגיע.

את רוצה לבוא לישראל ואת לא בטוחה שתקבלי אישור לבוא לישראל?

תלמידה: כן. במקום העבודה אני אצטרך לקבל הסכמה כדי לקבל ויזה לבוא לישראל. ואם אני לא נותנת סיבה טובה, אז לא אקבל הסכמה.

אנחנו מוכנים לשלוח מכתב, את רק צריכה לתת לנו פרטים ותכתבי לנו מה אנחנו צריכים לעשות.

שאלה: אפשר לתאר לעצמי שהקבוצה היא המדרגה העליונה שלי ואני מקבלת הכול דרך הקבוצה ו"בני ברוך". איך אני יכולה להשפיע, האם אפשר לשים פה מסך שיבהיר איך אני צריכה את כל זה להשפיע לדבקות עם הקבוצה?

תפיצי ככל שאת יכלה, וזאת תהיה ההשפעה שלך.

(סוף השיעור)